PAGE
2
ועדת הכספים
24/02/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 296>
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ד באדר א התשע"ד (24 בפברואר 2014), שעה 10:00

<צו הפיקוח על היהלומים, יבואם ויצואם (תיקון), התשע"ד-2013>

חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
מיכל בירן
יעקב ליצמן
אראל מרגלית
ראובן ריבלין
אלעזר שטרן
סתיו שפיר
אילן גילאון

דב חנין

>
אברהם טראוב - נשיא התאחדות תעשיית היהלומים, משרד הכלכלה

שמואל מרדכי - מנהל מינהל יהלומים אבני חן ותכשיטים, משרד הכלכלה

אלי אבידר - מכון היהלומים הישראלי, מנכל הקבוצה

נטע ברנר - עו"ד, לשכה משפטית, משרד הכלכלה

שלומית ארליך
אייל לב-ארי

טמיר כהן

הדס צנוירט
<צו הפיקוח על היהלומים, יבואם ויצואם (תיקון), התשע"ד-2013>

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. הנושא הראשון על סדר-היום: צו הפיקוח על היהלומים, יבואם ויצואם (תיקון), התשע"ד-2013. משרד הכלכלה, בבקשה.

בוקר טוב. לפי צו היהלומים, אנחנו גובים היטל מכל יהלום מלוטש שמגיע לארץ, היטל של 1.35 פרומיל. ההיטל שונה לפני שנתיים וחצי בפעם האחרונה. אנחנו מבקשים על דעת כל ראשי הענף ועל דעת מכון היהלומים ועל דעת המשרד שלנו, להוריד את ההיטל מ-1.35 ל-1 פרומיל. המכון יצטרך להסתגל ולהסתפק בפחות כסף כדי לשרת את לקוחותיו. כולם מסכימים לדבר הזה. אנחנו מבקשים את אישור ועדת הכספים.

שתי שאלות. אל"ף, כשמורידים, משהו חשוד בעיניי. אם המדינה באה להוריד, משהו קצת חשוד בעיניי. הרי זה כמעט לא מצוי במחוזותינו, שמורידים. אז מה קרה? ודבר שני, מה ההיקף הכספי כתוצאה מההורדה?

כל הכסף שנגבה, הולך למכון היהלומים. מדינת ישראל לא נהנית מהכסף הזה. הכסף הזה נגבה, ובאמצעות משרד הכלכלה מועבר למכון היהלומים ומשרת אותם.

באותה הזדמנות, מה זה המכון?

אם לכמת אותו, הוא די דומה למכון הייצוא, אלא שיש לו כמה מטלות נוספות. הוא עוסק בפיתוח טכנולוגי ובשירותים נוספים שמכון הייצוא לא נותן את זה. הוא מקדם את הענף, מביא אורחים מכל רחבי העולם, מביא בעיקר שרים אפריקאיים שלהם יש תרומה מכרעת באספקת גלם, שזה הסוד המסחרי של מדינת ישראל. בין 40 ל-50 אחוז מהגלם עובר דרך מדינת ישראל. מביא משלחות, שבסופו של דבר מחזירים לנו בריבית דריבית.

ההיקף הכספי שיישאר היום במכון יהיה כ-4 מיליון דולר בשנה.

מה התקציב היום?

17 עד 20 מיליון שקל, ואנחנו הולכים לרדת ל-12, 13 מיליון שקל.

ועל שום מה נדיבות הלב הזאת?

התקופה היא קשה. יש יהלומנים שמשלמים הרבה כסף. יש נטייה מסוימת של חלק מהיהלומנים, דווקא הגדולים, ששילמו עד כמיליון שקל בשנה - עוזבים את הארץ. הראשון, הסנונית שבהם, היה לב לבייב שעזב לפני מספר שנים ללונדון. יש יהלומן מס' 1 היום, גם כן מוריד את הפעילות פה. אנחנו לא רוצים להפסיד את האנשים האלה. אנחנו חושבים שנוכל להסתפק עם אותם 4.5-4 מיליון דולר בשנה.

כלומר יש לכם תקציב מובנה בתקציב המדינה, של משרד הכלכלה, וחוץ מזה אתם נהנים מההיטל הזה, או כל התקציב שלכם זה ההיטל?

אל"ף, אני עובד מדינה, והמכון לתועלת הציבור, והיא לא נהנית משום תקציב מדינה פרט לאותו היתר שנקבע ומוחזר אליה. היא לא נהנית משום תקציב מדינה אפילו לא באגורה אחת. ענף היהלומים בסך הכול, גם בעבר וגם ההווה, נהנה מעט מאוד מתקציבי מדינה, מכלי סיוע אחרים שנמצאים שם. בדרך כלל הם אומרים: אל תפריעו לנו ואל תזיקו לנו, אנחנו נחיה את החיים שלנו בעזרת הכספים שלנו.

אז אתה אומר שלפני הורדת ההיטל הגעתם לסדר גודל של כמעט 20 מיליון שקל, ועכשיו כתוצאה מהורדת ההיטל תגיעו ל-15.5, אם זה 4.4. משהו כזה?

נגיע למשהו כמו 14-13 מיליון שקל תקציב שנתי.

ואתם היהלומנים מרוצים מהפעילות של המכון? תכף ניתן לכם לדבר. בבקשה, אתה רוצה להוסיף?

שלום, אני מנכ"ל מכון היהלומים הישראלי. ההחלטה מקובלת על כל ראשי הענף. הענף עובר תקופה לא פשוטה, שיש בה תחרות עצומה ממרכזים אחרים כמו הודו ובלגיה. אנחנו מדרשים לתת כאן כתף. אנחנו מאמינים שגם נעמוד ביעדים עם התקציב המצומצם יותר. אנחנו נשמח שתאשרו את ההמלצה של שר הכלכלה ושל שר האוצר. תודה.

בבקשה.

שלום, אני נשיא התאחדות תעשיית היהלומים. כפי שידוע, הכלכלה העולמית עברה ועוברת טלטלה על קטנה. גם התנאים של אמצע שנות ה-90 - - - לנו חלק לא קטן של המפעלים, להוציא החוצה שכר עבדים במקומות אחרים, שלמעשה כיהלומן אני כונס את עצמי, כשאני מחזיר את הסחורה הביתה. המטרה העיקרית היתה תמיד לעודד ייצור מקומי, אבל התנאים הכתיבו לנו.

היום אנחנו עושים הכול כדי להחזיר את התעשייה הביתה. התחלתי אישית עם הנושא הזה, להביא חרדים לענף. מי שיודע, אצלנו תמיד הם חלק מאוד חשוב בענף, ולהקל על אותם אנשים, מי שעובד פה, כמו שהיה פעם קנס, גם סך הכול זה כסף שלנו, שאנחנו משלמים לאותה קופה. לכן לפני ששקלנו, היו ויכוחים, כי היו שרצו להוריד עוד יותר. המטרות העומדות בפני הענף היו מולנו, וההחלטה הזאת היתה פה אחד, יש פה אחד של הענף. בעזרת השם, נתמודד עם זה לטובת העניין.

אל"ף, אני שמח. אני מנצל את ההזדמנות שאתה אתנו, לומר לנו מה עושים כדי לחזק את הענף? אני מבין שאחד מענפי הייצוא הגדולים שהיו לישראל בזמנו היה היהלומים. איך מחזירים עטרה ליושנה?

אני בענף 41 שנה. עליתי לארץ ב-73'. התחלתי מתלמיד, וכך הלאה. אוהב את הענף. כל האנשים שעובדים בענף, אוהבים את הענף. הרמנו את הכפפה. היום אין יותר שכר עבדים בשום מקום בעולם, כי הטכנולוגיה נכנסה כל כך חזק לענף, שגם המחיר, ויש לציין, דור המשך לא בסין ולא בהודו ולא בשום מקום, כבר לא רוצה לעבוד יותר בשביל שכר עבדים. זה לטובתנו. רוב מוחלט של הטכנולוגיה אנחנו פיתחנו פה, מה שהעולם משתמש. יש לנו כל הכלים. אני מאמין שגם כן הממשלה תבוא לקראת אותם חוגים שאנחנו רוצים להכניס אותם לעבודה. יש לנו כבר התחלה. יש לא מעט בחורים חרדים – מי שרוצה, מוזמנים לבקר במפעלים שקלטנו. גם בשבוע שעבר מפעל אחד לקח ששה אנשים. זה לא לכתוב מספר; זה עבודה. בעזרת השם, נחזיר חלק לא קטן מהתעשייה הביתה, כי מגודל מסוים שכר העבודה משפיע מעט מאוד על המוצר המוגמר. כולנו מבינים שגם בלי ייצור מינימליסטי או בינוני המרכז ילך לאיבוד. בלגיה נמצאת במצב – או ימינה או שמאלה; כל מי שיכל, כבר עזב לדובאי, ואנחנו עושים הכול, להביא את החלק שישנו. חזרתי השבוע מבלגיה. ישב המפקח, יכול לומר כמה רשיונות הוא נתן בלגים. ברוך השם, אנחנו חוזרים בחזרה לצמיחה מקומית.

כל הנושא של התחכום בייצור, כלומר שכלול, זה נעשה במכון או זה אנשים פרטיים במפעלים שלהם?

גם וגם. הבסיס התחיל מהמכון, ופיתחנו הרבה טכנולוגיה. האחרון שניסינו לפתח, ניסינו לעשות רובוטיקה גם, אבל בינתיים יש אנשים שהלכו גם באופן פרטי. למעשה היום הגענו לכאלה תחכומים, שזה פשוט לא להאמין. במאתיים שנה לא היה מה שקרה בעשור האחרון.

והטכנולוגיה הזאת משותפת לכולם, או כל אחד שומר את זה כסוד מקצועי שלו?

משותפת לכולם.

משותפת לכולם. פיתוחים שפותחו בתוך התעשייה הישראלית. גם היום המכון נותן שירותים של איזון אופנים, טיפול באופנים – על מה שמלוטש. הוא עושה את זה כמעט בחינם אין כסף, וגם היום מנסים לפתח אופנים חדשים. עושים את זה בסיוע של המכון ושל צוותים שנמצאים שם. גם היום אנחנו יחידה שמייצאת כ-11 מיליארד דולר בשנה, מתוכם כ-4 מיליארד דולר גלם, וכ-7 מיליארד דולר יהלומים מלוטשים. אני חושב שעם סיוע שקרב – ממש בשעה זו מתקיימת ישיבה של לשכת השר כדי לנסות להביא עובדים חדשים לענפים שונים, ואנחנו היינו צריכים גם להיות שם – אני הייתי צריך להיות שם כדי לדבר על הענף שלנו. אנחנו נדבר על סיוע וקליטה של כמה עשרות עובדים במשך השנה הזאת, ואם הם ייקלטו בצורה ראויה, נרחיב את זה בשנים הבאות, וכל שנה כארבעים-חמישים עובדים, בעזרת המכון חלק מהכסף ובעזרת המשאבים שהמשרד יעמוד ויעמיד לרשות ההכשרה.

אדוני היושב-ראש, אני כנשיא התאחדות מזמין אותך – קח קבוצה, עדיף לראות מאשר שנסביר.

מה זה יעשה לכמות העובדים בענף?

הם עושים כנס היום. לא ראיתי שמזמינים את בנט.

אל"ף, אנחנו נשמח. אצלכם זה המקום היחיד ששווה להיות מנקה אשפה, כמו שאומרים. גם בפרשת השבוע פסול לך שני לוחות - עושרו של משה הגיע מזה שהקב"ה אמר לו – תעשה בלוחות, מהאבן המיוחדת, ומה שייפול למטה, אתה יכול לקחת. את השבבים או הסבל, נקרא לזה - רק מזה אפשר להיות סופר. אני מניח שהיום הגעתם לדרגה שאין כבר משהו שנופל למטה – הכול בטח מנוצל.

מישהו רוצה להוסיף משהו? בבקשה.

יש פה בקשה של הענף, להחיל את ההורדה הזו רטרואקטיבית שנה. אני מעלה אותה לדיון ולהחלטתכם.

אתה מסבך אותנו. חבריי חברי הכנסת, מישהו רוצה להתייחס?

נטע, התחילה תהיה עם פרסום הצו, נכון?

כן.

בסדר גמור.

הנושא של הרטרואקטיביות, אנחנו כאן בוועדה עושים כל מאמץ, לא לאשר דברים רטרואקטיבית, כי פעם אחת שאתה מאשר - הפעם יכול להיות שזה בסדר, וכולם מסכימים, אבל זה מחייב אותנו שבנושאים אחרים לא נוכל לומר: אין רטרואקטיביות, כי למה פה עשיתם? אז נשאיר את זה מפרסום הצו.
לא צריך להקריא? חברי מודעים לזה. אז מי בעד לאשר את צו הפיקוח על היהלומים, יבואם ויצואם (תיקון), התשע"ד-2013? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

הצו הפיקוח על היהלומים, יבואם ויצואם (תיקון), התשע"ד-2013 נתקבל.

אושר פה אחד. יש לכם את זה. שיהיה לכם בהצלחה גדולה. נתאם את זה בשמחה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:20.>