הכנסת התשע-עשרה
PAGE
2
הוועדה לזכויות הילד
25/02/2014
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
<פרוטוקול מס' 54>
מישיבת הוועדה לזכויות הילד
יום שלישי, כ"ה באדר א התשע"ד (25 בפברואר 2014), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 25/02/2014
העסקה פוגענית של בני נוער בניגוד לחוק, העסקה פוגענית של בני נוער בניגוד לחוק, העסקה פוגענית של בני נוער בניגוד לחוק
פרוטוקול
סדר היום
<1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): העסקה פוגענית של בני נוער בניגוד לחוק של חה"כ יחיאל חיליק בר>
<2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): העסקה פוגענית של בני נוער בניגוד לחוק של חה"כ מיכל רוזין>
<3. הצעה לסדר היום (דיון מהיר):העסקה פוגענית של בני נוער בניגוד לחוק של חה"כ יפעת קריב>
מוזמנים
¶
>
מאיר דוד - סגן מנהל אגף האכיפה לחוקי עבודה, משרד הכלכלה
שרון בן גל - ראש תחום בכירה חקירות ואכיפה, משרד הכלכלה
הדרה רוזנבלום - מנהלת היחידה למועצות תלמידים ונוער, משרד החינוך
ד"ר יצחק קדמן - מנכ"ל, המועצה הלאומית לשלום הילד
שרית פרידמן - האיגוד מקצועי, הסתדרות הנוער העובד והלומד
שרית אולזביץ - האיגוד מקצועי, הסתדרות הנוער העובד והלומד
גיל סגל - סמנכ"ל משאבי אנוש, חברת טמפו בע"מ
נדב גואדה - מנהל משמרת חברת טמפו בע"מ
ליאת קבלו - מנהלת סניף ירושלים, חברת ל.מ
אלירן מיחובסקי - יו"ר נוער מרצ
עידן לן - נוער מרצ
יעל - אחות של נער נפגע תאונת עבודה בחברת טמפו בע"מ
פנטנש וונדם
טל מריעוז
נעמי חובב
נועם דורון
נטע ליט
מיכאל מינץ
רישום פרלמנטרי
¶
יעל - חבר המתרגמים
<העסקה פוגענית של בני נוער בניגוד לחוק של חברי הכנסת יחיאל חיליק בר, מיכל רוזין ויפעת קריב>
היו"ר יחיאל חיליק בר
¶
בוקר טוב לכולם, אנחנו מקבלים בברכה את תלמידי בית הספר שהגיעו אלינו. הדיון היום בנושא העסקה פוגענית של בני נוער בניגוד לחוק. הצעה לסדר היום של חברות הכנסת מיכל רוזין ויפעת קריב ושלי,. הדיון הזה מוקדש בהמשך למקרה של נער 17 שהועסק דרך חברת כוח אדם במפעל טמפו בנתניה. הוא נפגע פגיעה קשה ממלגזה במשמרת לילה, כך לפחות נטען בתקשורת והיום אנחנו נבדוק את העניין. המשפחה טוענת שזה היה ניצול של ילדים לעבודה שחורה. זה ציטוט מהדברים שלהם. בניגוד לכך טוענת חברת טמפו שהנער טיפס על מסועים בניגוד לאזהרות. מיד נבין איך מגיעים למצב כזה. המשטרה ומשרד הכלכלה חוקרים כעת את הסיפור. יש חשד שבמפעל טמפו בנתניה הועסקו נערים בשעות לילה בניגוד לחוק. אותו נער תלמיד כיתה י"א הגיע כאמור לעבודה בחברת טמפו דרך חברת כוח אדם מקומית, בשעה 01:30 הוא נדרס על ידי מלגזה אוטומטית המובילה משטחי שתייה. המשמרת הייתה משעה 19:00 עד 07:00. מדובר בתלמיד בית ספר.
בדיון זה ננסה לבדוק קודם כל כלפי מי צריכה להיות הטענה, האם כלפי משרד הכלכלה האחראי על אכיפת הנושא הזה, או כלפי מפעל טמפו שהוא מפעל גדול, ידוע ומוכר. נבקש לבדוק איך המפעל מגיע למצב שבו הוא העסיק נערים בשעות לילה וחושף אותם לסיכון ולא מדריך אותם מספיק. נשאל את משרד הכלכלה מה הם עושים בנושא ואיך מסבירים שמפעל כל כך גדול גם מעסיק וגם עובר על חוקי העבודה. נשאל את משרד החינוך מה הוא עושה בעניין ימי עיון לבני נוער להסברה ולחובות שלהם. נמצא כאן דוקטור יצחק קדמן שייתן לנו את הזווית שלו.
להערכתנו בגדול, העסקת בני נוער היא הכנה להשתלבותם כבוגרים בעולם העבודה, היא מאפשרת להם עצמאות כלכלית וזה בסדר, היא מקדמת ערכי עבודה ובמיוחד בחופשת הקיץ, אבל איפה שמים את הגבול ומה צריך לעשות כדי שדברים כאלה לא יקרו ולא יהיו בניגוד לחוק, כי בני נוער חשופים יותר ממבוגרים לניצול לפגיעה ולהם אין ניסיון. בוועדה הזאת ננסה לשאול שאלות ולקבל תשובות מהאנשים האחראים לנושא.
נפתח את הדיון ואתן את רשות הדיבור לשתי חברות הכנסת שיזמו יחד איתי את ההצעה. תפתח בבקשה חברת הכנסת מיכל רוזין ממרצ.
מיכל רוזין
¶
בוקר טוב לכולם. אני מודה לכל מי שהגיע לכאן ובמיוחד לבני הנוער שנמצאים איתנו היום. הנושא היום הוא בהחלט נושא מאוד חשוב. כהורה לבני נוער וגם בעקבות סקר שנעשה בקרב הורים אומר לכם שרוב ההורים מעודדים את ילדיהם לעבוד. גם אני חלק מאותם הורים שחושבים שבעבודת בני נוער יש ערך חינוכי חשוב, לא רק בעניין של לפרנס, לעזור ולהרוויח את לחמך, אלא כערך מוסרי, הקניית מוסר עבודה ולדעת לעשות לעצמך. אני אוכל להגיד שבפעם הראשונה שקיבלתי שכר בגיל 14 הייתי כל כך מאושרת, לא שחסר לי משהו, אבל הייתי כל כך מאושרת שיש לי שכר משלי ושאני יכולה לקנות כל מה שארצה מעמל כלפיי. אני חושבת שיש בכך ערך עליון לביטחון העצמי של בני הנוער ולהכרה בחשיבות עצמם, אנחנו מאוד מעודדים את זה.
לא אחזור על המקרה הקשה בעטיו התכנסנו כאן, בהחלט מקרה מאוד קשה שמעלה שאלות. אכן נשאלת שאלה האם הנער הועסק באופן חוקי ונכון ועל פי כל כללי משרד הכלכלה. יזמתי את הדיון הזה כי חשוב לי מאוד לשמוע את משרד הכלכלה בעניין העסקת קטינים. אני בתחושה שמשרד הכלכלה, אולי בשל סדרי עדיפויות פנימי שלו, אינו רואה שנושא העסקת בני נוער הוא אחד הנושאים העיקריים שעל שולחנו. נשאלת שאלה האם זה צריך להיות על שולחנו. בימים האחרונים אני שואלת את עצמי האם זה נושא שמשרד הכלכלה מסוגל בכלל לתת לו את תשומת הלב הראויה. אבקש לשמוע היום אם לפקחים יש הכשרה לפקח על העסקת בני נוער והאם הם ייעודיים לתחום הזה. באופן כללי אנחנו יודעים שלמשרד יש פקחים, אנחנו יודעים על המספר הקטן מול הצורך לפקח בכלל על שוק העבודה.
מהדוחות של ארגון בטרם וגם מדיווח של הסתדרות הנוער העובד והלומד וגם ממרכז המחקר והמידע של הכנסת והמועצה לשלום הילד, כקוריוז בסוגריים אגיד, בכל פעם שהילדים שלי מתלוננים אני אומרת להם שיש לי בחיוג ישיר את יצחק קדמן, נראה שהמון הורים אומרים את זה היום, אני שולחת אותם אליך, אני נותנת להם את המספר, מהדוחות האלה ניתן ללמוד שילדים ובני נוער עובדים והם חשופים במיוחד לפגיעה ולניצול בעת עבודתם, גם בגלל שהם מועסקים לרוב בעבודות מזדמנות לא מקצועיות שתחלופת העובדים בהם רבה, בעיקר משום הם לא מיודעים די הצורך לזכויותיהם.
הפעילות החינוכית בעניין הזה שנעשתה היא בעיקר על ידי פעילות וולונטרית. כאן בוועדה התחייב משרד החינוך ביוני 2012 שהוא יוציא חוזר מנכ"ל על מנת שהנושא הזה יכנס ללימוד בבתי הספר. הוא התחייב על כך. מכינים את הילדים שלנו שנתיים לצבא. כל היום אומרים להם מה יהיה בצבא, אבל לא מדברים איתם מילה אחת על שוק העבודה, על התנאים, על הזכויות שלהם, על אופן העסקה הולם וכדומה. לפי ארגון בטרם בין השנים 2008-2011 נהרגו 5 ילדים ובני נוער כתוצאה מתאונות עבודה. זה פשוט נתון מזעזע שבישראל 2014 אני אומרת אותו. מזעזע שילדים ובני נוער במדינת ישראל נהרגים כתוצאה מעבודה. בשנת 2010 נפגעו 1,087 ילדים ובני נוער במקומות עבודה. זה מספר עצום בעיני. כל ילד כמובן הוא מספר עצום, אבל אלו מספרים עצומים ואנחנו נדרשים לנושא זה. ארצה לשמוע, ואני בטוחה שגם חברי הכנסת שאיתי מבקשים תשובות גם ממשרד הכלכלה וגם משרד החינוך על מה הם עושים כדי שהחוק ייאכף, על מנת שהילדים, בני הנוער ידעו את הזכויות שמגיעות להם. מה אנחנו עושים כדי שלא נחזור לכאן בעוד שנה עם מקרה מזעזע או עם עוד נתונים מזעזעים ושוב נצקצק בלשון ונגיד 'זה נורא ואיום ואסור שזה יקרה'. תודה רבה.
יפעת קריב
¶
>
ברצוני להתנצל שיש לי דיון מקביל בוועדת הפנים וחייבים אותי שם, לכן אאלץ לצאת ולא להישאר לכל הדיון כאן, אבל היה לי חשוב לבוא ולומר כמה דברים. אני מתחברת לדברים שאמרו יושב ראש הועדה חיליק בר וחברת הכנסת מיכל רוזין.
לפני היותי חברת כנסת, לכולנו יש עבר, הייתי עובדת נוער וצעירים הרבה מאוד שנים, זה העולם ממנו אני מגיעה. תמיד כשהגעתי לכנסת חיפשתי מישהו שידבר על נוער, שיקדם את הנוער, מצאתי שבכנסות הקודמות לא הייתה מספיק אוזן קשבת כמו בכנסת הנוכחית. עם כניסתי לכנסת הנוכחית הקמתי את השדולה למען הנוער וחברתי לשדולה שלך שעוסקת בבני נוער עובדים. היום שמנו לעצמנו את התפיסה שהכנסת הזאת מתייחסת בצורה מאוד משמעותית ועניינת לנושא של בני נוער על כל ההיבטים, על ההיבטים החוקתיים של הזכויות, על חובות וכל מה שניתן לדבר עליו. אני חושבת שגם הוועדה הזאת מסמלת את העניין הזה בדיון החשוב הזה.
הזכויות של בני הנוער לא מספיק ברורות, צריך להגן עליהם. אני אימא לשני מתבגרים וגם חושבת כמו שמיכל רוזין אמרה לפני, שהילדים שלי צריכים לעבוד, אני עבדתי אי שם כבר בגיל 15 בבורגראנץ' בדיזנגוף סנטר. אני זוכרת את תלוש המשכורת הראשון ואחר כך את תלושי המשכורת שבאו אחריו, אני זוכרת שהיה לי את הכסף משלי. התחלתי לעבוד מגיל 15 ולא הפסקתי לעבוד עד היום. אני מאמינה שבני נוער כן צריכים לעבוד, כן צריכים לצאת מקודם לעבודה, אבל היום זה לא כמו פעם. לדעתי היום מעסיקים אותם במקומות, אולי גם בעבר, במקומות עם עבודות פיסיות מאוד קשות. לא נדבר רק על האסון הספציפי שעל השולחן, אבל גם בעבודות שיכולות לפגוע בגב, פוגעות בשעות שינה, עבודות שיכולות לפגוע בלימודים שלהם. יש כאן נושא יותר מורכב שצריך לעצור ולתת עליו את הדעת.
חברת הכנסת מיכל רוזין מעלה שאלה מצוינת, באיזה משרד זה צריך לשבת ולא בהכרח במשרד הכלכלה, יכול להיות שזה צריך לשבת כן במשרד החינוך או במשרד הרווחה או אולי לעשות ועדה בין-משרדית שתשאל את השאלות האלה. היום בני נוער יוצאים לעבוד, לאו דווקא יוצאים לעבוד כדי לתמוך במשפחות שלהם שזו סוגיה בפני עצמה של משפחות במצב כלכלי מאוד קשה שבני נוער יוצאים לסייע להורים. כאן אני מדברת על בני נוער שיוצאים לעבוד כי הם רוצים שיהיה להם יותר כסף או שמתוך ערכים ואמונה שצריך לצאת לעבודה ולא להיות ככאלה שחיים על חשבון ההורים. אני מברכת על היציאה לעבודה. אולי הוועדה הזאת צריכה לצאת בקריאה לוועדה בין-משרדית שתעצור לרגע ותבדוק את הזכויות, את החובות, את האכיפה ואת הענישה על מעסיקים שפוגעים בקטינים. בעיניי הענישה צריכה להיות הרבה יותר חזקה והרבה יותר משמעותית ולהבין שלא פשוט להעסיק בני נוער.
אני אחזור ואומר כדברי הפתיחה שלי, הכנסת הזאת היא כנסת ששמה את בני הנוער במרכז העשייה. באנו לכאן כדי להקשיב ולשמוע. הדיון הזה הוא חלק מתוך דיונים רבים שאנחנו עושים ונעשה פה. אני מברכת אתכם בני נוער הנמצאים כאן, אבל אני לא רואה כאן נציגי מועצות בני נוער ארצית. צריך לחבר את מועצת התלמידים לעניין שאנחנו מובילים ולראות איך מקדמים אותו יחד בין אם זה בחקיקה ובין אם זו ועדה בין-משרדית לשינוי מאוד משמעותי.
אני קוראת לשותפיי ואומרת לכם, אנחנו רגע לפני החופש הגדול. אנחנו יודעים שבחופש הגדול הרבה יותר בני נוער מועסקים בקייטנות, במתנ"סים ובעוד ועוד מסגרות, כי הרבה יותר בני נוער מחפשים עבודה וגם מעסיקים מחפשים להעסיק אותם. מיכל רוזין, שווה לכנס את השדולה שלך אולי יחד עם השדולה שלי ולקיים דיון לקראת החופש הגדול, מה שעשינו בשנה שעברה, בואי נעשה את זה עם שתי השדולות יחד עם מועצת התלמידים הארצית וכמובן עם הנוער העובד והלומד וכל מי שרלוונטי. בואו נתכונן לקיץ הזה אפילו אם נעשה את זה באמצעות חוקי עזר עירוניים או בתקנות, אולי נעביר משהו לשלטון המקומי. בשלטון המקומי מעסיקים הרבה מאוד תחת המתנ"סים של הרשויות המקומיות.
מיכל רוזין
¶
אני בדיוק מראה ליושב ראש שיש סעיף מיוחד "בחוק עבודת נוער", סעיף 38 א', שמחייב ראש רשות מקומית לנקוט באמצעים מסוימים כדי למנוע עבירות על "חוק עבודת נוער".
יפעת קריב
¶
אני מציעה שנכנס את השדולה ונוציא לכל ראשי הרשויות מכתב שקורא להם לכנס את וועדות הנוער ולדבר על חוקי העזר העירוניים לקראת החופש הגדול. נעשה את זה יחד בסיכום.
אני מאוד מתנצלת שאני רצה לוועדת הפנים. אקבל מכם את כל העדכון. תודה רבה לכם, זה נושא מאוד חשוב.
היו"ר יחיאל חיליק בר
¶
יחד עם התנצלותך, אתנצל בשם חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה שלא הגיעה.
בבקשה מאיר דוד, נציג משרד הכלכלה. תוכל להתייחס לדברים שעלו כאן.
מאיר דוד
¶
בוקר טוב. אני ממנהל ההסדרה והאכיפה במשרד הכלכלה. אנחנו אמונים על אכיפת חוקי העבודה במשק ובין היתר גם על "חוק עבודת הנוער". במינהל יש היום למעלה 150 מפקחים וסטודנטים שאוכפים את חוקי העבודה לרבות את "חוק עבודת הנוער". אין לנו פקחים, מעולם לא היו לנו פקחים, כולם חוקרים, כולם עוברים קורסי חקירות, כולם מנהלים תיקי חקירה פליליים ומנהליים כנגד מעסיקים. כל מקרה נבדק - - -
מאיר דוד
¶
עם אישור החוק להגברת האכיפה ותוספת התקנים, המנהל שלנו יעמוד עם 300 עובדים שרובם על תקני הפיקוח.
אבקש לציין שאצלנו הוכשרו לאכיפת כלל החוקים, לרבות בנוגע "לחוק עבודת הנוער". אנחנו לא מקצים עובדים ספציפית לאכיפת חוק מסוים או לאוכלוסייה מסוימת - - -
מאיר דוד
¶
היה, וזה הוכח כשגוי. אני אתן דוגמה למה. אם היום אתה שולח מפקח שיבדוק את "חוק עבודת הנוער" ובאותו מקום ישנן הפרות גם לגבי אוכלוסייה אחרת, האם תשלח מפקח נוסף למעסיק הזה? נשלח שניים או שלושה או חמישה מפקחים? - - -
יצחק קדמן
¶
כמו שבמשטרה יש חוקרי נוער מיוחדים וכך גם בהרבה מאוד משרדי ממשלה, הפיקוח על עבודת נוער מצריך מיומנות אחרת לגמרי מאשר מפקח או מפקחת על עבודת - - -
מאיר דוד
¶
המיומנות של מפקחים על עבודת נוער היא מספקת לאכיפת החוק גם לגבי העסקת בני נוער וגם לגבי בוגרים.
היו"ר יחיאל חיליק בר
¶
איך אתה כמשרד הכלכלה יודע שאתה מצליח לבוא במגע עם כל בני הנוער שעובדים ואתה יודע שהם עובדים באופן חוקי, הם מוגנים, - - -
מאיר דוד
¶
התייחסתי שההכשרה מספקת. לא דיברת על מספר המפקחים אלא שההכשרה מספקת. החוקרים יודעים בדיוק את החוק, מכירים את הסעיפים הרלוונטיים, מכירים את דרך התשאול של הנערים. לדבר על כך שכל האוכלוסייה במדינת ישראל מוגנת בחוקי עבודה? – יש 500 אלף בתי עסק וכ-200 אלף נערים שמתוכם חלק גדול עובד. אי אפשר לצפות שנאמר שנגענו בכל מעסיק או שנגענו בכל עסק וכולם מוגנים.
מאיר דוד
¶
הוגשו 164 כתבי אישום, נתנו 140 התראות פליליות, הוטלו 1,960 קנסות מנהליים בסכום של 25 מיליון שקל על הפרות סעיפים שונים ב"חוק עבודת הנוער" נתנו התראות מנהליות בהתאם ל"חוק הגברת האכיפה" - 320 התראות מנהליות, הוטלו עצומים כספיים בגובה של 500 אלף שקל על מעבידים מפירי חוק, פתחנו למעלה מ- 2,300 חקירות בחמש השנים האחרונות בנושא עבודת נוער.
תמיד ניתן לומר שזה לא מספיק - - -
היו"ר יחיאל חיליק בר
¶
אני אבקש לשאול איך משרד הכלכלה שקט או לא שקט בנושא. אשאל את בני הנוער שאלה. כמה מכם עובדים בחופש ושלא בחופש. תרימו ידיים. כמה מכם היו באיזה קשר עם משרד הכלכלה כדי לדעת את הזכויות, נכנסו לאתר של המשרד, או שפשוט עשיתם - - -
היו"ר יחיאל חיליק בר
¶
נשאל עוד שאלה, אתם עבדתם, כמה מכם הגיע לעבודה בצורה מסודרת דרך מודעה בעיתון וכמה מפה לאוזן מה שנקרא פיראטי? תרימו אצבעות.
היו"ר יחיאל חיליק בר
¶
כילד בצפת עבדתי בריצוף בחופש, הלכתי לאתרי בנייה ושאלתי מי צריך עובד, אמרו לי פה, הלכתי עבדתי.
היו"ר יחיאל חיליק בר
¶
הוא אמר, דרך שירות התעסוקה, ראה מודעה בעיתון, עשה מישהו. יש כאן מישהו שעשה את זה בצורה מסודרת? הוא יודע שיש מישהו שמגן עליו, שיש את מי לשאול אותו? הסטטיסטיקה - - -
מאיר דוד
¶
אני רוצה לענות על זה ולומר מה אנחנו כן עושים כל שנה. כעת אני מחזיק את הסימנייה שעדכנו בערבית לקראת כנס שיהיה יחד עם מנהל החינוך בחודש הבא במגזר הערבי. יזמנו שיתוף פעולה עם מנהל החינוך במגזר הערבי במטרה ש"חוק עבודת הנוער" יכנס ויהיה חלק בלתי נפרד משיעורי חברה. אנחנו נלמד את מנהלי בית הספר, את רכזי החינוך החברתיים ונעביר אליהם את הסימניות שאנחנו הדפסנו. הם יעבירו את העניין כחלק משיעור חברה בכל בית ספר במגזר הערבי בחינוך חברתי, כדי שכל נער ידע עוד לפני שהוא יוצא לשוק העבודה את הזכויות המגיעות לו.
מאיר דוד
¶
אנחנו יוזמים, גם דרך משרד החינוך אנחנו מגיעים לבתי ספר לחטיבות הביניים ונותנים הרצאות, את הסימנייה הזאת תמצאו גם בעברית היא לא רק בערבית, כל שנה היא יוצאת. האפליקציה שלנו היא גם בערבית וגם בעברית, אנחנו יוצאים בפרסום באינטרנט, פרסום בתקשורת בכלל, אנחנו מבצעים אכיפה מאוד מוגברת לקראת הקיץ. מחודש מאי ועד סוף אוגוסט אנחנו מבצעים אכיפה מוגברת. אנחנו עובדים בשעות לא שגרתיות גם בערב וגם בלילות על מנת להגיע לכמה שיותר בתי עסק שמועסקים בו נערים ושיש לנו חשד ששם יש יותר ניצול או הפרות, למשל כל אולמות האירועים, מסעדות אליהם אנחנו מגיעים גם בשעות הלילה.
היו"ר יחיאל חיליק בר
¶
מהי הפעילות היזומה שהמשרד ביצע בפילוח גיאוגרפי, יש לך צפון, מרכז, דרום, יש לך נתונים על הפעילות היזומה של הפיקוח שהמשרד שעשה?
מאיר דוד
¶
כן, אני אוכל לומר שמתוך ה- 2,300 החקירות שבצענו – 70% כתוצאה מאכיפה יזומה שלנו. מגיעות אלינו מעט מאוד תלונות. הסיבה, בני נוער עובדים או שהם חוששים להתלונן מהחשש מפני המעביד או שהם כבר סיימו לעבוד וחזרו לבית הספר ולמסגרת או לצבא והם שכחו כבר מהעניין וזה לא כל כך מעניין אותם, אלא אם זה משהו שנותר חסר בכיס, חסר כסף. רוב החקירות הן כתוצאה מאכיפה יזומה, 70% מהחקירות הם תוצאה של אכיפה יזומה. מאז "חוק הגברת האכיפה" הוגברה מאוד האכיפה על מעסיקים. העיצומים הכספיים על העסקה מעבר לשעות המותרות גבוהים מאוד, היום הענישה היא בסכום של 35 אלף שקל לכל הפרעה לכל נער. העיצומים הכספיים מאוד גבוהים והמעסיקים נרתעים.
לעניין המקרה בחברת טמפו שצוין כאן, נערים הועסקו בלילה או שהועסקו מעבר לשעות המותרות, את כל ההפרות האלה נבדוק גם במקרה הספציפי, וכמובן שהן נבדקות גם בשגרה. כשאנחנו מגיעים לנערים אנחנו לא מחכים שהם יספרו לנו אילו זכויות שלהם הופרו, אנחנו פונים אליהם, אנחנו יוזמים פניה אליהם ושואלים אותם לגבי כל אחת ואחת מהזכויות המגיעות להם הן מתוקף "חוק עבודת הנוער" והן מתוקף חוקים אחרים, וזאת כדי לחקור אילו הפרות נעשות. גם אם הגענו למעביד המעסיק נער ותוך כדי בבדיקת סעיף מסוים שעלה חשד בהפרתו, אם עולים דברים נוספים כמובן שגם הם יבדקו. הדברים האלה נבדקים כל הזמן, כל השנה.
אני פונה מכאן לבני הנוער לפנות אלינו. יושבת מולי הגברת שרית פרידמן יושבת שאיתה אנחנו בקשר יומיומי. גם עם בני נוער אנחנו נפגשים ומקבלים מהם מידע על אתרים שיש חשש להעסקה פוגענית והם רוצים שנבדוק, אנחנו מעבירים משובים האחת לשני כשגרה במהלך השנה. לדעתי אנחנו כן עושים המון בתחום ההסברה. תמיד נשמח לקבל עוד מידע ושיהיו עוד גורמים שיפנו אלינו. להיות שקטים בלילה? אני חושב כשלא תהיינה הפרות חוק, אז אוכל לישון טוב בלילה.
לגבי סדר עדיפויות. המנהל שם בסדר העדיפויות שלו את האוכלוסיות החלשות במשק. אוכלוסיית בני הנוער נחשבת אצלנו לאוכלוסייה חלשה הזקוקה ליותר ולכן היא מקבלת אצלנו עדיפות - - -
מאיר דוד
¶
אני מיצג כאן את הנהלת המנהל ואני אומר לך מה שמנו בסדר העדיפות. אני אבקש לומר שלגבי כוח אדם ייעודי, זה עולה לנו בכל ענף. בעבר זה הוכח ככישלון גדול כשייעדנו - - -
היו"ר יחיאל חיליק בר
¶
אנחנו נשמע תכף את יצחק קדמן. לדעתנו אוכלוסיית הנוער צריכה להיות מטופלת ייעודית וייחודית במשרדי הממשלה, זו אוכלוסייה שונה שאינה מודעת לזכויות שלה, היא יותר חשופה לניצול ולפגיעה. אגב, אתה כרשות מבצעת יכול לומר, אתם צודקים, אין לנו מספיק משאבים לזה.
מאיר דוד
¶
אני אתן לך דוגמה קטנה כדי להמחיש. אם אני אשים אוכלוסייה מיוחדת ייעודית לטיפול ב"חוק עבודת נוער" ויהיו דברים נוספים או חשד לדברים אחרים באותו בית עסק אצטרך לשלוח מפקחים נוספים. שנעשה משהו נוסף? למה שאותו בנאדם לא יראה את מכלול הדברים, אותו מפקח - - -
מיכל רוזין
¶
אין בעיה שהוא יראה את המכלול, אבל אחרי שהוא ראה את המכלול והוא ראה שיש שם בעיה עם העסקת בני נוער הוא יזעיק חוקר מיוחד לחקור את העניין.
מיכל רוזין
¶
אתה יודע, לפעמים זה לשים משקפיים ולראות את המציאות בצורה שונה. כשאתה מכוון מטרה ויש לך את המשקפיים אז כשאתה רואה מציאות מסוימת היא פתאום קופצת לך לעיניים.
היו"ר יחיאל חיליק בר
¶
למשל אדם שרגיל לעבוד בעניין אכיפה עם עובדים זרים, זה לא בהכרח אותו בנאדם שצריך לעבוד עם בני נוער. מה לעשות, החספוס שלו שונה, הדרך שונה - - -
היו"ר יחיאל חיליק בר
¶
אנחנו עוד נחזור אליך. נבקש את הדרה רוזנבלום ממשרד החינוך ולאחריה דוקטור יצחק קדמן, שחשוב שתשמע את דברי הדרה.
הדרה רוזנבלום
¶
אני אפריד את הדברים. משרד החינוך, בעקבות הפגישה המאוד משמעותית שהייתה כאן בסוף השנה יש לנו תכנית ליבה והכנסנו את זה כחלק חובה. דרשנו מהמחנכים שהחל מאפריל עד יוני יש להעביר שני שיעורי חינוך בנושא הזה המכוונים לכיתות י"ב.
הדרה רוזנבלום
¶
אמרתי לך שבעקבות הדיון מסוף השנה זה יעלה מאפריל. קודם זה לא היה חובה. אמרתי שכווננו את השיעורים לכיתות י"א י"ב. אנחנו מאוד מאוד בעד עניין ערך העבודה וגם כאימא לנוער שעבד, גם אני עבדתי בשמרטפות ולא בחוץ. אנחנו בהחלט מדברים על זה - - -
הדרה רוזנבלום
¶
אנחנו בהחלט מדברים על זה. כאחת הממונה על כל עניין המנהיגות הצעירה במשרד החינוך, אנחנו בקשר עם הנוער העובד. הם בטח ידברו על הברושור שלהם, מפסח אין שום אירוע, מחנה, סמינר או מפגש פורום שאנחנו לא מחלקים את זה לכל בני הנוער, בכל מפגש שאנחנו עושים. אנחנו כן מפרסים. בכל עיתון לבני נוער שאנחנו מוציאים אנחנו מוסיפים את מספר הטלפון שלהם ואת האתר שלהם בשביל נוער שעובד. אנחנו מפרסמים בכל דרך אפשרית, לפחות שידעו שיש כתובת, שיש מידע שאפשר לשאול ולשאול. לקראת הקיץ יש הרבה פניות גם למשרד, אנחנו מיד מעבירים אותן אליהם. אנחנו לא נכנסים לעובי הקורה כי הם לקחו את זה והם עושים את זה יפה. ממש אוטומטית אנחנו מעבירים, יש לנו חבר'ה שדרכם כל פניה עוברת אליהם.
נכון, ונאמר בצורה מאוד ברורה, הילדים רוצים כל כך לעבוד, מעטים יתריעו על בעיות שקורות כי הם רוצים לשמור על מקום העבודה. זאת בעיה מאוד גדולה.
הדרה רוזנבלום
¶
על כל מקום עבודה יש המון קופצים.
בתחילת הקיץ מועצות התלמידים והרשויות המקומיות יש שוק למקומות עבודה שבו מציגים, השנה שעברה היו 97 כאלה, השנה יהיו יותר. אקח עיר כמו פתח תקווה שהיא עיר גדולה, בכיכר שליד העירייה מביאים ממשרד העבודה שמביא את התעודה ונותן להם אישור עבודה כולל צלם - - -
הדרה רוזנבלום
¶
כן מביאים. מגיעים הרבה מאוד אנשים שמעוניינים. במקרה ראיתי בשנה שעברה גם ברחובות וגם בפתח תקווה, הייתה חגיגה וראיתי כמה אנשים יצאו שמחים ומאושרים כי היה להם ממש מקום עבודה מובטח עם אישורי הורים, עם חתימה ועם הכול.
יצחק קדמן
¶
תודה אדוני היושב ראש. ראשית אני רוצה להודות לחברי הכנסת היוזמים שהעלו את הנושא על סדר היום. ההזדמנות המאוד מצערת הזאת עוזרת לנו להסתכל למקומות שבדרך כלל לא מסתכלים עליהם.
ראשית יש לי בקשה מהוועדה, בסיכום שלה תפנה למשרד הכלכלה. הגיע הזמן לכתוב מחדש את "חוק עבודת הנוער". "חוק עבודת הנוער" הוא בן למעלה מ- 60 שנה. הוא חוק ארכאי לחלוטין, הוא כתוב בשפה לא רלוונטית, יש בו דברים שהם כבר לא קיימים בכלל, ומצד שני המציאות המודרנית לא באה לביטוי בחוק הזה. מי שקורא את החוק הזה, אגב עד לא לפני הרבה זמן היו בחוק רשימת עבודות האסורות לבני נוער בין היתר היה גם עבודה במכרות. כמה מכרות אתם מכירים במדינת ישראל? העתיקו את זה מהחוק הבריטי. אני מציין את זה כקוריוז, אבל זה מאוד רציני, הגיע הזמן שאחרי 60 שנה יעשו לחוק רביזיה. בין היתר מישהו צריך לתת את הדעת על ההתאמה שצריכה להיות מחדש לעניין "חוק חינוך חובה". "חוק חינוך חובה" השתנה, פעם הוא היה עד גיל 15 ולכן "חוק עבודת הנוער" בהתאמה כל הזמן מדבר על עבודה מגיל 15 ואילך. היום, בעוד שנת לימודים אחת ישלים משרד החינוך את החוק החדש שנכנס בהדרגה, וחוק חינוך חובה יהיה עד גיל 18. אני מצטרף לכל אלה שדיברו על ערך העבודה ושצריך לאפשר ולעודד אפילו עבודה בזמן החופש או בזמנים אחרים. אבל לא יתכן שלא תהייה התאמה בין "חוק חינוך חובה" שהוא עד גיל 18 ל"חוק עבודת נוער". שנמשיך שם להתייחס לחינוך לעבודה כאילו שבגיל 15 גומרים את הלימודים. זו דוגמה אחת. לדעתי הגיע הזמן לעשות רביזיה בחוק הזה ולעשות אותו מחדש כפי שנעשה לגבי לא מעט חוקים.
אבקש להבחין בין שני סוגים של הפרות שאנחנו נתקלים בהם. צריך להתייחס לשנים כי כאן קצת ערבבו. סוג אחד של הפרות זו הפרת זכויות בני נוער עובדים, משלמים להם פחות משכר מינימום, את צודקת שיש הרבה הפרות כאלה. בני נוער לא רוצים לפתוח את הפה או שאומרים להם 'יש לנו עשרה כמוך שמחכים בתור, לא מוצא חן בעינייך תעוף לי מהעיניים'. הפרה בגין אי תשלום משכורות, אגב בעניין הזה אני מוכרח לציין דווקא את המפלגות בישראל לפני בחירות ואחרי בחירות, אנחנו מקבלים המון תלונות על העסקת בני נוער במערכות בחירות שלא משלמים להם אחר כך. גם בזמן לימודים, אבל הם עובדים כדין נעלמת המפלגה, נעלם המועמד, נעלם הקבלן שעבד בשביל מי שעבד - - -
מיכל רוזין
¶
דווקא כאן אני חייבת לומר לך הנעלם הוא משרד הפנים. הבעיה בתשלום, בסוגריים אני אומרת לך כדי שתדע את זה, משרד הפנים לא מעביר בזמן את הכספים למפלגות ולכן הם מלינים שכר, לא שזה מצדיק. רק שתדע ואתה צודק לגמרי.
יצחק קדמן
¶
זה סוג אחד של דברים, אלו הפרות זכויות עובדים של בני נוער.
יש סוג שני שהוא לא פחות חמור ואולי הרבה יותר חמור, זה העבדה שלא כדין. השאלה היא לא מיצוי זכויות שמגיעות לבני נוער. כשמעבידים ילדים בני 8 ו-9 ו- 10 מרהט בזמן הלימודים בשדות של חקלאים באזור, זו לא שאלה, כמובן שיש כאן עניין של זכויות של בני נוער כדי שלא יעבידו אותם, אבל יש כאן פגיעה חמורה מאוד של העבדה שלא כדין.
המקרה האחרון, אני שמח שאת הצלחת להגיע, המקרה האחרון שקרה בחברת טמפו. אני לא רוצה להיכנס לפרטים כי אני מבין שהמקרה עדיין בחקירה. אם הנער הזה לא היה נפגע, האם מישהו היה בכלל יודע שבמפעל טמפו מעבידים קטינים בשעות הלילה? מי היה יודע את זה בכלל? כמה קטינים נוספים עבדו באותו מפעל בשעות הלילה, או עדיין עובדים? עכשיו כבר מפחדים. אגב, שיהיה ברור, העבדה גם של בן נוער בן 17 ו- 17.5 בשעות הלילה אסורה. יש שני סוגים של הגדרות וזה תלוי אם זה בקיץ לא בקיץ, אבל העבדה בשעות אחרי 22:00 ולפני 07:00 אסורה. כלומר אם יתברר שזה נכון והוא לא התנגב למפעל ושהה בו שלא כדין, מישהו כאן צריך לתת כאן את הדין. אני מקווה ואני פונה אליכם אנשי משרד הכלכלה, קחו את המקרה הזה כמקרה שיראו אותו, ואם יתברר שאכן זה כך, לא יכול להיות שמישהו יצא בזול מהעניין הזה. אגב, זו לא רק עבירה מנהלית, זה לא רק עניין של קנס, לדעתי מישהו כאן צריך לתת את הדין אם העבידו נער בלילה שלא כדין.
יצחק קדמן
¶
אני יודע ולכן אני קורא לכם, מאחר ומדובר כאן לכאורה במקרה חמור ביותר. אגב, כאן ארצה להזכיר שגם המחוקק נתן את דעתו, צריך להבין שחלק מהחולה הרעה נעשה על ידי הסיפור של נפילה בין הכיסאות כאשר המפעל לא מעסיק ישיר אלא פונה לחברת כוח אדם. חברת כוח אדם אומרת 'מה אתם רוצים ממני, אני לא העבדתי אותו בלילה' והמפעל אומר 'מה אתם רוצים, הוא אפילו לא רשום אצלי ברשימת העובדים, הוא לא עובד שלי הוא עובד של חברת כוח אדם'. אסור שהפער בין חברות כוח אדם ולבין המעסיקים שמעסיקים בפועל את הנערים, שבפער הזה יפלו הנערים בין הכיסאות האלה.
הדבר האחרון שאני אבקש, נודע לנו לפני מספר ימים שמשרד הכלכלה, אני אשמח שתתקן אותי למרות שיש לי כאן הודעה כתובה של משרד הכלכלה, משרד הכלכלה הודיע גם לבני נוער וגם למעסיקים שאין יותר צורך להביא פנקס עבודה. עד היום חלק מהדרישה היה להביא פנקס עבודה. כששאלת פיראטי או לא פיראטי, זה חלק מהעניין. כדי שזה לא יהיה פיראטי אמרו 'לך לשירות התעסוקה, תוציא פנקס עבודה, תידרש להראות שם תעודת זהות ונראה מה הגיל, נראה לאלו עבודות אתה מתאים, צריך להביא בדיקת רופא כדי שנדע אם יש לך בעיה אורתופדית בגב ושלא נשלח אותך לעבוד בסחיבת קרטונים וכדומה'. אני חושב שהרפורמה שמשרד הכלכלה הודיע עליה היא טובה, צריך למצוא דרכים חלופיות כדי שלא יצטרכו לעמוד בתור בשירות התעסוקה כדי לקבל אוטומטית את הפנקס, אנחנו תומכים בעניין הזה, אבל בשני תנאים שבינתיים לא מתקיימים, שתהייה חלופה לדעת את הגיל האמיתי של בן או בת הנוער שמבקשים לעבוד ושיהיה אישור רפואי עליו אסור לוותר. התנאי השני, הדרישה לפנקס עבודה היום היא חלק מהחוק, היא עבירה בחוק שהפרתה גוררת סנקציה. לא יכול להיות שבהכרזה מנהלית יבוטל חלק מהחוק. זה מעודד מעסיקים להפר גם סעיפים אחרים, כי אם את החוק הזה אפשר להפר כי למישהו נראה שצריך לשנות אותו, אז יפרו גם סעיפים אחרים. משרד הכלכלה צריך להשאיר את הדרישה לפנקס עבודה עד שהדבר לא ישונה כדין בחוק. אי אפשר בהכרזה מנהלית ובהודעה לעיתונות להודיע שלא צריך יותר פנקס כזה כל עוד זה בחוק. אתם רוצים לשנות את זה, אתם רוצים להקל על בני נוער? תבורכו, אבל אי אפשר לעשות את זה באופן לא חוקי.
מאיר דוד
¶
אתייחס בקצרה לבקשתו של דוקטור יצחק קדמן. הנושא נדון במועצת וועדת הנוער של משרד הכלכלה. ההחלטה והכוונה, מאחר וזה הפך להיות בירוקרטיה מיותרת בלהריץ את הנערים לשירות התעסוקה ולחכות שעות בתור כדי לקבל פנקס. לכן אנחנו מחייבים חלופה שהיא אישור רפואי - - -
מאיר דוד
¶
באמצעות החוק, הוגשה כבר בקשה לשינוי החוק. הבקשה שלנו הוגשה כבר לכנסת וזה כן ישונה. המטרה היא להקל על בני נוער ולחסוך בירוקרטיה. יש חלופה. אם לא יהיה אישור רפואי למקום העבודה, למעסיק, ולא יהיה צילום של תעודת הזהות של הנער שיוכיח את גילו וכשירותו הרפואית, הם כן יענשו על כך.
יצחק קדמן
¶
אתה לא תוכל, תבין, אתה לא יכול לעשות דברים כאלה גם אם הכוונה היא מצוינת. אי אפשר לעשות דברים כאלה. תשאל את המשפטים שלכם.
היו"ר יחיאל חיליק בר
¶
תודה יצחק קדמן. נשמע לקבל תגובה משרית פרידמן. אתם עושות את זה במסגרת הנוער העובד והלומד?
שרית פרידמן
¶
אני מהסתדרות הנוער העובד והלומד, האיגוד המקצועי לנוער. אני אתן כמה מילים גם לבני הנוער שאינם מכירים וכדאי שידעו. הסתדרות הנוער העובד והלומד מייצגת בבית הדין, אם צריך, ובכלל מסייעת לבני נוער לקבל זכויות שנפגעו בעבודה. בנוסף היא עושה פעילות הסברה מאוד נרחבת בבתי ספר, במתנ"סים, בחופשות.
שני הדברים שנאמרו כאן גם על ידי משרד הכלכלה וגם על ידי משרד החינוך וגם על ידכם חברי הכנסת הם הדברים החשובים. לצערנו המודעות אצל בני הנוער בכלל לנושא של זכויות עבודה, מה צריך לתת להם, איך המעסיק צריך לשמור עליהם, כל הדברים הללו מאוד מורכבים. מדובר בחוק ולא ניכנס אם הוא מיושן או לא, אבל הוא חוק מאוד מורכב. בני נוער לא אוהבים לקרוא חוקים, זה דבר שדי משמעם אותם. אנחנו נרתמים לתחום הזה ומנסים לעשות כמה שיותר להרחיב את תחום ההסברה וכמה שיותר לעזור לכם להכיר את הזכויות שלכם. ראשית כפי שמאיר דוד ציין אתם יכולים לפנות למשרד הכלכלה וגם אלינו, גם באינטרנט וגם בפייסבוק. בתמצית ניתן להכיר את הזכויות מהברושור הזה שמנסה לרכז את הזכויות של בני הנוער כדי שידעו את הדברים.
ספציפית בנוגע לבטיחות במקומות עבודה, זו הסוגיה שבעטייה התכנסנו היום. אלינו מגיעים המון מקרים ופניות של בני נוער, צר לנו, אנחנו לא מצליחים להגיע למקומות העבודה של בני נוער, הפעולה שלנו היא פעולה התנדבותית. מגיעות אלינו הרבה מאוד פניות של בני נוער שנפגעים במקומות העבודה. לא כל המקרים קשים כמו המקרה שנציב על סדר היום. אוכל להקריא פניה שהגיע אלינו ביום שישי האחרון, נער כותב לנו דרך האתר שלנו, "אתמול נפלתי מסולם במהלך עבודתי, שברתי את הכתף, סדקתי את כף היד, נפלתי על הגב ואני סובל מכאבים. כשהגעתי לבית החולים המעביד סרב לחתום על טופס תאונת עבודה. אני בן 15.5, הוא העסיק אותי ללא ביטוח - - - -
שרית פרידמן
¶
"העסיק אותי בלי ביטוח בכסף שחור, המעסיק מכחיש שעבדתי אצלו ואומר שזה היה יום ניסיון והוא לא מכיר אותי, הוא מכחיש בכלל שעבדתי איתו בעבר וסותר אותי כשאני טוען שעבדתי שם למעלה משנה אצלו". מקרים אחרים, נערה שהחליקה באולם אירועים שאנחנו מנסים לטפל במעסיק שלא טיפל בה. נער שנכרתה לו האצבע כשנסגר עליו שער באורווה טיפולית כשהוא עבד בה. נער שעבד בסופרמרקט וסבל בכאבי גב ופוטר כשהיה בבית במנוחה. יש לנו אין ספור של מקרים שמגיעים אלינו, אלו כמה דוגמאות שאני נותנת מהשבועות האחרונים. לכל המקרים האלה אנחנו מנסים לתת מענה. לצערנו היכולת לטפל במקרים האלה היא באמת מגובלת מצידנו, אנחנו מנסים לשתף פעולה גם עם משרד הכלכלה וגם עם ארגון בטרם וגם המוסד לביטוח לאומי. הרבה מעסיקים מתחמקים מהזכויות של הנוער. האכיפה בנושא זה היא לא מספיק טובה. לא רק של משרד הכלכלה אלא בכלל של משרדים אחרים. איחרתי קצת, אבל שמעתי בסוף הדברים שעולה השאלה באיזה משרד בכלל צריך הנושא הזה לשבת. המעסיקים מזלזלים כמו שמזלזלים בהרבה זכויות וגם על הזכויות האלה של לשמור על בני הנוער מבחינה בריאותית, בטיחותית. יתכן שגם את החוק צריך לרענן בהקשר זה. אנחנו יודעים שכל המקרים שתיארתי כאן אינם מעוגנים בחוק למעט סחיבת דברים כבדים, שאר הדברים כמו אולם אירועים, שמן רותח שמשפריץ על נערה בבורגר-ראנץ' או בכל מקום אחר, חלילה אני לא אומרת על מקום ספציפי. למשל נער שהאצבע שלו נתפסה בשער, אלו דברים שאינם נמצאים בחוק. בני נוער מטבעם הם פזיזים, הם עובדים מהר, הם לא מכירים והם לא יודעים לשמור על עצמם, בהכרח זה כמו שאנחנו נתקלים בדברים האלה בחיים הבוגרים גם הם על אחת כמה וכמה בחיים הצעירים שלהם.
כן היינו רוצים לראות, שנעשית פעולה ויכולת לאכוף - - -
שרית פרידמן
¶
אני חושבת שגם נושא ההסברה צריך להיות יותר מגובה בחוק, גם הסברה ממשרד החינוך בכלל וגם של משרד הכלכלה. אני פונה כעת למדינה כי את ההסברה שלנו אנחנו עושים. הייתי רוצה שגם בנושא האכיפה, אין ספק שהמספר של המפקחים שמאיר דוד ציין לאכוף את הנושא. אנחנו מעבירים להם הרבה מאוד תלונות בגלל סיבות שונות לוקח הרבה זמן לקבל מענה. נער לפעמים עובד חודשיים במקום העבודה, הוא מעביר אלינו את התלונה, משרד הכלכלה מגיע לטפל בה אחרי חצי שנה ואם לא יותר.
מאיר דוד
¶
>
זה נכון למתי? כי בשנה האחרונה כל תלונה שהגיע אלינו תוך חודש כבר היה טיפול והייתה נגיעה בעובד. זה לא מדויק, את ישבת אצלנו וקיבלת את הנתונים.
היו"ר יחיאל חיליק בר
¶
בעצם זה מה שהמדינה אמורה לעשות, בסדר שהמדינה סומכת עליהם והשאלה אם היא גם מתגלמת אותם.
שרית פרידמן
¶
לא. התקציב ניתן לתנועת הנוער, לפעילות הנוער. יש גם פעילות בתוך תנועת הנוער העובד והלומד שהיא פעילות הסברה ובתוכה יש תקציב מסוים שהצטמצם בשנים האחרונות לצערנו. דיברנו רבות בעבר על תיקוני תקנה שונים, התקציב הזה הוא לא תקציב גדול.
היו"ר יחיאל חיליק בר
¶
אנחנו מודים לכם. אני גאה בכם במיוחד כבוגר נוער העובד והלומד מקן צפת. אני מרגיש גאווה. תודה רבה.
לפני שנשמע את נציגי הנוער ואת נציג חברת טמפו, אולי נשמע בקצרה את יעל אחותו של הנפגע ואז גם אתה וגם נציגת משרד הכלכלה האחראית על הבטיחות. בבקשה.
יעל
¶
אני יעל. אחי בן 17, נשלח לעבוד בחברת טמפו על ידי חברת כוח אדם חיצונית, חברת ל.מ נתניה. הוא נשלח לעבוד 12 שעות, משעה 19:00 עד שעה 07:00.
יעל
¶
כן. זו משמרת לילה. יש משמרת צהריים שהיא בין השעות 16:00 עד 24:00. כמובן שהוא לא עובד קבוע, הוא רק התחיל לפני חודשיים-שלושה. אבל מפה להגיע למקום העבודה ולא לקבל תדרוך מסוים, תדרוך במפעל כזה גדול שיש בו המון מכונות והרבה דברים שהם לא בטיחותיים? זה נראה לי לא תקין. גם אם זה להוציא סכום מסוים של כסף, לא צריך לחסוך אותו, עכשיו אחרי תאונה קשה כזאת, הם מוציאים אותו בגדול.
היו"ר יחיאל חיליק בר
¶
לטענתך כשהוא הגיע לעבודה הוא לא קיבל. קודם כל נאמר שהנושא הזה שנמצא בחקירה. אבל שום תדרוך כמו 'היזהר, המקום הזה מסוכן, המכונות האלה כך, כאן עוברות מלגזות וכדומה'.
מיכל רוזין
¶
אני אשאל שאלה שהיא רק אינפורמטיבית. אני יודעת שאפשר לקבל אישור מיוחד להעסיק מעבר לשעה 23:00 - - -
היו"ר יחיאל חיליק בר
¶
זאת אומרת ש פה שעובד נער נשלח לעבוד עד השעה 07:00, על פניו רואים שזה לא תקין - - -
יעל
¶
מעבר לכך שהם לא מקבלים הדרכה מסוימת, בני הנוער נכנסים לעבוד, הם בגילאי 16.5-17, הם לא כאלה בקיאים בכל נושא הבטיחות לבד מהידע האישי שלהם ומשיקול דעתם. מעבר לזה אין להם מי שמסייר במקום בזמן עבודתם. בסדר, הכנסת ילדים קטנים לעבוד, אלו ילדים קטנים - - -
יעל
¶
בטח. הוא לא היחידי. מי שהיה איתו באותו אזור הוא מישהו שקטן ממנו, הוא בן 16.5. המכונה עברה לאחי על הרגליים, על שתיהן. זו לא מלגזה, זו מכונת שינוע, סוג של רובוט. הוא נפגע וצעק לעזרה, איך אין מישהו שמסייר ומפקח על העובדים האלה? על העובדים הקטינים שהם קל וחומר במפעל כזה ענק, שהוא ממש מחנה השמדה, כך אני קוראת לו. אם המכונה הזאת הייתה עוברת שוב היא הייתה הורגת אותו על המקום. מזל שהיו שם אנשים טובי לב ומישהו לחץ על מפסק חירום וקשר לו את הרגל, כל הבשר נפרד ונשארו רק העצמות. זה כל כך מרגיז אותי - - - -
יעל
¶
בסדר. הוא כמובן סובל מכאבים. הוא עבר ניתוח אחד ומחכים לראות מה יהיה איתו. אחרי שזה קרה הבחור הזה לא היה חייב לבוא ולעצור את המכונה ולשים לו חגורה. קודם כל איפה העזרה הראשונה? זה מפעל ענק, נכון? קורה משהו, איפה העזרה הראשונה? למה הבחור שעזר מטוב ליבו ועל דעת עצמו קשר לו את הרגליים, איפה מישהו משם שיבוא כדי להגיד אני מזמין אמבולנס והולך איתו לבית החולים? הוא הגיע לטיפול נמרץ. אף אחד לא ליווה אותו מטעם המפעל - - -
יעל
¶
כן, יחד עם החבר שלו. מי שהזעיק אותנו הוא אותו חבר שהיה מרוסק ועד היום קשה לו. איך זה יכול להיות דבר כזה? איפה מינימום היחס? זורקים אותם למים ובזה נגמר הסיפור? אם אני מתעלפת במקום העבודה, יבואו אלי אחרי עשרים דקות? הוא איבד המון דם - - -
היו"ר יחיאל חיליק בר
¶
מבלי להמעיט בחשיבות של הטיפול והגשת העזרה הרפואית, בלי להמעיט בחשיבות זה לא נושא הדיון. כמובן שזה ייחקר, אבל תכף נשאל את השאלות הקשות. יעל. ראשית אנחנו מאחלים לאחיך רפואה שלמה מכולנו כאן ובלי קשר לכלום, שיבריא מהר.
יעל
¶
ברשותך עוד משפט. עצוב שיש כאלה קורבנות של נער בן 17, כדי לטפל ולהתייעל רק עכשיו. אם לא הייתי מגיע לערוץ 2 מי היה יודע בכלל על מקרה הזה? אילו לא פגשתי שם אנשים שדיברתי איתם וששאלתי אותם מה עושים עם זה? אני לא עוצרת כאן, כי זה לא יסתיים כאן. יש עוד הורים שלא יודעים מה קורה עם הילדים שלהם שם. זה לא הגיוני.
היו"ר יחיאל חיליק בר
¶
לכן יזמנו את הדיון הזה בכנסת כדי שדברים כאלה לא יעברו בשתיקה. אנחנו גם נעקוב אחרי המקרה הספציפי.
כעת נפנה לנציג חברת טמפו, גיל סגל ואחריו שרון בן גל בשאלה איך קורה שגם חברת כוח אדם לא מודעת לחוק ושולחת נער בן 17 לעבוד בשעות כאלה, וגם חברה גדולה לא מבררת, בעצם לא יודעת את החוקים. הנה חברה גדולה שלא יודעת את החוקים. העובדה שמעבר לתאונה, הועסק עבד שם נער וכנראה גם עובדים שם היום אלא אם בעקבות המקרה פיטרו את כולם, עובדים ילדים בני 16-17 באמצע הלילה חשופים ללא הדרכה. חברה גדולה ומצליחה ומוכרת בישראל עוברת על החוק בעל כורחה או שלא בעל כורחה וגם חברת כוח אדם שהיא המינימום. אולי תבוא חברת טמפו תגיד לי 'אני חברת טמפו שלחו לי'. אבל חברת כוח אדם לא יודעת את הכללים של העסקת כוח אדם ומפירה אותם. נציגת חברת כוח אדם ל.מ. את מוזמנת לשבת.
אבקש ממך להגיב על הדברים ולאחר מכן נשמע את הגברת שרון בן גל, אשמח לשמוע גם את נציגת חברת ל.מ וגם נשמע את נציג הנוער שעושה פרויקט מיוחד בנושא הזה.
גיל סגל
¶
אני סמנכ"ל משאבי אנוש ומנהל המחלקה המשפטית בחברת טמפו.
ראשית לפני שאני אגיב לדברים שנאמרו כאן, אני באמת משתתף בצערכם, זה מקרה מאוד קשה שלא היה צריך לקרות.
לדעתי הדיון הזה הוא סופר חשוב, אבל אני מתאר לעצמי שלא ממש מעניין אתכם מה אני חושב במישור העקרוני, מעניין אתכם יותר מה קרה במקרה הקונקרטי שבעטיו הוזמנתי.
לפני המקרה הקונקרטי, מבחינת החברה שכן או לא מפירה חוקים. חברת טמפו לא מעסיקה ילדים. בחברת טמפו יש למעלה מ- 1,100 עובדים, אין אף עובד שהוא בגיל מתחת לגיל בגירות וזה נכון גם לגבי העובדים הזמניים.
גיל סגל
¶
אני אגיע אם תתנו לי שתי דקות, אני מאוד אשמח להתייחס לטענות הקונקרטיות של יעל כי הן באמת מזעזעות והייתי מבקש להתייחס אליהן.
כפי שאמרתי חברת טמפו לא מעסיקה עובדים שהם מתחת לגיל 18, הדבר ידוע ותכף אני יודע שנציגת חברת ל.מ תאשר שבהוראות המאוד מפורשות שחברת טמפו מוציאה לחברות כוח אדם, ידוע לחברות כוח האדם שאנחנו לא מקבלים נערים שהם פחות מגיל 18, אגב לא רק בלילה, אלא גם ביום שאז מותר להעסיק בני נוער ואנחנו לא מעסיקים בני נוער. יותר מזה, גם בחופשת הקיץ כשמגיעות פניות של עובדים שמאוד מאוד מבקשים כמקובל בהרבה מקומות עבודה, שהילדים יבואו לעבוד בחברה, יש לזה גם הרבה תרומה כי זה מאוד מחבר את המשפחות לארגון וכן הלאה והלאה. אנחנו, בגלל שמדובר במפעל ויש מכונות ויש מלגזות ואנחנו מודעים לסיכון, אנחנו לא מעסיקים גם בני משפחה וגם לא בעבודות פקידות.
גיל סגל
¶
לא מעסיקה ולא משנה באיזו שעה של היום. לכן כל הדיון אם מותר בלילה, אם אסור בלילה אנחנו אליו לא נכנסים בכלל. אנחנו לא מעסיקים נערים בכלל. הטענה של יעל כאילו יש חברות ילדים שנשלחת לחברת טמפו, נזרקת למים ומועסקת היא לא נכונה. היא לא נכונה, נקודה.
מה שקרה במקרה הקונקרטי, אין מחלוקת שאחיה של יעל הועסק על ידי חברת כוח אדם בחברת טמפו, נשלח לעבוד בחברת טמפו ואיתו נער אחד נוסף שאכן היה צעיר ממנו והוא כנראה בן משפחה שלו. זה נכון?
גיל סגל
¶
אומר שוב, ההנחיות המאוד מפורשות של חברת טמפו הן שלא לשלוח אלינו עובדים גם קובעים וגם זמניים. מדובר בעובד זמני, הוא לא עבד חודשיים-שלושה, הוא עבד מספר פעמים. מטעם חברת כוח אדם הוא נשלח אלינו על בסיס נקודתי לעשות עבודה מאוד פשוטה של עיטוף משטחים. כלומר, כדי שהבקבוקים לא יירטבו בגשם עוטפים אותם בניילון. זו הייתה העבודה.
גיל סגל
¶
חברות כוח אדם לא שולחות. ישב אצלי מנכ"ל חברת ל.מ ואמר 'ברור לנו וידוע לנו שלחברת טמפו לא שולחים בני נוער בכלל'. יש לו סיפור שלם איך קרה מקרה נקודתי. הוא טוען, אני מניח שאת תגידי, ואני לא מכיר אותך ואני מתאר לעצמי שתגידי, הוא טוען שבמקרה הזה הייתה הכרות בין הנער לבין הרכזת ששלחה את הנער, והוא מאוד לחץ לעבוד בחברת טמפו, כי בנתניה חברת טמפו נחשבת למעסיק המומלץ. אגב, אותו נער קיבל, וזו עוד הוכחה עד כמה הוא נער, השכר שהוא קיבל היה כמעט כפול משכר של עבודת נוער.
יצחק קדמן
¶
אתה מצהיר כאן הצהרות ואתה מכחיש את המציאות. יש כאן נער שעבד אצלכם ואתה ממשיך להצהיר הצהרות, 'חברת טמפו לא מקבלת קטינים, חברת כוח אדם לא שולחת קטינים'. מי הנער הזה, הוא לא קטין?
היו"ר יחיאל חיליק בר
¶
בוא נסכם דבר אחד, גם אם הנער מאוד לחץ וגם אם הוא מאוד כריזמטי, הוא לא יכול להיות אשם שהוא עבד באופן לא חוקי.
גיל סגל
¶
הוא לא היה צריך להגיע לחברת טמפו, אין מחלוקת, אבל שבאים כאן ומספרים סיפורים שלמים איך חברת טמפו הוא ארגון שמעסיק נערים בתנאים לא תנאים "מחנה השמדה", אני חושב שכדאי לשקול מילים.
היו"ר יחיאל חיליק בר
¶
>
גם אם השימוש במונח הזה היה חריף, אנחנו רוצים להבין מחברת טמפו מהי לקיחת האחריות שלכם כאן, ואיך זה קורה.
גיל סגל
¶
נגיע לשורה התחתונה. לקיחת אחריות, אני לא חושב שלקיחת אחריות כמו נקיטת אמצעים שזה לא יקרה, וזה לא יקרה יותר כי מהיום והלאה ברגע שקרה המקרה יצאה הנחיה למנהלים ולרכזות משאבי אנוש לבדוק את תעודת הזהות של כל עובד שמגיע וגם אם לא עובד שלנו, לבדוק את תעודת הזהות.
היו"ר יחיאל חיליק בר
¶
אתה רוצה לומר לי שבשעה זו, מחר או אתמול לא עובד ולא מועסק שום נער מתחת לגיל 18 בחברת טמפו, מעכשיו ועד עולם.
היו"ר יחיאל חיליק בר
¶
יעל, מי שנותן רשות דיבור כאן בוועדה וגם לחברת הכנסת מיכל רוזין זה אני ואני מבקש לכבד את הדוברים. את תוכלי אחר כך להשמיע את עמדתך.
גיל סגל
¶
אני אנסה בצורה הכי פחות פוגענית להסביר שחלק גדול מהטענות שנטענו כאן, כאן ובתקשורת על ידי יעל הן לא נכונות בלשון המעטה. הטענה שאותו נער לא קיבל הדרכה לבטיחות, יושב לידי המנהל שקיבל אותו לעבודה, מצולמים הוא והנער, הכול מתועד ויש לנו כאן תמונות ודיסקים כי כל האזור מרושת במצלמות, הלכנו לראות מה היה שם. הוא מגיע, הוא מקבל הוראות בטיחות, הוא מקבל נעלי בטיחות, הוא חותם בהוראות - - -
היו"ר יחיאל חיליק בר
¶
ממי הוא קיבל הוראות בטיחות? אתה קיבלת אותו לעבודה ואתה זה שנתן לו תדריך בטיחותי על איך עובדים, איפה הולכים, מה לובשים, מה עושים ומה לא עושים?
נדב גואדה
¶
אני הדרכתי אותו. אני קיבלתי אותו לעבודה. קיבל הוראות בטיחות והוא גם חתם עליהן, הסברתי והדרכתי אותו איפה מותר להיות. לקחתי אותו ושמתי אותו בעמדה שהוא היה אמור לעבוד בה, אלו משטחים שיש לכסות אותם. זו העבודה שלו.
גיל סגל
¶
אני אראה בהמשך מה שקרה. טוענת יעל שבגלל שהוא היה צמא ושאנחנו לא מאפשרים להם לשתות, הוא נאלץ להיכנס לתוך האזור האסור. זה מה שאני שמעתי בתקשורת, 'אין להם אפשרות לשתות, הוא הלך לחפש שתייה, טיפס לתוך האזור האסור ושם הוא נפגע'. ראשית הבאתי לכם תמונות מתוך מצלמות שמצלמות את המקום, הנער נראה נכנס לתוך הקפיטריה של העובדים בדרך המלך, פותח את הדלת, לוקח מזון לוקח שתייה, חוזר למקום שלו לעבוד. כלומר לא הייתה שום סיבה שהוא יכנס למקום שנדב הראה לו שאסור להיכנס אליו כי שם מסוכן. יתרה מזאת, המקום שבו הוא טיפס מצריך כוח גופני, כלומר זה סוג של להטוטנות מה שהוא עשה שם, זה מקום משולט בשלטים כמו, "אין לעלות", "אסור לטפס" "מסועים בפעילות", הנער טיפס על המסועים, ניגש למלקטת שעמדה בתוך המחסן האוטומטי. רואים אותו נוהג במלקטת שזה מעשה קונדס, ואני מסכים עם כולכם שילדים אסור להם לעבוד במקום כזה. בניגוד להנחיות שהוא קיבל, רואים אותו - - -
מיכל רוזין
¶
הייתה שם הוראה, לא היה שם מפקח ולא היה מנהל. תאמין לי אמרתי לפני שנייה נעזוב, אנחנו נכנסים כאן כבר לעניינים משפטיים וכדומה אליהם אני לא רוצה להיכנס פה. חבל שאתה נכנס למקומות האלה, כי אז באמת האוזן מצטמררת לשמוע את הדברים האלה. עם כל הכבוד, הוא עשה את כל זה ויש צילומים ואין שום מאבטחים, אין שום מפקחים, אין שום מנהל עבודה שרואה אותם. אני כשאני מעסיקה ילדים אני כל דואגת לראות מה קורה איתם, מה מתנהל איתם.
גיל סגל
¶
זה לא שרואים ילד בן 8-9, כמו שדוקטור יצחק קדמן דיבר על הילד מרהט ואפשר להבין שהוא ילד, מדובר על ילד שבעוד חצי שנה הוא כבר לא יהיה ילד. כלומר עובדים שהסתובבו שם לא היו אמורים לחשוב שהילד הספציפי הזה, על המלקטת הזאת שהולך ועושה סבוב להנאתו, הוא בעצם - - -
מיכל רוזין
¶
חשבו שהוא אחד העובדים הבוגרים ואין בעיה שהוא יעשה להטוטים. אנחנו נכנסים כאן לדקויות - - -
גיל סגל
¶
יש עניין בנושא בטיחות שחשוב להגיד, כל המרכז הלוגיסטי והמחסן האוטומטי הזה שהוא המתקדם מסוגו במדינת ישראל, נכנס לפעילות לפני מספר חודשים, בדצמבר, חודשיים לפני המקרה, ביקר במקום מפקח של משרד הכלכלה, מצא אותו מבחינה בטיחותית ללא דופי. כלומר, לא היה משהו שיכולנו לעשות. אם תרצו יש לי תמונות של השלטים ושל הגידור, לא קיים היום בעולם המערבי משהו, איזה שהוא אמצעי בטיחותי שלא הותקן שם. יתרה מזאת, הסיפור של יעל שאנשים טובים עשו טובה ולחצו על מעצור בטיחות, גם הוא לא נכון, כי מעצם הפגיעה של הנער, בשנייה שנפגע, אוטומטית אותו רובוט הפסיק לעבוד. זה נכון שרצו ולחצו שם כי יש מעצורי בטיחות, במקרה הזה לא זה מה שעצר, וזה לא ממש משנה.
לגבי מה שקרה במועד הפגיעה, מי שהגיש לו עזרה ראשונה היה עובד חברת טמפו שעבר הדרכה עזרה ראשונה מטעם חברת טמפו ובאמת ביצע חסימת עורקים. אני חייב להגיד שאני לא מבין את הטענה, כלומר, פחות מעשר דקות לאחר מכן היה כבר אמבולנס שאנחנו הזעקנו. נדב דיבר עם המשפחה עוד באותו לילה. הוא דיבר עם אחיך, עם אחד האחים הוא דיבר והוא יוכל לומר לך עם מי. בבוקר התייצבה - - - -
גיל סגל
¶
לגבי העסקה אני אומר שברגע שזה קרה הבנו שמקרה כזה יכול להתרחש למרות שחברת כוח אדם יודעות והיא לוקחת אחריות, אדון רפי אלימלך אמר לי 'זו פדיחה שלנו, זה בגלל היחסים בינו ובין הרכזת, זה לא היה צריך לקרות'.
היו"ר יחיאל חיליק בר
¶
אני מודה לך. בבקשה הגברת שרון בן גל ראש תחום בכירה חקירות ואכיפה במשרד הכלכלה. יש כאן את הטענות שהעלתה המשפחה ותגובה עליהן אני רוצה לשמוע. אני ארצה לשמוע גם את נציגת חברת ל.מ. וכמובן ניתן לאלירן מיחובסקי את כבוד האחרונים.
שרון בן גל
¶
משרד הכלכלה עוסק בבטיחות בעבודה. הוא בודק את כל המפעלים בארץ ובהתאם למצב הבטיחות ניתן הרישיון.
אנחנו כמאה ומשהו אנשים מתוכם יש לנו חמישה חוקרים, ארבעה חסרים כי לא הצלחנו לאייש את התקנים. יש לנו כמאה תקנים לחקירות פנימיות ויש לנו כ- 17,000 תאונות עבודה בשנה. אנחנו משתדלים לחקור ככל שאנחנו מצליחים כאשר סדר העדיפויות הוא על פי הפגיעה. חוקרים את כל פגיעות המוות כי המשטרה אינה מסוגלת לחקור חקירה מקצועית, היא חוקרת רק מצד הרשלנות ואנחנו חוקרים על פי הכללים שלנו. יש לנו מעל 50 חוקים ותקנות על פיהם אנחנו חוקרים את התאונות.
המקרה הזה כן דווח לנו אם על ידי המשטרה ואם על ידי חברת ל., אנחנו לא חקרנו, אבל בגלל שידענו שמדובר בנער שלחנו מפקח מטעמנו לבדוק אם היו ליקויי בטיחות באותו מקום.
שרון בן גל
¶
ראה את הסדק והתרשם שיש מקום גם לחקירה. זה לא שאנחנו לא מתייחסים לתאונות של נערים. מדובר כאן בתאונה קשה ולמרות שלא מדובר במקרה מוות אנחנו כן נחקור יחד עם מנהל ההסדרה. הם יחקרו את העבירות, אם נגלה שהמפעל עבר עבירות בטיחות, אנחנו בהחלט נגיש כתב אישום.
שרון בן גל
¶
אני אשלח חוקר משלי והוא לא יהיה אותו מפקח. המפקח לא יכול לראות את כל ליקויי הבטיחות, הוא לא מומחה בכל המכונות. הוא יכול להתייחס כללית, אבל אנחנו מיננו ממונה בטיחות בהתאם למפעל שהוא פרסונל שקיבל הסמכה מטעמנו. יש אדם המועסק במשרה מלאה והוא בודק את כל ענייני הבטיחות, הוא מוציא נהלים והנחיות. בדקנו שאכן יש נהלים, בדקנו שאכן נעשתה הדרכה באופן כללי כי אנחנו לא יכולים לבדוק שכל העובדים, כל ה- 1,000 עובדים או העובדים המזדמנים מקבלים הדרכה. לצערנו את זה נבדוק בדיעבד, בהחלט אנחנו סומכים. במקרה ונמצא שמנהל הבטיחות התרשל ושהוא לא עשה את העבודה הנכונה, נחקור גם אותו ונבדוק.
שרון בן גל
¶
אנחנו ניתן סדרי עדיפות למרות שמדובר בחמישה חוקרים, אני חוזרת ואומרת, מדובר בחמישה חוקרים בכל הארץ שאמורים לבצע את חקירת כל התאונות. למקרה הזה אקח חוקר ויחד עם מאיד דוד נחקור ונגיש דוח, זה ייקח חודש-חודשיים.
שרון בן גל
¶
כן. כי צריך להביא את כל האנשים. אנחנו לא רוצים להביא תיק לבית המשפט שאינו מבוסס ראיות. לאחר שנסיים את הדוח נעביר לתביעה ונבדוק את כל הנושא, אם נמצא שנעברו עבירות בטיחות נגיש כתב אישום באמצעות התביעה של המשרד. בנוסף למנהל הבטיחות במשרד הכלכלה יש לנו גופים נוספים שעוסקים בבטיחות בכלל ובבטיחות נערים בפרט. יש לנו מוסד לבטיחות וגהות שמקדם פרויקט ייחודי בתחום של הדרכת נערים והכשרתם בתחום הבטיחות. הפרויקט התחיל והוא ימשך מספר שנים, כי אנחנו יודעים שיש בעיה בהדרכת נערים. אתם צריכים להבין שמבחינתנו אין הרבה הבדל בין הדרכת עובדים לבין הדרכת נערים, מבחינתנו כל עובד אפילו שהוא עובד בלתי חוקי הוא צריך לקבל הדרכת בטיחות בין אם על ידי המעסיק באופן ישיר ובין אם זה על ידי ממונה הבטיחות. אנחנו לא מצפים שהמנהל הישיר ידריך את כל עניין הבטיחות. אנחנו נבדוק את עניין הבטיחות ועל פי זה נגיש את הדוח.
היו"ר יחיאל חיליק בר
¶
אני מודה לך. נבקש לשמוע את נציגת חברת ל.מ ואחריה את אלירן מיחובסקי. ליאת קבלו מנהלת סניף ירושלים של חברת ל.מ, אנחנו נבקש ממך לתאר בקצרה איך קרה מה שקרה, איך נשלח ילד בן 17 לעבוד בשעות האלה, זה לא חוקי. אמר כאן נציג חברת טמפו שהבנתם שהייתה 'פדיחה' והיא שלכם. אבקש להבין מהי עמדתכם.
ליאת קבלו
¶
>
הגעתי לכאן בהתראה מאוד קצרה. הגעתי לכאן כי אני מירושלים. אין לי יותר מדי פרטים על המקרה, לא באתי לייצג את המקרה. אוכל להציג בפניכם את הנהלים שלי כמנהלת סניף כבר עשר שנים - - -
היו"ר יחיאל חיליק בר
¶
את הנהלים אנחנו מכירים וגם את החוקים. אנחנו כנראה הבנו שעברתם עליהם. נשלח פה ילד לעבוד בשעות לא שעות במפעל שלדבריו הגדיר לכם לא לשלוח אליו נערים..
ליאת קבלו
¶
הנושא הזה בבדיקה וגדולים וחכמים ממני בודקים ובוחנים את העניין. אני כן אוכל להגיד שאנחנו מקבלים אחת לתקופה, אחת לכמה חודשים ולא רק לקראת חופש הגדול, הדרכה על כל נושא העסקת נוער. בדרך כלל אנחנו לא מעסיקים נערים מתחת לגיל 18. התקופה היחידה בה אני מעסיקה נערים היא בתוקפת החופש הגדול וגם אז רק עם אישורי עבודה. הופתעתי לגלות שלא היו אישורי עבודה. אני לא מעסיקה נער לפני שהוא מציג אישור רפואי. מבחינתי זה כרטיס עובד של נוער. אני יודעת שקרה שם מקרה שאינו מאפיין, גם לא את הסניף, ושהמנכ"ל שלי בודק את המקרה והוא גם - - -
היו"ר יחיאל חיליק בר
¶
מה שנאמר כאן על ידי כולם, שלא מעסיקים בני נוער בשעות האלה. כולם מדריכים את כולם על בטיחות ועדיין בשעה 01:30 בחברת טמפו נדרס נער על ידי רובוט.
היו"ר יחיאל חיליק בר
¶
את אומרת שלעצם העניין הזה אין לך מה להגיד. לעצם העניין את מנועה או לא רוצה או לא יודעת. מן הסתם אתם משתפים פעולה עם המשטרה בחקירת הנושא הזה.
היו"ר יחיאל חיליק בר
¶
בסדר. תודה. אלירן מיחובסקי בזמנו הפנוי הוא גם יושב ראש נוער מרצ. הוא פה מאחר והוא עשה פרויקט מאוד מעניין בנושא הזה. בבקשה.
אלירן מיחובסקי
¶
אני יושב ראש נוער מרצ. התחלנו את העבודה שלנו עם חברת הכנסת מיכל רוזין בנושא דומה אבל שונה, בנושא של שכר שווה לנוער, כלומר השוואת שכר לנוער - - -
אלירן מיחובסקי
¶
בשעה טובה, כולנו מקווים שהיא תעבור.
אנחנו יודעים את הנתונים, כולכם קיבלתם את הדוח, דוח מלפני שנתיים. מאוד כאוב לי שהנושא הזה עולה בגלל מקרה שכזה. מאוד כואב לי שמה שהצלחנו למצוא בדיון הזה שכולם בסדר וזו איזו 'פדיחה'. כואב לי שרגליים של לבנאדם הן פדיחה של מישהו. זה המצב. הבעיה היא אחרת. הבעיה במקרה הזה היא בעיה עקרונית. האם אנחנו רוצים שבני נוער יעבדו? האם אנחנו רוצים לשחרר אותם לשוק שהוא שוק פרוע, שוק פרוץ? האם זה החינוך שאנחנו רוצים לתת לאנשים שאותם אנחנו מכשירים בצעדים ראשונים בשוק העבודה? אם הם רוצים לעבוד הם צריכים לעבור על החוק, אם הם רוצים לעבוד הם צריכים לקבל פחות, אם הם רוצים לעבוד הם צריכים להתכופף בפני המעסיק, הם צריכים לשמוע תירוצים של העסיק. האם זה החינוך שאנחנו רוצים לתת? בואו נגיד את זה כאן ועכשיו. אני לא מאמין שזה כך, אני לא מאמין שיש לנו את הזכות לעשות את זה לבני נוער שמתנסים בפעם הראשונה בשוק העבודה.
אם צריך להגביל מעסיקים, אם צריך שבני נוער יעבדו פחות כדי שלא יפגעו, אם זה החיים של בני נוער ואם זה החיים שלהם או בשכר, אני כמי שבאמת מאמין בעבודת בני נוער חושב שצריך להגביל, צריך להגביל כמה שצריך וצריך להגביל כמה שאפשר.
בדיון זה ראינו למעשה כמה נקודות שהן המרכז. ראשית האכיפה. יש לנו תת-אכיפה איומה בכלל זכויות עובדים ובפרט זכויות של נוער במיוחד. כן, מפקח ייעודי כמו חוקר נוער ייעודי במשטרה זה טוב. טוב מי שיודע לדבר בשפה של בני נוער ומי שיודע להבין את הקשיים, את הבעיות, מי שיודע את החוק ויודע את המקרים, זה חשוב וזה נכון. אנחנו צריכים להיות מודעים לשוק השחור הנורא שיש בתחום עבודת נוער. בדיוק אתמול דיברתי עם חבר, כל השכבה שלו באופן גורף עובדים באותו קייטרינג בטבעון בשעות לילה מאוחרות ללא ביטוח עם 200 שקל עבור שלושה אירועים בשבוע. זה טירוף. 60 שקל לאירוע זה שכר שאני אפילו לא יודע למה לשוות. טירוף.
אני פה בזכות הפרויקט שיזמנו לפני כמה חודשים, כן גם שכר לא שווה מעמיק את המדיניות של בני נוער כסותמי חורים בעבודות שחורות של מעסיקים. כשהם לא רוצים להביא עובד בשכר מלא הם מביאים בני נוער בשכר מינימום לא שווה וגם לא משלמים לו את שכר המינימום הזה.
כשכתבתי את הדברים ביקשתי לסכם בזה שהדבר הנורא הזה לא יכול להימשך. זה פשוט לא נכון כי הדבר הזה יכול להימשך והוא ימשך גם ימשך כל עוד לא נפסיק את המדיניות של חוזרי מנכ"ל ותקנות ותתי-תתי תקנות, כל עוד לא נעשה איזה טיפול גורף שהוא גם אכיפה, גם הסברה וגם חקיקה. עד שזה לא יקרה אנחנו נתכנס בשלב מסוים בצער עם עוד מקרה חלילה של פגיעה בבריאות וחיים של בני נוער בעבודה. תודה רבה לכם.
אלירן מיחובסקי
¶
לוועדה לזכויות הילד, לדעתי, יש לה הרבה מעבר ליכולות החקיקה של חבר בוועדה, יש לכם את האפשרות להביא לכאן את האנשים ממשרד הכלכלה, - - -
אלירן מיחובסקי
¶
ההמלצה שלי היא לא לרפות מתחום האכיפה, לא להרפות מתחום פיקוח על תקנות העסקה של בני נוער וכמובן של בחינה מחודשת כמו שאמר דוקטור יצחק קדמן ובצדק, לבחון מחדש את כל החוקים העוסקים בהעסקת בני נוער, ואולי גיבוש מסקנות חדשות שחכמים הרבה ממני - -
שרון בן גל
¶
אבקש להתייחס לדוגמאות שציינת. אשמח לקבל באופן אישי את כל הדוגמאות. כשמדובר בתאונת עבודה אבדוק, גם אם זו תאונה שהתרחשה בעבר נוכל לקנוס את המעביד. אנחנו לא יודעים על המקרים האלה.
יעל
¶
המקרה קרה, איך אחרי יום לא מגיעים לראות מה קורה איתו? כל הדברים האלה מזעזעים אותי מחדש, אבל זה - - -
היו"ר יחיאל חיליק בר
¶
משהו שאת היית רוצה באופן כללי ולאו דווקא משהו שקשור לאחיך, האם יש לך משהו להוסיף לוועדה כאן?
יעל
¶
אני אבקש מכם, משהו שאני לא יכולה אבל אתם כן יכולים, לחוקק את החוקים האלה, לחדד למי שאולי לא מבין אותם ושלא יקרו עוד מקרים מצערים כאלה.
היו"ר יחיאל חיליק בר
¶
נשמח לראות את נציגי החברה השולחת או את חברת טמפו מבקרים את הנער ושואלים לשלומו גם אם אתם בהליך משפטי נגדו או הוא נגדכם. אני חושב שזה ראוי.
מישהו מנציגי הנוער רוצה להוסיף או להעיר? לא.
לסיכום הדיון.
בהמשך לבקשתו של דוקטור יצחק קדמן, גם אנחנו הועדה קוראת למשרד הכלכלה לבחון מחדש את "חוק העסקת הנוער" והתאמתו למציאות של ישראל 2014.
במקביל הוועדה קוראת לנו חברי הכנסת ליזום תיקון "לחוק העסקת הנוער" ולהיות מעורבים ולהפסיק את העבודה במכרות אחת ולתמיד.
הוועדה קוראת למשרד הכלכלה לבחון הקצאת פקחים ייעודים לפיקוח על עבודת נוער ובמיוחד בתקופת חופשת הקיץ. זה דבר שצריך לשקול - - -
היו"ר יחיאל חיליק בר
¶
הוועדה קוראת להמשיך את הדרישה בתקנון לפנקס עבודה עד שתיקון החוק לא יאושר.
הוועדה קוראת למשרד הכלכלה לבחון את האפשרות להקים ועדה בין-משרדית עם משרד החינוך והרווחה, ועדה שתהייה אחראית על סנכרון בנושא העסקת בני הנוער ועל הפיקוח לכך.
יש כאן העברת כדור וגלגול האשמות, בין היתר בגלל חוסר סנכרון של משרדי הממשלה יחד עם הנוער העובד והלומד. אני אבקש להכניס גם את הנוער העובד והלומד לסעיף הקודם כי הם עושים עבודה חשובה שכנראה צריכה להיעשות במקום אחר. יש להכניס גם אותם לוועדה הבין משרדית.
הוועדה יחד עם השדולה תיזום כנראה כנס בקיץ שיעסוק בהכנה לחופשת הקיץ לעבודות בני נוער.
יצחק קדמן
¶
דבר נוסף, לקרוא לאנשי משרד הכלכלה לזרז את החקירה במקרה הספציפי הזה. לא יכול להיות שזה ייקח חודשיים לברר את זה.
שרון בן גל
¶
לצערנו כל יום יש מקרי מוות בתאונות עבודה, אנחנו חייבים לצאת לחקור כי מדובר בתאונת מוות. עם חמישה אנשים זה כמעט בלתי אפשרי. אנחנו נעשה הכול.
שרון בן גל
¶
אנשים לא באים. הם צריכים להיות מהנדסים ובעלי ידע בתחום החקירות והאכיפה. בשביל 5,000 שקל לא רוצים לבוא.
מיכל רוזין
¶
זה נושא שפני עצמו צריך לפתוח אותו, טוב שנתת לנו את הרעיון. וועדת העבודה, הרווחה והבריאות תקבל מאיתנו בקשה לדיון בנושא הזה.
היו"ר יחיאל חיליק בר
¶
חשוב שתדעי שרוב הדברים שנאמרים כאן הם לא נגדכם, אם לכם אין מספיק כוח אדם לנושא אז - - -
שרון בן גל
¶
אנחנו נשמח, אנחנו רוצים לחקור כל תאונה בארץ. אבל 17,000 תאונות עם חמישה חוקרים זה בלתי אפשרי. על כן אמרתי שהחקירה תיקח כחודש כי אני לא יודעת מה יקרה עכשיו, מה יקרה מחר. אותם אנשים צריכים לצאת - - -
היו"ר יחיאל חיליק בר
¶
לאחר תום החקירה בעניין הזה,אנחנו נשתדל לחזור כדי לבדוק את העניין. כבר אני אומר שיתכן ונקיים דיון נוסף. בהמשך לבקשתו של דוקטור יצחק קדמן אבקש לנסות להאיץ את הטיפול בעניין. בהחלט משרד הכלכלה צריך לדרוש עוד כסף הקצאה ממשרד האוצר.
היו"ר יחיאל חיליק בר
¶
אבקש להודות לחברת הכנסת מיכל רוזין, למנהלת הוועדה, לדוקטור קדמן, לאלירן ולבני הנוער, ליעל, לחברת טמפו ולחברת ל.מ. אני מקווה שלדיון הבא תהיינה כבר התשובות והדברים יתחדדו. אני מודה לכולכם שהגעתם. תודה רבה.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:30.>