PAGE
2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
24/02/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 233>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, כ"ד באדר א התשע"ד (24 בפברואר 2014), שעה 10:15

<אי הכללת ישובים במפת הטבות המס>

חברי הוועדה: >
מירי רגב – היו"ר
טלב אבו עראר

דוד אזולאי

תמר זנדברג

רינה פרנקל

זבולון קלפה

>
ורד טננבוים - מנהלת תחום תכנון, רשות המיסים, משרד האוצר

אליהו ברדה - ראש המועצה המקומית ויו"ר אסיפה כללית של השלטון המקומי, מועצה מקומית מגדל העמק

אורן שמיר - יועץ ראש העיר, עיריית נצרת עילית

אליהו מוגרבי כהן - חבר מליאה- מועצה אזורית שדות נגב

דקל חדד - חבר מליאה- מועצה אזורית שדות נגב

שושן כהן - חבר מליאה- מועצה אזורית שדות נגב

תמיר עידאן - ראש מועצה שדות נגב

אירית כהן - דוברת מועצה אזורית שדות נגב

פיני קבלו - מרכז השלטון המקומי

יפה שפירא

אתי אפלבוים
<אי הכללת ישובים במפת הטבות המס>

אני פותחת את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר-היום: אי הכללת ישובים שהיו כלולים במפת העדיפות הלאומית במפה החדשה שהממשלה אישרה.

הדיון הזה הוא בעקבות הפרסומים שהיו. אין פה נציג של משרד רוה"מ.

אפשר הצעה לסדר, גברתי?

רק שנייה. תן לי לראות מה קורה עם נציג רוה"מ, הוא חייב להיות פה.

אני מרשות המיסים.

את מהמחלקה של ערן?

אמת.

ביקשתי שיהיו פה גם מהאוצר. ערן יהיה רק בויפללה. אני מבטיחה לך שהוא יהיה בכל דיון.

סיכמתי איתו שהוא לא יבוא.

ערן שלח אותי.

אני אקיים דיון עם עצמי? איפה משרד רוה"מ? עמדתי ידועה. עמדת הנוכחים כאן ידועה.

אפשר בינתיים הצעה לסדר?

כן.

גברתי היושבת ראש. אני מאוד מעריך את הנמרצות שלך אבל אני חושב שביום אחד לקיים 7 ישיבות - - -

למה 7 ישיבות? יש רק 5 ישיבות.

תוסיפי את שתי הישיבות - - -

חסויה זה משהו אחר.

זה בלתי אפשרי. אני גם דואג לך שתהיה לך הפסקה ותוכלי לצאת לאכול משהו כדי לרענן את הראש. אי-אפשר לעבוד בכזה לחץ. תקראי קצת את עצמך לסדר ותורידי קצת מהמעמסה.

תאמין לי, אם הייתי יכולה, הייתי עושה את זה.

אני מודיע לך שכשתגיעי לגיל 120 – הסתובבתי בהרבה בתי קברות ולא מצאתי בשום מצבה "האיש עשה כך וכך ישיבות ודיונים".

זה לא מה שמעניין אותי.

בואי נהיה ריאליים. בואי נעשה דיונים כך שנוכל למצות את הדיון עד תום.

אני חושבת שאנחנו ממצים את הדיונים.

אני אומר לך ברוח טובה.

אני חושבת שהדיונים בהחלט ממוצים. זה נכון שיש עומס. יש לנו יומיים של דיונים עם הצבעות. יש הרבה הצבעות והרבה חוקים. סוף המושב מתקרב וצריך לעשות את זה.

מירי, את צודקת אבל אני חושב שצריך להתחשב. יש לנו עוד ישיבות ועדה במקומות אחרים וצריך לקבל החלטות.

אני אחשוב על זה לקראת המושב הבא.

מי היה אמור להגיע ממשרד רוה"מ?

דן, מי שאחראי על כל המדיניות. אני רואה שרשות המיסים מייצגת את האוצר. לדעתי היא לא מייצגת אותם.

למען האמת מגדל העמק לא קיבלה קודם.

אז לא הוציאו אתכם.

יש 200 רשויות שלא קיבלו קודם.

יש גם 200 רשויות וגם הכניסו את מחנות צה"ל לתוך המפה. למה מחנות צה"ל צריכים לקבל? יש להם תקציב ביטחון כל כך גדול.

אולי יש מחנות צה"ל שגרים שם אנשים.

אז מה אם יש שם משפחות. יש להם דירות עם שכר דירה כמעט אפס. הם לא אמורים לקבל.
אנחנו נתחיל בדיון. אנחנו דנים על-כך שהממשלה החליטה לא להכליל במפת העדיפות הלאומית חלק מהישובים בסוגיית הטבות המס. מאידך, היא החליטה להכניס את מחנות צה"ל. אני לא מבינה מדוע מחנות צה"ל נמצאים בתוך מפת עדיפות לאומית כאשר מחנות צה"ל סמוכים לשולחן האוצר ומקבלים את תקציבי האוצר.

אני רוצה להכניס לפרוטוקול הערה למשרד ראש הממשלה על זה שהם לא הגיעו. משרד רוה"מ לא הגיעו לדיון. הם יצטרכו להסביר לי למה הם לא הגיעו לדיון ולהתייחס להחלטת הוועדה בכתב שבוע מיום קבלת הסיכום.

לגבי מחנות צה"ל אני רוצה להבין מהם. אולי רשות המיסים תוכל לתת הסבר מדוע מחנות צה"ל נכנסים לתוך ההחלטה הזאת? מה הקריטריונים שעל פיהם החלטתם לבחור את הרשויות שהן חלק ממפת העדיפות הלאומית. איך זה בעצם בא לידי ביטוי, הרצון שלנו לחזק את הנגב והגליל ולייהד את הנגב והגליל ובעצם ליצור מצב שגם ישובים בנגב ובגליל אנחנו מחזקים אותם בהטבות מס ובמענקים.

גברתי אמרה לייהד?

חלק מהדברים זה גם לייהד. אנחנו כמובן אומרים שישובים שנמצאים שם שהם יישובי מיעוטים - - -

את לא חושבת שיש נופך גזעני בדבריך?

חס וחלילה. לדוגמה, כל הישובים הבדואים זכו בהטבות מס.

אני מדבר על המושג לייהד.

לא כולם.

אני אומרת גם לייהד וגם לחזק את הישובים.

את אומרת את זה בלי בושה. את לא מתביישת בזה?

וגם לחזק את הישובים של המיעוטים.

את לא מתביישת, את לא שוטפת את המילים. את לא מכבסת את המילים.

ראשון הדוברים חבר הכנסת זבולון קלפה. לאחר מכן ראש עיריית מגדל העמק. אם חברי כנסת רוצים לדבר – טלב אתה רשום. חבר הכנסת זחאלקה, אתה רשום.

נציגת האוצר נא לרשום את כל ההערות.

בהמשך להערותייך, גברתי היושבת ראש, אני רוצה להוסיף מספר נקודות. בבחינה של הדברים, לפי מה שראיתי, כאשר בוחנים רשות – בעיקר זה בא לידי ביטוי במועצות האזוריות – הבחינה שלכם מתייחסת לעבודה שעשיתם שם במסגרת אותו צוות משותף, הוא בעצם הולך לפי הבניין הפיזי של הרשות עצמה. איפה נמצאים משרדי הרשות ומזה בעצם אתם גוזרים את הכול. התוצאה של הדבר הזה מביאה לעיוותים מאוד מוזרים.
יש רשויות שיש להם לא מעט ישובים שנמצאים בעומק השטח ואילולא היו נבחנים בצורה פרטנית, ההתייחסות אליהם היתה שונה לגמרי.

הנקודה השנייה זה העניין של שדות נגב. המקרה של שדות נגב זועק לשמים. כל השטח מסביב, 360 מעלות, הכול יש הטבות מס. את שדות נגב מישהו גזר עם מספריים והוציא את השטח ואמר: אלה לא. בעיניי זה מריח כהחלטה מוטה שחסר בה שיקול דעת. נראה שיש פה משהו מוזר מאוד, אלא אם כן תוכיחו שיש פה הסבר מיוחד. אני אשמח לדעת, אבל מתוך ההיכרות האישית שלי עם הישובים, נראה לי שאין הבדל משמעותי בין הישובים שנמצאים על הציר של בית קמה, קלחים, מבועים לבין הישובים שרשראות, בית הגדי, יושיביה. כולם נראים לי אותו סטטוס, באותו מצב סוציו אקונומי. משהו נראה פה מאוד משונה.

מה אתה מציע?

זה צריך להיות משהו שהוא שוויוני. אם יש החלטה שהיא שוויונית, היא צריכה לכלול את כולם.

נניח מקו גזרה מסוים והלאה את כולם.

זאת היתה ההגדרה. אמרו שמקו 610 רוחב, שממנו גוזרים למטה. בפועל, בישובים של שדות נגב זה נראה שבעצם גזרו את הישובים של שדות נגב והוציאו אותם מהדבר הזה, כאשר ממערבם, ממזרחם, מצפונם ומדרומם נכללים כל הישובים והם לא. זה משונה ביותר.

ראש עיריית מגדל העמק ולאחר מכן חבר הכנסת טלב.

גברתי היושבת ראש. בדברי ההסבר למפת ההטבות נאמר שהמטרה היא למשוך אוכלוסיות חלשות לישובים חלשים, לחזק את הפריפריה ולעודד התיישבות. לדעתי צריך להוסיף מטרה של להשאיר את המשכילים והצעירים בערים. כשבודקים את מאזן הגירה לא לוקחים בחשבון שאוכלוסייה חזקה עזבה למדינת תל-אביב או לישובים הקהילתיים והגיעה אוכלוסייה חלשה.
בנוסף לכך נאמר שתינתן הטבה לישובים בדרום בהתאם למדיניות הממשלה לחיזוק ההתיישבות העירונית בדרום. אנחנו מברכים על זה. גם המעבר של צה"ל דרומה מחזק את הדרום אבל הוא גם מחליש את הצפון. אנחנו גם על זה מברכים כדי לחזק את הדרום.

צריך להוסיף ההערה שלממשלה יש גם מדיניות של חיזוק ההתיישבות העירונית בצפון.

ישנה פה נציגת משרד האוצר?

אני מרשות המיסים.

אני גם מדבר בשם נצרת עילית. אנחנו רוצים להדגיש שאנחנו מופיעים במפת הגליל, מופיעים במפת העדיפות הלאומית, מופיעים במפת ערי הפיתוח, מופיעים במפת הישובים הפריפריאליים, אבל לא מופיעים במפת הטבות המס, כאשר כל ישובים הדרום, שנמצאים במפת עדיפות לאומית, נמצאים במפת הטבות המס. מגדל העמק ונצרת עילית הן גם ערים קולטות עלייה. אנחנו קלטנו את בני המנשה וקלטנו גם עולים מאתיופיה, מקווקז ומחבר העמים. אנחנו עוסקים בקליטת עלייה כסדר יום מאוד מרכזי בעשייה שלנו.

מי שמבין במפות ומסתכל על המפה הזאת, רואה מפה מאולצת. בתבנית שלה לקחו את ההטבה שניתנה בעבר ואמרו: בואו נראה לאיזה קווי אורך ורוחב הכסף הזה נכנס והחליטו לחתוך את זה באיזה קו בצפון ובאיזה קו בדרום. אמרו: בדרום לא נכניס את קריית גת ובצפון לא נכניס את מגדל העמק ואת נצרת עילית.

המפה היא לא הגיונית. היא מפלה לרעה את הצפון לעומת הדרום ואת מגדל העמק ונצרת עילית ביחס לשאר הישובים.

אני אתן לכם את מקרה קריית שמונה כדי שתבינו את המשחק ביצירת העיוותים. רצו לתת יתרון לקריית שמונה. אמרו: בואו נגדיר קו חדש, שני קילומטר מגבול עם מדינה אויבת, עם לבנון לצורך העניין.

סליחה, הרשימה יכולה לתת את הרשימה?

אין לנו. אין לי את הרשימה. זה פורסם. אני לקחתי את זה מוויינט. יש לי פה רשימה של כל אזור הצפון. אתה רוצה לראות אותה? הנה רשימת הישובים באזור הצפון.

אני רוצה להביא לכם את מקרה קריית שמונה כמקרה מלמד, איך משחקים בהגדרות כדי ליצור העדפות. לקחו את קריית שמונה, שאני תומך בה ומייצג אותה ואמרו: בואו ניתן לה העדפה, כי במפה המקורית היא מפסידה, יותר ממה שהיא קיבלה בעבר. אמרו: בואו נגדיר קו חדש, שני קילומטר מקו גבול עם מדינה אויבת, לבנון לצורך העניין. אבל באותה נשימה נתנו את זה גם למועצה אזורית גליל עליון. כל ההטבה של קריית שמונה, כדי שתושביה לא יעברו ליישובי הגליל העליון, נתנו את אותה הטבה לגליל העליון ובעצם נתנו תמריץ שלילי לקריית שמונה. קריית שמונה חוגגת וצוהלת כי לא הפחיתו לה את האחוזים, אבל החלישו אותה ביחס לשכניה.

לכן, גם פה אני אומר שהוצאת מגדל העמק ונצרת עילית, או אי הכללתן כערים קולטות עלייה, פרמטר שלא נלקח על-ידי משרד ראש הממשלה. כתבתי לו מכתב ודיברתי עם ראש הממשלה. אני חוב שזאת אפליה שצריך לתקן אותה. היא גם לא תעמוד במבחן בג"צ לצורך העניין.

חבר הכנסת טלב אבו ערער ואחריו תמיר עידאן.

אנחנו מברכים והלוואי שהמפה הזאת לא כוללת את כל יישובי הנגב הערביים.

את מי היא לא כללה?

את הישובים הבלתי מוכרים.

כי רוצים לספח אותם לישובים מסודרים.

קיבלנו תשובה מסגן שר האוצר שהישובים האלה לא חוקיים. אני שואל: האם ההתנחלויות חוקיות בכלל? הרי יש הרבה ישובים בהתנחלויות זכו בהטבות המס האלה. גם הם לא חוקיים והם בשטח כבוש.

לכן אנחנו מוחים שהישובים האלה לא קיבלו. גרים שם 70,000 נפשות ולא מכירים בהם. לא ביישוביהם וגם לא בהטבות המס שיוענקו לרוב יישובי הנגב. אפילו אלה שזכו בהטבות מס – לא ידענו עד עכשיו על אחוז ההטבה. אנחנו גם מבקשים שהישובים שהיו להם את ההטבות האלה, שלא יורידו מהם.

תמיד עידאן, בבקשה. לאחר מכן חבר הכנסת זחאלקה ואחריו תמר זנדברג.

אני אעשה זאת בקצרה.

מטרת החלטת הממשלה נבעה מהחלטת בג"צ שביקשה שייקבעו קריטריונים שוויוניים ואחידים. אולי נקבעו קריטריונים אחידים אבל בטוח שהם לא שוויוניים.

מדוע אדוני לא הזכיר את נצרת?

הזכרתי את נצרת עלית ואת מגדל העמק. הארגומנט שלי היה לגבי ערים קולטות עליה.

הם לא פנו אלינו. הוא צריך לייצג את נצרת? אתם צריכים לייצג אותם.

הוא דיבר על הצפון ועל האזור שלו.

אני ראש המועצה המקומית שדות נגב .

נקבעו פה קריטריונים שהם אולי אחידים אבל יוצרים אי שוויון זועק לשמים. במפות שחילקנו לכם אנחנו יכולים לראות את 8 יישובי שדות נגב שאינם בעוטף עזה כמובלעת בתוך אזור שכולו מקבל הטבות מס.

ממה זה נוצר בעצם? נקבעו שלושה מדדים: סוציו-אקונומי שבו אנחנו נמצאים בסוציו-אקונומי 5. המדד השני הוא פריפריאלי, מרחק מהמרכז. לכאורה זה מורכב מנוסחאות מאוד מסובכות אבל אני נחשב מדד פריפריאלי 5 מועצתי והמרחבים שלידי נחשבים 4. נוצר מצב אבסורדי שמושב תלמי בילו, למשל, שנמצא מול מושב זרוע, שנמצא מהצד השני של הכביש, הוא כן מקבל כי הוא שייך למועצה אזורית מרחבית. מצד שמאל, ששייך לשדות נגב, הוא לא מקבל. מדובר במרחק הליכה של דקה. זאת אומרת, היום התושבים ב-8 הישובים האלה, שהם ישובים יחסית חלשים שמורכבים מאנשים יחסית מבוגרים ולא קולטים אנשים צעירים, אין להם שום יתרון יחסי ושום העדפה מתקנת, שתוכל לגרום לאנשים צעירים לבוא ולהשתקע במקומות האלה. מי שיגיע לאזור ורוצה לעבוד בפארק נועם – או שהיום כשהגיעו כביש 6 והרכב לאזור, הם יגורו במרחבים ובעוטף עזה, למה להגיע לישובים האלה?

הנקודה השנייה זה המצב הביטחוני. יש פה את הקו של 7 ק"מ שנקבע לפני הרבה שנים. זה קו שמזמן אין בו שום היגיון. הגראד האחרון שנפל לפני שבועיים נפל בישוב מעגלים, שנמצא בשמונת הישובים האלה. זה גראד באורך של 1.5 מטרים. הוא זעזע את כל האזור ונפל ליד בית ספר. אנחנו חיים בשגרת חירום מטורפת באזור. מידי יום ביומו אנחנו עסוקים בחירום, תרגילים על תרגילים בכל הישובים. נוצר מצב ש-8 ישובים שחוטפים טילים על הראש כל היום ובעת מלחמה מחפשים מיגון - - -

במה אתה לא עומד בעצם?

המדד הפריפריאלי מוציא אותי החוצה. אני מקבל 18 נקודות. במדד הפריפריאלי אני 5. יש 30 נקודות שמתוכם גוזרים 0.4 שזה 12 נקודות וזה מביא אותי ל-18 נקודות בסך הכול.

עוד מילה לגבי הקריטריון של הגבול. הקריטריונים של המדד הפריפריאלי והמדד הסוציו-אקונומי נקבעו לרשות ואילו המדד של הגבול נקבע לפי מושב. איך זה הגיוני? בהחלטת הממשלה כתוב ישוב, ישוב, ישוב. צריך להגדיר מה זה ישוב. או שישוב זה רשות מקומית ואז אני בפנים מבחינת הקרבה לגבול או שזה לפי מושב, אז בואו נבדוק את המושבים. נבדוק מה המצב הסוציו-אקונומי של כל מושב, מה המרחק שלו מתל-אביב. לא המצב של שדה צבי כמו המצב של שוקדה. שדות נגב זה 200,000 דונם. יש ישוב שהוא מאוד קרוב לכביש 6 ויש ישוב שהוא מאוד רחוק. נוצר פה עיוות מובנה בתוך החלטת הממשלה.
תיראו את זה במפה, יש מובלעת בתוך הישובים האלה.

חבר הכנסת זחאלקה, בבקשה.

גברתי היושבת ראש. מאז שאני בכנסת אנחנו דורשים שההטבות לישובים יינתנו על-פי מפתח אחד ויחיד והוא המצב הסוציו-אקונומי של הישוב. אם אתה נותן לישוב מסוים הטבה סוציואקונומית, זה צריך להיות על-פי קריטריונים סוציו-אקונומיים ולא על-פי מידת הדתיות של הישוב, מידת הספורטיביות של הישובים, אלא המצב הכלכלי החברתי שלהם. זה צריך להיות המדד היחיד. יכול להיות שישוב פריפריאלי חי ברמת חיים מאוד גבוהה, ויש כאלה בארץ, וישוב באמצע הארץ שמצבו הסוציו-אקונומי לא טוב.
לא הייתי פוסל, אם יש דרך לעשות את זה, אפילו ללכת על פיתוח שכונות עוני בתוך ישובים גדולים אפילו הם מבוססים. הצדק ולא רק הדין ייקוב את ההר. אנחנו מחפשים צדק. זה מה שצריך להיות. צדק זה לאפשר לאנשים להתפתח. ההטבות ניתנות לאנשים עובדים, אלה לא תקציבי העברה. זה לעודד עבודה ולחזק ישובים. כאן אני רואה את העיוותים הגדולים במפה שהוצגה כאן.

נכון שהמפה באה בעקבות עתירה של ארגון עדאללה והאגודה לזכויות האזרח על הרשימה הקודמת שבה לא נכלל אף ישוב ערבי. אכן נכללו כ-50 ישובים ערבים ויש לברך על-כך.

אני רוצה להעיר את ההערות הבאות: אנחנו לא יודעים באיזה הטבות מדובר. האם ההטבות הן דיפרנציאליות, כלומר, האם יתנו לאחד הרבה ולאחד מעט? האם אפשר להעביר? זאת קופסה סגורה, אנחנו לא יודעים מה יהיה בתוכה ומה יילד יום. אין הקריטריונים של ההטבות עצמם.

יש את הקריטריונים, תכף היא תציג אותם.

אפשר לשנות אותם כלאחר יד.

שניים, נוצרו עיוותים גדולים מאוד. המשקל הגדול שניתן למרחק הגיאוגרפי ולמיפוי הפוליטי, הוא מיפוי פוליטי. ניתנו הטבות לישובים בגדה המערבית ובגולן, שהם ישובים לא חוקיים על-פי החוק הבינלאומי, התנחלויות, על חשבון ישובים בתוך הארץ. כל יישובי המשולש לא נכללו בתוך הרשימה, למרות שיש ישובים שהם מאוד עניים.

גם עפולה לא נכללה.

אם עפולה במצב סוציו אקונומי קשה אז צריך לתת לה. זה צריך להיות המפתח. לא יכול להיות שישוב כמו אום-אל-פחם, שאנחנו יודעים שמצבו הכלכלי חברתי קשה מאוד. או, למשל, עוד יותר קשה מצבו של הישוב קלאנסווה שהוא בסוציו-אקונומי 2. גם ישובים שהם בדרגה 2 לא קיבלו הטבות. אני מכיר את הישובים האלה ויש בהם אוכלוסייה עובדת. יכול להיות שזה ייתן עידוד אמיתי לאנשים לבוא ולהשקיע במקום וגם לפתח את הישובים שלהם.
אני קורא לגברתי לתת את המשקל הגדול ביותר. מבחינתי, שהקריטריון יהיה רק מצב סוציו-אקונומי, כמו שנעשה בארוחות יום. אפילו אם רוצים להכניס ישובים אחרים, צריך לתת משקל ראוי. לא יכול להיות שישוב במצב סוציו-אקונומי 2 יקבל וישוב במצב סוציואקונומי 5 יקבל. למה? בגלל מפת הפריפריאליות? זה יוצר עיוותים שיש לתקנם.

תודה רבה לך חבר הכנסת זחאלקה.

אורן, נציג ראש עיריית נצרת עלית. אחריו חבר הכנסת דוד אזולאי.

רק לפני שבועיים היה פה בכנסת אירוע מאוד יפה של פתיחת השדולה של חברת הכנסת רינה פרנקל לעידוד התעסוקה בגליל. שר אחרי שר, חבר כנסת אחרי חבר כנסת עלו והסבירו כמה חשוב שהמדינה תתמוך ביישובי הגליל וכמה זה אינטרס של המדינה ולא האינטרס הפרטי של הישובים.
אני שישבתי בקהל שמעתי את הרחש שחזר על עצמו. אבל מה התאכלס? עכשיו אנחנו מדברים על התאכלס. התאכלס זה המלחמה היום יומית. אני רואה את ראש עירית נצרת עלית, אותו אני מייצג כרגע, קם כל בוקר ב-5 ויוצא למלחמה על ההתיישבות היהודית בגליל, על ההישרדות של העיר שלו.

הקריטריונים קובעים 9 קילומטרים מגבול עויין. הקריטריונים לא לוקחים בחשבון דברים חשובים אחרים. היום נצרת עלית היא עיר בקדמת החזית החברתית של מדינת ישראל. היא עיר שבה יש 39.5% עולים. זאת עיר עם הכי הרבה עולים, מקום שני בארץ אחרי אריאל. ערד היא הבאה אחריה עם 37%. נצרת עלית היא אחת הערים המבוגרות בארץ, אם לא המבוגרת מכולם. היום 17% מתושבי העיר הם מעל גיל 65. לצורך השוואה, קריית שמונה זה 9.6%. ערים כמו עכו ונהריה הרבה הרבה מאחורינו. אפילו תל-אביב, שהיא עיר מבוגרת יחסית, מגיעה ל-15%. זאת עיר מבוגרת מאוד עם הרבה מאוד קשישים ומעט מאוד צעירים. הקושי הכי גדול של ערים כמו מגדל העמק ונצרת עלית, זאת העדפה של הצעירים לגור במרכז. מאוד קשה להביא צעירים מגוש דן לגליל. מאוד קל לאבד צעירים מהגליל, שעוברים אחרי הצבא למרכז. ראשי הרשויות הם אלה שעושים את כל המאמץ כדי להשאיר את האנשים האלה וכדי להביא אוכלוסיות חדשות.

היום בונים שכונות בנצרת עלית בהיקף של 4,500 יחידות דיור. זה כמו עיר שלמה. החכמה היא לאכלס את הדירות האלה באנשים איכותיים. הכלי שנותנת המדינה בידי ראשי הרשויות, זה בין השאר גם הטבות המס האלה.

אתה מבקש להכניס את הקריטריון של ערים קולטת עלייה. תכף אבקש התייחסות המנכ"ל.

חבר הכנסת אזולאי, בבקשה.

למען הגילוי הנאות אומר שהיה דיון במליאה ואני ביקשתי את הרשימה. במשך יומיים חיפשתי את הרשימה הזאת.

בשביל זה יש אינטרנט. אני חייבת לומר שזאת תקלה שלנו, שלא ביקשנו את הרשימה בצורה מסודרת.

מירי, אני רוצה להגיד לך שבמשך היומיים הראשונים אחרי החלטת הממשלה, מי שניסה להשיג את זה בכל דרך לא הצליח. אמרתי לסגן שר האוצר: איך אתה מקיים דיון כשאנחנו לא יודעים על מה אנחנו דנים. ייאמר לזכותו שאתמול בשעה טובה ומוצלחת קיבלתי רשימה מפורטת של כל הישובים, שהורידו מהם את הטבות המס. הצטערתי מאוד לראות שחלק מהישובים שדווקא נמצאים בקווי העימות ושהן קולטות עלייה ואוכלוסיות חלשות ירדו.

על זה צריך להיות הדיון, גברתי היושבת ראש. מה הם הקריטריונים? לפי מה קבעו את הקריטריונים?

קודם כל, הקריטריונים מאושרים בוועדת הכספים. כדאי שתדע. מבחינת הקריטריונים זה יישובי פריפריה המרוחקים מהמרכז 50%. מצב חברתי-כלכלי שייקבע על-פי אשכולות של הלמ"ס, מיקום הישוב ביחס לגבולות המדינה 40%. התנאים לקבלת ההטבות הן שהאוכלוסייה אינה עולה על 75,000 תושבים. לכן אשדוד, אשקלון, באר שבע, קריית גת לא בפנים. הישוב ישתייך לאשכול כלכלי-חברתי 8 ומטה. הישוב לא מקבל הטבות מס מכוח חוק אחר והמיקום בפריפריה.

הקריטריון המרכזי היה הכסף. ממנו בנו קריטריונים. אם היה יותר כסף היו מרחיבים את הקריטריונים. יש פחות כסף - המדינה בשורה התחתונה צריכה להוסיף יותר כסף ולא ליצור אפליה.

לכן צמצמו את זה. אני אומר לך אלי, כתושב הצפון, אני חושב שצריך מאוד להיזהר שלא תהיה פה בכייה לדורות, כפי שאנחנו יודעים בכמה יישובים. שימו לב למה שקורה. למי שזוכר, בעיירות הפיתוח היתה חבילת הטבות, שכל מי שהגיע קיבל כל מיני הטבות. בכך עודדו אוכלוסיות חלשות להגיע. הורידו את חבילות ההטבות האלה ונתנו הטבות במס.

ומה עושים? גם את ההטבות במס מורידים כרגע ואז התוצאה תהיה שאנחנו מנציחים מצב קיים ואנחנו ממשיכים לפגוע בחלשים. גברתי דיברה על ייהוד הגליל. אני לא מדבר על ייהוד הגליל, אבל אני מדבר על חיזוק הגליל. כתוצאה מההחלטה אנשים טובים יברחו לנו. מה יביא אדם שגר באזור המרכז? למה שיגור בפריפריה בצפון?

מה אתה מציע כרגע לפי מפת העדיפות, שבעצם הוחלטה על-ידי הממשלה והוציאו חלק מהפריפריה?

לצערי הרב, אני לא רואה שאנחנו כרגע יכולים לשנות את הדברים. אני חושב שצריכה להיות פנייה שלנו לשר האוצר ולממשלה לשנות את הקריטריונים לגבי אותם ישובים. הזכיר פה נציג נצרת. מי שמכיר יודע מה המצב שם. אם יורידו שם את ההטבות במס, זה אומר שתהיה בריחה.

אני ראש המועצה המקומית מיתר.

גברתי היושבת ראש. אני חושב ששוב פעם בעניין הטבות המס נעשה משהו שלא הוקדשה לו חשיבה. תוך כדי הפולמוס הציבורי, בג"צ וכדומה, החליטו כל מיני החלטות, שלטעמי, כישוב סוציו-אקונומי 9 - - -

אתה בכלל לא יכול להיות במפת העדיפות הזאת.

אבל בשאר הפרמטרים אנחנו בהחלט נמצאים. אני חוזר ואומר שהמדד של הסוציו-אקונומי הוא מדד מעוות. זה שנותנים לרשויות שנחשבות חלשות, זה כדי לגרום להן להמשיך לא להתייעל. כך אני רואה את זה. זה הכול, כך אני רואה את זה. אמנם פה מדובר בהטבות מס שניתנות ישירות לתושבים וזה מבורך, אבל בכל מקרה אני חושב שכשמדברים על מפה, צריכים לדבר על מפה. לא יכול להיות שקיבוץ לידנו שהוא מובלעת, בין מיתר שמקימה גם את כרמית ושומרת על הגבול ומשקיעה הון תועפות בביטחון, תושבינו לא ייהנו.

הקיבוץ כן בתוך מפת העדיפות הלאומית.

הקיבוץ בתוך העדיפות, הוא בעדיפות א'.

קיבוצים כן, פריפריה לא.

הקיבוצים האלה של המועצה האזורית השכנה, אפשר לבדוק את רמת ההוצאה לתושב ולהבין מייד מה קורה פה ולמה המדד הזה מעוות.

תודה רבה.

חברת הכנסת תמר זנדברג ולאחר מכן פיני, נציג השלטון המקומי.

אני מוותר.

לאחר מכן רינה פרנקל. לאחר מכן נציגת האוצר תעדכן אותנו גם לגבי הקריטריונים וגם לגבי החלוקה והטענות שעלו כאן ואז נסכם את הדיון.

תמר זנדברג, בבקשה.

תודה, גברתי היושבת ראש. אני רוצה להוסיף עוד כמה נקודות לאלה שכבר עלו כאן. הוזכר כאן שהמפה החדשה באה בעקבות התחייבות לבג"צ, שהצביע באופן מובהק על אפליה בקריטריונים הקודמים. עכשיו הלכה הממשלה וניסחה קריטריונים אחידים ושוויוניים, כפי שהוזכר כאן, אבל אני רוצה להצביע על כמה בעיות.
אחד, אנחנו מדברים על 418 ישובים, לעומת 180 שהיו קודם לכן. במאמר מוסגר אני רוצה להגיד שזאת הטבה שבאה כדי לעודד אוכלוסייה שהיא חזקה יחסית. זה הרי לא רווחה, זה חל רק על מי שבכלל משלם מס. רק עליו יכולה לחול הטבת מס. שיש לו משכורת שעוברת את סף המס. כלומר, להטבות המס האלה יש מטרה מסוימת אבל עם זאת יש להם גם עלות.

נשאלת שאלה שלא הוזכרה בדיון התקשורתי ולא במליאה, מה גובה העלות של ההטבה לממשלה? גם כשאני שואלת שאלה היא לפעמים רטורית אבל אני יודעת למה אני שואלת אותה.

אם מדובר בעוגה מסוימת שניתנת, שקודם נחלקה ל-180 פרוסות ועכשיו נחלקת ל-419 פרוסות, אז אנחנו יכולים לתאר לעצמנו מה קרה לכל אחת מהפרוסות בתוך העוגה. שאלה ראשונה שאנחנו צריכים לשאול: האם ההרחבה הזאת של הישובים הביאה לעלייה גם בגודל העוגה או לא?

שאלה שנייה ואני מצטרפת לדברים של חבר הכנסת זחאלקה. קודם בג"צ הכריע שהקריטריונים נוסחו בצורה פוליטית מסוימת, שביטאה אפליה ולא שוויונית. נשאלת השאלה לפי מה נוסחו עכשיו הקריטריונים?

אני קוראת, למשל, שיש 34 התנחלויות מבודדות בגדה המערבית שנמצאות בתוך המפה.

מה רע בהתנחלויות? מה אתם מוצאים נגד ההתנחלויות? מה קרה?

מה שקרה בהתנחלויות זה שהן נמצאות בשטח כבוש.

את רוצה שנישאר רק מדינת תל-אביב? יאללה, עכשיו עוברים לכיבוש.

ישוב שנמצא במדד סוציו-אקונומי 9 בא בטענות.

נכון, אבל הוא לא במרכז תל-אביב.

מרכז תל-אביב לא נמצאת ברשימה וגם לא מיועדת להיות ברשימה, אז נדמה לי שכשאנחנו מדברים על ישובים שנמצאים במזרח, אז אפשר כבר לדעת במה מדובר וגם הישובים נמצאים כאן ומדברים בשם עצמם.
הנקודה שאני רוצה להתייחס אליה היא נקודה שהעלה גם ראש מועצת מגדל העמק.

ראש העיר של מגדל העמק. נא לתת לו את הכבוד הראוי. הוא נבחר בפעם השנייה ברוב מוחץ.

מאיפה את יודעת את הכול?

בפעם הרביעית.

הוא גם מהליכוד.

סליחה, אני ממש מתנצלת שהוא בליכוד.

מהליכוד בתמיכת החרדים.

אני רוצה לתמוך בדבריו של ראש עיריית מגדל העמק מהליכוד ולומר שגם בתוך הפריפריה – כמו שישוב סוציו-אקונומי 9 בפריפריה אין דינו כישוב סוציו-אקונומי 2, 3, 4 או 5, כך גם ישוב עירוני בפריפריה, אין דינו כישוב כפרי בפריפריה. המפה הקודמת, שיועדה לחזק את היישובים בפריפריה: קריית שמונה, מגדל העמק, עפולה, באר-שבע, ואשקלון שלא נמצאות בגלל גודל. אפשר להצביע על הרבה מאוד עיוותים שחלו כאן. בעצם זה יוצר תמריץ שלילי לערים ולמרכזי הערים במיוחד, שהם אלה הנשאים הראשונים שאמורים לפתור את משבר הדיור. הם אמורים למשוך את האוכלוסייה החזקה. קריית שמונה לא נמצאת בתחרות עם תל-אביב. היא נמצאת בתחרות עם הווילות שנמצאות מחוצה לה. דיברנו על זה כמה פעמים בעבר.

מה את ממליצה כהחלטת הוועדה?

אני חושבת שהוועדה צריכה להמליץ על התבוננות מחודשת על הקריטריונים, קודם כל לפי מדד סוציו-אקונומי, ולפי מדיניות שהממשלה רוצה לעודד, כמו למשל חיזוק הערים בפריפריה.

חברת הכנסת רינה פרנקל ואחריה נציג האוצר.

נציג משרד ראש הממשלה שלח לי עכשיו הודעה שהוא לא הגיע משום שכל האחריות על מפת העדיפות הלאומית יושבת אצל משרד האוצר. מכיוון ששר האוצר הבטיח לציבור חיזוק מעמד הביניים, א אני בטוחה שיהיו לכם תשובה.

טוב לדעת שלמשרד ראש הממשלה אין מה להגיד.

הכול לפיד.

ההטבות נועדו למשוך אוכלוסייה איכותית וחזקה לפריפריה. אני נציגת פריפריה. הייתי מאוד מופתעת מזה שנצרת עלית ומגדל העמק בכלל לא נמצאים כאן ברשימה. לדעתי אנחנו חייבים לחזק את הערים האלה. אם באמת בונים שם יחידות דיור ומפתחים תעשייה, אז מה זה נותן אם אנחנו ניתן לאוכלוסייה צעירה ולאוכלוסייה חזקה ואיכותית לברוח משם למרכז הארץ?

לדעתי אנחנו חייבים לחזק את הפריפריה הצפונית עוד יותר. נכון להיום, הרבה דברים וצעדים נעשו לחזק את הפריפריה הדרומית. הפריפריה הצפונית היא בגבול מדינת ישראל. יש לנו גם כן קו עימות. בקו עימות יש ישובים שהם כן נכללים בהנחה במס ויש כאלה שלא. למשל, ישוב שהוא במצב סוציו-אקונומי חזק כמו כפר ורדים, שהוא נמצא גם כן סביב ישובים שהם כן עם הנחה במס. כפר ורדים בכלל לא קיבל שום דבר. נכון שזה ישוב עם מצב סוציו-אקונומי גבוה, אבל אם אנחנו נדאג שאוכלוסייה חזקה ואיכותית תברח, אז באמת אנחנו נישאר רק עם אוכלוסייה חלשה גם בפריפריה הצפונית.

בנוסף, אני מבינה שבג"צ החליט החלטה אבל במקום להוסיף עוד 400 ישובים, היינו יכולים להוסיף פחות ישובים אבל לעשות את זה בצורה הרבה יותר ברורה, טובה ונכונה ולהשאיר את מגדל העמק ונצרת עלית בתוך הישובים של הנחה במס.

יש גם את ערד, יש עוד מקומות.

נציגת משרד האוצר. אני מבקשת התייחסות לגבי הקריטריונים ומי מאשר אותם?

לגבי מחנות צבאיים. מה פתאום מחנות צבאיים צריכים לקבל הטבות במס?

התייחסות שלך לחלוקת הטבות מס מדורגת. בחוק התכנון והבנייה עשינו הפרדה בין מועצות אזוריות לבין ערים, כי רצינו לחזק את הערים. לדוגמה, לא נתנו למועצות אזוריות בעמק חפר, את אותה יכולת בתכנון ובבנייה כמו בנתניה, כי אחרת כל מי שבנתניה יעבור לעמק חפר. זאת אומרת, למה אנחנו לא הולכים ועושים את אותה חלוקה. עכשיו גם נעשה חלוקת רווחים?
שר הפנים יבוא ויגיד איזה מועצות גדולות יוותרו על רווחים לטובת לוד ורמלה – צדק חברתי. אי-אפשר לדבר על צדק חברתי ולא לעשות את זה.
למה מפת העדיפות הלאומית לא רואה את הארץ כולה על-פי אותו מערך שאנחנו רואים בתכנון ובנייה ובחלוקת רווחים? גם בתוך הצפון, לדוגמה, מקומות מסוימים לא צריכים לקבל את הטבות המס. מה המדיניות לגבי הסוגיה הזאת?

למה אין אף ישוב מאזור המשולש ברשימה?

כי נתנו להם 750 מיליון ואמרו תיבנו.

אני רואת חשבון מנהלת בכירה ברשות המיסים.

בפתח דבריי חשוב לי לציין שכמי שליוותה את תהליך בניית המודל כבר מ-2008, בשנה שבה יצא דוח ועדת סופר, חשוב לי לציין שנעשתה פה עבודה מאומצת, מקצועית וחשיבתית רבה. מאז 2008 אנחנו מנסים לטייב ולשכלל את המודל, כך שהוא יהיה עד כמה שאפשר אובייקטיבי, שוויוני, בהתאם להנחיות בג"צ. בעצם, בעקבות הנחיות בג"צ נולדה ועדת סופר.

הממשלה אימצה מודל שמתבסס על תנאים בסיסיים, תנאים אקסוגניים לחלוטין, כמו קווי רוחב שנקבעו בצורה ברורה, כמו ישוב שאינו מונה מעל 75,000 תושבים, אשכול חברתי כלכלי עד אשכול 8. ברגע שישוב עובר את התנאים הבסיסיים שנקבעו, הוא נבחן ומקבל ניקוד. הוא צריך לקבל ניקוד בסיסי של 25 נקודות.

איזה ניקוד קיבלו מחנות צה"ל?

הניקוד מתבסס על 3 אשכולות, שהם לחלוטין אקסוגניים. אשכול פריפריאלי שנקבע על-ידי הלמ"ס ואין לנו שליטה עליו. אשכול סוציו-אקונומי שגם נקבע על-ידי הלמ"ס, שגם עליו אין לנו שליטה וקרבה לגבול. המשקולות שנקבעו זה 40% פריפריאלי, 40% סוציואקונומי.

צריך לציין שזה פריפריאלי גיאוגרפי בלבד.

נכון. זה מדד אחד שהוא מדד אקסוגני לחלוטין.

אבל הבחירה לקחת את המדד הזה ולהתייחס אליו – שמענו כאן שיש פריפריה גיאוגרפית שאינה פריפריה חברתית או כלכלית - - -

אבל ברור שמבחינת המדד הגיאוגרפי הוא באמת ברור. מישהו שהוא גר בפריפריה - - -

לא אמרתי שהוא לא ברור, השאלה היא האם זה צודק? השאלה האם ישוב סוציו-אקונומי מאוד גבוה שבחר לגור בפריפריה, שתושביו בחרו ליהנות מווילות - - -

לא נפתח את זה עכשיו. אבל הווילה שם היא כמו דירת חדר בתל-אביב.

מאיזו בחינה?

מבחינת העלות שלה.

אבל אם אדם בחר לגור במרכז תל-אביב או בווילה בפריפריה הרחוקה, השאלה האם זה - - -

טוב. אני לא פותחת את זה לדיון כרגע.

צריך לחזק אותו אם הוא בחר.

כן, אבל תבינו שזה על חשבון מישהו חלש.

סליחה. אני מבקשת שתתייחסי לשאלה: איזה ניקוד קיבלו מחנות צה"ל?

אני רק אסיים את מה שהתחלתי לומר.

למעשה, הניקוד שמקבל כל ישוב הוא תוצאה של מכפלה של סכומים.

הבנו, זה שכלול של הכול.

בדיוק.

מה זה ה-20% הנותרים?

הסוציו-אקונומי. 40% פריפריאלי, 20% סוציו-אקונומי ו-40% קרבה לגבול.

מה לגבי השבטים של הבדואים שבנגב?

נקבעו הקריטריונים הברורים האלה ומתוכם נגזרת המפה. א

מה קשורים מחנות צה"ל? איך מחנות בתוך המפה?

לצערי אני לא יכולה להתייחס למחנה או לישוב פרטני כזה או אחר.

למה? ממתי מחנות צה"ל הם חלק ממפת עדיפות לאומית? ממתי זה ישוב?

קודם כל, אני רוצה לדעת איזה מחנות צה"ל מקבלים הטבות וכמה הטבות? איזה מחנות צה"ל נכללו לתוך מפת העדיפות הלאומית? איזה הטבות הם קיבלו ובאיזה גובה? על-פי איזה קריטריונים הם נכללו למפת העדיפות הלאומית.

למעשה, שיעור ההטבות בעצם טרם נקבע והוא ייקבע במסגרת התקציב.

האם הוא צפוי לעלות בצורה משמעותית, שמשקפת את העלייה מ-180 ל-419 ישובים?

את נגעת בנקודה מאוד חשובה. במסגרת המודל הזה הוספנו המון ישובים ומ-180 ישובים קפצנו כמעט ל-380 ישובים. מן הסתם שיעור ההטבה וגובה ההטבה ייקבע במסגרת התקציב.

בניירות שלהם כתוב "גידור ההטבה הניתנת היום". זאת אומרת, אותה הטבה שניתנת היום תינתן גם בעתיד.

זאת אומרת שזה כבר לא פרוסות יותר דקות, זה פירורים.

אין הגדלת תקציב לזה.

אנחנו מדברים כרגע על מיליארד שקלים לפחות. זה יגיע לתקציב 2015 בוועדת הכספים. ממילא גם תוגדר מסגרת תקציבית. כרגע הדיבורים הם על סדר גודל של כמיליארד שקלים. אלה המספרים שהם נוקבים.

איזה מספרים אתם נוקבים לגבי כל הסיוע בהטבות למפת ההטבות הלאומית?

אני יודעת שכרגע שהעלות היא 750-800 מיליון. התקציב שייקבע למודל הזה, יקבע במסגרת תקציב 2015. כרגע אין לי אומדן.

את אומרת שהמצב הסוציו-אקונומי של ישוב הוא רק 20%. זה דבר זועק לשמיים בחוסר הצדק. המפה של הפריפריאליות והקרבה לגבול, שאלה דברים לא חופפים לפעמים, זאת מ פה מאוד מאוד פוליטית.

זה לא עניין של מפה פוליטית.

למה אין משקל יותר גבוה לסוציו-אקונומי?

אני מחזיק את החלטת הממשלה והמספרים פה הם אחרים.

יש שם טעות. הם לא אמרו מה זה ישוב.

איך אתם מתייחסים למועצה?

אתם הורדתם את הסוציו-אקונומי, כלומר, עשיתם את זה פחות צודק.

זה המודל שהממשלה החליטה עליו.

איך אתם מתייחסים למועצה ולישוב במועצה? אתם מתייחסים לכלל המועצה או לישוב?

אנחנו מתייחסים - - -

פעם זה ככה ופעם זה ככה. אם זה פריפריאלי זה מועצה ואם זה על הגבול, זה ישוב. צריך להחליט. זאת החלטת ממשלה, צריך להחליט. ישוב שווה רשות או ישוב שווה מושב?

האשכול הפריפריאלי הוא לפי הגדרות הלמ"ס.

האם את מתייחסת למועצה כמועצה או לכל ישוב במועצה כישוב?

נראה לי שהממשלה עשתה עבודה מרושלת.

אבנר צודק. כנראה שזה לפי ישוב. קודם כל, את צריכה לדעת, את לא צריכה לבוא עם דעה. את צריכה לבוא עם הבנה ברורה.

יש לי הבנה ברורה לגבי האשכול הסוציו-אקונומי. האשכול הסוציו-אקונומי מדרג - - -

לא דיברתי על אשכול סוציו-אקונומי. נניח שאני לא מתווכחת איתך על הקריטריונים, למרות שאני לא אוהבת אותם. החלטתם על הקריטריונים. האם אתם מתייחסים למועצה כמועצה, על-פי הקריטריונים האלה, או, לכל ישוב במועצה? לפי הגמגום את לא יודעת. לפי מה שאמר אבנר וכנראה שהוא צודק כי הוא התייחס לישוב כרמים, זאת אומרת שזה ישוב מתוך מועצה ולא למועצה.

בגלל שאני רוצה להסתמך על החלטת ממשלה, אז אני רוצה להבין מה הממשלה אומרת ולא מה שאבנר אומר.

ההסבר שאני קיבלתי, שבשני המדדים הראשונים, הסוציו-אקונומי והפריפריאלי זה מועצתי רשותי והרבה לגבול זה יישובי. זה לא יכול להיות .

אם כך, הגובר הוא הקרבה לגבול.

תיתני לי להסביר.

אני מנסה לומר שהדירוג של הלמ"ס הוא לפי מועצות. המרחק מהגבול הוא באמת לפי ישוב. עובדים אצלנו אנשים עם המרכז למיפוי מפות ובודקים בדיוק מרחקים מהגבול של ישובים. פלוס מחברים את האשכולות שמקבלים מהלמ"ס ואז בונים את מפת הישובים. אני כרגע עוד עובדים על זה.

האם ההטבות במס ימשיכו עד 2015 ואלו שלא היו ברשימה לא יקבלו?

היתה החלטה של בג"צ מה-20.2, לפיה חמשת הישובים שנפלטו, ביניהם ערד ובית שאן, ימשיכו לקבל את הטבות המס עד ה-1.11.2014.

והישובים החדשים לא יקבלו עד 2015?

החלטת בג"צ נגעה אך ורק לחמשת הישובים.

אני רוצה לסכם.
סיכום הדיון יישלח גם ללשכת ראש הממשלה אבל משום שהאחראי על הסוגיה הוא שר האוצר, אז המכתב הזה הוא לשר האוצר.

יבינו כל חברי הכנסת שיושבים פה. עם כל הכבוד, מפת העדיפות הלאומית אמורה לחזק את הפריפריה בנגב ובגליל. היא לא אמרה להתייחס רק לסוציו-אקונומי משום שסוציו-אקונומי יש גם בלוד, בתל-אביב ובראשון. יש שכונות חלשות.

הכוונה פה היא בעצם לחזק את אותם מקומות שמקומות התעסוקה שם קטנים, שאוכלוסייה צעירה עוזבת למרכז הארץ. המטרה היא לחזק את הפריפריה, לחזק את הנגב והגליל כישובים שלא יהיו תלויים וסמוכים על שולחן האוצר. זאת היתה החשיבה של מפת העדיפות הלאומית.

לכן, לטעמי, הקריטריונים שנבחנו כאן הם קריטריונים בעיתיים. הורדתם את הקריטריון של קליטת עליה, שנלחמנו עליו בוועדת הכספים בכנסת הקודמת. מה לעשות, כשאתה קולט עלייה, קליטת עלייה זה אנשים חלשים שמעבירים את העומס לרשות ולאוצר. כשהורדתם את הקריטריון הזה, ברור שמגדל העמק מצאה את עצמה בחוץ. אבל כשאנשי עמידר קנו את הבית שלהם במגדל העמק, פתאום הם נהפכו לבעלי נכס ואז העלו את הסוציו-אקונומי שלהם. זה פשוט מצחיק עד כדי מגוחך. מגוחך שבעלי דיור ציבורי קנו את הבית שלהם של הדיור הציבורי והם נחשבים עכשיו לבעלי נכס ולכן הסוציו-אקונומי עלה במגדל העמק. הורידו את קליטת העלייה במגדל העמק או בנצרת עלית והם בעצם לא מקבלים את הטבות המס. זה הופך את הערים האלה לערים זקנות וחלשות, שיהיו סמוכות בסוף על שולחן האוצר.

מחנות צה"ל לא אמורים להיות חלק ממפת העדיפות הלאומית – חד וחלק. אני קוראת לשר האוצר להוציא את מחנות צה"ל ממפת העדיפות הלאומית ואת הכסף הזה להעביר לאותם ישובים שראויים להיות חלק ממפת העדיפות הלאומית.

אני מבקשת לקבל עד שבוע הבא מסמך מסודר של האוצר אילו מחנות צה"ל כלולים? על פי איזה קריטריונים הם נכנסו למפת העדיפות הלאומית ובכמה תקציב מדובר?

אני קוראת לשר ולממשלה כולה ולראש הממשלה, לבחון מחדש את הקריטריונים ולעשות את זה על-פי מדיניות ממשלת ישראל. בדיוק כמו שהיום אנחנו מחלקים את הרווחים בין מועצות לערים, כי זה מה שעושה שר הפנים. מה לעשות? צריך לחזק את לוד. לא יכול להיות שתהיה מועצה עשירה לידה ולוד תהיה ענייה. לא יכול להיות שנחזק את עמק חופר ולא את נתניה. מה לעשות? אי-אפשר לקחת את כל האנשים העניים מהערים ולהעביר אותם למועצות. אי-אפשר גם לחזק את הקיבוצים, צריך להבין את זה. או שעושים צדק חלוקתי או שיש רק סיסמה.
לכן צריך לבחון את כל הסוגיה של המועצות. כמו שאמרנו בוועדת תכנון ובנייה, הוצאנו את כל המועצות מהמרכז. הם לא מקבלים את אותו כוח של ועדה מקומית, הם ילכו לוועדה מחוזית. חוץ מהנגב הגליל. אמרנו שכל המועצות האזוריות בנגב ובגליל יקבלו את אותן סמכויות כמו ועדה מקומית. למה? כי אנחנו רוצים לחזק את ההתיישבות בנגב בגליל.

אי-אפשר להגיד, מצד אחד, נחזק את הנגב והגליל ומצד שני לא ניתן להם את הטבות המס. זה לא הולך יחד.

אני רוצה לקבל תשובה ברורה לגבי האמירה שהעלה כאן ראש מועצת שדות נגב? האם אתם בוחנים לפי ישוב או לפי מועצה? אם אתם בוחנים לפי ישוב והקרבה שלו לגבול, אז אין קשר למועצה. אם אתם בוחנים לפי ישוב, אז זה לפי ישוב. תנו לנו את הקריטריונים הברורים.

אני רוצה לברך על זה שנכנסו ישובים ערבים ובדואים לטובת המפה. אני לא מקבלת את מה שאמר כאן חבר הכנסת טלב לגבי הישובים הלא מוכרים, משום שכרגע יש עבודה של ממשלת ישראל בעצם לקחת את כל הישובים הבלתי חוקיים ולאחד אותם לישובים חוקיים. אני מתארת לעצמי שהם יקבלו כשהם יהיו חוקיים.

לגבי מגדל העמק ונצרת עלית לגבי קליטת עלייה, כבר התייחסתי. אני חושבת שזה צריך להיות חלק מהנושא. אני חושבת שאפשר לחשוב גם על הטבת מס מדורגת. מה זה אומר? בשונה מרינה אני חושבת שכפר ורדים, עם כל הכבוד, לא צריך לקבל את אותה הטבת מס כמו קריית שמונה. מה לעשות? לכן אני חושבת שזה צריך להיות מדורג. גם מיתר לא תקבל כמו ירוחם. עם כל הכבוד, אבנר ידידי, ירוחם זקוקה יותר ממיתר.

מה זה אומר? ברגע שמחליטים שיש קו גבול שממנו מקבלים הטבות מס, שם בתוך האשכול של הטבות המס, לעשות את זה במדורג.

הקריטריונים יוצרים ניקוד והניקוד יוצר את הדירוג.

אבל הקריטריונים זה מעשה ידי אדם. משום שאנחנו רוצים לחזק את הנגב והגליל אז אפשר להחליט שבתוך הקריטריונים אני אתן פחות לכפר ורדים.

אני רוצה להוסיף שניתן קריטריון אקסטרה, בסמכות שר האוצר, לעודד את יישובי הדרום.

אז אם ניתן אקסטרה, אז תכף נדבר על קריטריון האקסטרה שלו.

אני מבקשת לפי קריטריון אקסטרה של שר האוצר, לבקש לדעת על-פי מה הוא מחלק את הקריטריון אקסטרה? האם קריטריון אקסטרה יכול להיות לדוגמה, קליטת עלייה במגדל העמק ובנצרת עלית? האם קריטריון אקסטרה יכול להיות, לדוגמה, ישוב סמוך גבול במועצת שדות נגב? אני אבקש לדעת מה זה קריטריון אקסטרה?

דבר אחרון. אני מבקשת שהשלטון המקומי ייקח חלק פעיל בסוגיה של מפת העדיפות הלאומית. אנחנו צריכים לחזק את הפריפריה לא רק בדיבורים אלא במעשים. אני בעד חלוקה מדורגת של הטבות המס בתוך הפריפריה. אם צריך להציע הצעה, אני אציע הצעה.

אני מבקשת תשובה של שר האוצר משום שהוא אחראי על זה, עד שבוע הבא, כולל פרסום התשובה לכל ראשי הערים כולל השלטון המקומי. נקיים על זה דיון נוסף במושב הבא.

אני קוראת לוועדת כספים, ויושב פה נציג בכיר של ועדת הכספים, ח"כ זבולון קלפה. תגדילו את הכמות של התקציב מ-800 מיליון ואז תכניסו יותר ישובים.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:50.>