PAGE
2
ועדת הכספים
18/02/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 294>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ח באדר א התשע"ד (18 בפברואר 2014), שעה 13:15

<תיקון תקנות האזרחות (תיקון), התשע"ד-2013>

חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר

>
רונן ירושלמי - רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

עו"ד עירית ויסבלום - הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

שלומית ארליך

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים
<תיקון תקנות האזרחות (תיקון), התשע"ד-2013>

אנחנו ממשיכים בסדר היום. על סדר היום תיקון תקנות האזרחות (תיקון), התשע"ד-2013.

אנחנו מבקשים את אישור הוועדה לתיקון תקנות, תיקון שמהותו הוא תיקון טכני. למעשה מדובר בשני תיקונים כאשר הראשון בא להסיר את עמודת הדולרים מהתוספת. העמודה הזאת, כבר לא נעשה בה שימוש במשך שנים די רבות.

כדי שיהיה ברור אני אומר שבתוספת לתקנות האזרחות יש חמישה-שישה סוגים של שירותים בעדם נגבית אגרה לפי תקנות האזרחות, בין היתר בקשה לתעודה המעידה על אזרחות ישראלית, אישור או תעודה המעידים על אי הקניית אזרחות ישראלית, ויתור על אזרחות ישראלית. היום בתוספת יש שתי עמודות שמתייחסות לאגרה בשקלים ולאגרה בדולרים. אתם בעצם מבקשים להוריד את האגרה בדולרים.

נכון. הבקשות שמוגשות בחוץ לארץ, בקונסוליות, האגרה נגבית שלא בהסתמך על עמודת הדולרים אלא לפי הנחיות ששולח משרד החוץ לקונסוליות מדי שנה איך לגבות את האגרות. למעשה משרד החוץ מתרגם את העדכונים שלנו – מדי שנה אנחנו מעדכנים לפי מדד את האגרות – לדולר/יורו ואומר שהם יכולים גם לגבות במטבע מקומי לפי השער שלו מול הדולר או מול היורו.

יש כאן שני מהלכים. מהלך אחד הוא שהאגרה בישראל עולה כל שנה לפי המדד.

כן. רק לפי המדד.

הדבר השני הוא שמעכשיו להבא יהיה תרגום ממשי לפי שער הדולר שקובע בנק ישראל.

כן.

מתורגם לכמה דולרים זה ואת זה משלמים.

כן, בתרגום לשער המקומי של כל מדינה ומדינה.

את אומרת שזה נעשה גם היום בפועל, אבל זה לא בהתאם למה שנקבע בתוספת היום.

לא. זה כן בהתאם משום שהתקנות גם היום מאפשרות לגבות לפי שער מקומי. הן כן נוהגות כדין אלא שהן לא מסתכלות על עמודת הדולרים. היום בתקנות האזרחות בסעיף 9(א) יש את האופציה להמיר את השווי למטבע מקומי.

סעיף 9(א) אומר ש"אם הוגשה בקשה בישראל, תשולם האגרה בשקלים, ואם הוגשה בקשה בחוץ לארץ, תשולם האגרה בדולרים".

נכון, תשולם בדולרים או בשווי של סכום כאמור במטבע מקומי. גם היום יש את האופציה להמיר את השווי למטבע מקומי וזה מה שהם עושים.

את מה ממירים?

את הסכומים שמשרד החוץ מעביר להם מדי שנה.

מה היה עד עכשיו?

זה קורה כבר שנים.

לפני שאנחנו משנים את התקנות.

כבר היום אפשר להמיר לשער מקומי.

כן, אבל בתוספת הזאת כתובים מספרים שאין להם שום קשר למספרים השקליים.

נכון. כי מסתבר שכבר שנים לא מעדכנים את זה. בעקבות השאלות מאתמול ניסיתי לברר.

מה שילמו בפועל, לפי הטור הזה?

משלמים לפי הטור של ישראל בשקלים וממירים את זה, לפי הנחיות של משרד החוץ, למטבע המקומי.

זאת אומרת, לא לפי התקנות. טור ב' היה צריך להיות שמשלמים לפיו.

יש אופציה בנוסח של סעיף 9(א) היום לשלם או לפי דולרים בסכום הנקוב בטור ב' או בשווי של סכום כאמור במטבע המקומי לפי שער החליפין שהיה קיים וכולי.

לא כתוב מה שגבוה יותר או נמוך יותר?

לא.

לפעמים זה נמוך יותר ולפעמים זה גבוה יותר. לפי זה קובעים?

יש מנגנון של עיגול.

הרבה שנים יש הנחיות אבל בפועל עובדים אחרת לגמרי.

לא. הם עובדים לפי הנחיות משרד החוץ. אולי זה קצת שונה מהתקנות במובן הזה שלא מסתמכים על טור ב' אלא על טור א'. הולכים לפי השווי של האגרה בישראל ומתרגמים אותו לשער מקומי במדינה.

התקנות שלנו עכשיו אומרות שאין אופציה. נקודה.

כן.

משאירים את הדבר האחד וזהו.

כן. לא צריך את טור ב'.

עד עכשיו זה היה הליך אפשרי אלא שהיו שתי אופציות.

נכון.

משונה מאוד שנותנים שתי אופציות שיש ביניהן הבדל כספי. השגרירות הייתה לוקחת את האופציה הגבוהה והפונה היה רוצה לקחת את האופציה הנמוכה.

כבר שנים לא עובדים עם טור ב'.

אם כן, למה זה קיים כל הזמן?

אני לא יודעת מה קדם למה, אם הפסיקו לעבוד לפי טור ב' ולכן הפסיקו לעדכן אותו או הפוך, אבל עובדתית כבר הרבה שנים לא מעדכנים את טור ב' ו הקונסוליות גם לא עובדות עם טור ב'.

למה לא שיניתם את זה עד עתה?

הנה, אנחנו באים לשנות. התקנות הן בחתימת שר הפנים ולכן אנחנו מביאים אותן כדי להתאים את המציאות למצב התקנות. ההתנהלות כל השנים היא של משרד החוץ שמעביר את הכספים למשרד האוצר.

בסדר. אנחנו מוחקים את טור ב' ואת ההשלכה שלו. עכשיו יהיה רק דבר אחד.

נכון.

למעשה יהיו שני דברים. דבר אחד, המחיר בישראל יהיה צמוד למדד וייקבע פעם בשנה. נכון? פעם בשנה.

אנחנו מפרסמים עדכון לפי המדד פעם בשנה.

דבר שני, בשגרירויות בחוץ לארץ זה יהיה אותו סכום מתורגם לשער היציג של אותו מטבע באותה מדינה.

נכון.

זה פשוט וטוב.

הנושא השני הוא רק שינוי של הסעיף שמדבר על הצמדה למדד. עד עכשיו הוא היה מנוסח במונחים של עליית מדד אבל המדד לא תמיד עולה ומשרד המשפטים מנחה תמיד לקבוע שהנוסח כאן יהיה לפי שיעור שינוי המדד ולא לנקוט במונח עלייה.

באופן תיאורטי, אם המדד ירד, גם התעריפים ירדו.

תיאורטית, כן למרות שעוד לא ראיתי שזה קרה.

קרה שהמדד ירד.

לא בשנים שאני עוסקת בזה.

זה קרה והשאלה אם באמת הורידו את המחיר. בסדר. זה נראה פשוט. יש לך הערות?

לא.

אנחנו מצביעים על תיקון תקנות האזרחות (תיקון), התשע"ד-2013. מי בעד?
הצבעה

בעד – פה אחד

התקנות נתקבלו.

התקנות אושרו פה אחד.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:25.>