PAGE
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
18/02/2014
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
<פרוטוקול מס' 194>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, י"ח באדר א התשע"ד (18 בפברואר 2014), שעה 11:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 18/02/2014
תקצובה של ער"ן כמובטח, תקצובה של ער"ן כמובטח
פרוטוקול
סדר היום
<1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): תקצובה של ער"ן כמובטח של חה"כ יחיאל חיליק בר>
<2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): תקצובה של ער"ן כמובטח של חה"כ מיכל רוזין>
מוזמנים
¶
>
פרופ' רוני גמזו - מנכ"ל משרד הבריאות
ד"ר איגור ברש - מנהל המחלקה למערך קליני, משרד הבריאות
ד"ר גדי לובין - ראש שירותי בריאות הנפש, משרד הבריאות
מורי אמיתי - רפרנט בריאות באגף התקציבים, משרד האוצר
שלמה פשקוס - רפרנט בריאות, משרד האוצר
יוכי סימן טוב - מנהלת היחידה להתמודדות עם מצבי לחץ, משרד החינוך
זאב ברומיל - ראש תחום תקציבי מנהל שכר וכוח אדם באגף התקציבים, משרד הביטחון וצה"ל
דוד קורן - מנכ"ל ער"ן, אגודה ישראלית לעזרה ראשונה נפשית בטלפון
חיים אורון - ח"כ לשעבר, אגודת ידידים, ער"ן, אגודה ישראלית לעזרה ראשונה נפשית בטלפון
רישום פרלמנטרי
¶
יעל – חבר המתרגמים
<1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): תקצובה של ער"ן כמובטח של חה"כ יחיאל חיליק בר>
2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): תקצובה של ער"ן כמובטח של חה"כ מיכל רוזין
היו"ר מיכל בירן
¶
שלום לכולם. אנחנו נתחיל את הדיון בהיעדרות משרד הרווחה והשירותים החברתיים, זה פשוט זלזול בכנסת. משרד האוצר מאחר, אני לא יודעת אם הם יגיעו, זה איחור של רבע שעה ובכל מקרה זה לא סביר.
אתן את זכות הדיבור למציעים, בבקשה חבר הכנסת יחיאל חיליק בר שיפתח את הדיון.
יחיאל חיליק בר
¶
>
אני מודה לך גברתי יושבת הראש על ההיענות. אני מבקש להביע תרעומת שגם משרד האוצר וגם משרד הרווחה לא נמצאים כאן, בעצם אלה הם שני הגורמים האמורים לתת את התשובות. אבקש מכבוד היושבת ראש לשלוח בשם כולנו מכתב נזיפה חמור ותרעומת שהם לא פה ולדרוש לקבל מהם תשובות להחלטות הוועדה.
הסיפור של ער"ן – אגודה ישראלית לעזרה ראשונה נפשית בטלפון, נכנסתי לסיפור של לפני כחודשיים. כמי שכל החיים, או מרבית החיים, מלווה אותו המושג של ער"ן כמשהו שאם אני יודע שיש גוף מזוהה עם מצוקה נפשית ומתן פתרונות למצוקה נפשית זה ער"ן. יודעים את זה כולם. לא יודעים מי עושה את זה בדיוק במשרדים הממשלתיים, יודעים שער"ן זה מוסד, זה מותג שהוא קשור לעזרה נפשית לאלפי ומאות אלפי אנשים ואזרחים במדינת ישראל.
בישיבה שהייתה לי עם המנהלים של ער"ן שמעתי בכמה הארגון הזה מתוקצב, או יותר נכון כמה הוא לא מתוקצב וכמה עבודה הוא עושה המבוססת כמעט כולה על מתנדבים, זה אינטרס עצום של המדינה להשקיע טיפה יותר ולקבל המון יותר תמורת הטיפה הזאת. המדינה עדיין לא עושה את זה ומעכבת תקציבים שהיא אפילו הבטיחה. זה פשוט שערורייה ולא עולה על הדעת.
כמו שציינתי ער"ן היא באמת כתוב,ת ואוזן קשבת ומתן סיוע נפשי באמצעות האינטרנט והטלפון ל- 160 אלף פוני מצוקה מדי שנה. היא גם ידועה ככתובת אמינה לפונים אליה. כפי שהבנתי מער"ן יש למעלה מ-100 אלף פניות שפשוט לא נענות עקב חוסר בתקציבי הדרכה, בתגבור כוח אדם ובמתנדבים. מחסור זה בעצם מצמצם את השירותים הכול כך חשובים שהפונים מקבלים. מי יודע אם כתוצאה מכך חלילה לא מצליחים למנוע מצבים של אובדן והתאבדויות. את זה אף פעם לא נוכל לדעת כי ער"ן לא יודעת לענות על הפניות האלה.
ער"ן, דה-פקטו, מחליפה את המדינה בתחום הזה ומונעת בפועל עומסים אדירים משירותי הנפש והרווחה של הממשלה. אילו המדינה הייתה מעריכה את זה, אבל היא לא. ער"ן בעצם מחליפה את המדינה בתחום אלה.
התמיכה של משרד הבריאות ומשרד הרווחה שניתנת לער"ן מהווה פחות מ- 4% מתקציב. 4% וזה משהו שצריך לערער עליו. מיד נדבר גם על ה- 4% האלה.
אני חושב וסבור שיש צורך בפתרון תקציבי מידי הולם. המדינה מצד אחד לא יכולה להוות תחליף לשירותים של ער"ן, כי ידועות השלכות התקציביות של החלפת 1,000 מתנדבי הארגון בעובדים בשכר מטעם המדינה. תארו לכם, כמה רק הסעיף הזה יעלה למדינה. לכן המדינה חייבת לתת פתרון תקציבי הולם לער"ן.
חשוב לציין נתון אחד. המדינה הקימה עכשיו את המועצה למניעת התאבדויות ותקציבה אותה לשלוש שנים בסכום של 55 מיליון שקלים. 55 מיליוני שקלים. אנחנו לא יודעים מה המועצה הזאת תעשה ואיך היא תעשה. בתוך זאת היא לא מוצאת דרך להעביר את 2 מיליוני השקלים הבודדים והמסכנים שהם הרבה פחות מעבר להגיוני שיינתן לער"ן. 2 מיליוני השקלים האלה הם 1 מיליון ממשרד הבריאות ו- 1 מיליון ממשרד הרווחה היא לא מוצאת דרך להעביר. אבל להקים מועצה למניעת התאבדויות, שזה חשוב מאוד ואני מאוד בעד, נצטרך לראות מה היא עושה, אבל לתקצב אותה ב-55 מיליון שקלים את זה היא עושה. לאן הכסף הולך ואיפה הכסף? אני באמת לא יודע.
גברתי היושב ראש, לכן אבקש שהוועדה הזאת קודם כל תכיר ותאמר שהיא רואה בער"ן עמותה מצילת חיים, פשוטו כמשמעו, ושהיא זו שמהווה כתובת למענה ראשוני וסיוע למאות אלפי אזרחים בשנה. אני גם קורא לוועדה לקרוא לממשלה לעמוד בהתחייבותה לוועדת העבודה והרווחה מיוני האחרון להעביר תקציב בסך של 2 מיליון שקלים באופן מידי לער"ן. שהוועדה תדרוש ממשרדי הבריאות והרווחה להעביר את התקצוב שהם התחייבו ולהציג תוך חודש תכניות תקצוב לער"ן באופן שיבטיח את רציפות הפעילות שלה לאורך שנים. כמו שאומרים הגורמים המקצועיים כאן, כל שנה הסיפור הזה חוזר והם צריכים להיתלות בעוד מליון ועוד שני מיליון. הגיעה הזמן שאם יודעים למצוא 55 מיליוני שקלים לגוף שאנחנו לא יודעים מה הוא עושה, תדע הממשלה והמדינה להגיב, וגם המשרדים הרלוונטיים, משרד הרווחה ומשרד הבריאות, לתת תקציב ארוך זמן לער"ן, הייתי רוצה שהוא יהיה הרבה יותר מ- 2 מיליון שקלים בשנה, אבל גם אם אלה אותם 2 מיליון שקלים בשנה ראוי שנדע להבטיח את זה.
מיכל רוזין
¶
אני מסכימה עם כל מילה של חבר הכנסת יחיאל חיליק בר, אנחנו הגשנו את הבקשה לדיון מהיר אפילו לא בתאום, זה יצא מהלב של שנינו.
אבקש לומר משהו שהוא קצת יותר רחב. אתה אמרת, אבל אני אבקש להדגיש את הדברים. העניין של בריאות הנפש במדינת ישראל בקריסה. צריך להבין את זה. בכל הרפורמה בבריאות, הייתי מעורבת בה בשנים האחרונות, היא עדיין במקום שאנחנו יכולים להתגאות בה. מצב בריאות הנפש בהרבה מאוד תחומים רחוק מלהיות משביע רצון. מי שלא מגיע לער"ן ומי שלא מקבל את הסיוע מער"ן יגיע בהמשך או לא יגיע, כי בעצם אין מענים או אין מספיק מענים שיאפשרו לטפל באותם אנשים. המקום בו המדינה מחליטה שהיא לוקחת צעד אחד אחורה משירותים חברתיים כל כך חשובים, כל כך חיוניים ואומרת 'בואו ניתן לעמותות את הסיוע, באו ניתן לאנשים טובים, לארגונים, ניתן להם לעשות את העבודה' ולוקחת אחרי שנה צעד אחורה ואחרי ועוד שנה עוד צעד אחורה ומשאירה את זה לארגונים שמתבססים על התנדבות, אנחנו גאים במתנדבים האלה, אבל הם לא יכולים, הם לא יכולים להחליף את המדינה. אלו ארגונים המתבססים על תורמים שמטוב ליבם תורמים. אני טוענת כבר כמה שנים שהתורמים ובעיקר מחו"ל מחליטים בשבילנו, בשביל מדינת ישראל את סדרי העדיפויות של החברה שלנו. הם מחליטים אם הם ישקיעו בער"ן, ישקיעו בנשים מוכות או ישקיעו בחיילי צה"ל ולא חשוב מה, הם מחליטים, הם משנים כאן את כל סדרי העדיפויות. בסופו של דבר מה שהממשלה כבר מחלקת מתגמד לעומת התרומות שהם מחליטים לאן הם ילכו.
חשוב מאוד שהמדינה תבין שיש כאן גוף שנכנס במקומה לתפקיד הזה והוא לא יכול להחליף אותה בכל ושהיא חייבת לקחת חלק בעניין הזה. שרים גם בעבר וגם היום מביעים תמיכה, הם אומרים כמה זה חשוב ומדהים, אני מכירה את זה גם מתחומים אחרים שבהם הייתי מעורבת. בסופו של דבר תמיכה מתבטאת בכסף. אתה חושב שזה חשוב, אתה שם בצד הזה את הסכום המתאים. אם אתה לא שם את הסכום זה אומר שזה נורא חשוב לך אבל יש דברים אחרים שחשובים לך. בחדרי חדרים בשקט אומרים 'נכון, יש לי כך וכך זקנים, ויש לי כך וכך ניצולי שואה, יש לי כך וכך ויש לי בריאות הנפש ויש לי עמותות סיוע כאלה ואחרות ובסופו של הדבר הם עושים את סדרי העדיפויות שלהם. כמו שנאמר, אתם מתכוונים לזה? תהיו פה ותגידו שאתם מתכוונים לזה ואתם שמים את התקציב הראוי לכך.
אני לא מסתפקת ב- 2 מיליון, אני מכירה מה זה ארגון שמתחיל את השנה וצריך להתחיל לגייס מאפס את כל התקציב שלו, הוא לא יכול לתכנן קדימה לא לשנה הקרובה, הוא לא יכול לתכנן לשנים הקרובות, הוא לא יכול לומר 'השנה אפתח סניף נוסף. בשנה הבאה אני אעשה פרויקט לצעירים, שנה אחרי זה אעשה פרויקט אינטרנטי וכדומה'. אתה לא יכול לתכנן קדימה, אתה חי בהישרדות מרגע לרגע, כל חודש אתה לא יודע אם אתה גומר את החודש ואיך אתה משלם משכורות ואיך תגמור את השנה הזאת. אתה באמת חי תחת איום מתמיד. אני בתור מנהלת עמותה לא ישנתי בלילות, אני בטוחה שדוד קורן לא ישן טוב - - -
מיכל רוזין
¶
מלבד הטלפונים ברור. המקום, האחריות הזאת שבה אתה יודע שאתה לא יכול לתכנן קידמה, אתה חי בהישרדות. אין סיבה שהארגונים האלה יחיו בהישרדות, הם נותנים שירות חשוב וחיוני וכמו שאמר חבר הכנסת, זה שירות מציל חיים.
לסיום אבקש לומר משפט קצר כדי להבין שער"ן הוא יחיד במינו, הוא יחיד במינו בהרבה מאוד מובנים. בחברה הישראלית יש הרבה מאוד ארגוני סיוע. ער"ן הרים את כל הנושא של צעירים ונוער באינטרנט, אחד הדברים שארגונים עוד לא מצליחים לעשות, לעשות את המעבר למקום הזה. היכולת לתקשר עם צעירים ועם בני נוער שלא מתקשרים יותר בטלפון, אגב גם בסלולרי הם לא מדברים, הם לא מדברים וגם שהם עונים לי הילדים שלי זה נשמע, אמ, אמ. הם לא מדברים, הם מתכתבים וזאת הדרך שלהם לתקשר, זאת הדרך שלהם לדבר. ער"ן הקימה את הארגון היחיד, ארגון סיוע היחיד שנותן את המענה הזה לילדים ובני נוער. המתנדבים של ער"ן הם מופלאים. אני גאה לומר שאפילו הדרכתי אותם מספר פעמים בנושא שבו עסקתי. הם עדינים ואסור לנו לנצל את המקום של התנדבות ותרומות. אנחנו צריכים לתת בסיס מספיק רחב על מנת שיוכלו לפעול.
היו"ר מיכל בירן
¶
תודה רבה חברת הכנסת מיכל רוזין, הצטרף אלינו באיחור לא אופנתי נציג האוצר, שלמה פשקוס.
שלמה פשקוס
¶
אני מתנצל על האיחור. יש לנו שלוש ועדות שעוסקות בבריאות במקביל. תיאמנו עם מנהלת הוועדה שנוכחותנו נדרשת, אני מתנצל על האיחור.
שלמה פשקוס
¶
אנחנו הבנו שהמתאמת של המשרד תיאמה את זה עם מנהלת הוועדה. אנחנו מתנצלים על כך. שוב יש כמה ועדות שמתקיימות במקביל, אנחנו מנסים להיות בכולן בו זמנית.
דוד קורן
¶
אני מנכ"ל ער"ן. נמצא איתי כאן חבר הכנסת לשעבר חיים אורן, ג'ומס שמלווה אותנו נאמנה.
הבאנו לכאן מצגת קצרה, אנחנו פועלים מסביב לשעון 365 יום שנה, כולל יום כיפור, כולל חגים. מ- 160 אלף יש 4,000 שיחות שיש בהן תוכן אובדני. אני רוצה להתעכב מעט על ה- 800 שהם למעשה טיפה יותר בממוצע, אנחנו מורדים שניים עד שלושה איש ביום מניסיון אובדני שהוא בפועל. אתן לכם שלושה מקרים מהחודש האחרון. קיבלנו טלפון בשפה הערבית מטלפון חסוי, לא הצלחנו להגיע לאיש, לאתר אותו. אחד הכוונים שלנו שהוא קב"ן (קצין בריאות נפש) דרוזי יקר מיד זיהה, אין לי מושג איך, לפי המבטא הוא זיהה שזה מעוספייה, תוך כדי השיחה הוא כתב לזאת שנמצאת לידו, תתקשרי למחלקת הרווחה ותתארי את העניין, חייבים להגיע אליו מיד. תוך 20 דקות הגיעו אליו, האיש היה בתהליך אובדני עם אותו רעל, לא עלינו, שהרג שתי ילדות בירושלים. הסתבר שהרעל הזה מוכר לאלה שזקוקים לו. פינינו אותו בזמן לבית חולים. אנחנו יודעים שהוא נמצא היום בתהליך שיקומי והוא איתנו.
מקרה נוסף, התקשר חייל לפני שבוע, מפורק לגמרי, הגיע למתנדבת שלנו. המתנדבת צעקה עליו כאימא, 'קודם כל תרחיק את הנשק, קודם כל תרחיק את הנשק, אני לא מדברת איתך' הוא עשה כך. דרך שלטונות הצבא אנחנו הגענו אליו. המקרה האחרון, אימא לשני ילדים בקריסה גם אישית וגם כלכלית, גם אליה הגענו.
הניסיון שלנו מראה שאדם שמתקשר אלינו לא יתאבד באותו יום. זו לא תעודת ביטוח, אבל הוא לא יתאבד באותו יום. אנחנו מחברים אותו למי שיכול להמשיך ולסייע לו.
נאמר כאן משהו על עניין האינטרנט, יש לנו קבוצה של 120 איש שפועלים רק באינטרנט. אנחנו פועלים להרחיב את השירות הזה, כמו שחברת הכנסת מיכל רוזין ציינה, בני הנוער לא מדברים. אנחנו הולכים להרחיב את השירות הזה ל-SMS לבני נוער וחיילים. מהניסיון שיש באירופה זה כלי שהוא מאוד יעיל.
נתונים – 25% זה נתון של סובלים ממצוקה נפשית. אגב המצוקה הכי הכי דומינאנטית זה בדידות. זו המחלה של המאה 20 וגם המאה 21. הקווים המיוחדים שלנו הם השפה הרוסית, ערבית, חיילים, וקו ניצולי שואה שהתחלנו איתו בשנת 2013 בשיתוף משרד הרווחה והחברה להשבת רכוש. אנחנו מקבלים כל חודש 600 פניות מצוקה.
קשישים, שוב, המחלה, המצוקה הכי קשה היא בדידות. זה לא רק קשישים.
מאפייני ער"ן – 1,100 מתנדבים, תמיכה טלפונית, אינטרנטית, פנייה אנונימית שזה מה שמייחד, היכולת להתקשר אלינו לא צריך להירשם לשום מקום, השירות נגיש מכל מקום למי שנמצא בערד או בעוספייה או בג'סר אל-זרקא, במטולה השירות זמין לו כל הזמן.
דוד קורן
¶
בשנה החולפת ענינו ל- 160 אלף פניות. המענה בשפות: עברית, רוסית, ערבית ויש לנו מענה באנגלית לא כקו מיוחד, אנחנו מדי פעם בדיון עם ארגונים כאלה ואחרים, רוב המתנדבים מסוגלים לנהל שיחה באנגלית, אם הם לא מצליחים מחברים למישהו שיכול. לא הקמנו קו מיוחד באנגלית למרות שיש לנו פניות מפה ומשם. אנחנו תומכים גם בקו מיוחד שהוא לא שלנו, של עמותת פרקינסון, שאנחנו נתונים להם שירות, אני לא אתייחס לזה כאן משום שזו התנסות לגמרי חדשה. 160 אלף פניות שכל שיחה היא כמעט 25 דקות עד 30 דקות. יש שיחות שנמשכות גם שעתיים ושלוש. אדם שנמצא במצב שברור לנו שאסור לנו להפסיק את השיחה, השיחה תמשך ככל שנחוץ.
שירות נוסף שער"ן מפעילה ובעיקר לקשישים בסיכון, אלו שיחות יזומות כשמאתרים ניצול שואה או קשיש במצב, אנחנו נותנים לו רצף תמיכתי של 12 שיחות, זה משהו שהוא על גבול הטיפול. היתרון כאן היא הנגישות, הוא מקבל את זה אליו הביתה.
דוד קורן
¶
הממשק עם המשטרה הוא ממשק מורכב. במצב של שיחה אובדנית אנחנו נעשה הכול להגיע לאיש. כשאני אומר 'נעשה את הכול' הכוונה לאתר מספר הטלפון שבו הוא נמצא גם אם הוא חסוי. בזה אנחנו נעזרים גם ב"בזק" וגם במשטרה. זה ממשק לא פשוט ובמיוחד עם הטכנולוגיה המאוד מאוד מתפתחת. רק בחודש האחרון, אבל זה לא נושא הדיון פה, הגענו אל אנשים שלא רצו להתאבד, פתאום המשטרה הגיעה אליהם הביתה והייתה מבוכה מאוד מאוד גדולה. זה מה שהמשטרה מנסה לעשות יחד עם "בזק" וזה לא תמיד מצליח.
מילה לגבי התקציב, כפי - - -
היו"ר מיכל בירן
¶
אני אבקש לחדד כאן כי זה קשור לעניין. כשאתם מעבירים את השיחות, המשטרה רואה בכם כמעט איבר מאיבריה, אתם לא מחכים בתור?
דוד קורן
¶
גם "בזק" וגם המשטרה וגם היחידה למשא ומתן של המשטרה. כשאדם נמצא במקום, אנחנו מזעיקים מיד את היחידה הזאת. יש להם הוראה 'אם ער"ן הודיעו שהם זקוקים לנו, אנחנו שם".
מילה לגבי התקציב. חבר הכנסת יחיאל חיליק בר דיבר על כך, 16.5 מיליון זה ללא שווי ערך עבודת המתנדבים שצריך להיות בפנים. פחות % 4- - -
דוד קורן
¶
מה נדרש? – אנחנו חייבים להרחיב את הקווים, יש עשרות אלפים שאנחנו לא מצליחים להגיע אליהם. הרחבת המוקד לפניית צעירים ונוער, הרחבת המענה מהבית שזה סיפור בעיקר טכנולוגי לשעות חירום ולילה. בשורה התחתונה, תקצוב של 3 מיליון, זה התקצוב החסר שלנו. ער"ן זקוקה עכשיו לסיוע. תודה להקשבה.
חיים אורון
¶
תודה רבה ליוזמי הדיון. אני מדבר בשם ארגון מאוד אמורפי של אגודת ידידים, קבוצת אנשים שקיבלה על עצמה לנסות לעזור לארגון החשוב הזה. אנחנו שמנו לנו שתי מטרות. האחת, להגדיל את היקף התרומות לער"ן. זה לא נעשה בשולחן כאן. השנייה, להגיע למצב שער"ן לא תתחיל כל שנה מאפס, כשמהיום הראשון הם צריכים לרוץ ולחפש את השקל הראשון.
שנת 2013 הסתיימה פחות או יותר בלי גירעון. אישה שהייתה קשורה בער"ן נפטרה ברבעון האחרון של שנת 2013, וציותה את דירתה לער"ן, כך בעצם גמרנו את שנת 2013.
חיים אורון
¶
אני אומר את זה כי אני חושב שאין אפשרות, אני מלא הערכה גם לדוד וגם לאלי יושב ראש ועד המנהל, וגם לאלפי המתנדבים שאולי פחות חשופים למצוקה היומיומית הזאת, אין אפשרות לקיים את הארגון, שהוא ארגון ממלכתי במובן המהותי של המושג ולכל דבר.
הזכירו כאן מה נותנים, אני רוצה דווקא לדבר על שני דברים שהם חסרים. מנכ"ל משרד הבריאות ידידי רוני גמזו מכיר את זה, הוא יכול לנאום את הנאום שלי בעצמו. אני כבר מכיר את המצבים שאתה בא למישהו והוא מסביר לך מה שבעצם אתה רוצה להסביר, אבל ההבדל בינינו שהם צריכים לתת את התשובה. אנחנו בלילה לא נותנים שירות. בין 15% ל- 20% מהשיחות בלילה נענות. זה אומר ש- 80%-85% מהשיחות בלילה אינן נענות. כל אחד ידמיין לעצמו מה עובר על מי שמתקשר בשעה אחת או שתיים בלילה לקו טלפון ולא נענה. מה שמפריד בינינו לבין פתרון הבעיה הזאת הוא בערך 1-1.5 מילון שקל. הטכנולוגיה קיימת, אין אפשרות כרגע בער"ן, אני יודע שאני כאילו עובד ברזולוציה נורא קטנה, אין אפשרות לעבוד מהבית בגלל כל המערכת שדוד קורן תיאר כאן, חייבים להימצא במקום שבו כל המכשור מחובר לכל המקומות עם כל ההגנות האפשרויות. אמרו 'אין בעיה, שיתקשרו לטלפון' אין אפשרות כזאת. בשביל לבנות מערכת שהיא קיימת בעולם, היא קיימת בארץ וגם חברה ישראלית מוכנה בהתנדבות של סיוע מסוים להתמודד עם זה. אנחנו מתרוצצים כבר שנה וחצי אחרי המיליון- מיליון וחצי שקל האלה בכדי להשלים שירות, אגב הוא גם ייתן תשובה לילה וגם ייתן תשובה בתקופת חירום. חלק גדול מסניפי ער"ן נמצאים במקלטים, בזמן החירום שהיה ב"עמוד ענן" בבאר שבע, בעצם המקלט נלקח למטרתו הבסיסית, הוא היה מקלט של השכונה ומתנדבי ער"ן עבדו בחדרים בצד וכמובן באיכות אחרת, ביכולת אחרת וכדומה וכדומה.
אנחנו לא באים לכאן כדי לקבל דירות אחרות, אנחנו כאן כדי לומר 'בואו נתפור את הטכנולוגיה'. למשל, עובדה שנחשפנו אליה כשניסנו להרחיב את הפעולה של ער"ן למקומות אחרים בארץ ועל ידי זה להביא מתנדבים נוספים. יש אפשרות לגייס מתנדבים נוספים, בערך על כל 50-60 מתנדבים, ער"ן צריכה משרה של איש מקצוע מלווה. כאן מתחילה להיות מגבלה. ישבנו עם ראש המועצה בשער הנגב ועם ראש המועצה בני שמעון בשכונה שלי ובאריאל ובתל חי עכשיו מתחיל. למה אני נותן את הדוגמאות הללו? אני חושב שבסך הכול ניתן משהו שאין חולק שהוא ממלא פונקציה שאי אפשר שלא נמלא אותה. זאת אומרת, זה לא עוד משהו נחמד שמישהו מספק אותו. זה שירות שהוא שירות בסיסי לחלוטין. אגב, אני בעד שהוא ימשיך להיות שירות מתנדב. אני לא חושב שבמקרה הזה צריך להלאים אותו או להעביר אותו.
אני חושב שצריך למצוא מודל איך המדינה עובדת עם ארגון מהסוג הזה. נדמה לי שאין ביקורת לא על נאמנותו, לא על יעילותו ולא על דביקות במשימה של עובדיו ובעיקר מתנדביו, איך מקיימים את המערכת הזאת מבלי שמהחודש הראשון, מינואר מרים אלי דוד טלפון אומר לי 'ג'ומס, אני לא יודע איך לגמור את פברואר ופברואר אני לא יודע אם נגמור את מרץ' אתמול והיום כשדיברנו הוא אמר 'שמע, קיבלנו את התמיכה מארגון ניצולי השואה, וקיבלנו את התמיכה מפה ואני מגלגל את זה לשם, ונראה מה נעשה, איך שהוא נעבור את החודש'. אני חושב שזה מצב בלתי אפשרי. אני לא רוצה להיכנס לפינה של הקושי להעביר את הכסף. לכאורה גם שר הבריאות הקודם, גם שרת הבריאות הנוכחית, גם שר העבודה הקודם וגם שר הרווחה אמרו, אנחנו מבינים, יש לנו קושי להעביר את הכסף'. אמרו עלי שאני מתמצא איך מעבירים כספים, אני לא רוצה להיכנס לפינה הזאת.
אני חושב שהוועדה צריכה לתבוע מהממשלה ובעיקר מהמשרד המוביל ומהמשרד השני, ממשרד הרווחה וממשרד הבריאות, בסדר הפוך, לתת תשובה איך נותנים מענה למצוקה הזאת שלכאורה אין מחלוקת על הצורך.
היו"ר מיכל בירן
¶
תודה רבה לחבר הכנסת לשעבר חיים אורון. אליך פרופסור רוני גמזו. אבקש שתתייחס, אתה לא היית כאן כשחבר הכנסת יחיאל חיליק בר פתח, אבל מול 55 המיליונים שמועברים לבניית המועצה למניעת התאבדויות, איך על הסכומים הפעוטים שאנחנו מדברים כאן, ואחרי התחייבויות גם שלך מאז דצמבר האחרון, איך אנחנו בדיון הזה שוב ושוב?
רוני גמזו
¶
ראשית אני מתנצל שאחרי דבריי אני אצטרך לצאת, אני מטייל כאן בין ועדות, דוקטור איגור ברש אמור להיות כאן, אני נכנסתי כי הנושא חשוב לי וגם אני רוצה להראות את המעורבות שלי.
רוני גמזו
¶
בואו לא נדבר על זה, גם על עניין המועצה למניעת התאבדויות, חלק מהכסף של המועצה יגיע לתמיכה בגורמים, בגופים שיתנו עזרה נפשית גם טלפונית בצד ההתאבדויות. זה הועבר כרגע כבקשה שלי ובתמיכת שרת הבריאות למועצה לייעד כסף לנושא הזה.
כשאנחנו מייעדים כסף לארגונים כמו ער"ן, כרגע במבחני תמיכה שעולים על 2 מיליון שקל, זה לא מכרז לרכישת שירותים, אלא מבחני תמיכה שעולים מעל 2 מיליון שקל שכבר פורסמו בינואר. עדיין לא קיבלנו את - - -
רוני גמזו
¶
אני התעדכנתי ממש לפני שנכנסתי לדיון כאן, זה אומר שועדת התמיכות של משרד הבריאות צריכה לשבת על הבקשות שהיא קיבלה. הם נסגרו להגשה בסוף ינואר. ועדת התמיכות המשרדית תדון בכך בזמן הקרוב. - - -
רוני גמזו
¶
כל שנה היה משהו אחר. למשל השנה ועדת הכספים העבירה איזה סכום לתמיכה ואחרי זה נגמר ואחרי זה מצאנו סכום אחר והעברנו אותו למבחני תמיכה. זה לא שאני צריך להעביר כספים רק לער"ן, אני צריך להעביר כספים לכל גוף במדינת ישראל שבא ואומר 'אני נותן שירות של תמיכה לאנשים שזקוקים לתמיכה נפשית בין אם הוא חולה נפש עם התמודדות כזאת או אחרת' חלק מזה למשל למסגרת הבחנות על ספקטרום האוטיסטי.
רוני גמזו
¶
תמיד מבחני תמיכה הם לא בסיס שיש לך, זה לא יציב. אני אומר את זה בצורה עדינה. נכון כשאתה בא למצוא את הכסף אתה מלקט אותו מן היקב ומן הגורן. זה גם מדיניות שרים ומדיניות של כנסת ואנחנו פועלים לפיה. היה שלב מסוים שרצינו לקנות שירותים והגשנו את עמותת ער"ן לפטור. זה מכרז שיוצר אצלם קושי של יצירה, של התאמת שירותים שאנחנו מבקשים כי זה לא אצלם בול השירותים שאנחנו מבקשים, אני מכיר את זה. לצערי הם לא עברו ועדת מכרזים שנתנה להם פטור ולכן זה כרגע נמצא בתוך מסגרת של מכרז. - - -
רוני גמזו
¶
בשלושתם הם יכולים, גם אם אתה מקבל תמיכה אתה יכול לגשת למכרז, גם אם אתה מקבל תמיכה על משהו והמועצה הלאומית לאובדנות תרצה לתמוך במשהו אחר או לקדם גופים במשהו אחר, היא יכולה לעשות. תמיכה היא לא בסיס קבוע, זה בהתאם להגדרה.
רוני גמזו
¶
המכרז עצמו, אם אני זוכר נכון הוא לשנתיים. אני לא יודע לדייק בעניין זה. ואם אני זוכר נכון המכרז הוא 600 אלף שקל. התמיכות שתיארתי הן בסכום של 2 מיליון שקל. שוב, כפי שאמרתי ועדת התמיכות היא זאת שתחליט על פי ההצעות שהיא תקבל. אני יודע שאין הצעה אחת.
רוני גמזו
¶
במסגרת מבחני התמיכה שאני מתאר שהגשתם. אנחנו צריכים לראות מה ועדת התמיכות תחליט, היא ועדת תמיכות עצמאית.
חיים אורון
¶
מה העמדה שלכם בכל זאת לגבי איזה מסלול טיפה יותר ארוך? האם גוף כזה נדון ואין תשובה משמעותית שמאפשרת - - -
רוני גמזו
¶
כל גוף ניזון מכספי משלם המיסים וכספים ציבוריים דרך הליך מכרז או דרך הליך של מבחן תמיכה. אין דרך אחרת.
רוני גמזו
¶
גם בדרך של הליך חקיקה. גם אם אני אלך עכשיו להחלטת ממשלה, משרד המשפטים יאמר 'רגע, רגע מי אמר שדווקא הוא' גם בהליך חקיקה תשאל השאלה למה דווקא הוא.
רוני גמזו
¶
כן. אבל לא הצלחנו. באמת אגף לבריאות הנפש הגיש לוועדת המכרזים, זו ועדת מכרזים שעובדת אל מול ועדת המכרזים של האוצר, הוא הגיש מספר יתרונות ואמר למה, זה לא עבר. אני עוד ניסיתי לעשות עבודה אל מול החשב הכללי, שוב זה לא עבר. ניסיתי לומר שאם נלך שני משרדים, הבריאות והרווחה, עצם העובדה ששני משרדים אומרים וזה לא האגף לבריאות הנפש אולי נצליח, שוב זה לא הצליח. החשב הכללי הקודם מעורב בדרך כזו או אחרת וניסיתי גם יחד איתו. הליך המכרז הוא מאוד מורכב, אתה חייב להגיד הם היחידים. זה שהם עושים את זה יותר טוב, אומרים לך, יותר טוב, אוקיי, זה פרמטר במכרז, יותר טוב זה פרמטר. יש להם נגישות יותר טובה זה פרמטר. זה לא מביא אותם ולא מציב אותם כשחקן יחיד. אני לא רוצה להיכנס לזה, אני חושב שחיים אורון יודע. אני מנסה להסביר את המורכבות ואת המדיניות. על השולחן אני אומר כאן לפרוטוקול, מדיניות שני השרים, שר הרווחה ושרת הבריאות שמרו בצורה ברורה, 'אנחנו רוצים שהגוף הזה ימשיך להתקיים'. הם אמרו במפורש 'אנחנו חושבים שהוא נותן שירות ואנחנו רואים שהוא נותן שירות חיוני', ואנחנו הפקידים מבצעים את מדיניות השרים, אבל אנחנו עושים את זה על פי הכללים, כללי המינהל התקין, זה עובר דרך מבחני תמיכה ודרך מכרזים.
דוד קורן
¶
פרופסור רוני גמזו, סליחה, יש לי שאלה, האם המסלול של מיזם משותף הוא בכלל משהו שאפשר לשקול אותו.
רוני גמזו
¶
מיזם משותף הוא אפשרי כל עוד אתה פותח את האפשרות הזו לגופים נוספים שאומרים 'גם אני רוצה, גם אני רוצה'. אם יש עוד גוף שאומר 'עבור 250 שתיתן לי גם אני מוכן לתת 250' ואז אתה צריך לפתוח לכולם וזה עובר למסלול של מבחני תמיכה. מיזם משותף אומר שיש רק אחד שמוכן לעשות את זה.
יחיאל חיליק בר
¶
אדוני מנכ"ל משרד הבריאות, אני מבקש משפט אחד כי לא היית בפתיחה שלי. אני דיברתי עם השרה שלך יעל גרמן ודיברתי גם עם שר הרווחה מאיר כהן, שניהם מבינים שהארגון הזה חוסך בסוף להם ולמדינה הרבה הרבה מאוד כסף, כנראה שאם הוא יקרוס, כנראה שזה יקרה לו אם הוא יחיה משנה לשנה. אתם תצטרכו להחליף את ה- 1,000 מתנדבים האלה, שליש ממספר העובדים יעלו לכם הרבה יותר מ- 2 המיליון האלה. השאלה אם אין דרך יצירתית, אני יודע שיש רצון אמיתי של שני השרים להבטיח. גם אני בעברי הייתי עובד מדינה, אני מכיר את הפרוצדורות והרגולציות, האם יש דרך להבטיח לכמה שנים סכום פעוט של 1,5-2 מיליון שקל שייתן שקט נפשי לעמותה שמחליפה את המדינה באופן ברור בשירותים האלה. לצאת מהקופסה ולחשוב יצירתית, כי אתה יודע שבעצם העמותה הזאת עושה את העבודה שאנחנו כגופים ממשלתיים אמורים לעשות. האם אפשר למצוא דרך יצירתית בכל זאת, עם הרצון הזה של השרים. כמי שעבד עם שר, אני יודע כששר ממש רוצה הוא מוצא את הכסף גם אם זה לא ממש לפי הספר. אשמח אם איזו תקווה תיתן לסיכום הזה.
רוני גמזו
¶
אני חושב אמרתי, התקווה היא באמת מבחני תמיכה. ככל שאתה הופך את מבחני התמיכה למשהו קבוע, וככל שאתה עושה אותם באופן קבוע ואתה צובע כסף משני המשרדים, וזו כבר מדיניות השרים. השרים צריכים לומר 'מתקציב משרדי אני מעכשיו עד שנת 2020, כל שנה אני מקצה למבחני תמיכה לנושא הזה'. כמובן שאז זה לא צבוע לער"ן, זה צבוע לכל גוף.
מיכל רוזין
¶
בוודאי, הכול החלטה של שרים. הם יכולים להחליט עכשיו שמבחן התמיכה הזה יהיה בתוכו, יהיה בכיס הזה 5 מיליון שקל. אז יתחרו הארגונים שמקבלים את התמיכה ביניהם על ה-5 מיליון. מי אמר שזה 2 מיליון. הכול זה החלטת שרים.
מורי אמיתי
¶
ראשית אני מתנצל שהגעתי באיחור. לא הייתי בדיון ואני לא יודע מה הייתה ההתייחסות התקציבית. אני כן יכול לומר - - -
מורי אמיתי
¶
אני לא מכיר התחייבויות של המשרד האוצר לנושא ער"ן. כרגע למשרד הבריאות יש תקציבים משלו והוא יכול לעשות על פי סדרי עדיפויות ולהחליט מה לעשות איתם. כרגע לא בדיון עם משרד האוצר לגבי תמיכה ייחודית בער"ן.
היו"ר מיכל בירן
¶
הסביר לנו פרופסור רוני גמזו, זה היה לפני שנכנסת, אחת הבעיות זה הקשיים שהערימו משרד האוצר בעניין המכרז.
איגור ברש
¶
כשהמנכ"ל התכוון שוועדת המכרזים של המשרד דנה בסוגיה ואמרה שאי אפשר לקרוא לזה ספק יחיד עם הכרה ואיכות, אז זה לא הגיע לאוצר, זה היה בועדת המכרזים של המשרד.
חיים אורון
¶
אני אהבתי מאוד לריב עם האוצר וצברתי על זה מייל לא קצר. במקרה הזה זה לא האוצר, אמר פה המנכ"ל שאין בעיה עם כסף, יש בעיה איך להעביר אותו. אם הייתם אומרים יש בעיה של כסף ותביאו כסף ממקור אחר, אבל הוא אומר שאין בעיה של כסף אבל יש בעיה איך להעביר אותו. התכוונו השרים, יבואו לוועדה בעוד שבועיים ויגידו איך הם מעבירים את זה. אני מציע לכם, אתם תעשו מה שאתם חושבים, המחילות האלה שלזחול, למה המכרז ולמה זה, אני לא רוצה להיכנס לויכוח עם מנכ"ל משרד הבריאות. בסדר גמור, המדינה תבוא לוועדה ותודיע שאין לה יכולת לתת תשובה לארגון כמו ער"ן. למה? – כי הפקיד הזה אמר ככה והיועץ המשפטי הזה אמר ככה, והיועץ המשפטי השני אמר ככה. את זה לדעתי צריך לשמוע מפי השרים. אי אפשר לחבק אותנו מהבוקר עד לערב, כל השרים שאיתם דיברנו לדורותיהם, וכשזה מגיע בסוף על איך הם גומרים את החודש אין. אם המסלול הוא על פי איזו בבקשה, רוני גמזו אמר פה 'יבואו שני השרים ויגידו אנחנו מקבלים החלטה מיניסטריאלית לפחות בקדנציה שלנו, אינשאללה אני לא רוצה להגיד עד מתי, 'בקדנציה שלנו אנחנו מתחייבים להעביר, שבסעיף תמיכות יופיעו 3 מיליון שקל לגופים שנותנים באופן התנדבותי שירותי בריאות הנפש, והגוף היחידי הארצי שיכול למלא את המטרה הזאת שיבוא אלי'.
חיים אורון
¶
אנחנו, אגודת הידידים, שמנו לעצמנו בהסכמה איתם שתי מטרות, לעזור להם לגייס את כל התרומות שאפשר ולהביא להם לבסיס התקציב, מה שנקרא, 3 מיליון שקל. מחצית מה- 6 מיליון שהם צריכים. חוץ מזה אנחנו לוקחים על עצמנו, שוב בעזרת המדינה, לנסות לגייס את ה- 1,5 מיליון שקל בשביל לבצע סוף סוף את הפרויקט שיאפשר למתנדבים לעבוד מהבית בלילה. אלו שתי המטרות ששמנו לעצמנו לשנה הקרובה. המטרה שלהביא את משרדי הממשלה להשתתפות קבועה בבסיס התקציב לא הצלחנו בה. השר לשעבר יעקב ליצמן ישב ואמר 'אני מקבל'. הוא הנחה את סגן המנכ"ל לבצע את זה. השר לשעבר יעקב ליצמן יושב כבר במקום אחר וכבר עברה כשנה מכניסת הממשלה החדשה ואנחנו באותו מקום.
זאב ברומיל
¶
אני מאגף התקציבים במשרד הביטחון. הקשר של משרד הביטחון עם עמותת ער"ן, בעבר הוגשו תמיכות בוועדת התמיכות של משרד הביטחון מתוך שהם הוכיחו שהם נותנים מענה לחיילים. כפי שראינו במצגת.
לגבי שנת 2014 לא ידוע לי אם הוגשה בקשה. כמובן היא אמורה על פי הכללים של החשב הכללי להימסר על פי תאריכים - - -
דוד קורן
¶
הבקשה לא הוגשה. היה דיון אצל סגן השר בעניין הזה. הבקשה לא הוגשה כי היו שני תנאים של משרד הביטחון. אחד, הכסף הלך לפרסום שאת זה עוד יכולנו לקבל. שנית, שעל כל עשרה שקלים אנחנו נביא עוד שקל, זאת אומרת שער"ן תוסיף 10% על התמיכה הזאת לפרסום. את ה- 10% האלה אין לנו ולכן לא יכולנו לבקש.
דוד קורן
¶
בפעם האחרונה זה היה 250 אלף שהלכו בעצם לגלי צה"ל, אבל ברגע שעל זה היינו צריכים להביא עוד 50 אלף מהכיס - - -
מיכל רוזין
¶
זה יותר מזה, הם עושים לכם עבודה, יותר חיילים יפנו אליהם וטוב שכך, אבל אז הם צריכים לממן את השירות שהם נותנים.
זאב ברומיל
¶
האמת שלא הייתי מודע לטענה שהעלאת. רציתי להקדים ולומר עוד לפני, אומרים שכל התמיכות צריכות לעמוד בתבחינים, לא ידעתי מהעניין הזה. מה היה בשנים קודמות ששאלו - - -
דוד קורן
¶
שני דברים, הסכומים היו סביב 250 אלף שקל, אבל רק לפרסום, כלומר לא היה שם שקל להפעלה של השירות. אנחנו נתבקשנו להוסיף עוד 10%.
היו"ר מיכל בירן
¶
אני חייבת לומר שזה אחד הדברים ההזויים ביותר שנתקלתי מימיי. כלומר, גם לא עוזרים, גם מערימים קשיים. למה שזה ילך רק לפרסום?
מיקי רוזנטל
¶
גם התנאי הזה לא נכון. אני אציע לוועדה שבסיכום אנחנו נבקש ממשרד הביטחון לעשות שיקול מחדש לעניין הזה.
יוכי סימן טוב
¶
אני משפ"י, שירות פסיכולוגי ייעוצי של משרד החינוך. אני מבינה שאנשי ער"ן נפגשו עם שר החינוך והתקבלה החלטה לבחון אפשרות לפיילוט כדי לבצע אותו בזריזות, פיילוט שיעשה בחופשת הקיץ. פיילוט שיהיה קו פתוח לתלמידים, קן ייחודי ואז משרד החינוך יוכל לסייע בזה.
יוכי סימן טוב
¶
ביקשנו כבר מהמנהלת המקצועית. אני בקשר עם המנהלת המקצועית של ער"ן בנוגע לתכנית כדי לבחון את כל ההיבטים של הפעולה הזאת.
מיכל רוזין
¶
אני מבקשת לומר משהו שאולי לא ברור וחשוב שהוא יאמר. אחד הדברים שעמותות באמת מתמודדות איתן, נורא רוצים לתמוך בפרויקטים. עמותות לא לקוחות עוד ועוד ועוד פרויקטים שכולם חשובים וכולם נכונים, לוקחים עוד ועוד פרויקטים כאשר התקציבים שנתונים הם לפרויקטים. שוכחים שצריך להחזיק ארגון, צריך להחזיק מערך, צריך שיהיה כאן בסיס כדי שהפרויקטים יבנו עליו. פרויקט הוא שנתי, פרויקט הוא דו-שנתי, תלת-שנתי הוא נגמר. הארגון לא יכול לקום וליפול לפי רק פרויקטים. אותו דבר משרד הביטחון אותו דבר משרד החינוך, וגם פרויקטים אחרים שהוצגו כאן עם הרווחה על ניצולי שואה וכדומה. חייב להיות בסיס תקצוב קבוע לארגון ער"ן שיכול להתחיל את השנה ויכול להתבסס עליו גם בלי הפרויקטים.
נקודה שנייה, אני רוצה לשאול אותך ואת תחליטי אם את נותנת לו עכשיו לדבר על כך, האם אתם תתמכו אם אנחנו חברי הכנסת ניזום חקיקה בעניין של הכרה בשירות, ולהכניס את הנושא הזה לבסיס התקציב. האם אתם המשרד תתמכו?
מיכל רוזין
¶
אוקיי, אני לא אחוקק לכבוד ער"ן. הם יחליטו במכרז אם זה יהיה ער"ן. אני רוצה שזה יהיה מכרז ברור עם סכום ברור ולא שכל שר יחליט מדי שנה כמה הוא מכניס לסל התמיכה. יום אחד יש לו 1 מיליון, מחר יש לו נושא אחר שעכשיו בוער על סדר היום אז הוא מכניס חצי מליון ומחרתיים 3 מיליון כי אנחנו לחצנו. הרי זה מה שקורה במבחני תמיכות.
איגור ברש
¶
אני פסיכיאטר סגן ראש אגף למערך קליני במשרד הבריאות. אם יהיה ברור מאיזה תקציב זה. אי אפשר לתמוך במשהו אם אתה לא יודע מאיזה תקציב זה יהיה. אם מדובר למשל בתכנית לאומית למניעת התאבדות, התכנית כבר פגשה את נציגי ער"ן, שמעה והבינה. אנחנו מכירים אותם. התכנית הלאומית יבדקו דרך להעביר את התקציב ויבחנו כמה הם יעברו. להגיד עכשיו שאנחנו תומכים להעביר את זה בחקיקה בלי שנבין מי ישלם על זה? זה לא ברור.
יחיאל חיליק בר
¶
אני מבקש בהצעות ההחלטה של הסיכום להכניס. אחד לומר שהוועדה רואה בער"ן כעמותה מצילת חיים, פשוטו כמשמעו והיא מהווה כתובת למענה ראשוני וסיוע לאלפי אזרחים בשנה. למעשה היא מבצעת את עבודתה של המדינה בנושא החשוב הזה.
אני אבקש שהוועדה תרשום שהיא דורשת מהממשלה לעומד בהתחייבויותיה לועדת העבודה הזאת מחודש יוני האחרון ולהעביר תקציב של 2 מיליון שקלים באופן מידי לער"ן.
כמו כן, הוועדה דורשת ממשרדי הבריאות והרווחה להעביר את התקצוב עליהם התחייבו וכן להציג לוועדה תוך חודש תכנית לתקצוב ער"ן באופן שיבטיח את פעילותה הרציפה של העמותה מצילת חיים זו לפחות למשך חמש או עשר שנים.
היו"ר מיכל בירן
¶
אני אקריא לפרוטוקול את החלטת הוועדה.
ועדת העבודה והרווחה רואה בער"ן כעמותה מצילת חיים פשוטו כמשמעו ומהווה כתובת למענה ראשוני בסיוע למאות אלפי אזרחים בשנה.
הוועדה מברכת על המדיניות המוצהרת של שרי הרווחה והבריאות הרוצים בהמשך פעילותה של ער"ן.
הוועדה קוראת לשרי הבריאות והרווחה להקצות באמצעות מבחני התמיכה של משרדם בתקציבים המגודרים לפעילותה של ער"ן, כולל ההתחייבות מיוני האחרון בסך 2 מיליון שקלים באופן מידי.
הוועדה קוראת למשרד הביטחון לבחון מחדש את התנאים שהעמיד בפני ער"ן לקבלת תקציב בועדת התמיכות של המשרד.
הוועדה דורשת ממשרדי הבריאות, הרווחה והביטחון דיווח תוך חודש ימים על הצעדים שהם נוקטים על מנת להבטיח את המשך הפעילות של ער"ן.
יחיאל חיליק בר
¶
לא. גם משנה לשנה, שוב, ארוך שנתי. אנחנו מבינים שזה צורך שהמדינה לא עונה עליו, לכן המדינה צריכה לתת לו פתרון לאורך שנים ולא רק דרך ועדת תמיכות כל שנה. אם אפשר לרשום את זה בהחלטות המסכמות אני מאוד אשמח.