PAGE
2
ועדת הכלכלה
06/03/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 233>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום חמישי, ד' באדר ב התשע"ד (06 במרץ 2014), שעה 9:30

1. הסדרת מערך התחבורה הציבורית במטה בנימין הצעה לדיון מהיר של חבר הכנסת יריב לוין
2. הסדרת מערך התחבורה הציבורית במטה בנימין הצעה לדיון מהיר של חברת הכנסת אורית סטרוק

3. הסדרת מערך התחבורה הציבורית במטה בנימין הצעה לדיון מהיר של חבר הכנסת אורי מקלב

חברי הוועדה: >
אורי מקלב – מ"מ היו"ר
יריב לוין

אורית סטרוק

>
נעה אבירם - ממונה תחבורה ציבורית מחוז ירושלים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

סנ"צ דורון ישראלי - ראש ענף התנועה, מחוז ש"י, המשרד לביטחון פנים

ישראל גנץ - סגן ראש מועצה אזורית מטה בנימין

דובי דינר - מנכ"ל חל"פ, מועצה אזורית מטה בנימין

נתן אנגלסמן - חבר מליאת מועצה אזורית מטה בנימין

רון אהרן שניר - עוזר ראש מועצה אזורית מטה בנימין

שירי קוטנר - מחלקת תחבורה, מועצה אזורית מטה בנימין

גדעון מזרחי - מנכ"ל אגד תעבורה

חגי יציב - מנהל מחלקת תנועה, אגד ירושלים

לזר לוי - מנהל תנועה, אגד תעבורה

צדוק יצחקי - פקח באיו"ש, אגד

אחוות בן חור - מנכ"ל חברת אפיקים, שרותי תחבורה מתקדמים בע"מ

דוד אזולאי - יו"ר ועד מקומי כוכב יעקב, תל ציון

בנימין לוינשטיין - חבר ועד מקומי כוכב יעקב, תל ציון

דני קדרון - יו"ר ועדת ביקורת, עמותת תנו יד לחירש ונכים למען נכים

ליאור רותם - דובר הוועדה

אתי בנדלר

לאה ורון

אהובה שרון – חבר המתרגמים
1. הסדרת מערך התחבורה הציבורית במטה בנימין הצעה לדיון מהיר של חבר הכנסת יריב לוין
2. הסדרת מערך התחבורה הציבורית במטה בנימין הצעה לדיון מהיר של חברת הכנסת אורית סטרוק

3. הסדרת מערך התחבורה הציבורית במטה בנימין הצעה לדיון מהיר של חבר הכנסת אורי מקלב

בוקר טוב לכולם. אנחנו מבקשים לפתוח את הדיון. על סדר היום הצעה לדיון מהיר של שלושה חברי כנסת – חבר הכנסת, יושב ראש הקואליציה, יריב לוין, של חברת הכנסת אורית סטרוק וגם אני הצטרפתי להצעה הזאת שמדברת על הסדרת מערך התחבורה הציבורית במטה בנימין.

אני רוצה להודות למנהלת הוועדה וליושב ראש הוועדה שמצא לנכון, על אף לוח הזמנים הצפוף מאוד של ועדת הכלכלה לקראת סוף מושב החורף של הכנסת ולמרות שבוע עם דיונים עמוסים, להעלות את הנושא לדיון ביום לא מתקיימים דיונים מאחר וועדת הכלכלה רואה את החשיבות של התחבורה הציבורית בכלל, התחבורה הציבורית בפריפריה בפרט ועוד יותר תחבורה ציבורית מעבר לקו הירוק שם תמיד יש קשיים גדולים. תחבורה ציבורית בכלל היא דבר שאנחנו רוצים לטפל בו ומישהו צריך לטפל בו והתחבורה הציבורית בפריפריה, באופן מיוחד יש לה את הדרישות שלה, בעיות של זמינות ובעיות של נגישות. תחבורה ציבורית בפריפריה, חלק גדול מהאוכלוסייה – צעירים או אנשים שאין להם רכב - תלוי בה ואנחנו צריכים לקחת בחשבון שבמקומות כאלה, כמו מטה בנימין ובעוד מקומות גרה אוכלוסייה גדולה שאין ברשותה רכב פרטי והיא תלויה בתחבורה הציבורית. מעבר לכך, מעבר לתחבורה הציבורית אין הרבה אלטרנטיבות ואי אפשר למשל לקחת אוטובוס עד כאן ומשם להמשיך הלאה עם תחבורה ציבורית אחרת, פתרונות שיש בעיר ובפריפריות אחרות. כאן מדובר על נקודות ישוב המרוחקים אחד מהשני ואין לנו ספק שהתחבורה הציבורית היא דבר מאוד מרכזי בהתנהלות היום יומית של תושבים רבים ולכן אנחנו מוצאים לנכון לנהל את הדיון הזה.

אני מבקש מחבר הכנסת יריב לוין להציג את הנושא.

תודה אדוני היושב ראש ותודה ליושב ראש הוועד חבר הכנסת ברוורמן על קביעת הדיון הזה וכמובן תודה לכל הצוות שעוסק במלאכה באופן שוטף.

אנחנו ביקשנו את הדיון הזה משום שהנושא של מערך התחבורה במטה בנימין, אני חושב שיש לו שני היבטים שראויים לדיון. האחד הוא באמת המצוקה היום יומית של התושבים הרבים באזור הזה ותכף ניגע ונפרט אותה, והנקודה השנייה היא שהמקרה הזה בעיני הוא מקרה מייצג של בעיות כלליות רוחביות שקיימות במערך התחבורה הציבורית בכלל ובתפיסת התחבורה הציבורית שאם נצליח ליישם בצורה נכונה פתרון מתאים כאן, יכול להיות שמכאן נוכל גם לגזור למקומות אחרים ולפתור חלק מבעיות היסוד אתן אנחנו מתמודדים.
אם אני יכול לתמצת את לב הבעיה הרי שבתחבורה ציבורית בכלל כדי שהיא באמת תהיה יעילה וטובה, היא צריכה להתבסס בראש ובראשונה על שני דברים, על כך שהתדירות של הגעת הקווים היא תדירות תכופה ועל כך שזמן הנסיעה של אדם מנקודה לנקודה הוא זמן סביר ולא ארוך מדי. כמובן שמעבר לדברים האלה, יש מרכיבים אחרים החל מטיב האוטובוסים או כלי התחבורה בהם נוסעים והמשך בנגישות למידע שמאפשר לאדם לתכנן את הנסיעות בזמן בצורה מסודרת, תחנות ושורה ארוכה של דברים, אבל נדמה לי ששני מרכיבי היסוד שקובעים את איכות החיים של מי שמשתמש בתחבורה ציבורית, ולכן כפועל יוצא גם משפיעים על הביקוש לתחבורה ציבורית והנכונות להשתמש בה, הם שני המרכיבים האלה.

כאשר אנחנו נמצאים בסיטואציה כפי שקיימת כאן במטה בנימין שנסיעה שצריכה להיות 45 דקות או חמישים דקות אורכת שעתיים ואדם יודע שהוא נדון להיטלטל באוטובוס במשך שעתיים כדי להגיע ליעד וזה עוד לפני שלקחנו בחשבון את הזמן שהוא צריך להמתין עד שהאוטובוס מגיע, ברור לחלוטין שמי שנאלץ לעשות שימוש בשירות הזה הוא בוודאי גם מסכן ובסופו של דבר איכות החיים שלו והאפשרויות מפנאי ועד תעסוקה שעומדות בפניו נפגעות באופן משמעותי. ברור גם שכל מי שיש לו איזושהי אלטרנטיבה – ובמקרה הזה האלטרנטיבה המועדפת הרבה פעמים בלית ברירה היא אלטרנטיבה של נסיעה בטרמפים עם כל הסכנות שכרוכות בעניין הזה – בוחר באלטרנטיבה שונה.

צריך גם לזכור שככל שקו ארוך יותר וזמן הנסיעה שלו ארוך יותר, מספר התחנות הוא ביותר, כך גם הפוטנציאל לאיחורים, לעיכובים ולשיבושים בלוחות הזמנים הוא כמובן יותר גדול. אין צורך להסביר את העניין הזה אבל חשוב גם לומר שמרכיב הוודאות הוא חשוב. כאשר אתה יודע שיש לך אוטובוס שמגיע תמיד בזמן מסוים, למעט במקרים חריגים, והנסיעה לוקחת איזשהו פרק זמן מסוים ואתה יכול לתכנן את לוחות הזמנים שלך, אתה נמצא במצב הרבה יותר טוב מאשר כאשר אתה יוצא לאיזו הרפתקה של שעתיים כאשר בדרך כמעט בכל פינה יכול להיות פקק או חסימה כזאת או אחרת.

אני חושב שהמקרה של מטה בנימין הוא גם מקרה מובהק מקום שלכאורה כאשר מסתכלים על המפה של האזור, אתה מקבל את הרושם שהפתרון נמצא ממש תחת היד משום שיישובי בנימין נמצאים, לפחות ברובם, בקרבה לציר אחד ראשי, לכביש 60 שמחבר את ירושלים ובקצה עם אריאל, ולכאורה מתבקש לייצג כאן מערך שמבוסס על קו אורכי מסודר שרץ לאורך הציר הזה ועל מערך של קווים מזינים כפי שאנחנו בדרך כלל נוהגים לראות היום בתחבורה הציבורית שמאורגנת באופן מסודר במקומות אחרים. במקום זה אנחנו מקבלים רשת סבוכה של קווים מתפתלים בין שורה של ישובים ולפעמים בתוך כל מיני מקומות ומגיעים לתוצאה שהיא, בעיני לפחות, באמת גם לא נכונה מבחינת השירות שניתן לצרכן, ואני לא בטוח שהיא אפילו נכונה מבחינת העלויות הכספיות שכרוכות בתהליך הזה.

לכן הנושא הראשון שאני הייתי מבקש לברר זה למה לא לנסות לייצר קו עורקי שרץ לאורך הציר הזה בתדירות מאוד גבוהה ובמהירות עם נקודות מסוף מהן יצאו הקווים לישובים השונים שפרוסים לאורך הציר על בסיס גושי כאשר כמובן בתוך הישובים הגדולים יותר – ואגב, רובם נמצאים גם הם על הציר כך שאפשר להגיע אליהם - אפשר לרדת שם ואז לקחת קו פנימי בתוך הישוב ובאופן הזה לייצר מערכת מסונכרנת שתעבוד בצורה הרבה יותר מהירה.
יש כאן גם אלמנט נוסף שהוא חשוב והוא הנושא של צירים בהם ישנה חובת נסיעה ברכבים ממוגני ירי. רכבים ממוגני ירי הם גם יקרים יותר כמובן וגם לא תמיד יש מספיק מצאי על מנת שאפשר יהיה לתגבר את השירות או לענות על צרכים נקודתיים כפי שקורים. לכן גם כאן אני חושב שנדרש איזשהו תכנון שמתבסס על כך שהשימוש באוטובוסים ממוגני ירי ייעשה רק בקטעי הציר בהם הדבר הזה נדרש. שוב, תהיה הזנה על ידי מערכת רגילה שנוסעת במהירויות ובתדירויות הרבה יותר גבוהות ומזינה את אותם אוטובוסים ממוגני ירי למקומות אליהם הם צריכים להגיע. בצורה הזאת נוכל לרכז את האוטובוסים ממוגני הירי נטו על הצירים בהם אנחנו צריכים אותם ובדרך הזאת ננצל אותם בצורה הרבה יותר טובה ונוכל לתגבר גם את הקווים האלה.

אלה השאלות. אני מקווה מאוד שנשמע גם הסברים ואולי גם נצליח להתקדם כאן עם איזה שהם פתרונות. אני מבין שבקרוב אמור להיכנס מפעיל חדש שאמור לקחת על עצמו את הטיפול במתן שירות באזור הזה ולכן אני חושב שזאת בהחלט הזדמנות טובה כדי לעשות איזושהי מחשבה מסודרת על הנושא הזה ולנסות לייצר מפה נכונה יותר.

אם יהיה צורך, אפשר להיכנס אחר כך לדוגמאות אבל אני מציע בשלב הזה, לפחות מבחינתי, להסתפק בזה.

תודה רבה. אורית סטרוק, בבקשה.

כמה משפטים קצרים. הדיון הזה הוא דיון מבורך ומשמח קודם כל כי הוא מלמד על כך שברוך השם האוכלוסייה באזור בנימין גדלה מאוד והסיבה שמערך התחבורה הציבורית הקיים היום לא מספק אותה זה משום שהוא תפור על מה שהיה פעם, לפני עשרים שנים ולפני עשר שנים. היום ברוך השם יש קרוב לשבעים אלף תושבים בלי לקחת בחשבון את מודיעין עילית וכולי. המערך צריך להשתנות מהותית אבל עצם זה שאנחנו נדרשים לדיון כזה בעקבות הגידול באוכלוסייה וגם בתפזורת של האוכלוסייה, בעקבות אנשים שנוספו, זה מבורך מאוד, ברוך השם.
אני חושבת שאזורים בהם יש מועצות אזוריות במדינת ישראל, אזורים אחרים, יודעים להתמודד עם סוגיות של תחבורה ציבורית באופן יותר יצירתי ממה שקורה באזור מודיעין ומקובל באזורים כאלה, עד כמה שאני יודעת, להפעיל ערך של שאטלים לעתים קרובות לגבי מספר יותר קטן של נוסעים ולעתים יותר קרובות לטובת הישובים הקטנים בלי להידרש לקחת את כולם בכל הטיול הארוך והגדול הזה. לפי עניות דעתי צריכים להתכנס לתוך פתרונות מהסוג הזה.

אני רוצה גם להעיר לגבי הנושא של אוטובוסים ממגוני ירי. הנושא הזה עלה באריכות גם בוועדת החוץ והביטחון במסגרת ועדה מיוחדת ליהודה ושומרון ושם עלה בצורה מאוד ברורה וחריפה – ואני מאמינה שגם נשמע את זה כאן מהגורמים המקצועיים – שהאוטובוסים ממוגני הירי שנועדו לכאורה לשמור על חייהם של הנוסעים מפני חלילה התקפות טרור, הם למעשה היום מהווים בעצמם מלכודת מוות כי האוטובוסים האלה הם זקנים הרבה מכפי שהתקן מתיר והם צפויים לתקלות ברמות מסכנות חיים לנוסעים שלהם. צריך למצוא את הפתרון התקציבי להחליף אותם ובמהרה אבל עד אז צריך לשקול טוב טוב מתי כן ומתי לא משתמשים בהם ולו רק מהסיבה הבטיחותית כי האוטובוס עצמו, אם חלילה קורית בו תקלה – וצפויות להיות בו תקלות לעתים קרובות בגלל שהאוטובוס מאוד ישן וכבר לא עומד בתקן – זאת פשוט סכנת נפשות הרבה יותר גדולה מאשר לנסוע באוטובוס לא ממוגן ירי. גם את זה צריך לשקול.

תודה רבה. ישראל, אתה הכנת מצגת.

בוקר טוב לכולם. בוקר טוב אדוני היושב ראש וחברי הכנסת. תודה על קיום הדיון. העובדות, נכון להיום, שבבנימין כמו הרבה פעמים ביו"ש, יש תרבות טרמפים. אנשים לא נעזרים בתחבורה הציבורית ואנחנו כרשות מוצאים אותם בדרכים בשעות לא שעות תחת סיכון בטיחותי וביטחוני כי הם עומדים בצמתים לא מוארים והמצב הביטחוני בו אנו מצויים לא מאפשר לנו לעבור על זה בשתיקה ואנחנו מנסים לצמצם מאוד את התופעה המסוכנת הזאת. מצד שני אנחנו רואים מקומות אחרים בהם יש אוטובוסים מלאים עד אפס מקום והם לא עוצרים בתחנות, דבר שאני מבין שהביא לפניות לחברי הכנסת שביקשו לזמן את הדיון ועל כך תודתנו.
ביקש מאתנו חבר הכנסת יושב ראש הקואליציה יריב לדבר על השיטה והאם אפשר לנסות לבחון את השיטה האם היא נכונה או לא נכונה ובזה אנחנו נתמקד במצגת בה נבדוק איזושהי הצעה לשיטה ואלטרנטיבה לחלופות הקיימות היום. אני רק אציין בהמשך לדבריה של חברת הכנסת סטרוק ששלשום כמדומני או לפני מספר ימים נשרף אוטובוס ממוגן ירי ועלה באש. זה יכול לקרות באוטובוס כזה ואחר ואני לא יודע מה גרם לתקלה, אבל עובדתית היה נס כי לא היו בו הרבה נוסעים אלא למיטב ידיעתי הייתה נוסעת אחת וזה נגמר טוב, אבל זה מחזק את הנושא ואת זה שאנחנו צריכים לבחון את המערכת הזאת בצורה טובה.

אם נסתכל, זה שטח המועצה מטה בנימין עם כשישים אלף תושבים בפריסה רחבה של כמיליון דונם.

שישים אלף הם התושבים שלכם של המועצה האזורית אבל באזור עצמו יש יותר תושבים.

נכון.

בית אל למשל. מדובר בכשבעים אלף תושבים

נכון. אם נוסיף את בית אריה ועופרים, אנחנו מגיעים למספרים גבוהים הרבה יותר.

אנחנו נבחן כאן ארבעה קווים וכדי לבחון את השיטה נדבר עליהם. אנחנו מדברים על קו 148 שנוסע מירושלים לכיוון אריאל. תראו את המצב הקיים היום. האוטובוס היום עוצר ב-28 תחנות ולוקח לו כמעט שעתיים – לפי לוח הזמנים של אגד זאת שעה ו-59 דקות – כאשר נסיעה ישירה לוקחת 51 דקות. זאת אומרת, אנחנו מדברים על פער של פי שניים. מי שעולה מצד לצד ונוסע באוטובוס הזה, זה לא סביר.
בקווים הכחולים אנחנו רואים את המצב הרצוי שהוא חלופה מהירה וזמינה של אוטובוס אחד עם מעט תחנות ואפילו יש אולי חלופה אחת שתהיה כמעט בלי עצירות ביניים כדי להעביר מירושלים לאריאל. שוב, אפשר לראות כאן את הפער האדיר של הכפלת זמן הנסיעה.

הקו הבא הוא קו שנוסע מכיוון ירושלים לכיוון בית אריה והוא עובר בדרכים מפותלות ובעייתיות. הנסיעה אורכת כשעה וחצי כאשר אנחנו מזהים שהזיקה של הישובים עטרת, נווה צוף ועפרה היא בעיקר לכיוון מודיעין ולא לכיוון תל אביב למעט מספר מועט של נסיעות ביום, אולי נסיעה בבוקר או נסיעה אחת חזור, ולכן אנחנו כבר ביקשנו בעבר לשנות את המודל. צריך ליצור קו שמקיף, דהיינו נוסע מירושלים לעפרה וחוזר לכיוון מודיעין וממודיעין יש רכבות ואוטובוסים מקריית ספר וכל חמש דקות יוצאת תחבורה ציבורית לירושלים ולבני ברק. זה דבר שמקצר מאוד ומייעל את הנסיעה.

בקווים הכחולים אנחנו רואים את המצב הרצוי לפיו אנחנו פונים בכביש 446 לכיוון מודיעין במקום לכיוון תל אביב.

קו 949 הוא קו מאוד מעניין. הוא נוסע מירושלים לכיוון מעלה אפרים ואני חושב שיהיה מעניין אם תראו את המסלול הנסיעה שלו. תסתכלו על תושב כוכב השחר שרוצה להגיע ותראו שהיום האוטובוס פונה לכיוון מכמש, היכן שאתם רואים את הקו הזה, הוא מטייל לאטו, נוסע לבסיס מג"ב שנמצא שם ואז הוא מתחיל לחזור ונוסע לכיוון כוכב השחר, מה שאומר שהיום תושב כוכב השחר שצריך לנסוע מירושלים לביתו בכוכב השחר, לא יעשה את זה כי הוא יודע שיש לו דרכים מפותלות להגיע לבסיס מג"ב שאני מניח שזקוקים לתחנה הזאת אבל את התושבים של כוכב השחר ורימונים היא לא משרתת. אתם רואים את הסיבוב המפותל הזה.
המצב הרצוי כאן צריך להיות תנועה רציפה. את הקו הזה אפשר להמשיך רגיל ולהוסיף שאטלים כמו שציינו כאן חברי הכנסת לכיוון הישובים מכמש, רימונים וכוכב השחר.

קו אחרון שאני אתייחס אליו הוא קו 181 שיוצא ממודיעין לכיוון גוש טלמונים. קיצרתי את זה כרגע אבל שוב אתם רואים את המסלול המפותל.

ההצעה שלי כאן אומרת שנחלק לשני קווים וכאן אני מגיע לתוצאה אליה אנחנו רוצים להגיע. אנחנו מציעים לנסוע עד נעלה ומנעלה לעבור באוטובוס שעושה סבב.

אני רוצה לדבר עכשיו על השיטה. אם אני מסכם את הדברים, הקשיים כיום הוא בעצם העובדה שיש היום מעט אוטובוסים שמגיעים. שנית, כמו שציינה חברת הכנסת אורית סטרוק, יש מעט רכבים – לא קווים – ממוגני ירי שנוסעים ואנחנו מנסים למתוח את השמיכה לכל מיני כיוונים. שלישית, המסלולים האלה הם ארוכים ומסורבלים ולא יעילים.

נוסעים באזור גם אוטובוסים שאינם ממוגני ירי?

יש מקומות.

יש מצב אבסורדי. לרובם הגדול של התושבים – אנחנו מדברים עכשיו על שישים אלף תושבים - יש רכב פרטי, לפחות רכב אחד במשפחה. הם כולם נוסעים ברכב לא ממוגן ירי אבל כאשר הם עולים על האוטובוס, האישה שלהם או הילדים שלהם, פתאום זה הופך להיות ממוגן ירי. זה מצחיק, זה מיותר וזה גם מסוכן כי הרכבים ממוגני הירי האלה היום במצב שמסכן את הנוסעים בהם.

אני מציע שזה נושא שיובא בפני ועדת המשנה של חוץ וביטחון שתדון לגבי הצורך והחלטה לגבי אוטובוסים ממוגני ירי. בכל אופן יש הבדל בין תחבורה ציבורית לבין תחבורה פרטית כאשר כל אחד נוסע על אחריותו. מה שמעלה ישראל גנץ זה שלא כל המסלול, לא כל אורך המסלול, צריך להיות ברכב ממוגן ירי. הם מבקשים שנקבע כמה קווים ויהיה שאטל למרכז ושם הרכבים ממוגני הירי יתפזרו או שייסעו במקטע הרבה יותר קטן והרבה יותר מהיר. גם אם הוא רכב ישן, הוא נותן מענה לחלק קטן ממכלול הנסיעה.

זה מה שציינו כאן. האחד, הקצאת מיגון נוסף לתחבורה הציבורית. כמו שהבנו וכמו שציינו כאן, אלה אוטובוסים ישנים וצריך להקצות מיגונים נוספים. שנית, להשאיר את האוטובוסים ממוגני הירי בתוך אזור בנימין. אנחנו צריכים לייצר קווי תחבורה עירוניים שמגיעים לנקודות בהם לא צריך תחבורה. הווה אומר, לאזור מעבר מכמש או שער בנימין מכיוון ירושלים, אזור עלי מכיוון צפון ואזור נעלה מכיוון מודיעין. קווים עירוניים, כמו שמגיעים, יגיעו בתדירות גבוהה מאוד כמו קו פנימי ומשם האוטובוסים הממוגנים יוכלו לעשות סיבובים פנימיים וגם כאן אנחנו מציעים לא להסתובב עם האוטובוסים הכבדים והגדולים. מאוד יכול להיות שהרבה יותר יעיל לשים שאטלים ברכבים קטנים יותר וזמינים יותר כך שהיעילות תעלה. ברור שנדרשים כאן פתרונות קטנים כמו כרטיסי מעבר כך שאדם יוכל לעבור מאוטובוס אחד למשנהו.

עד כאן סיכום דברינו. תודה רבה.

תודה רבה לך. לפני שנציגת משרד התחבורה שתתייחס אני מבקש לשמוע את דוברים שרוצים לחדש משהו בנוסף לדבריו של ישראל גנץ.

אני רוצה להציג את עמדת משטרת ישראל. אני קצין התנועה של מחוז שומרון ויהודה ואני אתייחס גם להיבט שהזכירה חברת הכנסת אורית סטרוק. אין ספק שנסיעה בתחבורה ציבורית מורידה את נושא תאונות הדרכים ואנחנו בעד לעודד כמה שיותר נסיעה בתחבורה ציבורית בעיקר כי במקרה של תאונות דרכים שהן תאונות חזיתיות אוטובוס הרבה יותר ממוגן. נכון שהאוטובוסים ממוגני הירי מהווים סכנת חיים כאשר יש איזושהי תקלה – ונתקלנו בשני אירועים כאלה. ישראל הזכיר מקרה אחד ולפני חצי שנה היה אירוע נוסף באזור גוש עציון כאשר אוטובוס ממוגן ירי התהפך ובמקרה כזה החילוץ הוא בעייתי. הבקשה היא שאם מכניסים אוטובוסים ממוגני ירי, שיהיו אוטובוסים עם אפשרויות חילוץ ומילוט. אני מזכיר שיש עשרות בסיסים ותחנות משטרה שמחייבים נסיעה בתחבורה הציבורית ואסור לא לשוטרים ולא לאנשי צבא לנסוע בטרמפים ולכן הנושא של תחבורה ציבורית חייב לקבל עדיפות. משטרת ישראל תיתן את כל הסיוע בנושא של אבטחת צירים. כמו שאת אומרת, אין חובה באוטובוסים ממוגנים בכל ציר.

את ההנחיות למסלולים של האוטובוסים הממוגנים נותן הצבא?

אני מדבר כמשטרת ישראל.

אני רואה שאין כאן נציג של הצבא, של הפיקוד, ואני אוכל להתייחס.

יש כאן נציג של מתאם פעולות הממשלה? לא.

אני ממטה בנימין. אני מנהל החברה לפיתוח מטה בנימין. אני לא רואה שיש כאן נציגים של הצבא ולכן אני אסביר לכם בסקירה של שתי דקות היכן כרגע נדרשת תחבורה ציבורית ממוגנת.

מי שקובע היכן נוסעים אוטובוסים ממוגני ירי והיכן לא זה אלוף הפיקוד. על פי ההנחיות של אלוף הפיקוד, נכון להיום, כל התנועה שיוצאת מירושלים על כביש 60 עד עפרה לא צריכה להיות ממוגנת ירי. כל הסטיות מכביש 60 עד עפרה, אם זה שמאלה לפסגות, כוכב יעקב, תל ציון, לא צריך להיות רכב ממוגן ירי, כל הפנייה שמאלה לכיוון בית אל, לא צריך להיות רכב ממוגן, פנייה ימינה לכיוון מכמש, ממכמש, כביש אלון לבסיס טירונים של המשטרה ומכמש, כפר אדומים, לא צריך רכב ממוגן. זאת אומרת, באזור כביש 60 הקטע שנדרש להיות ממוגן הוא מעפרה צפונה עד אריאל.

אני חושב שזה מוריד ארבעים אחוזים מהנפח של התחבורה הציבורית.

אני לא יודע לספור אלא נותן לכם סקירה של המפה שהוציא אלוף הפיקוד.

זה כבר קורה פיזית היום. זה לא משהו חדש. על הצירים שדובי דיבר נוסעים אוטובוסים לא ממוגני ירי.

בגלל שעפרה היא תחנה על אמצע הדרך, בעצם לעפרה לא מגיע אף אוטובוס שהוא לא ממוגן ירי כי כולם בעצם ממשיכים לכיוון אריאל או לכיוון אלון מורה או לכיוון אחר. יכול להיות שאם היינו עושים בעפרה איזושהי תחנת מעבר כלשהי, כל מי שנוסע בין אריאל לעפרה צריך לנסוע מוגן ירי אבל כל הקטע מירושלים עד עפרה לא צריך להיות ממוגן ירי.

אני רוצה להזכיר לכולם שאנחנו נמצאים בעיר ירושלים שהיא בעייתית ועמוסה בפקקים ולפעמים חלק גדול מהזמן שמתבזבז או שהולך באוטובוס הממוגן ירי הוא רק לנסוע מהתחנה המרכזית עד שהוא מגיע לחיזמה או לאדם. על זה הוא שורף את הזמן היקר שלו במקום שאת הזמן היקר שלו אנחנו ננצל בקטע בו צריך אותו ולא היכן שלא צריך אותו.

העירו לי, וזה נכון, שהיכן שצריך רכב ממוגן ירי והיכן לא צריך, אלה דברים שצריכים להידון בוועדת המשנה של חוץ וביטחון שדנה בנושאים האלה. באופן כללי אתם יכולים להעלות את הנושא אבל לא להרחיב בעניין הזה.

לפני יומיים הייתה ישיבה בוועדת המשנה של חוץ וביטחון ואני הייתי גם בה, הועלה הנושא של המחסור באוטובוסים ממוגני ירי וכי כל האוטובוסים ממוגני הירי שנמצאים היום, כמעט רובם, למעט מספר מועט, הגיעו בעצם לגיל 15.

אדוני, אני מבקשת לעצור את הנושא הזה. בהחלטה של הוועדה ודאי הנושא הזה יועבר עם המלצה של ועדת הכלכלה לוועדת חוץ וביטחון. תודה.

אני חבר ועד מקומי בכוכב יעקב, תל ציון. לא דיברו כאן על הקו לכוכב יעקב, תל ציון, קו 43. בעבר האוטובוס הזה שירת פחות או יותר את שני הישובים האלה כאשר בתל ציון גרים כ-4,600 נפשות ובכוכב יעקב 3,000 נפשות. הקו שירת את הישובים האלה ופחות או יותר כמובן עם בעיות קלות כפי שיש בכל קו, הקו תפקד. בתקופה האחרונה התחילו להוסיף תחנות גם בחיזמה שם יורדים אנשים וגם בשער בנימין וגם תחנת דלק כך שהאוטובוס הזה הפך עזר לכל הישובים בסביבה. אין לנו בעיה לעזור לכל מי שאפשר. התדירות, מאחר וזה ציבור חרדי, של האוטובוס הזה גבוהה, לכן התושבים מישובים אחרים שמחים להשתמש בו ולהמשיך בטרמפים. בשמח נעזור לאנשים אבל זה גורם לאי יציבות בקו. בגלל שזה לא ישוב מסוים אלא אלה אנשים שלפעמים מגיעים לחתונה לפעמים מדובר בישובים מסוימים, אין קו מנחה וכמה שמוסיפים אוטובוסים, זה לא נותן מענה כי יש שעות שיש עומס ויש שעות שאין ואנשי תל ציון וכוכב יעקב נמצאים הרבה פעמים בתחנות כאשר אנשים מישובים אחרים ממלאים את האוטובוס כך שהוא לא עוצר בתחנה.

אני חושב שיש פתרון לדבר הזה. היות וכרגע בונים עוד מעל 400 יחידות דיור בתל ציון ובכוכב יעקב עוד שישים יחידות, והן כבר בבנייה, בעוד שנה-שנה וחצי יצטרכו לפצל את הקו הזה. הקו הזה לא יכול להחזיק את כל הכמות הזאת של התושבים. מאחר וזה הולך לקרות, נראה לי שהיום הדבר הנכון הוא לפצל את הקו כבר עכשיו ולקבוע שני קווים כאשר אחד יהיה ישיר לתל ציון והשני ישרת את כל הישובים מסביב עם אותן תחנות שקיימות היום ויסתיים בכוכב יעקב. ברגע שיהיה את זה, אין לי בעיה שיהיו כל האוטובוסים שצריך כדי להוריד מאתנו, מתל ציון, את כל מה שצריך כדי שהקווים האלה ישרתו את אותם תושבים אבל זה יכניס יציבות לשני הקווים כי כשיש קו לישוב מסוים, יש יציבות ויודעים מתי יוצאים הרבה ומתי פחות כך שבגדול אפשר לכמת את כמות הנוסעים. כמובן שתמיד יהיו בעיות קטנות אבל ברגע שיפצלו את הקווים האלה, זה ייתן יציבות לשני הקווים וזה יוכל לשרת נכון את כל התושבים באזור.

יש מצב שהתושבים לא יכולים לעלות על הקווים שמגיעים בזמן כי אנשים מזדמנים ממלאים את האוטובוס.

זה קורה כל יום. אנשים של תל ציון מחכים בתחנות, עוברים שלושה-ארבעה אוטובוסים ולא עוצרים. אנשים יורדים בחיזמה לפסגת זאב.

הבעיה, אם אני יכול לחדד אותה - העובדה שיש נוסעים מזדמנים זה בסדר – שהנוסעים המזדמנים עולים ויורדים בקטע מסוים בקו והם לא נוסעים לתל ציון ולכוכב יעקב אלא הם יושבים על קו שממילא יכלו לקחת אוטובוס עורקי שעובר שם. מבחינתם הם במקרה עולים על הקו הזה כי הוא זמין ואז מי שצריך להגיע לנקודות הקצה, אין לו מקום.

כמו שעושים בחלק מהמועצות האזוריות, צריכים להפריד בין אוטובוס ישיר לאוטובוס מאסף. עושים את זה בכל הארץ וזה צריך להיות גם שם.

אם יהיה אוטובוס עורקי, זה יפתור את הבעיה.

כל הנוסעים העורקיים נוסעים שם וכל אחד לוקח את מה שהוא צריך לנקודת הקצה שלו.

הרעיון של שאטלים ספציפית לתל ציון לא יהיה טוב כי הרבה מהתושבים, בגלל שזה ציבור חרדי, עם עגלות ותינוקות וכדי לעלות ולרדת מהרכב זה מאוד מורכב. לכן אני חושב שבמקרה של תל ציון כן צריך לשמור על קו ישיר מירושלים.

קו ישיר עם חלוקה בפנים.

אין ויכוח על כך שתל ציון הוא ישוב גדול. אני לא יודע מי זה אנחנו, אבל אנחנו מועצה.

אנחנו יחד.

אתם חלק מאתנו ואנחנו כאן בשיתוף פעולה גדול. התושבים של תל ציון הם צרכני תחבורה ציבורית וצריך לדאוג להם. לכן הנושא של מזדמנים או לא מזדמנים, הם תושבים שצריכים לנסוע. מה שבני מעלה וזאת נקודה נכונה שהאלטרנטיבה היחידה היום של קו זמין שמגיע לאזור הזה היא 143. אם היינו מייצרים קו חלופי שעושה את הקו הזה, תושבי תל ציון היו נוסעים בלי שום בעיה אבל היום אין שום אלטרנטיבה.

זה לא היה פותר.

עד שער בנימין. הם לא נוסעים עד תל ציון. הם נוסעים עד שער בנימין וזה קטע קצר לא מוגן.

קו פיצול הוא יותר טוב.

האנשים האלה צריכים להגיע לשער בנימין כי משם הם נוסעים. צריך לייצר קו שמפסגת זאב ממשיך לשם ואז אין שום בעיה.

אגד, בבקשה.

אני רוצה להתייחס לטענה לגבי תל ציון ולגבי העומס על התחנה, בעיקר בפסגת זאב וחיזמה. הטענה היא נכונה. נושא התחנות לא נמצא תחת אחריותנו. אני רוצה לציין שקווי תל ציון ואדם – יש כאן נציגות שגם הייתה אצלי במשרד כמה פעמים – תוגברו במעל 10-15 נסיעות במהלך חצי השנה האחרונה על מנת לאפשר לאותו ציבור שגדל נסיעה מהירה הביתה. אורך הקו ומסלול הקו לא דומה למה שאתה אומר וצריך להפריד את זה מהדיון של ממוגני הירי שזה דיון שונה לגמרי לגבי תל ציון ואדם כי זה לא קשור לממוגני ירי.

אני רוצה לחזק את ידך לגבי העבודה שעשית שהיא באמת עבודה מצוינת ואני תומך בעבודה שלך. אני רוצה להוסיף ולומר שבכמה מקומות ניסינו לעשות את מה שאתה אומר, אם זה שאטלים או תחנה לשער בנימין על מנת שהרכב ממוגן הירי לא ייסע בתוך הערים, אני תומך בזה וזה נכון, אבל אנחנו בדרך כלל נתקלים בסירוב של המועצות המקומיות. לדוגמה, אורית, אצלכם בישוב. לפני שבועיים הייתי אצל מזכיר המועצה שלכם בדיוק בנושא הזה. אנחנו רוצים לשרת את השירות לחברון לצורך העניין – וזה לא הדיון – אבל זה בדיוק אותה נקודה וזאת נקודה נכונה. אנחנו נתקלים בישובים בבעיה הזאת.

חגי, סליחה, אני חושב שעצם זה שאנחנו הגשנו את התכנית הזאת ואנחנו גם יושבים בפורום אגד יחד עם קמ"ט תחבורה ישראל אפריאט, יחד עם בא כוחך צדוק יצחקי, הנושא הזה מועלה כרגע כהצעה ואני חושב שאנחנו כן רוצים שתעשו על זה פולו-אפ ותקדמו את ההצעה הזאת. אני אוסיף על דבריך וגם אוסיף על דברי החברים כאן ואומר שעצם הסרבול של הנסיעה הזאת לא נותן לתושבים לעלות על האוטובוסים ורוב התושבים לדאבוננו הרב, וגם מבחינת המצב הביטחוני שקיים היום בשטח, עולים על רכבים, טרמפים לצורך העניין. ברגע שלא יהיה הסרבול הזה, התושבים יעלו על האוטובוסים. העובדה לכך היא שאנחנו מציגים כאן את נושא קו 143 שמבחינתנו מטופל מעל ומעבר ואנחנו עושים זאת יחד אתכם – ואני רוצה לחזק את ידיכם בנושא הזה – ואנחנו נותנים את כל המענה לטובת הנושא. אתם באגד עם אוזן קשבת לנושא קו 143 ומתן עזרה לתושבי תל ציון, כוכב יעקב ושאר המקומות בבנימין. ברגע שזה יהיה, אני חושב שהעלייה לאוטובוסים תהיה יותר גדולה מכפי שהיא היום וזאת עובדה.

אתה מתכוון לשימוש בתחבורה הציבורית לפני כל אלטרנטיבה אחרת.

כן.

זה גם יצדיק את תגבור הקו. ממילא האחד קשור בשני. מה הפתרון שלכם?

לצערי אנחנו מסיימים את העבודה שלנו בחודשים הקרובים. אני חושב שניתן לבנות תכנית עבודה דומה על המתווה שהוצג לנו כאן ולהביא את זה למשרד התחבורה על מנת שיחווה את דעתו ויביא את זה למפעיל הבא.

אנחנו נשמע לגבי המפעיל הבא, האם המכרז הוא שונה או באותה מתכונת. זה הזמן לשמוע את נציגת משרד התחבורה.

אני רוצה לציין שאנחנו באמת נמצאים בקשר ארוך ודי תדיר עם המועצה המקומית והנושאים האלה, כמו שהם מציגים, הם מציגים לעומק. הנושאים מוכרים לנו. כל האמירות כאן הן נכונות ואנחנו מסכימים אתן והן גם הבסיס של עקרונות התכנון עם העברת הקווים מאגד לאגד תעבורה. כל מה שמדובר כאן נמצא במסגרות התכנון עליהן אנחנו מדברים ועתידות להיות מוצגות לנציגי המועצה כבר בשבוע הבא. מבחינתנו לפחות זאת גם ההזדמנות להצטייד באוטובוסים נוספים חדשים לא ממוגנים. אני כן חייבת לומר מילה קצרה בנושא זה כי יהיה לנו קל הרבה יותר לפתור את כל הבעיה של הישובים שסמוכים לצירים הלא ממוגנים מאשר הצירים הממוגנים. אנחנו כן – כמובן בתיאום אתכם עם הסדרי כרטוס – מעוניינים לקצר את אורך הקווים הממוגנים שלא ייסעו למשל בתוך ירושלים כי זה בזבוז זמן. ברמה של עקרונות התכנון אנחנו רואים שהנסיעות בין מוצא ליעד יהיו בהשוואה לרכב פרטי ארוכות בלא יותר מ-45 דקות. זאת אומרת, שלא נראה את התופעה הזאת של קו שבמקום אורך נסיעה שלו הוא חמישים, דקות הנסיעה אורכת קרוב לשעתיים. חשוב לי לציין שבאמת כל העקרונות האלה הם העקרונות עליהם אנחנו מבססים את התכנון והעברת הקווים לאגד תעבורה ונשמח להציג לכם אותם.

קודם כל לוח זמנים. אתם מציגים להם בשבוע הבא.

בשבוע הבא אנחנו נפגשים.

מה לוח הזמנים ליישום?

מתי אגד תעבורה תיכנס לשטח?

אמורים להיכנס לקראת אוגוסט.

לקראת אוגוסט אלה יוצאים ואלה נכנסים. מדובר על תכנית אחרת? אתם תציגו אותה, אבל אולי תאמרי בכמה מלים מה אמור להיות שלא היה עד עכשיו. אני מבין שמדובר בייעול התחבורה, הנגישות, הזמינות ומהירות האוטובוסים.

אני אומר בקצרה. קודם כל, הקווים שלא ממוגנים – אנחנו מדברים על קווי אדם, קווי כוכב יעקב, תל ציון, בית אל – יתוגברו וכמו שאתה אומר אלה גם קווים שהזיקה שלהם ליעדים שונים בירושלים היא מאוד מאוד חזקה ואנחנו גם לא מוצאים לנכון לעצור אותם בשער בנימין, מה עוד שאין שום יתרון כיוון שהם ממילא לא ממוגנים. על זה אנחנו מסכימים.

לגבי שאר הקווים. לעומק מטה בנימין, אנחנו גם מעוניינים קודם כל לפצל אותם. כמו שאתם מכירים, היום יש לכל קו הרבה מאוד חלופות, יש קושי בבהירות המידע לנוסע ואנחנו מעוניינים לפצל אותם ולהפריד בין ישובים, לתת קשרים ישירים בין היעדים העיקריים דוגמת עפרה-אריאל שהזכרתם ודברים כגון אלה ובאמצעות זה גם לקצר את זמן הנסיעה וגם זה יאפשר לנו באותו מצאי אוטובוסים קיים לתגבר את השירות. אותם קווים מרוחקים, אנחנו מעוניינים לקצר לפסגת זאב, שם יתאפשר ממשק בתוך ירושלים הן לרכבת הקלה והן לקווים עירוניים ושוב לקצר את זמן נסיעת הרכב הממוגן בצירים שלא דורשים מיגון.

זה בגדול. בפגישה אנחנו נרד לעומק של כל קו וקו וכל ישוב וישוב כדי לשמוע היכן אנחנו צריכים להוסיף, לשפר ולתקן.

בחצי השנה, עד שזה קורה, יהיה תגבור של הקווים? את שומעת היום מאנשים שהם לא יכולים לעלות לאוטובוס.

אני יכולה להגיד לך שהקווים הלא ממוגנים, כמו שציין חגי, מתוגברים כל הזמן. הקווים הממוגנים, במידה ויהיו חלופות מיגון נוספות, נשמח להוסיף שם שירות. אנחנו כן פועלים לגבי אותו קו שדיברנו עליו רבות, של עטרת ונווה צוף, כבר בשבועות הקרובים לעשות שם את השינוי ואני מאוד מקווה שנצליח להגיע לזה.

תודה רבה. יש בשורה בדברים. אנחנו באמת מקווים אבל כמאמר הפתגם ביידיש, עד בית המרזח צריך גם כוסית של משהו. עד שמגיעים לשם, צריך תחבורה מסודרת וצריך להבין שזאת לא רק עוד חצי שנה אלא זה קורה אחרי שסובלים זמן רב. אני מניח שיש אכלוס של דיירים חדשים ובסך הכול חודשי הקיץ הם עמוסים – הבנתי שיש שם אולמות אירועים שבחלקם פתוחים ובקיץ בוודאי השימוש בהם גובר – כך שהבעיה מתגברת.

האם יש עוד מישהו שרוצה להוסיף בקצרה?

יושב ראש ועד תל ציון. אני רוצה לברך את ישראל, סגן ראש המועצה, ואת רוני שניר ושירלי שבאמת לוקחים את נושא התחבורה לתשומת לבם בצורה מאוד מאוד טובה ולשביעות רצון כל התושבים.

העלו כאן את הנקודה של כל תושבי בנימין – זה קצת אבסורד לומר את זה – שישים אלף אנשים סביב שישה קווי ובגלל שהזמינות שלהם מאוד קטנה, של ארבע-חמש פעמים ביום, נוצר עומס כבר כיום על קו 143 בצורה שדורשת לדעתי תוספת קווים. גם כשנותנים עוד תוספת קו, זה בקושי מכסה את עצמו. לדעתי המודעות לקו 143 עוד גוברת כי כל יום יורדים בחיזמה, כי באמת אני מבין את תושבי בנימין שאין להם דרך אחרת להגיע הביתה אלא להגיע לתחנת הדלק ושם למצוא טרמפ. אני מדבר על הצורך בתוספת כיום ולא בעוד חמישה חודשים.

תוספת אוטובוסים לקו. תגבור הקו.

כן. דבר נוסף שמעמיס על האוטובוסים כיום זה שאין מפרץ לעגלות ונוסעים שעולים בשעות הבוקר ובשעות הערב מירושלים, רוב לחמש-שש עגלות בזמן שאין ולו מפרץ אחד לעגלות, חלקם מעמיסים על הכיסאות ונוצר עומס שאפילו אין מקום לעמוד ואני מדבר כתושב שנוסע בתחבורה ציבורית ולא ברכב פרטי ואני רואה את זה יום יום ושעה שעה. אין מקום לעמוד ואנשים נדחסים ליד הדלתות. נכון שמוסיפים – יושבים כאן חגי וצדוק שעושים עבודת קודש – אבל זה עדיין לא עונה לדרישה הגבוהה.

חשוב לציין שהנסיעה מתל ציון לירושלים ברכב פרטי לא אמורה להיות יותר מ-20-22 דקות בזמן שבשעות הבוקר ובשעות הערב נסיעה כזאת מתל ציון לירושלים וחזרה יכולה לארוך בסביבות חמישים דקות ומעלה, ואני מתכוון למרכז ירושלים, לבר אילן-ירמיהו. כשאני יורד בפסגת זאב, בדרכי לנווה יעקב, אני עצמי יורד אחרי 40-42 דקות, שזה המון זמן. אני כבר לא מדבר על תלמידים שיוצאים מחוץ לישובים ללמוד בירושלים ואני לא חושב שזאת חוויה כל כך נעימה לעבור כל בוקר נסיעה כזאת ארוכה הלוך ונסיעה כזאת ארוכה חזור, שלא לדבר על כך שהם לפעמים צריכים אוטובוס המשך לרכס או לרמות ולכל שכונה אחרת בירושלים. אני חושב שאם כבר מציגים, תכנית, צריך להפוך אותה לידידותית יותר. אין שום סיבה שנסיעה כזאת צריכה לארוך יותר מ-35 דקות למרכז ירושלים. אפשר להפוך את זה לשניים-שלושה קווים כפי שרואים בגבעת זאב ובנווה יעקב שם אני עובד.

יש לישראל הצעה בעניין הזה ונראה אם היא תהיה מקובלת על משרד התחבורה כי אולי היא תקל עד הפעלת המכרז החדש.

לאור הדברים שאתם מעלים, אני פונה לנעה ולאגד. יכול להיות שכדאי לייצר כבר בזמן הקרוב קו עירוני בתדירות גבוהה שייסע עד למעבר מכמש, שער בנימין, ובעצם כל הנוסעים שהיום עולים על האוטובוסים של תל ציון ישחררו להם את הקו. יכול להיות שזאת הצעה שהיא ישימה מידית ולא קשורה בתכניות ארוכות טווח.

זה צריך להמשיך עד כוכב יעקב.

לא, לא צריך.

אם יש קו כזה, אף אחד לא יצטרף לאוטובוסים של כוכב יעקב ותל ציון.

אנחנו נבדוק את זה.

בעתיד יהיה פיצול של הקו?

יש הסדרה של כל נושא השירות לכוכב יעקב.

יש קו נפרד לשער בנימין ומכמש? אני מציע גם את זה. במידה ואחרי הצגת הדברים יהיו דברים שעדיין יצטרכו בירור בוועדה, נשמח לעשות את זה.

אני מנכ"ל אגד תעבורה. קודם כל, אנחנו נשמח להיכנס. אנחנו כבר עכשיו משתפים פעולה עם משרד התחבורה בתכניות החדשות והאנשים שלנו יושבים אתם ולומדים, גם מאגד וגם ממשרד התחבורה. אנחנו נשמח לשרת אתכם ולשתף פעולה בכל הנושאים עליהם דיברתם.

אני מאחל לך הצלחה בתפקיד.

כבר רכשנו אוטובוסים לטובת העניין הזה והאוטובוסים שהם לא ממוגנים פולי קרבונט לפי דרישה של משרד התחבורה בחלק מהקווים. אנחנו נשמח לשתף פעולה ולתת שירות ככל שנידרש.

ברוכים הבאים. אנחנו באמת מברכים אתכם. אני שומע גם מחמאות על אגד וזה טוב.

חגי, כשאתה אומר שתשבו על זה, אתה חושב שבאיזה לוח זמנים אפשר יהיה לעשות את זה? אולי זה אחד הדברים שנצא אתו מהוועדה.

אנחנו צריכים לשבת.

השאלה היא אם עוד לפני פסח יהיה אפשר להפעיל את זה.

לפני פסח, אני לא מאמין. הבעיה העיקרית היא בדרך כלל באי הסכמות בתוך הישובים, איזה ישוב יהיה ראשון ואיזה ישוב יהיה אחרון. בדרך כלל בקווים הארוכים עשינו עבודה מסוימת ובאנו עם בשורה לקצר את הקו במתווה שהעלית כאן אבל נתקלנו בסירוב או באי הסכמה לגבי ישובים מסוימים שכרגע אני לא רוצה לנקוב בשמם לגבי מי שיצא ראשון ומי יצא שני. אנחנו נכונים לבוא ולעזור כמה שיותר מוקדם, אם זה לגבי אותם קווי אורך ואם זה בנושא תדירות השירות ולתגבר היכן שצריך במקומות בהם אין אוטובוס ממוגן ירי ואנחנו עושים את זה.

חבר הכנסת מקלב דיבר עכשיו רק על הקו שלא קשור.

צריך להבין שיש כאן בעיה מבחינת הזמנים. נכון שבשעות מסוימות האוטובוסים לא מגיעים ליעדם בזמן אבל זה לא קשור לוועדה הזאת אלא זה קשור לוועדה אחרת, אבל כן צריך לציין את זה כאן בוועדה את נושא הכביש של אדם-חיזמה שהוא פקוק. יש הרבה פקקים בשעות הערב ובשעות הבוקר וזה לא באשמת אגד על שהם לא יכולים להגיע ליעדם בזמן. הטענה הזאת שמגיעים בשעות מסוימות מאוחר, זאת בעיה שלא באשמתם.

דיברו על אורך זמן הנסיעה.

אתה צודק וצריך להתייחס לנקודה הזאת. מעבר לכך, צריך להסתכל על נקודה אחת והיא שהאוטובוס הזה כיום משרת את כלל התושבים וכאן אני מאוד מסכים עם חגי ועם צדוק שאנחנו נותנים כאן כרגע מענה וצריך למצוא לזה פתרון. אנחנו נשב אתם ואנחנו נפתור את הנושא הזה ביחד עם החברים כדי להגיע לפתרון הבעיה.

יש פקקים בכל מקום. אגד יודע שהוא צריך להתמודד כמעט בכל מקום בירושלים. לדוגמה שכונת רמות בה אני גר, שכונה עם חמישים-שישים אלף תושבים ובבוקר הפקק הוא מרמות עד הר חוצבים ולא סתם פקק אלא פקק כבד במיוחד מאחר וכביש 1 בשיפוצים ולכן רבים נוסעים בכביש 443 דבר שגורם עומס רב. אנחנו עדים לכך שיש היום צפיפות מאוד גדולה ועומס בתחבורה הציבורית בשעות מסוימות, אבל לא כדאי להצדיק דברים. הדוברים העלו כאן דברים שלא קשורים לפקקים כמו תכנון תחבורה, מוצא ויעד, פיצול קווים וכולי, דברים שקשורים לתכנון.

כבוד היושב ראש, אני מעמותת נכים למען נכים. הייתי גם קצין בטיחות של מרחב בנימין בשירותי הצבאי. מגיעות אלינו הרבה פניות שגם לנכים יש בעיה בתחבורה הציבורית במרחב בנימין. גם אנשים עם מוגבלות, אין להם אפשרות לעלות עם העגלות שלהם. אני מייצג 350 אלף נכים והגיעו אלינו פניות רבות. אני מקווה שכבוד הוועדה וכולם ידאגו גם לנכים. תודה רבה.

אני חושב שכולם יודעים שהאוטובוסים הממוגנים לא נגישים.

אחת הבעיות שאני עליתי עליה בדרך הטיפול שלי בחקיקה ביהודה ושומרון היה שחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לא חל ביהודה ושומרון. זה פשוט נורא. זה לא עולה על הדעת שבנושא כזה של זכויות אנשים עם מוגבלות, השאלה הזאת הפוליטית של קו ירוק או לא קו ירוק תפריד בין אנשים. זאת שערורייה בפני עצמה שאנחנו צריכים לתקן אותה.

אין ספק.

אתם רוצים להוסיף עוד משהו לפני שאני מסכם את הדיון?

סכם אתה אבל העיקר שיהיו לוחות זמנים כי זה מה שחשוב.

אני רוצה להציע הצעה. אחרי הישיבה גם משרד התחבורה , אגד ואתם תשבו לישיבה. ניתן לכם לשבת כאן כדי לראות מה אפשר לעשות כי אחרת זה יכול להתפרס על פני זמן רב. במשך חצי השנה הקרובה, אני באמת חושב שצריך להיות מענה אם יש רצון של שני הצדדים. ההצעה הזאת היא לא הצעה מסובכת מבחינת התושבים אלא אני מבין שבעיקר משרד התחבורה צריך לאשר פיצול וזה לא קורה בהחלטה מהירה. זה ייתן המרצה לקווים האחרים שייכנסו וזה לא שעם כניסתם אנחנו עושים זאת אלא זה יהיה המשך למה שקורה עכשיו. בינתיים נותנים מענה כזה והוא ניתן גם על ידי אגד שאחר כך יוצאת אבל הקו כבר יהיה קיים וזה גם ירגיל את האנשים וגם יעשה סדר בתחבורה הציבורית כך שכאשר ייכנסו אחרים זאת תהיה גם כניסה יותר קלה.

אנחנו מודים לכל המשתתפים, ודאי מודים למציעי ההצעה לדיון מהיר. ראינו את החשיבות של הנושא ומכירים בחשיבותו. אנחנו נעקוב אחרי הדברים.

אני מסכם את הישיבה.

הוועדה מחליטה לבקש ממשרד התחבורה לבצע סקר צרכים לשימוש בתחבורה הציבורית במטה בנימין וכן בחינה של הקווים והמסלולים של הנסיעה באוטובוס מהאזור וזמני הנסיעה בין המוצא ליעד.

בהתאם לממצאים לבחון מספר דרכים להגביר את תדירות הנסיעה ולקצר את זמני הנסיעות בין המוצא ליעד באמצעות הוספת קווים וקביעת קווים ישירים וקווים מאספים.

הוועדה מבקשת ממשרד התחבורה להעביר אליה בתוך חודשיים את ממצאי הסקר וההצעות לקווים ולמסלולים החדשים למפעיל החדש.

עד למעבר הצפוי למפעיל החדש, הוועדה מבקשת מחברת אגד לתגבר באוטובוסים נוספים את הנסיעה בתחבורה הציבורית באזור ולהעביר לוועדה מידע על מענה לצורכי התחבורה הציבורית לתושבים.

אני מציע לגבי האזור, לכתוב בפרט בנושא של אזור תל ציון. יש בעיה נקודתית.

בסדר. מעבר מכמש, תל ציון.

לא להעביר לוועדה אלא בעקבות המידע שנמסר לוועדה על היעדר מענה לצרכים של התחבורה הציבורית.

נכון.

קיבלנו בסיפוק רב את הודעת נציג אגד תעבורה כי כבר עתה החלו בבחינת הקווים וברכישת אוטובוסים נוספים. אנחנו מקדמים בברכה ובסיפוק רב את ההיערכות שלכם.

בנושא עליו דיברנו של האוטובוסים הממוגנים, הוועדה תעביר לדיון בוועדת של ועדת חוץ וביטחון את בחינת השימוש בנסיעה באוטובוסים ממוגני ירי במטה בנימין בפרט ובאזורים נוספים בכלל ולדון בבחירת סוגי האוטובוסים הממוגנים ולבדוק את התקינות שלהם ואפשרות המילוט מהם במקרה של תאונות דרכים, שריפה וכיוצא באלה דברים.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:25.>