PAGE
3
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
04/03/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 63>
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, ב' באדר ב התשע"ד (04 במרץ 2014), שעה 11:30

<רגישות תרבותית בטיפול במשפחות עולים ע"י עובדים סוציאליים - לציון יום העובד הסוציאלי הבינלאומי>

חברי הוועדה: >
דב ליפמן – מ"מ היו"ר

יחיאל חיליק בר

מרדכי יוגב

אברהם מיכאלי

שמעון אוחיון

שמעון סולומון

>
אורנה הירשפלד - עו"ס ראשית לאימוץ, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אילן שריף - מפקח ארצי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אבי סנדר - מפקח ארצי- השירות לעבודה קהילתית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

חנה שן - מפקחת מחוז ירושלים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

סאיד תלי - מפקח ארצי לאלימות במשפחה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

נחמה דותן - יו"ר מפקחים באיגודי מפקחים מחוזיים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

דפני מושיוב - מרכזת מנהלת קליטה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

שלווה ליבוביץ - משרד הרווחה והשירותים החברתיים

שרה כהן - מנהלת מחלקת רווחה, משרד העלייה והקליטה

אמה אברבוך - מרכזת נושא צמצום פערים, משרד הבריאות

אלי בניאס - מנהל אגף רווחה, עיריית ירושלים

זיוה רשף - ס/מנהלת אגף הרווחה, עיריית בת ים

ציפי לוי - רכזת ילד, נוער ומשפחה, עיריית ירושלים

בן ציון ולוטקר - עובד סוציאלי קהילתי, עיריית אשדוד

שמואל מהרט - מנהל מחלקת עולים, עיריית אשדוד

אופירה איאסו - מדריכה, עיריית אשדוד

זהבה איסקס - מדריכה, עיריית אשדוד

ילנה מורטוב - מדריכה, עיריית אשדוד

שרה בוקריס - אם עולה מצרפת, עיריית אשדוד

וויניטו דסטה - אב עולה מאתיופיה, עיריית אשדוד

תמר אלמליח - פרויקטורית עידוד עליה בעיריית בית שמש

ורה סגל - רכזת קליטה ועלייה, עיריית בני ברק

מיכל יעקובסון - היחידה לקליטת עליה, עיריית בני ברק

אייל קהלני - המחלקה לשירותים חברתיים, עיריית רמלה

אריאלה כדורי - מנהלת מרכז גישור ויישוב סכסוכים בקהילה, רמלה

מלכה מנגיסטו - מתנדבת ופעילה במרכז גישור רמלה, עיריית רמלה

עליזה סילוורה - רכזת דיאלוג קהילתי רב-תרבותי, עיריית רמלה

סילביה דויאב - מדריכה, ראש צוות ועו"ס לסדרי דיון ורווחה, עיריית קריית גת

רונית זיקרי - אגף הרווחה, עיריית קריית גת

דינה רותם - מנהלת היחידה לטיפול בקשיש, עיריית טירת הכרמל

עידו זולטי - מנהל אגף רווחה, קריית אונו

פנינה הגני - ממונה על תחום רווחה צפון, הסוכנות היהודית

אלכסנדר כץ - מתמחה ב"פוליסי",מייצג את הסוכנות היהודית

נחום מיכאלי - מנהל יחידה לאלכוהול והימורים, עמותת "אפשר"

צפרא דוויק - יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים

ציפי בר - יו"ר מחוז ירושלים והסביבה, איגוד העובדים הסוציאליים

יעל לוין - איגוד העובדים הסוציאליים

נני מגד - איגוד העובדים הסוציאליים

עילית פליישר - איגוד העובדים הסוציאליים

שרון פלטין - איגוד העובדים הסוציאליים, עמותת "אפשר"

אירית קרמל לוי - איגוד העובדים הסוציאליים

רונית פפליצקי - איגוד העובדים הסוציאליים

אווה (אוולין) כהן - איגוד העובדים הסוציאליים

טלי קפל - עו"ס, מועצה אזורית עמק יזרעאל

מיכל יאסו - איגוד העובדים הסוציאליים

נעמה לנדאו - סטודנטית לעבודה סוציאלית, עמותת "עושים שינוי"

אמילי ישי - סטודנטית לעבודה סוציאלית

אריה אהרן - סטודנטית לעבודה סוציאלית

ששון גמליאל - סטודנטית לעבודה סוציאלית

גיל קולטון - סטודנטית לעבודה סוציאלית

חנה כהן - ביה"ח הדסה

חני קאופר - עו"ס, מדריכה, ביה"ח ברזילי אשקלון

אסתר בלום - מנהלת פרויקטים ותכניות, מועצת ארגוני עולים

נטלי ברקמן - מתמחה, מועצת ארגוני עולים

בת חן משינסקי אבן - "טבקה" - מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

רות חבשוש - רכזת רשויות, הקרן לידידות

דן ימיני - מנכ"ל עמותת קן לנוער

חנה סולומון - מנהלת המחלקת לעו"ס, בית גלל מערב נהריה

מרינה זמסקי - מנהלת פורום למען משפחות עולים

נורית חי יהודה - עמותת חומש, עובדים סוציאליים

נעמי ארבל - רכז פרויקטים בכירה ב"מרכז גוונים בקהילה"

ביסרט מטוקו - בוגרת תכנית מתבגרים בעליה, עמותת "אפשר"

אהוד שחורי - חברת מט"ב וחברת ק.ט.ב, חיפה

יערה שנהב - המשמר החברתי

חילו שרבל - פעיל שכונות

איתי פידלמן - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

דנה גורדון שושני

יעל. חבר המתרגמים
<רגישות תרבותית בטיפול במשפחות עולים ע"י עובדים סוציאליים - לציון יום העובד הסוציאלי הבינלאומי>

בוקר טוב לכולם. יש לי את הזכות לנהל את הישיבה. חברי היקר יושב ראש הועדה חבר הכנסת יואל רזבוזוב אינו מרגיש בטוב, כולנו מאחלים לו רפואה שלמה ושיחזור לכנסת במהרה.

הכנסת מציינת היום את יום העובד הסוציאלי הבינלאומי. לבקשתו של חברי היקר חבר הכנסת שמעון סולומון ויושב ראש הוועדה שבחר להקדיש את הדיון בוועדה שלנו לנושא: רגישות תרבותית בטיפול במשפחות עולים על ידי עובדים סוציאליים. אני אקרא את מה ששלח לי חבר הכנסת יואל רוזבוזוב בדברים שביקש לפתוח את הדיון.
"מדינת ישראל מהווה כור היתוך לגלויות רבות. במהלך השנים היא למדה להנגיש חלק מהשירותים הסוציאליים הניתנים לעולים בשפות הרלוונטיות תוך התאמה תרבותית. אין ספק שחשובה מאוד הקצאת עובדים סוציאליים דוברי שפתם של העולים הנזקקים לשירותי רווחה, הן לעולים קשישים והן לצעירים, תוך הבנה לקשיים בהם נתקלים כתוצאה ממשבר ההגירה והפער הבין דורי בין ההורים שאינם דוברים את השפה העברית ואינם מכירים את התרבות החדשה בעוד שילדיהם לומדים מהר מהם את השפה ואת התרבות" דבר שאני למדתי תוך חודש כאשר עלינו ארצה. "לדעתי חשוב מאוד שהרשויות המקומיות במיוחד אלה שקלטו רבים יפעלו כדי להקצות עובדים סוציאליים דוברי השפות ושמכירים את הרקע התרבותי של העולים. אין ספר שהדבר ישפר משמעותית את הטיפול במשפחות העולים".

אבקש מחבר הכנסת שמעון סולומון לפתוח את הדיון. בבקשה.

תודה רבה. אקדים ואומר שאיחרתי, לא כי עסקתי בנושאים אחרים, אלא ביום הזה. היום הזה מבחינתי הוא יום חגיגי, יום יפה, יום שהוא לא על רקע של משברים ושל התקפות, אלא הפוך לגמרי. גם את זה צריך להגיד כי לא הכול שלילי. אתם עושים עבודה כל כך נפלאה, עבודה אמיתית מכל הלב. כשאנחנו מדברים על החברה הישראלית שיש בה גם אוכלוסייה חלשה אנחנו בעצם מדברים על העובדים הסוציאליים. הם באים איתם במגע ונמצאים איתם בקשר. מיד אני אתייחס לוועדה הזאת באופן ספציפי, היום הזה הוא יום גדוש. בתוך מכלול הוועדות בוודאי נדבר באופן כללי, אני מניח שנדבר, לא במקרה בקשנו שנקיים דיונים בוועדות השונות בנושאים שקשורים ליום הזה, כי בעצם עבודה סוציאלית נוגעת כמעט בכל תחום.
אני מוכרח להתוודות, כשהלכתי ללמוד עבודה סוציאלית, בנתונים שלי יכולתי ללמוד משהו אחר, יכולתי ללמוד עריכת דין ואולי דברים נוספים. בזמנו התייעצתי עם משהו בשאלה מה ללמוד, הייתי צעיר ולא היו לי אנשים במשפחה שיכולתי להתייעץ איתם, ניגשתי למישהו שהוא בכלל מחוץ לקהילה כדי להתייעץ איתו לגבי הלימודים. הוא שאל אותי 'מה אתה רוצה להיות'. אמרתי 'להיות עובד ציבור ולעבוד עם אנשים, הייעוד שלי הוא לעבוד עם בני אדם'. נמצאת כאן נעמי ארבל שבאותה תקופה עבדנו ביחד, מדובר בפרופסור מיכאל אלקן, הוא סוג של מנטור שתמיד כיוון איתנו. הוא אמר 'אם כך, לך ללמוד עבודה סוציאלית כי עבודה סוציאלית היא מכשיר, מקצוע שנותן כלים לעבודה עם בני אדם'. לפני שאנחנו הופכים להיות אנשי מקצוע אנחנו צריכים לדעת שאנחנו בני אדם. זו האמירה שלי.

ביקשנו שבשלושת הוועדות היום, בבוקר היינו בוועדת הרווחה, העבודה והבריאות ועכשיו אנחנו בוועדה המכובדת הזאת, מיד נתייחס למה, בשעה 13:00 יהיה לנו דיון בוועדה לזכויות הילד ולאחר מכן מפגש עם חברי כנסת לשיח פתוח, לאחר מכן נתכנס במליאה. לשמחתי הרבה, יום כאילו נעשה תכנון מושלם מול ביצוע, היום החוק שלנו "אלימות אינטרנטית" עבר בוועדת שרים ביום ראשון והיום הוא עולה להצבעה טרומית. מה כבר אפשר לבקש? אתם בוודאי תהיו במליאה בשעה 17:30, יושב ראש הכנסת בכבודו ובעצמו יאמר כמה מילים וכאמור בשעה 16:00 יתקיים הטקס עצמו שיהיה טקס מכובד.

אני גאה לעמוד בראש שדולה של עובדים סוציאליים. תאמינו לי שיש גיבוי מלא עם משרד האוצר ועם משרד לרווחה והשירותים החברתיים ושרת הבריאות, אני לא יודע מה נשיג, אבל לפחות יש אמפטיה, יש אכפתיות ויש ברכת דרך לעשות משהו. יש מה לשפר ואף אחד לא אומר שהמצב מצוין. כולם מודים שהמצב לא כל כך טוב ביחס לעובדים סוציאליים בראש ובראשונה ההתקפה הזאת שהייתה בתקופה האחרונה, מתקפה לא מוצדקת בעיניי. 17 אלף עובדים סוציאליים שאותם עשו כקשה אחת, אחד שרך וההתקפה הייתה על כל העובדים הסוציאליים. זה דבר מאוד מאוד לא הגיוני אותו יש להוקיע תמיד. אנחנו אומרים שציבור העובדים הסוציאליים הם כמו עיירה קטנה, 17 אלף איש שהם מגוון ומטבע הדברים יש אנשים מתוכם כאלה שראויים לגינוי, כמו בכל מקום.

מדינת ישראל היא מדינה קולטת עלייה, יש כאן פספס תרבותי בלתי רגיל. כמו זהב ביד, אפשר לזרוק את הזהב הזה וניתן לעשות ממנו משהו מאוד מאוד יקר. אני חושב שעולים חדשים שמגיעים לישראל מכל תרבות וללא הבדל, בשוני התרבותי הזה אפשר לראות בו עושר תרבותי, משהו שהוא נכס למדינת ישראל. לא מדובר בתרבות אחת, יש לנו פה עושר תרבותי שרק נדע לתת מקום לכולם. אפשר לראות בזה נכס וכמשהו שישראל התברכה בו. אסור לנו לעשות כור היתוך כמו שניסו בזמנו. לדעתי זו טעות ועובדה שבשנות ה-70 לא דיברו על כור היתוך אלא על פלורליזם, רב-תרבותיות. כלומר, הבנו קצת מאוחר שמדובר שנכס זה משהו שצריך לשמר וזה חשוב גם אם מדובר בעולים מאפריקה, מאמריקה, אירופה ולא משנה מאיפה הגענו, אלא שיש כאן משהו חשוב שצריך לשפר אותו. כל הנושא של שוני תרבותי, חשוב לי לומר דווקא כאן בבית הזה שהיום הנמצאים פה הם עובדים סוציאליים, לא לומר פער תרבותי, בבקשה תעשו לי טובה. יש כאלה שנופלים בלשונם, אני מאוד מחשיב מילים, למילים יש משמעויות והן לא נזרקות סתם. כשאומרים פערים תרבותיים ללא כוונה, זאת אומרת שאת הפער צריך להדביק, אז מי למעלה ומי למטה? צריך לדבר על שוני תרבותי, דברים שונים לא משווים, דברים שונים, כל אחד מלך, כל אחד שונה ולא עושים פערים ולא מדרגים. לכולם נותנים מרחב ולכן צריך לדבר על שוני תרבותי. חשוב לי כאן עם האוכלוסייה הזאת לחדד את העניין.
יש לנו הרבה מה לעשות, האיגוד שאני מאוד מאוד שמח שאני עובד איתו, דרך האיגוד אני מדבר על כל העובדים הסוציאליים, יש לנו צוות שיושב אחת לחודש ומתכנן ומחליט במה לפעול ואיך לפעול. בתקופה האחרונה התמקדנו על יום העובד הסוציאלי שמבחינתי הוא חשוב מאוד. אנחנו רואים שהוא התחיל יפה והוא גם ימשך כך. יש לנו את נושא המומחים, בכל פעם ניקח נושא אחר ו'נתקוף' לא בהתלהמות כי זה לא באופי שלי, אני איש מקצוע. צריך לשבת לתכנן ולהוביל את הדברים. יש לנו גם את הנושא של כשירות תרבותית, בעיניי צריך לתת לו מקום ראוי, אבל לא נרחיב על כך כעת.

אני מודה ליושב ראש, מודה לחברי הכנסת, מודה ליושבת ראש הארגון, מודה למשרד הרווחה והשירותים החברתיים שנותן לנו גב. בעז"ה אני מקווה מאוד שנמשיך להעמיק את הקשר ולהשיג תוצאות טובות. תודה.

תודה רבה לחבר הכנסת שמעון סולומון. אני מצדיע גם לך. בדרך כלל בוועדה שלנו יש אנשים שמארגנים ויש לנו אורחים, אבל לראות את החדר צפוף וגם להרגיש את הרצינות, באמת נגעת במשהו חשוב מאוד.

אני אבקש מחבר הכנסת שמעון אוחיון לשאת כמה דברים.

יצטרכו לשמוע אותי פעמיים, גם עכשיו וגם בעז"ה בפתיחת הדיון במליאה. לשבח כעת כי שם אנחנו מוגבלים בזמן.

אני שמח על הזדמנות שניתנת לנו כאן כחברי כנסת להוקיר ולהעריך אתכם. אני מקווה שזה לא יישאר אך ורך ורק במסגרת מילות הערכה והוקרה, אני לא מזלזל במילים. אני לא מזלזל במילות הוקרה והערכה שיש בהן הכרת הטוב. אני רואה את המאבק על מעמדם ותנאי העסקתם של העובדים הסוציאליים שעדיין מטריד את מנוחתי. אינני אובייקטיבי, בוודאי, משום שאני גם שומע את רעייתי רג'ינה שהיא עובדת סוציאלית בכירה, עובדת סוציאלית אונקולוגית אחראית מחוז בראשון לציון, ואני שומע את אחותי שהיא מפקחת ומנהלת בתחום של נוער וילדים חריגים. אני שומע את המצוקות ואת הדברים שהן מתמודדות איתם. אני רואה את העובדים הסוציאליים שנמצאים בחזית מול אוכלוסיות חלשות, אני רואה את העובדים סוציאליים מול אוכלוסיות מתמודדות, אני רואה את העובדים הסוציאליים מתמודדים גם עם אנשים עם גזרות חורצות גורל בשבילם. והנה העובד הסוציאלי איננו רק הצד המטפל המנהלי, מקצועי, אלא המקשיב, ומה שאתם קוראים, התומך, המלווה, המסעד, המשקם. התפעלתי כשרופא שראה את העבודה הסוציאלית אמר 'הרפואה יודעת לעשות את מה שהיא יודעת לעשות, אבל מישהו צריך בשלב מסוים לתת למי שמתמודד, אם לא תסייע לו, אם לא תהייה איתו הוא לא יתמודד, אם לא תפיח בו גם את המציאות וגם את התקווה בעניין הזה, הוא לא יצליח להתמודד'.
לרעייתי אני אומר תמיד, 'כשאני רואה את הנושאים שאת עוסקת בהם ואת העבודה שלכם ואת המסירות שלכם שהיא לא יום ולא לילה, זו סוג של עבודה שאיננה מוגבלת בעבודות משרד בלבד ובשעות משרד של 08:00-16:00, אלא אתה כל הזמן כונן גם אם אתה לא נקרא כונן, גם אם אין לך פיצוי מוגדר בתנאי העסקה שלך ככונן אתה לא יכול לסרב למשפחה במצוקה, אתה לא יכול לסרב לנער שצריך להוציא אותו ממוסד או לנתק אותו כדי לשמור עליו וכדומה. אתה לא יכול לומר שאתה מוגבל בזמן ועכשיו אני נמצא בבית. זו עבודה שדורשת מסירות יום ולילה. בעניין הזה כולי מלא הערכה והוקרה שישנם אנשים שמוכנים למלא את התפקיד הזה בשליחות ובמסירות ולהכשיר את עצמם. אני גם לא מכיר ציבור שכל הזמן עוסק בהכשרה ובהשתלמויות. אני יודע שגופים אחרים זוכים על הכשרות והשתלמויות לפיצוי הרבה יותר גדול. אני מסוגל להשוות. העובדים הסוציאליים כל הזמן נתבעים להשתלם ולהכשיר את עצמם ולהיות מעודכנים ולקבל את הכלים החדשים וכדומה ולא תמיד הציבור יודע.
אני חושב שהמאבק האחרון שלכם היה מוצלח מבחינה אחת, מבחינת התודעה הציבורית. חדרתם לתודעה הציבורית, אנשים היו אתכם. מי שלצערי לא היה אתכם לאורך כל הדרך הם אלו אותם מוסדות, אותם גופים ציבוריים, אני חושב כולל ההסתדרות, בעניין הזה באמצע המאבק השאירו אתכם כמעט לבד עם העניין. כמי שעקב, אני מופתע ורואה היום שגם שאנשים שהגיעו להסכמים, והיו כבר הסכמים בעקבות כך, כמה צרות, תלאות וטפסים צריך למלא על מה שמגיע לך כדי שהאוצר לא יערים לך. אני עוקב תמיד גם אחרי רעייתי ואני מניח שזה נחלת כולכם. על מה שסוכם בהסכם צריך להתחיל להילחם ולהגיד כרגע כך וכך.
אני שמח ומודה ליושב ראש השדולה, לחברי חבר הכנסת שמעון סלומון שמביא גם את הציבור הזה אל קדמת הבמה כדי שיקבל את ההוקרה ואת ההערכה וגם שיגן עליו. אני מברך אותך על הצעת החוק שלך, זה חלק מהדבר הבסיסי שמגיע בוודאי לציבור הזה שזכאי להוקרה ולהערכה. אני מקווה שגם בחקיקה וגם בהסכמים המקצועיים ארציים יינתן ביטוי הולם להכשרה שלכם, למעמד שלכם ולהשקעה שלכם. אני מברך אתכם ביום חגכם, יום העובד והעובדת הסוציאליים. תודה.

תודה רבה לחבר הכנסת שמעון אוחיון.
יש הרבה אורחים שביקשו לנאום ולהציג את המסר שלהם. יש לנו עד השעה 13:00 לכן בבקשה שכל אחד ידבר בקצרה. מר איתי פידלמן ממחלקת המחקר והמידע של הכנסת הכין עבורנו מסמך מקיף בנושא, אבקש ממנו כעת להציג את עיקריו. בבקשה.

שלום לכולם. אני ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. לפני שאתחיל להציג את הנתונים שעולים מהמסמך חשוב לי לציין כמה התניות מרכזיות בנושא. פנינו ל-29 רשויות שבהן שיעור העולים גבוה מ- 14%, זה שיעור העולים הארצי על פי נתוני משרד העלייה והקליטה. מתוך 29 רשויות 12 רשויות ענו לנו. שאלנו אותן שאלות בעיקר: האם יש עובדים סוציאליים דוברי שפות ואילו שפות זרות, באלו תחומים הם מועסקים, שיעור העולים המטופלים בשירותי הרווחה. על השאלות האלה הרשויות הללו ענו לנו. על פי התשובות שלהן אציג את הנתונים, אבל כן חשוב להגיד שיש כמה התניות. זה אומר שלא כל העולים זקוקים להנגשה לשונית, לא בהכרח שכל העולים נעזרים בשירותי הרווחה ויכול להיות שחלקם נעזרים בשירותי הרווחה בשפה העברית והם לא בהכרח נכללים בנתונים אלה. להפך, יכול להיות שיש ילדי עולים שלא נכללים בנתונים שלנו והם נעזרים בשפת האם של ההורים שלהם בשירותי הרווחה.

א, אם מספר העובדים הסוציאליים דוברי שפות זרות הקיים הוא מספק והאם התחומים בהם הם עוסקים הם התחומים הראויים. לכן עשינו השוואה די פשוטה: האם מספר העובדים הסוציאליים, ניקח למשל את הקהילה של יוצאי ברית המועצות לשעבר על מספר העובדים הסוציאליים דוברי רוסית האם הוא מתאים לשיעור יוצאי ברית המועצות באותה רשות. אלו הנתונים ולהלן המסקנות המרכזיות שלנו.
ב-7 רשויות מתוך 12 הרשויות שענו לפנייתנו שיעור העולים המטופלים על ידי שירותי הרווחה גבוה משיעור העולים באוכלוסיית הרשות. בכל הרשויות שענו לפנייתנו יש עובדים דוברי שפות זרות, רק בשתי רשויות: נצרת עילית וקריית אתא שיעור העובדים הסוציאליים דוברי שפות זרות גבוה משיעורם של העולים באוכלוסיית הרשות. בשלוש רשויות נוספות: אילת, ראשון לציון ורמלה שיעור העובדים דומה. בשבע רשויות שיעור העולים נמוך יותר.
אני חייב לומר שכשאנחנו הסתמכנו על שיעור העולים ברשות הלכנו על פי נתוני משרד העלייה והקליטה שנכונים לסוף שנת 31.12.2012, אלו שדות הנתונים שעבדו מולם.

תחומי הטיפול העיקריים שבהם עולים מטופלים הם בעיקר ילדים, נוער ונערות, קשישים, אלימות, משפחה והתמכרויות בהקבלה גם שיעור העובדים הסוציאליים שדוברי שפות זרות בדרך כלל עוסקים באותם תחומים.
נרד לרזולוציה קצת יותר נמוכה, בכל הרשויות שהשיבו לפנייתנו יש עובדים סוציאליים דוברי רוסית. ב- 9 מהן יש עובדים סוציאליים דוברי אמהרית. מתוך 12 הרשויות שאצלן יש דוברי רוסית, ב- 11 רשויות שיעור העובדים הסוציאליים דוברי רוסית נמוך משיעור עולי ברית המועצות לשעבר המתגוררים ברשות. רק בקריית אתא שיעור העובדים הסוציאליים דוברי רוסית דומה לשיעור עולי ברית המועצות לשעבר. אצל יוצאי אתיופיה המצב הוא הפוך. ב- 8 מתוך 9 הרשויות שבהן יש עובדים סוציאליים דוברי אמהרית שיעורים של עובדים אלה מכלל העובדים הסוציאליים גבוה משיעורם של עולי אתיופיה בכלל אוכלוסיית העיר. ברמלה זה פחות או יותר דומה – 1.5 מול 2,4.

שאלנו גם את הרשויות אם הן מרוצות מרמת ההנגשה הלשונית. 5 מתוך 12 ציינו כי הן אינן שביעות רצון: אור עקיבא, אילת, אריאל, אשקלון וחיפה. רשויות אלו מציינות את הקושי בגיוס עובדים סוציאליים דוברי שפות – זה משהו מאוד בולט אצל כל הרשויות שענו לנו. עירייה אחת, בת ים, ציינה שהיא שביעת רצון באופן חלקי, אבל היא כן מתקשה בגיוס עובדים סוציאליים דוברי אמהרית. שתי רשויות: נצרת עילית וקריית אתא, אצלן כנראה המצב טוב, הן שביעות רצון וארבע רשויות נוספות: אשדוד, באר שבע, ראשון לציון ורמלה לא השיבו לשאלה הספציפית הזאת.

דבר אחד אחרון, בנוסף להנגשה הלשונית של עובדים סוציאליים דוברי שפות יש עוד כמה אמצעי הנגשה לשונית כמו תרגום חומרים, פרסום, פרסום ברדיו, בטלוויזיה, אתר אינטרנט, למשל אתר של עיריית אשדוד נמצא בארבע שפות שונות.

אלו המסקנות העיקריות. תודה רבה.

תודה רבה. צפרא דוואק בבקשה.

בוקר טוב ותודה רבה לכל הדוברים, ליושב ראש, לך שמעון סולומון על ארגון היום הזה ובעיקר על העמידה, לקחת על עצמך מטלה כבדה ואתה עושה אותה יפה. תודה גם על שיתוף הפעולה.

אנחנו בחרנו ביום החג הזה שלנו להציג פרויקטים שיזמנו שאנחנו העובדים עושים בנושא של רגישות תרבותית. בחרנו להציג שלושה פרויקטים: תכנית מעיריית אשדוד שנקראת "עליית הבואינג" התערבות קהילתית עם עולי צרפת. יציגו אותה עובד סוציאלי בן ציון ולוטקר, לקוחות התכנית ועובדים נוספים. זו תכנית של התערבות במשפחה. תכנית "דיאלוג קהילתי רב-תרבותי" מעיריית רמלה שיציג עובד סוציאלי אייל קהלני עם לקוחות שנהנו מהתכנית. תכנית שלישית, תכנית ארצית "מתבגרים בעלייה" זו עבודה עם מתבגרים ובני משפחותיהם. תכנית רגישת תרבות למניעת שימוש לרעה באלכוהול וסמים בקרב בני נוער עולים, זו אחת הבעיות הקשות שאנחנו מתמודדים איתה. יציגו אותה עובד סוציאלי נחום מיכאלי ושרה כהן ומתבגרת שלקחה חלק בתכנית.
אבקש לתת להם את הבמה כדי להציג את הפרויקטים הנפלאים האלה שהם עושים לתפארת קליטת העלייה. אני רוצה להדגיש שעובדים סוציאליים פרוסים בכל רחבי הארץ, כמו שציינת, ופועלים בכל מקום לקליטת עלייה ברגישות המיטבית. אין לנו, כמו שציינת, מספיק עובדים שהם דוברי אמהרית, זו הבעיה העיקרית, דוברי רוסית יש מספיק ואין מספיק עובדים סוציאליים דוברי ערבית. אנחנו פועלים יחד עם המכללות והאוניברסיטאות להכשרת עובדים בתחום.

אבקש לציין שגם מנהלת מחלקת מחקר ומידע של הכנסת היא עובדת סוציאלית.

סליחה, שאלה אישית, מה לגבי אנגלית? האם יש משהו מיוחד אלא סומכים - - -

אני לא חושבת שיש לנו בעיה עם אנגלית בארץ, כולנו יודעים אנגלית.

תודה רבה. חבר הכנסת אברהם מיכאלי בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני מברך את חברנו, חבר הכנסת שמעון סולומון שעומד בראש השדולה של קידום זכויות של העובדים הסוציאליים. היום הזה הוא חלק מהמטרה של השדולה שלך ואתה מביא את היום הזה, יום העובדים והעובדות הסוציאליים לכנסת כדי שהכנסת לא רק תוקיר אתכם במילים יפות, לצערי מילים מכרו לכם הרבה במשך שנים, להגיד שאתם עושים עבודת קודש, זה כבר הפך למילים שכביכול אין להן משמעות. צריך להגיד לכם, אכן אתם עוסקים בעבודת קודש, אתם מתעסקים עם הבעיות השונות של האוכלוסיות השונות במדינת ישראל.

כרגע אתייחס לפן של קליטה ועלייה בארץ, אין ספק שאתם מתייחסים לאוכלוסיות האלה בפן המיוחד של הקליטה, בפן המיוחד שבעיות העלייה מעוררות. מה לעשות, אנחנו מדינה שברוך ה' קולטת עלייה, אבל הבעיות גדולות. הבעיות בתחום העלייה מובאות לוועדה הזאת הרבה מאוד,. בחלקן הגדול הם קשורות לעובדים סוציאליים, כי מי שלא מבין שבעיות של ביטחון פנים או בעיות חינוך לא תמיד הן בטיפול המשטרה או משרד החינוך, אלא זה מתחיל בטיפול הפרטני במשפחה, בקשר הנכון עם אותה משפחה שעלתה לארץ ונקלטת כאן. רבותיי, אנחנו צריכים בהרבה פעמים לתת העדפה מתקנת לכל אלה שקשה להם יותר. בסיורים שלנו גילנו שאותן משפחות הזקוקות להעדפה מתקנת, להן לא תמיד יש כלים. אתם לא אשמים שאין לכם כלים, מי שאמור לתת לכם את הכלים היא המדינה והמדינה לא תמיד מסייעת בכך.
קיבלנו כרגע את הדוח של מרכז מחקר ומידע של הכנסת בנושא הנגשת שירותים סוציאליים בשפות זרות. בבעיה זו אנו נתקלים כל הזמן, יש בעיה לא רק עם עולים המוגדרים כעולים כהגדרת משרד העלייה והקליטה היום, אלא מדובר גם בעולים שעלו לפני 30-40 שנה. לצערנו הם לא למדו את השפה כמו שצריך וגם הם לקוחות שלכם. הם מגיעים לאותן מחלקות רווחה ברשויות ואותם האנשים נזקקים לשירותים שלכם וגם להם צריך להתייחס במובן של הנגשת שפה. אתם צריכים לתת פתרונות וזה לא הגון שהמדינה כל הזמן מפילה עליכם לפתור את כל הבעיות כאשר המדינה לא רק שאינה נותנת לכם כלים, היא גם לא מתגמלת אתכם בצורה ראויה ונכונה בעיניי. התגמול שלכם לקוי. ההפגנה שלכם שהייתה מתמשכת ומאוד נועזת, לצערי לא הביאה את התוצאות שציפיתי שההפגנה הזאת תביא. זה מראה שבמדינה לא תמיד נותנים תשומת לב ראויה לאוכלוסיות שהן חלק מהותי בשירותים שלנו.

היום הזה, היום שמקדשים אותו לכם בכנסת, אני מאמין שהוא יעורר גם את הבית הזה ושמתוכו יגיעו לחקיקות וליוזמות כאלה ואחרות. כאמור הממשלה היא זו שבסוף צריכה לתגמל אתכם, הכנסת לא היא המעסיקה שלכם, אבל הכנסת כן צריכה לדרבן את הממשלה להיכנס לסוגיות הרגישות ולפתרונות שאנחנו רואים אותן בוועדות השונות, גם בוועדת הרווחה, העבודה והבריאות וגם בוועדות כמו זכויות הילד ואולי בוועדה משולבת של כמה וועדות אחרות, בבעיות שיש להן קשר ישיר לטיפול של עובדים סוציאליים באותן בעיות. אני מאמין שאנחנו ביום הזה בשיתוף פעולה מלא אתכם נצא לתכנית שהיא תכנית גם מעשית ולא רק תכנית של שבחים ודיבורים. אני מקווה שבפעם הבאה שנפגש כאן במעמד חגיגי כזה, תגידו הנה הכנסת הזאת הזיזה דברים. תודה.

תודה רבה לחבר הכנסת אברהם מיכאלי. בוודאי שהכיוון שלנו כאן הוא לעשות משהו.

בבקשה בן ציון ולוטקר.

בספר בראשית אומר אלוהים לאברהם "לך לך מארצך וממולדתך ובית אביך אל הארץ אשר אראך" (בראשית י"ב, א'), בהמשך נכתב שאברהם לקח את כל משפחתו ורכושו ויצא לארץ כנען. הסיפור המקראי מוביל אותי בעצם לכותרת של המצגת שלנו "קהילת הבואינג התערבות קהילתית" עם עולי צרפת. אנשי מחקר מכנים את דפוס ההגירה הזה 'טראנס לאומי כלכלי'. זה הפתיח.
בוקר טוב. אני מתרגש. שמי בן ציון, עובד סוציאלי קהילתי בעיריית אשדוד. נמצא יחד איתי חברי שמואל מהרט, מנהל מחלקה בעירייה. לפני כשנה וחצי הוא קיבל את המינוי, אני חושב שהוא המנהל הראשון יוצא הקהילה באשדוד, יישר כוח, הוא בכלל הבכיר ביותר בעבודה סוציאלית. יש גם אימהות ומדריכות שמיד נשמח שידברו.

אשדוד עיר שנוסדה על ידי עולים בשנות ה-50, עיר קולטת עלייה. מבחינת הנותנים שיש לנו ממיפוי שנערך באשדוד בשנתון הסטטיסטי, יש את תרשים העוגה וכשרואים את העוגה מבינים את ההבדלים בתפיסות ובמחשבות. עולים שעלו בעשור האחרון בין השנים 2000-2010 והגיעו לאשדוד, ניתן לראות ש-63% מכלל העולים עלו מברית המועצות לשעבר והחלק השני בגודלו בעוגה היא העלייה מצרפת בשיעור של 20% ובערכים מוחלטים מדובר על 3,500 עולים בין השנים 2000-2010 שידועים לנו. דובר כאן וגם ידוע לנו שבשנים האחרונות יש עלייה מאוד רצינית מצרפת.

הגישה שלנו היא רב-תרבותית, מיד נדבר על התכנית שלנו. אקריא את המשפט של השקף "אינני רוצה בית מוקף חומות מכל צדדיו, אלא בית פתוח לרווחה לרוח הצחה שתביא לנו תרבויות כל האמות" אמר את זה גנדי.

"תכנית ביתית" לאימהות עולות פועלת כבר מעל עשר שנים ובאופן מסורתי התכנית פעלה עם אוכלוסיות מחבר העמים לשעבר ואוכלוסיות עולים מאתיופיה. מדובר בתכנית מניעה עם גישה פלורליסטית רב-תרבותית. בתכנית יש מדריכות דוברות שפת האם שמכירות את התרבות. לא מדובר רק בעניין הנגשה לשונית, אלא הכרת התרבות. אנחנו באמת מגיעים ממקום מאוד מאוד צנוע ומכבד את התרבות האחרת ונותן לתרבות אחרת מקום החל ממנהגים, טקסים שנעשים בכל תרבות וכדומה.

גישת העבודה היא רב-מתודית, יש כאן חמש מדריכות מאשדוד, הן עורכות ביקורי בית אצל האימהות. המטרה היא להעצים את האימא, לסייע לאימא להכין את הילד לקראת הכניסה לגן. נעשית גם עבודה קבוצתית וקהילתית. השאלה שעולה היא אם עולי המערב נחשבים עליית רווחה, עלייה שזקוקה להתערבותנו. לא מזמן קראתי ספר עם משפט שלדעתי הוא מאוד חשוב, 'האדם העשיר ביותר הוא לא האדם שיש לו הכי הרבה, אלא זה הזקוק להכי מעט'. אותם עולים, ולא משנה איזו שפה דוברים זקוקים להמון עזרה. אני כבר ארבע שנים עובד במחלקה בתכנית הביתית. באופן מסורתי עבדנו עם משפחות עולות מחבר העמים ואתיופיה, הגדלנו את התכנית וניסינו לבדוק ולאתר משפחות מתאימות, גופים רבים אמרו, בעיקר בטיפות חלב ובגיל הרך, שיש המון קשיים עם משפחות עולות מצרפת. אמרו לנו 'חבר'ה אתם צריכים להתערב כאן'. אז הבנו שבעצם יש בעיה בקליטה שלהם, בהבנה שלנו כקולטים וזו בעצם עלייה שזקוקה לעזרה.

בנוגע לדפוס ההגירה 'טראנס לאומי כלכלי' מה שקיים היום בקרב עולי צרפת ועולי המערב, מדובר בעיקר בהורים ובעיקר באבות שנעים במסלול פריס-אשדוד, פריס-ישראל, עובדים שם ומגיעים לכאן. זה יוצר משבר בזהות, יוצר משבר ביחסים בין הורים לילדים, יוצר משבר ביחסים הזוגיים. הנושא הזה לא נחקר מספיק, יש מספר מועט של חוקרים שעוסקים ובודקים את העניין. לדעתי יש את הצורך להמשיך לחקור ולבדוק.
בשנת 2011, בעזרת שירות ילד ונוער משרד הרווחה והשירותים החברתיים, איגוד עובדים סוציאליים, מרכז גוונים בקהילה – נעמי נמצאת כאן, משרד העלייה והקליטה גם סייע. באנו למשרדים והגענו לבעלי תפקידים ואמרו שיש כאן קהילה שזקוקה להתערבותנו. דיברנו בעיקר על הגיל הרך, על אימהות צעירות שילדיהן מגיל לידה עד גיל 3 שהן זקוקות למענים. אחרי מאמצעים כולל מיפוי מאוד רציני שנשלח לבעלי תפקידים, אכן המשרד והרשות, אנחנו הראשונים בארץ שהרחבנו את השירות הזה לעולי צרפת, נתניה אחרינו הצטרפה ופתחה תכנית, בעצם אלו שתי הרשויות בארץ.

באשדוד גישתנו היא שהאזרח הוא במרכז. לדעתי עם התכנית לעולי צרפת ביצענו את זה הלכה למעשה. אחד הדברים החשובים בתחילת הדרך זה הצמחת מנהיגות, דובר כאן על תקנים, אני כעובד סוציאלי קהילתי מרכז מספר תכניות שמבחינת פרסומי המשרד מדובר על 200% משרה. אנחנו פועלים מול האיגוד, מול הרווחה בנושא התקנים וזה נושא מאוד כאוב וחשוב. זה נושא שצריך לטפל בו היום ולא מחר. צריך להפשיר מיד תקנים בעניין קליטת עלייה, נמצאת כאן דפני מושיוב, אם איני טועה היא אחראית מנהלת קליטה, זה נושא ממש דחוף שצריך לטפל בו היום ולא מחר. נושא של תקנים לעובדים סוציאליים צריך עכשיו טיפול.
המדריכות של התכנית הן עולות בעצמן, הן מועסקות בהעסקה לא ישירה, הן עובדות עמותה. לדעתי גם את הדבר הזה צריך לשנות מהיסוד. אני יודע שגם העובדים של המוקדים העירוניים מועסקים בהעסקה לא ישירה וזה נושא שחייבים לתקן.

במסגרת התכנית עושים הרבה, אני לא אלאה אתכם וארצה להעביר את הרשות התכנית לשמואל מהרס ואחר כך לאימהות.

שלום לכולם. כפי שנאמר היום זה יום חג, חג של עמיתיי העובדים הסוציאליים. אפשר להגיד חג שמח. באמת חג שמח וכל הכבוד לחבר הכנסת שמעון סולומון שמוביל את הנושא, זה באמת מעורר גאווה וכל הכבוד.
אצטרף לבן ציון, הבאנו איתנו היום אימהות משתתפות בתכנית ביתית ואת המדריכות היקרות שעושות עבודת קודש. אם יתאפשר, אני חושב שהכי חשוב שהן תדברנה על חשיבות התכנית. תכנית ביתית בעצם היא תכנית מניעה בעיקר לעולים שנמצאים בשלבים הראשונים בהשתלבות בעיר. עיר כמו אשדוד שקולטת עלייה מ- 99 מדינות, אני חושב שהיא מתמודדת מאוד יפה עם הקליטה. העלייה האחרונה, אני אומר האחרונה, אבל העלייה המאסיבית המגיעה לעיר אשדוד היא העלייה מצרפת, למעשה לא כל כך משתמשת בשירותים החברתיים. לא אני האדם הנכון שיכול להסביר מדוע לא. לא מזמן קיימנו יום עיון והזמנו אנשים שמבינים את העלייה הזאת. הם תרמו לנו מאוד להבין מדוע לא. התכנית היחידה שהגענו איתה לעולי צרפת היא "תכנית ביתית" שדרכה הגענו לאימהות. אני מאוד מקווה שגם האבות ישתתפו בתכנית הזאת.

קראנו לתכנית תכנית מניעה, משום שרואים גם אצל עולי צרפת בדומה לעליות אחרות שיש פגיעה מסוימת בסמכות ההורים ולאט לאט גם בני נוער וגם הילדים מקבלים יותר מדי עצמאות. זה שונה ואני לא רוצה להיכנס מדוע ולמה. ה"תכנית הביתית" מחזקת את הקשר בין הילד לבין אימו ויש גם אבות שמשתתפים. לשמחתי הגיע היום אבא עם האימא שמשתתפת בתכנית. מטרתנו לחזק. אני בטוח שהתכנית הזאת תאפשר את ההשתלבות של הילדים בגן עם הרבה מאוד העשרה. אני מאוד הייתי רוצה שהבנות, האימהות שמשתתפות בתכנית תדברנה.

בשמחה.

שלום לכולם. אני מתנצלת על העברית שלי. אני עולה חדשה מצרפת. כל הנשים יודעות כשהן מקבלות תינוק לא מקבלים גם ספר את החיים ולכן אנחנו מקבלות מדריכות שממליצות לנו דברים רבים ופשוטים שאימהות חדשות לא יודעות מעצמן. קודם כל עלייה מצרפת, לנו אין משפחה קרובה להסביר לנו ולעזור לנו בגידול התינוק, לכן מאוד חשוב, וזו עזרה רבה שהמדריכות קודם באות לבית שלנו להסביר דברים פשוטים כמו באיזה גיל אנחנו יכולות לעשות דברים מסוימים שקשורים למשל לשינה או לאוכל. זה עוזר המון.

אנחנו מקבלות גם שיעורים עם הילדים. אין לנו סיבות רבות לצאת מהבית והתכנית נותנת גם הכרות עם עוד אימהות ולנו זה חשוב ומאפשר לנו להכיר נשים נוספות. זה גם נותן לנו עוד ביטחון. שלישית המדריכות עוזרות עם התינוק והילדים וגם עוזרות לנו בכל הקשור למשרדים. לנו אין הרבה שפה, יש לנו זמן קצר ללמוד עברית והעזרה שלהן גם בקשר עם המשרדים כמו משרד הקליטה והשאר חשובה.

יש לי תלונה, סליחה, יש הרבה אימהות שמחכות למקומות בתכנית, לנו היה מזל לקבל, סליחה, זה טוב מאוד ומעולה, אבל אם ישנה אפשרות לעשות קצת יותר או משהו יותר כי זה ממש סוף הדרך. אני ממליצה לכל האימהות החדשות לעשות את התכנית הזאת.

זו בדיוק הבעיה שלנו עם התקנים, הבעיה של התקנים עוד יותר חריפה במשרד הבריאות. במשרד הבריאות אין לנו בכלל דוברי אמהרית וכשמוצאים מישהו מתאים לעבוד אנחנו לא מקבלים תקנים לאייש. זה חלק מהמאבק שלנו, מערכת הבריאות.

יש גם דבר מיוחד. צרפתים נשארים צרפתים, הם ימניים. בתכנית הזאת אנחנו משתלבים ואין מצב, אם לא הייתה את האפשרות הזאת לא היה אפשר שנוכל להכיר יותר.

אני אבקש מילה אחת, הגברת דיברה על אימהות ממתינות. בתכנית הביתית משתתפות 12 משפחות עולי צרפת. בעקבות ההצלחה כשראו את האימהות ואת השירות שהן מקבלות ועד כמה הוא חשוב ותורם, יש לנו למעלה מ- 12 משפחות נוספות ממתינות המעוניינות להצטרף לתכנית הזאת. לצערי אין תקציב ואין לנו תקן.

ברשותכם, נמצאת כאן אימא נוספת יוצאת אתיופיה. בבקשה.

שלום לכם. אני עליתי בשנת 1990 לארץ. אני אימא לשני בנים. עליתי בגיל 7 לארץ. ל"תכנית הביתית" הצטרפתי לקראת סוף שנה שעברה. הכרתי מדריכות מדהימות, אני מאוד מתרגשת. יש תכנית פרטנית שהמדריכה מגיעה אלי לבית. בשנה שעברה עברתי קשיים, נפרדתי מבעלי והיו לי קשיים בגידול הילדים. אני בעלת תואר ראשון בחינוך לגיל הרך. למרות התואר הראשון שלי היה לי מאוד קשה לגדל שני ילדים בלי עזרה של המשפחה כי המשפחה די מבוגרת שדואגת לעצמה, קשה להם לדאוג לילדים וגם אם הם רוצים קשה להם.
הגעתי במקרה ל"תכנית הביתית", בטיפת חלב הדריכו אותי לקבוצה, ממש נעזרתי בהם. הם עזרו לי להתאקלם, עזרו לי לגדל שני ילדים לבד במשך שנה שלמה. במסגרת התכנית הפרטנית המדריכה מגיעה אלי הביתה, היא משחקת עם הילד ומדריכה אותו. לדעתי היא נותנת כלים להתמודד ולי אישית היא מסייעת להתמודד עם קשיים נוספים.

במסגרת התכנית הקבוצתית אנחנו נפגשים עם אימהות נוספות, גם עם אימהות שהן קצת מבוגרות וקשה להן. אני אישית חושבת שאימהות המבוגרות יוצאות העדה האתיופית שאינן יודעות איך להתנהג עם ילד קטן ולא יודעות בעניין התפתחות הילד וגם קשה להן עם השפה להן התכנית תורמת המון. אני יודעת שהן מוציאות אותו לפארק ומשחקות איתו ואס חוזרים לבית. התכנית הזאת נותנת כלים ומפגש רב-תרבותי עם הילדים וההורים. לנו הנשים שמשתתפות בתכנית זה מצוין, הילדים נהנים ונפגשים עם ילדים נוספים. לדעתי זה ממש נהדר ואני מודה מאוד למדריכים, לשמואל, לבן ציון על הזכות להשתתף בתכנית הזאת. אני מקווה שהתכנית הזאת תמשיך לעוד הרבה שנים.

תודה. חבר הכנסת מרדכי יוגב בבקשה.

גם אני מתרגש כמו הדוברת הקודמת. אמרתי כאן ליושבת הראש של איגוד העובדים הסוציאליים, אני בסיפור הזה של העובדים הסוציאליים מהיום הראשון שאני מכיר את עצמי. אבי ז"ל היה מנהל שירות מבחן הנוער בחיפה והצפון, אשר וגנברג ז"ל, אם מישהו זקן אולי הוא מכיר, משנת תש"ח וקחו קדימה 28 שנה.

סוציאליזציה זה חיבור, חיבור לעם ולחברה וליכולת של מי זקוק ובמקרה הספציפי של החבורה שנאספה פה היום בזכות היושב ראש וראש הוועדה יואל רזובוב שיהיה בריא, ובזכות יתר חבריי. אני מכיר היטב את הנושא, אני גם חבר הועדה לזכויות הילד, לא כל חיי עסקתי בנושא באופן רשמי, אבל בהתנדבויות שונות.

אבקש לגעת בשתי נקודות שונות, אחת ספציפית פה לעובדים סוציאליים שעוסקים עם עולים חדשים. לדעתי זו הנגשה חיונית וחשובה מאוד מאוד. אני מכיר את הדברים ממקרים, אני זוכר את הקיץ הקודם והזכרתי אותו כאן בוועדה, בנתניה נרצחה זהבה צקול ז"ל על ידי עובדים זרים, כאלה או אחרים שחקן כדורגל שלא חשוב להזכיר אותו בכלל, עד שלא היה לי יד ורגל בעניין לדאוג שיגיעו גם עובדת סוציאלית מהעדה וגם קצינה חוקרת עם הקצין, האימא לא ידעה את ידה ואת רגליה והיה קריטי שיגיעו אנשים מהעדה שידעו להנגיש וידעו לדברר וידעו לעזור. כך זה גם עם עולים מצרפת ומכל מקום אחר. החיבור הזה הוא חיבור קריטי וחשוב וכך בכל העבודה הסוציאלית. מפה אני רוצה לעבור לנקודה השנייה שכוללת את כל העובדים הסוציאליים, עליה החלפתי כמה מילים עם צפרא. אני מודע לעומס הרב מאוד שהוא גם לא סביר. בנקודה אחת הוא יכול להיות מאה משפחות ונקודה אחרת יכול להיות מאתיים משפחות. כשעובדת סוציאלית אחראית על מאתיים משפחות ברשות או בישוב מסוים, יתכן שבתוך המשפחות האלה יש שמונה מקרים, כי יש את האבא, האימא ועוד שישה אחים שכל אחד הוא סיפור ואחר כך כל אחד מייצר עוד סיפורים. ככל שמהר יותר העובד הסוציאלי מצליח לתת מענה, תשובה ופתרון כך הדור הבא, העובד הסוציאלי מביא אותם למקום אחר, לדרך מלך באמצעות הכלים שהמשרד נותן או שהמחוז, משרד הרווחה. בכל הרשויות האחרות מסוגלים להעמיד אנשים במקום אחר, במקום יותר טוב.
אני אבקש לומר שנושא תקנון העובדים הסוציאליים בישראל זה דבר שהתחלתי לעסוק בו וגם לנסח חקיקה. שר הרווחה היה זה שביקש ממני לפני כעשרה חודשים לעקב את החקיקה כי במשרד עושים על זה עבודה. אני חושב וגם מציע כאן לחבריי, יש לי התחלה של עבודה. אמרתי גם לצפרא שאם עושים עבודה עושים עבודה, אבל אם תזדקקו יש ברשותי את הנוסח שמסרתנו וייצרנו ושיחד נהייה שליחים. אומר בפשטות, מורה בישראל, שגם אותם אנחנו מעריכים בישראל, הטובים להוראה והטובים לטייס, צריך טובים בכל מקום. למורה יש 32, 36 ילדים ואם יש 40 אומרים שזה הרבה מדי. פה עוסקים באנשים שצריכים את הכיתות הקטנות, אז יש 16 ובגן יש פחות מזה. יש צורך גם לתקנן בכמה עובד סוציאלי מסוגל לטפל ולפי הצורך להוסיף. הרי אנחנו יודעים שהבעיות רווחה גדלו לצערנו בישראל והנושא הזה מחייב בוודאי תגבור משמעותי מאוד. תמיד יש בעיות תקציב, אבל האיזון בין מקסימום לבין מציאות הנוכחית מחייב את כולנו, אני אומר כולנו, בתקנון של העובדים הסוציאליים ובזה גם להביע הערכה לכל מי שעוסק במלאכה בשם כולנו ביום העובד הסוציאלי. טוב שיש יום כזה, לא ידעתי שיש יום כזה עד תחילת השבוע. כל הכבוד למי שייצר אותו פה. באתי להביע הערכה וגם אנחנו בעניין הזה חיילים ושליחים, במידה והמשרד יתמהמה שאנחנו נלחץ קצת בעניין התקינה כדי להביא רווחה לכל הצרכים בעם ישראל. תודה.

תודה רבה. אייל קהלני בבקשה.

בוקר טוב. אני עובד סוציאלי קהילתי. ראש צוות עבודה קהילתית במחלקה לשירותים חברתיים בעיריית רמלה. אני אציג תכנית שנקראת "דיאלוג קהילתי רב-תרבותי". ראשית אסביר מהו המושג. המושג הוא מפגש של אנשים מתרבויות שונות שמתמודדים עם אתגרים, עם בעיות, עם מתחים. מעצם המפגש היומיומי ביניהם ביום יום, בתוך המפגש מעלים תכנים שמעסיקים את המשתתפים והם פועלים כדי לייצר מענים ולפתור את הבעיות. הפורום מהווה גם אמצעי כדי לפתור מצבים בעיתות משבר וגם כמטרה בפני עצמה להוות דוגמה לקהילות שדיאלוג היא דרך לגיטימית ונכונה להתמודדות.

מפגש בין-תרבותי, כולכם יודעים, כל עולה שיושב כאן יודע שלכל עולה יש זהות אישית שהוא מביא איתו וכאן הוא מייצר זהות קולקטיבית חדשה. בתהליך הזה הוא פוגש גם תרבויות שונות וזה צריך לחדור למודעות תוך כדי שיח משותף.

העיר רמלה – בעיר רמלה 75 אלף תושבים, מתוכם החברה הערבית מהווה 23.5%, רבע נוצרים ושלושה רבעים הם מוסלמים. תושבים עולים מאז העלייה של 1989 יש לנו 31.5% עולים, כאשר העולים באים מ- 54 מדינות שונות, העלייה הגדולה ביותר היא מחבר המדינות לשעבר. עולי אתיופיה כ- 4,000 נפש נכון להיום. בשנים האחרונות מקבלים מאמריקה הלטינית ועוד הרבה מאוד קהילות כמו שרואים בשקף, חלקם הם לא קהילות אלא נציגים עולים ממדינות שונות.

התכנית פועלת במסגרת מרכז גישור ויישוב קהילה שלוקחים בה חלק גם משרדי ממשלה, מחלקות עירייה ונתמכת ומלווה וממומנת על ידי משרד הרווחה, השירות לעבודה קהילתית וכמובן עיריית רמלה. יש כאן את המבנה הארגוני שלנו שאחת הצלעות הוא דיאלוג קהילתי רב-תרבותי. עכשיו אפתח אותו ואסביר.

בחרנו לפעול בשני ערוצים בתור התחלה, דיאלוג קהילתי למנהיגים ודיאלוג קהילתי לצעירים. בפורום המנהיגים לוקחים נציגים מהתרבויות השונות, מהדתות השונות מכלל העיר שיש בו גם נשים וגם גברים, ותיקים, עולים, דתיים, ערבים – יש בו נציגות של הכול. על פורום הצעירים תרחיב חברתי מלכה מנגיסטו בהמשך.
בפורום מנהיגים לוקחים 24 תושבים מתוכם 10 ותיקים, 5 מוסלמים, 2 נוצרים, 7 עולים נציגי הקהילות הגדולות כפי שציינתי קודם. העולה החדש ביותר עלה בשנת 2011 מאמריקה הלטינית. מה מעסיק אותם ואילו סוגיות נדונות שם? אחד הנושאים הוא בני נוער. אנחנו יודעים שמפגש בין-תרבותי מגיע גם לבני הנוער וגם לרחוב. כשנפגשים בגינות פוגשים שם, לשני הכיוונים, מצד אחד נוצרות שם אחוות חוצות דתות, חוצות תרבויות, מצד שני גם מתחים, קונפליקטים, אלימות. זה סוגיה שמאוד מעסיקה את פורום המנהיגים, היא מולידה תוצאות שחלקן מטופלות ומוכרות במחלקת הרווחה וצריך להתמודד איתן. כפי שאמרתי זה כבר הטיפול שאחרי. אנחנו עוסקים גם במניעה כדי לראות מה הצרכים של הנוער ואיך ניתן לתת להם התייחסות. כמו כן אנחנו עוסקים בנושא של משבר, לצערי בשנת 2012 היה רצח עם רקע תרבותי, רצח של תושב העיר ג'ורג' סעדו ז"ל על ידי בני נוער מהחברה הערבית, זה יצר קונפליקט ומתיחות בכל העיר והפורום התכנס בצורה בהולה, דחופה באותו יום ועשה מספר צעדים כדי למנוע פעולות 'תג מחיר' או פשעי שנאה כאלה ואחרים – דבר שהוכיח את עצמו. כמו כן בעיתות חירום יש פעולות נוספות, יש דוגמאות נוספות, אני לא ארחיב כעת. בין היתר הפורום בחר להכיר את התרבויות השונות, כל תרבות, כל קהילה מזמינה אליה את חברי הפורום ומציגה את התרבות, כי בעצם אנחנו חיים עם סטיגמות דרך אמצעי התקשורת, דרך בתי הספר ולא ממש מכירים את התרבויות. חברי הפורום מציגים את עצמם במסגרת ההכרות הזאת.

פורום דיאלוג קהילתי של צעירים, צעירים מדובר על בני 18-35, אחת מחברות הפורום, מלכה תציג את ההשתתפות שלה וזווית הראיה שלה. בבקשה.

שלום רב. חג שמח למרות שאני לא נמנית כאחת מכם. חג שמח ויישר כוח לחברי הכנסת שיזמו את היום הזה. אני מאחלת לכם בהצלחה ושתשיגו את מה שאתם רוצים.

אני חברה בפורום. הפורום מורכב מאקדמאים, סטודנטים, עולים, בני עולים ווותיקים. הצטרפתי אליו והוא מהווה במה עבורי להראות את התרבות ממנה אני מגיע ואני גאה בה בכל רמ"ח אבריי, שיכירו, שידעו, שילמדו ושגם אני אלמד את התרבויות השונות שיש ברמלה, יותר מ- 53 מדינות. עצם זה שאתה מכיר ומבין את האחר ומקבל את האחר בין אם הוא שונה בצבע, מוצא או דת, ולא ממש משנה במה, באיזה שהוא מקום זה תורם לך גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה חברתית, אתה לומד לקבל את האדם כפי שהוא ללא דעות קדומות ובלי לקטלג אותו. כך אתה מביא לתוצאה או להוויה הכי טובה ולמינוף, כמו שציינתי גם מבחינה מקצועית. עבדתי בתחומים חברתיים בעיר. הפורום תרם לי רבות מעצם הכרות התרבויות השונות של חבריי שנמצאים בקבוצה. במסגרת הפורום קידמנו פתרונות לקונפליקטים שהיו בעיר, בין אם היו שייכים לעדה שלי האתיופית או לעדות אחרות שבעיר.

אחד הפרויקטים שקידמנו היה דו-שיח בין משטרת רמלה לבני נוער, כי היה שם קונפליקט, שני הצדדים לא כיבדו, ברור שלא באנו לבקש מהמשטרה שייבאו ויפעילו את החוק באופן סלקטיבי. המטרה הייתה לבחון איך אנחנו יכולים למנוע את הקונפליקט בין הצעירים שבאים מהעדה שלי או מהעדה המוסלמית או הנוצרית, כי קורה שם משהו שקשור לזהות, בעיה בתרבות, בראיה ובתפיסה. מאוד חשוב לנו המקום הזה ואנחנו מודים שאנחנו חלק מהדבר כזה. אנחנו מתחברים לפעילות החברתית ולהתנדבות מהמקום החזק, מהמקום של תרום לקדם ולפתוח בכלל את השיח התרבותי והחברתי של לקבל את האחר. אני חושבת שאנשים כמונו שנמצאים שם גם יכולים לקדם אתכם מבחינה מקצועית, אנשים כמונו שנמצאים שם ועוזרים, תורמים ומתנדבים בשביל המטרה התרבותית חברתית. תודה.

בפורום אנחנו רואים שמרחיבים את המכנה המשותף בקרב אזרחים תושבי העיר ומצמצמים את השונות, אפשר לשמור על זהות אישית ולהביא אותה לתוך הפורום, להכיר ולקבל גם שונים. רואים שיש מטרה משותפת לכולם. אגב, לצד הפורום בישוב סכסוכים יש סכסוכים מסורתיים, אנחנו פועלים בתוך קהילות מסורתיות, לא ארחיב על כך כאן. המענה בעצם גם וגם. תודה רבה.

תודה רבה. אני אבקש להסביר שלא מובן מאליו שחברי כנסת מגיעים ומסתובבים בוועדות לאורך כל היום, חלק מחברי הכנסת הגיעו לכאן ומוותרים על זכות הדיבור כדי לשמוע אתכם. חשוב לדעת שהם הגיעו.

בבקשה שרה כהן ממשרד העלייה והקליטה.

צהריים טובים, שרה כהן, עובדת סוציאלית, מנהלת שירות הרווחה במשרד העלייה והקליטה. ועדות העלייה והקליטה של הכנסת היא אכסניה שאני מגיעה אליה בהחלט בתדירות גבוהה. היום אני שמחה לבוא ולהציג פיתוח שמבחינתו משקף את תהליך זיהוי צורך ויצירת שותפות עם גורמים נוספים, עם משרדי ממשלה נוספים יחד עם עמותת "אפשר" שמטפלת בנושא נפגעי אלכוהול במדינת ישראל.

התכנית שאני עומדת להציג נקראת "מתבגרים בעלייה"- זה שם שניתן בשלב מאוחר יותר. בשלב הראשון נתנו לה שם ארוך "תכנית רגישת תרבות למניעת שימוש לרעה באלכוהול וסמים בקרב בני נוער". התכנית נולדה בשנת 2000 כשאנחנו התחלנו לקבל נתונים ראשוניים לגבי העלייה על שיעור השימוש באלכוהול בקרב אוכלוסיית ילדים ובני נוער, בעיקר בני נוער עולים. הנתונים הללו חייבו התגייסות משותפת כדי לנסות ולמצוא כיוונים, פתרונות ומענים שמכוונים בגישה שהיא גישה רגישת תרבות לטובת הקשר עם אוכלוסיית בני הנוער. תוך כדי פיתוח התכנית זיהנו שהעבודה בנפרד רק עם בני נוער היא עבודה שאינה מניבה את התוצאות המקסימאליות הרצויות. במקביל יצרנו מבנה של תכנית מכוונת לאוכלוסייה של הורי בני הנוער שמשתתפים בתכנית. אני חושבת שזה אחד מהרכיבים היותר ייחודיים של התכנית. התכנית מכוונת גם לבני הנוער וגם להורים. ישנם מפגשים שנעשים בנפרד עם בני הנוער, מפגשים שנעשים בנפרד עם ההורים ואחר כך מפגשים משותפים.

לדעתי ייחוד התכנית נובע כתוצאה מכך שזיהנו צורך וייצרו תהליך של פיתוח שבסופו של דבר הוביל לרמה של תכנית שהיא תכנית שהשתלבה במערך השירותים של מדינת ישראל, גם במשרד הקליטה גם במשרד הרווחה והיא נכנסה למסגרת התכנית הלאומית לצמצום השימוש באלכוהול. היום היא מזוהה כתכנית המרכזית שמניבה גם תוצאות בנושא של שינוי עמדות ושינוי התנהגות של בני נוער. התכנית עברה שני מחקרי הערכה, אחד מהם בראשית הדרך בקרב אוכלוסיית יוצאי אתיופיה ומחקר שני שנעשה על ידי מכון ברוקדיל בעת שהתכנית פעלה יחד עם הפרויקט הלאומי לעולי אתיופיה.

למה התכנית מיועדת? - מטרת העל של התכנית היא הפחתת התנהגויות סיכון תוך חיזוק האמונה של בני הנוער בעצמם ויכולתם לבחור כיצד יראו חייהם. הדגש המרכזי של התכנית הוא פיתוח מודעות אישית והגברת מוקד שליטה פנימי שיוביל באמת אחר כך לשינוי המתבקש בהתנהגות. במקביל העבודה עם ההורים על חיזוק היכולת ההורית על ידי הקניית דרכי חינוך שמותאמות לגיל ההתבגרות בישראל וחיזוק הקשר בין בני הנוער עם ההורים. אנחנו רואים בכל המחקרים שזו אחת הסוגיות או אחת הבעיות הקשות ביותר שנגרמות בעקבות מעבר ובעקבות תהליך של עלייה. המקום של ההורים והסמכות של ההורים מתרופפת. לא תמיד ההורים יודעים כיצד להתמודד עם הקשים והצרכים שבני הנוער מביאים איתם במדינה החדשה. היה ברור שהיה צריך לייצר כאן משהו שמייצר את הדיאלוג ואת השיח בין ההורים ובין הילדים.

השקף הזה אמור להיות משולש, הדגש שלו במניעת שימוש לרעה באלכוהול וסמים והוא בנוי על שלושה מוקדים. האחד בנושא של העצמה של בני נוער וחיזוק שליטה והתמודדות, השני בנושא של ידע ומידע בנושא של אלכוהול וסמים והשלישי בכל הקשור לקשר בין ההורים לבין הילדים.

במסגרת התכנית אנחנו מפעילים קבוצות מניעה טיפוליות כי אנחנו רואים בשימוש באלכוהול ובסמים משבר של עלייה בגיל ההתבגרות. כפי שציינתי הוא מיועד לפעילות בו זמנית בקרב בני הנוער וההורים.

התכנית פועלת היום בקרב 20 ישובים. תוך כדי פיתוח התכנית אנחנו יכולים יותר ויותר לתת זרקור ליכולת שלה לפעול בהלימה למאפיינים התרבותיים של אוכלוסיית בני הנוער שמשתתפים בה. התכנית בראשית הדרך פותחה לאוכלוסיית יוצאי אתיופיה. במסגרת התכנית פועלים שני מדריכים, מדריך שהוא בן קהילת המוצא ביחד עם מדריך מומחה בתחום מניעת השימוש באלכוהול וסמים. צמד המדריכים עובד במשותף עם הקבוצה וגם עם ההורים ואחר כך ביחד.

התכנית בראשית הדרך, כשם שציינתי, פעלה בקרב אוכלוסיית יוצאי אתיופיה ותוך כדי פיתוח התכנית ראינו שעולה יותר ויותר צורך בעבודה גם אוכלוסיות נוספות. התכנית פועלת היום בקרב אוכלוסיית יוצאי חבר המדינות לשעבר. במסגרת התכנית פועלים מדריכים שהם דוברי רוסית יחד עם המדריך שהוא ממוחה בתחום מניעת אלכוהול. התכנית החלה להתרחב יותר ויותר, לדוגמה, לפני שנתיים פתחנו קבוצה בקריית ארבע שמיועדת לאוכלוסיית "בני מנשה" לאחר שעלו עדויות מתוך השטח שמדובר כאן באוכלוסייה שרואים בה עלייה בשימוש באלכוהול בקרב בני הנוער. הקבוצות הנוכחיות שפועלות היום כוללות גם קבוצות חדשות בקרב אוכלוסייה של דוברי אנגלית. בשנה שעברה התחלנו בעיר מודיעין, השנה אנחנו מתכננים קבוצות בקרב דוברי צרפתית.

נמצא איתי כאן נחום מיכאלי שהוא מנהל היחידה לטיפול בהתמכרויות בעמותת "אפשר". אני אבקש שנחום יציג את המרכיב שהוא מרכיב התוכן של התכנית.

לסיום חלק שלי, אנחנו מלווים בוועדת היגוי ארצית שכוללת את איריס פלורנטין מנהלת שירות ההתמכרויות במשרד הרווחה. צירפנו גם את הנציגים של הרשות למלחמה בסמים כי חשוב לנו שהתאום ברמת השטח יעשה תוך עבודה משותפת של המפקחים והעובדים של היחידות לנפגעי אלכוהול במשרד הרווחה ומתאם של הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול. לאור העובדה שראינו יותר צורך גם בשיח שהוא במקום החינוכי ביקשנו גם מקרן איטח מנהלת המחלקה להתמכרויות במשרד החינוך לחבור לתהליך המשותף איתנו. יותר ויותר אנחנו משקפים כרגע, לפחות מבחינתנו, את המסר שהתהליכים כרגע הם תהליכים שמחייבים עבודה שהיא עבודה משולבת ומתואמת. אנחנו חושבים שהתורה והחכמה לא נמצאים רק במקום אחד ושיח משותף של עובדים סוציאליים, אבל גם של אנשי מקצוע נוספים מניב תוצאה שהיא הרבה יותר משמעותית ממה שהיינו יכולים לעשות כל אחד בנפרד. אשמח שנחום יוסיף.

אני אבקש בקצרה, יש לנו רק עשר דקות וזהו ויש עוד כמה דוברים. תודה.

אני אעשה את זה בקצרה וגם אקצר עוד יותר כדי לתת אפשרות ביסרט שיושבת כאן לספר כמי שחוותה את החוויה.

הפעילות עצמה נמשכת כחצי שנה, זו לא קבוצה קטנה. אני רוצה להדגיש שלושה דברים עיקריים. האחד, כיוון שהמצגת לא כל כך זזה אני אומר אותם. גולת הכותרת של התכנית היא השילוב של הורים, אתם דיברתם כמובן על אשדוד, על שילוב של ההורים. זו חוויה מאוד מיוחדת. מי שלא מכיר לא כל כך יודע את, אתה הרי דיברת על פערים ועל שוני, על השוני החברתי שקיים בין לבל ההורים שלפעמים משמרים את המסורת ובין הצעירים שחיים לפעמים בעולם אחר - לעיתים יש נתק. כשאנחנו נפגשים עם יוצאי אתיופיה מסתבר לנו שיש צעירים שלא יודעים בכלל אמהרית ואנחנו היינו בטוחים שהם מדברים עם ההורים – יש נתק גדול. בתכנית התעקשנו שיהיה שילוב בין ההורים והילדים. תמיד אמרו 'מה פתאום לא רוצים'. מסתבר שהחוויה החזקה ביותר היא השילוב בין ההורים לבין הצעירים בתוך התהליך, וזה תהליך. חצי שנה 25 מפגשים, זה לא זמני.

הדבר השני, התכנית לא באה לסגור דברים אלא לפתוח. חשוב לי לציין שבכל קבוצה יש שני מנחים, אחד עובד סוציאלי מתחום ההתמכרויות ואחד איש הקהילה עובד סוציאלי או מדריך שנמצא בתוך הקהילה. אין מצב שקבוצה כזאת לא מתקיימת כאשר תוך כדי הפעילות עולים דברים. מסתבר לנו שבבני הנוער סוחבים איתם הרבה מאוד בעיות. ועדת ההיגוי ששרה ציינה, היא אחד הדברים המאוד מאוד חשובים כי בוועדת ההיגוי יושבים כל נציגי הגורמים המעורבים. מתוך הקבוצה אפשר להתחיל לעבוד גם עם כאלה שאולי לא פנו.
הדבר השלישי שחשוב לי לומר גם כעובד סוציאלי וגם כמי שמעורב בהרבה מאוד פרויקטים. לפעמים ישנה תחושה שאם עובדים סוציאליים עושים פעולה אז בואו ניתן להם תקציב קטן, פעילות והם כבר יסתדרו עם זה. פרויקט "מתבגרים בעלייה", עליו אני יכול לומר שהוא פרויקט מאוד מאוד מושקע, הוא מאוד יקר. אני אומר את זה בכבוד גם למשרד העלייה והקליטה וגם לכל מי שמעורב בו. זה פרויקט יקר אז אפשר לקחת עובדים סוציאליים ומטפלים שהם ראויים, אפשר לתת הדרכה צמודה, אפשר לתת את כל מה שצריך והתוצאות גם בהתאם. אני חושב שזו דוגמה טובה לכך שאם רוצים להצליח צריך גם להשקיע ולא להגיד 'טוב אלו העובדים הסוציאליים והם כבר יסתדרו'. ממש לא.
הזמנו את ביסרט ואני אתן לה את הדקות האחרונות כמי שהשתתפה בתכנית מנתניה וחוותה ונמצאת היום במקום אחר. בבקשה.

שלום רב, אני מנתניה. השתתפתי בתכנית לפני שלוש שנים. כמו שנחום אמר זו באמת תכנית שתורמת והחיבור של הנוער עם ההורים באמת חשוב. כמו שהוא אמר, כשהם אמרו הרבה פעמים 'תביאו את ההורים כדי שתשתלבו ביחד' דחינו ודחינו ולא הסתכלנו ולא חשבנו על התוצאות. באמת החיבור בינינו לבין ההורים השתנה. זה לכבד יותר ואם אנחנו רוצים משהו זה להסביר יותר ולא להסביר בזלזול ואם הוא לא מבין לא ללכת, זה להתעקש שהוא יבין וידע מה חווים. בכללי, התכנית הזאת תורמת, היא מלווה אותי לאורך שלוש השנים שעברתי מאז. בזכות התכנית הזאת אני עושה עכשיו שנת שירות. מה שאני חוויתי באלכוהול והדברים שראיתי דרך העיניים שלי מה טוב ומה לא טוב את זה אני מעבירה הלאה לנוער שנמצא בצפון, בגליל העליון איפה שאני עושה את שנת השירות. יש לשים דגש שהנוער לא ייקח את זה כמשהו שהוא הגנה ומשהו שיספק אותו אם ההורים לא מבינים אותו ואם לא תהייה לו את ההגנה, את החום ואת הייעוץ. תודה רבה.

אבקש לומר תודה לביסרט שלקחה היום יום חופש מהצפון כדי לבוא לכאן במיוחד.

תודה וכל הכבוד. עורך דין בת חן משינסיסקי בבקשה.

אני עורכת דין בעמותת טבקה – עמותה שמספקת סיוע משפטי לעולי אתיופיה. ראשית אני רוצה לברך אתכם על החג שייצר חבר הכנסת שמעון סולומון ואני רוצה לברך על כל התכניות ששמענו עליהן היום.
אני לא רוצה לקלקל את החגיגה, אבל לצערי יש דרך מאוד מאוד ארוכה עדיין ברמה הפרטנית, של טיפול פרטני. אני מדברת על טיפול שאני רואה וחווה אותו בקרב יוצאי אתיופיה. לצערי עדין יש לנו מקרים של פקידת סעד שמרשה לעצמה לומר לפרוטוקול שתינוקת לא יכולה לחזור לביתה כי הסבתא היא אתיופית פרימיטיבית, לפרוטוקול בבית המשפט. יש כאן גם מקום לביקורת - - -

את שמעת את זה במו אוזנייך? את יודעת אם זה היה בתוך הקונטקסט או לא היה בתוך הקונטקסט? בשביל מה לעלות את זה עכשיו? זה לא לעניין.

קיבלתם כאן הרבה שבחים, אני מברכת על התכניות ויש מקום לביקורת.

אנחנו לא זקוקים לביקורת שלך עכשיו.

<קריאה>
זאת פרובוקציה, זאת לא ביקורת.

ממש לא פרובוקציה.

אני מבקש להיות - - -

אם לא תדעו מה הבעיה איך תדעו להתמודד איתה?

זה מה ששאלתי אותך.

אני מבקשת לומר שברמה הפרטנית יש עוד הרבה עבודה. רגישות תרבותית זה משהו שמאוד חשוב. חבר הכנסת שמעון סולומון דיבר על השימוש בשפה, בין לומר פערים תרבותיים לבין לומר שוני תרבותי, לדעתי כאן צריך להיות הדגש. שוני הוא שוני שצריך לכבד ולעבוד איתו, לעבוד ביחד ולא לעבוד בניגוד אליו.

פתחתי את דבריי בברכות, אין שום סיבה להתנפלות, אלו דברים אמיתיים שקורים שצריך להתמודד גם איתם עד כמה שזה לא נעים.

תודה. מרינה זמסקי בבקשה.

למה אתם רגישים. חברים, אתם 17 אלף עובדים סוציאליים, מן הסתם יש כאלה ששורכים, רבותיי, לא להיות יותר מדי רגישים.

אני חושב שיש כאן מקרה שולי שלא היה צריך להיאמר. אני עובד סוציאלי כבר 20 שנה, אני עובד הרבה עם הקהילה. כל העובדים הסוציאליים מאוד רגישים. יש גם הכשרות. זה מקרה שולי שלא היה צריך להיאמר וחבל שביום כזה את מספרת את הסיפור הזה. זה מקרה קיצון והוא מחתים את כל העובדים הסוציאליים וחבל שאמרת את זה.

בבקשה. ישבנו כאן שעה וחצי, אנחנו משבחים אתכם, מצדיעים לכם. אין בעיה אם מישהו רוצה גם להעביר קצת ביקורת, או שאנחנו חברי הכנסת נאמר שצריכים להיות ערים למשהו. זה בסדר. בבקשה מרינה.

שלום. אני עובדת סוציאלית. אני בעצם מייצגת אלפי עובדים סוציאליים שעובדים בארגונים חברתיים שלא שייכים למערכת רשמית ולא רשומים באיגוד עובדים סוציאליים, לצערנו.

קודם כל אני מברכת על עצם העבודה שהמקצוע עובד סוציאלי מקבל היום תשובת לב בכנסת. אני מברכת כל כך ומברכת את איגוד העובדים הסוציאליים שיזם את זה.

אני אבקש להביא פן נוסף של רגישות תרבותית איתה אנחנו מתמודדים. העמותה שלנו, פורום למען משפחות עולים קמה למען הנגשת שירותים לעולים ולמען צמצום פערים. כאן אני מדברת על פערים כי אני מדברת לא רק על הנגשה לשונית, אני מדברת על הנגשה תרבותית. לא פלא, אני לא רוצה להתנפל על אף אחד, אבל, אנחנו מפעילים קו פתוח לדוברי רוסית בענייני רווחה, חינוך, בריאות וכדומה. כל אחד יכול להתקשר ולהתייעץ איך מתנהגים מול מערכת. אני חייבת לומר שלא מעט סטריאוטיפים עדיין חיים וקיימים בקרב עובדים סוציאליים בשטח. סטריאוטיפים שחשבנו שאחרי 20 שנה של עלייה אפשר להתפטר מהם, אבל הם עדיין חיים. מה שמדאיג מאוד הוא לא תזכיר כזה או אחר שכתבה עובדת סוציאלית כזאת או אחרת, בעצם זו רגישות תרבותית שקיבלה תשומת לב היום בקרב קובעי מדיניות במשרד הרווחה וגם במשרדים אחרים. המודעות לחשיבות הנושא עדיין לא חלחלה עד השטח, את זה אני אומרת בצער רב, יש לי בכתב תיעוד על זה.
אני פונה לעובדים הסוציאליים ופונה לתשומת לבכם שבקהילה קיים משאב ענק שעדיין לא מנוצל ולא מקבל התייחסות הולמת והוא ארגונים קהילתיים אותנטיים של אותן קהילות. אני מבקשת כאן להגיד, לא מדובר בכוח עזר לא מקצועי. ראיתי הרבה פרויקטים שמתכננת מחלקת הרווחה שרואה את הארגון הקהילתי מקומי ככוח עזר לא מקצועי שמקסימום הוא יכול לתת שירות כמו תרגום, תיווך או כל עבודה לא מקצועית אחרת. אני מבקשת לשים תשומת לב לכך שזה כוח עזר מקצועי, נכון שלא תמיד מתחום העבודה הסוציאלית, אבל בהחלט הארגונים האלה הם בעלי ניסיון, ידע ומיומנויות בצמצום פערים בין-תרבותיים. כשאני אומרת פער אני מתכוונת של שני הצדדים, כל צד, גם הקהילה וגם שירותי הרווחה אמורים להתקרב האחד לשני. לתשומת לבכם ארגונים קהילתיים קיימים והם משאב. תודה רבה.

תודה רבה. אמה אברבוך בבקשה.

אני נציגת משרד הבריאות. אני מתחברת לכל הברכות שנאמרו כאן. יש פן חשוב לכל הדיון הזה שאבקש להוסיף. כולנו במשרדי הממשלה מצפים שהעובד במקום ייתן שירות ויתחשב באמונות, מסורת, ערכים משפחתיים וקהילתיים דתיים של אותו יחיד.

איך עושים את זה? איך מכשירים את העובד? מהם הפתרונות? מהם הכלים שמהערכת נותנת? – אנחנו במשרד הבריאות, אני אנסה לקצר ככל שניתן, עשינו מהפכה בתחום הזה. ראשית - - -

ברשותך, אני מבקש סליחה. הכול עובד כאן במקביל, יש כאן ילדים בסיכון, יש כאן מדינה בסיכון, יש כאן גם איזה חוק שוויון קצת עקום. אני ממש מתנצל, הנשמה שלי כאן ועכשיו קראו לי ואני צריך שם להסתייגות וצריכים את ההצבעה שלי. סליחה ובהצלחה.

כמה נקודות חשובות. משרד הבריאות הוציא חוזר מנכ"ל שמחייב כל ארגון בריאות לתת שירות מותאם תרבותית ולשונית לאוכלוסיית המטופלים. אני חושבת שחוזר כזה או דומה לו אפשר להוציא גם על ידי משרד הרווחה.

אציין כמה דוגמאות למה שהמשרד עשה ואפשר ללמוד מהן - - -

סליחה, אנחנו חייבים לסיים כי ועדת זכויות הילד שאנחנו מופעים בה מתחילה הרגע והם מחכים לנו.

בבקשה משפט סיום.

מוקד תרגום ארצי שבנה משרד הבריאות נותן שירותי תרגום בשפות: רוסית, ערבית, אמהרית בכל הארץ. כל רופא, אחות או עובד אחר יכול להשתמש בשירותי תרגום. אני מציינת שיש כאן ניסיון מאוד יפה של כמה שנים שאפשר להשתמש בו ואנחנו מזמינים אנשים ממשרד הרווחה ומכל המערכת הזאת להגיע לשיתופי פעולה וללמוד מאיתנו איך עושים ואיך מכשירים עובדים לתת שירות מותאם תרבותית. תודה.

תודה רבה. מיכל יאסו.

אני עובדת סוציאלית, אני עובדת עם נערות בבית חם. אני כאן לייצג את הקול שלהן, הן גם מחבר העמים לשעבר. יש מצוקה שם של הנערות מחבר העמים ועולה הנושא של גילוי המצוקות, של שוטטות. התכניות האלה וההשקעה בהן הם סופר חשובים להציל אותן. ממש כך.

תודה רבה. צפרא בבקשה ואחר כך סיכום של חבר הכנסת.

רק להוסיף לדבריה של מיכל, מה שחסר כבוד היושב ראש וכל הוועדה הוא נושא של הדיור הציבורי. אני חושבת שהמצוקה המאוד מאוד מאוד רבה שיש בקרב משפחות עולים זה בגלל ההיעדרות הורית. ההיעדרות הורית נובעת מכך שהורים צריכים לעבוד משרה, משרה וחצי וגם זה לא מספיק להם לשלם את שכר הדירה. אין דיור ציבורי מספק בארץ. הילדים ברחובות, הילדים נטושים וזה חלק מאוד גדול מהפרויקטים שלנו. אני יושבת בוועדת אלאלוף, בוועדת משנה דיור דיברנו על זה רבות, מדברים על זה רבות. אם לא תצא מכאן קריאה ותקנון לדיור ציבורי לעולים, בכלל לאוכלוסייה במצוקה ולעולים בפרט, נמשיך לראות את המצוקות האלה לאורך שנים רבות מאוד. עולי אתיופיה ועולי חבר העמים שהוגדרו בשנת 1990 כעולים, בשנת 2014 הם עדיין עולים והם ימשיכו להיות גם עולים בשנת 2025 לצערנו.

תודה רבה. חבר הכנסת שמעון סולומון בבקשה.

תודה רבה. ראשית צריך לציין כאן שעולים חדשים, בעיקר יוצאי אתיופיה נמצאים במשרד הרווחה והשירותים החברתיים משולבים בו הכי הרבה ובדרגים ראויים, זאת לפי הנתונים. כלומר בהשוואה למקומות אחרים כולל אחיות ורופאים במשרד הבריאות. את זה צריך לציין ובכלל את העבודה כוללת וזה יפה. הנה אנחנו רואים כאן ייצוג הולם.

לא נמצא כאן מעוזיה, צריך להודות לו על כך שהוא עמד בראש ועדה, וועדת הפרסים. בשעה 16:00 אנחנו מתכנסים. הוא עשה עובדה טובה, הוא לא כאן.

התכנית הביתית עליה דיברתם, אני חייב לומר משפט כדי להשלים את התמונה שלכם. חסיה לוין ז"ל שהקימה את התכנית הזאת לראשונה בשנת 1991, נמצאת כאן נעמי שהייתה יד ימינה ועבדה איתה ביחד, הייתה לי הזכות להיות בין מייסדי העמותה שהתחילה בבאר שבע ואחר כך התפרסה, נדמה לי שהיום ב- 31 ערים ועושה עבודה טובה. שפו לכם אשדוד שיישמתם את זה הרבה יותר. תודה רבה.

התחלתי ואמרתי שאני מצדיע לחבר הכנסת שמעון סולומון, עכשיו אני יכול לומר שאני מצדיע לכל העובדים הסוציאליים. שמעתי דברים נפלאים. אנחנו ננסה לעזור ככל שביכולתנו. תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:07.>