PAGE
2
ועדת משנה לפריפריה והתיישבות

18/02/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 2>
מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכספים
לפריפריה והתיישבות
יום שלישי, י"ח באדר א התשע"ד (18 בפברואר 2014), שעה 14:00

<פיתוח ההתיישבות של המגזר הבדואי בצפון הארץ>

חברי הוועדה: >
זבולון קלפה – היו"ר
אלעזר שטרן
ניסן סלומינסקי

>
מוחמד כעבייה - מרכז המגזר הבדואי, משרד ראש הממשלה

אלכס שפול - ממונה מחוז צפון, משרד הפנים

דוד בן שושן - מנהל תחום תקציב מינהל שלטון מקומי, משרד הפנים

סאהר איסמעיל - יועץ שר הפנים

צחי דוד - רפרנט שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר

שלמה פייבלוביץ - מנהל מחוז צפון, משרד הבינוי והשיכון

ראיק סאלם - ראש אגף תשתיות בינעירוניות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

גנאדי קמנצקי - מנהל אגף א', מיפוי ותכנון, משרד החינוך

מוחמד אלהיב - ממונה ארצי על החינוך הבדואי, משרד החינוך

לובנא זועבי - מנהלת מחלקת תרבות ערבית, משרד התרבות והספורט

גאזי נוג'ידאת - מפקח ספורט, משרד התרבות והספורט

תוגידא ע'אלי - מפקח מינהל הספורט, משרד התרבות והספורט

ג'ורג' סעיד - ממונה מינהל מחוז צפון, משרד הבריאות

עוזי קרן - משרד הבריאות

משה גראני - מנהל המינהל לפיתוח ותשתיות ביוב, רשות המים

זיאד סעדי - יו"ר יד לבנים בדואים ואתר ההנצחה הממלכתי לזכר החללים הבדואים

חיאם קעדאן - סמנכ"ל רשויות ערביות, מרכז השלטון המקומי

רון שני - ראש מועצה אזורית משגב

מוחמד אבו דעוף - סגן ראש מועצה אזורית משגב


עאטף גריפאת - ראש מועצת זרזיר, מרכז השלטון המקומי

ג'דיר מוחמד - ראש מועצת ביר אל מכסור, מרכז השלטון המקומי

מוניר זובידאת - ראש מועצת בסמת טבעון, מרכז השלטון המקומי

זידאן כעביה - ראש מועצת כעביה - טבאש - חג'אג'רה, מרכז השלטון המקומי

יורם דינור - רכז מוניציפלי לישובים הבדואים, משגב, מרכז השלטון המקומי

נימר נעים - יו"ר ועד הישוב ערב אל נעים, מרכז השלטון המקומי

אייל לב ארי

טמיר כהן

אהובה שרון - חבר המתרגמים
<פיתוח ההתיישבות של המגזר הבדואי בצפון הארץ>

צהרים טובים. שלום לכולם. הדיון של היום מבחינתנו יעסוק בנושא הזה של פריפריה והתיישבות מתוך מבט על אוכלוסיית המיעוטים במדינת ישראל והפעם מתוך זום דווקא לצפון. הזרז דיון הזה הוא סיור שערכתי לפני כחודש ימים באזור הצפון עת בין השאר ביקרתי במועצה האזורית משגב, אצל ראש המועצה רון שני שיושב כאן אתנו. ערכנו סיור בכמה מקומות, בין השאר באחד המקומות בו ערכנו את הסיור היה ערב אל נעים ונחשפתי למציאות, לטעמי, עגומה מאוד. התארחתי בבית של נימר ושתינו אצלו בבית קפה ונדהמתי לראות את המציאות. כמי שחי בדרום ומכיר מציאות מהדרום, הייתי בטוח שבצפון המצב הרבה יותר תקין וטוב. לכן ביקשתי לזמן את הדיון הזה. אני מבין שיש לנו כאן נציגים של ישובים נוספים מהצפון.
מי אלה ראשי הרשויות שנמצאים כאן?

ראש המועצה המקומית בסמת טבעון.

ראש המועצה המקומית כעביה – טבאש – חג'אג'רה.

ראש המועצה המקומית ביר אל מכסור.

ראש המועצה המקומית זרזיר.

סדר הדיון יהיה כדלקמן. הישיבה תתקיים עד השעה 4:00, כך שאפשר לנהל את הדיון בנחת. אנחנו נפתח עם המועצה האזורית משגב שהיא נשוא הדיון. לאחר מכן ראשי המועצות. כמובן שלך יש זכות דיבור כי אירחת אותנו. אני מבין שהכנת איזושהי מצגת קצרה ולאחר מכן נשמע את ההתייחסות של ראש המועצה ושל נימר מערב אל נעים ולאחר מכן נעבור לראשי המועצות.

תודה רבה ליושב ראש על זימון הדיון. אני חושב שזה אחד הדברים החשובים ביותר שקורים היום בכנסת, הפיתוח של הישובים הבדואים בצפון.

התושבים הבדואים הם לא תושבים עשירים ואת זה כולנו יודעים.

החלטות הממשלה משקפות את המציאות הזאת.

בהחלט. תודה. גם תמיכות הממשלה.

זה שיושב לשמאלך יודע להגיד את זה בוודאות.

נכון. במשגב יש שישה ישובים בדואים וברחבי הצפון יש קרוב לעשרים ומשהו ישובים בדואים וצריכים את תשומת הלב שלהם ואת תשומת הלב של המדינה. היום אנחנו באים מביקור של משרד החינוך, של מינהל חברה ונוער, שהתארחו אצלנו בישובים הבדואים שלנו, בסלמה שהוא הישוב הגדול, ואנחנו אומרים שאנחנו רוצים שהתושבים הבדואים שלנו יחיו במקום בו אנחנו נהיה מוכנים לחיות, באותה רמת חיים, באותה רמת תנאים ובאותה רמת השכלה. בקיצור, באותה רמה שלנו. זה מה שאנחנו משתדלים לעשות.
הזום על ערבה אל נעים. מעט על הישוב. בישוב יש כיום כ-700 נפשות. התושבים גרים בפחונים ואתה יכול לראות את התמונות. הישוב הוכר על ידי הממשלה. אנחנו מדברים על ישובים מוכרים עם תכנית מתאר בתוקף ואחרי תכנית מתאר בתוקף כאשר יש תכנון מפורט שכבר הסתיים וכבר עבר שיפוטים ואנחנו מוכנים לביצוע. כאן מוצגת החלטת הממשלה מינואר 1999 שמכירה בישוב. זה תצלום אוויר של הישוב מתקופה לא רחוקה ואתם רואים, אוסף של פחונים. מי שיטוס מעל הנגב, יראה תמונות דומות בנגב. אוסף של פחונים.

בשקף הקודם ראיתי את הבית של נימר.

נכון.

עם השביל הלבן. אלה גני הילדים בכניסה בצד שמאל?

נכון.

אני רואה שעשית ביקור יסודי.

כמו כל דבר בחיים.

כך נראה הישוב בתמונות שאנחנו עוברים ומצלמים בתוך הישוב. אחת המטרות שאני לקחתי על עצמי כמועצה היא שהישוב הזה יחיה בבתי קבע.

מנהל המחוז, לתכנית הזאת יש תוקף?

כן.

כן. כל התכניות בתוקף, מפורסמות, חתומות על ידי שר הפנים.

ממתי?

שנתיים וחצי-שלוש.

בערך 2011.

לא. 2010.

זאת תכנית המתאר שהוסכמה על ידי התושבים וקיבלה תוקף. היא נמצאת במצב סטטוטורי מלא ואנחנו מתחילים לממש אותה.
הבעיה בישוב הזה היא שהם גרים על המקום בו צריך לבנות וכאן יש פרויקט לוגיסטי ממדרגה ראשונה שבו בשלב ראשון אנשים שגרים מפנים את הצריפים בהם הם גרים למקומות שהכשרנו, מעתיקים את הצריפים מיוזמתם ועל ידם ומפנים את המקום לסלילת הכבישים ולהכנת התשתיות הציבוריות. אני חושב שתקדים כזה לא נמצא בארץ. אנחנו עושים את זה בשיתוף פעולה מלא אתם, מה שמאפשר לנו להיכנס ולעבוד ולפרוץ את הדרכים.

ברשותך, אני רוצה לחזור לשקף הקודם. אני מבין שמהמצב הקיים כרגע לפי התב"ע שהיא בתוקף, נדמה לי שראינו שם מספר בתים שהם כבר בהליכי בנייה. זאת אומרת, הם הגישו בקשה להיתר כדת וכדין?

כדת וכדין. בנייה חוקית לחלוטין. מהרגע שתכנית המתאר בתוקף, תכנון מפורט קיים ואפשר להוציא היתרי בנייה.

מה לגבי פתרון קצה שלהם?

לאט לאט צריך לעשות את זה.

ערב אל נעים מתוקצב.

אנחנו רק רוצים שמונים אחוזים כמו הישובים הבדואים.

תכף נגיע לשמונים אחוזים.

זה לא למועצות חזקות. זה לתושבים ולא למועצות.

שלב הסיכומים יגיע מאוחר יותר.

בכל אופן, כאן הצגנו את השלבים של הפיתוח. כמעט כל משרדי הממשלה מעורבים בפרויקט הזה.

תחזור לרגע לשקל הקודם. משרד התשתיות לא מוזכר כאן. יכול להיות? נשמט.

אולי נשמט. אכן משרד התשתיות נשמט לנו, רשות המים.

התשתיות הציבוריות, זה כמובן דורש כסף ולא מעט כסף. עד היום משרד התחבורה הקצה תקציב ראשוני של שמונה מיליון שקלים.

אני רואה שהתכנון המפורט של התשתיות הציבוריות כבר בעצם בוצע.

התכנון המפורט כבר בוצע יחד עם משרד השיכון. נמצא כאן שלמה שהוא מנהל מחוז הצפון של משרד השיכון.

בהצלחה לך. אתה יחסית חדש. גם אלכס חדש.

כמעט חדש, כן.

יחד עם משרד השיכון ביצענו את התכנון המפורט והתחלנו לבצע. משרד התחבורה הקצה תקציב ראשוני של שמונה מיליון שקלים ואתו אנחנו פורצים כיום את הכביש הראשי. משרד החקלאות הקצה לאחרונה עוד כשלושה מיליון שקלים.

נמצאים כאן נציגים של משרד התחבורה ושל משרד החקלאות?

כן. ראש אגף תשתיות.

אתה פעם עבדת עם זוכמן.

נכון.

עם רבקה בן פורת.

נכון.

עוד נדרש לעשות הרבה בהמשך. כאן שמנו את התקציב עם פריסה לאורך זמן שלו ומה נדרש כדי להקים את התשתיות הציבוריות, ואנחנו מדברים אך ורק על תשתיות ציבוריות כי את בניית הבית והכשרת המגרש הפרטי עושה כל תושב בפני עצמו.

בתוך הרשימה כאן חסר חלקו של משרד התשתיות.

זה למטה.

נכון.

גם משרד הבריאות.

משרד הבריאות מופיע בשורה מספר 6.

היקף הפרויקט יצא כ-78 מיליון שקלים, שזה בהחלט סביר להקמת ישוב. אנחנו יודעים מה זה אומר להקים ישוב מכלום. זה בפריסה כספית של כארבע-חמש שנים. 2013 כבר עברה ובשנה זו הכספים ניתנו. אם כן, יש עוד ארבע שנים. למעשה המטרה שלנו – וכאן אנחנו צריכים את עזרת כולם – להוריד את המעברה הזאת.

כדי שנהיה קואופרטיביים אני רוצה לחזור לרגע לשקף הקודם. משרד החינוך, אני רואה כאן בגין הקמת גני ילדים. כמו שאתה יודע, המועד להגשת בקשות הוא עד החודש הבא. הייתם בהגשה אצל אודי שפירא?

אני לא יודע אם עשינו את זה עכשיו אבל אני אבדוק את זה. אין תאריך מיוחד להגשת בקשות.

אני רוצה לגלות לך סוד. במקרה לפני שנכנסתי לישיבה כאן, 10-15 דקות לפני הדיון, דיברתי עם ידיד במשרד החינוך ושמו אודי שפירא שאחראי על הפרוגרמות באזורים מסוימים. אני לא יודע איפה בדיוק החלוקה הגיאוגרפית.

בדרום.

גנאדי קמנצקי הוא בעצם המנהל של האגף הזה. נכון?

נכון.

אתה היית אצלנו בשומריה?

הייתי בהרבה מקומות וגם בשומריה.

אני יודע שהתאריך הוא בעצם בסוף החודש הבא.

כן. עד סוף מרץ. הם צריכים להגיש בקשה עד סוף מרץ. בדרך כלל הם מגישים בזמן.

מן הסתם כמועצה מסודרת תקבל תשובה חיובית.

במקרה הזה, ודאי. אין שום ספק.

כי יש כאן חשיבות רבה כי ההגשה של הפרוגרמה, העברת הקרקע על שם הרשות, כל התהליכים האלה לוקחים הרבה מאוד זמן כך שלאחר מכן צריך לפעול במקביל ולא בטור.

לשבחו של משרד החינוך אני יכול לומר שאנחנו יודעים לעבוד עם האגף של גנאדי, עם מינהל הפיתוח. כאן אני סמוך ובטוח.

לשקף האחרון.

אני חושב שכמדינה אני לא רוצה לראות את זה. באופן אישי אני רוצה לראות את התושבים גרים בבתי אבן עם התשתיות הראויות. אני רוצה לראות את הילדים שם הולכים בשמחה לבית הספר ולא מתביישים להביא חברים הביתה כמו שקורה היום. היום לערב אל נעים לא מגיעים החברים שלהם וזה משליך על המון פעילות.

פעילות פנאי של המועצה מתבצעת בתוך הישוב?

כן. אנחנו מבצעים. התושבים שם נשארים סגורים בתוך עצמם בגלל הבושה. אם תלך ליתר הישובים שלנו, רמת פיתוח בין טובה למעולה למרות שיש עוד הרבה מה לעשות. כאן זה ממש מתחת לכל סף שאני אישית, ואני חושב שהמדינה, מוכן לקבל.

תודה רבה. נימר, רשות הדיבור שלך.

שלום לכולם. בכל הנושאים נגע ראש המועצה. אני יושב ראש ועד ערב אל נעים. כל מה שאני צריך לומר כבר הציגו במצגת. הישוב מהבחינה האנושית, זועק לשמים. אין תשתיות ואין כלום. אנשים גרים בפחונים ואנחנו ב-2014. כמו שאמר ראש המועצה אנחנו מוכנים בהיבט התכנוני.

חשוב להדגיש שיש שם התחלות, כי משרד התחבורה ומשרד החקלאות התחילו.

יש. אכן יש התחלה.

גם משרד הפנים שם בעצם סיימנו את התכנון של התב"ע.

אם אנחנו מסתכלים על התאריך בו הממשלה הכירה בכך, זה היה ב-1999 ואנחנו ב-2014. כל יום נוסף זה מתבטא בסבל של האוכלוסייה התמימה. אני רוצה שכל מי שנוגע בדבר, שישים יד ונמחק את הכתם שקוראים לו ערב אל נעים והוא על המדינה ועל המועצה. תודה לכולם ותודה לך, היושב ראש.

ראש המועצה, ברשותך, בהתנהלות בדרך כלל מול ישובים של בני מיעוטים, יש איזשהו גורם ממשלתי שהוא מתכלל את המהלך הזה? איך זה עובד? כל רשות מתמודדת עצמאית?

האירוע של הקמת ישוב מאפס הוא אירוע שלא קורה כל הזמן. הוא די נדיר. ברוב המקרים כשאנחנו בשלבים המתקדמים, כאשר הרבה דברים קיימים, אנחנו עובדים מול כל משרד בפני עצמו ואין תכלול. במקרה דנן אני ביקשתי ממשרד ראש הממשלה לתכלל את כל העבודה של כל המשרדים.

האגף של מיכל פרנק.

כן. מיכל עצמה מודעת לזה וגם הייתה בסיור בישוב. הכינו גם טיוטה של הצעת מחליטים.

ומה קרה אתה? היא משקפת את מה שראינו כאן במצגת?

כפי שנכתב בשקף. בוודאי, זה על בסיס התכנון המפורט. המטרה של הצעת המחליטים היא לאגם את כל התקציבים לפרויקט אחד.

ראשי הרשויות ולאחר מכן ניתן את רשות הדיבור לנציגי המשרדים.

ראש מועצת כעביה. קודם כל, אני מודה לכבודו על ההזמנה להשתתף בדיון.

לי קוראים זבולון. כבודו זה מישהו אחר.

חבר הכנסת זבולון, יושב ראש הוועדה, אני מודה לך מאוד. רצינו לראות גם חברים ליוו אותנו בצבא כמו אלעזר שטרן. קודם כל, אנחנו מביעים תמיכה מאוד מאוד גורפת בנושא של ערב אל נעים. אני חושב שערב אל נעים, מקום ראוי להתייחסות ואני מודה לראש המועצה ולסגנו – ולכל מי שתורם – שפועל למחוק את הגיבנת הזאת שנושאת מדינת ישראל על גבה, ואתה התייחסת לנושא הזה.

אדוני, אני רוצה לדבר בקצרה.

עוד פעם, אדוני זה מישהו אחר. לי קוראים זבולון.

זה לא יזיק. כך אנחנו רגילים.

זה יזיק. זה יוצר את הדיסטנס.

בסדר. זבולון. חבר הכנסת זבולון. קודם כל, נמצאים כאן ארבעה ראשי רשויות מתוך שמונה. אנחנו שמונה ראשי רשויות בצפון שמהווים פורום ראשי הרשויות הבדואיות. ארבעת האחרים נמצאים במשימות, כל אחד במשימה שלו ומייצג את האוכלוסייה. הבדואים בצפון מונים כתשעים עד מאה אלף תושבים, מתוכם שמונה מועצות מקומיות שהן זרזיר, בסמת טבעון, כעביה, טובא זנגריה, שיבלי, בואנה נוג'ידד, מועצה אזורית אל בטוף. כולן נמצאות במצב סוציו אקונומי שתיים, חוץ ממועצה אזורית אל בטוף שנמצאת במצב סוציו אקונומי אחד. בתוך המועצות הקיימות, נמצאים כשישים אלף תושבים והשאר נמצאים בתחום מועצות אזוריות וישובים בפזורה. אנחנו נושקים לתשעים אלף. כל פעם אתה מגלה עוד שכונה ועוד שכונה.
אני רוצה לקצר ולומר את הדברים אותם העלינו בכמה פורומים. קודם כל, אנחנו ישובים עניים. אוכלוסייה ענייה מבחינה כספית. מבחינה אחרת אנחנו באמת בגובה אבל מבחינה כספית, מבחינה כלכלית, אנחנו נמצאים במצב הכי קשה במדינה.

מה רמת האבטלה בישובים האלה?

מעל הממוצע במדינה, שזה יותר מעשרה אחוזים, אבל אם אנחנו מצרפים את הנשים שנמצאות בבית ולא עובדות, אנחנו מגיעים ל-30 או ל-35 אחוזים.

בזרזיר מעל ארבעים אחוזים.

לכל ישוב יש נתונים אחרים. אנחנו במצב הזה מבקשים את עזרתך בכמה נושאים. קודם כל, היות שאנחנו מועצות עניות, אנחנו צריכים להשתתף במצ'ינג של 25 אחוזים וכל חבריי יעידו שלפעמים אנחנו מקבלים פרויקטים כמתנה מהמדינה, אבל אנחנו מבטלים אותם לא בגלל שהתושבים לא רוצים אלא בגלל חוסר יכולת.

לא יכול להיות שתושב כעביה או זרזיר או מקום אחר מקבל לפי הנוסחה שמקבלת למשל כרמיאל. לכן אנחנו מבקשים לשנות את הנוסחה של מענק איזון. זה חשוב מאוד.

יש כאן נציג של אגף התקציבים חוץ מצחי שצריך להגיע?

יש נציג מינהל שלטון מקומי שגם יוכל להתייחס לזה.

בעיה גוררת בעיה. תחום השיפוט שלי למשל מסתיים חמישים מטרים לפני תחנת הדלק שהיא בתחום המועצה האזורית עמק יזרעאל. זאת אומרת, אין לנו אזורי תעשייה וחוץ מהבתים בהם אנחנו גרים אין לנו ממי לגבות ארנונה. אז נכנס לתמונה משרד הפנים שאומר לי שאני לא אקבל את ה-15 אחוזים ממענק האיזון שמגיע לי אם אני לא גובה שמונים אחוזים. גם אם אני אגבה את המאה אחוזים ולא את השמונים אחוזים, זה לא יספיק. יש מועצות שלכן מפסידות גם את ה-15 אחוזים כי הן לא גבו ארנונה מהבתים ואלה אנשים שמקבלים הבטחת הכנסה, שכר נמוך וכולי. זה מה שמאפיין את המועצות הבדואיות. אני מקווה ששר הפנים ילך על זה עד הסוף ויחלק את האוצר שנמצא במדינה, זאת אומרת, ביני לבין מועצה אזורית עמק יזרעאל. ובמקום שכל תחנות הדלק נמצאות במועצה הכי עשירה בארץ, ייתן קצת לתושבי כעביה.

בוא נדייק בעובדות. עמק יזרעאל היא לא העשירה ביותר.

לא העשירה ביותר אבל בין העשירות. קיבלתי. אנחנו מבטיחים דבר אחד והוא שאם יהיו לנו תחנות דלק או אזור תעשייה, אנחנו לא נשייך אותם לשום מקום אלא הוא יישאר במדינת ישראל. לא ניתן את המקום לירדן ולא ניתן אותו לשום מקום אלא הוא יישאר אצלנו לתושבים.

זה לא לפרוטוקול.

על מענק מותנה דיברנו. על תחום שיפוט דיברנו ועכשיו לגבי מחיר המגרשים. יש הרבה חיילים שמשרתים בצבא, יש הרבה צעירים במצב סוציו אקונומי חמור והוא מהחמורים במדינה.

אני רוצה להבין. אצלך במועצה יש תב"ע בתוקף על כל הישוב?

כן. יש לי תכנית מתאר מאושרת.

כך כל הישובים אצלך. זה תומך את מה שאמרת בוועדה לפני כמה שבועות ואני זוכר את הוויכוח שהתנהל כאן.

שלום אלעזר. ביקשת שאלעזר שטרן יצטרף והנה הוא כאן.

אמרתי שאבוא. שלום לכולם. באתי לכמה דקות ואני מתנצל כי אלך עוד מעט, אבל אני שמח להיות כאן.

חבר הכנסת זבולון, בלי תיקון הדברים האלה נהיה כמו בדרום ונהיה כמו במקומות אחרים ואני חושב שזה לא טוב לא לנו, לא למדינה ולא לכל גורם אחר. תודה רבה

ראש המועצה בסמת טבעון.

זבולון, יושב ראש הוועדה וחבר הכנסת שטרן. אני מאוד מברך על הדיון הזה. באמת הבעיה של ערב אל נעים היא בעיה מאוד כואבת.

אמרתי שערב אל נעים היוותה הזרז לדיון. מבחינתי הכול כאן עולה לדיון.

אנחנו מברכים על הדיון. אכן יש תכנית ויש איזושהי כוונה.

אני מבין שגם אצלך התב"ע בתוקף.

כן. גם לנו יש בעיות בנושא של פזורות שלא נכללות בתוך הקו הכחול של בסמת טבעון. אנחנו יזמנו תכנית מתאר שקיימת היום והיא מאושרת אבל עדיין אנחנו בשלבים. ישבתי עם משרד השיכון ועם המינהל על מנת לעשות את כל נושא התשתיות ולפתור את הבעיה של האנשים שעדיין חיים באותם תנאים של ערב אל נעים, זאת אומרת, בלי חשמל, בלי מים וגם בלי שירותים מוניציפאליים שמקבלים דרך המועצה המקומית.

אני רוצה להתייחס לישובים שלנו ואני אתייחס אולי לבסמת טבעון כישוב שהוקם על מנת לפתור את כל הבעיה של הפזורות שקיימות באזור ואז נספחים על גבי נספחים שהישוב לקח לעצמו והרחיב את הקו הכחול על מנת לתת שירותים, מענה ופתרון לנושא של הבנייה הבלתי חוקית שהייתה עד שנת 1986.

המצב הסוציו אקונומי של הישובים שלנו הוא מאוד חלש. רובנו נמצאים בתכניות הבראה, כאשר יש מענק מותנה וגם הוצאות מותנות. אני הוצאתי איזשהו מכתב גם לשר הפנים וגם לשר האוצר לגבי הנושא של ההתנהלות של הישובים שלנו. ככל שאנחנו בעצם עובדים בתכניות הבראה, בגבייה, עדיין מבחינת ההוצאות הנורמטיביות של מה שקובע משרד הפנים לבין מה שאנחנו רוצים לתת כהוצאות לתושבים שלנו, יש לנו פערים בין מה שאמור להיות לבין מה שקיים, אם אני רוצה לקחת את הנוסחה של משרד הפנים.

מי מכסה את הגירעון הזה?

זה לא גירעון.

אתה פשוט לא נותן שירות.

בדיוק. אני לא נותן שירות. החלק הזה של חמישה או שישה מיליון שקלים נגרע מסל השירותים שאני צריך לתת לתושבים שלי.

החלק השני ממנו אנחנו סובלים הוא כל הנושא של חלוקת ארנונה. כל נושא בתי הזיקוק למשל, יש ועדה שבחנה את כל הנושא של חלוקת הארנונה בין הישובים שסובבים את חיפה והם באזור חיפה, אבל פשוט בסמת טבעון נשמטה מהוועדה וזה כאשר בינה לבין קריית טבעון יש רחוב אחד שמבדיל. האוויר לא יודע להבדיל בין קריית טבעון לבסמת טבעון אבל בחלק הזה אנחנו מאוד מקופחים.

כל הנושא של התכנון, ואני אומר מה שידידי אמר שאנחנו רשויות עניות, נכון שאנחנו נמצאים במצב כלכלי מאוד קשה אבל המוטו שלי והראייה שלנו היא שבאמת יהיו לנו תכניות מתאר שיגדירו נושא של תעסוקה, של מסחר ושל שירותים וזה הנושא שאני אשב היום מול מינהל התכנון במשרד הפנים על מנת שתהיה תכנית מתאר שתגדיר.

אתה שואף לזה או אתה אומר שזה כך?

אני שואף לזה. אני רוצה להגיע למצב שבסופו של דבר אני לא אשען על נושא של מענקי איזון. מבחינתי זאת הבטחת הכנסה לישוב שלי.

שטחים כאלה בכלל קיימים במצאי אצלך באזור?

קיימים בתוך תחום שיפוט האזור. עכשיו אנחנו בשלב שאנחנו רוצים לזרז את הנושא של תכנית המתאר של הישוב, להגדיר שיהיו אזורים למסחר ולתעסוקה וזה הנושא אליו אנחנו רוצים לשאוף. כאן אנחנו רוצים שהנושא הזה יקבל את ההדגשים על מנת שנהיה יותר עצמאיים.

אתה אומר שייתנו לכם חכות ושיפסיקו לתת לכם כל הזמן דגים.

בדיוק. זה מה שאנחנו רוצים.

חבר הכנסת שטרן, אתה רוצה להתייחס? אני מבין שאתה קצר בזמן.

כן.

קודם כל, תודה שהגעת לדיון.

לא, תודה רבה לך שכינסת את הוועדה לדון בנושא. אני בוועדה לשוויון בנטל ושם משגעים אותנו מהבוקר עד הלילה. אני עזבתי את הגליל ביום ראשון בבוקר.

חברי, זבולון, אני רוצה לומר משהו לציבור שנמצא כאן. אנחנו בכנסת ומסביב לשולחן הזה כל הזמן דנים בכל מיני סוגיות תקציביות. יש בצפון אוכלוסייה שזאת האוכלוסייה הבדואית. חלק מאוכלוסיית המיעוטים במדינת ישראל, חלק מתוך העולם הבדואי, חלק נמצא בדרום וחלק בצפון. יש כאן אוכלוסייה שלי אין ספק שגם הוועדה הזאת – כמו כל הבניין וכמו כל המדינה – צריכה לשאת אותה על כפיים ואומר מדוע. חלק מהחברים הערבים שלנו בכנסת אומרים קודם יהיה שוויון ואחר כך תבואו בדרישות אלינו. יש כאן אוכלוסייה שלא מחכה שקודם יהיה שוויון והיא נושאת בנטל גם לפני שיש שוויון והיא מבינה ששני הצדדים צריכים ללכת יחד. זאת אומרת, אף אחד לא יכול לחכות לשני כי כולנו נידפק ונידפק מצד אחד עם ההזדהות עם המדינה ונידפק מצד שני עם הנוער הנהדר שגדל שם ולא מטפלים בו. אם לא טיפלת היום באנשים, הם גדלו בלי עבודה, אולי גם עם פחות השכלה והם כבר במקום אחר.

דרך אגב, כדוגמה לדברים האלה. סגרתי עם אריה מועלם שכל החללים הבדואים, בלי קשר לאתר המשותף של כולם, בבתי הקברות שהמשפחות או הרשויות הבדואיות רוצות, ייבנו הקברים - גם של החללים שנפלו בתקווה שיותר לא יהיו לנו – בצורה מכובדת עם אבן והיכן שאפשר גם עם רחבה עם ספסל.

זה תלוי ברצון המשפחה.

נכון.

אני חושב שהצרכים האלה - לצערי הרב, כמעט לא שואלים אותי בדרום ולא שואלים אותי בכפרים ערבים אחרים - ורק בגלל סוג השאלה הזאת שכמובן היא רק שאלה אחת שלקחתי אבל יש עוד הרבה שאלות ליד, בדיוק לשם כך תת הוועדה הזאת שמייצגת את ועדת הכספים לעניין הזה צריכה להביא בחשבון את המיוחדות, בעיניי ואני מנסה להיות אובייקטיבי. הם יודעים כי אין שבוע שאני לא נפגש אתם וכך זה עשרות שנים.

שכנים שלך.

נכון. גם שכנים אבל יותר מזה. אני חושב שהאינטרס הוא של כולנו.

חבר'ה, באמת תודה. אני ממש מתנצל על שאני לא יכול להיות כאן בהמשך, אבל בטח ניפגש.

תודה. ראש המועצה ביר אל מכסור.

שמעתי את דבריו של ראש מועצת משגב שדיבר על ישוב שנמצא באזור שלו, ערב אל נעים. תאמין לי שגם לי יש שכונות שדומות לערב אל נעים. ביר אל מכסור מהווה את השבט הגדול ביותר בצפון מבין השבטים הבדואים ומבין הכפרים הבדואים.

כמה משפחות חיות בביר אל מכסור?

9,000.

משפחות או נפשות?

נפשות. 1,800 משפחות. עד היום אין לנו בכפר ביוב למרות שהוא הכפר הגדול ביותר. יש לנו הרבה מה לומר. פיתוח כלכלי אין לנו. כמו שאמרו חבריי, גם אנחנו עניים. אנחנו הולכים לצבא ומשרתים שלוש-ארבע שנים או שממשיכים בקבע ומשרתים עד שבע שנים וחוזרים הביתה או עוסקים בחקלאות וכולנו יודעים שבענף החקלאות היום אין עבודה. לכן אנחנו במצוקה כלכלית מאוד חמורה. אני מחפש כל דרך למצוא לי אזור תעשייה על מנת לפתח את העניין הכלכלי, על מנת לאפשר לאנשים לעבוד ולהתפרנס בכבוד אבל אין לנו אזור תעשייה. אתה היום הולך לרשות מקרקעי ישראל ושם אומרים לך שאכן זאת בעיה. יש לנו אדמות פרטיות אבל אדם עני, איך הוא יכול לפתח עסק כלכלי? אין לו את המקורות לכך.

כמו שאמר חברי זידאן, ראש מועצת כעביה, גם את ה-25 אחוזים השתתפות המועצה אנחנו לא יכולים לשלם. תאמינו לי שיש תושבים שלא יכולים לשלם את הארנונה שלהם. נכון, אומרים שיש עבודה וכולי, אבל לאלה אין עבודה. לא מרחמים על אותו אדם והוא חייב לשלם את הארנונה. אם הוא עובד או לא עובד, החוק אומר שהוא חייב לשלם ארנונה.

אנחנו במצב מאוד קשה ואנחנו באנו לכאן כדי לבקש את עזרתכם. אנחנו מבקשים שתעזור לנו. הבדואים הם באמת עניים. לפעמים אתה רואה שיש בית כל כך יפה, אבל לא כולם כאלה. יש כאלה שיש להם בתים יפים אבל רוב הבדואים הם עניים.

ראש מועצת זרזיר.

אני מאחל לערב אל נעים שסוף סוף יתקדמו ולכל תושב במקום יהיה בית הגון.

אינשאללה.

לגבי זרזיר. אמרו עניים, נכון, עניים אבל אנחנו חזקים במורל.

כמה נפשות או משפחות מתגוררות בזרזיר?

אנחנו 9,000 נפשות.

בערך 1,800 משפחות?

בערך. אני אומר שאנחנו חזקים במורל וחייבים להדגיש את זה.

בנושא הגבייה עליו דיברו, אנחנו הגענו ל-91 אחוזי גבייה אבל עם כל זה אנחנו לא יכולים להתקיים באופן עצמאי כיוון שההכנסות הן מהבתים ויש לי מעל ארבעים אחוזי אבטלה. זאת אומרת, אחוזי ההנחות וכל מה שמגיע לפי החוק, בסוף מה שנכנס לקופה זה מעט כסף כדי להתקיים באופן סדיר.

בבית זרזיר נמצאים כחמישה שבטים וכל שבט גר על גבעה משלו כך שכל בית זרזיר מהווה מובלעת בתוך השטח של מועצה אזורית עמק יזרעאל. שטח השיפוט של מועצה אזורית עמק יזרעאל תוחם את הציר הראשי ותוחם כל שבט ושבט לתוך זרזיר כאשר, כמו שהדגיש ידידי, שתי תחנות הדלק על הציר הראשי בתוך בית זרזיר שהן מעין מובלעת מצד הכביש, הלכו למועצה האזורית עמק יזרעאל על מנת לשלם את הארנונה. חמישים אלף שקלים בשנה, תאמין לי שסכום זה יעזור מאוד לבית זרזיר.

לגבי מגרשי הבנייה. נכון שיש פיתוח בבית זרזיר ויש מגרשי בנייה אבל יש לי שני שבטים כאשר באחד מהם מגרש אחד לא ניתן לבנייה מהמינהל כבר מעל 15 שנים.

גם אצלך התכנית בתוקף.

כן.

על כל חמשת הגבעות האלו?

כן. יש לי שבט אחד ש-15 שנים לא קיבל מגרש אחד מהמינהל לבנייה.

מה הסיבה?

אין תכנית מפורטת, זה בעבודה, צריך כבישים.

אתם עושים את התכניות המפורטות.

השיווק האחרון היה ב-2009 כך שאלה לא 15 שנים.

התייחסתי לשבט אחד.

השיווק האחרון היה ב-2009. בחודש הקרוב יוצא שיווק לעוד ארבעה שבטים עם 75 מגרשים. יש שבט שלא הצלחנו להוציא את השיווק שם כי אין התאמה בין התב"ע לתכנית המפורטת ולוקח הרבה זמן לסדר את זה אבל גם זה יסתדר.

נכון שב-2009 היה שיווק, אבל אני מדגיש שיש שבט אחד מתוך חמישה שכבר 15 שנים לא בוצע אצלו שיווק של מגרש אחד. השבט השני כל פעם מקבל ארבעה-חמישה מגרשים לשיווק.

נושא נוסף בו אני רוצה לגעת הוא מוסדות החינוך שלנו. בבתי הספר יש לי אגפים שלמים שהם משנות ה-60, אותם בנו ההורים, בית, עוד חדר ועוד חדר ועוד חדר והם נמצאים ברמת סיכון ובתת רמה מבחינת אקלים כדי לאפשר לימודים תקינים בתוך בתי הספר. הגשם נכנס מהתקרה או מהרצפה. זאת אומרת, יש לי שני אגפים שלמים.

שלום ליושב ראש ועדת הכספים.

כרגע אתה יושב ראש הוועדה ואנחנו מגבים אותך. שיהיה בהצלחה.

תודה.

התייחסתי למבני בתי הספר. יש לנו שני אגפים שלמים, שני בתי ספר שונים, שמונה כיתות לימוד שאין אפשרות לימוד בתוך הכיתות האלה. אני חודשיים וחצי בתפקיד ראש מועצה ובסופה עמדתי לסגור את בתי הספר ולשלוח את הילדים הביתה כי הגשם נכנס לכיתות, הדלי על השולחן כדי לקלוט אותו והמים נכנסים לכיתה מהבלטות והמקום הוא כמו תעלת מים.

בני כמה המבנים האלה?

הם משנות ה-60. ההורים בנו אותם וכל פעם הוסיפו עוד חדר ועוד חדר ועוד חדר.

יש שם שטח ייעודי למבני חינוך? מה שנקרא שטח חום עם קו.

יש. יש שטח. בחודשיים שאני בתפקיד הגשנו תכניות למשרד החינוך.

הוא מדבר על חלק מהמבנים. חלק מהמבנים הם חדשים וטובים אבל חלק מהם הם ישנים וצריך לשנות אותם ולשדרג אותם לחדשים.

נכון.

הנושא הנוסף בו אנחנו מדברים הוא הורדת מחירי המגרשים. היום צעיר בבית זרזיר עם המצב הכלכלי הנמוך במקום, כדי לבנות בית הוא צריך לעבוד עשרים שנים. זה אומר שהוא מגיע לגיל ארבעים פלוס ואז קשה לו להתחתן. זאת הרגשה לא טובה ופתרון לא טוב. תודה.

יש עוד מישהו מראשי הרשויות שרוצה להתייחס? סיימנו עם כולם. אנחנו עוברים למשרדי הממשלה ונתחיל עם משרד ראש הממשלה ואני רואה שיש שני דוברים ממשרד ראש הממשלה.

הוא יושב ראש יד לבנים.

רשמו אותך מתחת משרד ראש הממשלה. אם כבר הגעת, נשמע אותך.

אני יושב ראש יד לבנים הבדואים ואתר ההנצחה הממלכתי לזכר החללים הבדואים. יש לנו אתר הנצחה אחד ויחיד במדינת ישראל, אתר שהמדינה הקימה בהחלטת ממשלה. אתר ההנצחה הממלכתי מנציח 188 חללים בדואים שנפלו במלחמות ישראל מאז קום המדינה ועד עצם היום הזה. האתר הוקם בהחלטת ממשלה ומתוקצב על ידי משרד הביטחון. האתר הוקם בצפון, בהתאם להחלטת הממשלה.

יש אתר גם בדרום. לא?

אין.

צומת בית קמא.

לא. אין. זה האתר הממלכתי היחיד. אין אתר הנצחה אחר, לא ממלכתי ולא לא ממלכתי. פעם הייתה מחשבה – של איציק מרדכי עת היה שר הביטחון - להקים אחד בצפון ואחד בדרום אבל היא ירדה והתקבלה החלטת ממשלה להקים את האתר בצפון.

תקציב האתר הוא מיליון וחצי שקלים כאשר מיליון שקלים מתקבלים ממשרד הביטחון, מוועדת התמיכות, וחצי מיליון שקלים ממשרד ראש הממשלה כתקציב תגבור. תקציב התגבור יסתיים ב-2015. הבנייה שלנו, העתיד שלנו והראייה שלנו היא שהתקציב הזה הוא מוגבל ולא מספק את כל הצרכים למענם הוקם האתר. אם יש לכם את האפשרות בהתערבות שלכם באגף הכספים, נבקש אותה. מדי שנה אתם מאשרים לנו 500 אלף שקלים לצורך העברה, באוקטובר וגם בנובמבר, כאשר הביצוע צריך להיות מינואר.

אתה אומר שכרגע זה מחויב עד 2015.

כן.

כולל.

כולל 2015.

זה מה שנקרא עוד חזון למועד.

לא. במדינת ישראל צריך לעבוד מעכשיו על מנת לקבל עבור שנת 2016.

לא כשיש לכם עכשיו נציג נאמן בכנסת. אתה יכול להיות יותר רגוע.

אנחנו שמחים ורגועים. אנחנו צריכים להגיע לשריון התקציב כי האתר חשוב לכולם, הוא מנציח את החללים וחשוב לנו שהוא ימשיך להתקיים. לכן נשמח להתערבות שלכם.

תודה רבה. משרד ראש הממשלה.

אני מברך על היוזמה שלך לפגוש נציגים מהמגזר הבדואי בצפון. אני חושב שהישיבה הזאת היא חשובה מאוד. אני מלווה את המגזר הבדואי מ-1996, אז הייתי במשרד השיכון ובמשרד האוצר. את הנושא של ערב אל נעים אני מלווה שנים רבות ואכן ראש הממשלה דאג שתהיה החלטה ראשונה היסטורית לגבי ערב אל נעים. ליווינו את המקום. היו בעיות ומי שאשם זאת לא רק הממשלה אלא גם התושבים. הקמנו ועדה ועד שהסדרנו את העניינים, את חלוקת האדמה וכולי, עבר זמן ויעיד על כך ראש המועצה. אני אומר זאת כדי שנדע למה התעכב כל הנושא הזה.

מבחינתנו כמשרד ראש הממשלה, יש כן נטייה לתקצב את ערב אל נעים בתקציב מיוחד?

איפה נעצר המהלך הזה לגבי החלטת ממשלה, הצעת מחליטים?

בינתיים הוא מתעכב.

מה הסיבה?

כנראה תקציבית. ישבתי עם מיכל פרנק בנושא הזה והיא אמרה לי שאכן יש בעיה בנושא אבל יימצא פתרון לבעיה של ערב אל נעים ויהיה למקום תקציב.

מבחינת המגזר הבדואי בצפון. אנחנו הבאנו כמה החלטות ממשלה ואחת מהן, הראשונה, לגבי 614 מיליון שקלים, השנייה בתקופה של אריק שרון עם 314 מיליון שקלים ועכשיו יש החלטה לגבי 400 מיליון שקלים למגזר הבדואי בצפון כולל פיתוח תשתיות מול משרדי הממשלה השונים. אנחנו מעבירים את הכסף למשרדים הנוגעים בדבר והמועצות המקומיות צריכות לטפל. חלק טופל, חלק לא טופל ובחלק צריכים ראשי המועצות להגיש בקשות וחלקם לא הגישו בקשות. לדוגמה, ראש מועצה צריך להגיש את הבקשות בזמן על מנת שהוא יקבל את התקציב שלו.

אנחנו כמשרד ראש הממשלה – ונמצאים כאן גם נציגי משרדי הממשלה השונים – מלווים את האוכלוסייה הבדואית בצפון ועוקבים אחרי החלטת הממשלה כדי שתתבצע. אנחנו בודקים אם הכסף בוצע וזרם למטרות שלו או לא. אם הכסף לא זרם, יש בעיה ואולי הבעיה היא במועצות ואולי אין מספיק תכנון, אבל אנחנו כמשרד ראש הממשלה עוקבים אחרי הנושא. יש לנו גם לשכה בצפון ואנחנו עוקבים אחרי הנושא. אני עובד מול כל ראשי המועצות ואם יש בעיה, מגיעים אלי.

מה התשובות שאתה כמשרד ראש הממשלה נותן למשל לראשי הרשויות שאני שומע אותם אומרים שיש כאן פער מתמיד בין היכולת שלהם לספק שירותים בסיסיים לתושבים שלהם לבין מצד שני מקור ההכנסות שלהם? יש כאן בעיה מובנית.

כמו שאמרו ראשי המועצות, המגזר הוא מגזר עני. אנחנו חשבנו להקים אזורי תעשייה משותפים עם המועצות הערביות, עם עמק יזרעאל ואולי עם המועצה האזורית משגב.

מהניסיון בדרום אני יכול להגיד לך שאני שותף למהלך כזה כחבר מועצה אזורית בני שמעון יחד עם רהט ועם להבים והקמנו פארק תעשיות שאמנם נען על תב"ע ישנה, הוא נקרא עידן הנגב שהיום כולם מתהדרים בזה שהם עושים אותו אבל לא משנה.

זאת החלטת הממשלה.

נכון, החלטת הממשלה מתקצבת אותו. לאחרונה, בנובמבר, העברנו 12 מיליון שקלים. זה יצא וין-וין כי זה יוצר שם מקור תעסוקה גדול מאוד ובעוד בעזרת השם חודשיים-שלושה יתחילו לעבוד שם בסודה סטרים 350 אנשים ורובם הגדול יבואו מרהט כי זה ממש אצלם וממש צמוד אליהם. עד סוף השנה יעבדו שם סדר גודל של קרוב לאלף אנשים וזה אזור תעשייה שהוא עם ביקושים גדולים והכול הולך ומתפתח. אני מנסה להבין למה שם באזור לא הולכים לזה.

יש מחשבה. לדוגמה, אזור תעשייה משותף לזרזיר, כעביה והמועצה האזורית עמק יזרעאל, זה לא מתקדם אבל יש מחשבה.

מה הבעיות? איפה החסמים?

תקציביות. יהיה תקציב. כנראה שר הכלכלה בינתיים מעכב את הנושא. היינו שם עם השר הקודם בישיבות וסיכמנו מהלכים, אבל הדבר לא התקדם כי היו בחירות. אני חושב שכן צריך להקים אזור תעשייה משותף כי להקים אזור תעשייה לישוב קטן, זה לא ייתן את המענה.

זה גם מנוגד למדיניות המשרדים.

נכון. המחשבה שלנו היא להקים אזורי תעשייה משותפים על מנת לתת תנופה. יש לנו ישובים כמו מגדל העמק ורמת ישי, ושם יש להם אזורי תעשייה. על מנת לתת תנופה ותעסוקה לתושבים שלנו, אנחנו רוצים להקים אזורי תעשייה משותפים שיחזקו את הישובים שלנו.

מחשבות זה דבר חשוב וטוב, אבל צריך לממש. הישובים כאן הם לא ישובים חדשים אלא אלה ישובים ותיקים.

ארבעים שנים.

אלה אנשים שיושבים במקום עשרות שנים. למה התהליכים לוקחים כל כך הרבה זמן? למה אי אפשר לחשוב, לתכנן, לתקצב, לפעול ולעשות? הרי זה דבר הגיוני ונכון.

אדוני, אתה מכיר את המערכות וראש הממשלה אמר את זה. זה לא קל. עד שתתכנן ותוסיף על כך את זה ש יש לך כל מיני גופים ממשלתיים שמפריעים לך ולא נותנים לך הסכמות. לוקח זמן לתכנן.

יש מישהו שרואה את המשימה הזאת כמשימה כוללת? זאת אומרת, לאזור הצפון לצורך העניין כלפי כלל הרשויות האלה של הבדואים. זה בעצם לתת להם את אותן חלקות עליהן אנחנו מדברים. נניח במתווה שאתה מתאר אותו, בשיתוף פעולה יחד עם הרשויות האזוריות למצוא את הנוסחה הנכונה איך מסתדרים לגבי הקרקע אבל שההכנסות שם יהיו מחולקות בצורה כזאת או אחרת. יש מישהו שרואה את זה כמשימה והולך לישון בלילה עם זה, קם עם זה בבוקר וזאת המשימה שלו?

אנחנו נדאג לישיבה משותפת עם ראשי המועצות, עם משרד ראש הממשלה, עם אגף תיאום בקרה.

אנחנו נזמן את מיכל פרנק.

אנחנו נדאג שתהיה ישיבה כדי לדון ביחד על תכנית עליה יסוכם עם ראשי המועצות איך לתת פתרונות לנושא של אבטלה במגזר הבדואי ואיך לתת פתרון לכל הבעיות של האוכלוסייה הבדואית בצפון.

בסדר. ברשותכם, אני אשנה מעט את הסדר ונלך לפי סדר היושבים כדי שנקיף את הדברים. משרד החינוך.

לגבי ערב אל נעים. ברגע שהם הגישו בקשה והקרקע תהיה זמינה לביצוע – הבנתי שהתב"ע כבר מאושרת ורק צריך לבדוק האם הם בעלים על המגרש והוא בידי הרשות – נקדם את התכנון ואחר כך בנייה.

לגבי הרשויות האחרות? התיאורים שנשמעו כאן. דרך אגב, ראש המועצה, אתם תדאגו להעביר בקשה בהקדם כולל כל הנתונים, כולל סטטוס קרקע וכולי כדי שאפשר יהיה לקדם את התהליכים במקביל ואולי גם נראה את האור בקצה המנהרה לפחות בתחום הזה.

אנחנו סומכים על משרד החינוך.

דרך אגב, הגנים שקיימים, אנחנו תקצבנו אותם. המבנים הם בינתיים מבנים יבילים אבל נבנה גם מבני קבע.

ראיתי אותם. יפה מאוד.

לגבי ישובים אחרים. אני שמח לשמוע שכמעט לא היו הערות לגבי נושא החינוך חוץ מאשר בזרזיר. לזרזיר אני רוצה לומר דבר אחד. כבר כמה שנים אתם מבקשים את הבקשה וכבר כמה שנים אנחנו עונים לכם ומבקשים שתגישו דוח מהנדס על המצב.

הגשנו.

מתי? לפני חודשיים?

לפני חודש.

בסך הכול אני רואה כאן נכונות גדולה מאוד. זה מסוג הבעיות שבאמת יש כאן אוזן קשבת, כך אני מתרשם מגנאדי. נראה לי שבאמת יש מגמה לפתור את הבעיות.

גם מצד הרשויות.

ברור לי. מכולם. ראש מועצת זרזיר, אם אפשר, אני אשמח לקבל משוב מכם כי זה נראה לי נושא באמת פשוט שאפשר לסיים אותו במהירות. לגבי בנייה חדשה, יש איזשהו צורך שנמצא בקנה מבחינתכם בתחום של גני ילדים או בתי ספר?

אין בקשה שלא הגשנו למשרד החינוך ולא אושרה.

יפה מאוד.

אפשר להגיד מילה טובה על שר החינוך הקודם.

אפשר להגיד מילה גם למשרד השיכון, גם ממנו אנחנו מקבלים.

לגבי זרזיר, נבדוק. המהנדסים שלנו בודקים אותו אבל לא תמיד באופן אוטומטי מאשרים כי לפעמים מספיק לתקן גג וזה בסדר. לשם כך יש מהנדסים שמתייחסים לעבודה שלהם ברצינות וכשנדע תשובה, נוכל להתייחס לגופו של עניין של כל מוסד.

אני ממונה על החינוך הבדואי במשרד החינוך.

אתה יושב במשרד החינוך בירושלים.

כן. בירושלים. לגבי הבינוי, דווקא בארבע-חמש השנים האחרונות פתחנו הרבה גנים גם בדרום וגם בצפון. כמעט ואין ישוב אחד שחסר לו גן. אם יש רשות אחת שתאמר שחסר לה גן, יבקשו גן ואנחנו ניתן העדפה מתקנת למגזר הבדואי בצורה האופטימלית ביותר. כנ"ל לגבי הבינוי. כל מה שצריך, רק יגישו. בוא נגיד שמבחינת הבינוי בצפון מצבנו טוב. מה שצריך, המשרד נותן העדפה מתקנת למגזר בצפון ובדרום.

אתם נתקלים בבעיות של ישובים שיש להם צורך ויש בעיה של תכנון, של סטטוס קרקע או דברים כאלה?

נכון. בצפון פחות.

אני מדבר כרגע על הצפון. נעזוב את הדרום.

בצפון פחות. כמעט כל הבעיות מטופלות. בעיית זרזיר, רק עכשיו הוא מעלה אותה. בעבר היו פניות אבל לא היו פניות מסודרות ואילו עכשיו הפנייה יותר מסודרת.

לפני שאתה עובר למשרד הפנים, אני רוצה לומר לך ששר הפנים הנוכחי, שמענו אותו בהרבה הזדמנויות אומר שהוא רוצה לתקן את העיוות הזה של חלוקת ההכנסות. אני אומר שבעזרת הממונה על מחוז הצפון בפועל וגם יש לנו את יועץ השר שנמצא כאן והוא מוערך מבחינתנו והוא מקדם תכניות במגזר הבדואי, אנחנו רוצים לחזק את הנקודה הזאת. זאת נקודה שיכולה לפתור לנו הרבה בעיות.

תכף נשמע את אנשי משרד הפנים לגבי הדבר הזה. נכנס בשקט נציג משרד האוצר ומאחר והוא כאן, נמשיך אתו. לא היית בחלק הראשון של הדיון עת אמרתי שמבחינתי הזרז לדיון הזה היה ביקור שלי בצפון במועצה אזורית משגב ואז נחשפתי למציאות של ערב אל נעים אבל בין לבין כל הסוגיה הזאת בצפון, ואני מצהיר כאן ואומר שאני מבחינתי הולך לשמש, ודאי בשלוש השנים הקרובות שאני כאן – ואם יהיו יותר, בעזרת השם גם - ככתובת כדי לראות איך אנחנו מתמודדים ומוציאים את העגלה הזאת מהמסלול בו היא נמצאת ושמים אותה על איזשהו מסלול שרואים אופק בעניין ומסיימים את התהליכים.

ברשותך, אני רוצה למקד אותך כרגע - ואולי תרצה להתייחס גם לישובים אחרים שראשי המועצות שלהם נמצאים כאן – לגבי ערב אל נעים בכובע של התקצוב ולשאול אותך איך אנחנו נעים קדימה. יש כאן החלטת ממשלה שגובשה בעבר אבל משום מה היא נעצרה. חלק מהמשרדים כן התייחסו ותקצבו בהתאם. יושב כאן נציג משרד התחבורה, לא נמצא נציג משרד החקלאות, ואלה שני משרדים שנחלצו קדימה בעניין של התקצוב לגבי עבודות הביצוע. יושב כאן מנהל המחוז ויועץ השר במשרד הפנים שהם בעצם סיימו וסייעו בנושא של התכנון כי אני מבין שהתקציב היה דרכם ובסיועו של משרד הפנים, כולל הליווי שלהם. בעצם כרגע אנחנו נמצאים רגע לפני הפריצה כדי לשים את ערב אל נעים על מסלול שבמהלך השנתיים-שלוש השנים הקרובות יגיע להסדרה מלאה ופחות או יותר כל דבר ימצא את מקומו. איפה אתם עומדים ביחס לדבר הזה?

לגבי המעורבות שלנו בעיקר בהקשר של משרד הבינוי והשיכון, אני לא יודע אם הם כבר הציגו את הנושא.

לא. עדיין לא. הם התייחסו ספציפית לאחת הנקודות שעלתה.

הקמת ישוב חדש היא מה שנקרא במסגרת של משק סגור. משרד השיכון יציג יותר לעומק ממני ואני אתייחס רק למעורבות שלנו.

בהקמה של ישוב, לעתים במגזר המיעוטים, בטח ישוב חדש, נדרש מימון משמעותי. במסגרת משק סגור אנחנו גובים בעצם את מלוא ההוצאות מהמשתכנים וזה מממן את הבנייה. בהקמת ישוב חדש, בוודאי במגזר המיעוטים, בוודאי בפריפריה, יש גם סבסוד ויש גם מקדמי מימון. אנחנו מודעים לזה ומכירים את זה. אנחנו יודעים שהמשרד עתיד להציג לנו את זה בזמן הקרוב. הייתה כבר איזושהי הצגה מאוד ראשונית בהקשר של חסמי פיתוח. אנחנו נצטרך למצוא את המענה.

יש איזשהו תקציב ייעודי למגזר הזה בתוך המשרד בצורה כזאת או אחרת? איך זה עובד? או שזה בתוך הפול הכללי?

יש גם וגם. במסגרת החלטת הממשלה ספציפית למגזר הבדואי בצפון, יש סבסוד של 75 אחוזים לחיילים משוחררים. כלומר, מחיר הפיתוח על המגרש הוא מאוד מאוד נמוך. זה מתוקצב לכשיבואו חבר'ה חיילים משוחררים לרכוש מגרשים, אז הם יקבלו סבסוד של 75 אחוזים.

משרד השיכון מבצע פיתוח? המועצה מבצעת?

אני לא יודע אם משרד השיכון מבצע ספציפית אבל זה יכול להיות גם וגם.

לפי החלטת הממשלה, כל חייל משוחרר היכן שהוא מקבל הנחה של 75 אחוזים.

נכון. זה לגבי המגזר הדרוזי והבדואי בצפון. אין את זה באף מגזר אחר.

כול בנות שירות לאומי?

הוא מכיר את זה טוב ממני.

לא כולל.

זאת החלטה רק לגבי החיילים המשוחררים.

לדעתי אלה חיילים משוחררים בלבד.

לכשהמשרד יעמיד דרישה לקדמי מימון, אנחנו נבחן אותה. אנחנו מכירים את הבעיות ונמצא את הפתרונות.

הייתי רוצה להעיר משהו לצחי. המילה משק סגור, שאני לא יודע כמה עמיתים שלי מכירים אותה, זה שורש הרע כאן. משק סגור, זה אומר שבסופו של דבר כל עלות פיתוח הישוב תיגבה מהתושבים. אנחנו מדברים על תושבים שאין להם.

חוץ מהחלק של הסבסוד שממילא הוא נותן.

עזוב את הסבסוד ואת המגרש העצמי, זאת אומרת פיתוח המגרש והבית.

זה לא מעט. זה 75 אחוזים מהסך הכול.

לא כולם חיילים משוחררים. אני מדבר על רוב התושבים.

אתה אומר שבעצם לבעיה הזאת אין פתרון.

זה אומר שכל תושב או כל בית אב יידרש לכחצי מיליון שקלים. אלה לא סכומים שיש לא לתושבים הבדואים במשגב ולא ברשויות השונות.

אני רוצה לחדד. אם אמרנו שבערב אל נעים חיות 150 משפחות, אני בעצם צריך לחלק את ה-77 מיליון שקלים הללו ב-150 משפחות.

לא. אדוני היושב ראש, אין מצב שיהיה אפשר לחלק את זה כי במשק סגור אנחנו מחלקים על אדמות מדינה וכאן יש לנו רק 27 מגרשים שהם אדמות מדינה. הכול כאן אדמות פרטיות והוא לא יכסה את העלות של הפרויקט, גם של התשתיות. גם אם נגיד שאלה כאילו תושבים חדשים.

במגזר יש לנו גם סבסוד בקרקע פרטית.

בסכומים קטנים ביותר. גם אם נגיד שאלה תושבים חדשים, התכנית והאומדן לא יכולים לכסות את עלות הקמת הבית.

תגיד לי איך הולך להיבנות ישוב כזה.

זאת חייבת להיות החלטת ממשלה ספציפית נקודתית שכל משרד יפעל בשיתוף עם המועצה.

בעצם זה לא קדם מימון.

לא. קדם מימון, שום דבר לא יעזור כאן. אין ממי לגבות כי זאת קרקע פרטית וקרקע פרטית אתה יכול טיפה לסבסד ואתה יכול לגבות היטלים, אבל כאן זה כלום.

בוא ננתק כי הרי מן הסתם כל מה שקשור לתחום של נניח מבני החינוך, ממילא זה מתייחס כמו לכל מקום אחר ואולי אפילו בהעדפה מתקנת. זאת אומרת, בדרך כלל אתם נותנים שמונים אחוזים לתקצוב.

לבית ספר מאה אחוזים. משרד החינוך נותן בלי מצ'ינג.

בכל מקום במדינה?

כן.

מאה אחוזים עם תוצאות מכרז?

לא.

לפי המפתח שלך.

לפעמים זה קצת קשה יותר להיכנס, אז לא עושים פיתוח פה ושם אבל בגדול רוב הרשויות מסוגלות לעמוד בתקציב שלנו.

הניסיון מלמד שהם עומדים בזה.

זה תלוי איזה תוואי. בדרך כלל זה מאוד תלוי.

אם יש שיפוע, זה נלקח בחשבון. אם אני זוכר נכון, 12 אחוזי שיפוע.

יש תוספות. לפעמים זה לא מכסה.

יש מה שנקרא תשתיות היקפיות.

כן, אבל בגדול אם הקרקע נורמלית, אין בעיה לבנות בתקציב.

הלוואי כל המשרדים כמו משרד החינוך.

אני רוצה לנתק כאן את העסק הזה. אנחנו בעצם צריכים להתמקד כאן בשתי שורות, במשרד התחבורה ובמשרד השיכון. משרד הפנים לגבי הסוגיה של בית העלמין, זה בעצם איזשהו תקציב ייעודי בדרך כלל.

כן.

זה לא משהו שנגבה מהתושבים באיזושהי צורה.

יש לנו את אגף העדות הלא יהודיות במשרד הפנים ולו יש תקציב שאכן תומך בהרחבה ושיקום בתי קברות קיימים ובתי תפילה. אפשר להגיש אליו את הבקשות.

לצורך העניין, במציאות של היום, עד 120 לכל תושבי ערב אל נעים, מה קורה היום?

אני לא יודע מה הסטטוס מול הרשות האזורית שם.

בתב"ע יש בית עלמין?

כן.

המדיניות שם מאפשרת בתי עלמין קטנים בישובים הבודדים?

כן.

במגזר הבדואי, לכל ישוב יש בית עלמין משלו.

לפי מה שאני רואה כאן בטבלה, אני מבין שעדיין לא תוקצב הדבר הזה. היום אנשים קובעים לפי איזושהי תכנית מסוימת?

יש בית עלמין ישן שמיועד לשימור. בתכנית החדשה יש מקום שמיועד ובונים בית עלמין חדש. בשימוש הנוכחי, בית עלמין ישן בו השתמשנו לפני התכנון, עת קראו לנו פזורה. שמרנו אותו ועכשיו משתמשים בו בתקווה נגיע לבית עלמין חדש ונתחיל לקבור בו בצורה ראויה את הנפטרים.

משרד השיכון הוא המפתח כאן. משרד התחבורה, זה גם לעוד זמן ארוך כי זה כביש הגישה אל הישוב. הנושא המרכזי הוא משרד השיכון עם הפיתוח הפנימי של הישוב. במשק סגור זה פשוט לא יקרה.

אני רוצה לחדד את התשובה לזה. אני מבין שגם יש קרקע פרטית אבל זה לא חשוב כי כאשר מפתחים משק סגור המשמעות היא שיש הכנסות ויש הוצאות. ההוצאות כמובן זה מה שמצוין כאן עם ההתאמות הספציפיות. יש מה שנקרא קדמי מימון, יש תקציבי סבסוד, יש גם סבסוד בקרקע פרטית, יש מנגנונים להפעיל אותו כאשר אנחנו מדברים על מושא שזה פיתוח בקרקע פרטית פלוס קרקע מדינה והפיתוח הוא תמיד יהיה בקרקע פרטית. השאלה שאתה מעלה היא מה שיעור הסבסוד. יש פתרונות גם לקרקע פרטית ויש גם פתרונות לקרקע מדינה. בסוף, כאשר עושים פיתוח, זה עבור אנשים שבאים להקים את ביתם. אנחנו לא עושים פיתוח ועליו שמים בתים. לא שמים שום דבר אחר. אחרי כן אנשים מוציאים כסף מכיסם ובונים בית. הם גם צריכים להשתתף בחלקם.

משלמים עבור הבנייה.

משלמים גם שיעור מסוים עבור פיתוח. יש מקומות שמשלמים יותר ויש מקומות שמשלמים פחות. אם אלה חיילים משוחררים - משלמים הרבה פחות, אם אלה אחרים – משלמים פחות אבל יותר מאשר החיילים המשוחררים. יש איזושהי דינמיקה. לכשתוצג לנו תכנית, אני בטוח שנדע לתפור את החליפה המתאימה. יש לנו כלים מהחלטות הממשלה הייעודיות, יש לנו כלים מהחלטות הממשלה של הפריפריה ובסוף לא עושים את הפיתוח כדי שהוא יישאר רק פיתוח. אדם בא להקים את ביתו, הוא הולך להוציא הרבה מאוד כסף, מאות אלפי שקלים, ויוציא גם את החלק שרלוונטי.

אני רוצה לשים זום על החלק הזה של משרד השיכון בדבר הקונקרטי הזה של ערב אל נעים כי ביחס לישובים אחרים נצטרך להיכנס יותר לעומק כדי באמת להכין חומר בצורה מסודרת כזאת כדי להתמודד עם הדבר. זה בעצם אומר, אם אני מבין נכון את הדברים – שלמה, תקן אותי אם אני טועה – שבעצם השלב הבא צריך להיות איזשהו מפגש משותף של כלל הגורמים כדי לקבל כאן את ההחלטה, כולל אגף התקציבים באוצר, במקרה שלנו צחי, לשבת סביב שולחן אחד ולשבת עד שיצא עשן לבן.

מה שנקרא איגום תקציבים.

היושב ראש, אני רוצה להתייחס. הפעולות של משרד השיכון במגזר הבדואי הן מכוח החלטת ממשלה בשלושה תחומים – חברתי וכאן יש 2.5 מיליון שקלים למוסדות ציבור.

מה שנקרא שיקום שכונות. נכון?

לא. מוסדות ציבור עם שני מיליון שקלים לכל המגזר ובפיתוח ותכנון תשתיות, כמה שצריך, ותשתיות ותיקות שהתקציב נע בין 3.5 לחמישה מיליון שקלים. אלה התכניות ואת הכסף אנחנו מקבלים לתכניות ייחודיות למגזר הבדואי. את הכסף אנחנו מקבלים דרך משרד ראש הממשלה. זאת אומרת, אנחנו מגישים את הצרכים ומקבלים.

אם אני הולך לעשות פיתוח בביר אל מכסור או בעכביה או בזרזיר, התכניות שידידי צחי ממשרד האוצר מדבר עליהן הן נכונות וקיימות. זאת אומרת, כמה עולה להקים את השכונה, מה הדלתא, כמה אני יכול לגבות מחיילים משוחררים, מה אני מפתח ויוצאים לפיתוח השכונה. כאן, אם אני אקח את התכניות האלה, אני לא אצליח להקים את ערב אל נעים בתכניות אלו כי הדלתא היא גדולה יותר, אלא אם כן כל דייר ישים כאן כמה מאות אלפי שקלים. אני לא רואה איך אפשר לגבות מהם. אני לא יכול לגבות מהם כי הרוב היא קרקע פרטית. כחבר מועצה לשעבר אני יודע שלמועצה אין מה שנקרא חוק ההיטלים וגם היא לא יכולה לגבות, כך שצערי הרב אי אפשר להקים את הישוב הזה במסגרת הרגילה אלא צריך לחשוב כאן על משהו אחר לגמרי מהקיים במקומות אחרים.

אני עדיין חוזר ואומר שבעצם צריך להגיע לכאן מקור ייעודי ספציפית כדי להתמודד עם הפער הזה שקיים. אם לצורך העניין נניח רק החלק של משרד השיכון, שלושים ומשהו מיליון שקלים, שמופיע כאן ברובריקה בפריסה על פני ארבע שנים, כדי להתמודד עם הדבר הזה אנחנו צריכים סיכום עם משרד האוצר, משרד ראש הממשלה ומשרד השיכון.

איגום תקציבים.

לסכם תכנית עבודה לגבי נניח ערב אל נעים במקרה שלנו ופריסה על פני ציר הזמן של שלוש או ארבע שנים ואז מבחינתך יש לך את הכלים לצאת לביצוע. אתם הייתם שותפים לתכנון של הישוב?

אנחנו תכננו כאן חצי מיליון שקלים. מעבר לכך, גם הקידום של הזזת הקרוואנים על התשתיות הקיימות למבנים זמינים כדי שאנשים יתחילו לבנות, נעשה במימון שלנו כמחווה. אלה הכלים היחידים שיכולנו לתת. היום הם יבואו ויבקשו מאתנו עוד שקל, לא נוכל לתת. נתנו להם את האפשרות הראשונה להתחיל להעביר את המבנים היבילים מהתשתיות הציבוריות שצריכות לקום כדי שמשרד התחבורה יוכל לעבוד ושיתחילו לבנות את הבתים. אין לנו יותר תכניות מיוחדות לצורך קידום הנוא.

אני רוצה לשמוע את משרד הפנים.

ברשותכם, אני אתחיל ואתן בשישים שניות סקירה כללית. קודם כל, העדה הבדואית, מכובדי היושב ראש, היא עדה ייחודית ומגיע לה יחס מיוחד לצמצום פערים ואני מודה לך על יוזמת הדיון החשוב הזה.

חברים, הדברים לא הונחתו עלינו מהשמיים. מה שקרה במשרד החינוך לא בא מחלל ריק אלא באיגום תקציב, צמצום פערים ומתן העדפה מתקנת. ברוך השם זה מה שקרה.

אפשר לשכפל את המודל הזה?

חד משמעית. לדעתי צריך איגום בכל משרדי הממשלה בהנהגת משרד ראש הממשלה עם מיכל פרנק וללכת על המודל הזה. צריך לעשות משהו נקודתי שכביכול יתבטא בתקציבים ייחודיים ולראות את הפער הקיים והפער הוא גדול. אני גם רואה את המצב של הישובים הבדואים. הייתי גם במשרד החינוך עם שר הפנים דהיום היום אני במשרד הפנים. אם לא נעשה תכנית כוללת של כל המשרדים, לא נקדם. לצורך העניין, אני אתייחס למשרד הפנים.

מדיניות משרד הפנים השתנתה באפריל 2013. עיקרון השוויון הוא חשוב בהכנסות כי בעינינו היום הישובים במגזר בעיקר הם כמו מובטל שחי על הבטחת הכנסה. זה המצב ושאף אחד לא ישלה את עצמו. הנוסחאות שהיו בכל מענקי האיזון, מענק מותנה, אין הרבה מה לעשות בזה. אנחנו היום מול האוצר מתקנים, אבל זה לא יפתור את הבעיה. צריך לדאוג לכך שיהיה בישובים האלה מנוע צמיחה כלכלי כך שהישובים האלה יגיעו למצב שיוכלו להתקיים ולא רק מארנונה כי ארנונה לא יכולה לעשות כאן כלום. העיקרון מבחינתנו במשרד הפנים, ואני פונה לכל הרשויות להגיש בקשה לוועדות חקירה וועדות גבולות. כאן הנקודה אצלנו מתחילה. אם תגישו את הבקשה, נקיים אצלנו את הוועדות. כבר הוגשו כמה בקשות וזה עיקרון השוויון שהשר מדבר עליו והוא לחזק את הרשויות החלשות ולעשות איזון בין רשויות חזקות לבין רשויות חלשות.

אני שומע מה שאתה אומר ואני אומר לך שאני בא להקשות עליך. יושבת כאן מועצה אזורית משגב, מועצה כנראה בינונית, חזקה, לא נכנס לזה כי אני לא מכיר את חשבון הבנק שלה. יש בתוכה ישוב שהוא בעיני משדר מציאות של מצוקה ובעייתיות. איפה אתם כאן? עד שאנחנו מדברים על הסיטואציה היותר מורכבת שלהם, ואני אומר לך עוד פעם שאני מתכוון ללוות את המהלך יחד אתם כדי להמשיך לעזור מול מיכל פרנק ומול האחרים כדי באמת לשים את העגלה הזאת על איזשהו מסלול. כאן יש לנו מקרה שהוא הכי קלאסי שיכול להיות. יש כאן מועצה שהיא תומכת, יש כאן ישוב שהוא רוצה, יש כאן תב"ע שהיא בתוקף אבל נראה לי שבסוף משהו כאן לא מתחבר.

תרשה לי, אני שכן של המועצה משגב. אני גר בכפר ראמה. נוסחאות התקצוב לדעת השר לא הולמות. קח לדוגמא את תקציב הפיתוח שהוא 47 שקלים פר נפש. כמה נוכל לקדם ישוב כמו ואדי סלאמי עם 47 כפול אלף או 1,500 אנשים? אי אפשר. לכן אנחנו בשלב ראשון מול האוצר לתקציב 2015 בדיונים שמתקיימים בימים אלה כדי לשנות את הנוסחה. יחד עם זאת אני יכול לפנות לראש המועצה הנכבד. על בסיס אותו עיקרון גם הוא יכול לחזק. בינתיים צריך לתת להם טיפול ראשוני כדי שיוכלו להתקיים. יש לו ישובים חזקים וברוך השם ואני שמח כי האחריות שלנו היא על כל הישובים בישראל, אבל אפשר לעשות שם אפליה מתקנת. אני חושב שראש המועצה מאמין בעיקרון הזה.

אני בטוח שהוא עושה חלק מהדברים במסגרת הפעילות השוטפת שלו אבל זה לא מונע מאחריות השלטון המרכזי.

ברור.

אני לא מצליח להבין למה במציאות הזאת, כאשר יש כאן מצב שלדעתי הוא הכי קלאסי שיכול להיות, יש כאן מצוקה של ישוב, יש כאן מועצה חזקה, הישוב מוכן ורוצה, הכול מוכן, אז לכו קדימה.

מבחינתנו האחריות היא תכנונית. בשלב זה במינהל התכנון. האחריות כביכול מוניציפאלית במינהל שלטון מקומי שלצערי כל עוד ולא נגיע להסכמות עם האוצר, אין לי מה לתת תוספות לאותם ישובים שבתוך המועצה האזורית. מבחינה תכנונית, מבחינתנו אנחנו עמדנו בזה. גם לערב אל נעים וגם לכל הישובים אין בעיות מתאר, אבל יש אבל גדול ואני מסכים עם ראשי הרשויות. ניתן לשדרג את תכניות המתאר, ובמקרה אני מהנדס במקצועי, ולהכניס בתכנון העתידי נושא של אזורי תעשייה ואזורי מסחר אבל להערכתי – ואני אומר את דעתי – אי אפשר לישוב אחד ייחודי כי אין לו את הכוח הכלכלי להחזיק גם אזור תעשייה. כמה בתי עסק יש בכל ישוב וישוב? לכן צריך לכת על משהו ברמת אשכול, כמה ישובים ילכו על משהו ברמה תכנונית מבחינתנו כמשרד הפנים.

בעניין התכנון, גם אם כל ישוב ירצה לשדרג את תכנית המתאר, לפנות לממונה המחוז שהוא גם מתכנן המחוז לצורך העניין. אני אלווה אתכם בעניין הזה.

בעניין של המוניציפאלי, אנחנו קבענו במשרד הפנים לקיים מרתון דיונים בו אנחנו מתחילים כרגע לגבי הישובים בהם יש בעיות מתאריות אבל בעיקר מוניציפאליות. אנחנו נקיים בחודש הקרוב מרתון דיונים במחוז הצפוני. ניכנס בכל ישוב וישוב לרזולוציות של כל הצרכים ואז נעגן את זה בפרוטוקול עם לוח זמנים ונבקש מבעלי המקצוע לפעול.
לסיכום. מדיניות משרד הפנים, הראייה של שר הפנים גדעון סער, תמשיך באותה מדיניות בה נהגנו במשרד החינוך והיא לצמצום פערים גם בנושא תקציבים. התייחסתי לנושא התכנוני. אנחנו נישאר עם המלחמה שלנו מול האוצר כדי לסדר את כל הנוסחאות התקציביות כי אנחנו לא מאמינים שעם הנוסחאות התקציביות הנוכחיות נוכל לעשות משהו.

קודם כל, אני מברך על הפעילות של השר שהייתה במשרד החינוך לצמצום הפערים, אני רואה שרוח המפקד נושבת. במשרד הפנים, אני מבין – בלי לפגוע חלילה – שבעצם השרים הקודמים טיפלו בעניין של התכנון כי נושא של התכנון, אני שומע ומבין מהממונה על המחוז שהוא פלוס-מינוס כנראה מוסדר או בהליכים כאלה ואחרים, אבל שוב, כנראה שבמסה הקריטית כנראה אין הרבה בעיות. כל העניין הוא, אם אני מבין נכון, שחסרה כאן ראייה מתכללת. כאן צריך לחלק את הסוגיה לשניים. יש מקרים של ישובים, נקרא להם המועצות המקומיות, כמו בסמת טבעון, כעביה, זרזיר וכולי, וזאת סוגיה אחת. יש מקרים אחרים שהם הכי קלאסיים, כאשר כל השחקנים על המגרש, הכדור נמצא אבל אין מי שיבעט אותו אל השער.

בקטע הזה אני מרגיש כאילו אני עכשיו ראש מועצה ואני בטוח שהוא עושה את המאמץ, הוא משתדל, האנשים באים לבקר ורואים את המציאות. החובה שלכם היא לקחת את האחריות ולא להרפות ממנה. אני אומר לך אפילו יותר מכך, כמי שמייצג את המגזר במשרד הפנים אמנם ואתה במשרד ראש הממשלה. אסור לכם לישון. זאת החובה שלכם לראות שהמשימה הזאת חייבת פשוט לעבור ולהתקדם הלאה מתחנה לתחנה כדי ליצור מקורות הכנסה, כדי להעמיד את הישובים האלה בצורה מכובדת כמו שצריך, כדי שמוסדות החינוך יהיו באמת ברמה שלאט לאט ילכו ויעלו ויגיעו להישגים בבגרויות ולהישגים לימודיים אחרים שישתוו עם כלל האוכלוסייה, שנושא התעסוקה שם באמת יוסדר.

בסוף, אני אומר שוב, אלה אזרחים שחיים במדינת ישראל. אני אומר שאני התביישתי באותו סיור שקיימתי לפני חודש. התביישתי להסתובב אצל נימר. הרגשתי מבוזה. אמרתי שלא יכול להיות שבמדינת ישראל בשנים האלו אנחנו נמצאים במקומות כאלה אצל אוכלוסייה שהיא חיובית לגמרי. אני לא מבין למה העסק הזה באיזשהו מקום, לא כל הפאזל מסתדר אחד עם השני.

אני כל כך מסכים אתך אבל אני אומר שאם הייתי במשרד ראש הממשלה יכולתי לתת לך תשובה גם עם תכנית עבודה, אבל להערכתי אני מסכים עם מנהל מחוז צפון במשרד השיכון. צריך שמשרד ראש הממשלה – אנחנו נהיה שותפים מלאים – ילך על החלטת ממשלה לגבי ערב אל נעים כי צריך לתקצב ולגבי כל הישובים הבדואים בצפון ולתת תקציב או תכנית כלכלית ייעודית לישובים האלה. בלי הדרך הזאת שנקראת איגום משאבים, לדעתי גם מהשוטף של משרד הפנים, המוניציפאלי, אי אפשר לעשות כלום כי אין את הכלים לקדם. זאת הצורה האמיתית והשקופה ביותר.

תודה רבה. אלכס, אתה רוצה להתייחס?

כן, כמה מלים. הממשלה החליטה על הקמת הישוב.

אתה מדבר ספציפית על ערב אל נעים.

כן. אני רוצה להבדיל בין הנושאים. כאשר יצאה ההחלטה להקים את הישוב, צריך לדעת מראש – אני אומר זאת כמהנדס – שהדבר הזה לא בא בחינם. אחרי החלטת הממשלה היו צריכים לחשוב על המימון. לצערי כאשר דיברו על הקמת ישוב חדש, אף אחד לא חשב כמה זה יעלה למדינת ישראל. התקבלה החלטה ואני בסך הכול פקיד הממשלה. בהמשך להחלטה, היה צריך לתת את התקציב הנדרש להקמת הישוב. אי אפשר להקים ישוב ולחשוב שהישוב יהיה משק סגור. זה פשוט אבסורד. צריך לבנות תשתיות מחדש, דרכים מחדש, צריך להסדיר את זה. אחרי כל החלטת ממשלה צריך להיות תקציב ולפני שמקבלים החלטה, סליחה, צריך לממן ולראות איך ליישם את ההחלטה ומה הם הכלים ליישום ההחלטה.

סוף מעשה במחשבה תחילה. זה הסדר הנכון.

זה הסדר הנכון. זה במה שקשור לישוב ערב אל נעים. אני מבקש, אם זה אפשרי, על מנת ליישם את ההחלטה, הממשלה צריכה להקצות כסף.

אני לא יודע איך בנו את השלביות כי הישוב הוא ישוב די קטן ומבחינתי תשתיות של ביוב אפשר לסיים תוך שנה.

תכף נגיע לזה. הנציג יושב כאן בשקט והוא קשוב. הרוכסן בארנק הולך ונפתח מרגע לרגע.

זה במה שקשור להקמת הישוב. אני חושב שאנחנו חייבים להמשיך וליישם את החלטת הממשלה לצורך הקמת הישוב כי תכנית המתאר לישוב עדיין לא מהווה הקמת ישוב וזה רק על הנייר.

בנושא של המועצות הקיימות. קודם כל, אני שמח מאוד שנושא התכנון כבר ירד מעל הפרק וזה חשוב.

בנושא ההכנסות הוא נושא חשוב. שר הפנים גדעון סער לא פעם ולא פעמיים דיבר ויש בכוונתו להקים ועדה לחלוקת ההכנסות. איך זה יהיה, קטונתי אבל הנושא על הפרק ועל שולחן השר. כנראה בכוונתו להקים איזושהי ועדה שיכולה לבדוק.

דרך אגב, אני יכול להמליץ לכם על מודל שעובד טוב. אצלנו בבני שמעון, כל השותפויות שאנחנו עושים הן עם כל המועצות מסביב וזה עובד פנטסטי.

החלוקה ביניכם?

כן. אנחנו עם הישובים האחרים כמו חורה, לקיע, רהט, להבים, באר שבע.

זה היה בהסכמה.

הכול בהסכמה. אין שום דבר עם ועדת גבולות. זה הכי פשוט שיכול להיות.

הנושא השני שגם הוא על שולחן שר הפנים הוא לשנות את הנוסחה של מענק איזון. אני רוצה להסביר.

בתור העדפה מתקנת כלפי האוכלוסייה הזאת?

להכניס בתוך המענקים. מאזן איזון, אין מענק איזון לבדואים ולדרוזים. זה מענק איזון שקשור לרמה סוציו אקונומית של האוכלוסייה, גילאי האוכלוסייה וגודלה. זאת אומרת, כל המרכיבים. זה מערך בו נמצאים מרכיבים רבים. ברור היום שהמנה הזאת עדיין לא מספקת ואנשים עדיין רעבים ויש מחשבה לתקן.

לסבר את האוזן. מענק איזון נניח של ישוב עם 9,000 נפשות כמו זרזיר, מה צפוי להיות סדר הגודל השנתי?

נמצא כאן איש התקציבים.

מענק איזון שנתי.

כמו מענק איזון של כעביה בו כ-5,000 תושבים. מחר אנחנו יושבים על זה.

כעביה, סדר גודל של שמונה מיליון שקלים.

לכל השנה.

לכל השנה.

ראש המועצה, מה ההכנסות שיש לך מעבר לזה?

אפס. רק גבייה וזאת גבייה כאשר מתוך 3.5 מיליון אני גובה רק מיליון שקלים בגלל הנחות שניתנות בגלל המצב הסוציו אקונומי של התושבים.

מה סך כל התקציב שלך?

בערך 18 מיליון שקלים.

מאיפה מגיעה היתרה? ממשרד החינוך?

מהמשרדים.

השתתפויות של המשרדים.

כן. השתתפויות של המשרדים.

נושא אחרון, נושא התעסוקה. אני רוצה לומר שלפני כחמש שנים הוועדה מחוזית צפון קיבלה נזיפה ממשרד מבקר המדינה על כך שאנחנו אישרנו יותר מדי אזורי תעשייה כאשר בממוצע אכלוס של אזורי תעשייה במחוז הצפון, שימו לב, פחות מחמישים אחוזים.

זאת אומרת, יש תב"עות שהן בתוקף.

יש לנו תכניות, יש לנו קרקע מאושרת לתעשייה אבל אף מפעל לא מוכן להגיע כי כולם רוצים את כוח העבודה. יש סיבות רבות לכך שהם לא מגיעים. זאת אומרת, זה לא עניין של תכנון.

לעשות שינוי ייעוד כלשהו לטובת ייעודים אחרים.

יש לנו מספיק שטחים לאזורי תעשייה. הייתה מחשבה להפוך אזורי תעשייה קיימים לאזורי תעשייה עם כמה מועצות, אולי חלוקת הכנסות מאזורי תעשייה אבל לא תכנון של אזורי תעשייה חדשים. אני לא רואה אזור תעשייה בדואי, אזור תעשייה דרוזי, כי זה אבסורד כי אם אנחנו עובדים נכון, אנחנו עובדים באותו מפעל ואיפה אנחנו נפגשים? או במקומות הלימודים או במקומות עבודה. לא הייתי ממליץ לצבוע אזור תעשייה לפי לאום.

מסכימים ומשוכנעים בזה.

תודה רבה לאנשי משרד הפנים. נמצא כאן נציג של משרד התרבות?

כן. שלושתנו.

תכף נגיע אליכם.

דוד בן שושן.

העלה כאן ראש מועצת כעביה את הנושא הזה של מענק האיזון וגם של המענק המותנה. כמו שנאמר כאן, מדובר במועצות שהן עניות מבחינת מקורות ההכנסה שלהן. כשהוא מדבר על הנושא הזה של לכאורה ההבדל בין מועצה מקומית לעיר או מועצה אזורית, הוא מדבר על מקדם שונה שניתן לעירייה ולמועצה אזורית. מטבע הדברים ההתייחסות לעיר היא שונה אל מול מועצה מקומית. זה משהו שיש בו שכל ויש בו הגיון אבל זה גורם לטענה של ראש המועצה.

לגבי הנושא הזה של המענק המותנה. אנחנו בדקנו את הנושא הזה של ההשפעה של המענק המותנה. הרעיון במענק המותנה הוא בעצם לשפר את הגבייה ברשויות שהן חלשות מבחינת גבייה. המענק הזה עשה את העבודה והוא בעצם שיפר את הגבייה והדבר הזה מאוד חשוב בטח ברשויות שמקורות ההכנסה שלהן דלים ואין להן אזורי תעשייה שיחפו על הארנונה שלהן ועל מקורות ההכנסה שלהן. המענק הזה עשה את העבודה ואני יכול להגיד שיש רשויות בסוציו אקונומי דומה באזור הזה והן מהמגזר הבדואי שכן עומדות במענק המותנה וזה גרם לשיפור מאוד משמעותי. בטח שהרשויות האלה, כאשר הן נמצאות בתכניות הבראה, ואנחנו יודעים שברגע שרשות עמדה במענק המותנה ושיפרה את הגבייה שלה, ממילא זה שיפר את הדוחות הכספיים שלה ומנע גירעונות או הקטין את האפשרות לגירעונות. לכן המענק הזה עשה את העבודה ואני לא רואה שאפשר לוותר עליו.

מה זה שיפר? אנחנו עומדים ביעדי הגבייה, אנחנו במענק מותנה, תקציב מותנה, וזה בסדר. ארבע שנים אנחנו מאוזנים, מגיעים לשמונים אחוזים, אבל מבחינת שירותים לתושבים – כמעט אין. על זה אתם לא מסתכלים? זה צד שלא מעניין לא את משרדי הממשלה ולא השלטון המקומי. בנוסחה קח את המענק המותנה וגם את התקציב שגם הוא מותנה ואני אקבל הבטחת הכנסה. אמרתי שאני לא רוצה את המענק המותנה אבל שייתנו לי אפשרות שיהיה לי מסחר, שתהיה לי תעסוקה, שיעשו חלוקת ארנונה נכונה כי מה שקורה הוא שקריית טבעון מקבלת אבל בסמת טבעון לא מקבלת. זאת הנוסחה אותה אנחנו מחפשים.

הוא מייצג אותנו,. כולנו מוכנים לוותר.

אני לא רוצה את המענק.

אין מועצה מקומית אחת של הבדואים מאלה שיושבות כאן שלא עומדת בתנאים.

מתוך הליווי שלכם בשלטון המקומי במשרד הפנים, מתוך הליווי שלכם את הרשויות בארץ כולה עם זום לגבי המועצות המקומיות באזור הצפון של בני המיעוטים, שיקוף המצב הוא באמת אוכלוסייה שגובה את הארנונה שלה בצורה סבירה? כמובן לפי כללי ההנחה שלהם.

כן.

זאת אומרת, הם עומדים בתנאים שלהם. עלתה כאן מצוקה של פער לא קטן בין סך כל ההכנסות שלהם לעומת הצרכים שלהם. יש כאן איזשהו פער שהוא בלתי ניתן לגישור בגלל הבעיות של חוסר בהכנסות נוספות שקיימות. זאת סוגיה שאתם ערים לה? מתמודדים אתה?

זאת סוגיה שאנחנו ערים לה. אזורי תעשייה, זה או שיש או שאין. כלומר, אנחנו בסך הכול מנסים למקסם את העניין הזה. לבוא ולומר שברשויות שאין אזורי תעשייה, לפחות תמקסמו את עצמכם מבחינת ההכנסות העצמיות שלכם וזה נעשה באמצעות המענק המותנה.

הבנתי. משרד התחבורה.

אני ראש אגף תשתיות במשרד התחבורה. כמו שציין ראש מועצת משגב, משרד התחבורה תקצב את כביש הגישה בשמונה מיליון שקלים. בנוסף, המגזר הבדואי בצפון, בהתאם להחלטת הממשלה, המשרד תקצב פרויקטים בסכום של כתשעים מיליון שקלים. בינתיים ביצענו יותר משישים מיליון שקלים מהתקציב הזה ועד 2015 נבצע את כולו.

תגיד לקרן שהיא עובדת יפה.

תודה. בנוסף יש לנו כשלושים מיליון שקלים תקציב שתוקצב גם השנה וגם בשנה שעברה לתחבורה ציבורית ולהסדרי בטיחות במגזר הבדואי בצפון.

סך כל התקציב הוא כ-128 מיליון שקלים.

מבחינת הרשויות, אני מבין שאתם עובדים בשיתוף.

עם משרד התחבורה אנחנו עובדים בשיתוף פעולה.

מה שראיק מתאר, זאת תמונת המצב מבחינתכם.

אכן כך. כן.

יפה. אנחנו מצמצמים את הדברים כי משרד החינוך בסדר, משרד הפנים בחלק מהדברים בסדר ומשרד התחבורה גם הוא בסדר.

יש עוד כמה משרדים שלא דיברו ואני רוצה שגם הם יתייחסו כי בשעה 4:00 אנחנו חייבים לסיים את הישיבה.

משרד הבריאות.

נמצא אתי מנהל המחוז. לגבי ערב אל נעים, אני רואה את התכנית הזאת פעם ראשונה. אני לא בטוח שהסכום שננקב כאן הוא הסכום הנכון למבני בריאות לישוב בגודל כזה. אני חושב שהוא הרבה יותר גבוה, אבל אף אחד לא התייעץ אתנו ולכן אני אשמח אם ראש המועצה כן יתייעץ אתנו.

ראש המועצה.

אנחנו נשמח לקבל יותר.

אני דיברתי כרגע על הצורך במבנה שלדעתי העלות שלו הרבה יותר גבוהה ולגבי המימון שלו, תכף נדבר. כרגע יש לנו שם מבנה בו נותנים שירותים לאנשים במקום.

לגבי הישובים האחרים. בסקירה שעשינו על כל הישובים, אנחנו כרגע לא רואים ישובים שיש להם בעיה בקבלת שירותי בריאות ואני מדבר כרגע על התחנות לבריאות המשפחה, לגיל הרך. אם יש למישהו מראשי המועצות איזושהי בעיה בשירותים בישוב כזה או אחר, יושב כאן מנהל המחוז ואפשר לפנות אליו והוא ייתן להם את המענה הנדרש.

החלטת הממשלה שאני ראיתי אותה אתמול פעם ראשונה, משרד הבריאות בכלל לא הוכנס אליה ולא ברור לי למה. אף אחד לא התייעץ אתנו ואני חושב שכן היינו צריכים להיות בתוכה. אם אפשר לתקן אותה, אני אשמח, ואם לא, תהיה בעיה.

סגן השר ליצמן אמר בביקור שלו שאיזה תקציב שאנחנו רוצים, הוא ייתן לנו.

יכול להיות שהוא אמר, אבל אנחנו לא מופיעים בהחלטה הזאת. אני אשמח אם יוסיפו אותנו כי זה גם יפתור קצת את הבעיה.

הממונה על המחוז.

אני רוצה להוסיף כמה דברים. אני מתחבר לכל מילה שאמר עוזי קרן. בכל הישובים הבדואים בצפון יש תחנה לבריאות המשפחה, חוץ מאשר בערב אל נעים בו יש מבנה יביל שאני זוכר שכאשר הייתי מנהל נפת עכו, הבאתי אותו מהצבא. עכשיו נודע לי שיש בקשה שנשלחה לעוזי קרן ואני לא מעורב בה. אני לא קיבלתי כל בקשה והנה, עוזי יושב לידי ויכול לאשר זאת. שלח את הבקשה אלי למחוז הצפון והיא תטופל כפי שטיפלנו בכל הישובים הבדואים.

אני סומך עליך. אתה שכן שלי.

תודה רבה. בנוסף, אני רוצה לציין עוד דבר לגבי מחוז הצפון בנושא הבריאות מול ראשי המועצות המקומיות שאת חלקם אני מכיר ואת חלקם לא. ידוע לכולם שהתחזוקה של התחנה היא על חשבון הרשות אבל אני יכול להיות גאה על כך שמעל שבעים אחוזים מהוצאות על הצביעה, שדרוג התחנה והשיפוצים – אנחנו דואגים להם דרך עוזי קרן ודרך מפעל הפיס.

המשרד פתוח לכל שיתוף פעולה. כל דבר מגיע לכם. יש מודל חדש שאנחנו משתמשים בו והוא בשותפות עם משרד העבודה והרווחה. מדובר במבנה משותף וזה מודל שהלוואי וכולם היו ילכו עליו. תודה רבה לכם.

משרד התרבות והספורט ורשות המים. משרד התרבות, אתה רוצה קודם להתייחס ספציפית לערב אל נעים ולומר מה בדקתם ומה אתם יודעים? התייחסות קטנה כי נראה לי שאצלכם זה לא סיפור כזה גדול.

אצלנו שום דבר לא סיפור גדול. אנחנו כמובן עובדים בשיתוף פעולה עם המועצה האזורית והמועצה עובדת בהתאם לנהלים ולקריטריונים שקיימים אצלנו. ניתן להגיש בקשה עם קול קורא שיוצא. בקרוב אמור לצאת קול קורא ואפשר יהיה להגיש את הבקשה.

לא לפרוטוקול, אפשר לתת העדפה למקומות כאלה? לתת אור לאנשים בעיניים. בליכוד של הקול קורא אין לכם בתבחינים משהו. את מסתכלת עלי כך שאני כבר מתחיל לרחם על השאלה שלי.

יש סדר עדיפות של הרשות. אנחנו נותנים את התמיכה לרשות והרשות קובעת את סדר העדיפות שלה. ברגע שהבקשה מוגשת ואם ערב אל נעים מצוין בה, בעצם התמיכה תהיה צבועה ומיועדת לאותו ישוב. זה נדבך אחד. הנדבך השני כאשר עוד מעט אמור לצאת ה-וינר בקהילה של הטוטו וגם שם אפשר לאגם משאבים יחד כי האומדן שקיים כאן הוא כפול מאומדן רגיל של מגרש משולב. מגרש משולב, האומדן הרגיל שלו הוא כ-450 אלף שקלים וכאן האומדן הוא 800 אלף שקלים ואני מבין שזה בגלל הטופוגרפיה שקיימת בישוב.

אני סומך על המועצה שהוציאה דבר מתוקן תחת ידיה.

התייחסות כללית לישובים. אומרים שבדרך כלל לטנגו צריכים שניים ולכן צריך להבין שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם אותם ישובים ששמו דגש חזק על הקריטריון שלנו שמחייב קיום מחלקת ספורט שעובדת וקיימת בתוך הישוב כי אנחנו לא רוצים לבנות פיל לבן ולא רוצים להגיע למצב שבונים את המתקן והמתקן לא שמיש כך שאחרי כמה שנים פתאום יש בלאי. היכן שיש מחלקות ספורט ויש מנהל מחלקה שמגיש בקשות, אין כמעט בקשה שמוגשת למשרד שלנו ולא מקבלת מענה. בקנה נמצאות כמה תמיכות שהן במהלך ביצוע והתהליכים מתקיימים מול מחלקות הספורט, מול הישובים, ואני חושב שיש כמה מקורות אצלנו, ובעיקר דרך הטוטו, בהתאם לפיתוח הספורט ההישגי שקיים בישוב כי זכות הקיום של הטוטו הוא ספורט הישגי ואם לא נפתח את הספורט ההישגי בישובים, זה מסר לראשי הרשויות ואחר כך יקשה עלינו לקבל ולעמוד בקריטריונים.

אני מנהלת המחלקה לתרבות ערבית במינהל התרבות. אחרי ששמעתי את כל הבעיות, לצערי בתחום התרבות אני לא אפתיע אתכם. גם בנושא הזה המצב קשה. דווקא במועצה האזורית אנחנו תומכים בקמן ובראסל בשני פרויקטים קטנים אבל אני לא אחזור על המלים שאמר גאזי, והוא צודק במאה אחוזים. הרשויות צריכות להקים מחלקת תרבות ולספורט בנפרד כדי שיוכלו קודם כל להגיש בקשות, לעמוד בדרישות, לעמוד בנהלים ובקריטריונים ובתנאי הסף. בהחלט יש לנו במבחני התמיכה איזשהו ניקוד של ייחודיות.

הם לא היו מודעים לזה עד היום?

הם מודעים והם מגישים.

רק שתי מועצות הגישו.

איך אתה יודע?

אני יודע. יש לי נתונים.

לי יש את הנתונים המדויקים ביותר. אני מתייחסת לצפון, שם יש שתי מועצות שנתמכו השנה ואלה שיבלי ומשגב, בקמן.

שנתמכו או שהגישו בקשה?

הגישו ונתמכו. יש כאלו שהגישו ולא נתמכו מאחר ולא השלימו את המסמכים הנדרשים לפי הנוהל.

המציאות הזאת שאת מתארת כרגע, את מדברת על 2013 או על 2014?

לי יש נתונים מ-2009, אם אתה רוצה.

כשאת רואה את הנתונים האלה מ-2009, זה חוזר על עצמו?

לפעמים זה חוזר על עצמו ולפעמים רשות מקבלת שנה אחת ובשנה אחריה היא לא ממשיכה עם הפרויקט.

בממוצע על פני השנים האלה, אותן ארבע-חמש שנים אלה מ-2009.

אין שינוי דרסטי.

זה אומר שיכול להיות כאן בעיה, שהפרה מצד אחד רוצה להיניק, העגל רוצה לינוק אבל את החיבור כאן לא מוצאים. אני שואל אותך כמי שבאה מהמגזר ואכפת לה התרבות שם, למה לא תיקחו את הנושא ותלוו אותו בידיכם? תסבירו איך מגישים, אלו הנהלים, אלה התאריכים.

אני עושה את זה. אנחנו נותנים ליווי מקצועי שלא קשור לתמיכות. גם אם הרשות מבקשת ליווי מקצועי לפני שהיא בכלל מגישה בקשה, עושים זאת. אני הזמנתי את כל הגופים לימי עיון, לימי הדרכה ולהדרכה אישית. המשרד שלנו פתוח כל הזמן בפניהם אבל צריך שמישהו יבוא ויפעל. אני צריכה את הצד השני והצד השני זאת הרשות כי כמעט ואין עמותות. בישובים אחרים אני תומכת גם בעמותות וזה חשוב בתחום התרבות שהרשות תדאג גם היא לקיים עמותות שיעשו תיאטרון, מחול וכל מיני פעילויות בישוב.

תודה רבה. לפני שאנחנו עוברים למרכז השלטון המקומי, אתה מבין שאתה בעצם החוליה הראשונית. ברגע שכבישים מתחילים לעבוד, אני לא רוצה שנפתח אותם לאחר מכן כדי להעביר את תשתיות הביוב.

אני אתייחס קודם כל לערב אל נעים. אני מכיר נתונים אחרים לגמרי. הפרויקט של ערב אל נעים תוקצב ב-2010, מאסף בקווים פנימיים. המאסף הסתיים והקווים הפנימיים במכרז. אני מניח שזה עניין של תיאום תשתיות עם הפיתוח הנוסף שיש בישוב אבל אני צריך לבדוק את זה שוב ואכן נעשה את הבדיקה עם המועצה. בכל אופן, אלה הנתונים עליהם אני יודע.

הבקשה שלנו ממך היא סבסוד של שמונים אחוזים ולא של חמישים אחוזים.

אם כן, זה קצת שונה. הפרויקט תוקצב ב-2010 ב-3.6 מיליון שקלים, חמישים אחוזים מענק וחמישים אחוזים הלוואה. מועצה חזקה יודעת ליטול הלוואות בתנאים טובים יותר.

את ההלוואות שבדרך כלל היא משיתה על התושבים שהם אמורים להחזיר אותה.

נכון.

במקרה הזה, כמו שאתה מבין, התושבים כנראה לא יהיו מסוגלים.

אני אתייחס. המועצה לקחה רק את החלק של המענק. כמובן שזה לפי החלטות ממשלה. המנגנונים שאנחנו מייצרים אלה מנגנונים היכן שצריך. הרי חוק העזר ברוב המועצות האזוריות הוא אחיד. לא נכון לממשלה לשים כסף היכן שלא צריך. אם צריך לשים אותו בישובים יותר חלשים, שמים. בסך הכול המנגנון הזה עובד. לפני שאנחנו מביאים את הפרויקט הזה לתקצוב, אנחנו מוודאים עם משרד הפנים שלמועצה יש יכולת ליטול את החלק שלה בהלוואה ועובדה שהיא יודעת לקחת.

בדרך כלל כאשר המועצה נוטלת הלוואה, בסוף היא עושה Bake to back מול הישוב. היא אומרת שהקמנו פתרון קצה, עלותו היא איקס, באיקס הזה חלק ממנו קיבלנו מענק, גייסנו עוד כסף ולא משנה מהיכן, והיתרה, אנחנו לוקחים הלוואה ואתם בעצם נשוא העניין ואנחנו רק עומדים בפרונט מול המשרד הממשלתי. במקרה דנן הרי זה לא יעזור. אם תסתכל, יש תושבים שרוצים את זה. השאלה היא איך עושים כדי להחריג את העניין וליצור כאן מציאות של מתן תמיכה עודפת, שונה מעט ומחריגה לטובה.

הפרויקט בביצוע ותוקצב ואתה מכיר את המדיניות של הממשלה שלא הולכים אחורה כי אז זה פותח את הנושא מול הרבה רשויות. עברנו סיבוב עם משרד ראש הממשלה בזמנו וזה לא נושא חדש. עם זאת, הסבסוד הוא בתוך המועצה. כמדינה אנחנו לא עובדים מול אלף ישובים אלא אנחנו עובדים מול המועצות כך שגם הבחינה היא ברמת המועצה וזה מה שאנחנו עושים מול משרד הפנים. אני לא רואה מקום לכך שזה יהיה בדיעבד, אבל אפשר לדון בזה בצורה פרטנית. אני חושב שלא כדאי לפתוח את זה.

מה לגבי שאר הישובים?

לגבי ביר אל מכסור, זה קצת מפתיע אותי. אנחנו תקצבנו אותם בעשרה מיליון שקלים. אני זוכר שהייתי בסיור עם ראש המועצה הקודם. הפרויקט במכרז והוא אמור לצאת לביצוע, כך שאני לא יכול להתייחס לאמירה. יש שם תאגיד שאמור לבצע.

כשאני אסכם את הדיון, אני אתייחס לדברים האלו כי לכאן באו מוכנים עם נתונים. לגבי הישובים האחרים נעשה איזושהי פעולה.

אני רק אומר קטיגורית שאין כאן ישוב אחד שלא תוקצב. יכול להיות שראשי המועצות לא מעודכנים אל מול התאגידים.

זה בהחלט מצב מעודד כי שמענו על הדברים שקורים בתחום החינוך, פנים, תחבורה, בריאות.

אין כאן רשות אחת – גם זרזיר, גם בסמת טבעון – שלא מטופלת, ועדכנתי אותך בזמנו שבסיכום תקציבי שלנו עם אגף התקציבים ניתנה עדיפות להסרת חסמי פיתוח. כלומר, גם שינינו את התבחינים לקראת סוף שנה. כל הכסף שהיה במינהלת הביוב הלך לטובת פיתוח, כך שאני לא מכיר את האמירות אבל אפשר לשלוח אותן אלי בכתובים ואני אשיב.

יושב כאן בשקט ומקשיב נציג מרכז השלטון המקומי.

אני אתייחס בקצרה. שלום לכולם. אני מודה לך מאוד על קיום הדיון שיש לו חשיבות רבה. אני סמנכ"ל רשויות ערביות במרכז השלטון המקומי. ידידיי ראשי המועצות העלו את הנקודות הקשות שקיימות בישובים ואני רוצה להדגיש את נושא המצ'ינג שהוא נושא שמקשה מאוד על הרשויות שנמצאות במצב סוציו אקונומי אחד ושתיים ואפילו בארבע. רשויות שנמצאות במצב סוציו אקונומי ארבע וחמש, גם הן מתלוננות על כך.

לישובים הבדואים בצפון יש מאפיין כי אין רציפות גיאוגרפית ביניהם, דבר שמקשה על הרשויות בהסעות ובמתן השירותים וזה כרוך בעלויות נוספות, דבר שמוסיף מלח לפצעים ומוסיף לקושי שקיים מטבע הדברים לתפקד ולספק את השירותים לתושבים. למשל, הבעיה הזאת במועצות אזוריות נפתרה והן מקבלות יותר תקציבים בקטע הזה. חשוב מאוד לשים את הדגש על הנקודה הזאת.

חשוב לי לציין את נושא הקמת אזורי תעשייה, אם הם משותפים או יישוביים. כפי שאמר ידידי עוזר שר הפנים, הארנונה לא תספיק לרשויות והן ימשיכו להיות עניות ולכן צריך להיות מנוע כלכלי שיחזק אותן וייתן להן אור לעתיד. זה מאוד חשוב וצריך לחשוב על הקטע הזה.

הרשויות הערביות צריכות לצאת מהסיטואציה הזאת בה כל הזמן צריכות לדבר על כסף, על תכנית הבראה ועל התייעלות. זה מעסיק אותן זמן רב וזה כואב. לדעתי המדינה צריכה לקחת יוזמה ולהתחיל להשקיע ברשויות הערביות כולן וגם ברשויות הבדואיות. תודה רבה.

תודה רבה. אני רואה את השעון ואנחנו צריכים לסיים את הדיון. קודם כל, מבחינתי זה דיון פתיחה. הדיון הזה היה כדי להציף את הנושא ולשמוע את הדברים. לכן אני אומר שאני אשמח מאוד שיהיה איזשהו צוות פעולה של ראשי הרשויות הבדואיות בצפון ושיתאם אתי. אני רוצה לשבת כדי להיכנס יותר לעומק הדברים. אנחנו נקבע פגישה יחד עם מוחמד, יחד עם איסמעיל ויחד עם מיכל פרנק כדי קודם כל באמת לראות את היקף הנושא ולהכניס אותו לאיזשהו מסלול.

ברשותכם, אני רוצה לשים זום על ערב אל נעים. באגף התקציבים יתקיים בימים הקרובים דיון וזה הסיכום עם צחי. יתקיים דיון ספציפית כדי למצוא מוצא לבעיה. מצד שני, אדוני ראש המועצה וסגנו, אני אדאג עוד בימים הקרובים לקיים מפגש שלי עם השר יחד עם מנהל המחוז ויחד אתכם כדי באמת לטקס עצה ולראות את כיוון הדברים, איך אנחנו הולכים לאיזשהו מתווה ועל מי לוחצים כאן כדי להיות שותף במשאבים על מנת להיכנס כאן לאיזשהו מסלול ביצוע של הדברים.

אני אומר שוב שאמנם לצערי קצת באיחור התחלנו כאן את הדיון היום והדקות האלה חסרות לנו בסוף, אבל מצד שני חשוב לי להקפיד על הכללים של המשכן כי אנחנו חברי כנסת חדשים ואני לא רוצה שיכעסו עלינו וימדרו אותנו מכל מיני תנאים כאלה ואחרים של זכות דיבור או השד יודע מה.

כמו שעשיתי בערב אל נעים, אני מגיע לצפון בשמחה רבה ואשמח לקיים ישיבות במקום כדי באמת לראות את היקף הדברים. אני דואג ללוות. לפחות מצדי יש דלת פתוחה כדי לתת לכם מענה להתמודד עם הדברים ואעשה זאת בשמחה רבה. כפי שאומרים אצלנו, אהלן וסהלן.

תודה רבה לכולם. תודה רבה גם לכל המשרדים.

<הישיבה ננעלה בשעה 16:00.>