PAGE
2
הוועדה לפניות הציבור
26/02/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 52 >
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
יום רביעי, כ"ו באדר א התשע"ד (26 בפברואר 2014), שעה 9:30

<פרטיות החייל- רכוש צה"ל>

חברי הוועדה: >
עדי קול – היו"ר

>
סא"ל גיל ממון - ראש ענף מודיעין, אכ"א, משרד הביטחון

סג"מ לורה יוסף - נציגת דובר צה"ל, משרד הביטחון

שפרה שחר - מנכ"לית עמותת בית חם לכל חייל

שלומית אבינח

אהובה שרון - חבר המתרגמים
<פרטיות החייל- רכוש צה"ל>

אני שמחה לפתוח את הישיבה של הוועדה המיוחדת לפניות הציבור. שמחה זה מה שאני אומרת בדרך כלל והיום זה קצת פחות שמח. אני יודעת שזה לא אתה, אבל אני רוצה לפרוטוקול לומר מה אני חושבת על ההתנהלות של הצבא.

קיבלנו לא מעט פניות בנושא התנהלות מצ"ח לגבי חקירת חיילים. זה לא שהכתבה בעיתון גרמה לנו לבוא ולהחליט לקיים דיון. אנחנו מכירים את זה אבל הפניות הגיעו קודם לכן. שפרה יודעת שהוועדה הזאת מהווה כתובת לחיילים. אני יודעת שיש בצבא שאלה או תהייה לגבי הוועדה לפניות הציבור ואני אשמח אם תעביר את הדברים שלי הלאה למי ששלח אותך לכאן.

סמכויות הוועדה המיוחדת לפניות הציבור, הבנתי שהרמטכ"ל/שר הביטחון חושבים שמדובר בלשכת הסעד של הכנסת אבל זאת ועדה לכל דבר עם כל הסמכויות שיש לוועדה אחרת בכנסת והסמכויות של הוועדה מוגדרות ככאלה: טיפול ומתן מענה שוטף לפניות הציבור שמגיעות לוועדה מאזרחים וארגונים שונים - וחיילים הם גם אזרחים – קיום דיונים בנושאים מגוונים הנוגעים למצוקות הפרט, להגנת הצרכן ומקבלי השירותים הציבוריים. גם כאן חיילים עונים על ההגדרה הזאת ולכן הסמכות של הוועדה הזאת היא לדון גם בפניות שמגיעות מחיילים.

זה לא הדיון הראשון שאנחנו מקיימים. אני יודעת שהדיונים האלה מטרידים את הצבא. היום לא קיימת ועדת החוץ הביטחון באופן שוטף ולכן עוד יותר מאשר בדרך כלל יש מקום לדיונים בוועדה לפניות הציבור.

העובדה היא שאנחנו, הרשות המחוקקת שתפקידה לפקח על רשויות ממשלתיות פונה לצבא, מזמינה אותו לדיון – דרך אגב, התקנון לא מחייב אותנו על התרעה מראש אלא היא אומרת להשתדל שבוע מראש אבל לא חייב – ומקבלת מאז לחץ לא הגיוני של עשרות שיחות טלפון בהן נאמר לנו לבטל את הדיון, אנחנו לא המקום הראוי, רק ועדת חוץ וביטחון. ממתי משרד הביטחון יכול להגיד לכנסת היכן לקיים את הדיונים של, מתי לקיים אותה ומי יהיה בהם? זאת באמת חוצפה. זאת חוצפה וזאת פגיעה ברשויות. באמת, זה כל כך לא מקובל וכל כך לא מאפיין.

זה הרבה יותר גרוע מחוצפה. יש את המחוקק שהוא מעל הרשות המבצעת. נקודה.

לא. הצבא חושב שהוא מעל כולם, שהוא מעל רשויות החוק, שהוא מעל המדינה. אני בכלל לא דנה בנושא הנקודתי, בשאלה האם פקודת סדר הדין הפלילי חלה עליכם ביחד לחש"ץ או לא. למדתי את החומר, אני יודעת אותו, אני מוכנה לדיון אבל אתם לא מוכנים. אתה נמצא מולי ואני יודעת שיש לך רקע במשטרה הצבאית, גם את זה בדקתי, ועדיין אתה שם לב מה קורה בחדר ורואה שאין כאן אף אחד. אין כאן מישהו שיבוא לענות לי או להסביר לי מה אתם עושים ומה אתם מתכוונים לעשות. אני מכירה את המונח סוב יודיצה, למי שלא יודע אני דוקטור במשפטים, ולא התכוונתי לדון במקרים שנדונים בבית המשפט, אבל עדיין יש כאן סוגיה עקרונית שמגיעה לפתחנו לא פעם. לא דנתי בה עד עכשיו כי זה לא התפוצץ, אבל עכשיו זה התפוצץ בתקשורת ואמרתי שצריך להסתכל על זה כי הצבא לא מתייחס לשום דבר.

אז אני באה לכאן ומה אני אמורה לעשות? אתה ואני נדבר? אני אשאל אותך מה אתם עושים ואתם תגידו שאתם מבקשים הסכמה והסכמה זה בסדר ואנחנו נסיים את הדיון? זה דיון ראוי שהכנסת יכולה לקיים? אני יכולה לפקח עליכם בדרך הזאת? אני יכולה לשמוע את הגורמים?

אני ביקשתי נציג של הסנגוריה הצבאית, לא קיבלתי. ביקשתי נציג של הפרקליטות הצבאית, לא קיבלתי. שלחו אותך, ואני באמת מאוד מעריכה את זה ואני יודעת שיש לך רקע בנושא ושאתה מכיר אותו, אבל כך נראית ישיבת הוועדה. האם זה מכבד את הכנסת? אין שום סיכוי שאני הו לכת לדון היום בנושא הזה. אני אבטל את ישיבת הוועדה ואני אקבע דיון למועד אחר. אני לא רואה שום סיבה שמישהו ידבר בנושא הזה כשאני לא יכולה לקיים על זה דיון ראוי. בעיני זאת זילות של הכנסת.

אנחנו נדחה את הדיון ונקבע תאריך חדש. אני מבקשת שכל הגורמים הרלוונטיים יהיו כאן כדי שנוכל לדבר על הסוגיה העקרונית ולא על סוגיות ספציפיות שנדונות בבית המשפט.

אני מצטערת, שפרה, על כך שהבאנו אותך לכאן.

אני באמת חושבת שזה לא ראוי.

אני מסכימה אתך.

חבר כנסת בא ומבקש דיון בנושא כאשר זה חלק בסמכויותיו, חלק מתקנות הכנסת, והצבא מחליט שזה לא מספיק חשוב בעיניו.

יש לכם אפשרות לפעול.

לא. אין לנו אפשרות. יש לך מה לומר בנושא הזה?

לא. רשמתי את כל הדברים שאמרת.

תודה. אני אשמח אם תעביר אותם הלאה לרות בר ולכל מי שחושב שהוא מנהל אותנו. לא הגיוני בעיני שאנחנו מקבלים 15 שיחות טלפון ביום. רק תראה את כמות ה-SMS שקיבלנו אתמול לפיהם הצבא רוצה כך, לשכת הרמטכ"ל רוצה כך, עוזרת הרמטכ"ל אומרת כך וכולי. איפה נראה דבר כזה? הכנסת מבקשת לדון בנושא והצבא מסרב וזה כשאין כאן שום סוגיה של ביטחון המדינה אלא יש כאן סוגיה של הגנה על זכויות פרט והתנהלות של הפרט מול הרשויות השלטוניות, וזה התפקיד שלי ממנו לא חרגתי ולא חרגתי מהכללים שלי.

אני אשמח לקבל תשובה למה הדיון הזה נראה כפי שהוא, וזה המכתב שאני אוציא לשר הביטחון.

תודה. אני מתנצלת ונועלת את הדיון.
<הישיבה ננעלה בשעה 09:35.>