PAGE
3
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
18/02/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 193>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, י"ח באדר א התשע"ד (18 בפברואר 2014), שעה 10:00

במסגרת יום הבריאות בכנסת: התוכנית הלאומית לאורח חיים פעיל ובריא

חברי הוועדה: >
שולי מועלם-רפאלי – מ"מ היו"ר
יעקב מרגי

עפו אגבאריה

>
שרת הבריאות יעל גרמן



בעז לב - משנה למנכ"ל, משרד הבריאות

יעל ניסן - מנהלת תחום בכיר-קהילה, משרד הבריאות

אופיר רייכמן - מנהל תחום, משרד הבריאות

ציון שלוסברג - מנהל תחום, משרד הבריאות

ינאי קרנצלר - מרכז תחום אגף תקציבים, משרד הבריאות

דני מורן - מרכז תחום, משרד הבריאות

פנינה שלו - יועצת תקשורת, משרד הבריאות

הדר אלעד - יועץ למנכ"ל, משרד הבריאות

נופר וינטר - עוזרת השרה, משרד הבריאות

יעל בר - עוזרת מנכ"ל, משרד הבריאות

עירית ליבנה - המפקחת על תחום הבריאות, משרד החינוך

מנור שפריץ - ראש ענף בריאות הצבא, משרד הביטחון וצה"ל

שלומית ניר טור - מנהלת מחלקה ספורט נשים וספורט עממי, משרד התרבות והספורט

עופר בוסתן - סגן ראש מנהל הספורט, משרד התרבות והספורט

ראובן רונית - מנהלת ענף אומנים וספורטאים, אגף תעסוקה, משרד העלייה והקליטה

אייל קנה - מנהל תחום רווחה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

זהבה ויזר - אחות ראשית ארצית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ד"ר ליאוניד אידלמן - יו"ר ההסתדרות הרפואית

אמנון אריאל - יו"ר האיגוד לרפואת ריאות, ההסתדרות הרפואית

גריגורי-צבי פרידלנדר - מזכ"ל האיגוד לרפואת ריאות, ההסתדרות הרפואית

מילכה דונחין - נציגת איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית

יאן מיסקין - נציג איגוד רופאי משפחה, ההסתדרות הרפואית

לילך מלצקי-זליגמן - נציגת איגוד רופאי המשפחה, ההסתדרות הרפואית

שגיא אלבז - עורך ראשי זאפ דוקטורס, ההסתדרות הרפואית

ד"ר בשארה בשאראת - ההסתדרות הרפואית

פרופ' נדב דוידוביץ' - ההסתדרות הרפואית

ואסים דיביני - מנהל כספים, ההסתדרות הרפואית

לוסקי הלנה - מנהלת תוכן זאפ דוקטורס, ההסתדרות הרפואית

ד"ר פאולה פדר בוביס - ההסתדרות הרפואית

ד"ר אהרון פיינסטון - ההסתדרות הרפואית

חנה אקרמן - איגוד רופאי משפחה, ההסתדרות הרפואית

ד"ר רחלי דנקנר - ההסתדרות הרפואית

רות דיין מדר - ראש תחום בריאות, המרכז לשלטון מקומי

אורנית רז - מנהל איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים

עמוס האוזנר - יו"ר המועצה הישראלית למניעת עישון

איילת מייזנר - מנכ"לית עמותת "מהיום" הפורום הישראלי לאורח חיים בריא

כרמית אבישר - מנהלת רגולציה

דוד מוסינזון - סמנכ"ל רפואה, קופת חולים מאוחדת

רינת כהן - ראש אגף רפואה ראשונית, קופת חולים מאוחדת

יולי טרגר - יו"ר איגוד השיקום, שירותי בריאות כללית

אליהו שמיר - יו"ר, עוצמה - פורום ארצי של משפחות נפגעי נפש

וילמה מאור

סיגל גורדון

התוכנית הלאומית לאורח חיים פעיל ובריא

בוקר טוב לכולם, אני פותחת את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות זה תמיד משמח אותי לפתוח ישיבות בוועדה הזאת, בפרט בנושאי בריאות והיום אני שמחה כפליים כי אני חושבת שלאורך כל השנה שאני חברת כנסת, מי שעוסק במערכת הבריאות רואה באופן קונסיסטנטי את חברי הכנסת הקבועים של הוועדה הזאת - בכל הדברים שנוגעים למערכת הבריאות, על כל הדברים המורכבים, המיוחדים, הנפלאים והבעייתיים בה - כולנו כל הזמן מדברים על כך, אחרי שאנחנו אומרים את המשפטים הראשונים אנחנו רוצים לחזור להתחלה ולדבר על מניעה וקידום בריאות. אני חושבת, שהיום הזה, שהוא בהובלה של יושב ראש הכנסת וביוזמה של ההסתדרות הרפואית וד"ר ליאוניד אידלמן ושל משרד הבריאות, בעצם רוצה לשים זרקור על קידום בריאות, על מניעת מחלות, על הדבר הזה שכולנו חושבים שהוא עדיף מאשר להתערב באיזשהו תהליך שאנחנו כבר בתוך החולי או בלקות גופנית או נפשית.

כבר בתורה, ההוראה היא לא תלכו לרופא, אלא ההוראה אלינו, גם כפרטים וגם כחברה: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". השמירה, שימו לב, לא כתוב ונשמרתם מאוד לגופכם או ללבכם או לברכיים שאתם שוחקים אלא לנפשותיכם. ובמקום אחר יהיה כתוב, שהגוף הוא הנפש. התהליך הזה של שמירה, שמוטל עלינו גם כפרטים וגם כחברה, והאיזון הזה, ברוך ה', הוא לגמרי בתוך המובנות של מערכת הבריאות, של החיבור בין השמירה לגוף שלנו, לנפש שלנו. ואיך הדבר הזה מונע כניסה או הידרדרות לתוך עולם של חולי - הוא בעצם היום הזה.
אני אגיד, שכל מי שיושב כאן, גם נמצא תחת השבועות הקשים שעוברים על מערכת הבריאות וביתר שאת על בית חולים הדסה, על עובדי בית חולים הדסה.

אני רק אסיים במשפט, שאני אומרת אותו בדרך כלל בתחילת דברי: מערכת הבריאות במדינת ישראל היא מצוינת בזכות האנשים שנמצאים בה, האחיות, הרופאים, אנשי הצוות הפרה-רפואיים, אנשי המנהלה, עובדי המשק, ולכל האנשים האלה, למטופלים, לעובדים, יש לנו מחויבות טוטאלית, כך אני מרגישה.
יש לנו דיון של כשעה, התחלנו אותו למרות שאנחנו יודעים שהשרה צריכה להגיע, אנחנו רוצים לתת אפשרות לדבר לכמה שיותר מהנוכחים כאן. אנחנו נפתח, עד שהשרה תגיע, בדברי פתיחה של ד"ר ליאוניד אידלמן. ולאחריו - ד"ר בעז לב יציג לפנינו את המצגת של "אפשריבריא".

בוקר טוב, תודה יושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת שולי מועלם, חבר הכנסת מרגי ואגבאריה, תודה רבה שבאתם, תודה רבה שהרמתם את הכפפה. אנחנו מתחילים את יום הבריאות בכנסת ואין מקום יותר מתאים מלהתחיל את זה בוועדה שכל הזמן עוסקת בנושאי בריאות.
הנושא שבחרנו בו להתחיל את יום הבריאות זה נושא שהוא בסיס לעשייה רפואית, בסיס לבריאות העם, בסיס לקידום בריאות. אנחנו מדברים על אורח חיים בריא, מדברים על רפואה מונעת ואני רוצה להודות לכל המשתתפים ולכל הרופאים שבאו. כמו שאמרת, כבוד היושבת ראש, יש לנו דיון מאוד עמוס, קצר, ואני מבקש לתת לרופאים שבאו, להתבטא בנושאים האלה. יש תכנית שצריך להרחיב אותה, יש הרבה צעדים שאפשר לעשות ותודה רבה לכל המשתתפים.

היקף הבעיה שעומדת לפתחנו, על השמנת יתר, על יתר לחץ דם שנובע מתזונה, לא צריך להרחיב את הדיבור. רק היום התפרסמו ממצאים שפורסמו אתמול בכנס שערך משרד הבריאות, בספר שמסכם את הנתונים שלנו, שבו אנחנו מדברים על 50% השמנת יתר באוכלוסיית מדינת ישראל. זאת מגמה, זאת מגיפה ואנחנו מוכרחים להתמודד אתה.

זה יום חג, שבו אנחנו לא מתעסקים בחולי אלא במניעתו, מתעסקים בעצם בבריאות. הבריאות היא לא רק נחלת מערכת הבריאות אלא היא נחלת החיים של כולנו. זה חלק מהדברים שאנחנו רוצים בעצם לקדם ולאפשר לכולנו. לצורך העניין הזה הקמנו את התכנית "אפשריבריא", זו התכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים. רק מבחינת העקרונות, לכל אדם יש זכות לחיים טובים, פעילים ובריאים ולסביבה שמאפשרת אותה. אנחנו צריכים אפשרות ויכולת לממש כדי שתהיה תשתית שנוכל לממש את הבריאות שלנו.

המיוחד בתכנית הזאת, שהיא למעשה משלבת משרדי ממשלה, עמותות, NGOS. אני חושב, לראשונה, אחרי שהתקבלה החלטה לאמץ את התכנית הזאת כתכנית ממלכתית, ממשלתית, נוצר איזשהו קונסורציום שמתעסק בקידום של העניין הזה, ששותפים מרכזיים מבחינת הממשלה, משרד החינוך, משרד הספורט, משרד הבריאות ויחד עם הארגונים כמו ההסתדרות הרפואית, רשת ערים בריאות וכמובן השלטון המקומי, שהוא חלק מאוד מרכזי בהנגשה ובהבאה של הבריאות הזאת אל האוכלוסייה.

התכנית כאמור מעוגנת בהחלטת ממשלה מסוף 2011 ויוצרת איזה שהיא תנועה שתפקידה להביא את הבריאות אלינו, כאשר העקרונות של התכנית: יצירת סביבה פיזית וחברתית תומכת ומאפשרת; שיתוף פעולה, כפי שאמרנו; תיאום כל הפעילות והתקצוב ברמה הלאומית והמקומית וחיזוק תשתיות קהילתיות לקידום חיים פעילים ובריאים.

אם אנחנו נדבר על הסביבה החינוכית, שזה בעצם התשתית שאתה אנחנו גדלים לתוך העתיד, אז יש לנו 240 בתי ספר מקדמי בריאות, גני ילדים מקדמי בריאות. משרד החינוך – שיש כאן נציגים מכובדים שלו – לקח את זה כיעד ארוך טווח של משרד החינוך והוא מקיים אותו משנה לשנה. כנ"ל כמובן משרד הספורט, על זה לא צריך כמובן להרחיב.

יש איסור על אספקה של מזונות בעלי ערך תזונתי נמוך במוסדות חינוך וזה נמצא בהליך של חקיקה. יש תכנית להעצמה הורית, לקידום חיים פעילים ובריאים, תכנית בשם "זוזו", בעצם שמה כבר מבטא את זה שאנחנו רוצים לעבור מאורח חיים ישבני לאורח חיים פעיל. אספקת פירות וירקות בבתי ספר יחד עם משרד החקלאות, עידוד הליכה ורכיבה לבתי ספר באמצעות מה שאנחנו קוראים "תחבורה מהלכת", גינות מאכל בגני ילדים, לתת להם את התחושה שהם שותפים ליצירת התזונה הנכונה.

לגבי הקהילה, אנחנו כמובן רוצים לייצר הנגשה של יכולת פעילות, אם זה הטמעת העלאת שיעור העוסקים בפעילות גופנית כמדד להצלחת מחלקות הספורט בכל רשות מקומית. בעצם, זו לא רק הצלחת מחלקת הספורט אלא זה בעצם העירייה, זו הרשות המקומית שצריכה להיות מעורבת.

ח"ח לקופות על שבילי ההליכה, לפחות ביישובי גוש עציון, שם אני גרה, בכל היישובים, שבילי הליכה של צעידה ברגל, סימון כמה הלכת כבר וכמה עוד נשאר לך.

פיתוח מודל של רשת חיים פעילים ובריאים, עם הפעלת פיילוט ב-15 רשויות ומינוף של הפעילות של רשת הערים בריאות.

בוקר טוב לשרת הבריאות, הערכה רבה על עוד מעורבות של השרה, גם בקידום אורח חיים בריא.

אחד האתרים, המקומות החשובים ביותר להנחיל את התרבות הזאת של בריאות זה במקומות העבודה, שם יש לנו אוכלוסייה שבויה וזה דבר מאוד חיוני, ששם בעצם נביא את הבשורה של פעילות ושל תזונה משום שאנחנו מבלים שם הרבה מאוד זמן. יש לנו מתנ"סים מקדמי בריאות, שזה משאב קהילתי שחשוב להנגיש אותו.
אחד מהאלמנטים המאוד מרכזיים בנושא של קידום בריאות הוא כמובן תזונה והנגשת המידע התזונתי בצורות שונות, אם זה על ידי הסימון התזונתי בחזית המוצר, סימון קלורי במסעדות ובמכונות ממכר, כדי שאנשים יידעו כאשר הם אוכלים, מה הם אוכלים. לחם "אפשריבריא", שהיום הוא מאפשר למי שאופה לחם, לפרסם באריזות לחמים, שהם בריאים יותר וטובים יותר לצריכה בריאותית. איסור פרסום מזון פחות בריא בתכניות טלוויזיה שמיועדות לילדים וזה נמצא בשלבים של דיונים מול הרשות השנייה, כולל גם דיון באזהרה לציבור לגבי מוצרים שמכילים חומרים שלכאורה יש להם אפקט בריאותי בעייתי, כמו סוכר, נתרן, ברמה חורגת.
יש כמובן כלים כלכליים כדי לעודד אכילה בריאה, אם זה סבסוד של מזונות בריאים ומיסוי של מזונות לא בריאים. יש תכנית נרחבת להפחתת הנתרן, כידוע, הוא גורם ליתר לחץ דם וגורם לתחלואה בשבץ ומחלות לב. למעשה, יש מגוון שלם של מוצרים. כאן התעשייה מתגייסת ורוצה לסייע גם לציבור כדי להוריד את כמות הנתרן. זה לא תהליך שהוא באבחת חרב, אלא לאט לאט צריך להרגיל גם את החיך של הציבור לצרוך מוצרים יותר בריאים ולזה שותפים כולם: האקדמיה, קופות החולים וארגונים רבים אחרים בקבוצות שונות של מזון, אם זה לחם, גבינות, סלטים וכיו"ב.

אחת הדרכים המרכזיות להגיע ליעד הזה הוא על ידי שיווק חברתי. את המוצר הזה של בריאות צריך לשווק, עניינו בשינוי התנהגות, זה הדבר הכי קשה לעשות. אנחנו קשרנו קשר, יחד עם אוניברסיטת תל-אביב, כדי לקיים תכנית שעוסקת בשיווק חברתי. יש לנו כבר היום 30,000 חברים פעילים ובריאים ברשת פייסבוק, שזה בעצם הכלי שמדבר לאוכלוסייה נרחבת וצעירה. יש כלים נוספים של סרטונים ותיעוד ברשויות המקומיות, קיום אירועים של בריאות וסקרים כדי לדעת איפה אנחנו עומדים בסוגיה הזאת של קידום בריאות.

יש כאן סדרה שלמה של הישגים, אני לא אפרט, של התכנית הזאת שממותגת כ"אפשריבריא".

אני מוכרח לומר, שיש איזה שהיא עננה שמרחפת על ההיקף המלא של התכנית. בשנים שעברו, מן הגורן ומן היקב, גירדנו תקציבים, בחלקם גם העברנו אותם למשרדים אחרים כדי לקיים את התכנית על כל היקפה. נכון להיום, בגלל הסיטואציה התקציבית, יש חשש שחלק מהפעילויות האלה עלולות להתקפח. אנחנו נעשה כל מאמץ - שרת הבריאות דוחפת את זה כדי שנוכל לקיים את התכנית, שרת הבריאות, שר החינוך ושרת הספורט - כדי שנוכל לקיים את התכנית הזאת, שלא צריך להכביר בחשיבותה, זו הבריאות שלנו. תודה רבה.

תודה רבה ד"ר לב. גברתי שרת הבריאות, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, גברתי יושבת הראש וחברתי היקרה, חברת הכנסת שולי מועלם, שהיא דרך אגב, אחת ממקדמות הבריאות פה בכנסת ובכלל, חברי חברי הכנסת וכמובן, חברי, יושב ראש ההסתדרות הרפואית בישראל, ד"ר אידלמן.

אין ספק, שכל נושא "אפשריבריא" זה העתיד של המדינה ולא רק של המדינה, אלא זה העתיד בכלל בעולם. צריכים להדגיש, אנחנו היום בעולם צריכים ללכת למניעה ולהיות משרד בריאות, לטפל בבריאות, לטפל בכל מה שמונע חולי, לטפל בכל מה שמקדם בריאות. כל מה שד"ר בועז לב כרגע פירט והציג, מדבר על קידום בריאות: לאכול פחות נתרן, לאכול פחות סוכר, להשתמש פחות בשומן טראנס, לעשות פעילות גופנית קבועה ולא להגזים בזה אלא אם אנחנו נעסוק בזה מספר דקות ביום, אורח חיים בריא יאפשר לנו לשמור על חיים בריאים.
כאשר אנחנו מדברים על הכול - נמצא כאן עו"ד האוזנר, שהוא מי שמקדם את כל נושא איסור עישון והפסקת העישון – אני לא יכולה שלא להזכיר, שלא די רק לאכול בריא ולעשות פעילות גופנית, אנחנו צריכים גם להימנע מעישון כי עישון גורם למוות. ישנם דברים מאוד פשוטים, שלא עולים הרבה כסף, שנמצאים בידיים של כל אחד ואחת מאתנו, שלא נמצאים בשמיים. אנחנו יכולים להיות אחראים על הבריאות שלנו ומי לא רוצה להיות בריא?
אז אני מברכת על היום בכלל ועל הכנס היום. אני בטוחה שיהיה מאוד מעניין כל היום. תודה רבה.

אנחנו נעשה כמנהג ועדות הכנסת, שחבר כנסת ידבר ואחריו אחד המוזמנים. אז חבר הכנסת ד"ר עפו אגבאריה, בבקשה.

גברתי היושבת ראש, כבוד השרה, ידידי ד"ר אידלמן, קודם כל, אני מברך על היום הזה, אני חושב שזה יום חשוב בשביל כולנו. מה ששמענו בסקירה של ד"ר לב, אם אנחנו מדברים על הצד הרפואי ועל המערכת הרפואית במדינת ישראל, זו באמת מערכת שאני גאה להיות חבר בה ולהיות אחד האנשים שתרמו למערכת הזאת במשך 35 שנה. אני חושב, שהמערכת הזאת היא אחת המערכות השוויוניות ביותר שנמצאות במדינת ישראל. כאשר כולנו סיימנו בתי ספר לרפואה, נשבענו את שבועת הרופא, שאנחנו מטפלים בכל אדם ללא הבדל דת, גזע ומין. תאמינו לי, שכל האנשים אותו הדבר, מישהו מהחכמים אמר, כל אדם מתחת לבגדים שלו הוא עירום, אז כל אדם מתחת לעור שלו הוא אותו אדם, לא משנה אם צבע העור שלו שחור, לבן, צהוב, לא משנה איזה דת ולאיזה לאום הוא שייך, האיברים הם אותם איברים.
הצד הרפואי, אני מעריך אותו במדינת ישראל, למרות שיש לי הסתייגויות מהצד הפוליטי שמניע את מערכת הבריאות, יש עדיין פערים. אני חסיד גדול של מניעה, אבל יש עדיין פערים בין פריפריה לבין מרכז, יש עדיין פערים בין אוכלוסיות מסוימות, אם יש אפשרות לעשות את זה במקומות מסוימים, אם זה בכפרים הערביים ואם זה בפריפריה, אז טוב שעה קודם. אם אנחנו מדברים על מניעה, אם אנחנו מונעים את המחלות האלה ואם אנחנו מיישמים את אותו השירות במרכז ובפריפריה, בזה אנחנו לא רק גורמים לשוויון אלא גם חוסכים בבריאות האנשים וגם בהוצאה תקציבית.

תודה רבה. ד"ר אמנון אריאל, בבקשה.

בוקר טוב, שמי אמנון אריאל, אני יושב ראש האיגוד הישראלי לרפואת ריאות. אני רוצה להתחבר לדברים שזה עתה שמענו ולהדגיש את החשיבות של פעילות גופנית כמניעה שניונית. הדבר הזה נקרא שיקום. אנחנו יודעים, שהתרופות למחלות כרוניות, שבעיקרון הנן מחלות שאינן ברות ריפוי, ההשפעה שלהן היא יחסית נמוכה או קטנה, יש מאחוריהן שיווק פיתוח ולחץ של חברות פארמה, אבל לצדן קיימת חשיבות מוכרת בספרות של פעילות גופנית לאנשים שחולים במחלות שונות ומחלות ריאה כרוניות הן אחת מהקבוצות המובילות. המחלות האלה הן לוקות בחוסר שוויונית גם בגלל היעדר תשומת לב נאותה של הציבור, גם בגלל שמטבען הן משפיעות על אוכלוסיות יותר חלשות ועל אנשים בגיל המבוגר, גם בגלל שהפיזור הוא פריפרי. הנושא של שיקום נשימתי או שיקום ריאות עבר ניסיונות שונים לקידום לסל הבריאות, אנחנו נקדם אותו גם השנה. המצב הנוכחי שלו, שהוא נתמך בצורה חלקית במבחני התמיכות ואין בכך כדי לתת מענה בפריפריה כי אם הדבר הזה גרם לאיזה שהיא עלייה במספר סדנאות שיקום במרכז, בפריפריה מדובר בעלות הקמה. עלות הקמה היא עלות שתוכל לקבל מענה רק במסגרת סל הבריאות, רק אז יכול חולה ריאות באום אל-פאחם או בקרית שמונה לקבל שיקום ריאות. גם חולים שאינם ניידים, לא רלוונטי לתת להם פתרונות שהם במרחק שהם לא יכולים להתמודד אתו. בעצם באתי להגיד את הדברים האלה ולהדגיש את החשיבות של פעילות גופנית במניעה שניונית ואת הדבר שנקרא שיקום.
אני אתן דוגמה מביתי, אמי חולת סוכרת 50 שנה, היא בת 90 ולאחרונה יש לה נזקים עצביים קשים למרות שהיא היתה חולה מאוזנת, ששום טיפול תרופתי לא עוזר. אני יכול להרשות לעצמי וחיברתי אותה לפיזיותרפיסטית טובה והיא עושה פילטיס על הרצפה. אז החשיבות של פעילות גופנית בגיל המבוגר, החשיבות של מקצוע פיזיותרפיה שזוכה לתקינה זהירה, זה נדחף לדברים מצחיקים, שטיפולי פיזיותרפיה הם שש דקות. החשיבות הזאת אדירה בגיל המבוגר וצריך לתת לזה תשומת לב כללית במערכת הבריאות לחשיבות של הפעילות הפיזיקאלית בגיל המבוגר. ספציפית, אני מייצג כאן את הנושא של רפואת ריאות ושיקום ריאות.

גברתי השרה, גברתי היושבת ראש, ד"ר אידלמן, מוזמנים, אם הייתי רוצה לפנות למערכת הבריאות ולהציע יוזמה לבריאות ציבור, להגברת המודעות, הייתי מאמץ את המצגת הזאת. היא באמת מושלמת, היא נוגעת לנקודות שאני מאמין בהן. אני גם מכיר את המצוקות ואני מכיר את סדרי העדיפויות, בדרך כלל אנחנו נטפל במה שהתפוצץ לנו ולא נלך לפעולה מונעת כשאין. אבל יש דברים שהם לא בהכרח תקציב גדול. דברים נעשו, זה לא שאני ממציא, יכול להיות שהייתם שותפים לזה, יש מקומות עבודה שהם עתירי כוח אדם. אפשר לקבוע קו במקום עבודה מסוים, אני מכיר את הרצון של מקומות עבודה איכותיים לטפח את העובדים שלהם, גם מאמין בזה. יש מקומות עבודה שעשו זאת בהצלחה, בשיתוף קבוצות מחקר, בנושא תרבות בריאה: אם זה פעילות גופנית, גם למבוגרים צריך להסביר מה זה תזונה נכונה וזה נתן ונותן פירות. זה כמובן כלכלי, אני לא ארצה לכם על כך, משקיעים במודעות, בתזונה נכונה, בפעילות גופנית, לטווח ארוך זה חיסכון אדיר, אנחנו במקום טוב של תוחלת החיים, אנחנו צועדים בכיוון טוב. אבל מצד שני, יש לנו את הפערים שהשרה מודעת להם ואומרת אותם כמעט בכל במה, פער בתוחלת החיים בין הפריפריה למרכז, כנראה ששם, אם לא נפנה לשם משאבים, אז לפחות בקטע של הגברת המודעות, פעילות גופנית, תזונה נכונה, הסברה נכונה, שיווק חברתי, צריך להפנות את המאמצים והמשאבים לשם כי בסוף, אני אומר לכם, בתי הספר קיימים, בתי הספר זה כבר פלטפורמה קיימת, אז יש לנו שעת כישורי חיים שמעמיסים עליה את כל הספרים – כמו הקריקטורה של הגמל והספרים – היום כשמדברים על רפורמה במערכת החינוך, שינוי שעות הלימודים, כדאי להשקיע שם כי בסוף זה חוזר לתלמידים, כשיש תזונה נכונה יש גם הקשבה נכונה, הכול משתנה.
אני חושב שיום כזה הוא יום מבורך, אסור שזה ייעצר בדיון כזה של יום הבריאות, אני חושב שצריך למנף את זה ולתת לזה המשכיות. תגייסו אותנו, אני לא חושב שמדובר במשאבים גדולים, אני מכיר את המצוקות של מערכת הבריאות, אני חושב שאנחנו מחויבים להביא את מערכת הבריאות לקדמת הבמה בצרכים שלה ולסדרי העדיפויות של המשק הישראלי ויש דברים שהם לא בהכרח משאבים רבים. מודעות גבוהה בקרב שרי הממשלה, אני חושב שזה יעד כלכלי חברתי ממדרגה ראשונה. לא נותר לי רק להודות על היום הזה.

תודה רבה. אורנית רז, מנהלת איגוד תעשיות המזון, בבקשה.

אני חייבת לומר, גם כצרכנית וגם כמי שעומדת בראש איגוד תעשיות המזון, אני מודה לשרה על הפעילות המבורכת שלה לאחרונה ולכל צוות משרד הבריאות. אני לא רוצה להשבית את החגיגה, אבל התכנית הנהדרת הזאת, אנחנו לא שותפים לה. כדי שהתכנית הזאת תצא לדרך, אנחנו חייבים להיות שותפים לה כי רגולציה לבד – אם תסתכלו על הדפים שלפניכם, סעיף 5, יש פה רק רגולציה - בלי שהיא תגיע עם חינוך שוק ושיתוף פעולה יחד עם תעשיית המזון, אנחנו לא נגיע לתוצאה הרצויה. לכן אני קוראת פה ומציעה ומבקשת, לשתף אותנו בתכניות האלה, שנבין לאן אנחנו רוצים ללכת ונראה איך אנחנו עושים את זה ביחד.

קודם כל את צודקת, נכון, תמיד צריך לשתף את כל הגורמים שקשורים. אבל אני חייבת לומר לך, שכן יש שיתוף פעולה. בחדר שלי, כאשר היו הנציגים שלכם, אפילו שמעתי על כך, שבאופן וולונטארי ישנן מספר תעשיות מזון שהתחילו להוריד היום גם את כמות הנתרן וגם את כמות הסוכר, נעשים מספר ניסיונות, כך שזה לא מדויק שאין שיתוף פעולה. יכול להיות, שצריך יותר לשתף פעולה וזו ההזדמנות. אני תמיד מוכנה לשיתוף פעולה, זו ההזדמנות, אני מושיטה לך יד ואפילו זורקת לך כפפה, בואו, תזמו אתן, תעשיות המזון, תבואו ותזמו באופן וולונטארי, בלי שום צורך ברגולציה, הורדה מידית של אותם מרכיבים מזיקים, שאנחנו יודעים מהם, שזה הטראנס, הנתרן והסוכר.

מזון בריא מוכר, זה גם כלכלי.

בוא נדאג, שהמחיר שלו יהיה סביר יותר.

כפי שאת יודעת, אנחנו עושים מאמצים לפעול בצורה וולונטרית ויש לנו גם תוצאות, אבל מה שניסיתי לומר, אנחנו הופכים את המוצרים שלנו לאיכותיים יותר ובטוחים, אבל מצד שני, אנחנו צריכים פה עזרה בחינוך הצרכנים כי אם אנחנו מביאים לשוק מוצרים יותר בריאים והצרכן לא רגיל לאכול אותם, כפי שד"ר לב אמר: החיך לא מורגל להם, אז קשה למכור אותם. לכן, חייבת להיות פה עבודה בשיתוף פעולה של כל הגורמים, גם פעילות גופנית, גם אנחנו וגם אתם.

מקובל.

כמו ששמענו, העבודה קיימת, אנחנו בהחלט צריכים לקדם אותה יותר ויותר. מורי ורבי, פרופסור נדב דיודוביץ', בבקשה.

תודה רבה. קודם כל רציתי לברך את שדולת הבריאות, את ההסתדרות הרפואית וכמובן את משרד הבריאות, שבשנים האחרונות עשה קפיצת מדרגה וראינו את זה במצגת. מצד שני, אני רוצה לשים את הדברים על השולחן. אנחנו יודעים, שכולם רוממו את קידום הבריאות בגרונם, אבל בכל זאת, אם נסתכל על התקציבים ועל סדרי העדיפויות, לצערנו, עדיין יש עוד הרבה מה לעשות.

מונח בפניכם נייר עמדה של איגוד רופאי בריאות הציבור, של ההסתדרות הרפואית, אנחנו בכוונה התמקדנו רק בדברים שהם יותר רלוונטיים לכנסת ולממשלה, כמובן שיש נושאים קונקרטיים שהם תוכניים של המועצה הלאומית לקידום בריאות, שלזה לא נכנסנו. אחד הדברים המשמעותיים - פה אני מפנה את זה גם למשרד הבריאות ולדיון פה ובכלל – חברים, היום בחוק בריאות ממלכתי, אין סל לקידום בריאות, שהוא מוגדר בצורה ברורה, בגלל זה הסכנה שכל הזמן ניצבת לפתחו של נושא קידום בריאות. תארו לעצמכם, שהיו אומרים, בוא נקצץ את סל הבריאות ונפחית את הכסף שלו, אני מאוד מקווה שלא נגיע לשם ואני לא אומר שהסכנה הזאת לא נמצאת, אבל הסל מוגדר, כל שנה מוסיפים לו. בשנתיים האחרונות התחילו להיכנס גם נושאים של קידום בריאות ורפואה מונעת – למרות שהיסטורית זה לא היה כך ונכנסו רק דברים של טיפולים כמו חיסונים, מניעת עישון ודברים מהסוג הזה – אנחנו חושבים שצריך להגדיר סל בריאות בדומה לסל הבריאות הטיפולי. צריך מנגנון עדכון, כולל מנגנון עדכון של כוח אדם.
בנושא הזה – אני זורק פה את הכפפה לדיון - יש מדינות בעולם, שמכל המס על הסיגריות, אפשר לקחת פרומיל מהמס על הסיגריות, אני יודע שמשרד האוצר מתנגד לזה כי הוא לא אוהב לצבוע דברים, אבל יש מדינות שעושות את זה.

משרד הבריאות יסכים, אנחנו מאוד רוצים "לצבוע" את זה.

נסיים פה את הדיון, נעבור שלושה חדרים ליד, לוועדת הכלכלה וננסה לסכם את הדיון על הסיגריות.

אני יודע שאנשים פה מסכימים, עדיין אפשר להיאבק לזה והשותפים לזה נמצאים כאן.
דובר פה על כלי רגולציה, אני מסכים שתמיד דברים צריכים להיעשות בהסכמה ושיתוף, אבל מעבר לסיפור הוולונטארי, זה דברים שצריכים לעשות רגולציה וד"ר לב הזכיר אותם, בנושאים של צריכת מזון מזיק ועידוד מזון בריא בכלים כלכליים.
אנחנו חושבים, בסופו של דבר, קידום בריאות זה לא רק משרד הבריאות, זה נאמר כאן, זה חייב להיות בשותפות של כל המשרדים וצריך למסד את זה. צריך למסד את זה וזה נכתב בהמלצות שלנו, יש כלים למשל כמו תסקיר השפעה על הבריאות, איך לקחת שיקולי בריאות בהחלטות שונות ואיך לחזק את המעמד של הנציגים הבריאותיים בצורה ממוסדת. לא שאם למישהו מהמשרד להגנת הסביבה יש קשר אישי עם מישהו, אז הוא מזמין, אלא יש לעשות את זה בצורה ממוסדת. משרד הבריאות הולך בכיוון הזה. המשרד להגנת הסביבה זה דווקא דוגמה טובה לשיתוף פעולה, אבל כל התהליכים הרגולטוריים צריכים להיעשות בצורה יותר מובנית.

מה שקרה לאחרונה עם חומרי ההדברה זו דוגמה טובה, בסוף זה גם מתחבר לנושאים של קידום בריאות. יש דיון שמתנהל במקביל על הרפורמה בתכנון, אתם בטח יודעים, שכרגע יש איזה שהיא פשרה, שהנציג הבריאותי והחקלאות יהיו ביחד. אני חושב, שזה ביזיון, זה דבר שצריך להילחם עליו, זה גם קשור לקידום בריאות. תסקיר השפעה על הבריאות זה משהו שאנחנו מנסים לקדם בחקיקה, לצערנו, הכנסת הקודמת התחלפה ואז זה הפסיק, אנחנו נשמח לחזור ולחדש את זה.

אני אסיים ואומר, שקידום בריאות זה תפיסת עולם, עם ערכים של צמצום פערים, של שיתוף ציבור, אבל אי אפשר להפיל את האחריות רק על האדם וצריך למצוא את הכלים הרגולטוריים, בסוף זה חוסך הרבה כסף.

תודה רבה. אני אפנה כעת לשתי נציגות של משרד החינוך ושל משרד התרבות והספורט. שלומית ניר טור, בבקשה.

אני שמחה על הדיון הזה משום שאת התכנית הלאומית הזאת, ממשלת ישראל החליטה עליה בסוף 2011, היא ראתה לנכון לקיים תכנית לאומית, שנוגעת בעצם בכל אדם ואדם. זה נוגע מגיל הינקות, אכילה ופעילות גופנית ועד המוות בעצם. כך שזה לא תכנית רק לחולים, זה נוגע בכל האוכלוסייה וזו תכנית מאוד חשובה שתחסוך הרבה כספים.
משרד הספורט ערך סקר לאומי לפני שנתיים, בדק את הנושא של עיסוק בפעילות גופנית של אזרחי ישראל. אז אנחנו נמצאים היום 32.4% מאזרחי ישראל עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי. לעומת זאת, ערביות, אם אתם שואלים, הן ב-17%. אם אנחנו על פריפריה ועל פערים, יש לנו הרבה מה לעשות.

התכנית הזאת לא יכולה להישאר רק אם יהיה כסף במשרד הבריאות או לא יהיה כסף, אנחנו צריכים להתאחד ולבוא לאוצר ולהגיד, זו תכנית ארוכת טווח, לא זבנג וגמרנו, יש לנו פה תכנית שצריכה להיות בתקציב מובנה, שיש לו אורח חיים ולא חד פעמי, על מנת שכל היעדים שלה וכל העשייה שלה תוכל לבוא לידי ביטוי.

גברתי השרה, אפשר לדעת מה גובה התקציב במשרד לצורך קידום בריאות? יש דבר כזה "צבוע"?

בוודאי. היה לנו תקציב של 24 מיליון. יש לנו בעיה לקראת שנת 2014 מפני שבשנת 2014 קוצץ לנו התקציב. כמו שאתם יודעים, היה FLAT ואנחנו מתקשים לחדש את התקציב הזה וזו הסיבה ששלומית מדברת על כך. אין ספק שצריך לדאוג לכך, שיהיה איזשהו תקציב קבוע כדי שלא נצטרך למשוך את השמיכה ולגלות את הרגליים.

עירית ליבנה, המפקחת על תחום הבריאות במשרד החינוך. משרד החינוך שותף לעשייה מהרגע הראשון ולקח את זה קדימה, עצם זה שהמנכ"לית הקודמת הכריזה על זה כיעד ארוך טווח. אין מוסד חינוכי שלא מטמיע את זה ברמות השונות. אנחנו מקדמים, ביחד עם משרד הבריאות ומשרד הספורט, את הנושא של בתי ספר מקדמי בריאות. הכשרת עובדי הוראה והפיתוח המקצועי, אנחנו רוצים שכל עובד הוראה יהיה מחנך לבריאות ויהווה איזה מודל. שכחנו לציין, מבחינתנו, ארגון המורים וההורים מאוד משמעותיים כי ללמד אנחנו יכולים אבל אם לא יהיה לזה יישום בבית ובקהילה, אנחנו נתקשה וזו תהיה משימה רק של מערכת החינוך. זה משולב. מבחינת משרד החינוך, כל פעילות, כמו שהוזכר פה העישון, אנחנו הולכים לכיוון עידוד שתיית מים, הכול נכנס מבחינתנו תחת התכנית הלאומית של "אפשריבריא". בקרב כל המוסדות החומרים שלנו מופצים, מתורגמים לשפות, עברו עכשיו הסבה אפילו לקהילה החרדית והותאמו. כלומר, אנחנו עובדים בכל המישורים ביחד עם שלושת המשרדים שמובילים ומשרד החקלאות שמצטרף.

גם במגזר הערבי?

גם במגזר הערבי. מתוך בתי הספר מקדמי הבריאות, שקיבלו לפני שבועיים את ההכרה של משרד הבריאות, 40% זה מהמגזר הערבי. אני חושבת, שהנאמנות של המגזר הערבי במערכת החינוך היא גבוהה ביותר.

תודה. אבקש מבשארה בשאראת, מנהל בית החולים הסקוטי בנצרת.

תודה רבה על ההזמנה. אני חושב שזה יום היסטורי, שאנחנו מדברים ישיבה שלמה רק על קידום בריאות. מערכת הבריאות במדינת ישראל היא מערכת מצוינת ואנחנו לא משקיעים מספיק בקידום בריאות. כדי להשוות ולעשות איזונים, ניקח את הסוכרת לדוגמה. מחלת הסוכרת היא היום מגיפה, 25% מהאוכלוסייה הערבית יש להם סוכרת ובכל שנה מתווספים עוד 6%. כלומר, מגפת הסוכרת היום הוכפלה ב-20 השנים האחרונות. 25% מהאוכלוסייה הערבית, באוכלוסייה היהודית זה פחות מחצי. השמנת יתר באוכלוסייה הערבית בקרב נשים, 50%, רוב הנשים הללו הן לפני סכרת, יגיעו לסוכרת. אם נשקיע היום בקידום בריאות, נחסוך המון עוד כמה שנים כי חולה סוכרת שלא מטופל היום טוב, לא מאוזן או לא מונעים אצלו את הסוכרת, בעוד שבע שנים זה צנתור, דיאליזה, קטיעות רגליים, אשפוזים רבים. פרופסור מוטי רביד כתב באחד המאמרים שלו, שאם היום לא נמנע את ה-PREDIABETE, נטפל בסוכרת בעוד עשר שנים, כל בתי החולים לא יספיקו לאשפוזים של חולי הסוכרת. נתתי את הסוכרת כדוגמה.

כשאני נשאל על אי שוויון, גם ד"ר אידלמן, מברך על כל פעולה לקידום הבריאות, חבר הכנסת אגבאריה נמצא כאן, אני קורא לו שר הבריאות של האוכלוסייה הערבית. השרה גרמן לא נעלבת מכך - - -

לא, אני מכירה בזה.

כשאני נשאל מה צריך לאוכלוסייה הערבית, לעולם אני לא אומר עוד עשרה רופאים אורתופדיים. אני חושב שמה שדרוש היום לאוכלוסייה הערבית, ולאוכלוסייה היהודית לא פחות, זה רופאים מנהיגי בריאות ולא עוד חמישה אורתופדיים ברהט, ולא עוד שני רופאי עור בסכנין, למרות כל הבקשות שיש. אני חושב, שאם רופאי המשפחה, יעשו מתפקידם גם כמנהיגי בריאות, כי צריך מנהיגות בנושא הזה, לא קל לנו לעבור מלחם לבן ללחם שחור, חיטה מלאה.

אם אתן לדוגמה את חיסוני השפעת, עכשיו אנחנו בשיא השפעת, יש רופאי משפחה שאצלם 20% מאוכלוסיית היעד מתחסנים ויש רופאי משפחה שאצלם 90% מתחסנים. מה ההבדל? לשניהם יש אולי את אותו ידע, אותה ההשלכה, אבל המנהיגות שונה.

יש להם מחויבות למניעה וקידום בריאות.

זאת אומרת, אם יש מנהיגות לקידום בריאות, הרופא והאחות עושים זאת. אם כולנו נתחיל במנהיגות, הראשונים יהיו הרופאים, נוכל לשנות רבות.
במשפט סיום אני רוצה לחזור ללחם. האוכלוסייה הערבית, ברובה, צורכת פיתות ולא לחם אחיד. לכן, אם נלך על סבסוד הלחם ולא סבסוד החיטה המלאה, נפספס אוכלוסייה גדולה, שזאת האוכלוסייה הערבית שמשתמשת בפיתות לבנות כי פיתות שחורות יותר יקרות. אם נסבסד רק את הלחם ולא את החיטה או נמצא דרך לסבסד את הפיתות, נפספס את האוכלוסייה הערבית, אני מזכיר את זה על מנת לקחת את זה בחשבון ברגולציה.

לא עוד פער. תודה רבה. אני רוצה לבקש מאיילת שחר וולף לדבר, שהיא נציגה של אחד מארגוני החולים.

אני מנהלת עמותה של חולי אסטמה ו-COPD. אני רוצה להרחיב את מה שאמרו קודמי, אני חושבת שיש פה מקום מאוד חשוב, שמישהו שהוא מנהל עמותה ידבר מכיוון שככל שעוברות השנים, בהיותי מנהלת עמותה, אני רואה שבעצם תפקידה העיקרי של עמותת בריאות הוא לקדם בריאות, לא משנה אם זה עמותה לסוכרת, סרטן או שבץ או אסטמה –COPD בעצם, אני מוגדרת כמקדמת בריאות. היות ואני לא רופאה או אחות, אני רוצה לשדל את האוכלוסייה לא להגיע למצב של חולי כמו למשל במקרה של COPD, או לא לדרדר את מצב המחלה או לטפל במחלה היטב, שזה בעצם הכול נושאים שקשורים בדרך זו או אחרת לקידום בריאות.
מה שמציק לי כמנהלת עמותה – דרך אגב, אני עברתי קורס קידום בריאות של משרד הבריאות - שאני הרבה פעמים, מנסה כמקדמת בריאות, בנושאים שלי, להגיע לשיתופי פעולה. זה יכול להיות שיתוף פעולה ישירות עם משרד הבריאות או משרד החינוך – יושבת כאן הגברת עירית ליבנה, שניסיתי להגיע אתה לשיתוף פעולה – או קופות החולים או עמותות אחרות. לניסיוני, הדבר הזה הוא קריטי. דווקא בגלל שאנחנו החלק הכי נמוך במערכת, אנחנו העמותות, אנחנו לא מתוקצבות, אנחנו לא בהכרח מקושרות, אנחנו אלה שמגיעים לציבור עצמו, אנחנו אלה שעושים ימי אבחון בקהילה, אנחנו אלה שעושים קמפיינים, אנחנו אלה שמתווכים בין מקבלי ההחלטות ובין החולים או בין הרופאים אפילו לבין החולים. לכן, במסגרת התהליך הזה של עידוד קידום הבריאות, חשוב מאוד לעודד שיתופי פעולה מגזריים. אני מדגישה, כשהיום עמותה רוצה לעבוד עם קופה, אם בלערוך מחקר משותף או לערוך קמפיין לקידום בריאות, או אם עמותה רוצה לעבוד עם משרד הבריאות, או אם עמותה כמו עמותה שלנו רוצה לעבוד מגזרית למשל, יש לנו פרויקטים עם בדואים או עם חרדים או אנחנו עובדים הרבה בפריפריה, קשה לנו מאוד להשיג שיתוף פעולה, שהוא לאו דווקא כלכלי. אם אני רוצה לפרסם פרויקט שלי בקופות, יש לי בעיה, אני לא יכולה לעשות את זה. לכן, חשוב גם לקחת את הפן הזה בחשבון, זה לאו דווקא פן שעולה כסף, זה יותר עניין של רגולציה ועידוד לשיתוף פעולה.

בשמחה, תפני אלינו, ננסה לראות איך אנחנו מייצרים פלטפורמה שתקדם כל שיתוף פעולה, הוא ברוך וחשוב.

אני מבקשת לאפשר לשני נציגי הקופות שישנם פה, לד"ר יולי טרגר מהכללית, וד"ר דוד מוסינזון ממאוחדת.

אני יולי טרגר, אני עובד בבית לוינשטיין, סגן מנהל בית החולים לוינשטיין מקבוצת כללית. אני פה בכובע נוסף, יושב ראש ועד איגוד השיקום של הר"י. אני חושב, שנושא קידום הבריאות הוא חשוב מאוד. כנציג הכללית אני יכול להגיד, שבשנים האחרונות, הקופה משקיעה הרבה מאוד מאמצים בכל הנושא הזה, זה עדיין לא מספיק ועדיין צריך להמשיך להשקיע בנושא כי בסופו של דבר, כמו שנאמר כבר לא פעם, כולנו נרוויח, גם החולים שלנו וגם אנחנו כמערכת.

בכובע השני שלי, שמחתי לשמוע שהמילה שיקום הוזכרה פה, שיקום ריאתי, אבל השיקום הוא בכלל חשוב, גם ככלי מניעתי. אנחנו מדברים על מניעה ראשונית שהיא מניעה לפני המחלה. היום אנחנו לא מדברים על מניעה שניוניות, שזה נושא שהוא במרכז השיקום. לצערנו, חלק מהבעיה השניונית למשל, זה אותן תכניות של הפעלה, פעילות של אותם חולים שכבר עברו אירוע כלשהו ולצערנו אנחנו יודעים, שללא מניעה, הסבירות היא שהם יעברו עוד אירוע, אולי אפילו קשה יותר.

אני רוצה שתדע, שהוועדה הזאת תתכנס בשבוע-שבועיים הקרובים לדון בנושא של שיקום בדרום. מערך שיקום שאין בדרום.

זה נושא חשוב. אני יודע, שהיום הוקם פורום לשיקום בדרום ואנחנו גם שותפים לעניין הזה כאיגוד השיקום.
אני רוצה לסיים במשפט אחד, בקטע הזה של מניעה שניונית אנחנו צריכים לזכור, אומנם בטיפול הראשוני שיקומי העניין הזה נמצא בתוך סל הבריאות וחולים במדינת ישראל מקבלים את השיקום, רובם, לא כולם, בצורה כזאת או אחרת, לא נרחיב פה - - -

ולא כל מה שנקרא שיקום הוא שיקום. זה נכנס לעניין הכלכלי.

אבל חולים שסיימו את השיקום הראשוני, כמעט ולא מקבלים שיקום. זו בדיוק הנקודה של מניעה שניונית – מניעה של הפעם הבאה - ורוב החולים האלה שלא מקבלים שיקום תומך בהמשך, לצערנו, הם יגיעו שוב למערכת הבריאות עם פגיעות יותר קשות.

דוד מוסינזון, סמנכ"ל רפואה ב"מאוחדת". דבר ראשון, אני רוצה לברך, אני חושב, שהיום הזה והפוקוס שניתן בפתיחה של הנושא של קידום בריאות, אני רואה את הפוקוס דווקא במניעה הראשונית. היה פה דיון שלם שלקח אותנו לכיוונים לא ממוקדים של רפואה ומניעה שניונית, לפי מה שאני מבין, מדובר ברפואה מונעת, מניעה ראשונית. המטרה שלנו, לקחת אנשים בריאים ולשמור אותם בריאים. זה מתחבר מצוין לארגון שאני מייצג אותו, אני חושב שהאסטרטגיה שלנו, לפחות בשנתיים האחרונות, מובילה בדיוק לכיוון הזה, אנחנו רואים את עצמנו כאחראים להיות קופה גם של הבריאים, לא רק של החולים ולשמור אותם ככאלה. מי שראה את הקמפיינים שלנו בתקופה האחרונה - עם צביקה הדר - מובילים לנושא הזה, לא דיברנו על הצטרפות לקופה, אלא איך לוקחים אנשים ושומרים אותם בריאים. אני מאוד אשמח, שגם הקופות האחרות יהיו במקום הזה ונהיה פחות קופת חולים ויותר קופת בריאים.

זה תפקידנו בנושא הזה מעבר לנושאים המאוד משמעותיים של חינוך ואנחנו שותפים של משרד הבריאות בהרבה מאוד פרויקטים ותכניות, סדנאות לירידה במשקל ומניעה של מחלות כאלה ואחרות. אני חושב שבכל המקומות יש דוגמה לשיתוף פעולה בהובלה של משרד הבריאות. גם הקריאה שנשמעה כאן מארגונים כאלה ואחרים, אני לא מכיר קריאה אחת שהגיעה לשולחננו ולא נענתה. נשמח לשתף פעולה עם כל ארגון שמוביל בדיוק למקומות האלה. אני אומר שוב, האסטרטגיה שלנו, לשמור את האנשים בריאים וכל התגייסות כזאת היא כלל מערכתית מבורכת ואנחנו בפנים.

תודה רבה. אנחנו מתקרבים לסיום אבל לפני כן, אני מבקשת ממילכה דונחין, שהיא בעצם מנהלת את רשת ערים בריאות, בשיתוף עם השלטון המקומי.

אני חושבת שהשרה מכירה את הנושא אז אני לא צריכה להסביר מה זה "ערים בריאות".

אנחנו לא מכירים, גם הפרוטוקול.

ערים בריאות הן ערים שדואגות לקידום הבריאות של כלל האוכלוסייה ולצמצום פערי הבריאות בין קבוצות אוכלוסייה. יש פערי בריאות, לא רק בין ערים אלא גם בתוך ערים. תפקידנו, לדאוג לשיפור הבריאות. זו תכנית של ארגון הבריאות העולמי, שאנחנו מיישמים אותה בארץ ושותפות הרבה מאוד רשויות והרבה מאוד ארגונים. משרד הבריאות הוא השושבין המרכזי בעבודה שלנו אבל גם משרדים אחרים.
אני מקבלת את מה שאמרת, חבר הכנסת מרגי, שבריאות צריך להיות יעד חברתי כלכלי. אלה הם דברי ארגון הבריאות העולמי ועל זה חתמו כל מדינות העולם.
דבר נוסף חשוב לנו לציין, מה שקובע את הבריאות, זה לא רק מערכת הבריאות אלא כל המערכות: מערכת החינוך, הסביבה, התעסוקה והשיכון, התכנון האורבאני, כל הדברים האלה יחד משפיעים על הבריאות וגם משפיעים על הפערים בבריאות. לכן, הסוגיה הזאת של שותפויות היא בהחלט סוגיה משמעותית. הרבה יותר קל ליצור את השותפויות ברמה המקומית. לכן, ארגון הבריאות העולמי, חשב שנכון לפעול ברמה המקומית כדי להשיג בריאות לכל. הרמה המקומית זה באחריות השלטון המקומי וכפי שכולכם יודעים, כל הגורמים שהזכרתי הם באחריות השלטון המקומי. כמובן שהשלטון המרכזי צריך לסייע, אבל, כדי לסייע וכדי להוביל מהלכים, צריך תקציבים גם בחלק הזה. לצערי, או אתחיל בשמחתי, בשנתיים האחרונות קיבלנו תמיכה הרבה יותר גדולה ממשרד הבריאות מאשר קיבלנו בעבר. לצערי, כל העסק הזה עומד על קרעי תרנגולת כי אנחנו לא יודעים אם אנחנו יכולים להמשיך לממן מטעמי בריאות כי אין תקציב. חבל כי יש לנו מערכת מפוארת של 45 רשויות מקומיות, של אנשים שעברו הכשרה מקצועית שמסוגלים להרים את הכפפה של התכנית הלאומית ועוד תכניות לאומיות, אבל בלי תקציב של ליווי זה לא עובד. אני חושבת, שצריך לקחת את זה בחשבון.

אני חושבת, שהקריאה המרכזית שתצא מכאן, איך אנחנו לוקחים את התכנית המופלאה הזאת ולא משאירים אותה בגדר פלא אלא מיישמים אותה בשיתוף של כולם, בהובלה של שרת הבריאות.

אני אאפשר לדובר האחרון, פתחתי בדברי ואמרתי, בכל הדיונים של מערכת הבריאות בשבועיים האחרונים, כולנו היינו תחת האירוע המרכזי של מערכת הבריאות בתקופה הזאת וזה בית חולים הדסה. אז אני מבקשת מד"ר עזיז דרוואשה, מנהל רפואה דחופה בהדסה עין-כרם, בבקשה.

כבוד היושבת ראש, כבוד השרה, חברי כנסת נכבדים, קודם כל אני אדבר בכובע – אני מנהל המחלקה לרפואה דחופה בהדסה עין כרם - כיושב ראש האיגוד הישראלי לרפואה דחופה. כיושב ראש האיגוד הישראלי לרפואה דחופה אנחנו אחראים על טיפול בכ-3 מיליון פניות בשנה. עשרות אלפים – במקרה הטוב – אולי מאות אלפים, מגיעים לא בגלל מחלות שגרתיות, אלא בגלל תאונות. לקחת בן אדם בריא ולהפוך אותו במקרה הטוב לנכה. אנחנו חייבים לתת את הדעת על זה, זו סוגיה שחוצה תחומים, חוצה משרדים וצריך לעבוד על זה. רבותי, פגיעות, טראומה, מיותרות, בין אם כתוצאה מאלימות, בין אם זה כתוצאה מתאונות עבודה, תאונות דרכים, מנהגים פסולים בגלל חוסר מודעות של חימום בית לא כשר, כוויות מיותרות בילדים וכו'. הדוגמה של משפחת גרוס אתמול, ששני יקיריהם יצאו בריאים על הרגליים, אחרי שקיפחו שתיים מהבנות, אני חושב, שהגיע הזמן שניתן את הדעת על ההיבט המניעתי של התאונות למיניהן ואז אנחנו יכולים לחסוך עשרות מקרים בשנה.
הרפואה המונעת השגרתית - יש פעולות שנעשות בשטח להעצמת הפעילות של הרפואה הקהילתית. אני חושב שצריך ללבן את הנושא עד תום, שהרופא בקהילה, הרופא הראשוני, יהיה מנהל המקרה מאל"ף עד ת"ו, יחד כמובן עם האחות, שהמניעה לא תהיה בבית החולים, המניעה צריכה להיות הרבה לפני המערכת האשפוזית. אני מודה לכם שנתתם לי את הבמה להציג את הדברים, תודה רבה.

תודה רבה. גברתי השרה, דברי סיכום שלך לפני שאני מסכמת.

קודם כל, תודה רבה. תמיד חשוב לשמוע את כולם. אין ספק שאנחנו יוצאים מכאן, משרד הבריאות יוצא מכאן עם הבטחה לשיתוף פעולה לכל מי שרק מעוניין בשיתוף פעולה, החל מתעשיות המזון, דרך כל ארגוני החולים למיניהם וכל השאר. שיתוף פעולה זה חוט השדרה והלו"ז לכל פעולה של מערכת כלשהי, בעיקר למערכת ציבורית.

אני לא יכולה להיות אשת בשורה לגבי התקציבים מפני שיש לנו מצוקה תקציבית. אני עונה למלכה ועונה גם לשלומית, כן, יש לנו מצוקה תקציבית, ננסה לבדוק היכן אנחנו מוצאים תקציב נוסף כדי לקיים גם את מערכת "הערים הבריאות", שזאת מערכת לתפארת, אני מכירה אותה עוד מהיותי ראש עיר. כולנו כאן מאוחדים בדעה, שנושא המניעה הוא הנושא הבא שעליו צריך לשים דגש, בין אם זה מניעה בצורת אורח חיים בריא, ובין אם זה מה שהזכיר כרגע ד"ר דרוואשה, מניעה של תאונות, דרך אגב, גם מניעת התאבדויות, זו גם אחת הסיבות, למעלה מ-6,000 מקרי התאבדות מגיעים לבתי החולים בשנה.

אני מודה מאוד על הדיון המאוד מעמיק, מאוד מעשיר ובטוחה שאנחנו נמשיך לקדם את הבריאות.

תודה רבה גברתי. כמו שפתחתי אני מבקשת לסיים. גם הדיון הזה, כמו הפעילות של כל מי שיושב כאן, עניינו ומהותו הוא במניעה וקידום בריאות. יש לנו תכניות מופלאות, הציג ד"ר בועז לב את התכנית "אפשריבריא", שהיא בהובלת משרד הבריאות, אבל היא משותפת למשרדי החינוך, הספורט, הכלכלה, החקלאות והשלטון המקומי ועמותות חולים ועמותות שמקדמות בריאות. כמובן, שהזרוע המרכזית בתהליך הזה הוא הר"י וארגוני עובדים אחרים.
אנחנו מאמצים את ההמלצות של איגוד רופאי בריאות הציבור והר"י. אני חושבת, שהקריאה המרכזית של כולנו מכאן, דרכינו, דרך השרה, אל שר האוצר ואל חברי הממשלה כולה, אם קידום ומניעה הוא ערך של מדינת ישראל, הוא הופך להיות ערך, התקצוב שלו חייב להיות כחלק מבסיס התקציב. מערכת הבריאות, כמו בעוד פעמים שאנחנו נגיד, לא צריכה לסבול מהורדה וקיצוץ נוסף של התקציב שלה. במשך שנים רבות זו מערכת שסבלה שוב ושוב מירידה תקציבית, שהתעלמה לגמרי מעלייה דמוגרפית, מנושאים נוספים שנכנסו אל תוך המערכת ובראשם הנושא של מניעה וקידום בריאות.

אני קוראת מכאן לממשלה להשקיע בתקציב שהוא יהיה בבסיס התקציב של משרד הבריאות כדי שיהיה אפשר לקדם את התכנית שהציג ד"ר בעז לב וגם תכניות אחרות שעלו פה, כמו "ערים מקדמות בריאות", ותכניות נוספות, שבעצם יהיו באופן מובהק שיתוף פעולה שהמטרה אחת, מניעה וקידום בריאות של כל אזרחי מדינת ישראל, שהם חלק משוויון בבריאות לכל אזרחי המדינה. תודה רבה לכולכם, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:15.>