PAGE
2
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
15/06/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 124>
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום ראשון, י"ז בסיון התשע"ד (15 ביוני 2014), שעה 10:00

<סיור ברשות שדות התעופה>

חברי הוועדה: >
אמנון כהן – היו"ר

משה גפני

יעקב גנות - מנכ"ל רשות שדות התעופה

עובדיה עלי - יו"ר מועצת המנהלים, רשות שדות התעופה

שמואל זכאי - מנהל נמל התעופה בן גוריון, רשות שדות התעופה

אודי ברעוז - סמנכ"ל מבצעים, רשות שדות התעופה

מיכה ינון - ראש אגף ביקורת, רשות שדות התעופה

קלוד מלכא - מבקר ראשי, רשות שדות התעופה

מירי גרוסמן - מבקרת פנים, רשות שדות התעופה

חדוה מלמד פגדאו - סגן בכיר ליועמ"ש, רשות שדות התעופה

חיים בשארי - יו"ר ועדת ביקורת, מועצת רשות שדות התעופה

ליזה דביר - דוברת רשות שדות התעופה

לילך שחורי - עוזרת היו"ר ומזכירת המועצה, רשות שדות התעופה

מאיר מלכא-גרניט - עוזר מנכ"ל, רשות שדות התעופה

אלי פרום - רמ"ט מנכ"ל, רשות שדות התעופה

יוסף ג'ו בראל - מנהל מגדל הפיקוח, רשות שדות התעופה

זוהר גפן - מנהל חטיבת ביטחון, רשות שדות התעופה

אמנון שמואלי - מנהל אשכול נתב"ג, רשות שדות התעופה

יגאל דוכן - ראש מינהל מעבר הגבולות, רשות שדות התעופה

חיים גודמן - מנהל אגף מבצעים, רשות שדות התעופה

תומר רוזנר
נמרוד ארצי - מתמחה

חנה פריידין

ס.ל., חבר המתרגמים
<סיור ברשות שדות התעופה>

ברשותכם אנחנו נתחיל. קודם כל אני מודה לכם על ההיענות לביקור שלנו כוועדה. הוועדה לביקורת המדינה קיימה דיון ב-1.1.2014 בדוח מבקר המדינה שהתייחס לליקויים שגילו כאן ברשות שדות התעופה. הנושאים שעלו זה כל הנושא של מערכות בידוק ביטחוני אוטומטי, היה בג"צ בנושא הזה ואז אתם אמרתם שבחודש מרץ-אפריל הפיילוט יתחיל. אנחנו עקבנו בתקשורת, באמת עשיתם עבודה מצוינת, יותר מאוחר אנחנו נלך לראות את המסלול. גם הנושא של התשאול, הבנתי שהולך לקבל אצלכם מענה. גם עלה הנושא, על ידי פניות אלינו ולמשרד מבקר המדינה, לגבי תיירים שבאים לתיירות מרפא מסוימת.
הם לא באים רשמית, הם באים מאזורים מוסלמים ולנו כמדינה חשוב לטפל בהם, שישקיעו את הכסף שלהם פה במדינה ולא יילכו למדינות אירופאיות, שגם שם יש רמת רפואה גבוהה ביותר, ונתקלנו בפניות שהנושא הזה אצלנו לא מוסדר. זה נושא חדש, אנחנו לא מספיק ערניים לרגישות הזאת, לכן ביקשתי את ביקורת הגבולות, שיהיו כאן איתנו, כדי ללבן את הדברים. אפילו ביקשנו שיעשו איזה שהן הדרכות לכל אלה שבאים במגע ישיר עם הפונים, שלא נעשה נזק, כי באמת יש תדמית טובה למדינת ישראל, גם לרפואה במדינת ישראל, והוא אוהד את מדינת ישראל, ופתאום הוא בא ועל ידי שוטרת שם בגבול, שהיא קצת לא מתייחסת אליו כמו שצריך, הוא הופך את היחס שלו. אלה אנשים מכובדים, לפעמים הוא שר, לפעמים הוא איש פרלמנט, לפעמים איש עסקים מכובד מאוד ויש לו השפעה במדינה שהוא נמצא בה, חשוב לנו שהתדמית שלנו תיראה כמו שצריך. זה נושא אחד.
ברוכים הבאים, כבוד חבר הכנסת משה גפני. אנחנו התחלנו, זה דיון המשך של הוועדה לביקורת המדינה, ואז קבענו שנעשה סיור ואנחנו כאן. הנושא השני שדיברנו זה הנושא של מגדל הפיקוח החדש, מערכת בטיחות. תעדכנו אותנו איפה זה עומד, כי דיווחתם אז שבסוף 2014 הנושא הזה יקבל את הביטוי שלו.
נושא שלישי שעלה, הנושא של שינוי מערך המסלולים בנתב"ג וגם זה הבנתי שהתחיל לעבוד. רק אני אומר, כנראה שידעו שאני מגיע לכאן, הוצפתי במיילים בשישי ובמוצאי שבת, אלפי מיילים מדרום תל אביב, אפילו ציינו את מסלול 12. יש להם קצת בעיות שם, אני לא יודע איך זה עובד, כי הבנתי שזה עובד 24/7, זה שמים פתוחים, זה המסלול הזה. נחשפתי לזה, אז נראה אם התקדם גם שם. אנשים חוזרים הביתה, רוצים לנוח ולישון וזה מפריע להם כנראה, אז תציינו גם את הנושא הזה.

הנושא הרביעי שהיה, הקמת נמל תעופה בתמנע. גם שם זה התעכב הרבה זמן והבנתי, על פי מה שאתם מטפלים היום, שב-2017 זה צריך להיות גמור. אז תעדכנו אותנו איפה אנחנו עומדים.

הנושא החמישי הוא כל הנושא של ביקורת גבולות, שאמרת שיותר מאוחר אנחנו נראה, כניסה ויציאה של אזרחים. אדוני חבר הכנסת גפני, יש לנו הרבה פניות של אנשים שבאים לפה כתיירות מרפא, אנשים מכובדים מאוד, הם לא באים רשמית, הוא לא רוצה, אין לו אישור של אותה מדינה, זו מדינה מוסלמית, הוא יודע שהרפואה פה טובה, הוא בא, ואז מתחילים להוציא לו את הקישקעס. אולי לפעמים הוא הולך גם למדינות שעוינות לנו, זה מופיע בדרכון שלו, יכול להיות, אנחנו ודאי צריכים לבדוק, אבל את הרגישות אנחנו צריכים, כי זה נושא חדש, ואנחנו מפסידים פה גם אנשים וגם התדמית שלנו נפגעת כי האנשים האלה משפיעים במדינותיהם. עד שהם באים, הם היו פרו ישראלים, פרו מדינת ישראל, וכשהם הולכים לשם הם אומרים 'וואלה, אל תבוא לשם יותר'. אנחנו לא רוצים להגיע לזה, סך הכול המטרה של כולנו משותפת ואנחנו באמת רוצים - - -

ברגע זה אנחנו נותנים לכם את הבמה, מה שאתם רוצים, אנחנו לשירותכם.

אני רוצה להתייחס. קודם כל ברוכים הבאים, אני מאוד שמח שאתם כאן ואני מקווה שאין טוב מראה עיניים מהלך נפש ומראה העיניים כאן יבהיר דברים. לעיתים הדברים גם ייראו אחרת אחרי שרואים את הנושאים בפועל, לא תמיד כצעקתה ולפעמים גם, אפילו אני בשיחה שהייתה לי עם היושב ראש, אמרתי לו שלעיתים אני מתרשם שהביקורות של מבקר המדינה הן מאוד הוגנות ולדעתי במידה רבה גם אנחנו מקלים עם אלה שעוברים עבירות. אני לא מדבר כרגע לצד הפלילי, אני מדבר הפוך על הפוך, אז אולי זה נשמע לא מתקבל על הדעת שמבוקר מדבר בצורה כזאת, אני לא מדבר כרגע על ההיבט הפלילי, אני מדבר על דברים שהם באמצע, דברים בתחומים של אתיקה ושל מוסר ודברים אחרים ואני חושב, ככה הערה כללית, שצריך להיות בקטע הזה יותר מחמיר כדי לתקן את זה. אני רואה את זה כדירקטור בחברות ממשלתיות, כשמתחילים להטיל אחריות אישית על מבוקרים גם ההתייחסות משתנה בצורה הרבה יותר רצינית. זו הערה כללית לנושא הזה, החברים כאן לא כל כך יאהבו אולי לשמוע את הדברים, אבל אני אומר את מה שאני חושב, כמו תמיד.

אז מה אתה רוצה, שניתן סמכות למבקר המדינה שיוריד אנשים מתפקידם? זאת אומרת אם מישהו נכשל, נוריד אותו מתפקיד?

אתה יודע מה, במקרי קיצון גם זה. אני לא יודע, אני לא אומר ככה - - -

כן, אבל הוא אומר שפה זה לא המקרה.

יכול להיות שגם כאן המקרה, זה לא שייך. אתה יודע מה? עובדה שאני פיטרתי כאן מנכ"ל. למה פיטרתי מנכ"ל? כל כך פשוט לפטר מנכ"ל? אז כאן - - - מילא את התפקיד הזה של הביקורת בעניין הזה. חשבתי שהוא לא מתפקד טוב, הדחתי אותו.

צריך לשים אותך בנמל אשדוד.

לא רוצה. ביקשו ממני כבר - - -

באמת?

לא, עזוב אותי. זה רק דרך אגב אני אומר את הדברים האלה.

יש עניין, ודאי - - -

זה לא נוגע לעניין, אבל אני אומר - - -

אבל אתה חייב לקבל תגובה. אני אומר, יש לנו התלבטות גם בכנסת, עד כמה נרחיב את הסמכות של מבקר המדינה. אנחנו גם בוחנים איך בעולם נהוג, מה הסמכויות, עד איפה אפשר, עד איפה אפשר לתת סמכות. זה עדיין בדיונים. אני חושב שהיום, לפי חוק, הם עובדים באופן מידתי, דווקא יש איזון טוב. אם צריך להוסיף עוד משהו, אני יודע שמבקר המדינה הקודם מאוד ביקש לתת לו עוד סמכויות, הנוכחי פחות, הוא חושב שיש לו מספיק כלים לנושאים האלה, אבל אנחנו נבחן. אנחנו, כמחוקקים, צריכים לבחון את הסוגיה, אם נראה שיש ביקורת שהולכת וחוזרת על עצמה ודברים לא מבוצעים, כי אין איזה שהן סנקציות קשות - - - אבל אני מתרשם עד היום, אני כבר פעם שנייה יושב ראש ועדה לביקורת, באמת אם ועדה עושה עבודתה נאמנה ועושה דיוני מעקב, כמו שאנחנו עושים פה, על תיקון ליקויים, כמעט עד הסוף, כמעט 90%-100% יש תיקון ליקויים. במערכות הביטחון בכלל 90%-100%. באמת, אני מתפלא, הם באים כבר אליי לביקורת לדיון הראשון וכבר עשו עבודת מטה, כבר עם ביצוע.
יותר קשה לנו עם משרדי הממשלה, גם שם 70%, אבל הכי קשה במשרד האוצר. משרד האוצר זה כאילו אישיות נפרדת, שם אנחנו מטפלים. אולי שם נעשה סנקציות ישר, נוריד את הראש, נוריד את שר האוצר.

אני לא כל כך נוגע - - - בכל זאת מצאתי לנכון, לא כל יום יש הזדמנות, אדוני היושב ראש - - -

המסקנה של ועדת הביקורת זה להחליף את שר האוצר? אם זו המסקנה, אז זו מסקנה - - -

לא שר אוצר שיעשה עבודתו נאמנה.

אני מבין שלא כל יום יש הזדמנות לפגוש את חברי ועדת הביקורת וחשבתי כאזרח, כ - - -

אמירה נכונה.

לתשומת לבכם. יכול להיות שזה לא לעניין, אני לא כל כך בקי בעניין ועדת ביקורת המדינה, אבל הנושא הזה בכלל בציבוריות הישראלית, יש לי רושם שההתייחסות לנושא של מבקר המדינה היא לא התייחסות - - - יש יום אחד דיבורים בעיתונים, אחר כך מאחסנים את הדוחות באיזה שהוא מקום על איזה שהוא מדף ובזה נגמר העניין. אני הערתי הערה.

היום יש שיפור בדבר הזה.

בסדר, קחו את זה לתשומת לב.

תומר, אתה רוצה להתייחס, אני מבין. היועץ המשפטי של הוועדה שלנו.

עזוב, בוא לא נהפוך את זה לנושא.

רק הערה קצרה. הוועדה תיקנה את החוק לאחרונה של עובד ציבור שלא מקיים את המלצות מבקר המדינה ללא הצדקה סבירה, אפשר להעמיד אותו לדין משמעתי.

טוב מאוד.

וזה מספיק?

אני לא מסתפק בזה, אבל זה חשוב. בואו נמשיך הלאה.

בבקשה.

אני לא רוצה להפוך את זה לנושא, רק דרך אגב, אגב אורחא, את העניין הזה. אני אגיד לך, בכמה נושאים כאן, בדרך כלל אחת הבעיות שלנו, של רשות שדות התעופה, אני אגיד לכם כמה מילים על הרשות ואחר כך אכנס ל - - - יש המון נושאים שבעצם לא נוגעים אלינו ישירות והם מופנים אלינו. קחו למשל נושא של דרום תל אביב, שהערת, אדוני היושב ראש. מי שקובע את נתיבי הטיסה, מאיפה טסים, איך טסים, באיזה גובה, זה בכלל לא אנחנו, זה רת"א, רשות תעופה אזרחית. אנחנו בסך הכול אופרטור שמבצע את המדיניות הזאת. יש רגולטור שקובע את הדברים האלה, אבל תבוא תעשה משאל עם, תראה ש-99% באים וטוענים רשות שדות התעופה עושה את מה שעושה. אני כבר לא מדבר, עוד לא נמצא בעולם המטוס הזה שככה נוחת אנכית ולא צריך בכלל לטוס מעל איזה שהוא אזור, בכל מקרה אתה צריך לטוס מעל דרום תל אביב או מעל ראש העין. בראש העין יצעקו, בראש העין ובמודיעין, במודיעין יצעקו, חולון תצעק. מישהו יצעק, אין לזה סוף. בעניין הזה כמובן צריכים למצוא את האיזונים הנכונים, אבל זה בדיוק לא התפקיד שלנו וכדאי שנהיה מודעים לכל הנושא הזה.

נושא שני, שתמיד מעירים נגד הרשות. יש לי הרבה ביקורת על מה שנעשה כאן, אני לא שלם עם כל מה שנעשה כאן ולא פעם אני כאן יזמתי כאן דיונים ביחס לאיך מתנהגים לנוסעים, גם ערבים, ולא רק כשמדובר על יהודים, שצריך להיות אדיב ומנומס, ואם לא, צריך לטפל בזה, ולא אחת הדחנו אנשים בגלל זה. אין כאן הנחות, עד כמה שהדברים מגיעים אליי לפחות, אני לא עובר לסדר יום על דברים. אבל יחד עם זה יש המון נושאים שנזרקים לעברנו, אבל בעצם זאת לא אחריות שלנו. יש אחריות ויש סמכות, האחריות יוצאת עלינו, הסמכות היא בכלל של גורם אחר. כל נושא הביקורות, אדוני היושב ראש, בתחום הביטחוני יש הנחיות של השב"כ, אנחנו גוף מונחה, ואם צריך לעשות כך או אחרת, זה בכלל לא בשליטה שלנו. אני מציע פעם לבחון את הדברים האלה, תקינים, לא תקינים, טעונים תיקון, לא טעונים תיקון, זו סוגיה אחרת לגמרי. תרצו? יש לי גם דעה בעניין הזה, אבל בקטע הזה לבוא ולומר איזה נוצרייה מחיפה באה לאילת ובדקו לה את מה שבדקו לה. אני מבין את זה, זה באמת נשמע דבר מאוד לא יפה, לא תקין, לא בסדר, אבל אלה ההנחיות ואם לא מבצעים את ההנחיות וחלילה קורית איזה תקלה, אתם מבינים כאן אל מי יפנו את האצבע המאשימה. כך שבקטע הזה תמיד צריך לראות את ההבחנה בין גוף מנחה, מי הרגולטור, לבין גוף מבצע, במקרה זה אנחנו.
זאת הערה כללית ביחס לביקורת גבולות. אנחנו מתעסקים בביקורת גבולות? זה בכלל לא בסמכות שלנו, זה נושא של ביטחון. אנחנו מבצעים, אבל ההנחיות לא שלנו. בנושא של נתיבי טיסה, בסוף אומרים רשות שדות התעופה, אבל זה לא אנחנו. כדאי בקטע הזה לראות את ההבחנה. לא תמיד התקשורת, במדיה, מבחינים בעניין הזה, אבל תמיד צריך לראות את האחראים לעניין הזה. אם יש ביקורת, צריך כמובן לבצע אותה, תאמינו לי, בכל נושא כזה תזמינו אותי כאזרח, יש לי מה להגיד, אבל זה לא שייך כרגע לתפקידי כיושב ראש רשות שדות התעופה. זו הערה כללית שבעצם היא תהיה שזורה על כל הדיונים במשך כל היום. את הקטע הזה כדאי תמיד להפנים, לא כולם מודעים לקושי הזה בין אחריות לסמכות.

הנושא השלישי שרציתי כאן להבהיר. לפני כמה שנים היינו גוף עם תקציב גירעוני. כשנכנסתי לכאן, הפסדנו, הביאו תקציב גירעוני, אני חושב שאתה היית יושב ראש ועדת הכלכלה, נדמה לי, כשפניתי אליך באותם ימים. נעשו כמה פעולות בעניין הזה, לא רק בתחום של האגרות, אלא גם בתחום המסחרי יותר, בתחום של תקינות, לא נותנים כאן הנחות של עשרות מיליוני דולרים לכל מיני זכיינים וכל מיני דברים מהסוג הזה, זה עבר מן העולם, חלף מן העולם. אין את התופעות האלה שהיו פעם. היום אנחנו מרוויחים הרבה כסף, אנחנו מרוויחים את זה ביושר, בעבודה מאומצת של כולם. בשנים האחרונות אנחנו אישרנו תקציב של 5 מיליארד שקל לפיתוח. 5 מיליארד שקל, אבל הכול ממקורות עצמיים.

מה זה מרוויחים? מה פירוש המילה מרוויחים?

אגרות, עניינים, מסחר.

לא, כמה כסף.

אני אגיד לך, בשנה האחרונה קצת למעלה מ-500 מיליון שקל.

רווח?

כן. אני מבין שכאן במדינה קשה להרוויח, אתה מבין? מתי מעריכים גוף? כשהוא מפסיד וקורס. גוף שקורס, פושט רגל, מצדיעים לו. גוף שמרוויח, מנהל את זה כמו שצריך, אז צריך כאן - - -

מי אמר לך את זה?

כמו כל הגישה לעשירים. מי שמרוויח אז הוא כבר פסול. צריך להפסיד כסף, לתת הנחות, לבזבז כספים, להעלות שכר, ואז כולם מצדיעים. אני מקדים את העניין הזה מראש, מפני שאני מכיר את הגישה, חס וחלילה לא שלכם, אני מדבר על העיקרון. זו אותה חברה, אלה אותם אנשים, אלה אותן פעולות, אבל יש שינוי אחד, בניהול.

אבל אל תגיד שהרווחת, כי ועד העובדים יבוא יגיד 'תביא תוספת'.

אין לי בעיה, אני בעד העובדים. גם כאן יש איזה רושם מוטעה. סך הכול ועד העובדים כאן הוא ועד עובדים אחראי, מתנהג - - - אתם יודעים מה? אני חושב שההתנהגות שלו היא התנהגות אחראית - - -

כמה עובדים?

יש ברשות הזאת קרוב ל-1,500 עובדים קבועים, יש כ-1,700 עובדים ארעים ויש עוד עובדי קבלן. בסך הכול בערך 6,000 עובדים. זה סך כל העובדים כאן וממוצע השכר של העובדים הוא לא הכי גבוה במשק. לא צריך להוציא ממחטות, השכר הוא טוב כאן, אני לא בא ו - - - יש שכר גבוה ו - - -

לאף אחד אין טענה על זה שמרוויחים, יש טענה אם מרוויחים לא ביושר. לאף אחד אין טענה לעשירים, להיפך, רבי מכבד עשירים, כתוב בגמרא, אבל לא כאלה שמרוויחים את כספם לא ביושר. זה העיקרון. אם פה מרוויחים את זה ביושר, אנחנו מברכים על כך.

אני חושב שביושר גמור, אבל אני מדבר כעת על התופעה - - -

אתה מדבר על העיתונות? אז אני מסכים איתך.

אני מדבר על העיתונות, לא עליכם, חברים. אני מדבר עליכם? שניכם גם חברים אישיים שלי, ככה, בשביל הגילוי הנאות, אז אני יכול לדבר עליכם? אני מדבר כעת על העיקרון, צריך להיות הדואר, או צריך להיות חברת חשמל, או צריך להיות אגרקסקו, ואז וואלאק כולם בוכים, מוציאים ממחטות, אבל אם יש חברות שמרוויחות, אז בסדר, צריך כעת להרוג אותם, למה הם מרוויחים כסף. אני אומר, בקטע הזה זה עניין של ניהול. זה משדר משהו להנהלות של חברות. אני אגיד לך את האמת, עוד פעם, אני לא זקוק לאף אחד להתפרנס כאן לכן אני יכול להגיד כל מה שאני חושב, גם דברים שלא ימצאו חן בעיני אף אחד. אני אומר את הדברים כפי שאני רואה אותם, ככה אחד על אחד. זה נותן איזה שהיא תחושה לא טובה בעניין הזה, וכדאי כאן להיות זהיר. להיפך, במדינות אחרות מי שמרוויח מצדיעים לו, לא באים והורגים אותו.
אז כל הנושא של הפיתוח 5 מיליארד שקל, הכול ממקורות עצמיים. אני חושב שאחד הדברים שאתם תתרשמו, אני מקווה, בסיור הזה, שהקיבולת של השדה, דיברו כאן על טרמינל 3, אבל לא נתנו את הדעת על כל נושא התשתיות האוויריות, על כל התשתיות לא נתנו את הדעת. לפני בניית הטרמינל היו סך הכול 24 תנועות לשעה וזה נשאר גם אחרי בניית הטרמינל, 24 תנועות לשעה, המראות ונחיתות תוך שעה. כאן עשינו עבודה מאוד יסודית ושיפצנו בין היתר את המסלולים והארכנו מסלול, סך הכול סללנו 22 קילומטר של מסלולים, מיליון וחצי טון של אספלט, 2 מיליון טון של מצעים, מיליון מטר של כבלים, 10,000 גופי תאורה ואני יכולה להמשיך הלאה והלאה, וכל זה נעשה ככה איזה שהוא - - -

אז כמה המראות יש עכשיו בשעה?

זה צריך להיות 50 תנועות לשעה, אבל גם בעניין הזה יש עניין של רגולציה, שמאפשרת רק 28. זה אחד הנושאים שרציתי שככה נדבר עליהם. באופן מעשי הקפסיטי 50, יכול להגיע ל-48-50 ובעצם הכפלנו את הקיבולת, אבל בגלל נושאים של רגולציה ורעש וכל מה שקשור, נתיבי טיסה ודברים אחרים, שעות המראה ונחיתה, התוצאה היא רק 28, כשבאיזה שהוא יום הנושא הזה יכול ליצור בעיה.

הדבר האחרון שאני רוצה להעיר ובזה אני גומר. דרך אגב, כל השיפוצים האלה נעשו, שיפוץ יסודי, כשהדיירת בבית. המטוסים שצריכים להמריא ולנחות על אותו מסלול כשעשרות כלים כבדים ומשאיות חוצים את המסלול, עובדים שם מאות ואולי אלפי עובדים, היו תקופות שהיו מאות רבות של עובדים וכל זה נעשה כשצריכים להנחית עם כל הסיכונים שיש בעניין. אני חושב שכאן צריך להגיד באמת הרבה מאוד הערכה ותודה לעובדים שעשו עבודה בלתי רגילה בעניין הזה.

אני רואה שנגעת בכול, לא השארת להם מה לדבר.

לא, לא, עדיין יש הרבה מה לדבר. אבל אתה יודע מה, אני אסתפק, אחר כך אני אמשיך את הדברים. הבנתי את הרמז.

לא אני, החבר'ה - - -

תמשיך הלאה. אין בעיה.

אתה מכיר את זה בעל פה, שמכים על הפטיש?

מכיר. תשמע, אתה יודע מה ההבדל ביני לאחרים? ברגע שאתה לא מתפרנס ממשהו אתה חופשי, אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה. אני, אין לי מגבלות לעניין, כמובן - - -

כמה שנים אתה פה?

כמעט 18.

אין פרק זמן שצריך להפסיק? צריך מישהו אחר כבר, לא?

טוב, אני נותן לך את הבמה.

תהיה בריא, תאריך שנים ב - - -

אני מבקש שהוא ימשיך על ממלכתו.

עד ביאת המשיח.

כן. זה לא הרבה זמן, אבל כן.

בבקשה, המנכ"ל.

בוקר טוב. היום אנחנו מדברים על ביקור של ועדת ביקורת המדינה כפועל יוצא לדיווחים שאנחנו דיווחנו ובעצם זה מה שסוכם אז, שאתם תבואו לראות בעיניים את ביצוע התיקונים והתקדמות הפרויקטים כפי שאני דיווחתי בזמנו בוועדה לביקורת המדינה. אני ביקשתי, במסגרת תיאום הביקור, לעבור על כל הפרויקטים שתלויים בנו, שאנחנו דיווחנו עליהם, שדרוג המסלולים, זיהוי מוקדם, מגדל הפיקוח, וביקורת גבולות, אמרתי אז ואני חוזר היום, כפי שאמר היושב ראש, בעצם אנחנו סך הכול נותני שירות כשאנחנו מונחים, או הנושא מתבצע על ידי גוף אחר, או שמה שאנחנו מבצעים למעשה זה פועל יוצא של הנחיות הגוף המנחה.

מה שאני מבקש, אנחנו נציג בחמש דקות סרט קצר מאוד על תחומי הפעילות ועל השינויים ועל הנתונים הבסיסיים של רשות שדות התעופה. אחר כך אני מבקש, מכיוון שאנחנו יוצאים מכאן לעשות ביקור במסלולים ובמגדל הפיקוח, אבל סמנכ"ל מבצעים אמור לצאת לבית המשפט, היום אנחנו אמורים לקבל את החלטת בית המשפט בנושא מספר התנועות ושיטת התנועות ורעש שמתקיים וכל זה, אז בכמה משפטים הוא יציג פה ואחר כך נראה מה בית המשפט אומר על מה שאנחנו אומרים.

רק לפני כן נעשה סבב, שנדע מי הנוכחים.

הנוכחים כאן, יושב ראש ועדת הביקורת.

יש לך מספיק עבודה, אני מבין.

עורך דין חיים בשארי.

נותנים לך לעבוד? הם מכתיבים לך מה לעשות או אתה מכתיב?

יש תכנית שנתית. יש תכנית, יש תקציב מסוים, אפילו תוספת, המבקרת, עורכת דין מירי גרוסמן, אמונה על העבודה עם הצוות שלה וברוך ה' דברים מתקדמים יפה מאוד.

יש לך מספיק תקציב? צריך עוד כוח אדם בשביל לבדוק? אני מכיר את הבעיות.

אנחנו משתדלים לעמוד בתקציב.

וכשאת מאירה את עיני הקברניטים כאן שיש איזה שהיא בעיה, הם מטפלים או שהם אומרים 'כרגע זה לא הזמן'?

אני צריכה לעבור משוכות כאלה ואחרות ואני צריכה כמובן להצטייד במלוא הכישרון שלי לשכנע. לפעמים מקבלים, לפעמים לא.

תראה, אף אחד לא אוהב את המבקרים. לא יעזור לכם כלום, מבקר, כמו שלא אוהבים שוטר שנותן דוח, לא אוהבים מבקר, אבל צריך להבין שזה - - -

לאורך השלוש שנים וחצי אנחנו עושים כמעט 60 ביקורות, דוחות ביקורת שהוצאנו.

יכול להיות גם 300 ביקורות, השאלה אם אנחנו מפיקים לקחים, מה שאנחנו צריכים לטובת המערכת. המערכת - - - והביקורת שלכם צריכה תכנית עבודה של המערכת.

אז אני אחדד. תוצאות הביקורת הכניסו הרבה כסף לרשות.

פחות חשוב לי הכסף.

חשוב, חשוב.

חשוב לי יותר שנתייעל, לראות את הכשלים לטובת המערכת. לכשמבקר המדינה יבוא הוא יגיד 'אין פה כלום', כי היא כבר עשתה את כל העבודה.

לא, 'אין כלום' זה לא יכול להיות. ימות המשיח.

בבקשה, תמשיך הלאה, מי עוד?

(המשך סבב נוכחות).

כולם מבקרים פה.

כל המבקרים פה.

שלא תהיה כאן טעות. כאן חלק מהעבודה נעשה באאוט סורסינג, כאן לוקחים מומחים בכל תחום ותחום, כך שלא כל אחד כאן מתמצא בכל הדברים, בחלק גדול אנחנו מוציאים כאן כסף בעניין הזה. שהדברים יהיו ברורים.

היועץ המשפטי נמצא כבר בבית המשפט, כך שהוא ממתין לסמנכ"ל ולעוזרת.

(המשך סבב נוכחות).

בבקשה, אדוני.

מאיר, תתחיל, ואני מבקש, נציג את הסרט ואחר כך אודי יציג את התחום שלו, כדי שנשחרר - - -

בבקשה. עכשיו אתה הבוס, בכבוד.

(הקרנת סרט)

זו קופה סגורה. שלא יהיו אי הבנות, זה לא חלק מהכנסות רש"ת, יש עניין של רשת ביטחון, זו קופה סגורה שעומדת לרשות משרד האוצר לקבלני משנה.

174 מיליון שקל שהיה מצוין שם, זה לא - - - אתם מעבירים את זה לאוצר?

לא מעבירים, זה נמצא אצלנו. יכולים גם להעביר לאוצר, אבל כרגע זה נמצא כפיקדון לעבודות פיתוח שאנחנו מבצעים במסופים. אבל זה לא חלק מכסף ש - - -

זה לא מהכנסות.

הכנסות כאן זה דבר נפרד, ומי שאמור כאן צריך לתקן את זה

(המשך הקרנת הסרט)

עצור כאן, הנתון הוא לא נכון. - - - לנושא הביטחון לגבי ביצוע הפרויקטים שאנחנו מבצעים בתיאום ובעצם בהנחיה - - -

פרויקטים של הפיתוח, מה שעובדיה אמר קודם?

כן, זה נועד לפיתוח.

בעצם אתם לא מתוקצבים מתקציב המדינה, זה מה שאתה אומר?

אנחנו משלמים כל שנה תמלוגים לפי נוסחה 628 למינהל, שזה אחוז מהמסחר, אחוז מהאגרות. השנה זה יהיה בערך 180 מיליון שקל. זה רק למינהל. למדינה זה סכומים לא כל כך גבוהים, אבל - - - אנחנו לא רק שלא סמוכים לשולחן הממשלה, אנחנו משלמים לממשלה. אני אמרתי פעם למנהל המינהל, אפילו אדמה חקלאית כנכס מניב, הוא מקבל על זה 8%. 8% מההכנסות, אתם מבינים? אז זה, הלוואי על כל אחד כאן, שעל קרקע תקבל 8% הכנסות.

(המשך הקרנת הסרט)

עצור רגע. אני אגיד לך, יש כאן גם תופעה נוספת שכדאי לתת עליה את הדעת. אתם יודעים מה? כאן הכול מכרזים, כל נושא הזכיינים זה מכרז, כל המרבה הרי זה משובח, בודקים את האיכויות שלהם. בקטע הזה יש גם איזה שהיא אנומליה שהיא לא סבירה ולא פעם - - - אנחנו כאן עושים מכרז וזוכה זכיין שמשלם סכום שבעיני עצמו נורא גבוה. אז מה המסקנה? שאנחנו ניתן לו את זה בחינם? ניתן לו את זה בחצי מחיר? אנחנו מקפידים לתת את זה במחיר הכי גבוה, אז מה רע בזה?

אבל אחר כך מה קורה? את הפיצה שקונים בחוץ ב-6 שקלים הוא מוכר ב-12 שקל. אתה אמנם מרוויח, אבל הוא חייב לגבות את הכסף הזה מהצרכן בסוף. אני אגיד לך, היו גם כתבות על זה. הבן אדם בא, הוא נתקע עכשיו לכמה שעות להיות פה, הוא לקוח שבוי - - -

זה 18 שקל.

סתם אמרתי מחיר, התכוונתי פי שניים. אני אומר, הוא לקוח שבוי ואסור לי לתת לו הרגשה שהוא יחכה עד שיבוא המטוס, כי אין לו את הכסף הזה, כי הוא אומר 'תשמע, ליד הבית זה ככה', פי שלושה, פי שניים, לכן צריכה להיות גם סבירות. אני מבין מה שאתה אומר, למקסם את ההכנסות שלך, אבל בסופו של דבר צריך לבדוק, הוא בסוף יגבה את זה מהלקוח, מהפציינט, מהבן אדם שמשתמש בשירותים שלך, שגם ככה הוא משלם המון כסף, כל המיסים והאגרות ועניינים וסיפורים וביטוחים ו- ו- ו-.

אבל זה נכון בכל תחום. אתה לא יכול בסופו של תהליך - - - אל"ף, יש תחרות מכרזים בין מספר זכיינים, שתיים, אלוהים אדירים, כשאתה דואג שהקפה הוא בפער 2 שקלים, עכשיו מתחילים לדבר כבר על מעורב ירושלמי וכמה עולה הבשר בנתב"ג. אתה לא יכול לשבת ולפקח עליהם מצד אחד, ומצד שני, ולא לזה התכוונתי כשאמרתי שתעצור את הכול, אנחנו בין המדינות הבודדות בעולם שביקורת גבולות אנחנו משלמים מהתקציבים שלנו, פיקוח הטיסה, אבל יותר מכול את כל נושא הביטחון, בעצם מי שמשלם זה לא המדינה, אלא זה חלק מהתקציבים האלה. הרי זה דבר והיפוכו, מצד אחד אתה אומר 'תן להם את הביטחון', אתה משלם את הבודקים, את המאבטחים, את הסלקטורים, את כולם אתה משלם - --

הצרכן משלם את זה.

זה בדיוק מה שאני אומר, הצרכן משלם את זה ואנחנו צריכים לתת את השירות הזה. אם מדינת ישראל מחר בבוקר תיקח על עצמה את נושא האבטחה, כמו בכל מדינות העולם, אנחנו יכולים לרדת. תיאורטית.

מה זה קשור למחירי המוצרים?

זה לא קשור.

בואו נעשה סדר. מחירי המוצרים, אנחנו שוק חופשי, יש מכרז - - -

אבל אתם לא שוק חופשי, אתם מונופול, אין לי אפשרות לקנות במקום אחר.

סליחה רגע, אתה רוצה לשמוע אותי? אני מוכן להתווכח, יכול להיות שיש כמה דברים שצריך להתייחס אליהם בצורה נקודתית, אם זה מחיר המים או מחיר - - - אני מדבר כרגע על העיקרון. יש מכרזים, ניגשים עשרה אנשים, נותנים מה שנותנים, אנחנו לוקחים את הכי גבוה, מטבע הדברים, מה, אנחנו ניקח את הכי זול? לא, מבחינת היגיון. יש הרי חובת מכרזים, אתה עושה מכרז, ניגשים לבית קפה עשרה אנשים, אנחנו לוקחים, מה אתם רוצים שניקח? את הכי טוב, נכון? הכי יקר. מי שנותן את המחיר הכי טוב, אז מה? ניקח את הכי זול?

לא, עושים איזון.

מה? אולי תגיד לי מה.

תומר, זה לא מחיר למשתכן. הוא לא יכול לקבוע לו את הרף של ה - - -

זה דבר אחד. דבר שני, מה זה מונופול? אנחנו מונופול? אנחנו נמצאים בשדה תעופה. אתה יודע מה? מישהו מחייב לאכול שיפודים? אז שלא יאכל שיפודים. אז מה אתה רוצה? שאני אתן לו שיפודים במחיר מסוים? השאלה גם למה אתה משווה את זה, אתה משווה את השיפודים כאן לשיפודי התקווה או שיפודים ברמת אביב או שיפודים במקום אחר? אז משווים את זה לאיזה מסעדה, אני לא יודע, זולה. אנחנו לא יכולים להיות כאן משטר בולשביקי, נתחיל כאן לפקח על מחירים. יש דברים שאני חושב שכאן צריך לתת עליהם את הדעת, עשינו את זה למשל באילת ובמקומות אחרים. אני לא מסכים שיהיה רק אדם אחד שימכור מים באילת, שם יש תחרות. אם יש כאן בתי קפה, יש חמישה, שישה, שבעה. אם יש תיאום מחירים? בשביל זה יש הממונה על ההגבלים, שיעשו מה שהם רוצים.

זה לא עובד ככה.

אז מה? יש שישה בתי קפה שונים. לכן בקטע הזה - - - אבל זה לא הנושא, אני מדבר על העיקרון.

רק אולי נעשה שנייה סדר. אני אגיד את מה שאומר יושב ראש הוועדה ומה שאומר היועץ המשפטי בעצם. אתם מקבלים את הזיכיון מהמדינה, אתם מנהלים פה את רשות שדות התעופה. תקציב הפיתוח שלכם, שנעשה כתוצאה מעבודה יעילה שלכם, הוא תקציב פיתוח שאם אתם לא הייתם עושים אותו המדינה הייתה צריכה לעשות אותו.

בדיוק.

רגע. יש אליה וקוץ בה, זה לא רק הדבר ה - - - זה מעיד על יעילות של החברה, מכאן ואילך מתחיל העניין של מה מקבל בסוף הלקוח. זאת אומרת איך אתה מגיע לתקציב פיתוח כזה גדול, איך אתה מגיע לרווחים כאלה גבוהים, האם זה שמגיע לשדה התעופה וצריך לנסוע, יכול להיות תייר, יכול להיות אזרח ישראלי או יכול להיות אזרח ממדינה אחרת, האם הוא מקבל את השירות הזול ביותר והנכון ביותר והטוב ביותר? ואז השאלה, כאשר אתה מוציא מכרז אתה צריך לגבות את המחיר הגבוה ביותר, בגלל שאתה צריך את הכסף הזה, אתה לא הולך לבזבז אותו, אתה הולך לפתח דברים שהם חיוניים לרשות שדות התעופה ולמתחם שבו אתם עוסקים, האם אתם גם קבעתם כללים במכרז לגבי העניין של ה - - - ואנחנו לא מדינה בולשביקית ואנחנו לא מתערבים, יש לנו שוק חופשי, אבל האם קבעתם מחירים שלא בן אדם יבוא ויגיד, מכיוון שהוא זכה במכרז, הוא הציע הרבה כסף, עכשיו הוא בעל הבית פה לבד, אף אחד לא יכול לעשות לו כלום, הוא יכול לשים מחירים בשמים, שבסופו של דבר הנוסעים ישלמו. האם נתתם את דעתכם - - -

נתנו, עד כדי כך, אדוני - - -

אני לא קובע עובדה, אני שואל שאלה.

ואני עונה.

אני עכשיו עולה חדש, אני מכיר את העניין ממה שאתם מציגים. אומר היושב ראש, האם בסופו של דבר כשבן אדם בא לקנות פיצה, הוא מחכה הרבה זמן, יכול להיות בגלל שביתה, יכול להיות בגלל שארך הזמן עד שהמטוס נוסע, האם במשך הזמן הזה אתם נתתם את דעתכם שהמחירים יהיו מחירים נורמליים? זאת השאלה. על כל דבר. זה יכול להיות על אוכל שהוא אוכל, על כל דבר שהוא מקבל פה בשדה.

אני אתן לך דוגמה אחת. בדברים הבסיסיים - - -

אני מודה לך, חבר הכנסת גפני, שחידדת את השאלה.

אני אגיד לך משהו. יש בעניין הזה, אם יש לך רק בית קפה אחד, מדברים פה בעיקר על אוכל ושתייה.

יש עוד, אבל זה העיקר,

זה העיקר. אם יש דיוטי פרי, הבושם יקר? תקנה בסופר פארם. הרי אף אחד לא מחייב מישהו לקנות את הבושם או את הסיגריות אצלנו בדיוטי פרי. עכשיו, שתבינו, עיקר ההכנסה שלנו זה - - -

אבל אתם נלחמתם מאוד שלא נפגע בדיוטי פרי.

אמת. ואני אפילו לא אמרתי - - -

כי אני רציתי לסגור את זה, אז אתם - - -

נכון, מאוד הערכנו את זה.

בסוף לא סגרתי.

לא משנה, אני אומר, בקטע הזה עיקר ההכנסה שלנו, בערך 25% מההכנסות שלנו זה מהדיוטי פרי, לא מהדברים האחרים. כל הנושא הזה, ההכנסה מכל הקמעונאות הזו היא יחסית נמוכה אצלנו, זה לא עיקר ההכנסה שלנו, זה אולי איזה 10% מההכנסה. לא רק זה, כל החנויות של בגדים, ספורט וכל זה ביחד, כך שזה לא העיקר. האינדיקציה לדידי, כאיש כלכלה אני אומר לך, לא כפוליטיקאי, כאיש כלכלה, אני חושב שהאינדיקציה היא אם יש תחרות או אין תחרות. אם היה בשדה התעופה בית קפה אחד או רק מסעדה אחת ואין מגוון, אתה צודק, זה לקוח שבוי, כמו שאתם אומרים, לקוח שבוי במקום סגור. זה לא עניין של מונופול או לא, אנחנו מונופול על טיסות, תיכף נגיע לעניין של המונופול, אנחנו לא מונופול למכירת קפה. לקפה יש, לא יודע, חמישה, שישה, שבעה בתי קפה שונים וחייבת להיות תחרות ביניהם.

אנחנו לא יכולים כאן להתווכח, ואני חושב שזה לא נכון שאנחנו נקבע. רק לנושאים שהם חיוניים. למשל מים, לדוגמה, יש דברים כאלה שהם חיוניים, אנחנו בקטע הזה מנסים להתערב ולבדוק תמיד - - - במקרה הבוקר ביקשתי שיהיה דיון אצלי בעקבות כתבה שהייתה השבוע ב'ידיעות אחרונות'. ביקשתי מלילך שתקיים דיון אצלי דחוף בעניין הזה, איך פותרים את העניין הזה שאנחנו נמצא את האיזון הנכון.
בעניין המונופול. אגב, מה האינדיקציה שאתם צריכים לשאול את עצמכם כחברי כנסת, לדעתי? אם האגרות שמשלמים כאן הן אגרות גבוהות ביחס ל-benchmark. תעשו benchmark למקומות אחרים בעולם, האם האגרות אצלנו הן אגרות יקרות יותר או הן בממוצע או פחות מהממוצע? זאת הבחינה הנכונה לראות אם אנחנו כאן עובדים נכון או לא נכון. לאור הבדיקה שיש לנו, אנחנו גובים את האגרות הבינוניות בעולם. לא אגיד לך הכי נמוכות, אבל הן מתחת לבינוני. זה מבחינת האגרות.

מי יותר נמוך? איזה מדינות?

יש מצרים, יש ירדן.

מרב השדות הם לא שדות עיקריים.

מדינות מפותחות?

לא, לא מפותחות.

המפותחות יקרים יותר?

כן. למשל בהיתרו האגרה היא 80 פאונד. אצלנו היום זה בערך 25 דולר. אם אתה משווה ל-JFK. יש לנו השוואה, אם פעם תרצו לעשות, אתה כיושב ראש ועדת הכספים, בשמחה.

אני היום לא יושב ראש ועדת הכספים.

לשעבר, אני יודע. אני לא עד כדי כך, אני חי במדינה, אני יודע.

לא, הדגשתי שאני היום לא.

אצלנו פעם יושב ראש, זה לכל החיים.

אבל אני הדגשתי שהיום אני לא.

הדבר השני שכאן, מה שהתחיל המנכ"ל - - -

עכשיו הממשלה עושה דברים רעים, לכן אני לא.

אז אתה לא רוצה להיות שם.

בדיוק.

בינתיים.

בינתיים.

מה שהמנכ"ל אמר, על כל נושא הוצאות הביטחון שלנו הם 12.4 דולר לנוסע. כל האגרה היא בערך היום בלוקו זה 10 דולר, בזה 25 דולר, מתוך 12.4 הולך על הוצאות ביטחון, שאין לזה אח ורע במקומות אחרים בעולם.

אני יכול להגיד דקה משהו?

לא, הוא מתכוון שכשעושים מכרז אז יש תקציב תקרה שלא יעלה על -. ירוויח, כן, אבל לא יעלה על. לפחות על מספר מוצרים, כוס קפה, נגיד, מים, כמו שאמרת.

אני רוצה להגיד לך, היות שאתה יושב ראש ועדת הביקורת, אז הסיפור הזה לא כל כך מתאים לך, אבל בכל אופן, היות שאנחנו מדברים על רשות שדות התעופה. אני אמרתי את זה במנחה בכנסת, כתוב שצריך ללמד זכות, אדם צריך ללמד זכות על חברו, אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו, אז סיפרתי להם סיפור שהייתה פה בחורה שבאה לרשות שדות התעופה והמטוס שלה איחר בחצי שעה, אז היא נכנסה לדיוטי פרי וקנתה חבילת ביסקוויטים, התיישבה שם על הספסל והתחילה לאכול ביסקוויט. ישב מולה מישהו ולקח גם ביסקוויט ואכל, בסדר, היא אמרה, אחד. אחרי זה היא אכלה עוד אחד והוא לוקח עוד אחד.

מאצלה?

תיכף תשמע. אכלה והיא מתעצבנת כל רגע, מה זה, גנב? מה הוא עושה? עד שהגיע הביסקוויט האחרון, אז ההוא חותך את הביסקוויט לשתיים, נותן לה חצי ואוכל חצי. בסדר, מתעצבנת, רמאי, גנב, מה הוא עושה. הגיעה למטוס, היא פותחת את החבילה, אז התברר שהחבילה שלה נמצאת בתוך החבילה שלה, היא בעצם אכלה את שלו. על זה כתוב אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו. אז ביקורת צריך לעשות עד הסוף. אבל זה על רשות שדות התעופה. יש אחד מעובדי הכנסת, כל פעם שאני עובר לידו, 'תגיד לי מה עוד קורה בדיוטי פרי'.

זה סיפור שהיה, זה אמיתי. זה התפרסם באחד ה - - -

ואם זה לא אמיתי?

בכבוד. מה יש לך עוד במצגת, אדוני?

בואו נעצור את הכול.

למה?

אתה רוצה לצאת.

לא, לא. יש עוד זמן.

יש עוד עשר דקות.

אודי יציג עכשיו את הנושא שלו לפני ש - - -

אגב, מי הגיש את התביעה?

יישובי הסביבה. טוב שלא שאלת איזה עורך דין. אותו עורך דין מייצג את כולם, גם את חולון שאומרים לא, גם את ראש העין שאומרים כן.

בבקשה. מה זה מסלול 12?

שלום לכולם. אני מצטער על הלחץ של הזמן. בארבע השנים האחרונות נתב"ג עבר מהפכה, מסלולי נתב"ג שישפיעו ומשפיעים כבר מלפני שבועיים על הנתיבים באוויר. עבר מהפכה, ואני לא מגזים, מבחינה תעופתית ומבחינה בטיחותית זאת מהפכה. ועדת לפידות, הנושא המרכזי שהיא התעסקה איתו זה שדרוג המסלולים בנתב"ג כדי לשפר את הבטיחות. דוח FAA, הנושא המרכזי שהוא התעסק איתו זה שדרוג המסלולים בנתב"ג כדי להתעסק בבטיחות. ארבע שנים בנו פה את המסלולים, תוך כדי זה שאנחנו ממשיכים לתפעל את השדה. לא רק שממשיכים לתפעל את השדה, כל שנה יש יותר תנועה מהשנה שלפניה, יש פה גידול מתמיד.

הפרויקט הסתיים ממש לפני כחודשיים-שלושה ובעצם המסלול הזה, שנקרא מסלול 2-1, שהיה עד לפה, הוא הוארך עד לכאן, בקצת יותר מקילומטר. הוא בא מכיוון צפון, מכיוון ראש העין, בארות יצחק, מזור ונוחת. המסלול הזה לא שימש לנחיתות והמראות בכלל, כמעט בכלל, בשנים האחרונות אפשר להגיד בכלל. עכשיו, אחרי שהוא הוארך, אפשר לנחות עליו. זה מסלול שמיועד לנחיתות בלבד על פי התמ"א. אנחנו נצמדים לתכנית המתאר הארצית - - -

כאן זאת המפה הישנה.

כן, אנחנו רואים.

עכשיו זו המפה החדשה.

המטוס מגיע מהכיוון ההוא?

המטוס מגיע מצפון ונוחת.

ועל מה הוא עובר כשהוא מגיע מצפון?

הוא עובר מעל יישובים בגובה יותר הגבוה, זה פחות משמעותי. בגובה היותר נמוך, ששם באמת מרגישים את זה, זה כפר קאסם, ראש העין, עינת, מזור ובארות יצחק.

הם פנו אלינו.

זאת הנחיתה 2-1. התמ"א מאפשרת את הדבר הזה. התמ"א נכתבה בשנת 1997, מסלול 2-1 הוא מסלול בהחלט - - -

הסתדרתם עם היישובים שם?

קודם כל, כמו שאמר היושב ראש, מי שאחראי על מתי נוחתים על איזה מסלול ומה המדיניות ומה הרגולציה זה רת"א. אנחנו, רשות שדות התעופה, מנהלים את מגדל הפיקוח, מנהלים את הנתיבים על פי הנחיות הרגולטור.

גם כן צריך לעשות בזה סדר, זה גם דבר שהוא - - - אתה עושה את המסלול והם מכריעים מי ינחת.

לא, הוא מגדיר לי על איזה מסלול לנחות ומתי ואני מפעיל אותם בהתאם להגדרות שלו. מה שחשוב להבין - - -

אתה הקדמת את המאוחר. יש כאן שאלה חשובה, אבל לא ראיתם מה היה לפני כן. לפני כן היה מסלול שאם נוחתים עליו נוחתים וממריאים על אותו נתיב. כדי לבטל את הקונפליקט הזה בין טיסה להמראה עשינו כאן עוד מסלול, אחד לנחיתה ואחד להמראה. לכן הרחבנו את המסלול ב-100 מטר, זה כדי לאפשר שלא יהיה קונפליקט.

פה נחיתה ופה המראה.

זה פעם ראשונה בהיסטוריה של נתב"ג, מאז שנתב"ג קם בשנות ה-30 שאפשר בו זמנית להמריא ולנחות על שני מסלולים נפרדים בלי שיש קונפליקט בין המטוסים הנוחתים למטוסים הממריאים. לכן זה מכפיל. כל המראה הייתה צריכה להיות מסונכרנת בזמן עם נחיתה, אם מטוס ממריא אף מטוס לא נוחת, מטוס נוחת אף מטוס לא ממריא.

יפה מאוד, דבר מאוד חשוב, אבל תעמוד מאחורי זה. כששאלנו אותך 'אתה עושה רעש לראש העין?' אז תסביר למה אין לך ברירה, אבל אל תגיד שזה מישהו אחר. זה באמת חשוב, כמו שאתה לוקח את הקרדיט על זה, תיקח גם את הביקורת.

כמובן, זה - - -

אבל אל תגיד מישהו אחר. אמרת רת"א.

רת"א היא זו שקובעת את המדיניות, אבל המדיניות נקבעת על פי מה שכתוב בתמ"א ואנחנו - - -

לכן אמרתי, הערתי פה בשקט לעובדיה - - -

לא, לא, אני מקבל את ההערה החלקית. שני דברים, קודם כל תראה, כל מי שמתלונן צודק. אני לא יכול לבטל את מי שמתלונן, בבני עטרות או מישהו אחר או ראש העין, אבל כאן מה שאני אמרתי, היות שאנחנו כאן לא עשינו על דעת עצמנו, זה משרד הפנים ורת"א וכל מי שצריך להיות, הבנייה, זה לא שאנחנו עשינו בניגוד לדעתם, זה יחד איתם, אבל גם בקטע הזה יש איזה שהן גמישויות, זה לא בדיוק חייב להיות ככה או ככה או ככה. בעניין הזה אמרתי את הצד העובדתי משפטי, שאנחנו לא קובעים, זה הכול.

המהפכה היא בשני היבטים. אחד, אפשר להגדיל את הקיבולת, כשנוחתים על מסלול נפרד וממריאים על מסלול נפרד, והדבר השני והיותר משמעותי, שזה מה שדוח ועדת לפידות וזה מה שדוח ה-FAA דיברו, זה הגדלת הבטיחות. כי כשאני נוחת על מסלול מסוים וממריא על מסלול אחר, שאין ביניהם שום קונפליקט, הבטיחות משתפרת משמעותית והיו לנו לא מעט אירועי בטיחות בשנים האחרונות, לפני חמש ושש שנים, שנבעו מהמראה ונחיתה אחד מול השני.

פה אני יכול לציין שהקדוש ברוך הוא שמר עלינו.

ככה נראים הנתיבים האוויריים. בכחול זה המטוסים הנוחתים, באים מצפון, וסגול זה המטוסים הממריאים מערבה, ויש פה בצהוב את המטוסים שממריאים משדה דב ונוחתים בשדה דב. הכול מסונכרן כדי שכל העסק יוכל לזרום רציף.

זה שקף אחרון, מראה את כל מה שנעשה בפרויקט. מה שהיושב ראש הזכיר קודם, הקילומטרים הרבים של המסלולים. כל מה שמסומן פה באדום זה הכול דברים חדשים שלא היו, כדי להגביר את היעילות של שדה התעופה, להגביר את הבטיחות של שדה התעופה, שמטוס שמסיע להמריא לא צריך להסיע על מסלול נחיתה או מסלול המראה, הוא מסיע על מסלול הסעה. כל הפרויקט הזה הוא פרויקט ששדרג באופן משמעותי את כל היכולת הבטיחותית וה - - -

גם בטיחותית, גם זמן וגם דלק. זה גם כספית, מטוס שנוסע על הגלגלים צריכת הדלק היא פי כמה - - -

אני מתנצל, אני חייב ללכת.

עוד שאלה אחת, היה פה נושא של המוניות של הדר. מוניות הדר, אני אגיד, היה שירות מצוין, עומדים בזמנים ויש שירות מעולה, אבל אמרו ש - - - זה 30-40 שנה, אני לא מדבר על השירות, השירות מצוין, פשוט הייתה ביקורת ש - - - זה מוסדר, הבנתי, לא?

קודם כל - - - מסלול 1-2. כיוון נחיתה והמראה של המטוסים נגזר בין השאר גם ממזג האוויר. לפני שפתחנו את מסלול 2-1, וכאמור פתחנו אותו לפני שבועיים בערך, המטוסים בלילה, בגלל מזג האוויר, נוחתים על מסלול 1-2, זה המסלול שבמסלול שלו לנחיתה המטוס עובר מעל חולון. עכשיו התכלית השלישית של הפרויקט הזה, כמו שאמר אודי, התכלית הראשונה הייתה קודם כל לשפר את מצב הבטיחות על ידי הפרדה בין מטוס ממריא למטוס נוחת, התכלית השנייה להגדיל את הקיבולת של נתב"ג, אבל התכלית השלישית הייתה לעשות פיזור רעש יותר הגיוני. בואו נחשוב בהיגיון, ככל שינחתו יותר מטוסים על מסלול 2-1 פחות מטוסים ינחתו על מסלול 1-2. אני לא יודע איך קוראים לזה בגמרא או במקורות, אבל אני יודע שהכי טוב שזה נהנה וזה לא חסר, נכון? מה רואים בזה? למי אני צריך לשמוע?

ההגדרה מהגמרא נכונה, אבל זה המצב שאם עובר הרעש לידם - - -

אם אני רוצה להישמע לטענותיהם של תושבי ראש העין, כפר קאסם, מזור ובארות יצחק אני צריך שכל המטוסים ינחתו על 1-2 ואז מי שיוצא חסר הם תושבי חולון ותל אביב. אם אני רוצה לשמוע לטענותיהם של תושבי תל אביב, אז מי שיהיה חסר עכשיו זה תושבי ראש העין, כפר קאסם וככה.

אתה מחלק את זה כאילו?

יפה. כל העניין הוא לפזר נכון את הרעש, במסגרת התמ"א. התמ"א קובעת, או יותר נכון ההחלטה של ראש רת"א שעל מסלול 2-1 ינחתו מטוסים בין השעה שש בבוקר לעשר בלילה, לא יותר מ-40% מכלל הנחיתות בנתב"ג בעונה ורק בשעות עומס. מכיוון שזה משש בבוקר עד עשר בלילה, לתושבי תל אביב בלילה עדיין יש מעליהם את הרעש. זה הכול. זה לגבי ה - - -

מתי שהוא זה ישתנה? אם אני עכשיו נותן להם תשובות, מה אני אומר להם?

שקודם כל - - -

אנשי תל אביב, כל עוד ששדרגנו את המסלולים נהנו לגמרי, ובאותה תקופה אנשי חולון כל הזמן באו בטענות. היום, כשחזרנו למצב הקודם, לגבי הנחיתות וההמראות מעל תל אביב, אז פתאום תל אביב התעוררו. זה כל הסיפור של דרום תל אביב על רגל אחת.

מה שאתה יכול להגיד לתושבים, כל מי שנמצא ממערב, בוודאות, שיהיה להם פחות רעש. זה הכול, זה אתה יכול להגיד להם. כל מי שממערב לנתב"ג, כי המטוסים, כמו שהסביר אודי, מגיעים מצפון, נכנסים בנתניה, צפון כפר סבא, צור יגאל וכך הלאה.

בלילה אין להם - - -

אבל בלילה זה המיעוט שבמיעוט. אנחנו מדברים פה יום ולילה, וביום והלילה זה רק 40% או 60%.

כמו שאמר היושב ראש, אין דרך להנחית מטוסים בצורה אנכית. מטוס עושה רעש והוא צריך להגיע מאיזה שהוא מקום, מה שאתה צריך לעשות זה לפזר את הרעש ומה שעשה הפרויקט הזה, הוא פיזר את הרעש. עכשיו תבוא ותגיד לי, למה ביום, למה בלילה, למה בשעה הזאת ולמה בשעה הזאת. אז זה נהנה וזה לא חסר.

יש שני דברים שלא התייחסת אליהם, אחד מה עם מסלול 826 - - -

זה מסלול 2-6, הוא מסלול ההמראות הראשי בנתב"ג. רוב המטוסים בנתב"ג ממריאים ממזרח למערב במסלול 2-6. זה המסלול הזה. כשעשינו את הפרויקט במשך ארבע שנים הפעלנו את כל נתב"ג רק על המסלול הזה ואז מה שקרה, המטוסים היו נוחתים מעל בני עטרות, ממזרח למערב, ובני עטרות ספגו את כל הרעש. עכשיו כשיש לנו שלושה מסלולים ירדנו מהם, המטוסים לא נוחתים על מסלול 2-6, עוד פעם באופן קיצוני במזג האוויר מטוסים כמובן ינחתו, כי בטיחות טיסה גוברת על הכול. רוב ההמראות הן מערב, המטוס בהמראה עושה פחות רעש מאשר בנחיתה.

אבל בלילה - - - לא להטיל את כל העומס על דרום תל אביב.

בלילה הוא מתכוון.

עוד פעם, אחת המגבלות הקשות היא מגבלה של מזג אוויר, אבל בוא נגיד, וזו אפשרות, שעכשיו, חלק מהמטוסים ינחתו לא על 1-2, הם ינחתו על 3-0. אתה יודע מי יספוג את הרעש?

לא, אז על 26, או על 08.

או על 2-6, אוקיי? יש פה שני דברים שצריך לדעת. אחת, יש פה מגבלת ביטחון, המטוסים שמגיעים ל-2-6, כל הנחיתות אצלנו הן עם עזרי נחיתה, זה נקרא LF, אני אסביר במגדל מה זה. הם מגיעים לפיינל ארוך ומעל השטחים. אבל בוא נגיד שאתה לוקח אותם ל-3-0, מי שסובל מהרעש זה תושבי מודיעין. דרך אגב, בלילה נוחתים 1-2, ביום נוחתים 3-0 והמטוסים עוברים מעל מודיעין. אז חלוקת הרעש היא חלוקה מאוזנת. בהינתן העובדה שאי אפשר להנחית מטוסים בלי רעש, בסוף המטוסים צריכים - - - את כל שעות היממה לחלק, זה לכאן, זה לכאן וזה לכאן. ואני מסכים עם חבר הכנסת גפני, אנחנו לא צריכים להתנצל, אנחנו צריכים להסביר.

אפשר גם על מודיעין קצת בלילה. לחלק בין תל אביב, מודיעין לבין בארות יצחק.

הם מתנגדים.

כולם מתנגדים, אבל - - -

אדוני המנכ"ל, מה שאמרת, דווקא אנחנו, עד כמה שאני יכול לדבר בשם כולם, אבל אני מאוד השתכנעתי מהעניין של פיזור הרעש. אני תמיד עושה את החשבון, תגיד לי עם יד על הלב, אם המטוסים היו עוברים בצפון תל אביב, מעל מגדלי אקירוב, האם גם היה מספיק הפיזור הזה? זה דבר אחד. דבר שני, ואני כנראה יודע את התשובה, אתה לא חייב לענות על זה, אבל אני שואל אם אי אפשר לפזר יותר. למשל כאלה שמגיעים לאילת, שלא ינחתו בכלל בשדה התעופה הזה, שינחתו בעובדה. לפתוח מקומות שבהם אנשים מגיעים - - - אי אפשר אי אפשר, אני אומר שמה שאני הייתי חושב אם הייתי מנכ"ל, הייתי חושב להתחיל מדיניות של פיזור הרבה יותר גדול, בגלל שהפיזור שלך הוא רעיון נכון, אבל פיזור הרבה יותר גדול.

אחת, חלק מבית המשפט זה ההתנגדות של כולם נגד כולם. שתיים, התמ"א מאפשרת רק שלושה מנועים, זה שארבעה מנועים פחות - - -

התמ"א זה גם לא הלכה למשה מסיני. תמ"א זה גם כן - - -

זה בדיוק מה שאנחנו ביקשנו. ביקשנו לקבל שימוש חורג, ובמקביל לחפש פתרונות כדי לתת מענה יותר טוב.

אני רוצה לענות על המוניות וגם על המחירים.

אתה לא חייב לענות לי על צפון תל אביב.

המדינה הפקידה בידינו זיכיון להפעיל נמל תעופה והטילה עלינו בצד הזכות גם חובה, החובה היא לפקח שהפעילות כאן בנתב"ג תתבצע כתקנה לטובת האזרח. בהיבט של המוניות אנחנו צריכים לפקח שהאזרח לא נגזל, שהוא מקבל שירות כמו שצריך, שלא מפקיעים לו מחירים וכך הלאה. כמו בכל נמל תעופה בעולם. לכל נמל תעופה בעולם יש חברת מוניות אחת, או שתיים, שהיא זוכה במכרז והיא מקבלת את הפריים לוקיישן, שאצלנו זה במפלס ג'י, במפלס של הנוסעים הנכנסים, ששם היא פועלת. הרי אנחנו במדינה חופשית, כל נהג מונית שהוא מוזמן, 'אני מכיר נהג מונית ש-30 שנה הוא מסיע אותי ואני רוצה שהוא יבוא לקחת אותי', או 'אני עובד בחברת היי טק ולחברת ההיי טק יש התקשרות עם חברת מוניות'. גם לאלה יש סידור, במפלס 2 הם מגיעים. כולם אומרים שאנחנו רוצים לגבות מהם 5 שקלים, מה שאנחנו רוצים זה לא לגבות מהם 5 שקלים, אלא זה שיירשמו, כדי שאם אחר כך מפקיעים להם מחירים או לאזרח יש תלונה, הוא יודע, הוא מתקשר אליי, ואליי הוא צריך להתקשר והוא אומר לי 'פלוני או אלמוני עשה לי עוול, תבדוק את זה'. אם הוא לא רשום, אני לא יודע לבדוק את זה, כי האחריות שלי היא לרשום. זה לגבי המוניות.
עכשיו מילה אחת לגבי המחירים. ההשוואה הנכונה לגבי המחירים היא לא - - -

אבל, שמוליק, את המחירים לא אנחנו קובעים.

לא על המוניות, אני מדבר על המחירים של - - - ההשוואה הנכונה לגבי המחירים היא לא בכמה מוכרים כוס קפה בנתב"ג ובתל אביב, ההשוואה הנכונה היא כמה עולה מחיר הקפה בנתב"ג לעומת נמל תעופה אחר בעולם. אני אסביר למה כן ותאמינו לי, בדוק, כוס קפה ב-JFK עולה 4 דולר, וכוס קפה בבוקרשט עולה 4 יורו, זה ה- benchmarkingהנכון בהשוואה בין מחירים. זכיין לא יכול כאן להעלות מחירים בלי רשות, זה חלק מהמנגנון שכתוב לו בחוזה. המחירים עולים אך ורק ב - - - יש לנו קודם כל 18 נקודות הסעדה בטרמינל 3. לא 2, לא 3, לא 4, 18 נקודות הסעדה.

באולם היוצאים?

בסך הכול. באולם היוצאים יש יותר מ-10, אם אתה שואל. יש יותר מ-10, אני חושב מהראש, יש 12 באולם היוצאים. במסלול היוצא יש לך 12 נקודות הסעדה.

איך נקבע המחיר? בעולם איך נקבע?

המחיר - - -

סליחה, למה אנחנו נכנסים איך נקבע ב - - - אני אומר זה פלוס מינוס, זה שני שקל יותר, שניים פחות. אני רוצה להדגיש, ברגע שחברה ספרדית באה לכאן וחשבו שהם יכולים להוציא את ההשקעות שלהם תוך שנתיים ופעלו בקשר להחלפת המרת המטבע, לא התביישנו, הפסדנו הרבה מאוד כסף, היו לי ויכוחים בתחילת הדרך, הוא אמר 'לא יהיה דבר כזה', אנחנו הוצאנו אותם מפה. מפני ששם היה מונופול. אבל לגבי קפה,שקל יותר, כשיש פה מכונות, יש פה שמונה מתקנים לאוכל, או מסעדות וכך הלאה. יש תחרות חופשית, כל אחד - - -

לגבי מונופול, כל נמלי התעופה הבינלאומיים בארצות הברית אינם בידיים פרטיות, הם או בידיים של העיריות או בידיים של המדינה ולא סתם. שתיים, למי אתה מעדיף שיהיה המונופול הזה? לגוף פרטי שנראה לך שהוא באמת ישקיע 3 מיליארד שקל בשדרוג מסלולים? ונראה לך שהגוף הפרטי שיהיה מונופול במקומנו הוא זה שיפקח על המחירים ויפקח על המוניות ויקבע - - -

תעשו את הסבירות, שיהיה סביר ולא לעשוק ולא שמישהו יעשה רווח קל.

אל תעשו השוואה למדינות אחרות. תעשו השוואה למה שקורה כאן.

כן, משהו סביר שיהיה.

משהו קצר.

חייבים לצאת.

משהו קצר. אל"ף, אם אתה רומז שכדאי שנעשה הפרטה, אני חושב שהפרטה זה דבר חמור מאוד.

מי דיבר על הפרטה?

אף אחד לא דיבר על הפרטה.

כל מי שעשה הפרטה, זה - - -

אנחנו יושבים פה. חבר הכנסת אמנון כהן ואני, אנחנו נגד הפרטה.

כמו בזק, שבוע אחרי שהפריטו אותה פתאום מאזנים של 4.5 מיליארד שקל. דבר נוסף, עובדיה, אם ראשי הערים מתלוננים על רעש מעל הערים שלהם והם נגד הפעילות של הרשות, אין בעיה, נודיע שכל תושבי ראש העין וחולון יפסיקו לטוס, ותראה שיהיה מרד וכולם - - -

על זה לא חשבנו.

זה פתרון, פתרון מצוין...

אני רוצה לפני שנצא לברך שהקדוש ברוך הוא יברך את עמו ישראל ונתפלל שהקדוש ברוך הוא יחזיר את הבנים הביתה, את אייל יפרח, נפתלי פרנקל וגלעד שאער. לזכות זה שהקב"ה ישמע את תפילתנו נגיד פרק תהלים. במהרה נשמע בשורות טובות, שיימצאו ויעשו משא ומתן וקיבלנו אותם הביתה.

אני אומר לך, לעניין המונופול, הבעיה של מונופול שיש רק שדה תעופה אחד בארץ, וכאן אם אתה שואל אותי, הדבר הכי חשוב שיהיה שדה תעופה משלים בינלאומי - - -

ובניהול של רש"ת.

בניהול של גורם אחר.

אנחנו יוצאים לסיור.

(סיור במגדל הפיקוח)

שלום. אנחנו, מגדל בן גוריון עובד בשתי יחידות, כמו ששמוליק זכאי אמר בקיצור. שתי היחידות הן, יחידה אחת זו פינת בקרת המכ"מ, זו יחידה שלוקחת את המטוסים מכל הכיוונים, מסדרת אותם בצורה של אחד אחרי השני ומביאה אותם למצב שבו הם מיוצבים לפני מסלולי הנחיתה ובכיוון ההפוך מטוס שממריא, ממריא עם המגדל למעלה, אתם תראו את המגדל למעלה, ואחרי שהוא באוויר הוא עובר ליחידת המכ"מ ויחידת המכ"מ ממשיכה לפקח עליו. מה המטוסים רוצים? המטוסים בסך הכול מעוניינים שהשליטה והפיקוח יהיו בידי פקח הטיסה, הם לא רוצים להתעסק מלבד בהטסת המטוס. זאת אומרת מרגע שפקח טיסה אומר למטוס ביחידה הזאת 'קשר מכ"מ', מרגע זה כל האחריות נופלת על הפקח, הוא מתעסק רק בהטסת המטוס ובשלבים שונים של הטיסה יש מצב שבו טייס לקראת נחיתה מבצע קשר עין עם ה - - -

אתה פקח?

כל אחד מהאנשים שעובדים כאן הוא פקח טיסה.

ולמעלה?

גם פקח טיסה, רק שהעבודה היא אחרת.

ממתי הסנכרון ביניהם? מתי זה עובר למעלה ומתי למטה?

אז כמו שהתחלתי להסביר, בואו תסתכלו רגע - - -

באיזה מרחק אתה כבר מתחיל לקלוט אותו?

אני קודם כל אתן לכם תמונה שתראו מה אתם רואים, מה בעצם התמונה שיש לפקח הטיסה. אם תסתכלו ותצליחו להבחין פה, אז אתם רואים את מפרץ חיפה, את קו חוף הים, את הכנרת וים המלח. יחידת הבקרה שלנו שולטת על כל המרחב הזה כמו שאתם רואים. בעצם מטוסים שמגיעים בדרך, ממריאים מאירופה, עוברים ליוון, נגיד ניקוסיה וכו', עוברים ליחידת בקרה שהיא יחידת בקרה צפון, תל אביב, בקרים שיושבים בהר מירון, זה סקטור אזרחי, והם מעבירים לנו את המטוסים. מרגע שהמטוסים עוברים אלינו, כרגע השטח הזה נקי, כי זה הצד המערבי - - -

מהר מירון הם מעבירים אליכם? הם קולטים קודם?

כן, הם מפקחים עד התחום של ניקוסיה, בערך על טווח של 180 מעלות - - -

הם קולטים יותר ממה שאתם קולטים כאן.

כן. אנחנו מבצעים עבודה אחרת. הם מבצעים עבודת מרחב, area, ואנחנו מבצעים עבודת פורט. אותו דבר, דרך אגב, אם תסתכלו, מטוסים שטסים דרומה לאילת, בנתיב לאורך ים המלח, אז הם בקשר עם יחידת בקרה דרומית, בקרת דרום, שהם יושבים במצפה רמון. שוב, בקרים אזרחיים - - -

אבל אתם רואים את כולם פה.

אנחנו מקבלים את המטוסים - - -

אבל תחומי האחריות שלך זה במרכז, כן?

נכון. הם מעבירים לנו ואנחנו מטפלים בזה.

באיזה שלב מהדרום זה בא אליך ואתה אומר 'עכשיו זה שלי' - - -

מעל ים המלח. המטוס הזה תיכף יעבור אלינו בנקודה הזאת, בעוד 10 מייל, אז הוא אצלנו ואני מטפל בו. הוא עובר רק כשהוא בשלב לפני הנחיתה, לפני המסלול.

ממש בעיגול הפנימי. בוא נגיד ב-5 מיילים - - - כאן יש מטוס שמבצע נחיתה.

ג'ו, זה מטוס שנוחת על 2-1.

לא, אנחנו סיימנו 2-1 בגלל שחברת אייר פראנס לא יכולה לנחות על 2-1. קיבלנו הודעה, הם ינחתו על 3-0. מה שקרה זה שאנחנו התחלנו להפעיל את מודל נחיתות 2-1 2-6. מודל נחיתות 2-1 2-6 הוא מודל שמאפשר לנו בעצם, כמו כל שדה מודרני בעולם, להפריד את ההמראות מהנחיתות.

מה אתם עושים, שאייר פראנס לא יכול?

כרגע שינינו את כל הסיקוונסים בחזרה לטובת הנחיתות והמסלול האחר שהקפסיטי שלו נמוך יותר. לצערי הרב.

הרי איך מטוס יודע שפתחנו מסלול חדש? מפורסמים פעמיים בשנה פרסומים שפורסמו לחברות תעופה והם מוזנים לתוך מחשבי הטיסה של המטוסים. יש כמה חברות תעופה, החברות שמזינות את זה הן חברות עולמיות, ג'פרסון 1 ויש עוד חברה, אנואל, והחברה הזאת עשתה איזה שהיא תקלה לחברות התעופה שהיא נותנת פרטים והיא לא הזינה להם את זה למסלולים. אנחנו עכשיו באיזה שהיא פעילות מול החברה הזאת כדי שתזין את זה. בקיצור יש לנו שתיים-שלוש חברות תעופה שעדיין לא השלימו את כל התהליך.

כמה זמן זה ייקח?

זה אמור להסתיים - - -

להכניס את זה לכל אחד מהמטוסים שלהם, נגיד לחברת אייר פראנס יש צי ענק של מטוסים, אז אני לא יודע כמה זמן זה ייקח, אבל - - -

בגלל שהם שכנעו אותנו מקודם שזה חשוב מאוד לעשות את זה, גם בגלל שהרעש מתפזר.

נכון.

הם מכניסים את זה לכל מטוס בנפרד?

לכל מטוס בנפרד. זה לא איכון תוכנה שמכניסים, אלא צריך לבקש את זה מתוך מטוס.

צריך להכניס למטוס-מטוס ולהזין את זה - - -

אבל זה שהם לא - - - לחכות להם עד אינסוף זה רע מאוד.

זה לא רק אייר פראנס, זה גם יונייטד לדוגמה.

לא משנה, זה רע.

כל מטוס כזה, אם יש מטוס אחד שלא יכול לנחות, אתה צריך לשנות את כל התבנית - - -

אני שואל כמה זמן זה יקרה עד ש - - -

אני מקווה במהרה, אבל זה ייקח זמן.

הם הבטיחו לראש רת"א שהם יסיימו את זה עד סוף יוני. החברה הזאת, שהודתה שהייתה לה תקלה - - -

לא הייתם צריכים כל כך לשכנע אותם עם ההמראות והנחיתות בנפרד.

רק שתבינו, מבחינתנו לנהל תבנית תעבורה אחד אחרי השני, זה לקחת את כל המטוסים ולנהל אותם ביחד. עכשיו באמצע להחליף את זה ולהעביר את זה למסלול אחר זה פתרון שהוא מסובך להם.

הקדוש ברוך הוא ברא את האדם באופן כזה שהוא יכול להגיע ליכולות אינסופיות. הבעיה רק שהרבה פעמים מנצלים את זה לרעה, אבל הניצול לטובה הוא אחת הדוגמאות. נסעתי לאילת עכשיו, לא זוכר עם מי שהיה, הוא אומר לי 'תגיד לי איך אנחנו נוסעים ככה?'

ועל הים, אתה רואה אוניות כאלה, אימפריות.

דרך אגב, הם ידעו מה זה 2-1, 1-2, 2-6?

אנחנו הבנו.

לא הבנתם. זה הכול מעלות, 60 מעלות, 120 מעלות.

12 מעלות, 3-0 זה 30. רק לא אומרים 12 מעלות, אומרים 1-2, 3-0.

החדש, המסלול של הנחיתה וההמראה, אייר פראנס לא נוסע - - - הוא עובר פה, הוא חוצה פה את המסלול הזה.

מבחינת הראות כאן של הפקחים זה בסדר?

שדה הראייה הוא בסדר, הבעיה שאנחנו בגדול, כשבנינו את המגדל החדש הלכנו אחורה.

אני יודע, השאלה שלי לא במקרה.

כן, מה ההבדל בין המגדל הזה למגדל החדש? מה לא רואים מפה שנראה במגדל החדש?

המגדל החדש, המבט שלו הוא אחרת על המסלולים. כדי לשלול על המסלול הזה ועל המסלול הזה צריך ללכת עוד אחורה וטיפה הצידה - - -

וגבוה יותר.

ויש גם חישובים מתמטיים מדויקים של זמן התגובה של הפקח. אם אתה בניצב למסלול אז אתה מבחין בעצירה ופתיחת מהירות, אבל אם אתה באותה זווית, אתה לא יכול להבחין אם מטוס עוצר או לא.

נגעת באחת הנקודות החשובות. מה שאתם רואים, מה שראית ועלית על זה יפה מאוד, זה שהמסלול החדש וגם המסלולים הישנים, למשל כמו המסלול הזה, יש מסלולי הסעה שחוצים אותם. אחד הקונפליקטים הכי גדולים בבטיחות טיסה, רוב התאונות מתרחשות על הקרקע, ואחת הבעיות הכי גדולות בחדירה למסלולי נחיתה והמראה של כלי טיס, או של - - - כדי למנוע את הקונפליקט הזה יש לנו כאן מערכת שהיא באמת השורה הראשונה של טכנולוגיה בעולם, שנקראת - - - ומכ"מ קרקע ששולט על התנועות של המטוסים - - -

זה גם מכשיר חדש שהכנסנו.

אתם רואים שהמטוס הזה שנוסע על המסלול, מופיע לפקחים על זה. כל רכב שנמצא באזור המסלולים המטוס מופיע על המכ"מ הזה, המכ"מ הזה - - -

יש לך קשר איתו?

בוודאי. אתם רואים את הפסים הירוקים האלה? הם נקראים סטוברים, סטוברים זה רמזורים, כשמגיע המטוס שמסיע ורוצה לחצות את המסלול כי הוא רוצה להגיע לעמדת המראה על 2-6, הוא עומד כאן על הרמזור האדום הזה והפקחית, היא משחררת לו את הרמזור האדום ואז הוא חוצה והיא סוגרת את ה - - -

גם זה לא היה, זה חדש מלפני חמש שנים.

כך אנחנו למעשה שולטים באופן ויזואלי, שלא תהיה כניסה של כלי טיס לא מורשה למסלול או של רכב למסלול. כל הרכבים שלנו, שנמצאים באזור המסלולים, כולם מותקנים עם קולטי רדאר, או משדרים יותר נכון, כשהם נקלטים כאן על המסך הזה שנקרא - - - זה למעשה מכ"מ קרקעי.

מתי בפעם האחרונה זה היה כמעט תאונה?

כמעט תאונה זה דבר - - - אנחנו מסווגים אירועי בטיחות לשלוש רמות, קלה, בינונית וחמורה. קודם כל אני רוצה להסביר לכם, זה הרבה יותר בטוח לטוס מאשר לנסוע על הכביש, למה? מסיבה אחת מאוד מאוד פשוטה. מטוסים והפקחים והציוד נבנה בדבר כזה שטעות אחת לא תביא להתרחשות של תאונה. אם הטייס יעשה טעות, אז המכשור במטוס יתריע לו שהוא בטעות. אם גם המכשור של המטוס נניח ינמיך בקרבה לקרקע, או יתקרב למטוס אחר, הבן אדם, הטייס, עשה טעות, יש לו מכשיר שיתריע לו או מחוץ לכלי הטיס וגם אם המכשיר שלו גם הוא - - - אז הפקחים ששולטים כאן עם מכ"מים ושולטים על כל מקום, אז צריכות להתרחש הסתברויות כאלה שגם הטייס יטעה, גם המכשור שלו - - -

הנה, הוא נוחת.

אפשר לשאול אותם שאלה?

היא לא, ג'ו הוא ה - - -

כרגע היא מטפלת במטוס.

יש להם קביעות?

כן.

הכול בסדר? משכורת בסדר? הטרידו אותך, הפחידו אותך?

לא, אני רציתי לשאול אותם מה קרה כשהייתה כמעט תאונה? מה הם עשו? באירוע חמור.

האירוע המכונן שהביא לפה את ועדת לפידות.

כן, אני שואל מה הם עשו.

שני מטוסים התקרבו אחד לשני, התקרבות מאוד - - -

אני אסביר את מה שהיה באירוע איבריה. אירוע איבריה, שהוא האירוע שפתח כאן את נושא הבטיחות, היה שהמטוסים מבצעים גישת ראייה, מה זה גישת ראייה? שהם מסתכלים אחד אחרי השני, שומרים הפרדה בעצמם ונכנסים לנחיתה. הביצוע של גישת ראייה, בכל העולם קודם כל נוחתים בגישות מכשירים. גישת מכשירים, איך אמרתי לכם? מטוסים ממריאים, רוצים לעבור להטיס את המטוס ושאנחנו נתעסק בדברים האחרים. אותו דבר לגבי הנחיתה. בנחיתת מכשירים הוא מתייצב על קרן שנותנת לו את הזווית לנחיתה ואת ציר המסלול והוא מגיע בדיוק בתחילת המסלול לנחיתה. מה שקרה בגישת הראייה זה שאמרו לו 'יש לפניך מטוס בנקודה הזאת והזאת לפניך, אתה רואה אותו?' הוא אמר, 'כן, אני רואה אותו', אלא שבעצם הוא ראה מטוס שנמצא ממש לפני נגיעה למסלול ואז הוא חתך את המטוס שהיה לפניו. אמרו לו שזה מטוס 747, אמרו לו שהוא ישמור הפרדת - - -

הוא בלבל.

זה היה כמעט התנגשות.

ואז הוא היה צריך לחתוך ולשבור.

מה עשו פה האנשים שמופקדים על זה?

פתרו את הסוגיה - - -

באותם רגעים.

אחד הפנו שמאלה ואחד ימינה.

איבדו את העשתונות?

לא איבדו את העשתונות.

פה גם הטייס טעה.

כן, הבנתי, אני שואל על מגדל הפיקוח.

אחד מהלקחים שעשינו, למשל הוא אמר לך שגישת ראייה היא גישה מאוד לא טובה לתעופה אזרחית. הכי נכון בתעופה אזרחית שמטוס ינחת ממכשור לנחיתה. מה זה המכשור הזה? זה קונוס, שכשאתה יושב בקוקפיט של הטייס אתה רואה על המסך קונוס שהוא צריך להכניס, המטוס - - -

כמו שרוול בטיסה, אז הנחיתה - - -

המטוס נכנס באופן אוטומטי לתוך הקונוס.

אני שאלתי על המיומנות של האנשים שיושבים פה, בגלל שהם יכולים להציל חיי אדם.

כולם פה היו פקחי טיסה בשירות הצבאי שלהם בחיל האוויר. הם עוברים חצי שנה קורס ואחר כך עוד שנה וחצי. עד שהיא יושבת לבד בעמדה זה שנה וחצי אחרי סיום הקורס. זאת אומרת היא תשב לבד בעמדה בלי חניכה כשהיא שנתיים ב - - - סימולטורים בארץ ובחו"ל.

אפרופו, תראה להם שמטוס עוצר לפני הנחיתה.

אתה רואה? זו נקודת חצייה של מסלול הסעה ושל מסלול נחיתה. שים לב, אתה רואה את הסימון האדום? המטוס יעמוד שם - - -

מי מדבר איתו?

פקחית הטאואר. גיל, תוכלי לשים לנו רמקול?

כן, אני אשים רמקול.

הנה גיל, תשמעו אותה משדרת. אחרי שהמטוס יחצה את הקו של המטוס שרוצה לחצות את המסלול היא תיתן לו רשות חציה ותפעיל לו את ה - - -

הוא חוזר על ההוראה שלה פיזית, זה לא מספיק - - - פתוח, הוא צריך לחזור על ההוראה שנותנים.

היא צריכה לשמוע באוזן שהוא אכן חוזר במדויק על דבריה.

הדבר האחרון שאתה אמרת, חבר הכנסת גפני, הנושא של האמון של הפקחים. אתם רואים, עכשיו שקט, הכול איזי, זה המאני טיים שלנו. אנחנו במיוחד בסימולטור מתאמנים על האירועים החריגים האלה, עושים טעויות בכוונה של חדירה למסלול כדי שהפקח יוכל בזמן אמת לפעול מיידית ולפתור את הבעיה. לכן אנחנו עושים לו גם שמטוס בא - - - וגם מטוס שחוצה את המסלול. זו הייחודיות של - - -

שים לב שלאורך מסלול 2-1, איפה שמסיעים את המטוסים. זה גם מסלול הסעה חדש שבנינו, הוא חלק מפרויקט שדרוג המסלולים, מסלול אקו, שמוביל את כל המטוסים שחונים בחלק המזרחי של השדה לנקודת ההמראה הרבה יותר מהר.

אולי רק משפט אחד לגבי החדש. עד סוף השנה יהיה?

דצמבר 2014.

כך היה כתוב.

(המשך הסיור)

ב-9 במרץ השנה התחלנו להפעיל מערכת בידוק ביטחוני אוטומטית בנתב"ג. המערכת הזאת החליפה את השיטה ואת צורת הבידוק הביטחוני שהייתה קודם. רק נזכיר מה היה קודם, היו מכונות בידוק ביטחוני לפני התיקים, הגיעו נוסעים, עברו תהליך קצר שנקרא אפיון, הכנסנו להם את הכבודות לתוך המכונות, מכונות סי טי, ונוסעים שהיו להם התראות, לקחנו אותם לחצרות גדולות, פתחנו להם את הכבודות לעיני כל הנוסעים באולמות ובדקנו להם את מה שהתריע. הנושא הזה היה פתח קודם כל לעתירה לבג"צ, למה אזרחי מדינת ישראל נבדקים באופן שונה ועוד בפומבי. התשובה של המדינה והתשובה של בג"צ הייתה שאנחנו נבנה מערכת חדשה שתייצר נראות שוויונית, ותיכף נדבר על המערכת. הדבר השני שהמערכת הזאת יצרה, הקשיים שהמערכת יצרה, היא האריכה מאוד את זמן הטיפול הביטחוני בנוסע ולמעשה עד שלא בדקנו את המזוודה של הנוסע, הנוסע לא יכול היה להתקדם בתהליך.
המערכת הזאת היא מערכת אוטומטית. התהליך היום שמגיעים נוסעים, עוברים שיחה קצרה, ארבע-חמש שאלות ואנחנו מסמנים להם את המזוודה עם ברקוד, הם הולכים לדיילת, הדיילת גם שמה ברקוד ולמעשה על המזוודה יש שני ברקודים, ברקוד אחד שהוא ברקוד של הביטחון וברקוד שני זה תעודת זהות שיש למזוודה, קוראים לזה - - - המזוודה נשלחת. היא נשלחת למערכת מסועים והמזוודה נכנסת לתהליך השינוע שלה, מהצ'ק אין לפיינל סורטר, הפיינל סורטר זו הממיינת הסופית במקום שמשם לוקחים את המזוודה, שמים אותה על טרקטור ולוקחים אותה למטוס. המזוודה נוסעת על מערכת המסועים - - -

סי טי קודם, לא?

יפה. היא נוסעת על מערכת המסועים. על מערכת המסועים מורכבים גלאים שיודעים לקרוא את הברקודים, את הברקוד של הביטחון ואת הברקוד של ה - - - ברגע שהמזוודה נקראת על ידי הברקוד של הביטחון, המזוודה מופנית למכונה של הבידוק הביטחוני. היא נבדקת, אם אין לה התראה, היא חוזרת חזרה וממשיכה למטוס. אם יש לה התראה, היא הולכת באופן אוטומטי למכשיר נוסף שהוא שונה לחלוטין מהמכשיר של הסי טי וזה השכל היהודי, לקחת שתי טכנולוגיות שונות לחלוטין - - -

קודם כל CV ואחר כך XRD ב - - -

ולעשות להם מה שאנחנו קוראים SOS, system of system, לקחת שתי טכנולוגיות שונות לחלוטין ולגרום להן לדבר אחת עם השנייה. ואז אם זה הולך, נניח שהחפץ הזה נבדק ב-סי טי והסי טי אומרת 'אני לא יודעת מה זה, זה נראה חומר חשוד'. המזוודה נוסעת, המכשיר השני בודק את זה, הוא אומר 'זה סתם ארנק', המזוודה ממשיכה למטוס. אם גם היא לא יודעת, רק אז המזוודות מגיעות לכאן, כשהיום זה עומד על 7% מהמזוודות, זאת אומרת שתחשבו, פעם היינו פותחים כמעט כל מזוודה של נוסע, היום 93% מסך הכול המזוודות נבדקות, אבל נבדקות באופן אוטומטי בלי מגע יד אדם ונבדקות ברמת בידוק ביטחוני הכי גבוהה בעולם. אין רמת בידוק ביטחוני - - -

כמה זמן זה ככה?

זה התחיל ב - - -

היו תקלות?

הסיוט של נמל תעופה בעולם זה להכניס מערכת HBS. טרמינל 5 בהיתרו, הונג קונג, JFK טרמינל 4, דנבר קולורדו, אלה כולם נמלי תעופה שיהיו זכורים לדיראון עולם בחודשים הראשונים שהם הכניסו מערכות HBS. הטרמינלים קרסו. יחסית למה שעברו בעולם אנחנו עוברים את זה בצורה שאפשר להגיד - - - זה לא שאין בעיות, זה לא שאין תקלות, זה לא אומר שלפעמים בזמני עומס אנחנו עושים כאן כל מיני פעולות, אבל הנוסע למעלה, וזה מה שחשוב, לא מרגיש - - -

בדיוטי פרי מבזבז כסף, אוכל את הפיצה פי שלושה.

אבל הוא קיבל יותר זמן, מה אתה רוצה?

מבחינת אזרחי מדינת ישראל הערבים זאת בשורה יוצאת מהכלל. למעשה היום אין הבדלים בבידוק הביטחוני, בנראות של הבידוק הביטחוני בין כל נוסע שטס בנתב"ג, זר, ישראלי, יהודי, ערבי, כולם למעשה מבחינת התהליך עוברים את אותו תהליך. אין שום שוני בתהליך. מזוודה שמגיעה לכאן - - -

אתם בודקים את הכמות ש - - -

עכשיו זוהר יסביר.

אולי שזוהר יסביר, יכולים אנשים מתוחכמים, שרוצים לפגוע בביטחון, להתגבר על המערכות האלה, או שיכול להיות שעובדים כדי להתגבר על זה. אין פה יד אדם.

אני אסביר, רק לא להקליט מה שאני אומר.

(המשך הסיור)

אנחנו ממש בחצר האחורית של נמל התעופה, במסדרונות, איפה שעובדים ומנקים. אחד הדברים שהולכים לקרות פה ממש בשבוע-שבועיים הקרובים ואנחנו נהיה המדינה - - -

כי אתה אמרת שלא יהיה מגע עוד מעט.

המדינה הראשונה בעולם שמאשרת את זה, זה שנוסעים זרים שיש להם דרכון ביומטרי יוכלו לעבור בצורה ביומטרית בעמדות האלה. כרגע זה רק לישראלים. שימו לב, כשאנחנו טסים לאירופה אז יש לנו EU citizen, ופה יהיה בפעם הראשונה נוסעים זרים בינלאומיים שייצאו עם בדיקה ביומטרית. הרצון שלנו הוא כמובן לעשות את כל התהליך אוטומטי, לא מה שאנחנו רואים כאן כשנוסעים עומדים מול בקר גבול וכך הלאה. מה שיהיה כאן, כל העמדות - - -

כבר אין חותמות, נכון? בפעם האחרונה שהייתי אמרו שלא צריך חותמת.

נכון. כי יש הרבה נוסעים, למשל אנשי עסקים, מנכ"ל גרבר של המזרח התיכון, הוא עושה עסקים בסוריה, בעירק, בלבנון וגם בישראל.

הוא יכול להיות בעייתי.

אמנון, זה המנהל של כל ביקורת הגבולות וזה מנהל נתב"ג.

קיבלנו הרבה פניות, בעיקר מכאלה שבאים לכאן ומדובר באנשים, לפעמים שרים, לפעמים מפרלמנט, אבל הם לא באים בתפקיד, הם באים לטיפול רפואי, בן אדם מכובד, או אנשי עסקים. הם בעיקרון באים לפה כי הם אוהבים את מדינת ישראל, מעריכים אותה ומעריכים את הידע הרפואי שלה. זאת אומרת יש כאלה שרוצים לנסוע לגרמניה, לשוויץ ואלה באים לישראל. הם אוהבים את ישראל. ופתאום כשהם יוצאים מפה, בגלל תקלה פה שלפעמים אנחנו לא מטפלים בהם ברגישות - - -

בואו נחלק את זה לשתיים.

אמרתי שאם כבר אני עושה דיון כאן, אז נשמע גם את הדברים הלאה, אולי אפשר לשפר. אנחנו ודאי נותנים לכם את כל הסמכות, כבר אני אומר שאנחנו צריכים להיזהר מאוד שלא ייכנסו לפה אנשים שאנחנו לא רוצים אותם, ודאי, אבל מצד שני קצת רגישות, לראות שאנחנו לא פוגעים באותה מטרה. זאת אומרת זה איש פרלמנט, הוא לא בא לפה לפגע, אבל איכשהו צריך לדעת שהוא לא אויב שלנו. אם הוא אויב, ודאי, את כל הכלים אנחנו נותנים לכם, אבל האם אפשר מבעוד מועד לטפל בפרטים שלו כמו שעכשיו, ראיתי כבודה, הוא לא נוגע, הוא בא, הולך, מבזבז כסף בדיוטי פרי והמזוודה שלו עוברת את כל התהליך, גם אם צריך לבדוק, לפתוח את התיק, יש משהו חשוד, הוא אפילו לא יודע. אז גם פה צריכים אולי לא להגיע אליו.

היו המקרים האלה שאתה מדבר עליהם?

מה אתה מדבר? היו מקרים שנשיא המדינה התנצל בפני אותו בן אדם. נשיא המדינה, בדרג בכיר מאוד.

אנחנו נחלק את זה לשתיים, בכניסה לארץ וביציאה. ביציאה מהארץ כל מי שעובר, אנחנו לא מתעסקים עם זרים, אנחנו אפילו עוד היום בערב משדרגים את העמדות, הזרים יכולים לעבור פה, אפילו לא דרך בקרי גבול. ביציאה מהארץ אין בעיה. בכניסה לארץ, לתיירות מרפא - - -

אבל דיברו איתי, גם ביציאה יש בעיה.

אז היציאה - - - אני צריך לדעת.

מי מטפל ביציאה, אתם?

בעיקר התלונות שמגיעות אליי זה בנושא ביטחון, בנושא ביקורת גבולות. ביציאה מהארץ הוא לא מעניין אותי, גם אם הוא שוהה בלתי חוקי אני נותן לו לצאת, כי הוא יוצא.

יש מקרים שאנחנו לא רוצים שהוא ייצא.

יש, ודאי - - -

אבל האם אתה אומר שעכשיו לא תבדוק אותו בכלל?

לא, אני לא אומר - - -

לא, מבחינתו הוא, יש גופים אחרים שבודקים.

ביציאה מהארץ, מבחינה הגירתית אני לא מטפל בו. מי שיוצא, יצא - - - אם השארת לו הערה במחשב שהוא שהה בלתי חוקי, נתחשבן איתו כשהוא יגיע.

אני לא מדבר על זה.

יוצא יוצא, אלא אם כן קופצת לו איזה שהיא הכללה ביטחונית, אבל זה אני לא יכול לפתוח אותו, זה רק השב"כ. בכניסה לארץ, על תיירות המרפא התלבשו ארגוני פשיעה. כשהם נכנסים, הם מביאים לנו תסקירים מרופאים - - -

תיירות מרפא מבחינתנו זו תיירות לכל דבר ועניין, שנדע. מבחינתנו הם welcome, אבל עכשיו ימשיך אמנון את ההמשך.

כשהם מגיעים לפה בדרך כלל בתי החולים מתאמים איתנו, כשעושים לו הקלה במעבר הוא עובר, אף אחד לא מרגיש, בעיקר אלה שאתה אומר שהם נכבדים, אז אנחנו כמו - - - מזמביה צריכים להגיע אלינו, אנחנו כבר מטפלים בזה שהוא עובר חלק, אין עם זה בעיה. הבעיה עם אלה שלא מדווחים למה הם הגיעו ואז הם מגיעים רק ל - - - לצערי הרב הרבה אנשים מגיעים עם מחלות משונות, חולי סרטן, חולי זה, שהם נכנסים והם בכלל לא חולים בכלום, הם פשוט נכנסים ונשארים בארץ, כי אנחנו עשינו בעבר הקלות מפה עד מחרתיים לתיירות, לא שמנו עליהם את הדגש ונכנסו לזה כל מיני נישות.

הוא בא לגוף, הוא לא בא סתם.

לא, הוא לא בא לגוף, הוא נותן לי מכתב של רופא פה בארץ, מאכר פה בארץ שנותן לו את זה, אנחנו כבר מכירים אותם, המאכר הזה אומר שהיא מגיעה להצרת חזה, אחרי התחקור עולה שהיא מגיעה לעבוד פה בזנות בדירה בתל אביב. התלבשו על זה אנשים - - - אז לצורך העניין מה שאנחנו עושים, אנחנו מתחקרים אותם, את אותן אוכלוסיות אנחנו מתחקרים. אני יכול להגיד לך, מי שבא לתיירות מרפא נכנס חלק.

שואל יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת כהן, הוא אמר את זה גם בדיון, מגיע נשיא מדינה מוסלמית, או שר לשעבר, הוא לא רוצה שיידעו מזה. הוא מגיע - - -

אבל הוא היה גם באירן, הוא היה באירן בתפקידו, אבל עכשיו בגלל - - -

כן, והוא לא רוצה שיידעו שהוא היה בישראל ואנחנו - - -

אני אומר עוד פעם, אלה שרוצים להגיע ומתאמים אנחנו יושבים מול השב"כ לפני כן, שואלים אותם אם הבן אדם הזה מגיע, אחת, שתיים, שלוש.

כמה זמן אתה צריך לדעת לפני כן?

שבוע ימים.

לא שבוע, זה הרבה זמן. הוא חולה.

שבוע ימים זה הרבה זמן?

כן.

אבל עוד פעם, הם צריכים לעשות בדיקות שלהם. לרוב זה לא שרים, זה מהמשפחה, אנחנו מאוד רגישים בנושאים האלה.

יש פעמים שמדינת ישראל מעוניינת לשמור איתם על קשרים טובים, הם פרו ישראלים בשקט. הם מגיעים לפה - - -

אין שום בעיה, אבל איך אני יודע?

שבוע ימים זה הרבה זמן.

איך אני יודע? מי זה הגוף שמדבר איתנו?

מי מדבר איתי? מי אומר לי שמגיע בן אדם כזה?

מי שסידר לו את זה. או מאכר - - -

בוא אני אגיד לך. מדברים איתי, לפעמים פונים לחברי כנסת כאלה ואחרים, אומרים 'תשמע, הבן אדם הזה מגיע', אנחנו בודקים את זה. האינטרס שלי שהוא יעבור הכי חלק, שהוא לא ירגיש בכלל ש - - - אבל כשהוא מגיע, הוא נוחת לי פה, פתאום מתברר שהוא היה חודש באירן, היה חודש בעירק. עם כל הכבוד אני לא הסמכות לשחרר אותו, אני לא מסוגל לשחרר אותו. אני צריך לקבל אישור מוקדם וכמעט כל אלה שהגיעו בתיאום, 99.9% נכנסו חלק.

מה זה נאמן ביקורת?

נאמן בטיחות זה ביציאה מהארץ, זה לא בכניסה. קוראים לזה נוהל מוקדן של רשות שדות התעופה. אם תיתנו לנו תקציב, אני גם אעשה לך גם נוהל מוקדן לנכנסים, אבל אין - - -

מה-450 מיליון אפשר להוריד איזה 12 מיליון לתת להם.

לא צריך 12 מיליון. לא, יש גוף של בוחנים, נגיד סתם מפעל טבע, שיש לו הרבה אנשים, אז שמים בן אדם אחד שהוא אדם נאמן, הוא מכיר את האיש, הוא סומך עליו כבר. יש לך את מי לתפוס. מה הפרוצדורה להיכנס לנאמן כזה?

זה ביציאה מהארץ, לא בכניסה. בכניסה אין לנו דבר כזה. ביציאה אנחנו עושים את זה בתקורות שלנו ובמה שמעבר לזה.

אנחנו המצאנו מכשיר שבאמצעותו אפשר להתקשר אלינו מראש ולהגיד לנו על נוסעים זרים שיוצאים, כי בכניסה אין ביטחון, הביטחון הוא רק ביציאה. יוצאים מהארץ. בכניסה לארץ אין בדיקה ביטחונית בכלל, רק מי ששב"כ אומר שצריך לבדוק. ביציאה אנחנו בודקים כל נוסע, אז כדי שאנשי עסקים זרים שמגיעים לארץ, אורחים של משרדי ממשלה, של גופים ציבוריים, של המגזר הפרטי - - -

אז יש לכם באותו גוף מישהו נאמן?

יש בכל גוף נאמן ביטחון, הוא מדווח לנו בצורה מסודרת, במערכת מחשב מסודרת. כל משרדי הממשלה, משרד החוץ הוא לקוח מספר אחת שלנו, זה עובד כבר - - -

הבנתי שגם לתעשייה האווירית יש.

לתעשייה האווירית יש שבעה נאמני ביטחון.

רפא"ל, כל אלה.

בוודאי, כל המפעלים, זה עובד מצוין. אפילו התחברנו למערכת המבקרים של משרד החוץ.

בכנסת אין בעיה.

יש בכנסת, יש לנו נאמנים בכנסת.

אבל מי הנאמנים?

אני יכול להביא לכם, מהקב"ט. זה לא בעיה שנוסעים ישראלים, הבעיה היא לא של ישראלים.

זה רק דרכון ביומטרי. אם יש דרכון רגיל?

אתה מחליף אותו עוד מעט.

אני לא מחליף.

לא יעזור לך. אני אולי אפנה גופים שאתם תבדקו אותם.

חבר הכנסת גפני, יש הבדל בין המאגר לבין הדרכון.

אני לא יודע, אני לא רוצה שיהיה מאגר של כל אחד - - -

אבל יש הבדל בין המאגר לבין הדרכון.

בסדר, אבל הדרכון הופך להיות מאגר. מה זה הדרכון? ותעודת הזהות גם הופכת להיות. אני יודע שמשרד הפנים מנהל מלחמה על העניין הזה, אני לא חושב שזה נכון.

אני חושב שזה לא נכון, אבל בסדר.

מי שרוצה רוצה, אבל לא להכריח.

מי הכריח? מישהו הכריח? אף אחד לא הכריח. הכול וולונטרי. אני חושב שזה לא נכון ש - - -

זה יהיה אצלי בוועדת המדע.

נו ו-?

בסדר, אבל אני לא אוהב את זה.

למה?

ככה, בגלל שזה מאגרים שאחרי זה פתאום מתברר שכולם יודעים עליי את הכול. עליי לא אכפת לי, אבל - - -

אתה יודע כמה מאגרים יש במדינת ישראל?

אני יודע, רע מאוד. זה מביא להרבה מאוד דברים לא טובים. נכון שזה משכלל את השיטה, מקצר את ה - - -

(ישיבת סיכום)

אני מודה לחבר הכנסת גפני שהצטרף לסיור שלנו, למרות שהוא לא חבר ועדת הביקורת, אבל הוא חבר של ועדות הכנסת, יושב ראש ועדת המדע והנגיעה שלך כל פעם בזווית שונה בנושא הזה חשובה לנו מאוד. אז תודה רבה לך על זמנך, אדוני.

אני מודה כמובן למארחים שלנו, ליושב ראש, למנכ"לים ובאמת ראינו כאן את הסיור ואת המשך הדיון שקיימנו בינואר. לגבי כל הסעיפים שציינתי בתחילת הדיון, אנחנו יוצאים, אני חושב, כגוף שמבקר את המבוקר, כשרוב התיקונים תוקנו ובאמת כשאמרתם שאתם עומדים ביעדים לגבי מערכת הבידוק הביטחוני האוטומטי וראינו את זה בשטח לבי התמלא גם גאוות יחידה, שאנחנו המובילים בעולם בתחום הזה. זה חשוב לנו, כי אנחנו באמת מדינה שסובלת המון מבעיות ביטחון, לכן גם מהניסיון שלנו יש מה ללמוד. האחרים שילמדו מאיתנו את הניסיון החשוב הזה.

כל הנושא של מסלולים חדשים ומיילים שקיבלתי לגבי האזורים של דרום תל אביב, אני מבקש מכם לעשות חשיבה ולנתב את העבודה כך שכמו שאמרתם, זה נהנה וזה לא חסר, שתהיה כמה שפחות פגיעה באיכות החיים של האזרחים. בוודאי שהטיסות חשובות וכל הנושא הכלכלי פה חשוב, אבל גם מנוחת האזרחים חשובה.
מכאן אני הולך לפנות לשר התחבורה שיקדם את הצעת המחליטים לגבי שדה תעופה חדש בנבטים, שיהיה לנו גם כמדינה, כלאום, עוד מקום של נחיתות והמראות בינלאומיות, אי אפשר לשים הכול במקום אחד. אנחנו מדינה מוקפת אויבים וכל תרחיש יכול להיות, לכן ברמה הלאומית חייבים לקדם את הנושא הזה, שדה תעופה חדש, גם פנימי וגם חיצוני, שתהיה לנו עוד נקודה חשובה.

כמובן גם הנושא של תמנע, שרציתם לקדם. אנחנו לא היינו שם אבל קיבלנו עדכון שתעמדו בלוח הזמנים, סוף 2016, תחילת 2017, וכל עוד אנחנו בתפקידינו נעקוב, לא משנה באיזה תפקיד נהיה. חבר הכנסת גפני, גם אם תהיה מחר שר, שים עין על זה, כן? שר הבריאות, שר הכלכלה.

התרשמנו גם ממגדל הפיקוח החדש, שאתם גם הצהרתם שתעמדו בלוח הזמנים עד סוף השנה, בעזרת ה'. ראינו שגם מבחינת גובה, גם מבחינת ראייה מערכתית, הוא יהיה הרבה יותר טוב, ובאמת תאיצו את זה ואני מברך אתכם על כך שאתם עומדים בלוח הזמנים, שזה ייתן גם איכות וגם ברמה הבטיחותית זה ייתן יותר בטיחות למטוסים שממריאים ונוחתים. שכל הנושא הזה יטופל כמה שיותר, שכמה שפחות סיכונים יהיו לנו.
נחשפנו גם לנושא של הבידוק הביטחוני, המגע האישי של ידידי אמנון שנמצא פה איתנו עם הצוות שלו. בעקבות הדברים שיש פה עוד זרוע שלא יכולנו לשמוע, הזרוע של השב"כ, אני מבקש ממנהלת הוועדה לזמן דיון בוועדת המשנה לגבי למידה של כל הסוגיה הזאת, כי יש פה תחומים חדשים שמתפתחים במדינה וצריך לתת לזה את המענה, לא במסלול הרגיל אלא במסלול מיוחד. צריך לבחון את הסוגיה, בהשתתפות אנשי שב"כ שנמצאים בתחום הזה וכמובן משטרת הגבולות או משרד הפנים שמטפל בנושא הגבולות של מדינת ישראל, רשות שדות התעופה, שנשמע גם אותם, כי הנושא של כניסה זה הם, היציאה זה השני, יש דברים שהם מומחים, לא הכול הם יכולים לקבוע, לכן את כל הגופים לזמן, ואולי משרד התחבורה, כגוף הרגולטורי, שגם אותם נזמין לוועדת המשנה. נלמד את כל הסוגיה הזו.
התרשמתי שגם אלה שבאים במגע עם האנשים - - - כי זה למעשה פני מדינה. פעם ראשונה שהתייר או הבן אדם שנכנס למדינה, מי שהוא רואה זה הבן אדם בדלפק, שעומד בכניסה, לכן קבלת הפנים מאוד חשובה. גם שם לשים את הדגש, להעביר אותם סדנאות, זה מאוד חשוב, לא רק העבודה הטכנית המקצועית שהם עושים, אלא גם החיוך. זה מאוד חשוב, קבלת פני התייר למדינה, זה חשוב לנו וגם הנושא הכלכלי של מדינת ישראל טמון בנושאים האלה.

שוב אני מודה לכל אלה שהשתתפו, גם בסיור, גם המארחים, מנהלת הוועדה, תודה רבה על התיאומים, היועץ המשפטי לוועדה, מצאת זמן חשוב וכל ההערות שלך היו חשובות. היה דיון פורה, למדנו המון ואנחנו אומרים לכם יישר כוח. רצינו לדעת איפה הלכו הכספים, כמה אמרת? 450 מיליון, אנחנו ראינו שכל שקל בא למקומו בשלום ועשה עבודתו נאמנה, גאוות יחידה. אם יש לכם מעשרות קצת לתת לביקורת הגבולות, גם בנושא של היציאה - - - מה אתה מסתכל? מה קפצת? כן, אתם בסך הכול עובדים בשילוב.

הוא דיבר רק על מעשר, לא מעבר.

על מעשרות, להעביר לשם, שגם שם יעשו עבודה מצוינת, כי סך הכול הבנתי שיש אנשים מצוינים, אבל צריך קצת לשפות אותם בתקציב.

מאחוריהם עומדים כל משרד האוצר, אנחנו סך הכול יתומים.

כל אחד היה רוצה להיות יתום כמוך, עם עודף הכנסות בעזרת ה'. אבל אתם עושים עבודה מצוינת וכל ההכנסות שלכם הולכות לפיתוח, לשגשוג, לפתיחת נתיבים חדשים, לייעול לטובת האזרח, לטובת התייר ובאמת יישר כוח. אתה רוצה להוסיף משהו?

לא. כל מה שאמרת מקובל.

אלא אם כן?

לא, הסיור היה מוצלח, אני מודה למארחים, אני מודה לך, אדוני היושב ראש, באמת סיור שתוכנן להפליא, מנהלת הוועדה, כל העובדים בוועדה, היועץ המשפטי, עובדיה עלי, יש לך במה להתגאות, יעקב גנות, יש לכם במה להתגאות,שמואל זכאי וכולם, איש איש בשמו. באמת היה מוצלח מאוד ומה שאמרת לגבי ביקורת הגבולות, אם האבא היה משרד האוצר הם מעדיפים להיות יתומים. תודה רבה.

התרשמתי מהעניין הזה, באמת פגישה עניינית, רצינית, יסודית ואני באמת רוצה להודות לכם. אנחנו עומדים לרשותכם תמיד ואנחנו רואים בביקורת כלי ניהולי חשוב גם לנו, אני לא רואה בזה רק איזה שהן הערות שליליות שבאות לבקר אותנו, אני רואה את הביקורת הפנימית כביקורת בונה וחיובית, כך גם ביקורת חיצונית. להיפך, שמעתם את דעתי בעניין הזה של הביקורת, אנחנו עומדים לרשותכם. יש להניח שאנחנו עושים מדי פעם טעויות כאלה ואחרות ואם משהו צריך לתקן, תמיד נשמח לעשות את זה ולשמוע את הערותיכם באהבה. אז תודה רבה ותמשיכו להצליח.

בעזרת ה'.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:00.>