PAGE
2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
17/02/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 225>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, י"ז באדר א התשע"ד (17 בפברואר 2014), שעה 13:00

<הצעת חוק כשירות מאבטח (תיקוני חקיקה), התשע"ג-2013>

חברי הוועדה: >
מירי רגב – היו"ר
דוד צור

מיכל רוזין

>
יהודה פרץ - רמ"ח מעברים, המשרד לביטחון פנים

רפי עציון - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

רעות בינג - יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שרונה עבר הדני - יועצת משפטית, משרד הבריאות

יוחאי וג'ימה - ראש מינהל בטחון, מרכז השלטון המקומי

דני כפרי - מנכ"ל, הסתדרות הפסיכולוגים

חדוה חזאי

תומר רוזנר

יפה שפירא

איה לינצ'בסקי
<הצעת חוק כשירות מאבטח (תיקוני חקיקה), התשע"ג-2013>

שלום לכולם, אני מתכבדת לפתוח את ועדת הפנים והגנת הסביבה, בהצעת חוק כשירות מאבטח (תיקוני חקיקה), התשע"ג-2013. הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת דוד צור, הכנה לקריאה ראשונה. כבר דנו בהצעה הזו ואני מבקשת לשמוע את המציע, האם הגעת להבנות עם הממשלה בעניין הזה, כי באופן עקרוני זה צריך להיות מאד פשוט ואם הגעת להבנות, אנחנו נצביע.

כמו שציינת, עשינו דיון בעניין, ישבתי עם המשרד לביטחון פנים, הם בעיקרון יושבים על הנהלים ועל התקנות, שכוללים בעיקר את כל נושא ההיתרים והרישיונות לנושאי נשק פרטי, שהצעת החוק פה מתייחסת בעיקר לנושא כשירות המאבטח, אם כי אפשר להשליך מה גם לגבי הנושאים הפרטיים.

יש שלושה נושאים שהחוק מדבר עליהם, ועליהם שוחחנו, גם עם משרד הבריאות, שם ההבנות פחות חלוטות, יותר עם המשרד לביטחון פנים. אחד, הצעת החוק באה לדבר על הכשירות הנפשית ולא רק כשירות רפואית, כפי שהיום בחוק. הדבר השני היה בנושא האישום הפלילי ועל זה סיכמנו, שממילא זה נכלל, אז על זה לא הייתה שום הערה.
דבר שלישי, נושא שמשרד הבריאות פחות היה אתי אבל אני נשאר בעמדתי, זה לעניין שיקול הדעת להעברה. לא נחה דעתי מההסברים, שדברו על זה שממילא מתקיים מנגנון שבו יש חובה להעביר למשרד הבריאות ומשרד הבריאות מעביר את זה הלאה. לכן אני חושב שהחקיקה תאפשר סגירה של פרצה.

הגעתם להבנות?

לא עם משרד הבריאות. אני לא יודע מה העמדה שלהם בעניין הזה עכשיו, אם הם עדיין עומדים בדעתם.

הרעיון היה להחמיר.

אם משרד הבריאות לא מתואמים אתך ואתה התחייבת להגיע בתיאום עם הממשלה, אז איך אני אצביע על החוק?

אני לא יודע מה עמדתם.

משרד הבריאות, אתם מתואמים?

אם אני מבינה נכון את המציע, הוא מדבר על ההוראה שהייתה בנוסח שהיה לפני הקריאה הטרומית, כלומר בדיון הקודם, שם נכללה הוראה שאם התקבלה הודעת מטפל אז יש חובת העברתה הלאה, להבדיל מהמצב הנוכחי של שיקול דעת. זה נדון בפני הוועדה והייתה הצבעה בוועדה וזה נסגר. לא ידעתי שהנושא נפתח מחדש.

נסגר שם שזה חובה.

העמדה שלנו, כפי שהוצגה בוועדה הקודמת, שאנחנו סבורים שחובה על משרד הבריאות להפעיל שיקול דעת בהעברת הודעות מטפל. אני אזכיר את הדוגמה שנתתי בפעם הקודמת, כשמתקבלת הודעת מטפל על אישה נשואה עם ילדים, אין שום טעם והיגיון להעביר את זה לצבא. אמרנו, בכל מקרה יש חילופי מידע שוטפים בינינו לבין הצבא לבין הגופים האחרים שמוסמכים שבהעברות התקופתיות הם שולחים אלינו.

אתם אומרים שזו תהיה סמכות ברשות.

כפי שהיא קיימת היום.

כפי שהיא קיימת היום. אתה מתנגד לזה?

זה לא החלק החשוב. לכן אני מוכן להתפשר עם זה.

אז בוא נתקדם. מה לגבי הסעיף המרכזי, לגבי חובת בדיקת הכשירות הנפשית.

המשרד לביטחון פנים אמור לקבוע רשימה של פסיכולוגים וגם רצה לקבוע את משך הזמן, זאת אומרת כל כמה זמן יהיה צורך בעניין הזה. הם אפילו רצו להחמיר ממני, אני בטח לא אתנגד לזה. זה ייקבע ממילא בתקנות, כך שאני לא חושב שאנחנו צריכים להיכנס לרזולוציה הזו.

זה ייקבע בחוק עצמו, לא בתקנות. אנחנו רואים מה קורה עם מאבטחים ואחרים שיש להם נשק והם לא מפקידים אותו כראוי. יש לנו עוד דיון על כל תפיסת האבטחה.

בעניין הזה אני מצטרף למה שהמשרד לביטחון פנים ממילא מגבש בהנחיות שלו.

זאת אומרת שהבדיקה תערך כל 3 שנים. המשרד לביטחון פנים, הסיכום הזה מקובל?

העמדה המקצועית שלנו הייתה אחת ל-6 שנים. האופציות היו או 3 או 6.

לא זה מה שאמר לי יואל.

זאת מכיוון שרישיונות כלי ירייה מתחדשים אחת ל-3 שנים. כדי לא להכביד או לסרבל יותר מידי עושים את זה או אחד לחידוש אחד או אחד לשני חידושים.

לא על פרטי, אנחנו מדברים על כשירות המאבטח.

גם המאבטח. הרישיון הארגוני למאבטח מחודש אחד ל-3 שנים.

אז מה הבעיה שפעם ב-3 שנים, מי שמחדש רישיון לירי, יבדקו גם את הכשירות הנפשית שלו.

הרצון הוא לאזן. מדובר בעלות לא מבוטלת, מנגנון מסורבל והרצון הוא לאזן בין תוקף תפוגה של אבחון נפשי, עם אישיות יציבה יחסית לאבחונים אחרים לבין המנגנון המסורבל, נתן המלצה של 6 שנים. עם זאת אני צריך לסייג ולהגיד שאני שמח שזו רק קריאה ראשונה מכיוון שלאחרונה הוקמה אצלנו ועדה ציבורית מייעצת, שמורכבת מפסיכולוגים קליניים ומרצים בכירים, גם מתחום הדיאגנוסטיקה והם גם שוקדים בימים אלה על הדבר הזה ולקראת קריאה שנייה ושלישית אולי נוכל להתיישר בעניין של 3 או 6.

בסדר.

נשמע אשת מקצוע, שנפגשתי אתה.

לא. אני רוצה לקבל את המלצת המשרד לביטחון פנים, שלקראת הקריאה השנייה והשלישית נחליט אם זה 3 או 6.

אבל צריך לכתוב משהו עכשיו בהצעת החוק.

נכתוב כל 3 שנים.

כיוון שעמדתנו הייתה עד עכשיו 6 שנים בוועדות המקצועיות שדנו עד היום, לפחות שתירשם הערה בעניין הזה.

בפגישה שלי עם יואל, שאחראי אצלכם על הוועדות, להפך, היה רצון להחמיר. 3 שנים למאבטח בהחלט נשמע סביר, בפרטי דובר על 6 שנים.

גם זו אופציה שנשקלה, להבחין בין מאבטח של ארגון לפרטי.

אנחנו קובעים 3 שנים, כי אנחנו רוצים להחמיר עם כל אותם אלה שנושאי נשק, רוצים לצמצם את כמות הנשק בחברה הישראלית. רק לאותם אלה שבאמת מחויבים לשאת נשק.

אפשר לשקול הבחנה בין פרטי לארגון?

אצל הפרטי, אשתו לא יכולה פתאום להוציא אותו מדעתו?

המגע שלו עם הציבור רחב יותר.

אבל בסוף אנחנו מדברים על מאבטח שמגיע הביתה, המשרד שלכם נתן לו לקחת את הנשק ולשמור אותו בכספת בבית, שזה לא הגיוני, ואז הוא מוציא את הנשק מהכספת ורוצח את אשתו.

זה יידון שוב לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

אני לא מסכים עם הדברים שנאמרו על ידי המשרד לביטחון פנים, לא בנושא של החוק הזה, אלא בהקשר של מי בכלל רשאי לשאת נשק במדינת ישראל. נוצר מצב, וטוב שיש פה חיילים כדאי לדבר על זה, משתחרר מ"פ, לוחם מסיירת בצנחנים או בשריון, אין ספק שהאיש עבר את כל המבחנים, את כל הכשירויות ובסופו של דבר אני חושש שהמשרד לביטחון פנים הולך לכיוון של להגיד, מסגן אלוף ומעלה. למה?

אנחנו לא דנים עכשיו על הקריטריונים לנשיאת נשק. זה יהיה חלק מאותה מצגת שצריכים להציג לנו על כל מערך האבטחה האזרחי, שם נדון בחיילים משוחררים. אנחנו סוגרים את סעיף 6.

רעות בינג ממשרד המשפטים, יש לנו הערות לסעיף קטן (ב) ו-(ג), שקובע רשימה של פסיכולוגים שיוכלו לתת את האישור. יש כאן קושי עם הנוסח של הסעיף, כפי שהוא מנוסח היום, כי יש פגיעה בחופש העיסוק, בקביעה הזו שיש רק רשימה מוגבלת של פסיכולוגים שיוכלו לתת חוות דעת. העברנו לייעוץ המשפטי של הוועדה - - -

העברתם עכשיו, יש להדגיש.

העברנו עכשיו נוסח שמוסכם גם על ידי המשרד לביטחון פנים.

פסיכולוג לעניין זה, הוא פסיכולוג שקיבל אישור מהשר.

את מוכנה בבקשה להקריא את הנוסח.

"פסיכולוג לעניין סעיף זה, הוא פסיכולוג שקיבל אישור מהשר, ואשר עמד באמות המידה שפרסם השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות". הכוונה היא לפתוח את האפשרות לכל פסיכולוג שמעוניין ועומד באמות המידה.

זה בסדר מבחינתי. הרי כל הרשימה של הפסיכולוגים היא כדי להוריד את המחיר. קבענו שאדם צריך לעשות בדיקה פסיכולוגית – זה עולה כסף. עכשיו הפסיכולוגים יחגגו עוד יותר, לא מספיק חוגגים עכשיו, שעל כל פגישה הם לוקחים בין 400 ל-450 שקלים. על הפרנסה של אותו מאבטח, שבסך הכול רוצה לשמור על הכשירות שלו, המחוקק מחייב אותו עכשיו גם לשמור על כשירות נפשית, אז הפסיכולוג יגיד עכשיו שיש לו עוד קהל שהוא פרה חולבת ואני לא רוצה שזה מה שיהיה. אני רוצה שיהיו פסיכולוגים, שהמחיר שלהם יהיה נמוך מהשוק. לכן אני רוצה שזה יהיה בפיקוח של השר לביטחון פנים. מבחינתי תעשי את זה באיזה נוסח שאת רוצה, אני רוצה שהמטרה תושג בסוף, קרי, שהפסיכולוגים ייקחו פחות כסף ויהיה מחיר סגור לאותם פסיכולוגים שצריכים לבדוק כשירות רפואית נפשית של מאבטחים.

איך זה פוגע בחופש העיסוק? שיתמודדו במכרז הזה.

קודם כל זה לא מכרז - - -

למה כשיש מכרז של דירות, מחירי מטרה לחרדים זה בסדר.

המשרד לביטחון פנים לא משלם לאותם פסיכולוגים, הוא בעצם פותח את האפשרות לעסוק בנישה הזו. ההגבלה של הסכום יכולה להיות אחת מאמות המידה.

הנוסח של משרד המשפטים, בתיאום עם משרד לביטחון הפנים מקובל עלי, התכלית היא אותה תכלית. אני מבקשת להכניס לתוך הנוסח הזה את עניין המחיר.

זה יהיה בסעיף קטן (ד).

תכף נגיע לזה. אני מסכמת את הסעיף הקודם, סוגרים 3 שנים, אם תהיה התנגדות חריפה של המשרד לביטחון פנים , נפתח לקראת הקריאה הנוספת.

שמי דני כפרי, מנכ"ל הסתדרות הפסיכולוגים.

אתה דואג להם עכשיו לרווחים נאים.

אני לא רוצה להתעמת עם דעתך על פסיכולוגים, המציאות שונה.

אתה לא צריך להתעמת עם דעתי, אני רואה מה אני מקבלת, כל ילד שצריך היום טיפול, המשפחה צריכה להוציא משכורת נוספת כדי שהילדים שלה יהיו בטיפול פסיכולוגי ואם אין לה, היא צריכה ללכת דרך מוסד, שהמוסד עובד מ-08:00 עד 16:00 ומה לעשות שהאמא עובדת בין 08:00 ל-16:00 אז היא לא יכולה להגיע למוסד הזה. אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה, אבל גם בזה אנחנו נטפל, כשיהיה לי קצת זמן לנשום.

כתוב "אישור פסיכולוג קליני או שיקומי". אני רוצה להוסיף גם פסיכולוג תעסוקתי, שזו ההכשרה שלו.

אין לי בעיה עם זה. משרד הבריאות, יש לכם בעיה עם פסיכולוג תעסוקתי?

הגורמים שהתייעצתי אתם במשרד, סבורים שהקליני והשיקומי מתאימים לעניין. ייתכן שגם התעסוקתיים, אני מציעה שנשים את זה גם לקריאה שנייה, שעד אז אקבל עמדה ברורה.

גם זה נשאיר לקריאה שנייה. נעבור לסעיף 3 - מתן אפשרות לפקיד הרישוי להורות על בדיקת כשירות נפשית יזומה. מה זה?

זה חדש, זה המשרד לביטחון פנים ביקש להוסיף.

בחוק כלי הירייה כנוסחו היום, יש אפשרות לבדיקה יזומה, שפקיד הרישוי מבקש מבעל הרישיון ללכת לרופא ולהיבדק אצלו אם נדלקת נורה אדומה. שתהיה אפשרות גם לבדיקה יזומה אצל פסיכולוג, מעבר לפעם ב-3 שנים.

זאת אומרת, שאותו אדם צריך לעשות שתי בדיקות על חשבונו כי התחשק לפקיד הרישוי, כי נדלקה לו נורה. פקיד הרישוי הוא פסיכולוג? האם החוק הזה בא להקל על המאבטחים או להקשות עליהם? אם הוא בא להקשות עליהם, בואו נבטל את החוק. נניח יבוא מישהו לפקיד הרישוי, שהוא לא אוהב אותו, או שהוא מתחרה של החבר שלו, כולנו בני אדם.

יש כזה דבר שימוש בסמכות לרעה. אבל גם כיום קיים לפקיד הרישוי אישור להפנות לרופא.

אין לי בעיה. אני מוכנה לקבל את זה, שהמימון של הבדיקה הנוספת יהיה על ביטחון הפנים. הפקיד החליט שאותו אחד שבא אליו, משהו אצלו לא תקין, עברו שנתיים מאז הבדיקה הפסיכולוגית שלו, עכשיו הוא רוצה שילך שוב לבדיקה פסיכולוגית, מי ישלם את זה? הפקיד. המשרד.

באיזה מצבים אתה רואה את זה? הועבר מידע? הובא לידיעתו?

או נבדק על ידי רופא פסיכיאטר שהמליץ להפנות לבדיקות.

אם הרופא הפסיכיאטר המליץ על זה, הוא לא ייתן לו את האישור לכשירות הנפשית.

הוא מציין משהו שיש בו היגיון. אם במהלך מרווח הזמן הזה של ה-3 שנים, נכנס מידע שהוא מעורער בנפשו, כמו אותו אחד מבנק הפועלים בבאר שבע, מתעורר חשד אצל פקיד הרישוי, הוא יכול לומר לו, שההתניה שלו להמשיך ולהחזיק בנשק זה ללכת לבדיקה.

אם זה יהיה רק אחרי מידע שיקבל, אני גם לא יודעת ממי הוא מקבל את המידע - - -

יש את הסעיף הקודם, הוא יכול לקבל מידע גם ממשרד הבריאות, גם ממשרד הרווחה, לגבי כל מיני סיטואציות.

גם מהמשטרה.

גם מהמשטרה. אבל אם בן אדם עשה את בדיקת הכשירות המקצועית שלו ואת הכשירות הנפשית שלו, קיבל וי, והוא עובד כמאבטח.

אבל המצב שלו מתערער במהלך ה-3 שנים.

אחרי שנתיים המצב שלו מתערער, אני לא יודעת איך אתה יודע על זה, כנראה מנהל הקניון אמר לך את זה. קבלת מידע שהמצב שלו מתערער. אם קבלת כזה מידע, אני לא רוצה שהפקיד בעצמו יפנה, שתהיה דרגה יותר גבוהה של זה, או שהפקיד יחליט וביטחון הפנים יממן. תחליטו.

איזה גורם בכיר יותר מהפקיד יכול להיות?

ראש אגף כלי ירייה.

ראש אגף זה טוב.

הוא לא פיגורה, שבא לידי ביטוי בלשון החוק.

אז תמצא פיגורה. הסעיף הזה לא יוצבע עד שתמצאו פתרון. או שביטחון הפנים יממן את זה, או שראש אגף בכיר יותר מאשר את זה.

אפשר מי שהשר ימנה לצורך כך.

מי ממנה את הפקיד? השר? תחשוב על מישהו.

ראש אגף כלי ירייה נשמע לי טוב.

הסעיף הזה לא יוצבע כרגע בחוק. אם יגידו ראש אגף כלי ירייה, שיגידו, אבל הם לא אומרים. הסעיף הבא על עיגון בחוק של העברת סמכויות משר הפנים לשר לביטחון פנים. מה זה?

אגף כלי ירייה עבר לשר לביטחון פנים. זה עניין טכני.

מקובל. הלאה.

בסעיף 5, אם לא עושים הבחנה בין רישוי לפי כלי ירייה לבין מאבטח, ששניהם יהיו 3 שנים, אז אנחנו לא צריכים לתקן גם את החוק הזה. מה שכן, יש כאן את הסוף, שאותו נעביר למקום אחר בתוך כלי הירייה, שמעסיק של המאבטח יישא במחצית העלות. זו בקשה שלך מהדיון הקודם.

למה לא מלא? הוא עובד אצלו, עושה כשירות, דואג לכול, למה שלא יממן את הכול?

נמצא פה נציג חברות האבטחה?

אני חושב שמחצית זה די מאוזן.

נלך על המעסיק ישלם את זה באופן מלא, אם תהיה התנגדות, נפתח את זה לקראת הדיון הבא לקריאה השנייה והשלישית.

יש עוד שתי סוגיות שאין להם מענה בהצעת החוק הזו ונידרש אליהם לקראת הקריאה שנייה והשלישית. דבר אחד זו הסוגיה לגבי ממצאי בדיקת הכשירות הנפשית, האם גורמים נוספים יוכלו לקבל, למשל שירותי בריאות הנפש או שירותי רווחה.

לטובת מה?

זו שאלה לא פשוטה. מצד אחד הבדיקה נעשתה לצורך מסוים ומצד שני, אם לאדם יש בעיות נפשיות מסוימות, אולי כדאי שהגורמים הטיפוליים יהיו מודעים לזה.

מה ההצעה של הוועדה.

זה לא עלה. משרד הבריאות העלה את הסוגיה בשבוע שעבר.

מה ההצעה של משרד הבריאות?

בהקשר הצר של כלי ירייה, מאחר שמשרד הבריאות מעורב בתהליך לעניין הבדיקה, סברתי שלפחות בקונטקסט הזה, אם לא התכנים המלאים אז לפחות השורה התחתונה, כשיר לא כשיר בבדיקה פסיכולוגית, זה יכול להיות רלוונטי אם אחר כך יש לנו הודעת מטפל או משהו אחר, שמציף חשש לאי כשירות, שהתמונה המלאה תהיה בפני אותו רופא מטפל שיקבל אותו.

לא הבנתי מה את אומרת. מה שאתם אומרים, אם מישהו עבד כמאבטח ועכשיו אותר כלא בריא לשאת נשק. שללנו לו את הנשק ועכשיו אנחנו רוצים לשלול לו את כל החיים. נעביר את זה לכל הגורמים והוא לא יתקבל לשום מקום עבודה. מצד שני, אני גם לא רוצה שאותו אחד, אם יש לו בעיה, ייקח סכין וידקור מישהו. איך אני עושה את האיזון?

יש כאן רמות דיון שונות לחלוטין. אני רוצה להתחיל ברמה הסגורה , רק של כשירות.

לא אקדם את החוק לקריאה שנייה ושלישית אם לא תביאו לי פתרון אמיתי לעניין הזה. מצד אחד לא לפגוע באדם, ומצד שני לא ליצור מצב, שאותו אדם יכול לעשות מעשה של סיכון חיי הציבור ושל עצמו. תמצאו את האיזון המתאים, משרד הבריאות ומשרד המשפטים ונדון בזה לקראת הקריאה השנייה והשלישית. אם על זה לא תבואו עם תשובה זה לא יקודם.

נושא נוסף, שהעלה המשרד לביטחון פנים, האם לקבוע הוראות נוספות לגבי בדיקה. למשל אם מישהו מגיש ערר על זה שלא ניתן לו רישיון ולכן נשלח לבדיקה נוספת.

תמיד צריך להיות ערר.

יש לו את הערר, זה בטוח.

למי הוא פונה כזכות ערר?

למשרד לביטחון פנים. חוק כלי הירייה ייסד מוסד של ממונה על עררים.

מי זה הממונה על העררים? אותו אחד ששומר - - -

בפועל יש כמה ממונים. זה לא אותו אחד. יש מנהלי מחוזות ויש את ראש האגף.

בעיקרון, כל אדם שלא ניתן לו רישיון, מכל סיבה שהיא, לאו דווקא מהסיבה הזו, יכול להגיש ערר בעניין ואחר כך גם לפנות - - -

אבל למי? הערר חייב להיות לגורם מחוץ לגורם שקיבל את ההחלטה. אם מיש קיבל את ההחלטה זה אגף כלי הירייה, אי אפשר שהערר יהיה אצל אותו גוף שערערו עליו.

ברמות מנהליות הרבה פעמים זה כן אותו אגף, רק אלה אנשים שונים.

ואין קשר בין האנשים? הוא לא יכול לדבר אתו?

הערעור יכול להיות, שקבעו שיש לו בעיה נפשית והוא מביא חוות דעת אחרת, שקובעת שאין לו בעיה נפשית. לכן הערעור צריך להתברר או אצל פסיכיאטר מחוזי או אצל גורם רפואי ולא כל כך באגף כלי הירייה.

גם בעניין הזה תמצאו גורם ערר, שהוא לא הגורם הפוסל. אם הגורם הפוסל פסל אותו, הוא לא יכול להיות הגורם שדן בערעור.

היום יש עררים בעקבות המלצות משטרה ומידע של משרד הבריאות, כתוב בחוק, "הרואה עצמו נפגע מהחלטת רשות מוסמכת", שזה פקיד הרישוי, "רשאי להגיש עליה ערר בכתב" ואז כתוב ככה "אם התקבלה החלטה על פי המלצת משטרה, הערר יישלח גם לבדיקת המשטרה. אם התקבלה ההחלטה על פי המלצת משרד הבריאות, הערר ייבחן גם באמצעות משרד הבריאות". בעצם אותם גורמים יבחנו מחדש, אבל לא יהיו אותם אנשים, יהיו אנשים מעל.

גורם מעליו.

זה לא משנה אם הוא נקרא אותו אגף או אותו משרד, הגורם מעליו.

שמי חדווה חזאי, אני אדם פרטי, הרקע שלי הוא 32 שנים בשירות הביטחון הכללי. עבדתי עם עולם האבטחה, הייתי ראש החטיבה להתאמה ביטחונית. 6 שנים אני עוסקת בנושא של מהימנות עובדים, גם בעולם הפרטי העסקי. רגע לפני שאתם מקבלים החלטה, שהיא החלטה נכונה, כי הנושא הנפשי הוא אחד הנושאים המרכזיים בבדיקה, בעיקר כשנותנים רישיון לנשק.

עלתה ההצעה לגבי מסלול לבדיקת מועמדים לקבלת רישיון, בין אם מאבטחים ובים אם נשק להגנה עצמית, לתהליך שהוא תהליך של קביעת מסלול אצל פסיכולוג. אני חושבת שצריך לעשות משהו מקדים בתחום הזה, קיימים כלים היום בנושא הזה.

מה את מציעה?

מה שאני מציעה, ישנם היום מבחנים, שהם מבחנים שיושבים על רשת האינטרנט, שיש להם תוקף מחקרי, גם בארץ וגם בעולם. הקמתי בצורה יזומה צוות פסיכולוגים ופסיכיאטרים - - -

דרך האינטרנט.

לא דרך האינטרנט, צוות שישב ועבד. אני חושבת שכדי להקל על תהליך מבקש רישיון הנשק לפני שהוא מגיע לשיחה עם פסיכולוג, אני לא יודעת כמה מהאנשים חוו חוויה של ראיון אצל פסיכולוג, כשאנחנו מדברים על אוכלוסייה שלמעשה בחלקה היא אוכלוסייה קשת יום. אלה אנשים שבאים לתפקידי אבטחה - - -

אז מה את מציעה?

אני מציעה שכמסנן ראשוני לפני אותו תהליך, תעשה בדיקה הרבה יותר קלה, הרבה יותר זמינה, הרבה יותר זולה, לא מגעיה לעלויות שמדברים עליהם. זה מבדק שאפשר לעשות אותו, כל חצי שנה, כדי לראות את השינויים שחלים.

המלצתי לוועדה של יואל לוי, בנוהל שהם קובעים, כי הרי אנחנו קובעים כאן את נושא הבדיקה, בסופו של דבר, הוועדה של המשרד לביטחון פנים אמורה לקבוע מה יהיה ההליך, איך הוא יהיה וגם את אותו פול של בודקים, לכן זה יכול להיכנס לתוך הדבר הזה.

צריך לזכור שמדובר בתחנה, שתיצור בעיה, גם מבחינת איוש המשרות. כלומר, אם היום כל חברת אבטחה, שמחר צריכה להכשיר קבוצת מאבטחים עבור גוף כזה או אחר, כולל גוף ממשלתי, צריך לעצור באותו רגע, להיכנס לתהליך מורכב, כשאנחנו מציעים גם להקל על האזרח - - -

תציעי את זה למשרד לביטחון פנים, אם הם יראו את זה, יחד עם משרד הבריאות, כמשהו תקף ויעיל, אז הם יכניסו את זה לטובת התקנות. תודה.

רציתי להתייחס להיבט, האם פקיד צריך לשלול רישיון לאזרח. אצלנו זה מאד פשוט, יש לנו חיילים שמקבלים נשקים לאורך 3 שנים. ביום שאנחנו מזהים, שומעים או רואים שיש שינוי כזה או אחר, יש לנו גורם מקצועי, שהוא אחראי בסמכות, שנקרא קב"ן, הוא הולך לקב"ן והקב"ן מחליט באשר לו. אם יש לו זכות לערער, ועל הקב"ן יש אחראי שנקרא פסיכיאטר. ככה הדברים צריכים לעבוד. בשרשרת פיקוד מסודרת, אחודה ושאינה מתפצלת.

הלוואי וזה היה כך גם באזרחות. נא להקריא את נוסח החוק.

יש לי משהו להוסיף לגבי העלויות. אנחנו מחזיקים כ-3,000 מאבטחים רק במוסדות חינוך, מדובר על 500 ₪ לבדיקה, העלויות כבירות, בסוף זה יושת עלינו.

אתה זה הצעת שהכול יהיה על המעסיק.

אני גם דואג למאבטח, בסוף לא יהיו מאבטחים, הם מרוויחים 3,000 ₪ בחודש.

זה לא יהיה 500 ₪, אמרנו שנקבע את זה.

נצטרך לקבוע את מחיר העלות.

אתם יודעים מה המחירים? אין ראיון קליני פחות מ-400 שקל.

המשרד לביטחון פנים משלם את החלק הזה במוסדות החינוך.

נעבור להקראת החוק. יש הרבה תיקונים לקראת הקריאה השנייה, ניסיתי לקדם את זה, אבל אני רואה שיש כמה פערים, תצטרכו לדבר עליהם, כולל הסוגיה של המחירים.

הצעת חוק כלי ירייה (תיקון – כשירות נפשית), התשע"ד-2014
1. תיקון סעיף 11א.

בחוק כלי הירייה, התש"ט–1949 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 11א(ב)(2), במקום "שיהא רשאי להעביר את הידיעה לפקיד הרישוי וגם" יבוא "שיעביר את הידיעה לפקיד הרישוי, ויהא רשאי גם להעבירה". זה נושא של העברת מידע ממשרד הרווחה.


2. הוספת סעיף 11ב1


אחרי סעיף 11ב לחוק העיקרי יבוא:

"כשירות נפשית.

(א) לא יינתן רישיון להחזקה ולנשיאה של כלי ירייה, אלא לאחר שמבקש הרישיון המציא אישור מאת פסיכולוג מומחה קליני או שיקומי – אנחנו נוסיף תעסוקתי - בדבר כשירותו הנפשית לשאת כלי ירייה; תוקפו של אישור כאמור יהיה לתקופה שלא תעלה על 3 שנים".
אני מקריא ממה שהקריאה נציגת משרד המשפטים:

(ב) פסיכולוג לעניין סעיף זה, הוא פסיכולוג שקיבל אישור מהשר ואשר עמד באמת מידה שפרסם השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות.

פה צריך להיות ברור שהתקנות מחייבות גם את המחיר.

(ד) השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם שר הבריאות, יקבע את הסכום המרבי שייגבה בעד בדיקת כשירות נפשית לפי סעיף זה.

(ה) השר לביטחון הפנים רשאי לקבוע, בהתייעצות עם שר הבריאות, הוראות נוספות לעניין בחינת הכשירות הנפשית לפי סעיף זה, לרבות לעניין השפה שבה תערך בדיקת הכשירות הנפשית.

3. תיקון סעיף 12. – מה שיישאר ממנו, אחרי שאנחנו מורידים כרגע את פסקה (1).


בסעיף קטן (ד), אחרי המילים "רישיונות במיוחד" יבוא "ובלבד שבדיקת הכשירות הנפשית לפי הוראות סעיף 11ב1 תתקיים אחת ל-3 שנים".
4. תיקון סעיף 21 – בסעיף 21 לחוק העיקרי –


(1) בכל מקום, במקום "שר הפנים" יבוא "השר לביטחון הפנים";

(2) בסעיף קטן (ב), המילים "והשר לביטחון הפנים" – יימחקו;



(3) בסעיף קטן (ב1), ברישה, במקום "לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור" יבוא "באישור";

(4) בסעיף קטן (ד), המילים "השר לביטחון הפנים ועם" – יימחקו.
במקום סעיף 5, נוסיף את הסעיף שאומר, שהמעסיק יישא בעלות בדיקת הכשירות הנפשית של המאבטח.

יש הרבה פערים. סכמו את כל הפערים לקראת הקריאה השנייה.

מופיע בחוק שר הפנים.

לטובת הפרוטוקול, כל מקום שכתוב "שר הפנים" יהיה "השר לביטחון הפנים" בהתאמה. חברת הכנסת מיכל רוזין מצביעה במקום תמר זנדברג.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה.

הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, נא לבוא עם הפערים, לקראת הקריאה השנייה. תודה לכולם הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:20.>