PAGE
2
ועדת משנה לעסקים קטנים ובינוניים

25/02/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 2>
מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכספים
לעסקים קטנים ובינוניים
יום שלישי, כ"ה באדר א התשע"ד (25 בפברואר 2014), שעה 14:00

<הצגת תכניות להתמודדות עם מחנק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים>

חברי הוועדה: >
רוברט אילטוב – היו"ר
חנין זועבי

חמד עמאר

>
שי דותן - מנהל תחום בכיר, מע"מ, רשות המסים, משרד האוצר

טל רביב - רכזת ערבויות מדינה, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

עמית מרזאי - רפרנט ערבות מדינה, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

דניאל פרג - אגף החשב הכללי, משרד האוצר

ארבל לוין - מנהל תחום בכיר מאקרו, הסוכנות לעסקים קטנים ובינויים, משרד הכלכלה

עמי ברנע - כלכלן, מחלקת המחקר, בנק ישראל

מוטי ימין - מנהל מחלקת תאגידים, רשות לניירות ערך

גלי כספרי - מנהלת מחלקת המחקר, איגוד הבנקים בישראל

רועי קציר - מנהל מחלקת רגולציה, בנק הפועלים

אלכס סטולבוב - מנהל המטה העסקי, בנק אוצר החייל

עו"ד צפי הדר ריכטר - יועצת משפטית ומייסדת בנק אופק, הבנק הקואופרטיבי

פרופ' רות פלאטו שנער - ראש המרכז לדיני בנקאות, המכללה האקדמית נתניה

אורן הרמבם - מנהל אגף לתעשייה קטנה ובינונית, התאחדות התעשיינים

ברוך שניר - מנהל תחום כלכלה, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

ד"ר רובי נתנזון - יועץ כלכלי, לה"ב, ארגוני העצמאים

רו"ח אורי בארי - לשכת רואי החשבון בישראל

עו"ד נתן שילה - היועץ המשפטי, איגוד החברות הציבוריות

חיים אייזנפלד - נשיא לשכת היועצים העסקיים בישראל

איתי בן נתן - יו"ר מערך תקשורת ודוברות, לשכת היועצים העסקיים בישראל

אביגדור זיידמן - יו"ר מרכז גיוס חברים, לשכת היועצים העסקיים בישראל

מנחם לרר - מתאם פעולות לשכת היועצים העסקיים בישראל

אשר גרין - התאחדות בוני הארץ


עו"ד יעל גויסקי - יועצת חקיקה ולוביסטית, מטעם לה"ב

אלכס גנדלר - לוביסט, חב' "ברגודו יועצים", מייצג את התאחדות המלאכה והתעשייה

עו"ד עמוס טל - לוביסט, חב' "כהן רימון כהן", מייצג את ישראכרט

רומן גרביש - לוביסט, חב' "פיליס", מייצג את התאחדות בוני הארץ

זכריה רייך - שדלן, חב' "פרילוג", מייצג את איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה

ליאת קרפטי

אהובה שרון – חבר המתרגמים
<הצגת תוכניות להתמודדות עם מחנק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים>

אני מבקש לפתוח את הישיבה השנייה של ועדת המשנה לעסקים קטנים ובינוניים. התחלנו את הדיונים בכל הנושא שקשור לאשראי ומקורות האשראי ואנחנו כגוף מפקח על פעולות הממשלה גם רוצים לראות ולשמוע על מדיניות הממשלה ומוסדות הממשלה בנושא. לאחר שנעבור על כל הנתונים ונראה את כל המצגות, נגבש את דרכי הפעולה של ועדת המשנה והכנסת בסוגיה זאת.
ביקשנו לדון ולראות את האפשרויות, האופציות והכלים שהמדינה והממשלה מפתחת כדי באמת לראות, לתמוך ולעזור לקדם את הנושא כך שלעסקים הקטנים תהיה היכולת לקבל את האשראים שמהווים את הדם שזורם בדרכי העסק כי בלי אשראים קשה מאוד לנהל את העסק.

לכן ביקשנו להציג את הנושאים כבר בדיון השני אותו אנחנו מקיימים היום.

מוטי ימין מרשות לניירות ערך יציג את ההמלצות והפתרונות של הרשות. בבקשה.

תודה רבה. אני אנצל את מספר הדקות שעומדות לרשותי כדי להציג לכם ממש בקצרה מודל ראשוני שרשות ניירות ערך מעוניינת לקדם על מנת לאפשר לעסקים קטנים להתממן בעקיפין דרך שוק ההון. המטרה היא להציג בתמציתיות קווי מתאר למודל שהרשות מעוניינת לקדם במטרה לאפשר לעסקים קטנים להתממן בעקיפין דרך שוק ההון ואני אציג את המסגרת הכללית של המודל ואגע בכמה היבטים שקשורים לחלק מהעקרונות שמונחים בבסיסו.

בשקף הזה אתם יכולים למעשה לראות בתמונה מלמעלה חלק מתוך התכנית האסטרטגית הרב שנתית של רשות ניירות ערך כאשר הצד הימני בתוך השקף הזה מתאר יוזמות של הרשות שנועדו לפתח את שוק ההון, לשכל אותו ולהנגיש אותו לתחומי תעשייה וענפים שנכון להיום מתממנים בעיקר באמצעות המערכת הבנקאית או באמצעות הלוואות פרטיות מגופים מוסדיים או לחילופין באמצעות מימון מחוץ לארץ, כאשר האופציה של מימון דרך הבורסה כמעט ולא מוכרת בכל מה שאתם רואים בצד הימני של השקף הזה. מהבחינה הזאת אנחנו פועלים כדי לבחון את ההסרה של חסמים שיאפשרו לעשות מימון מוניציפאלי של עיריות בשוק המקומי, לממן פרויקטים של תשתיות, ליצור מודלים חדשניים של מימון לדיור בר השגה וכדומה.

לצד העניין הזה של הכנסת תחומי תעשייה חדשים לבורסה יש לנו גם כוונה לפתח מוצרים פיננסיים חדשים. אני אזכיר רק אחד מהם מכיוון שהוא מתחבר לנושא המימון של העסקים הקטנים בעקיפין וזה נושא האיגוח שעליו אני לא ארחיב במצגת אבל ככל שזה יעניין, אני אשמח לדבר גם עליו. המשמעות היא של פרויקטים בתחום האיגוח שיאפשרו לבנקים למכור חלק מההלוואות שהם מעמידים ובדרך הזאת לשחרר להם הון חדש שיאפשר להם גם להעמיד מימון.

אם תוכל לפרט את המונחים, כי לא כל חברי הכנסת מצויים בנושאי כלכלה אבל נושא עסקים קטנים מאוד חשוב להם.

בהחלט. הנקודה היחידה שאני אדבר עליה והיא מחוץ למצגת היא נושא האיגוח. איגוח, זה מודל שמאפשר לבנקים או לגופים עסקיים אחרים שמחזיקים נכסים שצפויים להניב תזרים מזומנים – אם נדבר בלשון פשוטה – בנקים שהעמידו הלוואות ללקוחות , משכנתא או הלוואות עסקיות, יכולים באמצעות מודל של איגוח למכור את תיק ההלוואות הזה לצדדים שלישיים, לקבל כסף כמכירה לכל דבר. זה מפנה להם הון חדש שיוכל לשמש אותם לצורך העמדת אשראי בהתאם לכללים של המפקח על הבנקים. בין היתר הנחת העבודה היא שזה גם יוכל לשחרר אשראי לעסקים קטנים באמצעות שימוש במודל הזה.

מה עמדת בנק ישראל לזה?

בנק ישראל, למיטב ידיעתי, תומך במודל הזה של האיגוח. אנחנו חברים בצוות בין-משרדי - רשות ניירות ערך, בנק ישראל, משרד המשפטים, אגף שוק ההון ורשות המסים – שצפוי להמליץ בקרוב על שורה של צעדי חקיקה שיוכלו להכניס לישראל את השימוש בכלי הזה של האיגוח שהוא מאוד מקובל בעולם וכמעט לא נעשה בו שימוש בישראל.

אחרי שהזכרתי את נושא האיגוח, כלי עקיף לתמוך בהגדלת אפיקי אשראי לעסקים הקטנים, אני רוצה להתמקד בכלי שאנחנו רואים אותו ככלי ישיר ומאובחן מכלים עקיפים וזה הרעיון של יצירת קרן סחירה שהתכלית שלה היא העמדת אשראי לעסקים קטנים באמצעות אימוץ של שני מודלים שקיימים נכון להיום בארצות הברית. אחד מהם נקרא ביזנס דיוולופמנט קומפני, הקרנות לפיתוח עסקים, והשני הוא ה-סמול ביזנס אינווסטמנט קומפני. המשותף לשני המכשירים הללו בארצות הברית הוא שהתכלית שלהם היא להעמיד אשראי לעסקים קטנים באמצעות שימוש בתמיכות ממשלתיות ובכפוף למספר עקרונות שאני אציג בהמשך במסגרת המבנה של המודל. אגב, ה-BBC – הביזנס דיוולופמנט קומפני – בארצות הברית מפוקח על ידי רשות ניירות ערך והכלי השני של ה-אינווסטמנט קומפני מפוקח על ידי הסוכנות לעסקים קטנים. ה-BBC הוא סחיר וה-SBIC הוא כלי שאינו סחיר אבל יש אפשרות לשלב בין שני הכלים הללו. כלומר, חברה בארצות הברית יכולה לקבל רישיון כפול, גם כ-BBC וגם כ-SBCI וליהנות ואפשר לומר יכולה למקסם את תמריצי המדינה שנועדו להגדיל את האשראי לעסקים הקטנים.

בגדול המודל הוא מאוד פשוט. הרעיון הוא שמוקם גוף SPC ייעודי שמטרתו להעמיד אשראי לעסקים קטנים, הוא מגייס הון עצמי, אקוויטי, מהציבור, על ה-אקוויטי הוא מתמנף באמצעות שתי שכבות של חוב, שכבה אחת של חוב מקבלת ערבות ממשלתית כדי להוזיל את עלויות האשראי של המימון שאותו גוף מבקש להשיג, ושכבה נוספת של חוב שהוא לא מגובה בערבות ממשלתית. יש מגבלות בארצות הברית על היקף החוב ביחס אליו ניתן לקבל את ערבות המדינה אל מול ההון העצמי. היחס הוא של אחד לשתיים. כלומר, על כל שקל שהגוף הזה מביא מהבית כהון עצמי או שהוא מגייס מהציבור כהון עצמי, הוא רשאי לקחת הלוואה בשני שקלים נוספים בערבות מדינה ויש אפשרות גם לקחת עוד שקל נוסף של חוב ללא ערבות מדינה כך שמשקל אחד של הון עצמי אפשר בסופו של דבר להגיע לארבעה שקלים. הכול נכנס לתוך קרן סחירה למימון של עסקים קטנים ובינוניים ומעמידים אותו כאשראי לעסקים בהתאם לקריטריונים שנקבעים.
מה היתרונות של הקרן הסחירה. אני חושב שהם ברורים. הרעיון הוא לייצר תחרות, לייצר אלטרנטיבה למערכת הבנקאית ולהפחית את עלויות האשראי. במקביל אנחנו רואים חשיבות לסחירות של הקרן הזאת בהיבטים של שקיפות, מאחר וקרן סחירה תהיה כפופה לכל הוראות הגילוי לפי חוק ניירות ערך ותקנות ניירות ערך. ניתן יהיה לעקוב באופן רציף אחר הדוחות הכספיים שלה, ניתן יהיה לראות להיכן הולכים הכספים, מה הרווחיות של הקרן הזאת ואם קורה אירוע חריג, יש גם חובות להגיש דיווחים מידיים.

אם נרצה לעשות דריל דאון לתוך המבנה של הקרן, אבל צריך לזכור שזה רק ראשוני ואפשר להכניס בו התאמות, אני אזכיר כמה נקודות שלדעתי הן חשובות על מנת להבין את המודל הזה. אחד מהם הוא כמובן הנושא של הסחירות. היבט נוסף צריך לתת עליו את הדעת הוא האם זאת קרן שצפויה להתפרק אחרי פרק זמן מסוים, עשר שנים, 15 שנים וכדומה. בארצות הברית הקרנות האלה מתפרקות אחרי תקופה מסוימת, בארצות הברית אלה עשר שנים עם אפשרות להאריך את זה לתקופה של שנתיים אבל כמובן ניתן לחשוב גם על מודל של קרנות הן עבר גרין, כאלה שאינן מתפרקות לאחר תקופה מסוימת של פעילות.

בנוסף חשוב שהיזמים של הקרן יהיו מושקעים מכיסם הפרטי בהון העצמי של הקרן כדי לצמצם את מה שאנחנו קוראים לו אמור לזארד, הסיכון המוסרי שיכול להיות להם אם הם ישתמשו רק בכספי אחרים על מנת להעמיד את האשראי לאותם עסקים קטנים. הם צריכים להיות חלק מהמשחק ולדעת שהם מסכנים את ההון הפרטי שלהם כאשר הם לוקחים על עצמם את ניהול הקרן של האשראי לעסקים הקטנים.

יידרשו גם מספר התאמות בחוק החברות הישראלי כדי לאפשר לקרן הזאת לפעול, בין היתר נצטרך לאפשר ליזמים שלא הכניסו את מרבית ההון לחברה להמשיך ולשלוט בה בניגוד לכללים קיימים היום בחוק ניירות ערך ובחוק החברות שאומרים שכדי לשלוט אתה צריך להביא את רוב הכסף מהבית. הרעיון הוא להביא כסף בשיעור מינימלי מהבית אבל לקחת מימון בהיקפים הרבה יותר משמעותיים מהציבור הרחב ומהגופים המוסדיים ועדיין לשמר את יכולת השליטה והניהול בידי היזמים.

נקודה נוספת שבעינינו היא חשובה מאוד כדי לייצר את התמריץ הרלוונטי להקמת הקרנות הללו מגיעה מתחום המיסוי. ההצעה שלנו היא לאמץ את המודל האמריקאי ולהפוך את הקרנות הללו, להסתכל עליהן כעל חברות שקופות לצורכי מס. זאת אומרת, הקרנות אינן משלמות מס על הרווחים שלהן והמס ישולם כאשר יחולקו הדיבידנדים לבעלי המניות. זה מודל שאנחנו מכירים אותו בארץ מעולם קרנות הנאמנות הסגורות ואנחנו ממליצים לאמץ אותו וליישם אותו גם על הקרנות להעמדת אשראי לעסקים קטנים. זה גם המודל האמריקאי בהקשר הזה.

הקרנות הללו, על פי מדיניות ההשקעה שלהן, יצטרכו להתמקד בהלוואות לעסקים קטנים ובינוניים כאשר עיקר הפעילות שלהן היא בישראל אבל אפשר כמובן להחליט על מיקוד מסוג אחר. יצטרכו כמובן שיהיה פיזור ויהיו הוראות שיצמצמו את החשש מפני הפגיעה ביציבות של הקרן הזאת וכדומה.

כמו שהזכרתי, על כל שקל הון עצמי ניתן לגייס שני שקלים בערבות מדינה ועוד שקל נוסף של חוב שהוא ללא ערבות. אגב, אנחנו רואים לנגד עינינו בגיוס בקרנות הללו סדר גודל של כחצי מיליארד שקלים ואם נכפיל את זה פי ארבע, זה אומר שהקרנות הללו בסופו של דבר יוכלו לנהל, כל קרן טיפוסית כזאת, כשני מיליארד שקלים אותם ניתן יהיה להעמיד כאשראי לעסקים הקטנים.
אני לא אכנס לכל הפרטים. אני חושב שיהיה מיותר לצלול לתוכם.

זה המודל אותו אנחנו מציעים.

תודה רבה. שאלות.

התאחדות התעשיינים. רציתי לדעת האם חוץ מהשינוי בחוק החברות עליו דיברת נדרשים עוד שינויי רגולציה כדי לאפשר לקרנות כאלו לפעול.

כן. יידרש שינוי בפקודת המסים כדי לייצר את השקיפות של החברות האלו לצורכי מס. מעבר לכך, יידרשו גם הסכמות, לא ברמת החקיקה אבל של גורמים רלוונטיים באוצר כמו החשב הכללי לצורך העמדת הערבויות. אני מניח שגם תהיה רלוונטיות לאגף שוק ההון מבחינת האפשרות של גופים מוסדיים להתממן ולמעשה לקחת חלק במימון העקיף. לא פירטתי את כל היבטי המודל אבל יש עוד ניואנסים שכמובן יצטרכו לתת עליהם את הדעת.

מי מבחינתכם הוא קהל היעד? חברות קטנות, בינוניות, איזשהו טווח של מחזורים? אתה יכול לתת הערכה כזאת?

אנחנו משאירים את זה פתוח לדיון. אני מניח כאשר המדינה, ככל שהיא תהיה מוכנה לתת את הערבויות כתמריץ לפיתוח של הקרן, גם תדע להגדיר מבחינת צורכי המשק להיכן נכון שהכספים האלה יגיעו. לנו כרשות ניירות ערך אין אינטרס בהגדרה כזאת או אחרת של מי ייחשב עסק קטן.

לפני שממשיכים בשאלות, יש כמה דברים שאני הייתי רוצה לדעת. מה עמדת בנק ישראל והאוצר? מה הם המכשולים העיקריים ומה לוח הזמנים? אלה הם הדברים החשובים והקריטיים בנושא הזה.

השאלות כמובן הן חשובות אבל אני לא יכול לדבר לא בשם בנק ישראל ולא בשם האוצר כדי לומר מה עמדתם בנוגע להצעה. בהתרשמות שלנו, כאשר המודל הזה הוצג לגורמים הרלוונטיים באוצר, ראינו שיש אוזן קשבת ויש נכונות לשמוע. כחלק מתכנית העבודה השנתית שלנו אנחנו מעוניינים לקדם הקמה של צוות עבודה בין-משרדי כדי לתפור את כל הקצוות הנדרשים על מנת שהמודל הזה יוכל לצאת אל הפועל. הזכרתי את החשיבות שאגף החשב הכללי יימצא בתוך העניין, אגף התקציבים, אגף שוק ההון, רשות המסים וכמובן גם בנק ישראל מזווית ההסתכלות שלו. אני מניח שאם הצוות יוקם בהתאם למתווה שאנחנו רוצים להציע, ניתן יהיה לייצר המלצות בתוך סדר גודל של ארבעה-חמישה חודשים מרגע הקמת הצוות. אנחנו בוודאי יכולים לדבר רק בשם עצמנו. מבחינתנו הנושא הזה מתועדף גבוה בתכנית העבודה של הרשות. השאיפה היא להקים את הצוות הבין-משרדי בחודש או בחודשיים הקרובים וההערכה שלנו היא שבתוך סדר גודל של ארבעה חודשים ניתן לייצב את המודל ולהתחיל להגיע לשלבי החקיקה.

משרד האוצר, עמדתכם.

אני מרשות המסים. אני חושב שהצוות הבין-משרדי יבחן גם את היבטי המס. בשמחה.

נתחיל עם זה. תוך ארבעה חודשים נקבל.

תוך ארבעה חודשים ממועד הקמת צוות עבודה בין-משרדי.

מתי אמור לקום הצוות הזה?

עדיין אין הסכמה על מועד המינוי. ככל שזה תלוי ברשות ניירות ערך – מחר בבוקר. זה תלוי במשרדי ממשלה נוספים שיש להם נגיעה למודל הזה.

אני כבר אומר לכם עכשיו שאם אנחנו נראה שיש בלמים, אנחנו ניזום הצעת חוק פרטית כדי לקדם את הדבר הזה. אנחנו לא מתכוונים לחכות לעוד דיון ועוד דיון ועוד ישיבה בעוד שנה עד שהדבר הזה יקום. זה צריך להיות מאוד אופרטיבי כי אם זה לא יהיה אופרטיבי, אנחנו נזרז את זה מכיוון הכנסת. אני אומר את הדברים באופן חד משמעי.

אני יועץ כלכלי של לה"ב, ארגון העצמאים בישראל. הקשבתי למודל ונראה לי שהמודל הזה הוא וין-וין סיטיואיישן ולכן למה שהאוצר יתנגד? אין בו עלות.

אני יכול לחשוב על כמה סיבות.

נחיה ונראה.

המודל מתאים מאוד לסוג מסוים של עסקים קטנים או בינוניים או עצמאים. זה אומר שמי שאין לו את ההון העצמי – ואלה באמת זקוקים היום לפתרונות אשראי, העסק הקטן, הזעיר, הקטן ביותר – לא מתאים למודל הזה, או אולי אני טועה? מה הקריטריונים להנגשה למשאבים האלה בקרן הזאת? זאת אומרת, זה יכול להיות פתרון אבל לפלח מאוד מסוים בתוך השוק.

שאלו אותי קודם מי הוא עסק קטן לצורך המודל ואמרתי שהעניין הזה עדיין לא סגור והוא פתוח לדיון מול המשרדים הרלוונטיים. אני נוטה לחשוב שהעסקים הקטנים שיהיו קהל היעד של קרנות מהסוג הזה, הם לא הקטנים מאוד שזקוקים לאשראי בהיקפים של עשרות או מאות אלפי שקלים אלא סדרי גודל של מיליונים ומעלה אבל הנושא הזה כמובן עוד פתוח לדיונים ואנחנו לא יודעים מה יהיו המלצות הצוות הבין-משרדי שיקום בהקשר הזה. הדרישה של הון עצמי היא לא חלק מתנאי העמדת האשראי.

לשכת רואי חשבון. אני חושב שאחד הפרמטרים העיקריים הוא להגדיר את הקריטריונים למתן האשראי כי ברגע שנותנים אשראי לאותם גופים שבלאו הכי יכולים לקבל היום את האשראי במסגרת הלוואות בערבות מדינה ובתרחישים אחרים, לא פתרנו את הבעיה של כל כך הרבה עסקים שנדחים ממקומות אחרים. לפי המודל העסקי שאני קולט שיש לתהליך הזה, התהליך הזה יימנע מלתת אשראי לאותם גופים שזקוקים אבל הם לא במסלול האוטוסטרדה של מתן אשראי על פי קריטריונים בנקאיים כי זה מה שהולך להיות, אם אני מבין נכון בתרחיש הזה.

לא בהכרח.

אתה בעצמך אומר שאתה רוצה שהבעלים יהיו גם הם מושקעים כדי להבטיח שיהיה ניהול כלכלי עסקי, זה מעמיד בספק את האינטרס של המערכת הזאת לתת אשראי לגופים שהם לא באוטוסטרדה הרגילה של האשראי, מסלול הלוואות בערבות מדינה וכולי. לדעתי להם צריך לתת פתרון, לגופים האלה.

משרד האוצר. ביקשת התייחסותנו. אנחנו רואים את המהלך הזה בחיוב. אנחנו נהיה חברים בצוות שעתיד לקום.

במענה לשאלה לגבי ההגדרה, איזה סוג עסקים יוכלו לקבל הלוואות במוצר הזה, באמת נצטרך לתת על זה את הדעת כמו גם בכל מיני דברים שונים שיצטרכו להיות מסוכמים באותו צוות שיוקם. בסופו של דבר מדובר במוצר יחסית מורכב שדורש גם שינויים רגולטוריים כמו שמוטי אמר, כך שיש עוד הרבה עבודה לעשות. כאמור, אנחנו בהחלט רואים את זה בחיוב ויש מוכנות עקרונות להשתתפות המדינה בהגנה על המשקיעים, כמו שמוטי הציג.

התאחדות המלאכה והתעשייה. אני רוצה לציין נקודה מנקודת המבט של בעל העסק או העסק הקטן. הרי בסיכומו של דבר בתוצר הסופי לדעתי צריך להיות איזשהו בידול בין הקרן הזו שתפעל לבין הקרן בערבות מדינה שקיימת.

זאת לא תהיה קרן אלא קרנות. אין כאן הגדרה לגוף אחד ספציפי.

אני מתכוון לומר שמבחינת בעל העסק, הראייה וההתייחסות היא לשני קרנות ציבוריות ואז הציפייה שלו, לפחות מבחינת הנושא של נשיאה בסיכון, שתהיה בדרגה יותר גבוהה כדי שהקרן הזאת תהיה יותר דינמית ויותר אפקטיבית. זאת נקודה שצריך באיזשהו מקום לחשוב איך הופכים את הקרן הזאת מבחינת הנושא של נשיאה בסיכון, דירוגי אשראי וכל ההיבט הזה למשהו שהוא כלי יותר דינמי ואפקטיבי בהשוואה למציאות היום.

אני מציע שהוועדה שתקום, הוועדה הבין-משרדית, תשמע את הארגונים היציגים ואת המומחים ותראה גם מה קורה במקומות אחרים כדי לראות את התמונה הכללית. אין לי ספק שהנושא הוא מורכב ורב כיווני שצריך לבחון הרבה מאוד נושאים. באמת חשוב שתשמעו כמה שיותר אנשים כדי להגיע למסקנות טובות יותר.

שלום לכולם. אני פרופסור רות פלאטו שנער, ראש המרכז לדיני בנקאות במכללה האקדמית נתניה. תחומי ההתמחות שלי הם בנקאות, רגולציה פיננסית ובמסגרת זאת אני עסקתי גם בבחינת מודלים של בנקים ובנקאות ברחבי העולם. אני מבינה שהתבקשתי היום לבוא ולדבר קצת על הנושא של אגודות אשראי ובנקים קואופרטיביים ואיך הם יכולים באמת לסייע לפתור את מצוקת האשראי של העסקים הקטנים.

גם בנק אופרטיבי שהולך לקום.

אני בהחלט מכירה את היוזמה הזאת של אופק. בעבר גם נתתי להם ייעוץ ואני יודעת מה קורה בארץ.

האמת היא שאם יש גוף בנקאי שמתאים לתת אשראי לעסקים הקטנים, אני חושבת שהוא קודם כל בנק קואופרטיבי או אגודת אשראי שבהגדרה שלהם מיועדים לתת אשראי ליחידים, למשקי בית ולעסקים קטנים. אנחנו מדברים למעשה על איזשהו גוף קואופרטיבי שהוא בכלל לא למטרת רווח. הלקוחות של הבנק הזה הם בעצם החברים שבו, הם הבעלים שלו וכל מי שמעוניין להצטרף לבנק הזה - יחידים, משקי בית ועסקים קטנים – מוזמנים לרכוש מניית חברות בבנק הזה ומאותו רגע הם הופכים להיות גם בעלים של הבנק וגם לקוחות שלו.

אחד הדברים שמאפיינים בנקים קואופרטיביים ואגודות אשראי בכל רחבי העולם, זאת העובדה שהם יכולים להציע שירותים בנקאיים בסיסיים בתנאים מאוד מאוד מוזלים ללקוחות, לחברים שלהם. אנחנו מדברים על מעט מאוד עמלות בתעריפים נמוכים, אנחנו מדברים על אשראי בריביות יחסית נמוכות ואנחנו רואים ברחבי העולם שהדברים האלה אכן מתקיימים בפועל.

איך למעשה אגודת אשראי כזאת, שהיא בעצם בנק, איך היא יכולה להבדיל מהבנקים הגדולים והרגילים להבטיח תנאים יותר טובים ללקוחות ולעסקים הקטנים. מכיוון שאנחנו מדברים על בנק שנמצא בבעלות החברים שלו, אין לנו כאן תופעה של בעלי מניות או בעלי שליטה שרוצים למשוך דיבידנדים ומרוקנים את הבנק. אין לנו תופעה של שכר בכירים מנופח כמו שאנחנו רואים עכשיו בבנקים ובמוסדות פיננסיים אחרים. בנקים קואופרטיביים עובדים בדרך כלל תוך יעילות תפעולית מאוד גבוהה ובשנים האחרונות עוברים יותר ויותר לאינטרנט וכל הרעיון הוא באמת שהרווחים שנצברים בקופה של הבנק הזה, לא משרתים את בעלי המניות, לא משרתים בעלי שליטה אלא הם משמשים כדי לחזק את בסיס ההון של הבנק או כדי לשפר את השירותים שהם מעניקים ללקוחות שהם כאמור החברים והחברים לצורך העניין הם משקי בית, יחידים והעסקים הקטנים.

מה שעוד מאפיין את הבנקים הקואופרטיבים ואגודות האשראי ברחבי העולם זה קודם כל מנגנון דמוקרטי. אנחנו מדברים כאן בפירוש על מנגנון דמוקרטי, על שקיפות, על שיתוף פעולה. מתקיימת אסיפה כללית של החברים, של הלקוחות בבנק הזה, והם מקבלים את ההחלטות ברמה הבסיסית, את ההחלטות העקרוניות, אבל מכיוון שאנחנו מדברים בסופו של דבר על בנק, מובן שההחלטות המקצועיות מתקבלות בידי הדרג המקצועי שהוא דירקטוריון או איזשהו ועד מנהל ושוב, מכיוון שמדובר על בנק, הכול נעשה בפיקוח מאוד מאוד צמוד של המפקח על הבנקים. זה כמובן אמור להרגיע.

שאלת הבהרה שכבר שאלתי אותה. איך בעצם נבנה הדירקטוריון? נניח שיש לך עשרות אלפי חברים שהם הבעלים, איך את מנהלת את הקבוצה הזאת? איך את קובעת מי דירקטור ומי לא? כל אחד מתוך 10,000 אנשים רוצה להיות דירקטור.

הלוואי שכולם היו רוצים להיות דירקטורים. הרבה פעמים אנחנו רואים מגמה הפוכה ורואים אדישות. למעשה מבחינת הממשל התאגידי, כמו בכל קואופרטיב יש לנו את האסיפה של החברים, הם מוזמנים, הם אמורים לבחור את הוועד המנהל, את הדירקטוריון, אבל שוב, בגלל שלא מדובר כאן על קואופרטיב רגיל אלא בכל זאת על בנק שדורש פיקוח מאוד מאוד צמוד, אין ספק שהנהלה של בנק כזה, הדירקטוריון או הוועד המנהל שלו, צריכים לקבל את האישור של המפקח על הבנקים והדבר נעשה תוך כדי רגולציה מאוד מאוד הדוקה שבאה להבטיח את השירותים שמקבלים החברים ואת הפיקדונות שהם אמורים להפקיד בבנק.

עוד נקודה חשובה. הבנק הקואופרטיבי הזה אמור לתת שירותים מאוד בסיסיים. הוא אמור לאפשר פתיחת חשבונות עובר ושב, לתת אשראים – שוב הנושא בו אנחנו מדברים עתה – לעסקים הקטנים ואמור גם לקבל פיקדונות מהלקוחות ולהציע להם ריבית הרבה יותר גבוהה מהריבית שהבנקים היום מאפשרים להם.

איך הדבר הזה מתאפשר. הבנק הקואופרטיבי לא בונה על שולי רווח גבוהים. המטרה שלו בסופו של דבר היא לשרת את החברים שלו, לשרת את הלקוחות שלו ולכן כשלא מעוניינים בשולי רווח יותר מדי גבוהים, אפשר את התנאים הטובים האלה ואת ההטבות לגלגל בחזרה לציבור.

אנשים שואלים אותי כי הם לא כל כך מכירים את המודל של הבנק הקואופרטיבי אבל מסתבר שבנקים קואופרטיביים ואגודות אשראי, זה מודל מאוד מאוד נפוץ ברחבי העולם. קראתי כל מיני סטטיסטיקות לפיהן בארצות הברית ובקנדה למעלה מארבעים אחוזים מהפעילות הבנקאית נעשית בידי כל מיני מוסדות קואופרטיביים כאלה. יש להם גם ארגוני על שבודקים ומבקרים אותם.

עוד נקודה מאוד מעניינת. במשבר הפיננסי האחרון, עת ראינו בנקים קורסים, הגדולים ביותר נפלו וקרסו, שוב יש מחקרים סטטיסטיים לפיהם החל משנת 2007, ואפילו עד 2011, דווקא הבנקים הקואופרטיביים, כנראה בגלל שהם מתנהלים בצורה הרבה יותר קונסרבטיבית, שרדו יפה מאוד את המשברים הפיננסיים והחל משנת 2011 אנחנו רואים שוב מגמה של גידול בהלוואות, בפיקדונות ובפעילות שהם מנהלים מול הציבור.

זה בגדול המודל. המודל הזה לא זר למדינת ישראל. בתקופת קום המדינה היו למעלה ממאה אגודות אשראי שהיו פעילות ובין השאר נתנו אשראי גם לעסקים קטנים אבל ב-1954, עת בנק ישראל קם, הוא הפסיק לתת רישיונות לאגודות אשראי חדשות, התנאים המוניטריים באותה תקופה השתנו וכתוצאה מכך הרבה מאוד אגודות אשראי פשוט לא יכלו לשרוד ולאט לאט נעלמו או התמזגו לתוך בנקים קיימים. אחת האגודות שמוכרת יותר בארץ היא כמובן בנק מסד שבשעתו הסתדרות המורים השקיעה את ההון הראשוני, מורים שהיו מעוניינים הצטרפו וקנו מניה ובמשך שנים רבות זה היה בנק מאוד מאוד מצליח עד שב-1977 בסופו של דבר הוא נקנה על ידי בנק הפועלים והיום הוא התגלגל והוא שייך לבנק לאומי. העובדה שבעבר היו אגודות אשראי ורובן לא שרדו עד היום, לא צריכה להרתיע אותנו כי אני מבקשת להדגיש שהדבר קרה על רקע התנאים הכלכליים והמוניטריים של שנות ה-50.

אני חושבת שהיום, דווקא בגלל שמדברים על תחרות, דווקא בגלל ששוק הבנקאות ריכוזי, דווקא בגלל שאנחנו רוצים להכניס שחקנים חדשים לתחום ושחקנים שיוכלו באמת להועיל לעסקים הקטנים, אין לי ספק שהמודל של הבנק הקואופרטיבי – ושוב, הלגיטימיות שלו היא השירותים שהוא נותן למשקי בית ולעסקים קטנים – מהווה פתרון שחייבים לשקול אותו בצורה רצינית ביותר ואני שמחה לראות שיש בישראל גוף שלקח את היוזמה הזאת ומוכן להרים אותה.

תודה.

אני מכריז על רבע שעה הפסקה שלאחריה נמשיך עם הבנק הקואופרטיבי.
<(הישיבה נפסקה בשעה 14:35 ונתחדשה בשעה 14:50.)>

אני מחדש את הישיבה.

צהרים טובים. אני עורכת דין צפי הדר ריכטר ואני היועצת המשפטית של אופק. אופק היא אגודה שיתופית שמקימה את הבנק הקואופרטיבי הישראלי.

לגבי השקף הראשון אני לא צריכה להכביר מלים. זאת רק תמונה מאוד חזקה שאני בטוחה שכל הנוכחים מכירים אותה. אלה נתוני בנק ישראל לגבי ענף הבנקאות בישראל, ענף מאוד ריכוזי כאשר 95 אחוזים ואף יותר מכך בידי חמש קבוצות הבנקים הגדולות. המצב הזה – לא אני אומרת אלא כתוב בדוח טרכטנברג ובכל העיתונים – יוצר גם מצוקת אשראי גדולה וגם מצוקת מחירים גדולה עקב היעדר התחרותיות.

ועדת טרכטנברג מינתה ועדה בראשות המפקח על הבנקים מר דודו זקן כדי להציע צעדים מעודדי תחרות בענף הבנקאות הישראלי ויש כאן המלצה שמובאת כלשונה מתוך הדוח של המפקח על הבנקים. זה כדי להראות שהקמת הבנק הקואופרטיבי, זאת לא איזושהי יוזמה של אנשים שקמו בבוקר וזה נראה להם כדבר כדאי.

לצורך המחשה. את כתבת כאן בנקים אחרים, חמישה אחוזים. מי אלה הבנקים האחרים?

יש נציגות של בנק דקסלה. נדמה לי, אם אני לא טועה, שבנק יהב הוא בנק עצמאי.

יש בנק איגוד שהוא בנק עצמאי.

בנק ירושלים.

בנק יהב הוא בשליטת בנק המזרחי.

בנקים שהם לא בחמש הקבוצות הבנקאיות.

מספר מועט של בנקים קטנים.

אני חוזרת לדוח ועדת זקן. זאת אחת ההמלצות שלה וההמלצה הזאת היא מאוד חדה, ברורה וחד משמעית. המפקח על הבנקים כותב שהוא רואה ביוזמה להקמת אגודת אשראי יוזמה חברתית ברוכה שעשויה להרחיב את היצע האשראי במשק ולתרום לתחרותיות. הוא קרא בדוח שלו להקים אגודת אשראי. דרך אגב, אגודת אשראי היא סוג של בנק קואופרטיבי. יש מקומות בעולם שמודל הבנקאות הזה נקרא אגודת אשראי ויש מקומות בהם אנחנו רואים את המונח בנק קואופרטיבי שהוא מונח אחר לאותו מודל בנקאי שתכף נדבר עליו אבל פרופסור שנער דיברה עליו קודם.

הפיקוח על הבנקים מתחייב ללוות יזמים שיפנו אליו בעניין זה בנושא של התאמת רגולציה ובמתן הערכה מתאימה. אכן אנחנו קמנו על רקע ההמלצה הזאת, על רקע הריכוזיות והמלצה להקים בנק קואופרטיבי ישראלי. המפקח על הבנקים עומד מאחורי ההכרזה הזאת שלו ואכן הוא הקים צוות בפיקוח על הבנקים שעובד על כתיבת הרגולציה להקמת בנק קואופרטיבי ישראלי, רגולציה שאמורה להתפרסם בחודשים הקרובים?

זה מחייב חקיקה או שמספיקה מסגרת החלטות המפקח על הבנקים?

בשלב ראשון הוא יפרסם את המתווה, מה שהוא קורא צ'רטר, להקמת הבנק הקואופרטיבי. בשלב השני יידרשו גם תיקוני חקיקה מסוימים משום שמדובר באגודה שיתופית ופקודת האגודות השיתופיות היא משנת 1933 ויש צורך בתיקוני חקיקה מסוימים.

הפתרון שלנו, וכמו שראינו גם של המפקח של הבנקים, הוא בנק קואופרטיבי. פרופסור שנער דיברה על כך ולכן אני אעבור בקצרה.

מה זה בנק קואופרטיבי או איגוד אשראי. קודם כל, זה בנק לכל דבר, מוסד פיננסי שמציע סל מוצרים לחברים שלו, פיקדונות, אשראי, מט"ח, כרטיסי אשראי. בעיקרון הוא מציע את כל המוצרים שאנשים צריכים. הבנק הזה מיועד על פי הגדרת המפקח על הבנקים ליחידים, למשקי בית, כלומר למשפחות ולעסקים קטנים שכיום מוגדרים לפי החלטת ממשלה עד 25 מיליון שקלים מחזור שנתי. זה הייעוד שנתן לנו המפקח על הבנקים ולשם אנחנו מיועדים. לכן אנחנו חושבים שהדיון הזה הוא כל כך רלוונטי.

כאמור, זה בנק לכל דבר. זה בנק שגם יהיה מפוקח על המפקח על הבנקים, עם דרישות של הלימות הון ואנחנו נעמוד בדרישות שיפרסם המפקח על הבנקים, נזילות, ממשל תאגידי כולי. בנק מפוקח לכל דבר. ההבדל בין בנק קואופרטיבי לבנק רגיל הוא במודל הבעלות. בבנק קואופרטיבי אין בעל שליטה, אין את אותו בעל הון שמשקיע את ההון העצמי של הבנק ולאחר מכן רוצה מטבע הדברים לראות תשואה על ההשקעה שלו. יעדי התשואה של הבנק, אנחנו יודעים שהם נעים בין עשרה לחמישה עשר אחוז מדי שנה והרווח הזה צריך לבוא ממקום כלשהו והוא בא לידי ביטוי במחירים הבנקאיים, בעמלות ובעיקר בריביות. בבנק קואופרטיבי אין את בעל השליטה. זאת אומרת, הלקוחות הם הבעלים. כל אדם יכול לקנות מניית חברות אחת בלבד וקיבלנו החלטה תקדימית מרשות ניירות ערך שמניית החברות באופק איננה נייר ערך אלא היא מניית חברות בלבד.

זה בעצם הקונספט לבנק קואופרטיבי ולאו דווקא קונספט לבנק ספציפי שלכם. כלומר, במידה ויקומו עוד קבוצות שירצו להקים בנק קואופרטיבי, גם המניה שלהן תיחשב לאותו צורך בפטור.

אני מאמינה שכן. אנחנו רואים את עצמנו כפורצי דרך.

נציג ניירות ערך, האם אני טועה?

מה הייתה השאלה?

האם כל בנק קואופרטיבי שיקום יזכה לאותה החלטה שקיבלנו אנחנו בהיבט של פטור מתשקיף?

התשובה מאוד תלויה במבנה החברות בבנק הקואופרטיבי.

כל עוד המבנה הוא אותו מבנה.

לרבות סכום ההשתתפות של כל חבר וחבר, התנאים לפדיון החברות, אני מניח שהכול יוצר במצגת. צריך לומר התשובה ניתנה בהתאם לנסיבות של אופק והיא לא בהכרח תהיה רוחבית לכל בנק חברתי שיוקם.

אני כבר אומר לך שזה בעייתי מאוד וזה בגיץ מאוד. לכן הייתי רוצה שאתם תבנו איזשהו מבנה שיהיה מבנה כללי לכל מי שירצה להקים בנק קואופרטיבי ולא לקבוצה אחת.

מאוד בעייתי לרשות ניירות ערך לאפיין את המבנה העסקי של כל מיזם שיכול לקום במודל של בנקים חברתיים.

אתה תבנה מודל אחד לבנק קואופרטיבי וכולם יעבדו לפי אותו מודל.

יוצאות הנחיות המפקח של הבנקים. אנחנו כרשות ניירות ערך מגיבים לאחת הפינות שעשויות לאפיין את הפעילות של הבנק החברתי.

נמצא כאן נציג בנק ישראל?

כן. אני לא נציג בנק ישראל אלא אני מבנק ישראל.

מה עמדתכם בסוגיה הזאת? זה אמור להיות מאוד ברור לכל קבוצה שתרצה להקים בנק קואופרטיבי. התנאים והכללים צריכים להיות ברורים. זה לא שלכל קבוצה יהיה מבנה חדש ופטורים משלו. זה בטח לא יהיה מקובל על המערכת.

לשאלה שאתה שואל אין לי תשובה לגבי העמדה של הפיקוח על הבנקים אבל אני חושב שזאת שאלה מאוד טובה. אתם פונים לקהלי יעדים שהיום לא מקבלים אשראי מכל מיני סיבות ומה שאתם צריכים – גם ההצעה של רשות ניירות ערך וגם ההצעה שלכם – אתם צריכים לשכנע אותנו שבמבנה החדש שאתם מציעים ייעלמו המכשולים האלה בגללם עסקים קטנים לא מקבלים אשראי. אתם בכלל לא מדברים על סיכונים, על ניהול סיכונים והפיקוח על ניהול הסיכונים. אני חושב שכאן יש איזו חולשה אבל יכול להיות שפשוט אני לא יודע את כל העובדות.

אני חושבת שהשאלה טובה אבל זה מאוד מקדים את המאוחר. עוד לא הצגתי את היוזמה.

זאת סוגיה מאוד עקרונית שאני מבקש לקבל עליה תשובות. אני בטח לא רוצה שיהיה מישהו שיקבל תנאים מסוימים ומישהו שיקבל תנאים אחרים. כמו שאתם רוצים להקים בנק שהוא פתוח לציבור, הוא חשוף, הוא שקוף, גם הכללים להקמת אותו בנק צריכים להיות פתוחים, שקופים וברורים. בטח זה צריך להיות פתוח לכלל הציבור ההתאגדות הזאת צריכה להיות נגישה לקבוצות נוספות אחרות. אנחנו לא נוכל לקבל שיש כלל ויש יוצא מן הכלל כאשר בעצם היוצא מן הכלל הוא הכלל. זה בטח לא יכול להיות מקובל עלינו כמחוקקים. לכן הסוגיה הזאת, אני רוצה שתמצאו לה פתרונות כבר בשלבים הראשונים. אני כבר לא מדבר על סיכונים ובטח באותה קבוצה אותה תקימו בנק ישראל יהיה שותף להחלטות ויעלה את הסוגיות של סיכונים של אותו אשראי, שזה לא פחות חשוב.

אני בטח לא ארצה שתתנו אשראי על ימין ועל שמאל לגופים שלא יוכלו להחזיר אותו כי בסוף הציבור יצטרך לשלם אותו. לכן צריכים להיות כללים מאוד ברורים ואני חושב שבסוגיה הזאת אני מבקש מכם - מכל הגורמים הממשלתיים שעוסקים בנושא - לבחון אותה כבר עתה. אני מבקש לבחון את הכללים בצורה מאוד ברורה ולעשות את זה נגיש לכלל הציבור, כך שלא יהיה מישהו שכאילו מקבל איזושהי הטבה. אנחנו בטח לא מחפשים זאת.

אני בהחלט מסכימה אתך. אנחנו רואים את עצמנו כפורצי דרך עבור אחרים.

בטוח שנגיע לבית המשפט העליון וזה לא יקרה.

אנחנו עבדנו מול רשות ניירות ערך. דרך אגב, אנחנו הגשנו טיוטת תשקיף ועברנו תהליך מאוד ארוך שלקח תשעה חודשים עד שהגענו להחלטה שקיבלנו והם שקלו בפירוש השלכות רוחב. זאת אומרת, הם כן ראו לנגד עיניהם יוזמות כמו היוזמה שלנו - סליחה שאני מדברת בשמכם אבל אני פשוט יודעת כי עברתי את התהליך – שיבואו מחר ואם הם יעמדו בכל הקריטריונים, הם יקבלו בדיוק את אותה החלטה כפי שהתקבלה לגבינו. יחד עם זאת, נכון שצריך ליצור ודאות גם מעבר לכך וצריך ליצור ודאות רגולטורית שלא באה באמצעות החלטה תגובתית. אני חושבת שהמפתח בהקשר הזה אצל המפקח על הבנקים והוא גם יודע את זה. זאת בהחלט נקודה שהיא נקודה נכונה.

לעניין ניהול סיכונים. עצם זה שמקימים אותנו לעבוד ומייעדים אותנו לעבוד עם יחידים ועם עסקים קטנים לא אומר שאנחנו ניתן אשראי לכל דיכפין ובלי ניהול סיכונים. כמובן לא זאת הכוונה. אנחנו בנק שצריך להיות בנק בר קיימא לאורך שנים ומי שייתן אשראי לא אחראי, לא ישרוד. המפקח על הבנקים גם לא ייתן את הדבר הזה, להפך, פרופסור שנער ציינה שהבנקים האלה הם מאוד שמרנים יחסית וזה נובע ממודל הבעלות שלהם. הם לא מחפשים את הרווח כדי לשלם דיבידנדים כלפי מעלה אלא הם מחפשים להיטיב עם הלקוחות שלהם. דרך אגב, העובדה שעסקים קטנים לא מקבלים היום מספיק אשראי ויש מחנק אשראי, זה לאו דווקא בגלל שהם מסוכנים ואין מחיר עבור האשראי שלהם אלא זה בגלל סיבות רבות אחרות. עדיף לתת אשראי לעסק גדול, לפעמים עלויות עסקה לעסק גדול ולעסק קטן הן בדיוק אותן עלויות עסקה ולא בגלל סיכון שונה. אנחנו חושבים שיש כאן הרבה בשורה מבחינת הרצון שלנו והייעוד שלנו לעבוד בכלל עם עסקים קטנים. כל השפה תהיה הרבה ידידותית לעסקים קטנים. זה לא אומר שניתן אשראי לא אחראי. חד משמעית לא. אם מישהו הבין אותי לא נכון, אני מבהירה. להפך, אני אומרת שזה יהיה בנק לכל דבר אלא שהוא יהיה מיועד וממוקד במשקי בית ובעסקים קטנים.

גם היום הבנקים המסחריים לא נותנים אשראי עצמי ללקוחות ללא ערבות מדינה, ללקוחות קטנים, והשאלה היא למה. למה שבנק קואופרטיבי כן ייתן ללא ערבות ממשלתית?

כי זה המנדט שלו. זה קהל היעד שלו. העסקים הגדולים חסומים בפני. המפקח על הבנקים קבע לי מגבלת תקרה של 25 מיליון שקלים. זה קהל היעד שלי ולשם אני מכוונת. כל המבנה שלנו מכוון לקהל הזה ולכן אנחנו ניערך כך שגם תחת ניהול סיכונים נכון ואחראי, גם תחת פיקוח על הבנקים, אנחנו נוכל לעבוד. זאת הנחת המוצא שלנו. נכון שיש עם מי לעבוד וצריך לעבוד עם מגזר העסקים הקטנים.

כל הבנקים נותנים אשראי לעסקים קטנים, גם לא בערבות מדינה. להתייחסות שלך לגבי אשראי לעסקים קטנים, יש פטור של בנק ישראל להלוואות עד מאה אלף שקלים, פטור מדמי טיפול באשראי עד למאה אלף שקלים וזה דבר חדש בדוח זקן. זה שתיתנו אשראי, זה נהדר ואנחנו בעד, אבל זה לא נכון לומר שהבנקים גובים מחירים גבוהים על דמי טיפול כי אשראי של עסקים קטנים באמת, משקי בית של עד מאה אלף שקלים, זה עלה מחמישים אלף למאה אלף שקלים, יש פטור מעמלות.

נכון. זה דבר חדש.

היה חשוב לומר את זה.

בסדר גמור. דרך אגב, אנחנו מדברים לא רק על עמלות אלא בעיקר על מרווחי אשראי. אני מקבלת את החידוד שהוא חדש.

אמרנו שבבנק קואופרטיבי יש מודל בעלות שונה מהמוכר לנו בבנקים הרגילים, הן בשליטה. הלקוחות הם הבעלים ולכן הבנק צריך להיות רווחי כדי להמשיך ולהתקיים כמוסד פיננסי, אבל כל הרווח שלו יהיה קודם כל רווח, רק אותו מרווח שיאפשר לו להמשיך ולהתקיים בצורה יציבה וכל יתר הרווח לא משולם כדיבידנד לאף אחד אלא מוחזר ללקוחות בצורה של הטבות על הפעילות, אם זאת הורדת עמלות ואם זאת הורדת ריביות על אשראי וריביות יותר טובות על פיקדונות וחסכונות. לכן זה בנק שהלקוח ולא הרווח, כמו שכתבתי כאן, בראש סדר העדיפויות שלו.
שוב, קהל היעד הוא משקי בית ועסקים קטנים ולכן יש לנו צוות שבונה היום את המוצרים הבנקאיים ויושב וחושב איזה צרכים יש למשקי הבית ואיזה צרכים יש לעסקים קטנים. יש לנו שיתוף פעולה גם עם לה"ב ועם מגזרים רבים עבורם אנחנו בונים את המוצרים של הבנק הקואופרטיבי.

איך זה עובד. כל אחד, אדם או עסק קטן, יכול לרכוש מניית חברות אחת בלבד. רק מי שתהיה לו מניית חברות יוכל להיות לקוח של הבנק הקואופרטיבי וליהנות מהתנאים שהוא יציע. כמו שאמרתי, רווחי הבנק משמשים לשתי מטרות בלבד: פעם אחת לחיזוק בסיס ההון של הבנק, ופעם שנייה למתן הטבות על הפעילויות. זה חוזר ללקוחות שהם הבעלים בצורה של הטבות על הפעילות הבנקאית שלהם.

הבאתי כאן כמה נתונים לגבי המצב בעולם. אנחנו לא ממציאים שום דבר בהקשר הזה. בנקים קואופרטיביים קיימים מאז המאה ה-19. 256 מיליון אנשים ברחבי העולם הם לקוחות של בנקאות קואופרטיבית ואני חושבת שזה מספר מאוד חזק ומאוד מרשים. זה עובד טוב. לבנקאות הזאת יש נכסים עולמיים בהיקף של עשרה טריליון דולר. בארצות הברית ובקנדה 45 אחוזים אגודות אשראי ובאירופה זה קצת יותר נמוך. מי שמוריד את הממוצע, דרך אגב, אלה בעיקר ארצות מזרח אירופה. בצרפת אנחנו רואים כ-47 אחוזים בנקים קואופרטיבים, כמעט חצי מהשוק. באוסטריה ובאיטליה, שלושים אחוזים. בהולנד שלושים אחוזים. אלה מספרים מאוד חזקים. זה עובד וזה עובד טוב.

קצת נתונים לגבי שיתופי פעולה או איך עובדים הבנקים הקואופרטיביים בעולם עם עסקים קטנים. באירופה, אחד מכל שלושה עסקים קטנים הוא לקוח של בנק קואופרטיבי. בארצות הברית, אם מסתכלים על המשבר, קיבלתי נתונים מהאיגוד העולמי של ארגוני האשראי לפיהם במשבר הפיננסי, בזמן שהבנקים המסחריים הרגילים ירדו בהיקף ההלוואות בחמישה אחוזים, בבנקים הקואופרטיביים דווקא הגדילו והגדילו משמעותית את ההלוואות לעסקים הקטנים, כמעט בארבעים אחוזים יותר. זאת אומרת, הם המשיכו להזרים חמצן ואשראי לעסקים הקטנים גם במהלך המשבר.

איך הבנקים הקואופרטיביים שרדו את המשבר הפיננסי. הם שרדו אותו טוב מאוד, כאשר גם ב-2009, בשיא המשבר, הדירוג שלהם נשאר, A ומעלה והסיבה לכך היא פשוטה והיא משום שמדובר בבנקים שמרנים. בגלל שאין בעל הון שרוצה לראות רווחים, ולמעשה הבנקים המסחריים הגדולים – אם מסתכלים על ארצות הברית – נכנסו לתחומים מאוד מסוכנים כדי להגדיל את הרווח שלהם, מה שנקרא תיאבון סיכון גבוה שהיה להם, זה גם מה שבגדול הפיל אותם ואילו הבנקים הקואופרטיביים לא היו שם. הם לא רוצים יותר רווחים אלא רק לתת מחירים יותר טובים ללקוחות שלהם ולכן כמעט אף בנק קואופרטיבי לא התעסק בנכסים רעילים ולכן אף אחד לא נפל במהלך המשבר, לא הולאם במהלך המשבר ואפילו באירופה הם ספגו הפסדים כי כל השוק ירד אבל בצורה הרבה יותר מתונה כאשר מדובר בשמונה אחוזים באירופה לעומת עשרים אחוזים מחלקם היחסי בשוק הבנקאות, שאלה נתונים מאוד יפים.
מבחינת אופק אנחנו נמצאים בתהליך הקמה. המפקח על הבנקים מאוד תומך, עובד ואמור לפרסם בחודשים הקרובים את הרגולציה בה הוא גם יכתוב את המתווה להקמת הבנק הקואופרטיבי, את לוח הזמנים ואת ההון ההתחלתי. אנחנו נמצאים אתו בקשר שוטף.

מה הדרישות להון ההתחלתי?

אנחנו לא יודעים. זה יפורסם במתווה. ההון ההתחלתי, כמו שציינתי, בא מאתנו, מהציבור. זאת אומרת, כבר היום באופק אנחנו קוראים לאנשים להצטרף ליוזמה, לאגודה שיתופית - אין עדיין בנק וזה האתגר הגדול – לשלם 3,000 שקלים, אלף שקלים להקמה ואלפיים שקלים אנחנו שמים בנאמנות בידי חברת הרמטיק, חברה חיצונית, כדי שזה ישמש אך ורק להון העצמי של הבנק. אנחנו צריכים נדבך על גבי נדבך לבנות את ההון העצמי. אנחנו סימנו לעצמנו יעד של שלושים אלף אנשים אתם נתחיל ואנחנו מבינים שכנראה היעד הזה הוא ריאלי מבחינת ההון העצמי ההתחלתי, אבל אנחנו נראה אותו במתווה שיפורסם על ידי המפקח על הבנקים.

כלומר, אתם מדברים על כמאה מיליון שקלים הון התחלתי.

אלה האינדיקציות שיש לנו. אני מקפידה ואומרת שזה פורסם במתווה של המפקח על הבנקים. אנחנו חושבים שהעסקים הקטנים, בגלל שאנחנו מיועדים להם והמפקח על הבנקים ייעד אותנו לעבוד אתם, מאוד חשובה לנו גם הצטרפות של כל אחד בציבור ויש הצטרפות מאוד יפה. באופק יש למעלה ממאה מתנדבים. יש לנו מפקחים לשעבר על הבנקים, אקדמאים, אנשי שוק ההון, בכירים לשעבר בענף הבנקאות שיושבים ועובדים בצוותים שלנו. הם באים בהתנדבות מתוך אמונה שראוי שבנק קואופרטיבי יקום, ושוב, בלי לפגוע בבנקים רגילים. אנחנו לא מיועדים לכולם ואנחנו לא מהווים את הפתרון היחיד ולא פתרון קסם אבל אנחנו חושבים שזה פתרון רצוי וראוי שיהיה במדינת ישראל כפי שהוא קיים בכל העולם.

תודה רבה. כל הסוגיה של בנקים קואופרטיביים או אגודות אשראי או בנקים נוספים, אין ספק שהחלוקה שהראית לנו מדברת בפני עצמה. הצורך לדלל את הריכוזיות מתבקש מעצם זה שמסתכלים על התמונה. הכלים שאנחנו צריכים לפתח כאן הם כלים חשובים אבל מצד שני, כמו שאמרתי, הדברים צריכים להיות ברורים, פשוטים ונגישים גם לקבוצות אחרות כדי שגם תהיה תחרות וגם תהיה שקיפות לא רק בפעילות הבנק עצמו אלא גם ברישום ואפשרות להקים עוד גופים כאלה ואחרים, בין היתר גם לקדם את התחרות ובין היתר גם לתת את השירות הטוב יותר לציבור.

יש שאלות לסוגיה של הבנק הקואופרטיבי?

מספר הערות. קודם כל, היוזמה הזאת מבורכת וכן ירבו. השאלה היא האם ההון העצמי מושתת רק 3,000 שקלים של כל חבר או שיש עוד מקורות מימון?

נכון. אנחנו יכולים לקבל תרומות.

אתם עמותה?

אנחנו אגודה שיתופית.

השאלה השנייה היא אם זה באמת נותן פתרון. זאת אומרת, לצרכים בקרב עסקים קטנים ועצמאיים קטנים ביותר. כפי שנאמר גם על ידי נציג בנק ישראל, לעתים הם בכלל לא יודעים איך לקחת אשראי וכאן נכנס גם האלמנט של הסיכון במתן האשראי. למשל – וזה ציינתם בישיבה הקודמת שהתקיימה כאן – מתוך סקר שנעשה בלה"ב מתברר שמתוך הנשאלים בסקר בהיקף מאוד גדול שבוצע, 61 אחוזים מאלה שענו לסקר מתוך העצמאים והעסקים הקטנים, לוקחים מסגרות אשראי בבנק וזאת הדרך הכי יקרה של לקיחת אשראי. הם לא יודעים איך לקחת הלוואה כשהיא כמובן מלווה בערבויות והעלויות שלה מן הסתם יותר קטנות. 11 אחוזים מביאים הון עצמי. במלים אחרות, האם הבנק הזה בנוי בתפיסה שהוא גם נותן הזדמנות לאלה שלא יודעים לקחת אשראי והאם הוא נותן מענה על אופן לקיחת האשראי? אני חושב שזה מרכיב מאוד מרכזי.

אני מסכימה אתך.

אתם תציעו מוצר, הוא יהיה זול ויהיה כדאי, אבל מי ייקח אותו? מי שיודע לקחת אבל מי שלא יודע לקחת, לא יגיע לשם ואולי הוא הנזקק ביותר.

אני אענה לך בשני מישורים. מישור אחד, זאת בדיוק המהות של בנק קואופרטיבי ואנחנו נמצאים בקשרים מאוד טובים עם בנקים קואופרטיביים בעולם ועם ארגונים של בנקים קואופרטיביים שבגלל שהם בנקים חברתיים, יש להם אג'נדה להפיץ את הבנקאות הזאת בעולם והם מסייעים לנו מקצועית. זאת בנקאות שבגלל שהיא לא מחפשת את שורת הרווח, היא בבעלות הלקוחות והיא חושבת עם הלקוח עבורו. תמיד אוהבים לומר לנו בעולם שהם יושבים עם הלקוח שלהם מאותו צד של המחשב. זה לא שמישהו אחד יושב עם כל האינפורמציה אצלו, הבנקאי, והבן אדם בא והוא לא יודע איך אפילו לבטא את הצרכים שלו ומה מתאים לו. לכן חושבים יחד אתו. לא דוחפים אותו כמו שאתה אומר לקחת את הכסף ממסגרות אשראי או לפחות אין מצב שלא מציעים לו ואומרים לו מה האפשרויות שעומדות בפניו, איזה אשראי יותר זול ואיך לגשת לקבל אותו אלא ההיפך. בנקאות קואופרטיבית בדיוק משום שהיא בבעלות הלקוחות, זאת האג'נדה שלה לחשוב ביחד. היא לא מחפשת את הרווח הגדול אלא היא מחפשת לפעול עבור הלקוח.

המישור השני. אני חושבת שזה בדיוק אותו חיבור שציינתי בינינו לביניכם, לבין לה"ב, שכבר היום קיים עם לה"ב, כדי לחשוב במשותף איך לייצר מוצר שיהיה גם ידידותי לעסקים הקטנים, גם יעזור לו וינגיש לו מבחינת השפה, איזה מוצרים מתאימים וכולי. בדיוק אותו שיתוף פעולה שהוא נכון לנו.

אני רוצה להוסיף עוד תשובה. מה שעוד מאפיין מודלים של בנקים קואופרטיביים ברחבי העולם זה קשר מאוד מאוד חזק עם הקהילה ופעילות למען הקהילה. אנחנו רואים שהבנקים הקואופרטיביים לא עוסקים רק בבנקאות אלא הם ממש פעילים באזורים ובשכונות שם הם נמצאים. יותר מזה, אחד הנושאים שבנקים קואופרטיביים ברחבי העולם שמים עליהם דגש הוא הנושא של חינוך פיננסי. חלק מהרעיון – ושוב, זה מתקשר למה שנאמר כאן – הוא שהלקוח הוא החבר והוא הבעלים. אנחנו, הבנקים, רוצים שאותו אדם יבוא כשהוא מבין, ואם הוא לא מבין – חלק מהמטרה של הבנקים האלה היא פשוט לתת לו את הכלים. אנחנו רואים הרבה מאוד השקעה בתחום של חינוך פיננסי.

לשכת היועצים. האמת היא שלוגית זה נראה פנטסטי. אני רוצה לשאול איך הבנק החדש ערוך לערוך שינוי תודעתי בישראל לאור כל מה שאנחנו קוראים ושומעים על בנקים ועל כל מיני חברות. אני חושב שזה אתגר עצום לעשות את השינוי הזה והשאלה איך מתכוונים באופן פרקטי לעשות אותו.

קודם כל, אני מסכימה אתך שהאתגר הוא באמת עצום. אתה מדבר על שינוי תודעתי במובן של להוציא אנשים מעמדה צינית לפיה שום דבר כבר לא יכול להשתנות?

כן. שיאמינו. מבחינתנו בנק הוא בנק.

אתה צודק. קודם כל, אנחנו חושבים שיש היום חלון הזדמנויות יוצא מן הכלל, אולי נדיר, כדי שהדבר הזה יקום. זאת אומרת, פעם אחת זה על רקע המחאה החברתית, אנשים רוצים שינוי, הם צמאים לשינוי ובאיזשהו מקום הם כן מאמינים שאפשר לשנות. יש תחומים זה הוכח שם כמו תחום הסלולר. יש דברים שכן זזו. אנחנו מרגישים את זה. זאת השליחות שלנו. סיפרתי לך לפני כן שהיום אנחנו נמצאים בכל הארץ, אנחנו פשוט חורשים את הארץ ונותנים את המצגות של אופק כדי להסביר מהי בנקאות קואופרטיבית שהיא כל כך נפוצה בעולם. בארץ אין בנק קואופרטיבי ואפילו לא שמעו על בנק קואופרטיבי. זאת אומרת, זאת השליחות שלנו להסביר מה המוצר הזה ולמה הוא נכון. האתגר שלנו כל כך גדול שזה לגייס היום אנשים לרעיון לשינוי. לכן אנחנו קודם כל חורשים ברגליים את הארץ ומסבירים למה צריך ולמה כדאי להצטרף, כדי לשכנע אנשים אלא אם כן הם רוצים להישאר עם העוגה כמו שהיא, ואם היא לא כואבת לנו, נישאר אתה וגם לא תהיה לנו אחר כך זכות להתלונן על כך שלא קרה שום דבר. אם אנחנו כן רוצים לשנות, וקואופרטיב הוא יוזמה של אנשים שנוטלים את גורלם בידם כדי ליצור לעצמם מציאות טובה יותר ובלי ציניות, זה בדיוק מה שאנחנו עושים. אנחנו רוצים ליצור מציאות טובה יותר, לשנות את העוגה ולהכניס תחרותיות לתחום הזה. זה צד אחד של הפאזל.

יש חלון הזדמנויות כי גם הרגולטור, כמו שהראיתי, נתן לדבר הזה לקרות ומחויב באופן אישי, המפקח על הבנקים, כדי שזה יקרה. דרך אגב, גם ההחלטה של רשות ניירות ערך, אני חושבת שהיא תקדימית ולא הייתה פשוטה והיא פורצת דרך. זה מחייב את כולם לחשוב קצת אחרת כדי להביא מוצר אחר שקיים בעולם ואצלנו לא קיים.

הצלע השלישית של הפאזל הזה זאת באמת תמיכה של המדינה כדי שזה יקרה. שר האוצר תומך בהקמה, שר הכלכלה תומך בהקמה, יש לנו את רשם האגודות השיתופיות וכמובן הציבור. יש כאן מאמץ משותף להצטרף לשינוי ולא להישאר בתחום הציני של שום דבר לא יכול להשתנות. אם שום דבר לא יכול להשתנות ולא שווה אפילו לנסות, נישאר עם העוגה כמו שהראיתי אותה וגם אסור יהיה לנו להתלונן.

לשכת היועצים העסקיים. אני רוצה לחזק את הדברים של רובי נתנזון בנקודה של המורכבות של השירותים הפיננסיים שקיימים היום במדינה ואין ספק שהשירותים והמורכבות שלהם יהיו יותר גבוהים ככל שבאמת ייצרו כל מיני שירותים פיננסיים מתקדמים יותר שיתנו את ההלוואות. מטפלים בזה היום רק ברמה אחת, ברמת הידע והנגשת המוצר ללקוח ולא נוגעים בנקודה של איש המקצוע שמטפל מול אותו לקוח שזקוק להלוואה.
אני חושב שהמדינה כאן חוטאת במטרה וצריך לשים את הדברים על השולחן. הנושא של הסדרת העיסוק של היועץ העסקי, הוא מאוד מאוד מהותי בהיבט הזה. אם יהיה לנו הסדרת העיסוק ל היועץ העסקי שהוא זה שיעבוד מול העסק ויטפל בו ברמה האובייקטיבית, ברמה הייעוצית, יסביר לו וידריך אותו, אנחנו מאמינים וחושבים שאז הדברים ייראו אחרת והפתרונות יהיו יותר נגישים לציבור והרבה יותר ברורים.

בישיבה הקודמת דיברנו על סוגיית היועצים. אנחנו נקיים דיון רחב בנושא הזה ונשמע את הדעות, ואם יהיה צורך להסדיר את זה בחקיקה, נעשה גם את זה. הדיון היום הוא על נושא של בחינת הסוגיות ופתרונות בנושא אשראי ומה הם הכלים הפיננסיים והכלים שהמדינה תעניק לשוק כדי לתת את הפתרונות. רשמנו בפנינו את הנושא ואנחנו נדון על איך מקדמים, איך מייעצים, איך עוזרים לעסקים קטנים. זאת סוגיה שהיא לא פחות חשובה וגם היא נוגעת לגיוס הון לעסקים קטנים, אבל זה לא הנושא לנו היום. כאמור, אנחנו נטפל בזה.

סגן נשיא התאחדות בוני הארץ, התאחדות הקבלנים בשמה הקודם, יושב ראש האגף לבנייה חוזית בהתאחדות. באגף אצלנו חברים מהחברות שאתם מכירים בשוק כמו סולל בונה, דניה סיבוס, שפיר וכל החברות הגדולות אבל יש אצלנו הרבה קבלנים קטנים, עסקים קטנים, שמהווים את חוט השדרה. אני כאן היום כדי להיות הפה שלהם.

כפי שאני רואה אתה דברים, אתם אולי קופצים שבע-שמונה מדרגות קדימה. אתם מדברים על קרנות ועל איך לתת לעסקים הקטנים האלה כספים. רבותיי, העסקים הקטנים, הן קבלנים והן ספקים, סובלים היום ממוסר תשלומים שהוא פשוט בלתי נסבל בעיקר בשלטון המקומי. משרדי הממשלה, החשבת הכללית בהוראות תק"ם, עשו סדר ומשלמים פחות או יותר בזמן. שוטף 38, למי שעובד עם משרדי הממשלה. השלטון המקומי עם החברות הכלכליות עושה שני דברים: פעם אחת, שמים חסמים – ובהמשך אני אסביר – בצורת תנאי סף שלא נותנים לעסקים הקטנים בכלל להיכנס. אם הוא לא בפנים, הוא בכלל לא צריך כסף. אם לא נותנים לו לעבוד, לספק או לבצע עבודה, הוא לא צריך כסף. פעם שנייה, כשהוא כבר כן נכנס לתוך המסגרת הזאת וכבר קיבל עבודה או סיפק מוצר, לא משלמים כסף. מי מבין היושבים סביב השולחן הזה יודע מה הם תנאי האשראי שהחברות הכלכליות או הרשויות המקומיות משלמות? אל תענו לי כי זאת שאלה רטורית. יש שוטף, כמה שמתחשק. אני יכול להביא לכם כאלה שמקבלים 150 ימים, 180 ימים, 200 ימים. כשהוא בא עם החשבונות המאושרים לבנקים, הבנקים היום כבר לא רוצים לתת אשראי על החשבון, גם בגלל המגבלה של העשרים אחוזים וגם הוא סגר את עצמו. מצד שני או שהוא חתום על חוזה אספקה ארוך או שהוא חתום על ביצוע עבודה. הוא חתם על חוזה והוא צריך לעמוד בתנאים של החוזה.

אני אומר ליושב ראש הוועדה שבזה אנחנו צריכים לטפל, במוסר התשלומים ומוסר התשלומים הוא בידכם, הוא בידי הממשלה, והוא תלוי בכם.

אני הגשתי הצעת חוק פרטית בנושא של הגבלת אשראי לספקים שבין היתר נוגע לנושא השלטון המקומי ומוסר התשלומים. אנחנו ממתינים למסקנות ועדה בראשה עומדת מיכל עבאדי. עם סיום עבודת הוועדה והגשת המסקנות אנחנו נתקדם בהצעת החוק. הצעת החוק היא בתמיכת הממשלה. זאת סוגיה נוספת של כל הנושא של האשראי כי אתה צודק במאה אחוזים שבעצם החברות והעסקים ממתינים לתשלום שהם כבר ביצעו, שילמו עליו מס ושילמו עליו הוצאות כוח אדם והוצאות נוספות אבל עדיין לא מקבלים את הכסף שלהם. אלה לא רק רשויות מקומיות אלא עוד הרבה מאוד גופים אבל בין היתר זה השלטון המקומי. הנושא הזה בטיפול ואני מקווה מאוד שבימים הקרובים מיכל עבאדי תיתן לנו את המסקנות כי אין ספק שכאן צריכה להיות הסדרה של מוסר התשלומים לאורך כל התחנות עד שזה מגיע לאותו ספק שסיפק את השירותים. הנושא בטיפול ואני מאוד מקווה שבימים הקרובים אנחנו נצא לדרך ונקיים דיונים בוועדה זו או בוועדה אחרת – עוד לא נקבעה הוועדה באופן מדויק - ואני מעריך שהדיון יתחיל בעוד כמה ימים. זאת סוגיה לא פחות חשובה ואנחנו מטפלים בה.

אני יכול להוסיף עוד משהו בנושא? זה פן אחד של הבעיות אבל יש פן נוסף שחוסמים עסקים קטנים מלגשת. שמים תנאי סף.

זה לא הדיון היום.

אלה גם ספקים. הבעיה היא שפשוט חוסמים את העסק הקטן מלהתמודד, לגשת ולהתפרנס. גם על זה צריך לתת את הדעת. אם העסק הקטן בכלל לא יכול לגשת ולספק את המכרז שביקשו ממנו או מכרז בו ביקשו ממנו לספק משהו, הוא בכלל לא יצטרך אשראי.

בצד השני, אם אתה לוקח עסק קטן שאין לו איתנות פיננסית בכלל והוא ניגש למכרז ולא משלמים לו את הכסף, הוא פשוט יפשוט רגל. השאלה היא היכן הגבול. נושא המכרזים הוא מאוד רחב ואני בטח לא אפתח אותו לדיון כרגע. הוא נושא חשוב ובעייתי, אבל מצד שני גם צריך להבין את הגופים שמזמינים את השירותים שרוצים לראות מולם עסקים שיכולים לתת את השירות. יש הרבה מאוד גופים כאלה ואחרים שהם לא מורשים ואז לפעמים זה נכשל בדרך כך שגם מי שצריך לקבל את השירות, לא מקבל אותו. הסוגיה היא מורכבת וצריך לבחון אותה אבל לא נפתח את זה לדיון כרגע.

יש עוד מישהו שרוצה להוסיף לנושא הדיון? אין.

אני רוצה להודות לכם על שהצגתם את המצגות. הוועדה תתמוך בקידום שני הנושאים בצורה כזאת שזה באמת יהיה פשוט נגיש לקבוצות שירצו להיכנס לתחרות הזאת וירצו לתת פתרונות נוספים לסוגיות אשראי לעסקים קטנים.

הוועדה תמשיך לעקוב אחרי הפעילות ואם אנחנו נראה שהפעילות נתקעת, אנחנו בטח נרצה לשמוע על כך מכם, אם יהיה צורך אנחנו נקדם חקיקה מטעם חברי הכנסת כדי לקדם את הנושאים.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 15:30.>