PAGE
2
ועדת הכלכלה
13/05/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 259>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"ג באייר התשע"ד (13 במאי 2014), שעה 11:30

<הצעת חוק קביעת מועד לתחילת הוראת סימון מזון ארוז מראש ומכלי משקה, התשע"ד-2013, של חה"כ איילת שקד, מאיר שטרית, מירי רגב, איתן כבל, יריב לוין (פ/1986/19)>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר
מיכל רוזין

איציק שמולי

איילת שקד

>
ינון אלרועי - משנה ומ"מ מנכ"ל, משרד הכלכלה

יאיר שירן - מנהל מינהל תעשיות, משרד הכלכלה

מיכאל אטלן - היועמ"ש, משרד הכלכלה, משרד הכלכלה

יובל אביעד - עו"ד, לשכה משפטית, משרד הכלכלה

חן כהן - מתמחה, לשכה משפטית, משרד הכלכלה

זמר בלונדהיים - משפטן, משרד המשפטים

אלי גורדון - מנהל שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

מרינה אוסטפלד - יועצת משפטית, משרד הבריאות

שרון גוטמן - יועצת משפטית, משרד הבריאות

מירית עמרני - מנהלת תחום סטנדרטים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

מורן יבין - יועמ"ש, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ג'וש פדרסן - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

אלאא מסרה - מרכזת בכירה אגף פסולת, המשרד להגנת הסביבה

ד"ר משולם נפתלי פולק - ממונה בכיר על פרויקטים, מכון התקנים

רז הילמן - מנהל תחום המזון, איגוד לשכות המסחר

מירב ולדמן - מנהלת תחום ענפי, איגוד לשכות המסחר

נמרוד הגלילי - מנהל תחום ענפי רשתות המזון, איגוד לשכות המסחר

ד"ר אורנית רז - מנהלת איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים

רועי וולף - סמנכ"ל מצות אביב בע"מ

כרמית אבישר - מנהלת רגולציה, חברת קוקה קולה

רונית דוייב - דירקטור, חברת אבוט

יוספה הולשצטיין - מנהלת רגולציה, חברת אבוט

מעוז גרופר - מדען ראשי, אסם

זאב פרידמן - יועץ משפטי, המועצה לצרכנות

קדרון בר - תנו יד לחירש, נכים למען נכים, ארגון ארצנו החברתית

ארז גילהר - לוביסט, פוליסי, חברת אבוט

פז ברנט - לוביסט, פוליסי, חברת אבוט

אתי בנדלר
אביטל סומפולינסקי
ענבל דגן (מתמחה)

לאה ורון

מוריה אביגד
<<הצעת חוק קביעת מועד לתחילת הוראת סימון מזון ארוז מראש ומכלי משקה, התשע"ד-2013, של חה"כ איילת שקד, מאיר שטרית, מירי רגב, איתן כבל, יריב לוין (פ/1986/19)>>

רבותי, אני שמח לראות פה את כולם, חברי הכנסת שמולי, רוזין ושקד, מנהלת הוועדה, לאה ורון, המשנה ליועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד בנדלר, עו"ד אביטל סומפולינסקי, כל נציגי המשרדים. היום נעסוק בנושא: הצעת חוק קביעת מועד לתחילת הוראת סימון מזון ארוז מראש ומכלי משקה, התשע"ד-2013. הצעת החוק של חברי הכנסת איילת שקד, מאיר שטרית, מירי רגב, איתן כבל ויריב לוין. אנחנו פותחים את הדיון. חברת הכנסת שקד, את רוצה לומר כמה מילים, להציג את החוק? חברת הכנסת איילת שקד תציג במספר משפטים את הצעת החוק ולאחר מכן נעבור לנושא עצמו, להערות.

את החוק הזה יזמנו על מנת להקל על התעשיינים וכתוצאה מכך גם על הצרכנים. בשנים האחרונות התעשיינים מקבלים המון המון בקשות, או דרישות יותר נכון, לשנות את אריזת המוצר כדי להוסיף דברים שהם חיוניים וזה משית עלות על התעשיינים, וכתוצאה מכך גם על הצרכנים כי בסוף זה מגולגל על היצרן. הצעת החוק הזאת מבקשת בעצם לאחד את כל הבקשות של הרגולטורים השונים – כי הם מקבלים בקשות ממשרד לאיכות הסביבה, ממשרד הבריאות, ממשרד הכלכלה – לאחד את זה ופעם בשנתיים לעשות שינוי מרוכז. יש כמה דברים קטנים שצריך לתקן בהצעת החוק, דברים שדיברו עליהם בוועדת שרים לחקיקה. אם אתה מוכן בואו נעבור סעיף סעיף ונדון.

בהחלט. עו"ד בנדלר, בבקשה.

אני רק רוצה להעיר שמאחר והממשלה דרשה תיאום אני ניסיתי להבין ממשרדי הממשלה מה עמדתם במסגרת התיאום. אני מבינה שזה לקח קצת זמן עד שהם הצליחו לתאם בינם לבין עצמם ועכשיו לראשונה אני רואה נוסח מוצע על ידי הממשלה, שנמסר ממש בתחילת הישיבה לגב' ורון. אני מוכרחה לומר שבכוחותי הדלים אני לא תמיד מצליחה לעלות על כל הבעיות - - -

את ואביטל יחד זה כבר לא כל כך דל.

עדיין לא, אדוני, ולכן אני לא יודעת אם ניתן יהיה לאשר את זה היום לקריאה ראשונה.

אני רואה שעו"ד בלונדהיים מחייך, מדוע לא העברתם את זה בזמן?

בואי ננסה, אני עברתי על זה. אלה לא שינויים משמעותיים, אני עברתי עליהם. בואו נעבור סעיף סעיף, כל סעיף והשינוי שלו.

אין לנו את הנוסח.

אני רואה שיש כאן הרבה נציגים שלא ראו בכלל את הנוסח.

מסרתי 15 עותקים לנוחות הוועדה.

אני רוצה להמשיך ולהעיר – אני באמת לא רוצה להפנות אצבע מאשימה לאף גורם אבל אני חושבת שכדאי לקחת את זה לתשומת הלב למקרים הבאים – זה מאוד מאוד לא תקין. אני הסברתי שכשאנחנו מקבלים נוסח חדש, לא רק שאנחנו רוצים ללמוד אותו אלא גם כל המוזמנים, ולכן אנחנו מבקשים הצעות נוסח מספיק זמן מראש כדי שניתן יהיה לפרסם את הנוסח הזה באתר הוועדה כך שכולם יוכלו לעיין, ללמוד ולגבש הערות. ברור שכשזה מובא ביום הדיון, או אפילו יום לפני הדיון, זה לא מאפשר לנו לעשות את העבודה בצורה ראויה.

אני רוצה להוסיף שהמקרים האלה חוזרים כי הלוא כל דקה צריך לצאת לתקשורת, לעשות את הדברים מהר מהר, אבל אנחנו תמיד מקבלים – וזה לא המקרה היחיד – ברגע האחרון, ואז באים חברי כנסת, גומרים לעשות את העבודה. אני מבקש, אנחנו נתקדם למרות כל הדברים, אני מקווה שנתקדם היום ונסיים את זה, אבל אני חוזר על זה – זה חוזר חדשות לבקרים בגלל אי תיאום בין שרים, בין משרדי ממשלה. תמיד זה קורה לנו שלכאן זה בא ברגע האחרון וזה לא ראוי.
ההערות הכלליות, ד"ר משולם נפתלי פולק ממכון התקנים, ספי הולשצטיין מחברת "אבוט", יצרנית מזון רפואי, כמובן עו"ד זאב פרידמן ורז הילמן מאיגוד לשכות המסחר.

אם אפשר אולי כדאי שנדע את התיקונים לפני שנעיר את ההערות הכלליות.

שהממשלה תסביר מה הם תיקנו, מה התיקונים שהם מציעים.

הממשלה – הרי ברור שבלי הממשלה זה לא עובר. ממשלת ישראל, מי מדבר בשם הממשלה?

אנחנו נעשה בדילוגים, אם זה מקובל על היושב-ראש.

מקובל לגמרי.

בוקר טוב. אנחנו בסך הכול רואים חשיבות בהצעת החוק. יש לה השפעות על יוקר המחיה, השלכות על יוקר המחיה. אמנם זה ליצרנים וליבואנים – חשוב לומר, גם תעשיינים וגם יבואנים באותה אצטלה – אבל ההשפעה בסופו של דבר משתרשרת. היות וזה יכול ליצור פחות עלויות זה יכול להשתרשר לצרכנים. ברמה העקרונית חשוב להבין שהמטריה מדברת על סימון של כל מוצרי מזון ארוז מראש ומכלי משקה, אנחנו, בהיבט הזה, כמעט לא שחקנים. רוב הסימון נעשה על ידי משרד הבריאות – אנחנו מדברים על 80%-90%, אלי יכול לתקן אותי אם אני טועה – שחקנים נוספים הם המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות. אנחנו כמובן שותפים ופעילים מאוד נוכח המשמעות גם כמובן לצרכנים, גם ליצרנים וגם ליבואנים.

ברמה העקרונית אני מקבל בכבוד ובהכנעה את מה שאמרתם קודם, אנחנו היינו רוצים להגיע לתיאום מוקדם יותר, העניין הוא שבאמת יש פה לא מעט שחקנים והמצב שקיים היום הוא מצב שלכאורה כל אחד מהמאסדרים יכול מחר בבוקר להשית משהו ולהחיל אותו.

אנחנו רוצים לגמור את זה, אני אומר רק להבא על התיאום. עו"ד אטלן, אני אדבר אתו על תיאומים שעושים בלילה מסוים, כשצריך להעביר תקציב – תוך דקה כולם יושבים ביחד וגומרים, נכון?

כל פעם כשאני בא לפה אתה מזכיר לי את הלילה המשותף שלנו, זה מביך.

למה? זה מתחיל להיות מעניין סוף סוף.

ברשותכם אני רוצה רק מילה אחת לפני שאני מעביר לעו"ד אטלן. כרגע הנוסח שמוצע על-ידי הממשלה מציע שתהיה תקופת רישום פעם בשנתיים ותהיה תחולה אחרי שנה. מה המשמעות – זה מה שחשוב להבין – המשמעות היא שבפועל תהיה תחולה רק כל שנתיים קלנדריות. זאת אומרת שברמה העקרונית – אני רק נותן דוגמה – כל מה שירשם בין ה-1.1.15 ל-31.12.16 ירשם לכאורה בינואר 2017 ויחול רק בינואר 2018.

זאת אומרת שדה-פקטו זה 3.

דה פקטו זה מ-3 עד שנה. זה בין שנה ל-3. זה במעטפת.

אתה מוכן לחזור עוד פעם על נושא הרישום?

אני חוזר: הרישום יתבצע בין ה-1.1.15, כדוגמה, ל-1.1.17 - - -

הרישום של מה?

הרישום של הדרישות של המשרדים.

פרסום הדרישות – זה הרישום אצלך? של הסימון? בדרך כלל זה בתקנות או בהוראות נוהל.

מיום פרסום הדרישה החדשה מתחילים - - -

כל פרסום?

מיום התחילה סופרים שנתיים.

יום התחילה זה מתי שמחוקק החוק? זה אחרי 4 חודשים שצריך לפרסם את החוק הזה?

לא החוק הזה.

לא החוק הספציפי הזה.

השינוי.

אז אולי תסבירו רגע, תנו לנו דוגמה אחת. אף אחד לא מבין.

מנהל משרד הבריאות קובע היום שעל מזון מסוים צריך לפרסם גם רכיב שעד כה לא היתה דרישה לפרסם על האריזה שלו.

אז לצורך העניין, היום הקובע יהיה - - -

הוא מפרסם את הדרישה הזאת או בקובץ תקנות או בילקוט הפרסומים.

יפה. היום הקובע – ותקן אותי, אלי, אם אני טועה – יהיה 1.1.17, כשהתחולה תהיה ה-1.1.18.

מה זאת אומרת "היום הקובע"? אני עדיין לא מבינה.

יש תקופת התארגנות.

מנכ"ל משרד הבריאות היום שולח לפרסום ברשומות תקנות חדשות או הוראה חדשה לפרסום על גבי אריזה של רכיב מסוים במזון. הוא שולח את זה וזה מתפרסם בתאריך מקרי כלשהו, זה מתפרסם לצורך העניין ב-1 ביולי 2014. ב-1 ביולי 2014 תהיה דרישה כזאת – מה יהיה כתוב שם? מה זה הרישום לעומת התחילה?

החוק קובע מועד קבוע שהוא כל שנתיים.

החוק או הצעת החוק של חברת הכנסת איילת שקד?

החוק המוצע.

החוק המוצע. אתם יודעים מה, אולי נקרא את זה ואז ננסה להסביר?

לא, אנחנו רוצים להבין את העיקרון.

רק להבין את העיקרון של שנתיים ושנה, מה זה אומר?

החוק המוצע קובע מכאן ואילך תאריך שהוא כל שנתיים תאריך עוגן.

אבל זה נכנס לפועל רק משנה הבאה?

רגע. ואז כל מאסדר, כל מי שקובע דרישות סימון, אם הוא רוצה לקבוע דרישת סימון חדשה הוא יכול לעשות רק שהתחולה החדשה שלו תהיה שנה לאחר המועד הקובע הקרוב. נגיד, עכשיו אמרנו שהמועד הקובע יהיה 1 בינואר 2017 - - -

חברת הכנסת רוזין, תעשי לי סדר, את מבינה את הכול.

אני לא יודעת, אני הבנתי שיש שנתיים.

אני אסביר, תן לי רגע להסביר.

עוד משפט אחד, אני אשמח מאוד שתסבירי יותר טוב ממני. יש הבדל בין התקופה שבה לא תשתנה הדרישה לבין התקופה של היערכות. אחרי ששינינו את זה עדיין היא לא נכנסת לתוקף כי צריך לתת לאנשים זמן להיערך.

שאני אבין: היתה אריזה א', קם בבוקר משרד הבריאות ואמר: אנחנו רוצים לשנות. זה תאריך ספציפי שבו הוא מודיע שהוא רוצה לשנות.

אז הוא מוגבל עכשיו, הוא מוגבל לקבוע את התאריך לפי כללי המשחק החדשים.

חבר הכנסת, זו הצעת חוק שלי, תן לי להסביר אותה. החוק אומר שיש תאריך קבוע – שזה כל שנתיים, ה-1.1.2017, 1.1.2019 – שכל השינויים באותם שנתיים מתנקזים לתאריך הזה. זאת אומרת, כל רגולטור שרוצה לעשות שינוי על אריזה, עד ה-1.1.2017 יכול להוציא את זה במהלך השנתיים האלה, אבל התוקף של השינוי יכנס עם כולם ביחד ב-1.1.2017.

זה אומר שזה יכול להיות כמעט 3 שנים.

שניה. ואז ליצרנים יש שנה ליישם את ההחלטה הזאת עד ל-1.1.2018.

אז זה לא יכנס לתוקף ב-1 בינואר 2017, זה יכנס לתוקף שנה מהתאריך הזה.

נכון, זה הסיכום שהגענו ביחד עם התעשיינים, חברת הכנסת ומשרדי הממשלה. זה דבר שטוב לכולם, זה דבר מובן וזה דבר שיחסוך כסף לצרכנים וליצרנים.

ורק דוגמה אחרת – אם אני נערך דקה לפני המועד הקובע אז בסופו של דבר זה לא יהיה 3 שנים, זה יהיה שנה ועוד דקה.

נכון, זה בעצם יכול להיות גם רק שנה.

מר אלרועי נותן לנו דוגמה כדי שאנחנו נראה את זה בעיניים.

רק להמחיש את מה שאמרה חברת הכנסת: ברמה העקרונית לא חשוב מתי רשמת אותו, לתוקף זה נכנס ב-1.2017 ואז יש שנת התארגנות ל-2018. אותו כנ"ל מה-1.12017 עד ל-1.1.2019, נכנס לתוקף ב-1.1.2019 אבל התחולה היא ב-1.1.2020.

כלומר, זה יכול להיות שנה וחצי וזה יכול להיות שנתיים ושמונה.

נכון, מ-3 עד שנה ויום. עכשיו עוד דבר אחד ברשותך: דיברנו גם על תקופת היערכות, בתקופת ההיערכות כל מה שירשם עד ל-1.1.2015 יבוא לתחולה ב-1.6.2016. זאת אומרת, בעצם מהיום ועד ה-1.1.2015 ניתן לרשום, יש להם בין שנתיים לשנה וחצי היערכות.

הבנתי.

עכשיו אני רוצה לשאול שאלות.

לפני השאלות עוד דבר – יש גם הוראה לחריג.

תסביר את החריגים.

כל זה זה חוק שמגביל כל רגולטור בתחומו. אם הוא משתכנע מטעמים שירשמו שקיימת הסתברות גבוהה לפגיעה בשלומו, בריאותו, בטיחותו של אדם או של הציבור ולהגנת הסביבה, הוא יכול לקצר את התקופה.

באישור של ועדת הכלכלה.

למה "באישור ועדת הכלכלה"? לא, זה לא כתוב.

"באישור ועדת הכלכלה של הכנסת".

מי קובע? בנוסח הזה אין.

אני אסביר. מיכל, כל רגולטור – משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה – כל רגולטור שמחליט שהוא צריך אישור, כי זה פוגע בשלום הציבור, זה דחוף, זה חשוב, זה פוגע בהגנת הסביבה, הוא בא לוועדת הכלכלה של הכנסת ומקבל - - -

לא, זה מחוק, הם הורידו את "באישור ועדת הכלכלה של הכנסת".

לא, לגבי ועדת הכלכלה יש פה בעיה.

למה?

כי אם הוא קובע את הדרישה שלו בדין שלא מצריך לבוא לוועדה אז זה לא רלוונטי.

עו"ד אטלן, הדבר האחרון שוועדת הכלכלה של הכנסת צריכה הוא להגביר את עודף הבירוקרטיה והרגולציה שממילא שמה את מדינת ישראל בתחתית העולם השלישי. נגיע לזה, אני לא חושב שיש בזה צורך אבל אנחנו נדון בזה.

השאלה היא מה קורה במצבים שהציבור חושב שיש צורך והרגולטור לא חושב – מי יקבע בסוף? אם זה לא בא לאישור ועדת כלכלה, עם כל הכבוד לעודף דיונים צריך לפתור את זה.

אנחנו נדון בזה כשנגיע לסעיף.

יש משפט אחד חשוב שיהיה ברור לכולם עוד לפני הדיון העקרוני – החוק הזה הוא כמו חוק הפרשנות, הוא לא משנה את מבנה הסמכויות, לכל רגולטור יש סמכות לפי דין משלו, אם זה פקודת בריאות העם ואם זה חוק הגנת הצרכן ואם זה - - -

ההצעה שהנחת הבוקר על שולחן הוועדה מתואמת עם הרגולטורים השונים? עם משרד הבריאות? עם המשרד להגנת הסביבה?

היא הניסיון הכי קרוב להגיע לתיאום מלא, בלי נדר.

בלי נדר, אנחנו נפסוק.

ואגב, התנדבנו לנסות לתאם למרות שהצעת החוק לא אומרת מי יהיה השר האמון על ביצוע החוק.

בוא נקרא לזה "שרי ממשלת ישראל לדורותיהם". חברת הכנסת רוזין, בבקשה, ולאחר מכן לפי סדר הדוברים הבא – ובקצרה כי יש לנו ב-12:30 עוד דיון – ד"ר משולם נפתלי פולק, ספי הולשצטיין, זאב פרידמן, רז הילמן, ד"ר אורנית רז ורועי וולף. בבקשה, גברתי.

אני רוצה לומר דבר עקרוני ולשאול מספר שאלות. קודם כל, אין ספק שיש פה הקלה לתעשיינים. אנחנו יודעים שבעסקים חשוב מאוד סדר, חשובה ידיעה מראש, חשוב לדעת מהם הכללים והחוקים שעל פיהם פועלים וזה נכון לחברה מתוקנת שהדברים ייעשו בצורה מסודרת ולא יהיו קפריזות שכל שנייה הם יצטרכו להתאים את עצמם. עם זאת, אני רוצה לשאול כמה שאלות לגבי עניין החריגים: א', אני לא חושבת שאפשר להשאיר את זה רק בידי הרוגלטור כי אז בעצם אין שיקול דעת לציבור. הציבור גם לא יודע וגם לא יכול להשפיע. אנחנו נציגי הציבור לצורך העניין.
כאשר יש מקרים – אני בטוחה שאחרי מקרה כמו "רמדיה" אז ברור שכולם יזעקו וישנו את הרישום שלא אחרי שנתיים, אבל מה קורה כאשר יש דברים שיש עליהם ויכוח ציבורי? אני יכולה לתת כבר שתי דוגמאות שאני יודעת – ודרך אגב, זו עוד לקות של המערכת השלטונית שלנו, שלכל תקנות ממשלתיות לוקח שנתיים במינימום – אני יודעת לפחות על שתי תקנות שנוגעות גם להנדסה גנטית, גם לגבי חומרי הדברה, גם לגבי צבעי מאכל, שמשרד הבריאות מקיים דיונים על גבי דיונים על גבי דיונים ויש ועדות, ואז, אחרי שהם יגיעו למסקנות, ייקח בערך שנתיים כי יש כל מיני טיוטות הלוך ושוב עד שבאמת יגיעו לאשר את התקנות. בזמן הזה בוודאי שהציבור לא יודע ולא נזהר. אבל פה אומרים לנו: אחרי שהם כבר החליטו ואחרי שהתקנות עברו, ייקח עוד שנתיים.

איך אנחנו מתמודדים עם זה כאשר יש מקרים של תקנות שהן בדרך, והאם לא כדאי להכניס איזשהו סייג שאומר מה קורה במקרים שהדברים הם כבר בטיפול, או באיזשהו הליך של תקנות, או שיש טיוטת תקנות, תזכיר חוק שעומד למנוע את העניין ולחייב רישום?

האם ניתן לחייב פה בחוק גם איזושהי הודעה לציבור של בינתיים? כלומר, אנחנו מקלים על התעשיינים בכך שאנחנו לא אומרים להם: תשנו מיד את הרישום על האריזה, אבל בינתיים הרגולטור יהיה חייב להודיע לציבור שהוא הוציא תקנה שהחל מתאריך כזה וכזה ישנו, אבל בינתיים דעו לכם שהמוצר הזה והזה מכיל כך וכך צבעי מאכל שמסוכנים לבריאות. מדוע זה לא קיים פה לחייב את הרגולטור ליידע את הציבור? הרי איך הציבור יודע? הציבור יודע כי הוא קורא על זה. אז אם לפחות שנתיים אני לא אקרא על זה, לפחות אני איידע את הציבור ואגיד לו: שים לב, זה עדיין לא יופיע לכם על הקוקה-קולה אבל דעו לכם שצבעי המאכל שבתוך הקוקה-קולה בעצם אסורים כבר לשימוש וזה יופיע על המוצרים עוד שנתיים.

תודה. השאלות נרשמו, אני מבקש מנציגי הממשלה לרשום את כל השאלות, אני נותן עכשיו לכל אחד להתבטא ונשמע את התשובות. אני מודה לחברת הכנסת רוזין. לפי סדר הדוברים ובקצרה: ד"ר משולם נפתלי פולק, מכון התקנים, בבקשה.

אני ממונה בכיר על פרויקטים במכון התקנים, אגף התקינה. אני לא הייתי מודע לשינויים שהכניסו ואני גם לא קראתי את הנוסח החדש, אבל בעצם אני בא להציג לחברי הוועדה את הטבלה שהפצתי כאן.

יש חברי כנסת שלא קיבלו את הטבלה?

אני לא קיבלתי.

שלפי ה-FDA זה כל שנתיים, נכון?

נכון. USFDA-Uniform Compliance Date for Food Labeling Regulations . זאת הגישה של FDA, הטבלה די מדברת בעד עצמה. ממה ששמעתי כאן אני מבין שזה כמעט אותו דבר. הרעיון הכללי הוא זה: מדברים על דינים, תקנות או מה שזה לא יהיה, שמתפרסמים במשך פרק זמן של שנתיים בין ה-1 לינואר ל-31 בדצמבר, נותנים עוד שנה, ,compliance period וב-1 לינואר שלאחר השנה הזאת התקנות מחייבות גם את היצרנים וגם את - - -

זאת אומרת, אם אני מסכם, אתה תומך בזה? אתה תומך במה שמונח כאן?

אני תומך, מכון התקנים רואה בחיוב. זה עובד בצורה מתגלגלת, זו מערכת שעובדת כבר מ-1996, וכמו שנאמר כאן על ידי מישהו, גם על ייצור אמריקאי, גם על יבוא, על הכול.

תודה, ד"ר פולק. ספי הולשצטיין מחברת "אבוט" – יצרנית מזון רפואי.

נכון, יצרנית מזון רפואי ומזון תינוקות. אני רוצה קודם כל לשאול: מדוע אנחנו מדברים כל הזמן על התעשיינים המקומיים? יש פה גם ייצוג של החברות המייבאות. אנחנו כיבואנים בשום פנים ואופן לא יכולים לעמוד בזמן הטמעה של שנה של התחולה. אני לא ראיתי את ההצעה המתוקנת שהוגשה היום בבוקר אבל כולנו - - -

זה לא כולל אותם?

ודאי שזה כולל אותם.

זה כולל אותם, בוודאי.

זה מה שאני אמרתי, שגם יבואנים קשורים.

אבל בלי להתייעץ עם יבואנים.

רבותי, היא בזכות דיבור עכשיו, כל אחד ירשום את תשובתו. בבקשה, כן.

כיבואנים אני רוצה ממש בקצרה להסביר את ההליך: מרגע שמתפרסמת איזושהי תקנה לשינוי אנחנו מיד מתחילים בהיערכות, בלשנות, בלייצר תווית חדשה, כשכל התהליך הזה גם עדיין נוגע למשרד הבריאות שצריך לאשר לנו את התווית וכל התהליכים האלה לוקחים המון זמן. לייצר תכלס תווית חדשה מרגע שידענו עליה - - -

מה ההמלצה שלך?

ההמלצה שלי היא לפחות זמן תחולה של שנתיים. אני רוצה לומר עוד הערה אחת, יש לקחת בחשבון שלמוצרים יש חיי מדף וחיי המדף שלהם יכולים לנוע בין שנתיים לחמש ויותר. כאשר אנחנו מניעים ומתחילים תהליך לייצור תווית חדשה, על מנת לא לפגוע באספקה ובצרכנים, אנחנו ממשיכים לייצר עם התוויות הישנות באותה תקופה. ולכן חשוב גם להתייחס למוצרים שמיוצרים טרם המועד הקובע שנכנסים לארץ.

אוקיי, רשמו את שתי השאלות. אני רק רוצה להגיד לך, לא התכוונת לזמן תחולה אלא לזמן היערכות של שנתיים.

לזמן היערכות וזמן תחולה.

תודה, אז לתקן לפרוטוקול. עו"ד זאב פרידמן, המועצה הישראלית לצרכנות, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, המועצה לצרכנות תומכת בכל מה שיוזיל את המחיר לצרכן כל עוד זה לא פוגע בהיבטים אחרים. אין לנו בעיה עם זמני התחילה של החוק, יש לנו בעיה מה קורה באותם מצבים חריגים ומה המנגנונים שבהם אנחנו ניידע את הצרכנים במה שמגיע להם. אני חושב שכאשר מתבררת הטעייה לגבי מוצר וניתנת הוראה כדי להגן על הצרכנים: תזהרו, יש כאן הטעייה, לא צריכים לחכות כדי שיקרה תיקון שיחול במקרה הקיצוני שלוש שנים, זה לא הגיוני, זה לא מתקבל על הדעת.

ולכן מה הצעתך?

לכן יש מנגנונים לחריגים.

אבל זה לא יכנס למנגנון החריגים משום שזה לא לסכנה של הציבור, זה רק מסכן את כספו וכיסו. זה פשוט לא יכנס.

תן לי דוגמה לדבר כזה שהיא לא שלום הציבור.

אני אתן, נתתי קודם דוגמה למיכאל. לצורך הדוגמה: אלה ששומרים כשרות, יש מוצרים שחשבו שהם כשרים והם מסומנים ככשרים, ניתנת הוראה מהרבנות: רבותי, הם טרפה גמורה, אסור להשתמש בהם, סמנו אותם כלא כשר. זה ייקח 3 שנים עד שהאדם יידע שזה מוצר לא כשר. או למשל כשיש הטעייה – מציירים לנו פירות על האריזה, מסמנים "מכיל פרי" ומסתבר שזה לא. ניתנת הוראה של אלי, הוא אומר להם: חבר'ה, אתם מטעים את הציבור. מגיעים דגים מרוסיה תחת הכותבת "שפרוטים" אבל זה לא. הוא נותן הוראת מינהל וזה חל על כל הוראה.

זאב, מה התיקון? הלוא תמיד כשאתה מציע יש לך הצעת תיקון.

אני חושב שצריך להיות רגולטור שייתן באופן זמין – קודם כל להרחיב את העילות שבהן ניתן להחיל באופן מידי משום שאני לא חושב שמישהו שמטעה, מישהו שפוגע, מישהו שעושה משהו שפוגע בציבור בכלל זכאי להגנה כלשהי. יש לך מוצרים, היה צריך להוריד אותם מהמדף, אז אני עושה לו טובה, אני לא אומר לו: תוריד את המוצר, אלא: תיידע את הציבור, תחליף את האריזות שלך. איזה היגיון יש להגן על מישהו שהטעה?

אתה רוצה להוסיף על "שקיימת הסתברות גבוהה לפגיעה בשלומו, בריאותו, ובטיחותו של אדם או להגנת הסביבה" – "כמו כן, וקיימת הטעייה לצרכן"?

זה לדוגמה. דבר שני, המנגנון צריך להיות - - -

זאב, ההערות שלך כהרגלך מאוד טובות, כשנגיע להקראה נחשוב מה אפשר לעשות.

זה לא עניין של הקראה, זה ענייני.

אגב, זה לא רק להגנת הצרכן, כמו שראינו זה לענייני כשרות. אני חושב שצריכה להיות כאן פונקציה נוספת שכולנו - - -

של המידיות.

נכון. היא צריכה להיות יותר פשוטה. אנחנו צריכים לסמוך על רגולטור כלשהו שיוכל לדון באותם מקרים שבהם יש משהו מידי.

תודה, הערה טובה, היא נרשמה. רז הילמן, איגוד לשכות המסחר, בבקשה.

קודם כל, אני רוצה להתייחס למרווח. התייחסה ספי לפני רגע לנושא הייבוא, תקופת ההיערכות שדוברה כאן – בין שנה ל-3 – הלכה למעשה היא שנה כי בעצם. אם אני יודע שאני צריך לחכות עד ה-31 לדצמבר 2016, כי כל דרישת סימון שהיא עד 31 לדצמבר 2016 תפורסם ברשומות היא תיכנס לתוקף שנה אחרי, אז אני לא יכול באמת לסגור תווית ולהתחיל להוציא אותה לייצור ולהשתמש בה. זאת אומרת שהלכה למעשה, כל עוד נותנים רק שנת היערכות אחת לפני שזה נכנס לתוקף, יש לי רק שנה וזה מאוד מאוד מעט להרבה מאוד חברות.

אז אתה מחזק את גב' הולשצטיין שאתה רוצה לעשות שנתיים במקום שנה להיערכות.

צריך שנתיים, צריך מלאים, זה פשוט לעצום את העיניים אם לא מאפשרים את זה.
יש לי עוד כמה דברים חשובים: הנושא של אפשרות למשרד הבריאות או לכל רגולטור אחד לתת תקופת היערכות ארוכה יותר. צריך להיות ברור שאם נוצרה סיטואציה שיש צורך בתקופת היערכות ארוכה יותר לא לוקחים לרגולטור את הסמכות הזאת, משאירים לו אותה. יש אלף ואחת סיטואציות שיכולות לקרות ולא הגיוני שידיו של הרגולטור יהיו כבולות. הרעיון של הצעת החוק הזאת הוא להגדיר לרגולטור איזשהו קו שלא ייתן פחות מזה, אבל חייבים להבהיר שהוא יכול לתת יותר אם הוא רוצה.

מיכאל אטלן, ינון ומשרד המשפטים, מצד אחד יש פה בקשה להארכת תקופת ההיערכות, יבואנים ואחרים, שצריך לדון בהן בסעיף, ומצד שני, חברת הכנסת שקד, אנחנו מדברים על הצורך במידיות בהתאם.

מידיות רק במקרה של הטעייה.

עוד מידיות שהיא חשובה גם בעיני היא כשמקלים. היום יש הרבה מאוד ועדות שבוחנות איך ניתן להפחית את יוקר המחיה ובין היתר מאתרות דרישות סימון אנכרוניסטיות מיותרות שלא תורמות בשום דבר לצרכן, שלא קיימות בעולם ובאים ואומרים: אנחנו רוצים להוריד את זה. לפי הנוסח שקיים היום הם יצטרכו לחכות למועד הקובע, אולי בעוד שנתיים שלוש. אם זה משהו שמבינים שהוא מיותר צריך שתהיה סמכות שבאופן מידי זה ייכנס לתוקף.

את זה אתה יכול לעשות בכל מקרה.

זה לא נכון, תחשבו שיש סיטואציה של מוצר מזון שהיום אי אפשר להביא לארץ כי דרישת הסימון שלו – נגיד ניקח אריזת מזון שמכילה חפץ, לאחרונה תיקנו את התקנות של אריזת מזון המכילה חפץ ושם שינו את הגודל של הצעצוע שמותר שיהיה בתוך אריזת המזון הזאת ואיזו אזהרה, אם צריך גיל 3 או 6. מי שרוצה להתחיל להביא את המוצר הזה כבר היום – אם הוא היה צריך לחכות שהתיקון הזה יכנס לתוקף אז הוא היה צריך לחכות עוד שנתיים-שלוש. אני אתן לך דוגמה לגבי משקה – הוא דיבר על פרי – משקאות היום שיש עליהם איור של פרי, אסור להביא אותם לארץ עם האיור הזה אם הם לא עם אחוז מסוים של פרי, למרות שבכל העולם זה מותר. זאת אומרת, שמוצרים כאלה היום אי אפשר להביא לארץ, אנחנו נצטרך לחכות שלוש שנים עכשיו.

אתה אומר, מידיות היא לא רק, חברת הכנסת שקד, בהטעיה, אלא גם לדברים שהתנאים משתנים ואנחנו לא פועלים להחיש תהליך.

שתהיה סמכות גם למידיות בעניין הזה.

אבל אנחנו לא מפסיקים לחוקק, הרגולטור לא מפסיק לחוקק חוקים. אם סיימו את זה וזה נכנס לרשומות – זה נמצא כבר, אפשר להביא את אותו חפץ. החובה היא רק אחרי שנתיים, אם אני מבינה את זה.

אני אתן את הדוגמה עם הפרי, היא יותר ברורה. אם היום אסור להביא בקבוק – מייצרים בגרמניה בקבוק מיץ ויש עליו ציור של תות, לפי הדרישה של התקן הישראלי היום אסור שיהיה את הציור של התות, למרות שבגרמניה ובשאר העולם מותר. עכשיו משרד הכלכלה או האוצר, או לא חשוב מי, מחליט שזו דרישה מיותרת, זה חסם יבוא ורוצים לטפל בעניין הזה. דרישה כזו – אין סיבה שהיא לא תיכנס לתוקף מידי.

אני חושב שבדוגמאות שלך, רז, הבעת יפה. ד"ר אורנית רז, התאחדות התעשיינים, בבקשה.

קודם כל, אני מודה מאוד על הדיון הזה, לחברת הכנסת שקד ולכל הרגולטורים שמבינים את הצורך הזה. אנחנו אחרי חוק המזון המפורסם, מגיעים לפה הרבה שעות. אני חושבת שעוד נקודה שלא עלתה פה, שהחוק הזה עושה טוב בעיקר ליצרנים הקטנים והבינוניים. היום הסביבה היא לא ודאית – ותכף רועי ידבר ויסביר מה זה עושה לו – אם אתם שואלים אותי, אני חושבת ששנתיים זה לא מספיק טוב להם אבל אני מבינה שצריך להגיע פה לאיזושהי הסכמה. אני מאוד מאוד מבקשת להבין את הקשר שבין העלויות האלה, שמושתות בסופו של דבר על המוצר ומגיעות לצרכן, אנחנו מדברים בגדול על יוקר המחיה – זה יוקר המחיה. ראש הממשלה וגם אתה, פרופ' ברוורמן, מדברים כל הזמן על ה-RIA ולנסות להעריך את הרגולציה – הנה אנחנו פה, זאת דוגמה ל- .RIA
יש לי רק עוד דבר. ד"ר פולק נתן לנו פה את הדוגמה של ה-FDA. אחת הסיבות שאנחנו נמצאים פה עכשיו היא שאין לנו FDA, אין לנו רשות אחת שמרכזת את כל הדרישות. אז אם הרגשתי לא נוח עם השנתיים אני עוד יותר מרגישה לא נוח עם השנתיים, כי אם ה-FDA מחליט שזה שנתיים אז כנראה שאנחנו צריכים יותר.

אורנית, מה ההמלצה שלך, שנתיים ושנתיים?

אני רוצה שלוש.

לא הבנתי למה אם אין לנו FDA אנחנו צריכים יותר? ההיגיון צריך להיות הפוך – אין לנו FDA ששומר עלינו, לכן אולי אנחנו צריכים פחות. את אומרת את המסקנה ההפוכה מהטענה שלך.

לא, ממש לא. קודם כל, אני לא יוצאת נגד שום תקנה או משהו כרגע שהרוגלטור החליט שצריך לעשות ובטח שאני לא נכנסת לכל ההחרגות וכו', בכלל אין לנו ויכוח על זה. אני אומרת אבל שצריך לעשות סדר ולא יכול להיות יכול להיות שכל חודש או כל חודשיים – על זה אנחנו מדברים. יכול להיות מצב שמכון התקנים – ואנחנו לא מדברים על דברים באוויר, יש תקנה שנקראת 1145 המפורסמת שמדברת על דרישות סימון, זאת אומרת, יש גם במכון התקנים את דרישות הסימון ויש גם בכל אחד מהמשרדים. אנחנו צריכים לדעת איך אנחנו יוצרים סביבה ודאית. ה-FDA מרכז בעצמו את כל הדברים אז הוא יכול להגיד: שנתיים, כרגע אין לנו מישהו שמרכז את כל הדברים האלה ולכן אני חושבת שהיה נכון לעשות יותר משנתיים. כמובן שאנחנו מחריגים ומסבירים איך אנחנו - - -

משרד הכלכלה, אני לא מבינה. אם הייתי משרד הכלכלה הייתי מאוד - - -

אנחנו לא שחקן ראשי בכלל.

חבר'ה, רגע. אורנית, עוד משהו?

פרופ' ברוורמן, יש לי עוד הצעה אחת בהמשך לדבריו של רז הילמן. לפי הנוסח הקודם, בסעיף 2(א), בסוף המילים: שלוש שנים או שנתיים, להוסיף שמועד זה יתייחס לתאריך ייצור המוצרים. כלומר, בסוף 2(א) לפי הנוסח הישן - שמועד זה יתייחס לתאריך ייצור המוצרים. ואז מה שאנחנו אומרים הוא שכל הדברים, המלאים שרז דיבר על זה וכו', יוכלו להיכנס. עכשיו אני עונה כבר שמבחינת הצרכנים לא תהיה בעיה בגלל שיש לנו את חיי המדף שהם בדרך כלל תחומים, ולכן זה לא משהו שאמור לפגוע בצרכן אם אנחנו מוסיפים את הסעיף הזה.

זה, אגב, מה שמקובל באירופה גם, המועד של התחילה הוא לגבי הייצור, לא לגבי השווקים.

תודה. רועי וולף, חברת "מצות אביב" ואחריו אלי גורדון ממשרד הבריאות.

שלום לכולם, אני מחברת "מצות אביב", אנחנו יצרני מצות ועוגיות, אנחנו יצרן מזון לא גדול. אני רק רוצה להסביר לכם את ההשלכות של חוק הסימון על יצרן מזון בסדר גודל שלנו. אנחנו יצרנים שצריכים להתמודד בשוק מאוד מאוד תחרותי, שוק מוצרי הצריכה. זמן היערכות של שלוש שנים הוא קריטי עבורנו.

יש עוד מישהו שמייצר מצות? כי אני קונה רק "מצות אביב".

אני שמח לשמוע, יש כמה אבל אין מה לדבר עליהם.

לא, אני לא רוצה את זה בשידור.

בפתח תקווה אין. סליחה, זה היה הומור.

חבר'ה, יש כל מיני מצות.

הוא אומר "שוק פרוע", אני מנסה להבין עד כמה.

אני אדבר על כמה מספרים על קצה המזלג, אתם צריכים להבין. אנחנו מפעל שמייצר סדר גודל של 70 מוצרים, עלות שינוי לאריזה אחת, אריזה אחת לתקינה אחת, היא 3,500 שקלים. כלומר, כל תקינה שישנה – אם אני צריך לשנות כרגע 70 אריזות, אנחנו מגיעים לעלות של 245,000 שקלים. וזה לא כולל את זמן הניהול, כל האופרציה הזאת. אני, בתור סמנכ"ל, צריך להשקיע חלק מהזמן שלי גם בניהול כל השינויים האלה.

איזה תקינות למשל משנים לך באריזות המצות?

תקנות סימון אלרגנים, תקנות סוכרים, ה-QUID, שומן טרנס, כולסטרול, זה רק על קצה המזלג מה שאני זוכר כרגע.

בשנים האחרונות, כמה שינויים קיבלת?

שיניתי לפחות 5 פעמים את האריזות. ושוב, אלה רק התקינות בישראל, אנחנו מפעל גם שמייצא.

מה עושים עם מה שנשאר?

אנחנו גם מעבר לזה משמידים כרגע אריזות בעלות של קרוב ל-250,000 שקלים. זה מעגן שינויים שכבר לא נוכל להשתמש באריזות האלה, נוכל להדביק עליהן מדבקות – זה יותר יקר.

ולכן אתה מציע?

זמן ההיערכות של שלוש שנים הוא קריטי עבורנו. אני הייתי מבקש שלוש שנים מרגע הפרסום.

תודה רבה. נציג משרד הבריאות, מר גורדון, בבקשה.

יש לי עוד שאלה שלא כל כך ברורה לי. כל ההגדרות של מזון באופן כללי מתייחסות גם למזון וגם למשקה. במקרה – אני חושבת שזו טעות סופרים – בנוסח הראשון היתה התייחסות למיכל משקה כהגדרתו בחוק הפיקדון. בחוק הפיקדון, מכל מיני סיבות, לא הכילו בקבוקים של ליטר וחצי, לפיכך אני חושבת שגם כוונת המחוקק היא להחיל את זה על כולם.

בטח, זה לא רק ליטר או לא ליטר, חבר'ה.

אז רק את זה צריך לתקן. תודה רבה, אורנית. מר גורדון, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אנחנו גם נחלק את ההתייחסות שלנו בינינו, ביני לבין עו"ד שרון גוטמן, יועצת משפטית של שירות המזון. אני אלי גורדון, מנהל שירות המזון. אני אתחיל בכמה התייחסות כלליות למספר טענות וטיעונים שהיו ואז אתייחס לסוגיה עצמה. אנחנו צריכים להבין דבר אחד, שהחקיקה הזו, החוק הזה, לא מדבר על המצבים שבהם דרישה היא מתוקף שינוי הוצאת רכיב כזה או אחר לצורך הדוגמה, אלה לא המקרים.

תביא לנו דוגמה מה כן ומה לא.

הוזכר פה נושא של תוספי מזון ושימוש בצבעי מאכל כזה או אחר – התקנות לתוספי מזון קיימות כבר היום, תקנות משרד בריאות, אם וכאשר מגיעים למסקנה שצבע מאכל כזה או אחר אסור לשימוש אז מתקיימים שני דברים באופן מידי: נאסר שימוש - - -

זה מידי ולא קשור לכל הדברים האלה.

ללא תלות לסימון המזון. המזון עצמו, בהתאם לרמת ומהות הסיכון, או שמתבצע recall של הסחורה הזו, אם באמת מדובר בסיכון בריאותי מידי, או שניתן זמן התארגנות של פרק זמן מסוים להפסיק - - -

זאת אומרת שזה עונה לשאלה – מי העלה את נושא המידי? עו"ד פרידמן? רז?

העלתה את זה חברת הכנסת.

לא, עו"ד פרידמן העלה את זה.

עו"ד פרידמן העלה ואתה אומר שזה כרגע מטופל.

ברכיב מסוים הוא אומר. אני הבאתי דווקא את הדוגמאות שזה לא נוגע לבריאות.

בכשרות, שזה לא נוגע לבריאות אבל בכשרות זה לא יכול להוות בעיה.

עו"ד פרידמן תיאר מצב נכון, עובדתי, של שגרת חיים של כל רגולטור, של כל מפקח. בשגרת חיים החקיקה הקיימת מקנה לרגולטור אפשרות לנקוט בצעדים כאלה או אחרים שמחייבים. בין היתר, בארגז הכלים של הרגולטור קיימות גם אפשרויות של איסור שימוש במסר כזה או אחר, חובת שינוי אריזה באופן מידי מסיבה כזו או אחרת. אנחנו לא שם. הצעת החוק, כפי שהוגשה בהתחלה, דיברה ומתייחסת אך ורק למקרים של חיקוק חקיקה חדשה שאמורה להיכנס, דוגמת תקנות בריאות הציבור (מזון), עאשר אמורות להיכנס לתוקף במועד מסוים ולעניין זה יש את המועד הקובע.

התיקון מדבר גם על הוראת נוהל, מדבר על כל הוראה שהיא, זה חל על הכול.

יופי, זאת הנקודה שלנו. אנחנו מבקשים בסעיף הראשון לשנות ולהבהיר את המצב וכוונת המחוקק מההתחלה, כי כפי שזה מופיע היום המקרים שזאב תיאר אכן יהיו וזה לא נכון, לא זאת היתה כוונת המשורר.

לגבי מה שזאב תיאר אנחנו נוסיף פה "ואם היצרן מטעה ביודעין".

למה "ביודעין"? ואם זה לא ביודעין אז לא צריך למנוע ממנו?

גם אם לא ביודעין, אם יש הטעיה.

נאמר פה יותר מפעם אחת שאין כוונה להגביל את הרגולטור בפעילות אכיפה יומיומית. ולכן אנחנו מבקשים, וזאת הערה שלנו גם בהמשך – אם נגיע לזה היום ואם לא בדיון הבא – לתקן את הסעיף הראשון בצורה שתסדיר ותגדיר את מהות השינוי. שרון, בבקשה.

אני רוצה לחדד. כרגע כתוב בהגדרות שזו הוראה לפי דין ובסעיף 2, שהוא הסעיף האוסר פה, כתוב: "לא תקבע רשות סטטוטורית מועד תחילה". כרגע זה מקיף גם הוראות מינהל שנקבעו בחיקוק. יש למשל בתקן 1145 סמכות לרשות המוסמכת להורות על שינוי של סימון תאריך תוקף של מזון אחרי שהוא יצא מהמפעל. הוראה דומה יש גם בצווים שונים לגבי בשר ודגים. איך שזה כרגע מנוסח זה בעצם יכבול את הרשות המוסמכת מלתת כאלה סמכויות לשנות סימון של תאריכים, מה שאני בטוחה שהתעשייה לא התכוונה לכבול.

אני לא בטוחה שלא התכוונה.

בדיוק.

את זה צריך לשאול אותם.

אני חושבת שלחלוטין התכוונו.

אם היא התכוונה רק שיבינו את המשמעויות של זה, יש המון הוראות כאלה. אז אם לא רוצים צריך להגביל את זה רק בחיקוק, לא לפי דין אלא בחיקוק. אגב, ההצעה של ה-FDA, מה שהוצג פה, מדברת אך ורק על חיקוק.

עו"ד בנדלר, בבקשה.

אני רוצה לומר, הוראות סימון של משרד הבריאות לגבי מזון, רובן – אם לא כולן, רובן לפחות –נעשות בהוראות מינהל. המנהל הוסמך לתת הוראות כאלה, זה לא בחקיקה, לא חיקוק אלא בהוראות. אני יכולה להראות לך את הסעיפים המסמיכים.

הכוונה היא לתקנות בריאות הציבור (מזון), שאלה תקנות חקיקת משנה. אם זאת הכוונה שלנו אז אנחנו מסכימים, ואם לא, עובדתית נכון להיום כל נושא הסימון מוסדר בשתי אכסניות חקיקתיות של חקיקה ראשית – חוק התקנים, ומתוקפו בתקנים ישראליים פרטניים או כלליים, ובתקנות בריאות הציבור (מזון), שדנות בנושא פרטני של סימון, לצורך הדוגמה סימון תזונתי שמאוד חיוני לכל צרכן. אני מסכים פה עם חברת הכנסת שאמרה שזה נושא שיותר ויותר מעניין את הצרכן הישראלי ולכן אנחנו כן עושים את השינויים, ולכן יש צורך במידית מדי פעם לעשות שינויים כאלה.

תודה, אלי. אם כך, אני אבקש מעו"ד מיכאל אטלן לענות לכל ההערות. אנחנו נתקדם להקראה. יש לנו פה שתי אופציות: אופציה אחת היא שנסיים את זה לגמרי, האופציה השנייה היא שאנחנו נתקדם כברת דרך, נצביע על זה ותיקונים נוספים ניתן בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. אבל בואו נראה איך אנחנו מתקדמים, בואו נתחיל לרוץ. לפני כן, עו"ד בנדלר, ניתן למיכאל אטלן או שאת רוצה עוד לומר?

יהיו לי הערות במהלך ההקראה.

אדוני היושב-ראש, אני מתנצל, אם אפשר עוד הערה אחת?

בבקשה.

אנחנו צריכים לקחת בחשבון שהנוסח, לפחות שאנחנו מכירים, הוא גם לקולא וגם לחומרא. זה אומר שבמקרים שבהם מצוין פה יותר מפעם אחת שרגולטור במסגרת שינויי מדיניות אכן מגיע למצב של דה-רגולציה בשלבים מסוימים, במסגרת RIA והתייעלות של הרגולציה – ויהיו יותר מפעם אחת מצבים שבהם יש דה-רגולציה כזאת או אחרת – יש ויתור על דרישת סימון כזו או אחרת. בסופו של דבר יצרן או יבואן, ללא תלות, יידרש להמתין פרק זמן עד לפרסום במועד קבוע ולאחר מכן את כל התקופה של זמן התארגנות, כי תקופת זמן התארגנות היא חלק בלתי נפרד מדרישות חובה וכניסה לתוקף.

רבותי, אני חייב להתקדם. עו"ד בנדלר, עו"ד פרידמן ואנחנו עוברים להקראה. רבותי, המטרה שלנו כאן – מדינת ישראל מצד אחד היא מדינה שמפריעה עם עודף רגולציה בלתי פוסק במקום ללכת על השחקנים הגדולים, מצד שני הרגולציה הזאת אפקטיבית ומידית במקרים שיש עבריינות. זה בעצם המשחק שאליו אנחנו רוצים להגיע. בואו נראה איך הצעת החוק הזאת מתקדמת. עו"ד בנדלר, עו"ד פרידמן ונתקדם.

כפי שאמרתי, יהיו לי מספר הערות תוך כדי הקראה. אני רק רוצה להפנות את תשומת הלב קודם כל לכך שמקום שחוק עצמו, חוק כלשהו שיחוקק בעתיד ויקבע הוראות סימון ויקבע תאריך תחילה, מובן שחוק זה לא יחול לגביו כי לא מדובר בחוק יסוד וחוק מאוחר כמובן יגבר על חוק קודם. ולכן, כשירצו להתגבר על הוראות החוק הזה אז מה שיעשו? – פשוט יחוקקו חוק אחר. זה תשומת הלב להערה כללית.

אלא אם בחוק יהיה סעיף שייתן לזה מענה.

זה לא יעזור כי זה לא חוק יסוד, החוק הזה לא גובר על חוקים אחרים.

תקשיב לעו"ד בנדלר, רז.

זה אחד. שניים, אני לא יודעת אם יהיה צורך בתקנות ביצוע לפי החוק הזה אבל כרגע בהתאם למוצע אין כאן שר שממונה על ביצועו של חוק זה.
הערה שלישית, לא מוצע כרגע – ואני מציעה שהוועדה תשקול את זה במהלך הדיון – האם יצרן או יבואן פרסמו כדין מה שהאדון קרא "רישום", הרישום בעצם פורסם כדין ברשומות, דרישת סימון חדשה ויש לה תאריך תחילה כפי שאמרנו. קודם כל, אני מציעה שכל פרסום כזה יכלול את תאריך הכניסה לתוקף שלו כדי שלא יצטרכו לעשות לאיזשהו רישום, לאיזשהו חוק אחר ולהתחיל לעשות חישובים ולדעת מתי אותה דרישה תיכנס לתוקפה. אבל נניח שדרישת סימון חדש אמורה להיכנס לתוקפה בתאריך כלשהו, ב-1 בינואר 2017, ומסיבה זו אחרת יצרן או יבואן מכין תוויות כבר לפני כן והוא מעוניין לשים את התוויות עם הסימון החדש על מוצר המזון או על מיכל המשקה שהוא משווק, אני מציעה שהחוק יאפשר לו להשתמש בתווית חדשה. כי בעצם אם יש דרישת סימון שהיא בתוקף ודרישת סימון שעדיין לא נכנסה לתוקף אסור לו לעשות סימון לפי דרישת הסימון החדשה. תכף אני אעיר עוד הערות במהלך ההקראה.

תודה, עו"ד בנדלר. עו"ד פרידמן, מילה אחרונה ואנחנו עוברים להקראה.

אבל, סליחה, אני שאלתי שאלות ולא קיבלתי תשובות.

אני מבקשת שיתייחסו מה קורה עם מוצרים שנמצאים על המדף שסומנו לפי הוראה קודמת, האם באמת יהיה צורך לאסוף אותם? האם אסור יהיה להמשיך למכור אותם? אני חושבת שצריכים להתייחס לזה בחוק הזה.

תודה. עו"ד פרידמן, אחרי זה מיכאל אטלן עונה לכל השאלות ואנחנו עוברים להקראה.

אני רק רוצה ממש בנקודה קצרה להסב את תשומת הלב, כמו שהזכירה חברת הכנסת שקד, בהנחיה של מבקר המדינה הוקמה במשרד הבריאות ועדה למניעת הונאות בתוספי מזון, כל הוראה שהם נותנים זאת הוראות נוהל. למעשה זאת הוראת מינהל וכשאנחנו פונים זה לא תמיד סיבות של בריאות, זו לא תמיד הטעייה מכוונת, זה לא תמיד בכוונת יצרן, אבל לפעמים אומרים לך: תשמע, סמבוק שחור זה דבר פנטסטי למשהו. כשאנחנו מחליטים שזה לא נכון וכדאי לשנות את זה ונותנים הנחייה כזו, אז עכשיו מה קורה פתאום? פתאום ההנחיה הזאת הופכת למשהו שיכנס לתוקף בעוד המון המון המון זמן, כשבעצם, לא נעים להגיד, אבל זה לאפשר להמשיך לקחת כסף מהציבור.
הערה נוספת דווקא מתייחסת להערה של חברת הכנסת רוזין. אני, כחבר בוועדות של מכון התקנים, רוצה לספר שהרבה מאוד פעמים בשיתוף עם התעשייה ובשיתוף עם היצרנים אנחנו יושבים על תקן בשינויים בסימונים גם שנתיים וגם שלוש וגם ארבע, כמו שקורה עכשיו בתקן 1145 הידוע שכולם מכוונים אליו. אחרי שישבנו עליו 5 שנים אז נחכה עוד 3 שנים.

אז אל תשבו 5 שנים, תעבדו יותר מהר.

זה לא הם, זה משרדי הממשלה שיושבים 5 שנים.

מה לעשות? אז את הבעיות של משרדי הממשלה אתה משית על התעשיינים והיצרנים? אז אל תשבו 5 שנים. ואם ישבתם 5 שנים אז לא יקרה כלום אם זה יחכה עוד שנתיים.

אבל הציבור ישלם את המחיר.

הציבור לא ישלם את המחיר.

ודאי שכן. אנחנו נאכיל את הילדים שלנו עם חומרים מסכנים ומסרטנים עוד 5-7 שנים.

אוי, נו, באמת, מיכל.

אבל איך יתחילו להיערך לפני שיודעים מה הרגולציה?

זה מה שקורה היום.

זה לא מה שקורה היום, זה מה שהוא מתאר שהוא 5 שנים מבזבז על לייצר איזשהו תקן. שזה ייקח פחות מ-5 שנים.

אבל זה לא מצב היום, זו לא מציאות, מה לעשות? צבעי מאכל באוכל – עדיין הם לא קבעו תקנות. עכשיו נחכה שכל הרופאים וכל המומחים ישבו עוד 3 שנים ואז עוד שנתיים עד שניידע את הציבור. לכן צריך להכניס איזשהו חריג של יידוע הציבור.

אלי, אתה רוצה להגיד משהו בנושא הזה? בקצרה כי אני חייב להתקדם.

אני אשתדל מאוד בקצרה. אנחנו צריכים להבין – ופה יסכימו אתי כל אלה שמשתתפים בוועדות כאלה או אחרות – נושא של חקיקה במזון הוא מאוד דינמי. כל העולם מתקדם עם החקיקה. אנחנו, גם במסגרת ועדות התקינה – שדרך אגב, זאב לא מזמן נכנס לשם – 5 שנים עבודה לא כי משרד הבריאות או משרד הכלכלה או כל משרד אחר מעכב, כי יש לא מעט חקיקות בתחום, העולם מתקדם ואנחנו מנסים כל פעם לגשר על הפערים. הסוגיה שזאב מעלה, שאם וכאשר התקן החדש יכנס לתוקף ולמעשה הוא יצטרך עוד 3 שנים לחכות עד למועד החלוט, היא סוגיה אמיתית.

אבל בשביל זה יש את מנגנון החריג.

אבל חריג הוא לא יעבור כי 1145 קובע כללי סימון לכל מזון ארוז מראש וסוגיית הבטיחות איננה שם. זה נושא חיוני, צרכני אבל לא בטיחותי.

אני מבקש עכשיו ממיכאל אטלן, לפתחו יש הרבה שאלות, דבר דבור על אופניו, בבקשה.

באמת כדאי לנסות קודם להשיב על כמה שאלות כי הנוסח שהכנו לא עונה על כל אחד מהדברים שעלו תוך כדי דיון וגם אם יש לנו בשלוף הצעות לפתרון לא בטוח שנצליח בסוף הישיבה הזו לגמור אותם.

זה היתרון של ישיבת ועדה.

אנחנו יכולים לעשות תיקונים, זה היתרון – לתקן תוך כדי.

אני אמרתי שאין יתרון לישיבת ועדה?

אנחנו באים לסייע לך.

לגבי השאלה איך אפשר להותיר לרגולטור את הסמכות לקבוע חריגים ולא לחזור לוועדת הכלכלה – יש פה דבר אחד בסיסי: החוק הזה לא משנה את כללי המשחק שקיימים לפי הדינים היום איך נקבעות דרישות סימון, הוא לא משנה את כללי המשחק במובן של בעלי הסמכויות, זהות בעלי הסמכויות נשארת אותו דבר. אם בקביעת הדרישה בחוק הקיים יש צורך לבוא לוועדה אז בשביל לקבוע את החריג יהיה צריך לבוא לוועדה אבל אם לא אז לא. מהבחינה הזו לא שינינו, לא את זהות המחליטים ולא את מנגנון קבלת ההחלטה, רק אמרנו: אתה מוגבל להחליט אלא במועדים שאנחנו קובעים. ליידע את הציבור, לכתוב בחוק שהדרישה תיכנס לתוקף במועד מסוים אבל הציבור מוזהר? – אני רוצה פה את העזרה של משרד המשפטים, אני לא מבין איזו אחריות יש לי אחר כך בנזיקין. אני הזהרתי את הציבור, אז אני פטור מאחריות? זה מנקה אותי?

לא, ההפך. אתה מיידע את הציבור בפרסום, כמו שיש הרבה דברים בחוק שאתה מחויב ליידע את הציבור בפרסום, ועדיין אתה אומר: אני מתחשב ביצרנים וביבואנים ואני לא דורש מכם אלא בתום התקופה לפרסם את זה על המיכל אבל לפחות אני יידעתי את הציבור. לא, אז בואו נשמור בסוד?

כשאני מיידע ואין לי סמכויות אכיפה מממשיות אני כאילו פוטר את עצמי מאחריות על כך שאני זורק את זה לציבור.

אתה מיידע את הציבור, שקיפות זה דבר חשוב, אחרת זה יישאר בתוך משרדי הממשלה.

קודם כל, הציבור יודע כי פרסמתי את זה, הוא יודע את מועד הכניסה לתוקף.

רבותי, אני לא מבין פה, אני רוצה לשאול שאלה את מיכאל ואביעד. אם הנושא הוא למשל לגבי צבע צהוב, פתאום קמים בבוקר ואומרים: צבע צהוב מסוכן למאכל – אז מה, אז זה לא נופל פה?

יש כאן החרגה. זה פוגע בשלומו של הציבור – זה נכנס לחריגים.

פרופ' ברוורמן, אני עניתי על זה קודם. אמרתי שהמוצר הזה נראה במסגרת ה-recall אם באמת יש בו סכנה לבריאות הציבור.

אז הוא יוצא ישר.

חבר'ה, אל תהיו תמימים, אני אביא לך את הרשימה של החומרים המסוכנים שאסורים בכל ארצות אירופה ופה לא כי הוועדה עוד לא - - -

אם זה אסור באירופה וזה מסוכן ומגיעים למסקנה שזה אסור כאן אז זה נופל בחריג.

החוק אפילו לא חל, זה יותר טוב מזה.

רבותי, אנחנו לא שם, אני מצטער. החוק הזה דן בנושא של סימון. האם צבע מאכל כזה או אחר, שדובר יותר מפעם אחת היום, ואני רוצה להזכיר ולהזמין את חברי הכנסת - - -

אז זה לא קורה כאן?

זה לא המקרה.

אז אין בעיה עם זה.

נכון מאוד.

פרופ' ברוורמן, המוצע על ידי חברת הכנסת גם לא הגיוני מסיבה אחת פשוטה: אנחנו כרגע עובדים על תקנות אלרגניים, מחר בבוקר הן תיכנסנה לתוקף, באותו מועד קובע אנחנו נצטרך – תשימו לב מה משמעות הדבר – להמתין שנתיים עד שהן - - -

לא, על תקנות האלרגניים לא, ממש לא. זה בין החריגים – שלא לפגוע בבריאותו של הציבור.

אז מה לא חריג? בואו נדבר על דוגמה שלא חריגה.

FOP.

מה זה?

רבותי, השיחה מתפזרת.

מה זה? חשוב לתת דוגמה שהיא לא כי כל דוגמה שהעלינו אמרו: זה חריג.

מה לא חריג.

מהו הכלל?

הנה, שומן טרנס.

יחליט הרגולטור, זה בדיוק העניין. אין כאן ועדה, אין שום דבר, כל רגולטור יחליט אם הוא נכנס לחריג או לא נכנס לחריג.

כל רגולטור יחליט שהמקרה שלו זה החריג.

יכול להיות, כן.

ומי שהופך להיות קתולי לחלוטין בבריאות יהיה יותר קתולי ומי שיהיה פחות קתולי יהיה פחות קתולי?

חברת הכנסת רוזין, אם אני יכולה להוסיף משהו קטן – שלא ישתמע בשום אופן שיצרני המזון רוצים להכניס דברים - - -

לא האשמתי אתכם בכלום, אני מנסה להבין מה הכלל.

מה שאנחנו אומרים, אם היום יש אלרגניים בכל המוצרים והם כתובים בצורה מסוימת, בפרונט מסוים, ויש כוונה, שעושה שכל וכו', לשים אותם בצד ימין ולא בצד שמאל – אני לא יורדת כרגע אם זה נכון או לא נכון – ויש תקנה שמשנה את הצורה. תקנות האלרגניים – זה לא שהיום לא כתובים אלרגניים, היום משנים ויש קריטריונים אחרים לסימון – ואני בטוחה שהם יהיו יותר טובים – אלרגניים מסומנים. אז אני אומרת, אלה תקנות שאנחנו צריכים להפעיל שיקול דעת ולראות איפה אנחנו מאחדים את כל הדברים האלה ביחד. אם חס וחלילה יש סימון או תקנה שקהל מסוים עלול להיפגע אם תהיה או לא תהיה – אני לא חושבת שיש פה מחלוקת.

אבל כבר היום ידוע למשל שיש אנשים שאם הם יאכלו גלוטן או אם הם יאכלו בוטנים זה יפגע בשלומם, אין ספק, נכון?

אז יש היום תקנות.

יש תקנות לסימון מוצר ללא גלוטן.

אין היום.

מיכל, כשרות זו דוגמה פנטסטית.

בסוף הכול נופל על הכשרות, זה הכול.

זו דוגמה נקיה כי אין בה בעיה של סיכון בריאות, להפך, אני אומר: מי שרוצה לאכול – שימשיך לאכול.

אני לא משפטנית אבל אני רוצה רגע לשאול את חברי המשפטנים: אם מישהו מייבא או מייצר מוצר וכותב שהוא כשר והוא לא כשר, זה לא קשור לדרישת סימון, זה קושר בעיני להטעיית הציבור, זה משהו שהוא רמיה, גניבה – זה לא דבר שמראש אמורים לעשות לו recall?

סעיף כשרות הוא חלק בלתי נפרד מ-1145.

אבל אם אני לא יודעת שיש עצם של דג בתוך המילקי אז איך אני אדע שאני שומרת כשרות?

חברת הכנסת רוזין, אם מישהו מטעה את הציבור או משקר זה לא קשור לחוק הזה, הוא צריך לעשות recall ולהוריד מיד.

לצורך העניין, הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן פרסמה הנחיה שקראתי עליה לא מסמן לפיה אין לסמן מוצרים ובכללם גם מוצרי מזון במחיר שמסתיים באגורות בסופו. האם זו הטעיה שבשלה – כי לדעתה יש בכך משום הטעיה, אחרת היא לא היתה עושה שימוש בסמכות הזו, הנושא הזה עלה לדיון כבר הרבה מאוד פעמים ויש גם הצעות חוק שאוסרות על העניין הזה. לצורך העניין, נניח שיש לנו מוצרי מזון שמסומנים ב- 3.99 או 3.91 - - -

על גבי האריזה?

על גבי אריזה, בוודאי. חלק מהמוצרים מסומנים במקור עם המחירים. במקרה הזה ברור שההנחיה תיכנס לתוקפה כמעט באופן מידי כי מדובר בהטעיה. לא מדובר כאן בשלום הציבור דווקא אלא בהטעיה. אבל מצד שני, אם תהיה הנחיה, לא של הממונה אלא של שר הכלכלה מכוח סמכותו לפי חוק הגנת הצרכן שחל גם על מוצרי מזון בהגדרת טובין, שבה הוא אומר שגודל הפרונט שמדבר על כך שלא ניתן להחזיר מוצר מזון יהיה באותו גודל כמו התווית שמדברת על ארץ הייצור, זאת אומרת שתנאים מגבילים יהיו באותו גודל ולא באותיות קטנות - - -

זה לא, זה פעם בשנתיים.

אז זה כבר ייכנס פעם בשנתיים או פעם בשלוש. זה לצורך העניין הזה, אלא אם כן, כאמור, הוא יעשה את זה בתיקון חוק ואז זה יכנס מידית. זו ההבחנה.

אני מציע עכשיו, מיכאל, שתענה לכול, נקרא ונראה אם אנחנו יכולים להתכנס פה למשהו שיש לו common sense, אפשר לתקן אותו בהכנה לקריאה שנייה ושלישית והוא לא יוצר פה דיסוננים או עיוותים שאנחנו לא יכולים להעביר אותם כרגע בקריאה ראשונה.

אני רק רוצה להעיר שגב' סומפולינסקי לוחשת לי בואזן הערה נכונה – אני לא מכירה את תקן 1145 - - -

מה זה התקן הזה?

תקן סימון מזון ארוז מראש.

זה מכון התקנים, גם מכון התקנים יושב על סימון.

אוקיי, אותו תקן, אני מניחה שיהיו בו גם הערות הנוגעות לסימון שנוגעות לשלומו ובריאותו של הציבור וגם הוראות אחרות – אז מה, חלק מההוראות האלה תיכנסנה לתוקפן מיד וחלק כעבור שלוש שנים? מה קורה באמת כשיש הוראות שמערבות גם זה וגם זה?

אם זה גם זה וגם זה אז הרגולטור יפרסם את זה מיד, זה ברור.

זה לא ברור.

צריך לכתוב את זה, בדיוק.

שום דבר לא ברור.

למה? השאלה היא כמה חופש את נותנת לרגולטור.

אז צריכים לכתוב את זה בחוק עצמו.

יכול להיות שהבעיה הזו תיפתר משום הטעיה צרכנית.

נכון, בדיוק, זו הטעייה צרכנית.

איך זה הפך להטעיה צרכנית? מה פתאום, זו לא הטעיה צרכנית.

רבותי, אני מבקש, מיכאל, אנא ענה לשאלות ואנחנו עוברים להקראה, נתקדם סעיף סעיף ולכל מי שיש לו תיקונים ננסה לתקן ונראה מה אנחנו יכולים להוציא פה בחצי השעה הקרובה. לא להפריע למיכאל. מיכאל, בבקשה.

לפני שאני מגיע למנגנון החריגים – כי רשמתי לי שם שני דברים שונים נוספים שצריך לתקן על הנוסח שהבאנו הבוקר – חידוד אחד: "הוראות סימון לפי דין" הכוונה לא בהכרח הוראת מינהל. הוראת מינהל כן אם היא ניתנת מכוח דין ואם רוצים להחריג הוראות מינהל שניתנות לפי דין אז זה בכלל מרוקן מתוכן חלק גדול מהחוק. לכן הכוונה היא מה שכתוב פה – "הוראה לפי דין" זה כולל גם אם לפי דין נעשה באמצעות הוראת מינהל.

ודאי וודאי.

תודה שהבהרת.

ככה אנחנו מבינים את זה.

אני רוצה לשאול שאלה כי אני לא משפטן, מיכאל, ולכן אני אשמח - - -

יש לך את עו"ד גוטמן.

כן, אבל אני רוצה לשמוע ממנו. מיכאל, במצב שבו נכון להיום יצרן מזון – ואין כזה – שיש לו היתר GMP, משמעות הדבר שהוא קיבל אישור ממנהל שירות המזון לסמן את המוצר שלו בהיתרGMP , שהוא מייצר בתנאי ייצור נאותים וכן הלאה. מחר בבוקר אני כמנהל מצאתי שהוא לא עומד בתנאים, זימנתי אותו לשימוע, אחרי השימוע דרשתי ממנו להסיר את התווית – אני אחכה עם זה 3 שנים?

לא, זה אכיפה. אתה מדבר על הוראה פרטנית בשל אי קיום תנאים, זה משהו אחר לגמרי.

אבל אם הוראה כזו פרטנית נמצאת לפי הדין, כי אנחנו מדברים על תקנות בריאות הציבור (מזון), אז משמעות הדבר שאנחנו - - -

מיכאל, בוא נרשום את השאלה של מר גורדון. עו"ד אטלן, אפשר לרשום לפרוטוקול תשובה ברורה?

התשובה היא שלא התכוונו להוראות פרטניות, התכוונו להוראות – גם הוראות מינהל שחלות על ציבור בלתי מסוים.

הוראה לציבור.

הוראת מינהל שאומרת: אלה הקריטריונים, זאת המדיניות שלנו מכאן ואילך.

מיכאל, אם הכללים של GMP משתנים אתה מרשה לו להמשיך לסמן כאן GMP במשך עוד 3 שנים?

הכוונה היא שאם יש הוראת מינהל - - -

מה זה GMP?

Good manufacturing practices.

זה כללים בינלאומיים לתנאי ייצור נאותים. אם הכללים שם משתנים, אתה מרשה לו עוד 3 שנים להמשיך לסמן גם אם הוא לא עומד בכללים האלה? זה לא הגיוני.

סליחה, כשאתה מדבר על "הוראה לפי דין משנה" זה אומר שגם הנחיות של משרד הבריאות וגם מכון התקנים נכנסות תחת הקטגוריה הזאת, נכון?

נכון, ואני מוכן שנמצא את הדרך לחדד בנוסח שהכוונה היא להוראות בעלות תחולה כללית ולא הוראות ספציפיות לעוסק ספציפי.

"לא יחול על הוראה הניתנת בעקבות ביצוע פעולות פיקוח או אכיפת דין", זה באמת משקף את הרעיון. ואז זה כולל גם הטעיה.

אנחנו סברנו וגם ה- FDA מדבר על regulations – regulations זה חיקוק.

על New regulations.

משמעות של regulations בדין האמריקאי היא לא בהכרח חיקוק.

- - -

צו יבוא חופשי מקנה סמכות לרשויות מוסמכות לקבוע דרישות שהמשמעות שלהן היא לעצור את הייבוא. ואז,בחלק מהמקרים בצו יבוא חופשי, הרשות המוסמכת מפעילה חיקוק מסודר ובחלק מהמקרים היא קובעת הוראות מינהל. ואז המשמעות האופרטיבית של הוראת המינהל הזו היא בדיוק כמו חיקוק. לכן חייבים למצוא את הדרך לומר שזה גם חל ומצאנו את הדרך: הוראת מינהל שיש לה תחולה ספציפית על עוסק ספציפי – לא, הוראת מינהל שיש לה תחולה כללית – כן.

רבותי, אני רוצה להתקדם עכשיו, אני חושב שבין עו"ד בנדלר לעו"ד אטלן הנושא הובהר. אני רוצה לעבור להקראה ונעשה את השינויים לגופו של עניין. בבקשה, אביעד.

אפשר לקבל את הנוסח החדש?

אין נוסח.

אתם יכולים להמציא עוד נוסחים לטובת המוזמנים?

הבאתי 18, אני לא יודע איך הם חולקו.

חבר'ה, חבל על הזמן, מי שאין לו נוסח – בואו שבו אתי, יש פה שני נוסחים, בואו נשב ביחד.

רבותי, אני סוגר את הישיבה הזו בעוד 25 דקות. אביעד, סע.

להלן הנוסח המוצע: "הצעת חוק קביעת מועד לתחילת הוראת סימון מזון ארוז מראש ומכלי משקה, התשע"ד–2013".

צריך למחוק את "מכל משקה".

נגיע לזה.

"הגדרות
1.
בחוק זה –


"הוראת סימון" – הוראה לפי דין המשנה דרישה לסימון על גבי מוצר מזון ארוז מראש או מכל משקה, או אוסרת סימון קיים או קובעת דרישת סימון חדשה, למעט הוראת סימון לפי הסכם בינלאומי או התחייבות בינלאומית שלגביהם התחייבה מדינת ישראל; "

הערות?

למחוק את "מכל משקה".

זה מיד מגיע, תכף.

אורנית את קופצת. עו"ד בלונדהיים.

לעניין ההערה של משרד הבריאות, אפשר פשוט לכתוב "הוראה לפי דין בעלת תחולה כללית" ואז זה מוציא את הפרטני.

מקובל.

לנו יש הערה, אני מתנצל אבל לנו יש קושי לקבל את זה כי בחלק מהתקנות זה מובנה – ההוראות הכלליות מפורטות כרגע בתוך התקנות – ולכן אנחנו לא יכולים לקבל את הנוסח המוצע. שרון, תציעי את הנוסח שלנו.

אני הצעתי קודם – הוראה בחיקוק.

הוראה בחיקוק – אני נתתי את הדוגמה של רשויות מוסמכות מכוח צו יבוא חופשי, מכוח היותן בעלי סמכות אישור למכס ביבוא.

אבל אז זה פרטני.

לא, זה לא פרטני.

למה לא?

כי הם יכולים לתת קריטריונים וזה מיושם בצורה - - -

חבר'ה, אני נופל פה בין כל המשפטנים, איך אומרים? שערות ראשי סומרות.

אני חושב שהוראות בעלות תחולה כללית זה בוודאי – אם אתה אומר שממילא הכול גלום בתקנות אז זה הוראות בעלות תחולה כללית. לזה התכוונו מלכתחילה. אחר כך נתת דוגמה של הוראה ספציפית ליצרן ספציפי ולזה נתנו פתרון עכשיו – אז מה הבעיה?

אפשר בהגדרה הזו להחריג את הנושא של סימון מחירים פשוט. קודם ציינה היועצת המשפטית שלגבי הנושא של סימון מחירים היא רוצה לוודא – אפשר כאן להגדיר שסימון מחירים לא נכלל בתיקון הזה ואז גם אין בעיה. אם מחר יחליטו שלא צריך סימון מחירים - - -

סימון מחירים זה לא סימון מזון.

זו לא הבעיה, סימון מחירים. היא סתם נתנה את זה כדוגמה.

אפשר להחריג את זה פה פשוט. אם מחר יחליטו שלא צריך סימון מחירים אז זה מיד יפול ולא תצטרכו לחכות.

- - -

אז בואו נעשה ככה: אני מעלה להצבעה את הנושא הזה, אנחנו נתקדם לנושא החריגים, במידה והבעיות שהועלו לא יפתרו נעשה רביזיה ונחזור לכאן חזרה.

בסדר, אנחנו כרגע רק בהגדרה של הוראת סימון.

אז כרגע אנחנו מאשרים אותה עם ההתייחסות לדון בוועדת החריגים. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
הגדרת "הוראת סימון" אושרה.

אושר פה אחד.

"לפי דין בעלת תחולה כוללת" – זה מה שהתווסף?

כן, "תחולה כללית".

תודה. עו"ד יובל אביעד, בבקשה.

"מזון ארוז מראש" – מזון שנארז בידי יצרן בטרם שיווקו, למעט פירות וירקות טריים ובשר ודגים שלא עברו תהליך עיבוד;"

פה אנחנו רוצים להוסיף, יש איזו הערה, במקום "מכל משקה" שבא אחר כך – אתם רואים "מכל משקה כהגדרתו בחוק הפיקדון על מכלי משקה"?

עוד לא הגענו.

אני רוצה להסביר. אתה מכיר את ההערה על הפיקדון של הליטר וחצי?

כן.

כבר אמרו את זה, העלו את זה קודם, ישנת, הלוא זה עלה פה.

ישנתי בטח לא, בטח סימסתי.

זה מצב טבעי אצל אילת.

זה העידן המודרני. אנחנו היינו פעם בעידן – אני לא יודע מה עידן העבר, היתה מהפכה תעשייתית ואנחנו בעידן הסימוס.

מיכאל, צריך להבהיר מי זה יצרן פה, צריך להבהיר שזה יצרן לרבות יבואן.

נכון, צריך הגדרה של יצרן.

להגיד "יצרן או יבואן".

"יצרן או יבואן", מקובל? עו"ד גוטמן, בסדר?

כן, נראה לי שבסדר.

בסדר.

הצבעה

בעד – פה אחד
הגדרת "מזון ארוז מראש" אושרה.

אושר.

יש הגדרה של מיהו יצרן ומיהו יבואן?

כן, בתקנות יש.

צריך?

לא, לא צריך.

לא צריך. הוספנו לגבי המשקה את הליטר וחצי.

"מכל משקה" – מכל משקה לרבות מכל משקה גדול כהגדרתם בחוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט–1999;"

כולל את הליטר וחצי.

בחוק הפיקדון יש "מכל משקה", הכוונה היא לקטנים, זה מכל משקה גדול.

"וכן מכל משקה גדול".

"לרבות כלי קיבול שמשווק בו משקה שמולא בידי יצרן או יבואן בטרם שיווקו".

לא "לרבות" קודם כל, כי אנחנו באותו חוק.

"לרבות כלי קיבול שמשווק בו משקה", העיקר שיהיה ברור שאנחנו מתכוונים לזה.

אביטל, מה את מקבלת?

מה זה משנה? "וכן מכל משקה גדול".

בסדר, אביטל?

בחוק הפיקדון יש מכל משקה גדול, יש מכל משקה אבל אין מכל משקה קטן.

עם קטן אין לנו בעיה, יש לנו בעיה עם הגדול.

למה? גם הקטן לא נכנס כאן. נכנס פה רק מכל משקה וגם מכל משקה גדול, לא נכנס פה מה - - -

הקטן הוא לא בפקידון?

לא, מתחת ל-0.1 ליטר - - -

בגלל זה אני אומרת "כלי קיבול שמשווק בו משקה".

אנחנו רוצים גם את הקטנים, גם את הזעירים וגם את הגדולים.

מכל משקה, הוא אומר, זה 0.1 עד ליטר.

אין משהו מתחת?

מתחת ל-0.1?

0.1 זה בקבוקונים במיני בר.

אביטל, יש?

אני לא כל כך מבינה מה הבעיה לכתוב: "כלי קיבול שמשווק בו משקה שמולא בטרם שיווקו"?

ב"מזון ארוז מראש", בהגדרה של "מזון ארוז מראש".

אז תנו לנו כבר.

בהגדרה של "מזון ארוז מראש" להוסיף: "לרבות כלי קיבול - - -

הקוורטט של משרד הכלכלה?

חוק הפיקדון הוא לא שלנו, לכן המומחיות שלי פה מוגבלת. איפה המשרד להגנת הסביבה שיעזור לי בנושא?

אני כאן.

אז בוא תציע לנו.

מה רוצים?

רוצים שזה יהיה גם על ליטר וחצי, על כולם.

רוצים שזה יחול על כל מכלי המשקה הקיימים.

אז אני מציע להכניס הגדרה מהותית כמו שאומרים בהגדרה של "מזון ארוז מראש": "מזון שנארז בידי יצרן או כלי קיבול למשקה" ולמחוק את כל ההפניה לחוק הפיקדון.

למה שלא נעשה פשוט תיקון עקיף לחוק הפיקדון?

כן, זה הכי טוב.

ש"ס כבר לא בממשלה, אפשר לעשות את זה.

מקובל תיקון פדרסן?

מבחינתי כן.

זה משנה את ההגדרה של "הוראת סימון", צריך לחזור להגדרת "הוראת סימון".

למה זה משנה?

זה משנה את ההגדרה מה זה "מכל משקה".

בסדר, אז נתקן את זה. זה טכני, זו נגזרת.

תתקנו את זה. רבותי, ההגדרות האלה שכוללות את מכלי הליטר וחצי הקטנים לפי תיקון פדרסן. מי בעד?
הצבעה

בעד – פה אחד
הגדרת "מכל משקה" אושרה.

בעד. אושר. אנחנו עוברים לסעיף הבא, יובל אביעד.

מה הנוסח הסופי?

אתה תקבל אותו. הלאה.

הגדרה מהותית של "מכל משקה".

כל מכל משקה, זה כולל את כל המכלים, את הפרטים כבר תכתבי.

בתוך "מזון ארוז מראש" יכנס גם "מכל משקה וכלי קיבול" וכו'.

גדול, קטן, כל מה שמכיל משקה.

"מאסדר"- מי שניתן לו הסמכות לפי דין לקבוע הוראת סימון על מוצרי מזון ארוזים מראש או מכלי משקה" – גם פה יורד "מכלי משקה" – ומי שהואצלה לו סמכות כאמור."

אני חייב להגיד שזו הפעם הראשונה שאני שומע את המילה "מאסדר".

בחוק הריכוזיות יש.

לא ישבתי שם.

אבל שמעת עליו.

זה מי שניתנה לו הסמכות לקבוע הוראת סימון, לא צריך את "מוצרי מזון ארוזים מראש או מכלי משקה" כי זה נכנס כבר בהוראה.

צודקת, תיקון טכני נכון, ניסוחית.

ולכן?

ואז לא צריך לעשות פה את התיקון של "מזון ארוז או מכלי משקה" אלא: "מי שניתן לו הסמכות לפי דין לקבוע הוראת סימון ומי שהואצלה לו סמכות כאמור".

יפה.
הצבעה

בעד – פה אחד
הגדרת "מאסדר" אושרה.

בעד. אושר. הלאה.

"הוראת סימון
2. (א) על אף האמור בכל דין, לא יקבע מאסדר בדין מועד תחילה להוראת סימון , אלא אם קבע שיום תחילתה של הוראה כאמור יהיה שנה מיום המועד הקובע (להלן- מועד התחילה) ; בסעיף זה, "המועד הקובע" – 1 בינואר מדי שנתיים."

אנחנו מבקשים למחוק את המילה "בדין".

את המילה "בדין" מוחקים: "לא יקבע מאסדר". פתרנו את העניין של יחסי הגומלין בין ההוראה לבין הדין שם.

יש הערה לעו"ד סומפולינסקי.

זה מתקשר להערה של עו"ד בנדלר איך מפרסמים את ההוראה הזאת ומי מפרסם.

המאסדר.

אבל הוא עושה את זה בתקנות גם ככה היום.

זה לא חייב להיות בתקנות.

אני מציע להשאיר את זה לקריאה שנייה ושלישית, אם תרצו להציע לנו נוסח לחובת פרסום באינטרנט של המשרד.

להשאיר לקריאה שנייה ושלישית את נושא הפרסום, מקובל עליכם? תודה.

אבל לפני הפרסום יש את העניין המהותי שהוא הכי משמעותי, שמדובר פה על שנה ואנחנו ביקשנו לפחות שנתיים, ביבוא פשוט לא מאשרים.

את זה גם נשאיר לקריאה שנייה ושלישית, נדון על זה לקריאה שנייה ושלישית.

ביקשת להבחין בין יבוא לבין ייצור מקומי? לחלק את הזמן באופן שונה?

זה גם נושא המלאים, כל המהות היא כאן, בסעיף הזה.

האם אפשר לעשות הפרדה, עו"ד אטלן, בין יבוא לבין ייצור?

לא, אותן בעיות יש גם בייצור.

ייצור זו החלטה מקומית, יבוא – אני צריכה להשפיע על המפעל שם.

רז, לא שאלתי אותך. שאלתי אותו האם לעשות גזירה שונה, כמו שאמרה עו"ד חברת הכנסת רוזין שתהיה גזירה שונה ליבואנים ויצרנים, או שאנחנו רוצים גזירה שווה לכולם.

גזירה שווה.

לדעתי גזירה שווה.

אבל יש הבדל.

גזירה שווה? גזירה שווה אומר לי אלי, אנחנו הולכים לעשות גזירה שווה.

דרך אגב, חלק מהיצרנים הם גם יבואנים.

רבותי, לגבי התחולה אני חושב שיש קונצנזוס של שנתיים, עכשיו יש רק את הנקודה לגבי ההארכה.

אז נגיע לסעיף ההחרגה בשביל זה.

ההחרגה לא קשורה.

זה גם הארכה וגם מלאים.

אני מציע אם כך לקחת את סעיף (א) כרגע בנושא של השנה אבל בין שנייה לשלישית אני נותן לכם פה את כל הדיונים ואם נצטרך נשנה את זה.

זה לא רק שנה או שנתיים, זה גם נושא המלאים, שהוא קריטי.

לגבי המלאים אני הצעתי סעיף – העברתי לכם אותו – לגבי המועד הקובע פעם בשנתיים ומתייחס לייצור של המוצרים ולא לשיווק שלהם, ואז זה פותר את הבעיה של המלאים.

לזה אני לא מסוגל לתת תשובה במקום כי לאותו מוצר יהיו שני תאריכים שונים כי יש לך שני ספקים או שני יצרנים עם תאריכי ייצור שונים. הציבור לא יידע מתי זה נכנס לתוקף.

אבל זמן ההיערכות יכול לפתור לנו את זה.

אני אומר, גם המלאים, גם ההערה של אורנית, גם נושא הארכה ונושא הפרסום יידונו אחרי שזה עובר בקריאה ראשונה, כבר עכשיו אפשר להתחיל, וזה ישונה לקראת שנייה ושלישית. כרגע אני הולך להצביע על זה כהצעת הממשלה.

יש עוד הערה לגבי החיקוק, העניין של ההגדרה "לא יקבע מאסדר בדין" - - -

"בדין" מחקנו.

מר גורדון ועו"ד גוטמן, בבקשה.

פשוט הנוסח הוא "על אף האמור בכל דין, לא יקבע מאסדר" – בלי המילה "בדין"?

בלי המילה "בדין".

אוקיי.

עוד סוגיה אחת. באופן עקרוני, אם הבנתי נכון, אתה מציע בקריאה שניה ושלישית לדון על כל המנגנון. אם כרגע – אני פחות בקיא ואני משמיע את השאלה בקול רם – אם אנחנו כרגע מסכימים על שנתיים זמן של מועד קובע ובבוא היום, בקריאה שנייה ושלישית, מגיעים למסקנה שלאור - - -

כן, החוכמה הקולקטיבית, אני קורא לזה חוכמת השולחן.

לאור הנימוקים שיובאו לשולחן הוועדה אנחנו נרצה להאריך גם זמן ההתארגנות? אני לא רואה מציאות שבה אנחנו נסכים על 4 שנים זמן התארגנות.

אני מבינה שאתם לא תסכימו ואם לא תסכימו אז לא נעשה את זה, אז בואו נתקדם.

הרי סך הכול צריך למצוא - - -

כרגע זה שנה, זה שנתיים פלוס שנה.

אלי, זה מה שהוא מצביע עכשיו.

אלי, למה תסבך? זה כבר שאלות קיטבג.

שלא ייווצר מצב שמה שאישרנו עכשיו נאשר אחר כך.

לא, לא, חס וחלילה.

לא, לא יקרה.

בסעיף הזה צריך להכניס גם את הנושא של לתת אלי ולרגולטורים האחרים סמכות לתת תקופת היערכות משמעותית יותר אם הם רואים שבנסיבות - - -

בסדר, נחשוב אחר כך. חבר'ה, לקריאה השנייה נדייק באמת.

רז, נושא הניהול והשינויים ידונו ואנחנו נקבל את המלצתכם.

יש לי הצעה: "אם קבע שיום תחילתה של הוראה כאמור יהיה לפחות שנה" ואז זה עונה על כך.

בלונדהיים, בסדר?

כן, זה מה שרציתי להציע, הכוונה תמיד היתה לקבוע הוראות מינימום. אם רגולטור ירצה לקבוע ירצה לקבוע יותר זמן – שיהיה לו לבריאות.

לא הבנתי אותך.

"לפחות שנה", אם תרצה לתת לו שנתיים תיתן שנתיים.

לא, יש פה בעיה.

מה שאתה עושה כאן זה שבכל מקרה שתקבל שנה – התוצאה תהיה בג"ץ, למה שיקול הדעת שלך היה כזה - - -

נכון, אני מבקשת להצביע על זה כמו שזה, אנחנו נשב, נעשה דיונים בנפרד ונבוא לקריאה שנייה ושלישית עם איזושהי מסקנה, נשב אופסייד.

עו"ד פרידמן צודק, אני לא רוצה להתבג"ץ.

אני חושב שבשום שלב לא הבנו את הדבר הזה כבא לתחום את סמכויות הרגולטור, באנו לעשות האחדה של מינימום, לא של מקסימום. הבג"ץ הזה – אני לא חושש ממנו, הבג"ץ הזה יכול לבוא היום כל פעם כשמישהו קובע הוראת תחולה, תמיד אפשר לבוא ולהגיד - - -

אז מה אתה מציע?

המילה "לפחות" משקפת את מה שאני הבנתי שהתכוונו לעשות. אם רגולטור מבין את הקושי של היבואן ורצה במקום מסוים לקבוע 4 שנים ולא 3 אין שום סיבה להגביל אותו.

אז תשאיר את זה בסמכות שלו גם למעלה וגם למטה.

לא, אבל אתה רוצה לאותת לו משהו, אתה רוצה להגיד לו - - -

למה לא? למה לא? אתה רוצה לעשות - - -

עו"ד פרידמן, עו"ד בלונדהיים. רבותי, יהיה לכם פה מספר שבועות לשבת, תשתכנעו שצריך את ה"לפחות", תעשו רביזיה. אני מצביע על זה כרגע.
הצבעה

בעד – 2

נמנע - 1
סעיף 2(א) אושר.

אושר.

אני נמנעת. ניכנס לזה יותר בקריאה שנייה שלישית.

בהחלט. אושר.

יש למשרד הכלכלה איזושהי מחשבה מי יהיה השר הממונה על ביצוע החוק הזה?

עוד לא הגענו לזה.

את הדברים הכי עסיסיים משאירים לסוף.

הלאה, סעיף (ב). אנחנו רוצים כלכלה, אנחנו רוצים בריאות, אנחנו רוצים את ראש הממשלה, אנחנו רוצים את הנשיא.

"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מאסדר, בהסכמה או בהתייעצות עם מאסדר שקביעת הוראת הסימון לפי דין נעשתה בהסכמתו או בהתייעצות איתו" – גם פה אנחנו מוחקים את המילה "דין". אני אקרא את זה שוב:

"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מאסדר, בהסכמה או בהתייעצות עם מאסדר שקביעת הוראת הסימון נעשתה בהסכמתו או בהתייעצות איתו, לפי העניין, רשאי לקבוע, מנימוקים שיירשמו, כי מועד התחילה של הוראת הסימון יהיה קודם ליום התחילה לפי הוראת סעיף קטן (א), אם מצא שקיימת הסתברות גבוהה לפגיעה בשלומו, בריאותו, ובטיחותו של אדם או להגנת הסביבה."

ופה אנחנו יכולים להוסיף כבר עכשיו "או למניעת הטעיית הצרכן".

אביטל, תקראי את זה.

פה נכנס העניין שביקשתי הודעה לציבור בכל מקרה.

הודעה אמרנו שיכנס.

אדוני היושב-ראש, מבחינה מוסרית האם אנחנו מקצרים את התהליך רק בהסתברות גבוהה לפגיעה בבריאותו של הצרכן? אני שואל מבחינה מוסרית, האם אנחנו נאפשר את הקדמת הסימון רק בהסתברות גבוהה לפגיעה בבריאותו של הצרכן?

אז איך אתה רוצה? "בהסתברות"?

התיקון הזה מרוקן את החוק מתוקף.

אבישי, ולכן זה חייב להיות באישור ועדת הכלכלה.

אני לא רוצה על כל דבר ועדת כלכלה.

זה לא כל דבר, זה במקרים שבהם אתה רוצה לפקח, זה חריגים.

אני נגד עודף בירוקרטיה. אם יש דברים שצריכים להיות בוועדת הכלכלה – יבואו, אם הם לא צריכים – לא יבואו.

כי אנחנו מקלים פה על התעשיינים, אנחנו קובעים חריגים, בחריגים, מן הראוי שזה לא יהיה רק בידי הרגולטור.

לא מקלים בחריגים.

חברת הכנסת רוזין, שתי הערות: א', זה יוצר תוצאה שדווקא במקרים הדחופים יידרש אישור פרלמנטרי שיעכב, דווקא במקרים הדחופים. המקרים שאת חוששת מהם - - -

אנחנו לא יודעים אם במקרים האלה זה טוב או לא טוב להגיע לפה מבחינת האינטרס שאת רוצה להגן עליו, יש פה כל מיני משתתפים.

למידי צריך לתת במידי.

בנוסח הנוכחי אני לא רואה אפילו דרישת סימון אחת שתצטרך לחכות למועד הקובע, את כולם יהיה אפשר לעשות מידי. זה מרוקן את כל החוק מתוכן. מה נשאר? לא נשאר כלום.

למה? כי הכול ילך לחריגים?

כן, הכול ילך לחריגים.

מבחן הסתברות הגבוהה חל גם על הטעיית הצרכן. כלומר, זו לא כל הטעייה קטנה.

על כל דרישת סימון אפשר להגיד שיש השפעה על הטעיית הצרכן, אין כמעט דרישת סימון שאי אפשר לקשר בינה לבין - - -

אז אולי צריך לפצל: פעם אחת לכתוב הסתברות גבוהה ופעם אחת רק הסתברות? בעניין של בריאותו זה יהיה רק הסתברות, לא צריך גבוהה, ובעניין הטעיה של צרכן יהיה גבוהה.

איך נקבע אם אלרגניים זו הסתברות גבוהה ואם תוסף מזון זו הסתברות נמוכה? מי יקבע?

הרי ברור שכל רגולטור - - -

רגע. מיכאל, אתה צריך להביא לי סחורה, מה קורה?

אני חושב שאת הנושא של הפעולה על סימון מחירים נשאיר גם לבחינה בין קריאה ראשונה לשנייה ושלישית.

אבל איך אתם רוצים לפתור את בעיית ההטעיה?

לכתוב פה כרגע שיש סמכות להחריג – או למניעת הטעיית הצרכן.

אבל יש לי שאלה: אם היום מישהו מטעה את הצרכן, אין בכל מקרה דין פלילי שאומר לו - - -

זה יורד מהמדף.

זו אכיפה.

אז למה?

זו אכיפה, זה משהו אחר.

אבל היום, למשל, הממונה על הגנת הצרכן מוסמך להוציא הנחיה לעוסקים: אל תעשו בפרקטיקה הזאת כך וכך.

אבל גם אם יכנס החוק הזה לתוקף הוא יכול להמשיך לעשות את זה. אני לא חושבת שהחוק הזה - - -

כן, אבל ההוראה הזאת תיכנס לתוקף רק בעוד 3 שנים.

שניה, תן לי רגע לדבר. אני מבינה שהחוק הזה בא לעשות טוב, הוא לא בא לייתר את כל הדברים הרעים שאם הם נעשים מטפלים בהם בכל מיני גופים אחרים.

תהליך משפטי יכול להיות גם 7 שנים.

אם היום יש כל מיני מנגנונים – יש מנגנונים של תובענות ייצוגיות, יש כל מיני מנגנונים לגיטימיים, חוקיים - - -

לא, אבל אנחנו לא מעוניינים לחכות לשלב האכיפה, המאסדר רוצה להורות על הסימון, לא שיהיה למישהו תובענה ייצוגית או פלילית, אלה מישורים אחרים שהם לא פה.

אז אני אומרת, למה אנחנו מכניסים את זה פה? הרי אם מישהו כותב שהוא כשר והוא לא כשר הוא יכול לחטוף בלי כל קשר לתקנה הזאת.

אבל זה לא משנה שהוא חוטף, בינתיים אנשים קונים מוצר שחושבים שהוא כשר והוא לא.

אבל אין recall? אין מנגנון של recall?

אז בעצם אתם אומרים שהכול חשוב, אין משהו שאפשר לחכות אתו. זה מרוקן את החוק מתוקף.

רבותי, אני הגעתי למסקנה – זה לא בשל. אני רוצה שתשבו פה השבוע, כמה שיותר מהר תכינו לי את זה מבושל ואנחנו נסיים. אנחנו נתכנס ב-13:30 לישיבה הבאה. תודה רבה, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 13:10.>