PAGE
2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
05/03/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 158>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, ג' באדר ב התשע"ד (05 במרץ 2014), שעה 9:00

<הצעת חוק לתיקון פקודת פשיטת הרגל (מס' 8) (הקצבה לזכאי למזונות), התשע"ד-2014>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר
קארין אלהרר

>
טובה פריש - פרקליטה, משרד המשפטים

אוריה שילוני - הכונס הרשמי, מנהלת תחום חקיקה, משרד המשפטים

ספי זינגר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מאירה בסוק - יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת

מוחמד מסאלחה - הרשות לקידום מעמד האישה

ניצן רוזנברג

אלעזר שטרן

דורית ואג

לאה קיקיון
<הצעת חוק לתיקון פקודת פשיטת הרגל (מס' 8) (הקצבה לזכאי למזונות), התשע"ד-2014>

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הדיון. על סדר היום - הצעת חוק לתיקון פקודת פשיטת הרגל (מס' 8) (הקצבה לזכאי למזונות), התשע"ד-2014, של חברי הכנסת קארין אלהרר, עדי קול, אורלי לוי אבקסיס, דב ליפמן, איתן כבל ועליזה לביא. הכנה לקריאה שניה ושלישית.

בבקשה.

בעקבות הפניית תשומת הלב מהייעוץ המשפטי הייתי רוצה להוסיף סעיף קטן (ד) ובמידה ושרת המשפטים תרצה להגיש השגה זה בסדר, מבחינתי. אני אומר מה הנקודה שחשובה לי. סעיף החוק כפי שביקשתי אותו ושאני מקווה שיאושר במליאה ויתוקן, הוא בעצם עיקר העניין של להקדים את המועד שבו החייב, פושט הרגל, ימשיך לשלם את המזונות, לא רק מצו הכרזתו כאדם בהליך פשיטת רגל, אלא מהכינוס עצמו. הדבר שמטריד ונשאר פתוח בעניין הזה – השאלה מי יודיע, איך הדבר הזה יתבצע, מעשית.

הכונס יודיע.

הכונס יודיע?

עמדתנו היא שלא. החובה להודיע לנושים מוטלת קודם כל ובראש וראשונה על החייב. ולכן החובה צריכה להיות קודם כל מוטלת על החייב, כי החובה של החייב היא להודיע לכל הנושים שלו. לא צריך לנער אותו מהאחריות הזו, וזו החובה שלו. אבל, יחד עם זאת, כיוון שמדובר בחוק מזונות אנחנו מסכימים ומקובל עלינו שתהיה הנחיה של הכונס הרשמי, שבמידה והחייב לא עומד בחובה הזאת, ולא ממלא את חובתו - - -

זה יהיה בחוק.

מבחינתנו זה לא משהו ש- - -

אז תגישו הסתייגות. אני רוצה לראות ששרת המשפטים תודיע שהיא מבקשת להגיש הסתייגות.

הצעת החוק הזו היא הצעת חוק פרטית שנעשתה בתיאום, היא הוסכמה בתיאום. הדבר הזה חורג מההצעה, חורג מהתיאום שלה. אנחנו מסכימים לתת את הפתרון לדבר הזה, אבל לא מקובל עלינו.

זה לא משנה אם זה חורג.

אני לא מבינה מדוע זה חורג. איפה החריגה?

תוך שלוש דקות תחליט, ואנחנו ניתן לשרת המשפטים את האפשרות להגיש הסתייגות. אני מכיר את שרת המשפטים. היא לא תגיש הסתייגות.

יש בינינו הסכמות והבנות. זה חורג מההבנות.

אני חושב שאתה עכשיו מדבר לא בדעתה של שרת המשפטים. היא לא הסמיכה אותך ל - - -

אני מדבר על דעת הגורמים המקצועיים אצלנו. אני לא דיברתי עם שרת המשפטים בעניין הזה.

יכול להיות – הגורמים המקצועיים,

אני רוצה לחדד – אין פה שום חריגה מההסכמות ואני רוצה גם להבהיר למה. המטרה של ההצעה הזו היא בעצם לגרום למצב שבו החייב ישלם. אם החייב היה משלם כנראה שלא היינו נדרשים בכלל לסעיף החוק. הבעיה מתקיימת כאשר החייב משתמט מתשלום החוב שלו, זו הנקודה. אני רוצה לחדד ולהבהיר לחייב ולממונים, לכונס ולנאמן ולמי שנמצא בתמונה, שהוא חייב לשלם את החוב הזה, ומישהו צריך להודיע לאישה. הרי איך ההצעה הזו בכלל נולדה? ההצעה נולדה ממצב שאישה, אמרו לה – החייב כרגע בהליך כינוס, ולכן לא תקבלי כסף. היתה רק הנחיה של בתי המשפט והם לא תמיד פעלו לפי ההנחיה. אני בסך הכל רוצה לוודא שקושרים את כל הקצוות ושבאמת ההנחיה הזו תבוצע. אני לא רואה בזה חריגה מסמכות.

זו לא הצעת החוק זה לא מה שהוסכם.

אני אוסיף את זה להצעת החוק ואם אתם רוצים תצביעו נגד.

זה לא מה שתואם.

אז אני מתאם את זה עכשיו. אני לא כל דבר - - -

זה גם מעלה שאלות הרבה יותר רחבות – למה הכונס לא צריך להודיע לכל הנושים?

סליחה, כי היא חוב מוגן. מזונות זה חוב מוגן.

אני מצביע ומחליט ואתם רק יכולים להגיש הסתייגות, ותגישו.

הוא שאל שאלה למה זה ולא חובות אחרים - כי מזונות ילדים זה חוב מוגן.

נושים לא מוגנים – פחות צריך להודיע להם? גם כן צריך להודיע להם.

רבותי, תודה. אם שרת המשפטים תרצה – שתגיש הסתייגות.

בכל מקרה אם כן – אנחנו נבקש שהחובה תהיה קודם כל על החייב. גם אם אתם רוצים לנסח את זה. החובה – קודם כל החייב. אנחנו קודם כל מתנגדים לזה, אבל גם אם כן אנחנו נבקש שהחובה תהיה קודם כל על החייב, ובמידה והחייב לא ימלא את חובתו – שהכונס הרשמי או המנהל המיוחד יעשה את זה. זו לא צריכה להיות התפרקות של החייב מחובותיו.

אבל זה בדיוק העניין, איך נדע שהחייב לא הודיע?

המנהל המיוחד מפקח עליו. שישלח לו הודעה שהוא - - -

אני לא מבינה. המנהל המיוחד מלווה אותו בחיי היום יום? הוא יודע למי הוא מודיע ועם מי הוא מדבר?

לא, אנחנו נכתוב שצריך לכתוב העתק למנהל המיוחד, ואם המנהל המיוחד לא קיבל העתק אז הוא צריך להודיע.

אבל זה אומר שאתם רוצים לא להטיל את החובה על המנהל המיוחד, אלא על החייב, שזה המצב כרגע, שזה אומר שעדיין אנחנו משאירים את הקשר בין החייב לזכאית למזונות, ולא מנתקים אותו.

אני לא רוצה לנתק את הקשר. הוא החייב וזו אשתו.

הוא החייב. אדם חייב לאנשים. המינימום שהוא יהיה חייב להודיע להם שנפתח נגדו הליך.

זה חלק מהבעיה, בגלל הסוג המיוחד של החוב הזה.

אז תעשו עליו איזה פיקוח, אבל אל תפרקו אותו מההתחייבות שלו.

תגישו על זה הסתייגות. אני רוצה לראות את שרת המשפטים מגישה את ההסתייגות הזאת.

עד יום שני בצהריים וזה צריך להיות בחתימתה.

אני אקרא:

"הצעת חוק לתיקון פקודת פשיטת הרגל (מס' 8), (הקצבה לזכאי למזונות), התשע"ד–2014
תיקון סעיף 128
1. בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, בסעיף 128 –

(א) בסעיף קטן (א), לפני "לפי בקשתו" יבוא "ניתן צו כינוס, רשאי בית המשפט,", במקום "מפושט הרגל" יבוא "מחייב", המילים "רשאי בית המשפט" – יימחקו, ובמקום "פושט הרגל" יבוא "החייב".
(ב) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד) המנהל המיוחד, ימסור לזכאי למזונות כאמור בסעיף קטן (א) הודעה על מתן צו הכינוס ועל זכאותו להגיש בקשה לבית המשפט כאמור בסעיף זה."."

מי בעד?
הצבעה

בעד – 1
נגד –אין

נמנעים –אין

הנוסח לקריאה שניה ושלישית נתקבל.

תודה, התקבל פה אחד. אני אומר שוב – עד יום שני בצהריים, השרה יכולה להגיש הסתייגות. אני רוצה לראות שהיא תגיש הסתייגות על חיוב במזונות. אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 09:15.>