PAGE
2
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
26/02/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 69>
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום רביעי, כ"ו באדר א התשע"ד (26 בפברואר 2014), שעה 9:30

<תנאי המתנדבות בשירות לאומי - היכרות ודיווח>

חברי הוועדה: >
עליזה לביא – היו"ר

שולי מועלם-רפאלי

>
עו"ד יואב ארבל - יועץ משפטי למנהל השירות האזרחי-לאומי, משרד המדע והטכנולוגיה

מלכיאל דהן - מנהל תחום פיקוח ובקרה, משרד המדע והטכנולוגיה - מנהל השירות האזרחי-לאומי

ליאור שוחט - ממונה קשרי חוץ פניות ציבור, משרד המדע והטכנולוגיה - מנהל השירות האזרחי-לאומי

מיכל דהן - סגנית מנהל מינהל החינוך הדתי, משרד החינוך

דוד פלבר - מנהל אגף בנות שירות לאומי, משרד החינוך

יעקב שטרן
-
יועץ לסגן שר החינוך

רחל הרניק - מנהלת היחידה לשירות לאומי, עיריית ירושלים

ירון שמעון לוץ - מנכ"ל האגודה להתנדבות – שירות לאומי

יגאל ויינר - יועץ למנכ"ל, האגודה להתנדבות – שירות לאומי

נעה ברג - מנהלת חטיבה סוציאלית, האגודה להתנדבות – שירות לאומי

עמי ברגמן - יו"ר עמותת שלומית

ארנה קוטלר - מנכ"ל עמותת שלומית

חגית מלין - מנהלת השתלמויות והדרכה, עמותת שלומית

יפה גיסר - יו"ר עמותת בת עמי

ידעיה לוין - מנכ"ל עמותת בת עמי

צבי במברגר - מנכ"ל עמותת עמינדב

גילה ברוק - סמנכ"ל עמותת עמינדב

יהודית סידיקמן - מנכ"לית עמותת אל הלב

רות פולד - מרכז סיוע לנשים דתיות

חנה קהת - מנכ"לית, עמותת קולך - פורום נשים דתיות

יהודית שילת - פורום תקנה

אריאלה אהרון

יעל – חבר המתרגמים
<תנאי המתנדבות בשירות לאומי - היכרות ודיווח>

בוקר טוב. אני שמחה מאוד לפתוח את ישיבת הועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. יום רביעי, כ"ו באדר א', תשע"ד, 26.2.14.
אני מאוד שמחה לארח אתכם כאן בחדר של קידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. ישיבת ועדה מיוחדת, להבנתי הראשונה עם השירות הלאומי, עם מנהלת השערות הלאומי, עם העמותות. יושבת כאן לצידי אריאלה כהן מנהלת בוועדה לקידום מעמד האישה, בבדיקות שעשינו, גם לא זכור לי שהתכנסנו עם השירות הלאומי ובטח לא בהיבטים של הטרדות המיניות בשירות הלאומי. אני מאוד מאוד שמחה, ללמוד, להכיר ולהרחיב את הדעת וגם להתייחס לסוגיה שצריכה לעלות על סדר היום מתוך כוונה לקיים איזה דיאלוג ואיזו תכנית עבודה בקשר של בין הועדה לקידום מעמד האישה לבין השירות האזרחי, השירות הלאומי והעמותות בכלל ובפרט נוכח השינוי במציאות החברתית ישראלית. אנו תקווה שיותר צעירים וצעירות ימצאו את חלקם במסגרת השירות הלאומי והשירות האזרחי.

השירות הלאומי-אזרחי הוא התנדבות מתוך רצון ונחישות לסייע בחברה בישראל, בשירות הביטחון, במערכת הבריאות, במערכת החינוך, במערכת הרווחה ועוד. כולנו פוגשים במגוון מקומות את המתנדבים ובעיקר את המתנדבות. תרומתם לחברה בישראל גדולה מאוד מאוד מאוד. לצערי, בשנים האחרונות פחות משרתים שנתיים. הנתונים מלמדים על ירידה, על רגרסיה בין המתנדבות, בעיקר בשירות של שנתיים ולא שנה. בתקופתי זה היה יותר. אני רואה את זה גם דרך הבנות שלי, בת אחת שלי שירתה בצבא, השנייה שירתה שנתיים בשירות לאומי, רוב חברותיה לא שירתו את השנה השנייה, גם את זה ניתן לבחון, לתקוף האם זו באמת בחירה של הבנות, האם זו סוגיה של תקנים, איפה כאן המערכת, ההורים, המשפחה, הניווט, עולם הלימודים. המגמה בשנים האחרונות לגבי שנת שירות שנייה היא שרוב הבנות אומרות 'את השנה הזאת שאני לוקחת לעצמי, אני מחפשת את עצמי, אני לומדת, אני נוסעת להודו, אני חוזרת מהודו, אני רוצה לעשות 5,000 פעם פסיכומטרי' ועוד ועוד. בתוך עמנו אנחנו חיות, אני לא מנותקת, אני מכירה, אני נושמת, אני חווה, אני מרגישה. חלק מתפקידי להגביר את הקשר אתכם ובכלל.
הקשר צמח בעקבות הדיווח של היוהל"ן (יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים) על הטרדות מיניות בצבא והפינג פונג התקשורתי שהיה ואיפה יש יותר. איפה יש יותר זה לא כל כך הנושא שלנו. אני רוצה שיהיה פחות. אני באמת ארצה ליצור ערוץ, לאו דווקא בהקשרים של הטרדות מיניות, בין הועדה לבין כל מערך הנושא של ההתנדבות בעם.
אני יודעת שיש כאן כמה אנשים שיאצלו לעזוב אותנו במהלך הדיון. הייתי מאוד רוצה לשמוע את דעתם, אבל כמנהגנו בכל ועדה אנחנו פותחים בתיאור דמות של אישה בהיסטוריה. אבקש את חגית מלין מנהלת השתלמויות והדרכה בעמותת שלומית, בבקשה.

חיה שמואל זיכרונה לברכה, הייתה מייסדת השירות הלאומי-אזרחי בישראל ומנכ"לית עמותת שלומית בשנים 1993-2013. "שלומית" הייתה חזון אישי של חיה ושל עמי, יושב ראש העמותה שיושב כאן, במציאות הישראלית. אחר כך הפך החזון לתכנית מעשית של מלחמה באטימות הממסדית ועוינות חברתית. המאבק להכרה כעמותה חילונית נעזר בבתי המשפט והוכרע.
עמותת שלומית הינה עמותת מתנדבים המפעילה אלפי צעירות וצעירים בישראל שנמנע מהם מסיבות שונות לשרת במסגרת צבאית ואף על פי כן החליטו כחלופה להתנדב לשירות הלאומי ובכך למלא את חובתם האזרחית למדינה ולעשות למען שיפור מצבם האישי.

הרעיון החל כרעיון חברתי שהפך בישראל לתנועה עממית שבה נענים המתנדבים לצו המצפון שלהם לסייע לחלשים בקהילה, לעזור לזולת ולשרת את המדינה ללא מדים. ב"שלומית" מאמינים כי תקופת ההתנדבות לשירות הלאומי היא שלב נוסף בחינוך הדור הצעיר לאהבת הארץ והמדינה, להתנסות מעשית בערך הנתינה והתרומה לזולת ושזה פרק נוסף בהתפתחות והבשלה לקראת ההתמודדות כאדם וכאזרח במשימות החיים.

חיה מגיחה אל סדר היום הציבורי בשנת 1993 עם מסר חדש "שירות לאומי פלורליסטי עצמאי לגברים ולנשים חילונים ודתיים" ויוצאת ללחום את מאבקם של אלה שאינם נכללים במסגרת הגדרת החוק ובעיקר לבעלי מוגבלות פיסית. הקרב התנהל בבית המשפט העליון וגם בשטח. בקרב הגופים שהיו זקוקים לכוח אדם מתנדב אך "חוק שירות לאומי" לא הופעל מעולם כי ללא תקנות אי אפשר להחיל את החוק.

בשנת 1995 עמותת שלומית חילונית פלורליסטית, מציעה שירות לאומי לחילונים ופועלת להרחיב אותו לבנים ובנים ערביים באמצעות בג"צ. רעיון השירות הלאומי הגיע גם לתודעת מעצבי המדיניות ואומנם הממשלה החליטה להחיל את השירות גם על בנים שצה"ל פטר אותם משירות צבאי. בשעת 2000 הממשלה החליטה על ביצוע ניסוי עם 250 מתנדבים בנים לשירות לאומי.
בזכותך חיה מפעל השירות הלאומי הפך נחלתם של כל המגזרים בחברה הישראלית: ערבים, יהודים, דתיים וחילונים בנות ובנים. חיה היקרה והאהובה שלנו, היית עמוד התווך והאור הזוהר בראש המחנה, התווית לכולנו את הדרך הישרה והקשה לא פעם, אך כזאת שהוכיחה את עצמה כמכת השורשים ויציבות. גם מי שלא הסכים איתך אהב את האדם שבך, העריך אותך ושמח לשהות במחיצתך. גדלנו על הערכים שלך, אהבנו את הצניעות, את הכנות, היושר, החברות וספגנו ממך את כל הערכים הללו ועוד רבים.

חיה, את כבר איננה, אך אין ספק ששירתך תמשיך להתנגן. אמונתך וערכייך ימשיכו לפעום ודרכך תמשיך ללוות אותנו בכל צעד ובכל ושעל. יהי זכרך ברוך.

חיה שמואל זיכרונה לברכה.

חנה קהת אני פותח איתך כי אני יודעת שאת צריכה לעזוב, את מלמדת. בבקשה

אני ממש מתנצלת שאאלץ לעזוב, אני הגעתי בהתראה קצרה.

מאז שהקמנו את "קולך" ובמיוחד בכנס השני, הועדה הזאת הייתה שותפה, זרמו אלינו תלונות ועדויות על הבעיה של הטרדות מיניות והטיפול בהם בשירות הלאומי. שהתבררה לנו הבעיה העיקרית והיא הביזור הגדול וחוסר היכולת לפקח באופן מרוכז על כל המערכות. כידוע הבנות והבנים של השירות הלאומי יוצאים להרבה מאוד גופים, מוסדות וארגונים. התלונות שהגיעו, אכן מאז שהייתה מערכת טיפולית בשירות, הם על אבות מאמצים, רכזים, שרתים נהגים, מנהלים, רבנים וכדומה. .
הבעיה הקשה היא חוסר הריכוזיות. אנחנו עדות לכך שפעמים רבות הטיפול לא ממוצא היטב וגם כשיש תלונה לפעמים ממשיכים לעבוד עם אותו מוסד. העמותה חוזרת ושולחת גם אם הייתה תלונה. לגבי משפחות מאמצות היו לנו מקרים של אב מאמץ שהטריד והמשפחה המאמצת המשיכה להיות משפחה מאמצת. לאחרונה הגיעה אלינו תלונה מרכזת שהתלוננה לפני העמותה על אב מאמץ שהטריד מינית, אמרו לה 'זו בעיה שלך תטפלי בה את'.

הסרט של "קולך" שפותח את האתר מספר את סיפורה של נערה שהוטרדה מינית בשירות, היא הייתה רכזת. דוגמה לכך שזה לא טופל כראוי, כשהיא פנתה למנהל העמותה הוא לא עשה דבר ואותו אדם שעובד עם בנות שירות לאומי המשיך לעבוד, ממשיך לעבוד שם. יש לנו עשרות רבות של עדויות של בנות שעוברות הטרדות מיניות. התחושה, בניגוד להרגשה שבצבא הדבר מפוקח, גם הבנות שלי שהיו בצבא העידו לעומת בנות בשירות לאומי, שכל שבוע טוחנים לחיילות בראש את נושא של הטרדות מיניות. ממש מזכירים להן למי אפשר לפנות ואם עשו כך או עשו כך. בשירות הלאומי לעומת זאת זה היה די נדיר, הייתה סדנה אחת של מרכז הסיוע במסגרת ההכנה לשירות, אבל יותר מזה כמעט ולא טופל העניין .

מה דעתנו מה אנחנו חושבות? - אני אחרי שיחה עם איילת וידר-כהן שהיא הממונה שלנו לטיפול בנושא. אני רוצה לדבר על שני דברים, האחד בתוך העמותות והשני לגבי כנס המוגנות שאנחנו מתכננים לזמן הקרוב מאוד.

מוגנות הבנות, הרכזות חייב, לדעתי, להיות בראש סדר העדיפויות של כל עמותה ועמותה. המוגנות הזאת צריכה להיות באמת בתקנון. כלומר, כל גוף וגוף שאמור לקבל בת שירות לאומי, לא רק שהוא צריך לעבור הכשרה, הוא צריך להתחייב לקיים את הוראות החוק של פרסום התקנות בכל מסגרת אפשרית במקום פומבי, למנות נציבת תלונות ולטפל בתלונות ולהתחייב שאם הייתה תלונה נגד משפחה, כנגד גוף, כנגד מוסד, כל עוד הפוגע נמצא שם לא יישלחו בנות.
אני אישית טיפלתי במקרה של מטרידן, שנה אחר שנה נשלחו בנות והמשיכו להישלח ונשלחות ויש נפגעות, ולא הצלחנו למגר. מדובר במנהל של מוסד גדול שמטריד ולא הצלחנו להבטיח שבנות לא ישלחו לשם. הדברים האלה, התקנון, ההכשרה, הנציבה לתלונות והמחויבות של כל גוף, ואולי הוא צריך להתחייב ולחתום שאם הייתה תלונה, פשוט עד שלא יוכח שהעניין טופל עד תום והפוגע לא נמצא באזור, אי אפשר להמשיך לסכן בנות ולשלוח אותן לשם. הבנות מאוד חששות להתלונן, את זה אני חייבת לומר. ממפגש אישי עם מתלוננות מהשירות הלאומי אני מתרשמת שהן מאוד מאוד חוששות להתלונן. צריך לעודד את הבנות, לשלוח להן שוב ושוב תזכיר שיש כתובת ויש למי לפנות, מהי הטרדה מינית, שאם הן נתקלו שלא תחשושנה – כן. כמו בצבא לחזור ולטחון להן. זה יעודד אותן.

הדבר האחרון שחשוב לי לומר, מתארגנת עכשיו יוזמה שהתחילה מפעילים בשטח, אבל היא באמת גרפה לגופה את רוב מוסדות הציונות הדתית יחד עם שר החינוך, יחד עם ראש חמ"ד (חינוך ממלכתי דתי) ד"ר הרב אברהם ליפשיץ לקיים כנס גדול בנושא של מוגנות. הכנס מתוכנן להיות ב"אמי"ת רעננה". יש ישיבה קרובה. לצערנו רק "בת עמי" הצטרפה כרגע. עמותות אחרות לא הצטרפו לכנס ואני קוראת מכאן - - -

הכנס מטעם מי?

הכנס כרגע של פעילי שטח שהתארגנו וגיסו את משרד החינוך ואת ראש חמ"ד. ישיבת ההיגוי תהייה ב-9.3. קיבלתי עכשיו גם את הנציגות של הבית היהודי, אצל אברהם ליפשץ ראש החמ"ד (חינוך ממלכתי דתי), יישבו נציגים של רוב הרשתות של החינוך הדתי, ישיבות ומוסדות. אני קוראת לכל העמותות להצטרף ולהגיע ב- 9.3 בשעה 15:00, אני אשמח אם תעדכנו אותי. אנחנו יושבים בישיבת היגוי גדולה לקראת הכנס שיתקיים בעז"ה בקרוב, יש לו כבר הבטחה שרוב הגופים יצטרפו. אני חושבת שזו פריצת דרך מאוד גדולה ומאוד חשובה כדי להתחיל לקבוע נורמות של התמודדות והתגוננות ומוגנות בעיקר. אני מאוד מאוד מתנצלת שאני חייבת לזוז. תודה.

תודה על המאמץ המיוחד חנה. חברת הכנסת שולי מועלם תודה שאת איתנו. בוקר טוב.

בוקר טוב. גם אני אתנצל בפני החברים ובפנייך גברתי. אני אצטרך לצאת לכינוס של חברות הכנסת.

ארצה להתחיל בהתלהבות גדולה מהשירות הלאומי, בנות ובנים. כמו שאמרה חברתי עליזה לביא, אנחנו מאוד מקווים שזה ילך ויגדל. כשבאים לעשות שירות לאומי ובוחרים לעשות שירות משמעותי, בדיון אחר שהיה כאן בוועדה אמרתי שהבחירה לשרת בצבא או בשירות לאומי, היא לא רק שאלה הלכתית, היא שאלה חינוכית, ציבורית, רוחנית ואישית. אני מאוד דוחפת להבנה שהשירות הלאומי חייב להיות שנתיים. חייב להיות שנתיים !

חברים, לדעתי בראיה לטווח רחוק נגרום נזק אם נמצא את עצמנו שוב ושוב עולים על שולחן הדיונים על הבחירה אם לשרת שנה או שנתיים. אני שמה את זה לפתחכם, גם של העמותות, אני שמה את זה לפתח האנשים במנהלת כמובן. ברור שזה דורש תקנים, ברור שזה דורש דיון נוסף על מה אנחנו עושים עם הבנות המיוחדות. היינו בדיון אחר בוועדה לפניות הציבור, שם בכלל אנחנו במצוקות קשות כי יש מעט תקנים. אלו נערות שעוד יותר היינו רוצים להחזיר אותן למעגל של הבנייה האישית שחלק ממנו במדינת ישראל הוא שירות משמעותי לטובת מדינת ישראל.

ראשית אגיד שאני גאה להיות בבית הזה שמעודד את השירות הלאומי. כאימא לשלוש בנות בגילאים הרלוונטיים, שתיים מתוכן בחרו ללכת לשירות לאומי ואחת נמצאת בימים האלה בצבא. אני באופן אישי מהבית שלי, לא מתוך הצבא ולא מתוך השירות הלאומי, לא שמעתי. מקובלנו שאחרי כל אחת שמתלוננת יש הרבה מאוד שבוחרות להשתיק. לדעתי כבר בתהליך הסינון חייבים שם להיכנס. כבר בתהליך הסינון, כבר בהזמנה, בימי החשיפה חייבים להתחיל להאיר את הזרקור הזה.

הטרדה מינית, מבחינתי, יושבת כאן מורתי ורבתי בתחום, זה לא משהו שאנחנו אומרים שהוא לא קיים. יותר מזה, אנחנו גם לא אומרים שחייבים תמיד ללכת איתו עד הסוף ויקוב הדין את ההר. אבל אנחנו כן אומרים לכל בת ובן, אם אתם מרגישים שהוטרדתם, קטן כגדול, אנחנו פה בשבילכם, אנחנו לא נותנים לזה לגיטימציה, אנחנו נותנים לכם כלים להתמודד עם זה, אנחנו תומכים בכם, אנחנו לא אומרים לכם 'טוב, אז אין לנו מקום אחר להציב אתכם בשירות'. חברים, ברגע שבן או בת נכנסו לעמותה שלכם או לאחריות של מסגרת השירות הלאומי במנהלת, אתם אחראים עליהם בשנתיים הקרבות. אם מישהי עברה הטרדה שמחייבת הוצאה שלה ממעגל השירות, לאן היא הולכת? מי אחראי עליה? האם יש לה מקום במה שאנחנו מובילים? לדעתי, המטרה של כולנו היא לחזק את האפשרות לבחור בשירות משמעותי, בשירות הלאומי. הדבר הזה הוא מצוין והוא יותר מצוין עם הארה ללא הפוגה את האפשרות להתמודד עם הטרדות מיניות.

לדעתי הדבר האחרון שנכון לבנות או בנים שבוחרים ללכת לצבא או לשירות הלאומי שעכשיו יתקיים דיון 'איפה יש יותר'. כולנו היינו גם בשירות הלאומי וגם בצבא, כולנו גם עובדים במקומות אזרחיים וכבר ראינו את זה בכל מקום. אני חושבת שהאחריות שלנו כלפי הבנות והבנים וכלפי החברה היא אמירה חד-משמעית 'אנחנו מתנגדים לדבר הזה' וההתנגדות שלנו צריכה להתבצע. לא מספיק להגיד ביום הקבלה לשירות הלאומי, ברור שאנחנו נגד הטרדה מינית, ברור שאנחנו נגד הטרדה מינית. אבל מה אנחנו עושים? איך הבחורה הזאת מקבלת גיבוי מעשי שאנחנו נגד הטרדה מינית? בחורה או בחור, אני בתהליך ההתבגרות שלי גם בוועדה הזאת וגם בתת-הוועדה אני רואה הכול. אני מצפה שבכל העמותות ובמנהלת ובמשרד החינוך שאולי הוא האבא של רוב התקנים היום, ובמשרד הרווחה יהיה אדם, אדם שזה התפקיד שלו. אם בחורה מרגישה שבבית של העמותה שבה היא משרתת, תהייה אשר תהייה אם אין מישהו, שהיא תדע שיש מישהו במשרד החינוך, במשרד הרווחה במשרד ראש הממשלה.


יש מקומות שזה מאוד להיט לעשות בהם שירות לאומי. אני הייתי רוצה שהלהיטות להיות בשירות לאומי תבוא לידי ביטוי גם במקום שבו מרגישות בנות את המוגנות המקסימאלית, לא כי הטרידו אותן. כי ברוב המקומות לא מטרידים, לא בצבא ולא בשירות הלאומי. רוב הבנות שלנו מסיימות את השירות הצבאי או הלאומי ונבנות מזה. אבל אלה שהוטרדו שתדענה שהן לא ניטשות.

גברתי, אני חושבת שעצם הקשר שנוצר היום מעבר לקשר האישי שלך ושלי, עם כל מי שיושב סביב השולחן הזה ורבים נוספים, הקשר הזה שנוצר היום בין העמותות, המנהלת, המשרדים האחראים לבין הבית הזה והועדה הזאת שבאמת עושה עבודה מופלאה, אולי זה הזמן להגיד את זה, הוא התחלה של תהליך, בעצם יש עוד מקומות שאפשר לבוא אליהם ולדבר על הדבר הזה. ברור לכולנו שהלהיטות להיות במקום לא רק אם הוא וואו בשירות, אלא הוא גם וואו מבחינה אנושית, והאנושיות הבסיסית היא שבנות תכנסנה ותצאנה משם שלמות בגופן ושלמות בנפשן.

תודה רבה חברת הכנסת שולי מועלם רפאלי. צבי במברגר מנכ"ל עמינדב. ביקשנו ממך קודם עוד לפני ששמענו על חיה שמואל ז"ל, ועל תרומתה הגדולה. אני אבקש ממך לפתוח את הדיון.

בוקר טוב. קודם כל בהתייחס לחיה שמואל אני חייב לומר כמי שעבד איתה הרבה שנים, מכיר אותה הרבה שנים, אני מאמץ כל דבר. היא באמת הייתה אהובה ואני יכול להגיד בשם העמותות האחרות, בוודאי "עמינדב", עם כל ההבדלים בדעות ואולי דווקא ההבדלים הם שמייצרים את החיבורים.

אני מקדם בברכה את הדיון הזה. אני חושב שהוא חשוב. אני לא זוכר מתי הועדה לקידום מעמד האישה התכנסה לדון בנושא השירות הלאומי. אני זוכר פעם אחת בתקופה של חברת הכנסת ציפי חוטובלי.

השירות הלאומי הוא אחד הפרויקטים המרכזיים היום במדינה. הוא בעצם באחריות נשים, בנות רובן ככולן, יש גם בנים, אבל עדיין רובן ככולן הן בנות. הרוב המכריע של העובדים הן עובדות לפחות ב"עמינדב" ועד כמה שידוע לי גם בעמותות אחרות, אני אומר שהן רוב חוץ מגברים בודדים, אלו העובדות, אלו רכזות, מנחות אזור, עובדות סוציאליות, כולם בעצם נשים. בהחלט המקום לדון בהרבה היבטים של השירות הלאומי הוא כאן בוועדה הזאת. אציין, קצת בצער, שהפריע לי לפני שבוע שחלק מהדיון היה על גבי האינטרנט, בהחלט טוב שהדיון הזה מתכנס לכאן כי כאן זה המקום לדון בעניין הזה.

ביקשו ממני להציג את הפעילות שלנו בעניין, אנחנו הגברים נלווים לכל העניין הזה, כמובן שאנחנו מקווים שיהיו הרבה בנים, אבל אנחנו מעודדים, כמה שניתן, את הבנים שישרתו בצבא. נמצאת איתנו גילה ברוק שפעילה בשירות הלאומי כשני עשורים, חלקם גם בהכנסת פרויקטים משמעותיים. לפני שאני אעביר לה את שרביט הדיון אבקש להתייחס במילה אחת לדברים שנאמרו.
בראש מענייננו גם נושא הטרדות מיניות והמוגנות על הבנות. אני חושב שזה ה-ה-לפני השירות שלהן, לפני התרומה שלהן. כפי שציינתי כמעט כולן ככולן אצלנו הן נשים. לא גברים מנהלים את הבנות, אלו נשים. בוודאי שצריך לדעת שלרכזות ולעובדות סוציאליות לא פחות חשוב נושא ההטרדה המינית מכל אחת אחרת שיושבת פה. בראש מעניינו הנושא הזה. הנושא מתחלק לשני היבטים: האחד של העובדות והשני של הבנות. כרגע מתעסקים בוועדה בנושא הבנות ואליו אנחנו נתייחס. אני אבקש מגילה להציג את הנושא מבחינתנו.

תודה על ההזדמנות ועל הבמה ויישר כוח על ההתכנסות.

כפי שנאמר אני הסמנ"כלית של "עמינדב", סוגרת עשור שני בתחום של השירות הלאומי. באתי מתחום הייעוץ החינוכי, עשיתי כמה תארים בתחום ועסקתי בתחום הייעוץ החינוכי. כתוצאה מזה גם הנושא שעולה פה היום הוא בהחלט קרוב לליבי, הוא חלק מההתמחות שלי.

במהלך שני העשורים האחרונים חלה התפתחות מאוד משמעותית באוכלוסייה שמגיעה לשירות הלאומי, גם בגוונים השונים, יש גם בנים וגם בנות וגם ממגזרים שונים. אנצל כאן את הבמה הזאת לספר על פרויקט שאני התחלתי אותו לפני עשרים שנה במסגרת "בת עמי", אני עבדתי "בבת עמי" ולאחר ההתפצלות חברתי ל"עמינדב". בתור יועצת פגשתי את האוכלוסיות המוחלשות, עבדתי בבית ספר שהאוכלוסייה בה הן בנות בסיכון ובמצוקה. כשהגעתי לצומת לאן לשלוח את הבנות כשהן מגיעות לגיל 18, ראיתי שהאוכלוסייה שהשירות לאומי מתייחס אליה היא האוכלוסייה הנורמטיבית ויש קושי לבנות האלה להשתלב. אני מבינה שזה לא הנושא - - -

ממש לא, וארצה לדייק את נושא הדיון שלנו. כשאנחנו מבקשים לדבר על דמות, על תרומה משמעותית, אני מאוד שמחה שהבחירה הייתה בחיה שמואל, אני מבקשת דווקא ממך, בכמה דקות שיש לך לדבר, דווקא מעצם העובדה שאת שנים רבות בשירות הלאומי, אני ארצה לדעת מה נאמר לבת כשהיא מגיעה לשירות הלאומי, מתי מדברים איתה ומספרים לה על הדרך לקשר עם הארגון או העמותה. האם מדברים מראש עם הבנות על הטרדות מיניות? אני מבקשת שתספרי לי מהמקום הזה. בבקשה.

כפי שציינתי זה תחום שקרוב לליבי.

בת מגיעה לשירות לאומי, האם יש לה סמינר? האם בסמינר שלכם מדברים על הנושאים הללו?

סמינריון הקיץ מתקיים כשבוע עד עשרה ימים יש בהחלט הרצאות וסדנאות והצגות שהנושא של הטרדה וניצול מיני, בהחלט - - -

כמה מתוך השבוע עשרה ימים מוקדש לנושא?

כעשר שעות.

עשר שעות מוקדשות לנושא של הטרדות המיניות בשירות הלאומי במסגרת הסמינריון החדש שלכם?

זה ההתחלה, יש יום שאנחנו מקדישים לנושא, עובדות סוציאליות אחרי שמוצג לבנות כל הנושא וההרצאות, הבנות יכולות לדבר על הדברים. אציין משהו חשוב, אנחנו מדברים על הטרדות מיניות במהלך השירות, אבל יש גם בנות שמגיעות לשירות כבר אחרי שעברו הטרדה. לפעמים הדברים מתפרצים במהלך השירות הלאומי ובעיקר בסמינריון הקיץ שהוא כעין צומת שהבת עוברת מהמסגרת המוגנות ומהחממה לשירות הלאומי. בקפיצה הזאת אנחנו קולטים אירועים שנשמעים במהלך הסמינריון. אנחנו זה כל הצוות הטיפולי - - -

מלווה את הסמינר צוות טיפולי?

מלווה את הסמינר צוות טיפולי ויש בו עובדות סוציאליות, כמובן שגם אנחנו, יש שיתוף של פסיכולוגיות במידה ויש צורך - - -

הסמינר הוא של כל העמותות או שהוא רק שלכם?

לכל עמותה יש סמינריון בקיץ ואני מניחה שבכל עמותה יש תכנית עם ליווי מקצועי. לצורך העניין אני מוכרחה גם לומר שאנחנו מזמינים ארגונים שעוסקים בתחום להרצות בפני הבנות.

תוכלי לציין ארגון שהזמנתם?

אני לא זוכרת את שם הארגון, שלומית למן היא דוקטור לעבודה הסוציאלית, היא בוועד המנהל שלנו והיא מרכזת אצלו את הנושא יחד איתי. אותה אנחנו מזמינים באופן מסודר לסמינריון. יש לנו גם סמינריון באמצע השנה, היה לנו לפני חודש, וגם שם הוקדש - - -

האם יש שיחה על מה קורה לי אם קורה לי מקרה במהלך השירות הלאומי ולמי אני יכולה לפנות?

בהחלט, במהלך כל השנה יש מפגשים בין הרכזות לבנות. ראשית אנחנו נותנים את הכתובות - - -

מי הכתובת ב"עמינדב" לבת שנפגעה?

אני ויש לי גם ממלאת מקום - - -

כלומר בת שנפגעה יכולה לפנות אליך, היא יודעת שהיא יכולה לפנות אליך?

בוודאי וזה מפורסם.

תודה רבה. אני אבקש לשמוע כעת את עורך הדין יואב ארבל היועץ המשפטי למנהל השירות הלאומי-אזרחי במשרד המדע והטכנולוגיה. בבקשה אדוני.

בוקר טוב. תודה רבה על ההזמנה ותודה רבה על העלאת הנושא.

אשמח בכמה מילים כלליות לפרוס לגבי השירות הלאומי-אזרחי.

ממש לא. אנחנו לא בדיון הזה, הזמן קצר, יש מליאה ואני חייבת לסיים דיון בזמן. כפי שפתחתי ואמרתי על התרומה הגדולה של השירות הלאומי-אזרחי, והמסלולים ילכו ויגדלו. אני מקווה באמת שתהייה מנהלת אחת, כי חלק מהמצוקה הגדולה שאני מזהה ועל כן כינסתי את הוועדה הזאת, יש בלבול וחוסר הבנה של הבנות הצעירות בכל הסוגיה הזאת, אל מי לפנות, מה קורה, מי מטפל ואיך עושים את הדברים. אני חושבת ואקדים את המאוחר, אחת המסקנות של הדיון שיהיה פה, לדעתי צריכה להיות כאן כתובת אחת ולא הרבה כתובות. אני מקבלת לוועדה לא מעט פניות, יש כאן את אריאלה ודלית מנהלות הוועדה, אנחנו מקבלות לא מעט פניות של בנות שירות לאומי על מצוקה מאוד מאוד גדולה. לכן אני מתחילה כאן ביחד אתכם, במשותף את הדיון. אני חושבת שאין מענה מספיק ואני מזהה את חוסר המענה ואני לא יכולה שלא להיזעק. אני מבקשת ממך את הזווית שלך, את ההתבוננות שלך על הסוגיה של מענה להטרדות מיניות, על הקשר עם הבנות הצעירות וגם עד כמה תלונות הבשילו לכדי טיפול מלא. בבקשה.

המנהלת מהווה רגולטור של כל המערכת. היא הוקמה בשנת 2008, המנהלת בעצם אחראית על כל השירות לאומי-אזרחי, הן על השירות האזרחי של החרדים הן על השירות הלאומי. 15,000 בנות, בנים, יהודים, ערבים שבאים מכל מגזרי האוכלוסייה.
הבנות לא מגיעות למנהלת, מי שמטפל בשטח בבנות הם הגופים המוכרים, הם אלה שמגייסים אותן והן אלה שמלווים אותן במהלך השירות. בשלב הזה אנחנו יודעים שגורמי המקצוע במנהלת מוודאים שבכל עמותה יש תקנון, יש נהלים איך מטפלים בכל הסוגיה הזאת - - -

דייק את העניין, בכל עמותה יש אחראית הטרדות מיניות?

זה המשפט הבא. בכל עמותה יש כתובת והבנות יודעות שבעמותה יש כתובת. מאחר והבנות מכירות את העמותה הן לא פונות למנהלת באופן ישיר. אומנם יש אחראי פניות ציבור במנהלת, נמצא איתנו כאן ליאור שוחט, אבל בנושא של הטרדות מיניות בדרך כלל צריכות ללכת - - -

האם אתה כרגולטור יודע את השמות של האחראיות בעמותות? האם אתה כרגולטור יודע, האם אתה מפקח? האם אתה עושה פגישה פעם או פעמיים בשנה? האם אתה מדריך את האחראיות בעמותות?

אנחנו מוודאים שיש נהלים, - - -

התשובה שלילית לכל השאלות שלי?

רק רגע. בימים האלה - - -

אדוני, התשובה שלילית? תענה לי כן או לא ולא לגבי תכניות עתידיות, האם אתם עורכים ישיבות או פיקוח? הרי אתה הרגולטור בנושא הזה. האם אתה מכיר את הנפשות הפועלות בעמותות?

אני יודע שבכל עמותה יש - - -

אדוני, האם אתה מכיר?

אני אישית לא. אנשי המקצוע שלנו בהחלט, הם יודעים - - -

אני יכולה לקבל דיווח על קשר פעיל עם האחראים על הנושא בעמותות?

אין שום בעיה.

אתה ידעת לאיזה נושא אתה בא. האם אתה יכול לדווח על קשר? אתה עומד בראש הארגון.

אני לא עומד בראש הארגון, אני היועץ המשפטי.

כל דיווח שתבקשי תקבלי. בימים אלה אנחנו יושבים על הנושא הזה, אנחנו מתלבטים עם עצמנו מה הדבר הנכון, האם נכון לעשות כאן משהו כללי לכולם? האם לאפשר לכל עמותה תקנון משלה - - -

אני מבקשת לפרוטוקול את החוסר, למה אתה לא מוכן? הרי אתה ידעת למה אתה בא. אני רוצה לקבל דיווח, כן או לא ולא מהן התכניות העתידיות. האם יש קשר עם האנשים בשטח?

יש קשר עם האנשים בשטח. את הסוגיה הזאת אני אוכל לבדוק ולדווח לך.

תודה אדוני. מלכיאל דהן מנהל תחום פיקוח ובקרה, אתה יכול להסביר לי מה קורה? תוכל להסביר לי קצת יותר אדוני? בבקשה.

לא. לא יותר ממה שהיועץ המשפטי - - -

מי יכול להסביר לי יותר מה קורה בשטח?

ראשית אני כן אעיר הערה על חוסר ההגינות של הדיון, שתי אמירות וכמו שאומרים, בתור טריגר אני אשתמש בהן. המקרים שחנה דיברה עליהם בכנס השני לפני שתיים עשרה שנה או עשר שנים, אני חושב שיש כאן איזה חוסר הגינות - - -

הנה יש לך את ההזדמנות לדבר על חוסר ההגינות ויש לך את הזמן וגם לדוגמאות. אבל אדוני, התלונות שמגיעות אלי הן לא מלפני שתיים עשרה שנה.

אני אפתח באמירה כללית. ברור שיש מקרים ואוכל לומר של"בת עמי" בשנה שעברה, תשע"ג הגיעו, ובברור שהיה יותר, טופלו 21 מקרים של הטרדות. ברור לי שאם טופלו 21 מקרים אז יש מקרים נוספים שלא הגיעו. אגב, חלק מהמקרים הם מקרים שהתרחשו שלא תוך כדי שירות, אולי אפשר לומר שאלו שני פרמטרים מרכזיים של מקרים, מקרים שעולים מהעבר. כבר בסמינר ההכנה כשיש סדנאות להתמודדות בנושא של הטרדה עולים דברים - - -

אדוני יוכל לציין מה קורה ב"בת עמי" עם בת שמגיעה עם הכרות בנושא? בבקשה.

כן. בסמינר אנחנו עובדים בשני מישורים, המישור האחד הוא מול הבנות, המישור השני מול הרכזות. במישור של מול הבנות יש איזו נקודת מוצא שהקהילה, אני כרגע מדבר בעיקר על הבנות הדתיות למרות שהשירות הרבה הרבה יותר רחב, אני אמקד בעיקר על הבנות הדתיות. מכיוון שגם הקהילה הדתית היא משפחה וכידוע שככל שהדברים מצומצמים יותר וכמו שדברים קורים בתוך המשפחה הם פחות יוצאים, גם דברים בתוך הקהילה הדתית פחות יוצאים מהסיבות כמו שבת פוחת רוצה להיות מתויגת, הגיל, תפיסה עצמית של הבת או הדרך שלה להתייחס לבעל סמכות. זה סוג של רקע שבגללו בת נמנעה לחשוף דברים שעברו עליה בעבר, גם זה חשש שלנו שבשירות הלאומי היא תמנע מלחשוף.
אין אצלנו עשר שעות בסמינר או בהכנה, יש לנו פחות. כל בת עוברת סדר גודל של משהו כמו חמש שעות בסמינר ההכנה, ראשית יחידות שקשורות בהבנה מה זה בכלל הטרדה מינית, אני אציין כאן הערה שחשוב לי לומר, גם בחינוך הדתי עוסקים בעניין הזה הרבה. העובדות הסוציאליות שלנו שתעסקות בזה. כשהייתה הפנייה של חנה על הכנס על המוגנות, נאמרה שם אמירה שבחינוך הדתי לא מטפלים הרבה, כאן אני לא צריך לגבות את החינוך הדתי, אבל אני כן עושה את זה. בנות מהחינוך הדתי אומרות לנו שעוסקים בזה מעל הראש. למרות שעוסקים בזה מעל הראש בחינוך הדתי, כנראה בחלק מהמקומות עדיין יש בנות פוחדות לחשוף דברים.
סוג אחד של דברים שנחשפים הם מהעבר, כבר בסמינר ההכנה נחשפים מקרים כאלה. סוג שני הוא כמובן דברים שקורים תוך כדי שירות, גם כאן בת מאוד פוחדת להיות מתויגת, מאוד פוחדת לחשוף דברים. עיקר העיסוק בסמינר ההכנה בראשית הוא להבין מה זו הטרדה מינית, שהבת תדע מהם דרכי הפנייה, איך היא יכולה לפנות, העידוד שלנו לפנייה, רוצים לעזור, רוצים לסייע, התמודדויות, זיהוי וכדומה. אלה הנושאים בסמינר ההכנה אותם מעבירים נשות המקצוע או עובדות סוציאליות או גופים חיצוניים שאנחנו מזמינים. אני אציין במאמר מוסגר "בת עמי" מעסיקה כ-40 עובדות סוציאליות בטיפול בשטח. בתחום הזה עוסקות בעיקר ארבע עובדות סוציאליות. הסדנה השנייה שבנות עוברות היא אחרי סוכות בתחילת השנה. סדנה שמועברת על ידי הרכזות בהנחיית העובדות בסוציאליות מתוך מטרה שהרכזות הן הכתובות המרכזיות שעובדות מול הבנות. חשוב לנו שגם הרכזות תעשנה סדנה, בין סוכות לחנוכה. כל מתנדבות השירות הלאומי ב"בת עמי" עוברות סדנה נוספת בין סוכות לחנוכה כדי שבדו-שיח הישיר שלהן עם הרכזת הן יבינו שהן יכולות לעלות דברים אם קורים דברים.

ההכשרה השלישית – הכשרת לרכזות, כדי הרכזות תדענה לזהות, להבין מה החוק, לזהות בת אם שעובר עליה משהו, הקניית כלים ראשונים לזיהוי והערכה וכמובן הפנייה לטיפול - - -

בת שמגיעה עם הטרדה מינית - - -

ראשית יש לנו נוהל מסודר החל מחובת דיווח ודרכי טיפול ומה עושים. גם כאן זה מתחלק לשני דברים, בת שנמצאת בשטח לצורך העניין בבית ספר, אני אגיד משפט ראשוני, אין מקרה מטויח. מקרה שמגיע אלינו לא מטויח ברמה, כמו שאומרים, אני אפעל להעיף את אותו מנהל או את אותו מטריד וכל אחד אחר, אין מקרה מטויח ולכן הקפיצו אותי כאן כל האמירות האלה. אני יכול להגיד שבעקבות פניות שהיו לי ניהלתי בעבר מלחמות עולם בכדי להוציא דמות כזאת או אחרת בעקבות מקרה של הטרדה. ברור שבמקום שיש בו הטרדה "בת עמי" לא תשרת יותר, זה לא לדיון אפילו. אני אפילו לא מבין מאיפה האמירות האלה באות. אם יש מקרה שבו לא נצליח להוציא דמות כל שהיא, ברור שלא תהיינה שם יותר בנות, מי מעלה בדעתו בכלל אחרת? – אני לא מבין.
הנקודה השלישית, יש נוהל מסודר, יש ממונות, מי שמרכזת אותן היא מנהלת המערך הסוציאלי - - -

>
בת בשירות לאומי שקורה לה משהו, הולכת לרכזת? הרכזת - - -

סליחה, באחוז גבוה מהמקרים היא לא תפנה לרכזת, היא תפנה לעובדת הסוציאלית, שוב, היא לא תרצה להיות מתויגת, לפעמים היא לא רוצה - - -

בסדר, היא פנתה לעובדת הסוציאלית של העמותה, מה עושה העובדת הסוציאלית של העמותה?

פותחת הפנייה ראשונית וטיפול - - -

לאן?

בכל אזור לגוף המרכזי שעוסק בזה.

הטיפול הוא לבת או גם לנקות את המרחב הציבורי שהיא שוהה בו?

דבר ראשון הטיפול הוא לבת. כשאת אומרת לנקות את המרחב הציבורי, למה את מתכוונת?

כשאתה מקבל תלונה על מנהל מסוים, על מדריך מסוים, האם אתה בודק - - -

בוודאי, היה לנו מקרה בשבוע האחרון, בת במשרד הביטחון, ברור שדבר ראשון הוא שהבת מטופלת, שנית פנייה לממונה על הטרדות מיניות במשרד הביטחון. התחיל הליך של חקירה. אנחנו דורשים - - -

מי עושה את החקירה? אתה? העמותה? מקום העבודה? אתה פונה לממונה במקום העבודה, נניח בבית הספר או בכל מקום. מה מידת המעקב שלך על הטיפול?

כמובן, שפונים, המעקב צמוד מאוד.

אתה יכול לתת לי דוגמה מתי החלטת לסגור קשר עם גוף מסוים?

כן. היה לי מקרה מאוד בולט לפני הרבה שנים, לפני עשר שנים, מקרה של בת שהוטרדה על ידי שרת בבית הספר. המנהל גיבה את השרת, הוצאנו את הבנות ששירתו במקום. חשוב לי להגיד שהבנות נפגעו, מבחינתי זה הליך לא לגיטימי שאני מוציא את הבנות. הבנות זומנו לשימוע אצל מנכ"ל העירייה של אותה רשות. לא נתתי להן להגיע והגעתי במקומן, הגעתי למקום בו היו מצלמות, הקלטה וכדומה. דרשתי בכל תוקף להעיף את השרת, פניתי למשרד החינוך, יש לי תכתובות על כך, בבקשה שיעפו את מנהל בית הספר על זה שהוא נתן גיבוי לשרת, בזמנו זה היה במנהל החינוך הדתי. מנהל החינוך הדתי ענה לי אז, זה היה הרבה לפני זמנך, מכיוון שאין לו מועצת חמ"ד הוא לא היה יכול להעיף את המנהל. עליתי עם העניין לשרת החינוך דאז. בסופו של דבר הבנות הסכימו להגיש תלונה נגד השרת. הוא הוזז מתפקידו, המנהל הוזז מתפקידו. עשינו כאן הליך מאוד ארוך. זה מקרה קצה. בזמנו לא היה ממונה וגם במשרד החינוך לא היה למי לפנות, והיינו צריכים לנהל את המאבק. היום בדרך כלל בכל משרד ממשלתי יש היום ממונה שאנחנו פועלים מולה. גם ברשויות המקומיות יש היום ממונות. לדעתי אנחנו פועלים בצורה מאוד אינטנסיבית.
אני חושב שעיקר הבעיה היא בפרמטרים שאותה קבעה המנהלת. אנחנו מממונים שלכל 750 בנות יש עובדת סוציאלית אחת. זה לא מספיק. אי אפשר לנהל את ההיבטים החינוכיים כולל טיפול במקרים של הטרדות מיניות עם עובדת סוציאלית אחת ל- 750 בנות. זה בלתי אפשרי. זה פרמטר שחייב להשתנות.

מבחינת הדיווח שלך לרגולטור, למנהלת, האם כשאתה מקבל תלונה אתה מדווח להם?

ברוב המקרים - - -

במילים אחרות, יש לך למי לדווח עכשיו?

יש לי למי לדווח. במקרים שאני חושב שהם משמעותיים אני מדווח.

זה נתון לשיקול דעתך?

יש נוהל - - -

ברשותך, אוכל לקבל את הנוהל הזה?

בהחלט.

אני מבקשת לקבל את הנוהל.

אוכל להעביר גם את הנוהל שקיים אצלנו, הוא נוהל מאוד ממוקד, מאוד מסודר גם של עבודה מול משרדי ממשלה, גם בעבודה פנים ארגונית.

אני מבינה שלכל עמותה יש את הנוהל שלה. כן?

אני מעריך שכן.

להבנתי בעצם יש כאן עבודה מיותרת.

יש לנו את ההתלבטות בתור רגולטור, האם נכון שיהיה נוהל אחיד לכולם, או נכון שעמותות תוכלנה לנסח נוהל, שאנחנו נוכל לוודא שיש להם את הנוהל שלהם והוא כמו שצריך, כשכל עמותה תתנהל בנוהל שלה. אנחנו יושבים גם בימים אלה ועדיין מתלבטים האם נכון לעשות כאן נוהל אחיד לכל העמותות.

הערה אחרונה. אני חושב שזה אחד הדברים שמעסיקים אותנו, בראש דאגתנו, מעסיק אותנו ביום-יום, וזה מאבק מאוד גדול, בסופו של דבר במקום שבו הבת לא תהייה בטוחה היא לא תהייה. ההתייחסות לכל בת ברמה שהיא כאילו הבת שלי. או הבת שלנו ממש עם כל המשתמע מזה. אני חושב שאנחנו משתדלים לקחת אחריות ולא תמיד זה פשוט, אבל משתדלים לקחת אחריות גדולה.

תודה רבה אדוני. יהודית שילת פורום תקנה בבקשה.

תודה. אני מבקשת להעיר הערות שקשורות לראשי העמותות ולא למה שקורה במציאות בפועל. אני יודעת שכל מה שמתואר כאן הוא אומנם קורה בשטח ושהעמותות משקיעות הרבה משאבים כלכליים ומקצועיים כדי להבטיח את העבודה של הבנות בשטח. אבל דווקא כמי שמנהלת את פורום תקנה שמתעסק בעיקר ובמיוחד במצבים של דילמות מוסריות שהמענה החוקי עליהן לא ברור, שהחוק הפלילי ואפילו נציבות שירות המדינה שמתעסקת ביחסי עובד מעביד איננה יכולה לתת להן פתרון. יש לי הרגשה שגם ראשי העמותות באיזה אופן, אף על פי שהם עוסקים בפרויקט שהוא התנדבותי, דהיינו שבהחלט ניתן להחיל עליו נורמות מוסריות שאינן צריכות להיות קשורות דווקא לחוק הפלילי, כי הם מתעסקים בדברים, החוק אינו מחייב שירות לאומי על פי חוק. לכן הנורמות שיכולות להתפתח בתוך המערכת הזאת הן אחרות ויש אחריות גדולה מאוד על ראשי העמותות לפתח נורמות מוסריות, ועל עמותות דתיות על אחת כמה וכמה. ממילא ולכאורה אנחנו מדברים על נורמות שרבות מהן הן נורמות מוסריות ולא מוגדרות בחוק הפלילי.

עדיין יש לנו הרגשה בפורום תקנה, בו חברים, תומכים ומחזיקים את פעילותו של הפורום העמותות עצמן, עדיין יש לנו הרגשה שהעמותות צריכות להגיע לאיזו הכרעה שהיא הכרעה מוסרית כמו, האם לשלוח בנות למקום מסוים שהוא מאוד משמעותי, הבנות מאוד רוצות אותו, הבנות מאוד אוהבות להיות בו. לעמותת השירות הלאומי זה טוב שיש מקום כל כך טוב שהיא יכולה לשלוח אליו כל כך הרבה בנות. העמותה לא תמיד מקבלת הכרעות אמיצות שאומרות לארגון הזה שעוסק בחסדים כאלה וכאלה אנחנו לא נשלח יותר בנות כי בראש העמותה הזאת, הוא לא שייך לעמותות ההתנדבות אלא לעמותות אחרות שבנות שירות לאומי הולכות אליהן, הרבה פעמים יש סוג של אינטרסים, אני באמת אומרת את זה בעדינות מתוך הערצה למפעל ההתנדבות ולעבודת הקודש שראשי העמותות עושים. אני אומרת שיש לנו תחושה שהכרעות המוסריות שמתקבלות בקשר לשאלה עם איזה ארגונים ועמותות שפועלות בשטח השירות הלאומי משתף פעולה ועם איזה לא, הרבה פעמים אין אומץ לקבל החלטה שיכולה להיות גם תלוית אינטרסים, כי זה טוב, יש לנו תקנים, יש לנו מקומות שאפשר לשלוח אליהם את הבנות. אבל ראשי העמותות במקום הזה, יכולים להוות מקור סכנה לבנות גם אם אין לנו הוכחה שפגעו באופן ספציפי בבת שירות לאומי. אני מוכרחה לומר שבסופו של דבר מתברר שהם פגעו באופן ספציפי גם בבנות שירות לאומי.
מנקודת המבט שלי כמנהלת פורום תקנה שבאמת עוסק בסוגיות שהחוק לא סוגר אותן. אני חושבת שראשי העמותות של השירות הלאומי חייבים להחליט שגם הארגונים אליהם הם שולחים בנות כי הארגונים האלה מקבלים תקנים, צריכים להיבחן לא רק לפי הבחינה אם בנות שירות לאומי נפגעות. צריכים לשים גבול לגבול.

מה זאת אומרת? תחדדי בבקשה.

אני אתן דוגמה. אחד מארגוני השירות הלאומי שולח בנות שירות לעמותת חסד נפלאה שיש לה 100 תקנים מהגורמים הרלוונטיים. בעמותת החסד המופלאה הזאת עומד אדם שלפורום תקנה הגיעו עליו טענות בנושא של הטרדה וניצול מיני. אנחנו פונים לעמותה ואומרים לה 'תשמעו, אתם שולחים בנות למקום ההוא, יכול להיות שהמקום הזה לא טוב לבנות כי בראש עומד איש X, Y, Z שברור שאנחנו יודעים שיש לעליו תלונות כאלה'. אם זה לא נוגע ישירות לבנות שירות לאומי, ארגוני השירות הלאומי יכולים להגיד 'תשמעי, בנות שירות לא נפגעו אנחנו לא נכנסים לזה' וזה קרה לנו. אני רוצה לעלות את הרף - - -

את אומרת שהזהרת עמותה - - -

לא הזהרתי עמותה. העברתי מידע לארגון של שירות לאומי - - -

והארגון התעלם מהמידע ושלחת - - -

הוא לא התעלם, הוא קיבל את המידע, הוא עשה את הברור שלו, אבל בנות עדיין ממשיכות להגיע לשם ואנחנו יודעים שהאדם בראש הארגון הזה הוא עדיין אדם שיכול להיות מסוכן לבנות. אין הוכחות לכך בקשר לבנות שירות לאומי כרגע, אבל יש הוכחות לכך בקשר לנשים אחרות. כאשר האיש הזה חולש ושולט על משהו כמו 50, 60 או 100 בנות שירות, אני לא יודעת כמה בנות יש שם בתקנים, אז ברור שהן נכנסות לסוג של סכנה. לדעתי עמותות של השירות הלאומי צריכות להיות פי כמה זהירות בלהרחיק את עצמן ולשמור את עצמן מכל משמר כדי לא להכניס בנות למסגרות - - - -

גברתי, האם הדיווח נמסר גם למנהלת?

לא.

למה את נבוכה?

אני פשוט מנסה להיזכר, זה לא היה מאתמול.

למה פורום תקנה לא מדווח למנהלת? הרי זה תפקידו של הרגולטור לדעת איפה כדאי מאוד לקחת תקנים חזרה.

אני מקבלת את ההערה ברצינות, יכול להיות שלא חשבנו שזאת אופציה נוספת לתמיכה בפעילות שלנו, פשוט לא חשבתי על זה. כרגע אני צריכה לבדוק בנהלים שלנו איפה נמצאת המנהלת. יש לנו קשר עם נציבות שירות המדינה כמובן ועם לשכת היועץ המשפטי לממשלה כמובן. לגבי המנהלת הייתה לנו תחושה, משום מה, שזה מספיק שאנחנו עובדים מול ראשי הארגונים של השירות הלאומי שנמצאים אצלנו והם בעד הפעילות הזאת. שוב אני אומרת, לא מדובר בהכרעה משפטית פלילית חוקית, ולכן ראשי העמותות להתנדבות, יש להניח, חושבים פעמיים לפני שהם עושים איזו צעד שהם יכולים להיתבע בגינו.

גברתי ערה לביקורת הציבורית, בכלל פורום תקנה? מאחר ואת בעצמך אומרת שזה לא פורום משפטי כזה או אחר והכול פה על תחושות והבנות, רגישות או מידע, אבל גברתי - - -

גברתי תתקני, מדובר על עובדות ועדויות - - -

גברתי, האם יוצא מסמך מזהיר או האם את מרימה טלפון ואומרת. אני רוצה לדעת האם יוצא מסמך של פורום תקנה המזהיר את עמותה, או האם את מרימה טלפון ומודיע 'נודע לנו כך וכך'?

יוצא מסמך.

יוצא מסמך מסודר.

בוודאי. מול העמותה אנחנו עובדים באופן מסודר ושיטתי.

לא קיבלנו מסמך.

מול העמותות של השירות הלאומי. העמותות ששולחות את בנות השירות הלאומי.

מישהו כאן בחדר קיבל מכתב מפורום תקנה?

לא.

דו-שיח כן.

איך זה יכול להיות? המכתבים עד היום לא הגיעו?

הם הגיעו, והם גם נפגשו עם האנשים הרלוונטיים בפורום, הם גם יודעים על מה מדובר - - -

גברתי, איפה המכתבים?

אני צריכה לחזור לפרוטוקולים שלנו ולישיבות שלנו - - -

את אומרת כאן שיש לך מידע על גוף עם 100 מתנדבות שהזהרתם והמשיכו לשלוח. איך המידע הועבר? אני מבקשת לדעת.

המידע הועבר באופן חד-משמעי, אין אפשרות להכחיש.

והמכתב הכתוב?

אני צריכה לבדוק אם זה נעשה במכתב או בישיבה שיש עליה פרוטוקול. ישיבה יחד עם ראשי הארגון שיש עליה פרוטוקול.

טוב. תודה רבה. יפה גיסר בבקשה.

אני אבקש לומר שני משפטים, אולי שלושה. הדיון הזה מאוד מאוד חשוב בעיניי. אחד הדברים המרכזיים שאני אבקש לומר כאן לך כיוזמת הדיון. בראשי הארגונים של השירות הלאומי יושבים אנשים אחראים מאוד, כך לפחות אני תופסת את חבריי לתחום וגם במשרדי הממשלה האחראים. אני חושבת שהתחום הזה הוא תחום מאוד מאוד פגיע והוא דורש סוג אכיפה שלדעתי, בכאב גדול אני אומרת את זה, במאת האחוזים היא לא תתכן והיא לא מצויה בשום תחום אחר בחיים. אין ספק שהפגיעות של הבנות שיוצאות בגיל 18 מהחממות לחיים הציבוריים ולמרחב הציבורי היא גדולה מאוד. אני מבקשת שהאנשים שיושבים כאן בחדר, כולם יודעים את זה, אבל אני רוצה שאתן המחוקקות תדענה את זה, יש כאן תחום מאוד פרוץ בעניין הזה והיכולת לאכוף ולנהל היא יכולת כמעט בלתי אפשרית גם כשיש אנשים שלא ישנים בגלל זה בלילה.

כמו שאמר ידעיה, מבחינתנו כל בת וכל אירוע זה כאילו היא הבת האישית שלי, כך אני מתייחסת לזה וכך אנחנו מתייחסים לזה. לומר לך, ותגיד לך רות שאיתה דיברתי, שאנחנו יכולים להקיף את הכול ולדעת את הכול במפורש לא. זה לא קיים לא בצבא ולא באוניברסיטה, לא במקומות עבודה וגם לא בכנסת. במובן הזה אני באמת שמחה על הדיון כולל השאלות הנוקבות שאת שואלת. אני חושבת שצריך לייצר את הכלים המקסימאליים כדי למנוע או כדי להגיע למצב אופטימאלי בתחום הזה, למנוע כמה שאפשר פגיעות מכל הסוגים על הרצף.

אבקש לחדד ולומר שכל מקרה הוא מקרה מאוד חמור. מקרים ברמות של אונס שהוזכרו בהקשרים עיתונאיים נדירים מאוד. לצערנו הם טרגדיות, טרגדיות איומות והם מטופלים באופן הכי מקצועי כשזה נודע לנו. אנחנו, אני מבקשת ממך ובזה אני חותמת, שכל מידע שמגיע אליך ואת רוצה שיטופל, אני מבקשת באופן אישי כיושבת ראש "בת עמי", אני לא יכולה לקחת אחריות על ארגונים אחרים, לקבל מידע ישיר ממך. אני מתחייבת בזאת שזה יטופל בכל כובד האחריות והמקצועיות שיש לנו.

אני רואה בזה הנחה מאוד גדולה. אני חושבת שצריך לקדם נהלים ברורים והרגולטור לא עושה את תפקידו.

אגב, אני לא חושב שצריך להיות דיווח לרגולטור על מקרים של הטרדה. זה יפחית את מספר הפונות. אלו מקרים של דני נפשות.

דוד פלבר מנהל אגף בנות שירות לאומי במשרד החינוך. בבקשה אדוני.

רוב הדברים נאמרו, אחסוך זמן ואומר שלנו ברור שהשירות הלאומי הוא מעבר להטרדות המיניות. כפי שפתחת חבל שזה הנושא הראשון שעולה. העמותות עושות עבודה נפלאה, הבנות עושות עבודה נפלאה. לגבי כל בת שחווה הטרדה מינית אנחנו רואים בזה מאה אחוז טראומה בשבילה ומנסים לטפל בה הכי טוב שאפשר. אנחנו משקיעים בזה שעות בסמינר. להערכתי משרד החינוך מפעיל סמינרים כאלה וגם בפעילות החורף ואפילו בימי ההכרות והחשיפה לשירות הלאומי עם השמיניסטיות. השנה היו כאלה. השנה לבנות השירות לאומי היו סדנאות שעסקו בנושא הזה. זה חלק מסמינר ההכשרה בקיץ ובחלק מהעמותות הנושא מופיע גם בסמינר החורף, זה מופיע בעבודה של הרכזות אל מול הבנות במהלך השוטף, זה לא חייב להיות על ידי איש מקצוע, אבל כן לרכזת שפוגשת את הבנות שלה על בסיס שבועי ורואה את הדברים שיכולים לעלות ולהיחשף. ברור שלא ניתן לפתור את כל הבעיות, ברור שיש יותר מקרים ממה שמדווח, אבל ככל שאני מתרשם מהדיווחים שאני מקבל מהעמותות, כל מקרה שכן מדווח מקבל טיפול. יושבת כאן רק אחת מהאגודה להתנדבות, נעה ברג, העובדת הסוציאלית הראשית, בכל עמותה יש פונקציה כזאת. יש עובדות סוציאליות שהן הכתובת הראשית - - -

אחת ל- 750.

משרד החינוך למשל מממן אחת ל- 500 - - -

אז איך זה אחת ל- 750?

סליחה, בתוך המכרז כשאנחנו מבקשים מהם להציג כמה עובדים סוציאליים יש להם, הדרישה שלנו במכרז שתהייה - - -

אנחנו מתוקצבים, אחת ל- 750.

זה קורה על חשבונם. אנחנו חושבים שאחת ל- 750 זה לא מספיק. אנחנו מסכימים עם האמירה שלהם שעובדת סוציאלית שלא יכולה להיות אחראית על 750, לכן כשהם מציגים לנו את נתוני העובדים הסוציאליים שלהם במכרז הם עושים את זה אחת ל- 500 והם נאצלים לספוג כמו שהם סופגים עוד הרבה דברים שהתעריף לא מכסה.

אני מבקשת לפנות לשר החינוך בעניין הזה. אני רוצה יותר תקציב של המנהלת לנושא הזה. אי אפשר להשאיר את זה לעמותות. האם הדברים ברורים או לא ברורים? העמותות לא יכולות, לא צריכות והנושא הזה צריך להיות מטופל. כשאני משווה מה קורה בצבא ביחס לומה שקורה בשירות הלאומי, הפערים הולכים וגדלים ואנחנו לא יכולים להמשיך להפקיר את הבנות. יש כאן הפקרות בנושא הזה חד-משמעית. הפינג פונג הזה ביניכם ולא ברור לי. אם צריך אנחנו נביא יותר כסף, אבל אי אפשר להשאיר את זה לעמותות. אי אפשר ואסור.

אם תשיגו יותר כסף - - -

מה זה אם תשיגו. אי אפשר לקרוא לבנות לבוא לשירות לאומי כשאין לנו מעטפת הגנה ושהמרחב הציבורי פרוץ. בנות לא יודעות למי לפנות והן מגיעות לכנסת, הן לא צריכות להגיע לכנסת וכשיש הפלות בשירות הלאומי ולבנות אין כסף אני צריכה לגייס אותו משרת הבריאות, זה לא צריך להיות כך. זה לא צריך להיות כך.

אף אחד לא - - -

אז אל תגיד לי שזו הבעיה של העמותות. הכשל כאן הוא כשל בירוקראטי מתמשך. צריך לתת על זה את הדעת ולא יתכן שיש כאן דריכה על המקום. לקח שנים בשירות הלאומי שיש מוששג שנקרא הטרדה מינית ושמותר לדבר על הטרדה מינית. אנחנו בפיגור בטיפול ובהגנה על הבנות בשירות הלאומי. האם הדברים לא ברורים? לא ברורים?

ברורים מאוד. לדעתי העמותות עושות מה שהן יכולות - - -

תודה אדוני, הבנתי. תודה רבה. רות פולד ממרכז סיוע דתי.

נעים מאוד. אני ארצה לציין כמה נקודות חשובות. ראשית אנחנו מלווים נשים דתיות וחרדיות שעוברות הטרדות ותקיפה מינית בכל הארץ. לדעתי לא מספיק. יש לנו המון פניות של בנות שירות הלאומי שנפגעות במהלך השירות. אין לנו מספיק שיתוף פעולה עם הגופים שמספקים את השירות הלאומי.

תרחיבי בבקשה את העניין שאין מספיק שיתוף פעולה, למשל?

אסביר בדיוק. אני יודעת שהם מכשירים עובדות סוציאליות שנותנות הכשרה בעניין הטרדה מינית. בעיניי זו עבודה טובה, אבל זה לא מספיק מהסיבה הפשוטה, מי שעברה תקיפה מינית בהרבה מהמקרים לא תרצה להיחשף בפני המסגרת שלה. לא סתם היא פונה אלינו בצורה אנונימית, זה חלק מהפגיעה, הן רוצות להישאר אנונימית. הייתי מצפה שיפנו אלינו ויעזרו בנו יותר. זה מה שאנחנו עושים ביום-יום. אנחנו מלווים את מי שעברה תקיפה מינית בין בטיפול ובין בהליך פלילי. שנית, לדעתי ההכשרה חייבת להיות גם איתנו. אני לא אומרת שהעובדות הסוציאליות של העמותות לא יכולות לעשות את זה. חייבים שתהייה שם כותבת שהיא אנונימית ואחר כך הם יכולים לפנות אלינו ולא למסגרת שלהם. אנחנו נתקלים בהרבה פניות שמגיעות אלינו של בנות שלא רוצות להיחשף במסגרת. אני חושבת שאנחנו חייבים להיות שם.
דבר נוסף, לדעתי זה לא מספיק בהכשרה לפני השירות הלאומי, זה על יבש, זה בתיאוריה. חייבים להביא אותנו באמצע השירות הלאומי כשהבנות נמצאות כבר בתוך הקונטקסט ויודעות ממי הן חוששות, שיראו את הפנים שלנו. שוב, אין סדנה בה אנחנו לא מגיעים לשירות הלאומי, לבתי הספר ולסמינרים שלא מגיעה אלינו בחורה עם סיפור ופותחת בסיפור. אין סדנה שאנחנו נמצאים ולא נפתח סיפור. חבל שלא יראו את הפנים שלנו ושתדענה שאפשר להיעזר.

יש עמותה שיש בה איזה מפגש תוך כדי השנה?

אצל כולן. מפנים אותם.

תודה רבה. ארנה קטלר מנכ"ל "שלומית" בבקשה.

אני לא ארצה לחזור על הדברים שכבר נאמרו. אני מסכימה עם הרבה מהמילים שנאמרו. אני רוצה להאיר זרקור על משהו שאולי לא קשור, אבל מאוד מאוד קשור. אני מזכירה שאנחנו מטפלים גם בבנות מהמגזר של בני המיעוטים. שם אנו חווים הטרדות מיניות לצד אלימות מאוד מאוד קשה. אני בתפקיד רק ארבעה חודשים, יש לי כבר חמישה מקרים כאלה כולל מקרים שהגיעו לבית חולים במצב של טיפול נמרץ. אני מאוד מבקשת שתוסיפו לדיון הזה גם את הנושא הזה כי לדעתי יש כאן עניין של מוגנות במובן הכי עמוק והכי רחב של העניין.

למען גילוי נאות, אני בוגרת 25 שנות שירות בצה"ל. אני יודעת מה הצבא נותן לבנות. אני חושבת שאין שום ספק שצריך לתת את זה גם בשירות הלאומי. לדעתי אנחנו, הגופים מומחים בשירות הלאומי יודעים לתת את זה. לדעתי חלק מהמצוקות הכלכליות והתקציביות לא מאפשרות לתת את זה.

ברשותכם אני רוצה להאיר עוד זרקור על עניין הכשרה נותנים לרכזות שלנו שמתמודדות עם העניין. חצי דקה ברשותכם כדי לשבר את האוזן, בצבא ההגנה לישראל לכל היועצים הארגוניים, הקב"ן, הפסיכולוגים וכן הלאה, פעם בשבועיים יש שעה וחצי של הדרכה אישית, באות נשות המקצוע ומקבלות חיזוקים בהדרכה אישית איך מתמודדים עם הסוגיות האלה. בשירות הלאומי, לצערי, אין את הכסף הזה. אם אנחנו רוצים אותו אנחנו צריכים לקחת אותו מתוך דברים אחרים. לדעתי צריך להדליק את הזרקור גם על הדברים האלה. איזו הכשרה תוך כדי השירות אנחנו נתונים לרכזות כדי שהן ילוו את הבנות בצורה יוצאת מהכלל. הן מסוגלות, הן יודעות, צריך רק לחזק אותן. תודה.

אני אבקש הבהרה. יש כאן משהו שאני לא מצליחה להבין. דוד פלבר, אתה מנהל אגף בנות שירות לאומי במשרד החינוך. המנהלת היא בכלל תחת המשרד למדע וטכנולוגיה?

האחריות תחת משרד לאזרחים וותיקים, היא עברה לפני חודשיים.

אתמול בררנו ואמרו לנו - - -

הם עדיין יושבים במשרד, אבל האחריות היא של השר לאזרחים ותיקים. השר הממונה.

אני צריכה סדר. דוד תעשה לי בבקשה סדר.

יש רגולטור ויש גופים מפעילים. גוף מפעיל יכול להיות משרד החינוך, משרד הרווחה, משרד הבריאות.

מה זה גוף מפעיל? מהן העמותות?

העמותות הן זכייניות שיש להן רישיון. המדינה נתנה זיכיון לשבע עמותות לפעיל שירות לאומי, הן נקראות גוף מוכר, הן אלה שעושות את איתור הבנות, את ההשמה שלהן, את הליווי שלהן, את העובדות סוציאליות, את הדיור, את דמי כיס. הן אחראיות לכל המעטפת שעוטפת. מעליהן יש רגולטור - - -

על זה לא דבר דיברנו, על המרוץ המטורף של הסיירות ומה קורה לבנות עם כל הסיפור שקורה לבנות, על זה לא דיברנו.

זה שאמרתי, בעניין השירות הלאומי יש הרבה דברים שניתן לעשות דיון. אפשר לשמוע גם דברים יפים ולא רק - - -

על הסיירות, אני כל היום מקבלת טלפונים.

גם בעניין הזה אנחנו פועלים.

לצערי למי שיש לה קשרים כן ולמי שאין לה קשרים אז לא.

אני חושב שזה לא נכון, אבל כפי שאמרת זה לא הדיון כרגע.

הרגולטור נותן את הרישיונות, את הזיכיון להפעיל ואחר כך יש גופים שדרכם מתבצע השירות הלאומי. זה נקרא גוף מפעיל, זה יכול להיות משרד החינוך, משרד הרווחה או עמותה קטנה.

בעצם אתה אומר שיש לנו את המנהלת שמקומה זז וכעת היא הולכת להיות תחת השר אורי אורבך ואחרי זה יש את משרד החינוך שהוא המפעיל?

משרד החינוך הוא המפעיל הגדול, אבל לצידו יש הרבה גופים מפעילים שהגדול מביניהם הוא משרד החינוך.

הבנתי. מתחת לזה יש את העמותות?

לא מתחת. העמותות קיבלו זיכיון מהשר. יש שבע עמותות שרק דרכן ניתן להפנות לשירות לאומי. השר האחראי על זה כעת הוא השר לאזרחים ותיקים. השר יכול לתת אישור לגוף לשמש כגוף מוכר. כל מי שרוצה לקבל מתנדב שיתנדב במסגרתו יכול לקבל אותו רק מהגופים המוכרים. יש את המנהלת, יש את הגופים המוכרים ויש 5,000 גופים מפעילים אליהם מגיעות הבנות בבוקר ומשרתות. הגוף המפעיל הגדול ביותר הוא משרד החינוך. דוד פרבר אחראי על 3,400 שנמצאות במשרד החינוך.

שנמצאות בעמותות השונות.

באמצעות העמותות האלה.

מורכב. מאוד מאתגר. אני לא מבינה למה המבנה הזה כל כך מסובך.

אם הועדה רוצה להיכנס לכל השירות הלאומי, נשמח לבוא לתת סקירה כללית על כל המערכת.

אני לא נגד, בתוך עמי אני חיה ויפה זיסר יודעת את זה. הבת שלי הייתה צריכה אישור ללימודים לקח חצי שנה עד שהיא קיבלה אישור שהיא עשתה שנתיים שירות לאומי, אם לא הייתי מרימה טלפון ליפה, הבת שלי לא הייתה מקבלת את האישור הזה. הבת שלי לומדת היום רפואה. אני יודעת מהחברות שלה עד כמה הבירוקרטיה מרוכבת. היא אמרה לי 'אימא נמאס לי כבר, עשיתי שנתיים שירות לאומי ולמה אני לא יכולה לקבל את האישור בזמן'. אני אומרת לך שאם לא הייתי מרימה טלפון ליפה אז האישור הזה לא היה מגיע בזמן והיא הייתה מפספסת את הלימודים. אני יודעת איפה אני חיה. הבירוקרטיה המסובכת הזאת מקרינה על הבנות, על הזכויות שלהן, על המעטפת, על הכול וצריך לתקן את זה.
אני לא באה בביקורת. היום אני בכובע של יושבת ראש הועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. אני רוצה תיקון עולם, אני רוצה הגנה על הבנות שלנו, זה לא יכול להיות שהבת שלי שהייתה בשירות צבאי, לטעמי האישי, היא עבדה פחות קשה מהבת השנייה שהייתה בשירות הלאומי באחוזת שרה ושנתיים נתנה את נשמתה. עד היום יש לה צלקות. היא הייתה מוגנת פחות, היא קיבלה עזרה פחות. נכון שהיא הייתה במקום מדהים שנתן לה את המעטפת, אבל לא בכל מקום יש את המעטפת שנותנת את זה. או שנשים את הדברים על השולחן ונבין שכולנו בסירה אחת ושאנחנו רוצים לפנות למען הבנות והבנים, או שתתחילו להתנגח איתי על כל מיני דברים. היא לא הייתה צריכה לחכות חצי שנה לאישור הזה. לא ניקח את ההטרדה המינית, את האישור הבירוקראטי כדי שהיא תוכל להירשם לאוניברסיטה. זה נובע גם מהמורכבות שעכשיו ניסתי להבין מה זה השירות הלאומי ואיך הוא עובד. תסכימו איתי שיש לנו בעיה בשטח. אני מקבלת כל הישיבה פתקים ו-SMS על כל מיני מידעים. אני לא רוצה את זה, אני רוצה שנעבוד ביחד. אין בררה.
אני אפנה לשר אורי אורבך ונעשה ישיבה. לפרוטוקול, אני מבקשת פגישה במהלך מושב הקיץ עם השר אורי אורבך שהמנהלת עוברת אליו. השר אורי אורבך מכיר את הנושא, הנושא קרוב אליו ואין כמוהו לנסות לקדם את הנושא הזה. בנוסף צריך להגדיל את התקציב ואין ספק שהנושא של ההטרדות המיניות צריך לעבור בצורה מוסדרת לגוף אחד והוא המנהלת. צריך לראות איך בונים את זה אצלכם. לבנות בצורה מסודרת, משכילה, אני לא באה באופן לאומתי, אני רוצה לבוא לתקן עולם. תסכימו איתי, כולם, שכל מה ששמענו כרגע לא מספיק טוב. לא מספיק טוב.

מעבר לכל מה שנאמר כאן, דווקא מהפריזמה של מעמד האישה, אני חושב ששווה שתכירו פרויקטים של העצמה אדירה שהבנות עוברות. יש נערות במצוקה שמתחילות מאשפתות, מסמים וזנות ומסיימות בתור חונכות ובתפקידים נפלאים. גם בת נורמטיבית, מקבלת המון העצמה. לדעתי דווקא בפריזמה של מעמד האישה כדאי להכיר את זה ולא רק את התקלות שקיימות גם באישורים וגם בסיירות, הכול נכון, מוכר ומטופל, אבל יש גם המון דברים יפים ששווה שיעלו כאן בוועדה.

בסדר גמור. תודה

רחל הרניק מעיריית ירושלים כבר שני עשורים. בעברי במקביל הייתי כשש שנים יועצת ראש העיר ירושלים לקידום מעמד האישה.

אני מזדהה עם כל מה שנאמר. אבקש להאיר זווית נוספת. את נושא מפעילי בנות השירות הלאומי שמקבלים את התקנים מהגופים הממשלתיים. אני חושבת שגם בתקנון וגם בחוזה יש לחייב את המפעילים שיעברו גם הם השתלמות בנושא של הטרדה מינית, הרעיון לחדד כל היום ולפמפם - - -

גברתי, מה זאת אומרת המפעילים? תסבירי בבקשה.

למשל משרד החינוך נותן 500 תקנים למנהלי בתי ספר, לחייב אותם לבוא להשתלמות כזאת. יש לנו את הבנות, את הרכזות ואת המפעילים הישירים בשטח. שכל גוף שמקבל תקן, וזה כסף ממלכתי, שגם הוא ישתתף בסדנאות כאלה. פשוט לדבר ולעורר כל היום את המודעות, זה קיים, אבל צריך לחדד כל הזמן.

אני סגנית לענייני פדגוגיה במנהל החינוך הדתי. לדעתי טוב שאני אחרונה. אני מבקשת לספר מה קורה בחמ"ד בהכשרה של הבנות, אגב כולן ולא רק הבנות שמשרתות בשירות הלאומי אלא גם אלה שעתידות לשרת בצבא. בשורה התחתונה, ולא אזכיר תכניות שונות כמו נכונות לשירות, תכניות שפ"י (שירות פסיכולוגי ייעוצי) שיש לנו במנהל סביב הבנות שעתידות לשרת, אנחנו קולטים אותן אצלנו, זה בא משני הכיוונים. יש לנו שני אנשים שזה תפקידים. האחד עובד חמ"ד לתמיד, הוא עובד עם הבנות באמצעות תכנת SMS, ונמצא בקשר כל הזמן. כמו שאת מקבלת פניות אנחנו נמצאים בקשר יומיומי עם הבנות ולא רק עם המתנדבות בחינוך אלא כולן. יש לנו אחראית על הייעוץ ברמה הארצית. כשיש משהו אנחנו משתדלים להיות. זאת נקודת סוף.
חשוב לי לדבר על תכניות שמתבצעות לקראת יציאה לשירות לאומי. אנחנו מתעסקים בזה. השנה בירידים שקיימנו יחד עם המנהלת ועם העמותות העיסוק המרכזי היה הכנה לשירות הלאומי. חבל לנו, אבל סביב הסוגיה הזאת יש הכנה לקראת, הכנה משמעותית לקראת. לדעתי זה שווה ציון, הבנות לא מגיעות בלי כלום. תודה.

סיכום הדיון: אני מבקשת מהמנהלת תוך חודש להגיש לוועדה נוהל. תשבו וחשבו איך אתם עושים את זה. נוהל מסודר לכל העמותות ואת דרך העבודה שלכם. יש לכם חודש.

הוועדה תתכנס כאן במהלך מושב הקיץ.

אנחנו כבר עובדים על זה.

אני מאוד שמחה שאתם כבר עובדים ואני גם מאוד שמחה שקיבלתם זריקת עידוד לקראת הוועדה. אני מבקשת שתוך חודש תציגו את זה. אני רוצה לקדם כאן ישיבה עם השר במהלך מושב הקיץ אחרי שאנחנו נסתכל ונתייעץ עם הגורמים המוסמכים.

אני ערה למורכבות המבנית שגם עליה צריך לתת את הדעת ובטח ובטח לקראת השינויים העתידיים. כרגע אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מסייעים ומתקדמים עכשיו.

אני מבקשת שהנוהל הזה יוגש אלינו. אנחנו נקיים כאן דיון עם השר בהיבטים השונים שעלו: הקשר, גם שלכם, גם על הנושא הפיקוח שלכם, על ההכשרות, על התפקיד שלכם. אני חושבת שאתם צריכים לשבת ולעשות שיעורי בית מאוד מאוד גדולים ולהיעזר בגופים. יש גופים שיודעים, שמכירים ויכולים לסייע בידכם. אם תרצו נוכל לחבר אתכם.

הוועדה תפנה גם לשר החינוך בעניין המורכבות שעדיין לא ברורה לי, על העבודות הסוציאליות מי מממן אותן, השר - - -

סליחה, אני חייב לומר מילה, התעריף לבת נקבע על ידי הרגולטור. הוא קובע שתעריף לבת הוא 2,000 שקל לחודש שכולל דיור, בול לנסיעות ושורה של תנאי שירות.

גם כאן הרגולטור צריך לתת - - -

הרגולטור הוא זה שצריך לעלות את התעריף. לעמותות יש השגות לגבי הרבה רכיבים בתעריף. אולי הן חושבות ששכר הדירה אינו מספיק, אולי דמי הקיום אינם מספקים, יש שורה של דברים. בין היתר הוא צריך לקבוע את הפרמטרים, על כמה חניכות הרכזת אחראית, על כמה בנות שירות, האם על 50 או על 100. זה משליך על היכולת של הרכזות, של העובדות הסוציאליות לתפקד.

בימים אלה יושבת ועדה במשרד האוצר יחד איתנו שבוחנת את התעריף.

אני חושבת שאחת מהמסקנות של הדיון הבוקר, שאולי אתם תקימו ועדה של הנציגים ושל הידע שסובב סביב השולחן כאן ועם עוד גורמים, על כל ההיבטים שאני כרגע נחשפת להם בפעם הראשונה כאן בצורה מסודרת או לא מסודרת, אבל אתם מכירים את זה שנים. יש כאן אנשים ששנים בתחום. שבו ותעשו סדר אצלכם כי אנחנו נבוא לפקח. עוד חודש אני רוצה את הדיווח ואנחנו גם נשב עם השר. אני לא רוצה לשמוע תשובות של 'אנחנו לא הספקנו'. יפה שעה אחת קודם.

תודה רבה לכולם, המשך יום טוב.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:00.>