PAGE
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
17/02/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 192>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, י"ז באדר א התשע"ד (17 בפברואר 2014), שעה 11:00

<הצעת חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ב-2011>

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר
יעקב מרגי

זהבה גלאון

>
אסי מסינג - רפרנט בריאות באג"ת, משרד האוצר

הראל שרעבי - מנהל מח' הפנסיה באגף שוק ההון, משרד האוצר

ברוך משולם - עוזר ראשי ברשות המיסים, משרד האוצר

סרן אנה איגנטייב - ע' ר' מדור גמלאות, משרד הביטחון וצה"ל


סרן ג'ני לובובסקי - ס' יועץ משפטי פרט, משרד הביטחון וצה"ל

שרה זילברשטיין-היפש - מנהלת תחום פניות ציבור, המשרד לאזרחים ותיקים

ורד סוויד - הרשות לקידום מעמד האישה

משה וינרב - אחראי על התחום המקצועי, התאחדות חברות הביטוח

רו"ח אורי בארי - נציג בוועדת העסקים הקטנים בלשכה, לשכת רואי החשבון בישראל

עו"ד הילה בן-חנוך-לוי - יועצת משפטית - מנורה-מבטחים פנסיה בע"מ, חברות ביטוח

עו"ד נועם הויזליך - היועץ המשפטי של קרנות הפנסיה הוותיקות בהסדר

עו"ד מאירה בסוק - יועצת משפטית, נעמ"ת

עו"ד גלי עציון - יועצת משפטית, נעמ"ת

בתאל אבן - פעילה

דר טריפון רשף - פעיל

רו"ח עידו רחמני - יועץ פיננסי - מגה אנליסיס

מינה אורגד - חברה בוועד המנהל, עמותת גרנית

שרון כפתורי - יועצת משפטית, משרד עורכי-דין שגב ושות', איגוד קופות הגמל

מלכיאל רחמים - הלמן אלדובי ואיגוד קופות הפנסיה החדשות

אליס פקר - לוביסטית, חב' "כהן רימון כהן", קופות הגמל

נעה בן שבת
ענת מימון

וילמה מאור

יפה קרינצה
<הצעת חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ב-2011>

בוקר טוב. יום שני בשבוע, י"ז באדר א', 17 בפברואר 2014, ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא הצעת חוק חלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו. זה הנושא שאנחנו ממשיכים שבוע אחרי שבוע אחרי שבוע, ווילמה דוחפת ודוחפת, והיא – גילוי נאות - חיה בזוגיות, באושר ובעושר.

הצבענו על סעיף 14 בדיון הקודם, אבל ביקשת דוגמאות.

כן. לאסי יש הערה בונה.

דיברנו בדיון הקודם על פרישה מוקדמת מטעמים נוספים, אז אני רוצה להבהיר מה הנוסח כולל כרגע, שאלה היו המלצות הוועדה. מה שרלוונטי בעניין שלנו זו ההגדרה של קצבת פרישה שמופיעה בפרק ההגדרות. היא עושה הבחנה בין מקרים שונים של זכאות לקבלת קצבת פרישה. כמו שאמרתי בדיון הקודם, כל הנושא של פרישה מוקדמת שהוא במימון מעביד שמבוטח בפנסיה צוברת לא נמצא בכלל בחוק הזה. כלומר, החוק אינו כולל את הסדרי הפרישה המוקדמת של מימון המעבידים, וזה מהטעם שמדובר בחליף של שכר – הסכמה בין המעסיק לבין העובד - ולהבנתנו, אין מקום להכניס את כל נושא דיני המשפחה פנימה. אבל אם בית המשפט ירצה לפסוק במסגרת היחסים ביניהם הוא עדיין יכול לעשות את זה, אבל לא במסגרת החוק הזה.

דבר שני שקיים זה עניין פנסיית הנכות – ככל שמקבלים פנסיית נכות זה חליף של שכר. בני הזוג אינם אמורים להתחלק, לא בשכר ולא בפנסיית הנכות. החלוקה מתחילה רק כשהפורש מתחיל לקבל קצבת זקנה. בעולם של הפנסיה התקציבית אין חיתוך ברור מתי מועד המעבר מנכות לזקנה, וההצעה שהוצעה כאן היא לראות את גיל פרישת החובה כברירת מחדל, ואולם בפסק הדין ניתן יהיה לקבוע גיל מוקדם יותר, ובלבד שזה הגיל שבמסגרתו העובד היה רשאי לקבל מרצונו שלו פנסיה. למשל, לגבי עובדי המדינה הגיל הזה הוא גיל 60.

בכל מה שקשור לקרנות הוותיקות שבהסדר – יש מספר אופציות לפרוש פרישה מוקדמת בקרן פנסיה ותיקה, שבהסדר או שאינה בהסדר. אופציה ראשונה היא שהמעביד מממן את הפרישה המוקדמת.

שאינם בהסדר זה גיל 65.

כרגע זה 65. במסגרת הצעת החוק שהונחה לפני שבועיים-שלושה, ולמיטב ידיעתי גם עברה קריאה ראשונה - - -

לפני שבוע. כן.

אז מוצע כאן לגבי קרן שתהיה בה כרית ביטחון שהגיל יעלה גם שם ל-67 לגבר ו-62 לאישה. המצב הקיים היום הוא 65 ו-60.
מכל מקום, בקרן שבה יש אפשרות לפרישה מוקדמת במימון מעביד, כל זמן שהפרישה המוקדמת היא מול מעביד אנחנו רואים את זה באופן דומה, בין אם זה בשָלמות ובין אם זה ברכישה של תקופות, כהסכמה בין עובד למעביד והחלוקה מתחילה רק כשמגיעים לגיל הפרישה התקנוני הקיים. האופציה היחידה שעמית יכול להקדים פרישה ללא התערבות של מעסיק זה לפי מקדמים שנקבעו בתקנון שמפחיתים לו את הקצבה, ואת זה ניתן לעשות לא יוקדם מגיל 60. מאחר שזה משפיע גם על קצבת הפורש וגם על קצבת בן הזוג, אנחנו מציעים לבצע חלוקה במועד ההפחתה – זו הפסקה השלישית בקצבת הפרישה.

זו לא הקדמה שדורשת הסכמת בת הזוג.

היא לא דורשת הסכמה של בת הזוג, אלא זו הקדמה – מרגע זה אנחנו רואים את זה כמתחילים לקבל קצבה. מאחר וההפחתה חלה גם על חלקה של בת הזוג, אז תיהנה גם מהקצבה. זה פסקה 3 להגדרה של קצבת פרישה.

הדבר האחרון הוא פנסיה תקציבית. בהסדרים הקיימים בפנסיה התקציבית לא ניתן היום לעשות הבחנה ברורה בין פרישה מוקדמת שהיא בהסכמת המעביד לבין פרישה שאינה בהסכמה של המעביד, מכיוון שבשני המקרים אקט של פיטורים. לכן, על אף שקונספטואלית – לטעמנו לפחות, לטעם משרד האוצר - היה נכון להתחיל להתחלק בקצבה רק בגיל 67 גם במקרה הזה, הוצע בסופו של דבר לבצע את החלוקה מהמועד שבו מתחילים לקבל קצבה. ואולם, כמובן, בית המשפט יכול לקבוע גיל מאוחר יותר.

תן איזו דוגמה או שתיים ונלך הלאה.

הדוגמאות שאנחנו מדברים עליהן כרגע זה על המודל של קצבאות השארים. זה מה שביקשת בפעם הקודמת, נעבור ונציג אותן עכשיו.

אפשר שאלה בעניין הזה? פנסיה תקציבית של נבחר ציבור שפרש ומקבל פנסיה תקציבית, מה גורלה?

מה זה "נבחר ציבור"?

ראש עיר פרש. אני מדברת על מישהו שהיה, נניח, לפני עשר שנים, מקבל היום פנסיה תקציבית.

משנת 1999 אין יותר פנסיה תקציבית. נבחר ציבור, כולל חבר כנסת, אין לו פנסיה תקציבית.

אני מדברת על 1998.

1996.

1996. יש כאלה. לאן זה משתייך?

לפנסיה תקציבית.

ההגדרה שאמרתי – בסיום כהונתו של נושא המשרה, בהנחה שהוא מקבל קצבה מיידית, תתבצע החלוקה מרגע הפרישה.

זה לא שונה מההווה.

מרגע קבלת הקצבה? בסדר, תודה.

התחלנו לדבר בפעם הקודמת על נושא ההפחתה שתתבצע מקצבת הפרישה לצורך מימון הוספת בן הזוג לשעבר כשאר. ביקשת דוגמאות מה ההפחתה שמתבצעת ואיך זה יבוא לידי ביטוי במסגרת הקצבאות שישולמו לבן הזוג לשעבר ול - - -

אוקיי. דבר.

לצורך הדוגמה לקחנו קצבת זקנה מלאה של 5,000 שקלים. אנחנו מדברים על פנסיונר שיש לו בן זוג. סכום ההפחתה הכולל החודשי משני בני הזוג הוא 2.8% כפול 5,000. כלומר, הם צריכים לשאת בהפחתה של 140 שקלים.

2.8% בגלל שזה בעד בת זוג.

בגלל שמדובר בגמלאי. אם היה מדובר בפנסיונרית, גמלאית, זה היה 1.2%.

מה זה ההפחתה שעשית פה?

זה המנגנון שמוצע, כמו שאמרנו. לצורך המימון של הוספת בת הזוג הנוספת כשארה, מדובר בעלויות שהאומדנים שלנו - של האקטואר, של מי שמחשב - - -

בת הזוג הנוספת היא אישה שניה או ידועה בציבור?

כן, אישה נוספת או ידועה בציבור. אנחנו מדברים גם על בת הזוג לשעבר, שהיום אינה זכאית כלל ואנחנו מוסיפים אותה כזכאית לקבל קצבת שארים.

ה-2.8% הוא קבוע?

2.8% הוא מתוך הקצבה, כן. הוא מקדם שחוּשב על בסיס ההערכות האקטואריות - של האקטואר מטעם האוצר והאקטואר מטעם הקרנות - יש סמכות לשר האוצר, ונעה הוסיפה הצעה באישור ועדת העבודה והרווחה, לעדכן את המקדמים, ובלבד שהמקדם עצמו ישקף את - - -

זה ניכוי בהפרשה - - -

זה מעין תשלום פרמיה לצורך רכישת כיסוי ביטוחי נוסף. כלומר, הכיסוי הוא בעד הוספת השאר.

זה גם אם אין בת זוג חדשה.

גם אם אין בת זוג חדשה, מכיוון שמדובר בהוספה של שאר שלא קיים היום, ולכך יש עלויות - 2.8% כשמדובר בגמלאי שפורש, וכשמדובר בפנסיונר שפורש אז - - -

יש רציונל ל-2.8%?

לא, סתם.

לא לא, זה לא סתם. האומדן שנערך הוא לפי הערכות שיעורי גירושים ופסקי דין. האומדן של סך החבות האקטוארית שצפויה בגין הוספת בן הזוג או בת הזוג לשעבר במתכונת הנוכחית, המוצעת כאן בחוק, הוא - - -

למה?

מה הסיבות של ההוספה?

כן, תסביר לי. זה יכול להיות 3.2% ולא היינו - - -

אסביר קודם כול מה ההצעה, ואחר זה נחזור, אם יהיה צורך, לתוספות כאן, למה שלא קיים היום. ההצעה אומרת שלגמלאי שיש 5,000 שקלים יפחיתו מדי חודש בחודשו 140 שקלים, בחלוקה זהה ביניהם – 70 שקלים ו-70 שקלים. כלומר, הם ישאו באופן מלא בחלוקה הזו. הדוגמה שלקחנו פה היא שהשיעור להעברה לבין הזוג לשעבר הוא 40%. כלומר, הם היו ביחד 20 שנות חיסכון משותפות.

יוצא שהגרושה שותפה לביטוח של האישה החדשה בחצי. היא מבטחת את קצבת השארים של האישה החדשה בחצי.

אבל לא יכול להיות מעבר לחצי.

השאלה היא אם היא יודעת.

היא משלמת יותר מהגבר. מקפחים את הנשים...

היא נושאת בראש ובראשונה בחלקה שלה.

זהבה, עכשיו נכנסת ושמתי לב שמקפחים פה את הנשים.

איזה קיפוח?

היא משלמת חצי מ-1.4% ומקבלת 40%; הוא משלם 1.4% ומקבל 60%.

לפי מה נקבע 40%?

לפי השנים שהם חיו יחד. הוא נתן דוגמה: האישה חיה אתו 20 שנה, היא מקבלת 40% ממה שהוא צבר והוא מקבל 60%. לפי זה זה נקבע. אם לא הבנת את זה עד עכשיו אנחנו בצרות.

הבנתי, אבל למה - - -

אז אני אומר לך שלא הבנת. את ה-40%, אם הוא ילך לעולמו האישה השניה תקבל.

עד שלא תיקנו את זה, כשהוא הלך לעולמו היא קיבלה 60% מה-70%, וכשהיא הלכה לעולמה הוא קיבל רק 30%.

אז מה אתה עושה בעניין?

הלכנו לבג"ץ ותיקנו. אנחנו נגד גירושים, אנחנו רוצים חיים ביחד בזוגיות טוב, לרוות נחת מהילדים והנכדים וכן הלאה.

אז מה עושים? זה טוב או לא טוב?

אם תרשו לי, אשלים את הדוגמה. יש לנו גמלאי שיש לו 5,000 שקלים; תופחת הקצבה בין החלק של הגמלאי לבין החלק של החוסך ב-140 שקלים שווה בשווה – 70 שקלים מדי חודש בחודשו - כששיעור ההעברה לבן הזוג לשעבר זה 40% בדוגמה שלנו. כלומר, היו להם 20 שנות חיים משותפים בתקופת החיסכון. קצבת הזקנה לה זכאי הגמלאי היא 5,000 שקלים כפול 60% - - -

בסדר, אנחנו מבינים את החשבון הזה. אתה מראה לנו שורה ומסביר לנו?

בדוגמה שלנו הוא זכאי ל-60%, מתוכם 40% משותפים – אז קצבת זה 2,930. קצבת הזקנה לה זכאי בן הזוג לשעבר היא 5,000 כפול 40%.

הבנו – המקדם. אחרי שאמרת "המקדם" הכול ברור.

אבל למה אתה קורא לזה "קצבת זקנה"?

זה סכום שיורד מהמקדם. בגלל המקדם - - - לא מחלקים אותו לפי שיעור ההעברה, לא עושים 60–40 - - -

הבנו. זה כתוב על הלוח. חצי-חצי, כתוב על הלוח.

לגמלאי יהיו 2,930 שקלים ולה יש 1,930 – זה במסגרת החלוקה של 40–60. השאלה עכשיו היא מה יקרה אחרי פטירתו של הגמלאי. אחרי פטירתו של הגמלאי בן הזוג לשעבר זכאי ל-60% - שזה שיעור הקצבה לה זכאים אלמנים ואלמנות לפי תקנונים של הקרנות הוותיקות והפנסיה התקציבית. בדוגמה שלנו היא תהיה זכאית ל-60% כפול 1,930 שקלים, כלומר 1,158 שקלים. היום היא זכאית לאפס קצבה. עכשיו השאלה היא האם לגמלאי היה ערב פטירתו בן זוג חדש. אם יש בן זוג חדש כזה, הוא יהיה זכאי לפער בין ה-60% כפול 5,000 – שזו קצבת השארים המלאה - לבין 1,158 שקלים שמקבלת בת הזוג, ובדוגמה שלנו זה נותן 1,842 שקלים. כלומר, בת הזוג לשעבר תקבל 1,158, שזה מתבסס על קצבת הזקנה שהם צברו ביחד, ובת הזוג החדשה תקבל 1,842 שקלים. זה בדוגמה הזו, של פנסיונרים.
יש לנו דוגמה גם לעניין של מבוטח פעיל.

תחזור על ה-5,000 שקל, איך הם מתפצלים. בן אדם הלך לעולמו, כמה היתה הקצבה שלו?

5,000 שקלים.

הלך לעולמו?

אלמלא היה החוק היום, בת הזוג החדשה היתה מקבלת 3,000 שקלים - 60% מ-5,000. עכשיו אנחנו מחלקים את אותם 3,000 ביניהן, ובמידה שאין בת זוג חדשה - - -

כמה תקבל הישנה?

הישנה תקבל 1,158 שקלים.

שזה 60% מ-1,930 שקלים שלה.

כן, מהחלק שהיא קיבלה.

זה לא הוגן.

לא הוגן? עד היום לא קיבלת כלום, אז נמשוך את החוק עוד שבע שנים לא תקבלי כלום.

אבל אל תקרא לה "ישנה" – אשת הנעורים.

אבל אם אין לו בת זוג חדשה?

אז הלך פארש.

הלך התשלום. אבל זה גם המצב היום.

ודאי, זו ערבות הדדית. זה הולך לכל שאר העמיתים בקופה. כשהלאימו את הקרנות אמרו שאוסרים על אלמנים להתחתן. מה שקרה, הם התחתנו עם פיליפיניות. הוא מתחתן עם פיליפינית בת 28 וכשהוא מת היא הפכה להיות שארה, והיא מקבלת פנסיה כל החיים ממה שהוא צבר והקופות נגמרו. אז אמרו: לא. מי שאלמן מעל גיל מסוים צריך ועדה. הוא יכול להתחתן, היא לא תקבל שארים. סגרו את זה מהבחינה הזאת. זו קופה עם ערבות הדדית, בניגוד להיום - שזו קופה מאוזנת אישית. יש פה ערבות הדדית ושייכות. קופה שנכנסת לגירעון, מורידים לכל הגמלאים כסף.

לגבי מבוטח, אנחנו לא עושים הפחתה מכיוון שעד הפטירה המבוטח לא משלם כלום. ההפחתה בקצבה מסבסדת גם את הוספת השאר הנוסף כמבוטח. כל אחד מהגמלאים הללו נהנה מזה במסגרת הביטוח הרגיל שהיה קיים לו. לקחנו כדוגמה חישוב של קצבת שאר, שמחושבת היום כאחוזים מתוך השכר הקובע. במצב הקיים היום, אלמנה או אלמן מקבלים 4,000 שקל – זה המצב בלי התיקון. זה מצב רגיל, של חיי משפחה רגילים. לקחנו לדוגמה שהשיעור להעברה הוא 40%, שמבוסס על חלוקה ביניהם מבחינת תקופות החיים המשותפות. שיעור הכיסוי הביטוחי לאלמנת מבוטח הוא 40%. בדוגמה הזו, מה שתקבל בת הזוג לשעבר זה 4,000 שקלים כפול 40%. כלומר, אנחנו מכפילים את האחוז המשותף בקצבת השארים הקיימת, והיא מקבלת את זה רק מהחודש שבו הוא היה אמור להתחיל לקבל זקנה. אנחנו משמרים את המצב, כאילו זִקנה - - -

מת טרם זמנו.

כל הזמן הזה היא לא היתה אמורה לקבל כלום.

הוא נפטר כעובד, לא כגמלאי.

הוא נפטר כעובד. כמו שאמרתי בפעם הקודמת, אפשר היה לחלוק בכלל על עצם ההוספה הזו, מכיוון שמדובר בביטוח שוטף. ובכל זאת, הגענו - - -

מאה אחוז. ונעבור להקראה.

רגע, רק אגיד מה תקבל בת הזוג החדשה, ככל שישנה. היא תקבל מהיום הראשון שבו הוא נפטר את מלוא הקצבה – 40% מ-10,000 שקלים; ובמועד שבו הוא יגיע לזקנה הם יתחילו - - -

למה 40%?

כי זו קצבת השארים היום. 40% כפול 10,000 שקלים – היא תקבל - - -

60% מה-70%. כלומר, 42%.

42% זה המקסימום. כל השיעורים היום קבועים ל-40% - - -

60% מהפנסיה, ובלבד שלא היה - - -

זה בתקציבית. בקרן ותיקה אפשר לקבל 42%. האלמנה החדשה תקבל 4,000 שקל עד המועד שבו אמור היה להגיע לגיל זקנה. במועד הזה מתחלקים - היא מקבלת את הפער בין מה שבת הזוג לשעבר מקבלת לבין - - -

מינוס ה-40% של ההיא.

ואם הן נפטרות אחת לפני השניה זה לא משנה - הקצבה נפסקת. כלומר, כל אחת ותוחלת החיים שלה.

כשאנחנו מדברים על גמלאי שנפטר, הקצבה מחושבת ללא הפחתה, כי ההפחתה היא רק הביטוח שהיה עד מועד הפטירה. ממועד הפטירה ואילך דיברת על 5,000 שקלים מלאים, בלי ההפחתה של ה-140 שקלים.

את מתכוונת לקצבת השארים?

כן.

בקצבת השארים, החלק של בת הזוג לשעבר מחושב אחר ההפחתה; החלק של בת הזוג החדשה, הכולל - ללא הפחתה, כי זה הכיסוי שקיים היום.

למה ממשיכים להפחית לה?

כי אנחנו נותנים לה את הזְקנה.

היא מדברת על המקדם של ה-2.8%.

היא מקבלת 60% מהזְקנה שהיא קיבלה קודם לכן. אנחנו פשוט ממשיכים לשלם לה - - -

ולבת הזוג החדשה משלמים את מלוא הקצבה, ללא הפחתה.

יש פה פרדוקס - ההפחתה באה כדי לממן את החדשה.

לא, את הקיימת. החדשה יש לה זכות, אנחנו גורעים ממנה.

החדשה לא צריכה כלום – היא קיבלה את הבעל ותקבל את הכסף. הישנה, אנחנו אומרים שהוא סבל אצלה 20 שנה - - -

הוא סבל?

אני יכול להבטיח לך, שניהם סבלו.

מגיע לה 40%. נגיד שחיו יחד 20 שנה, 2% בשנה זה 40%. עד היום היא לא קיבלה כלום, עכשיו צריך להבטיח את ה-40%. ההבטחה של ה-40% עולה לו 2.8%, שמתחלקים חצי-חצי – הוא חצי והיא חצי.

אשתו הראשונה, שהיתה אתו 20–25 שנה, היתה מבוטחת מכוח השותפות אתו.

עד הרגע שהוא נפרד ממנה. באותו רגע נגמר הסרט.

זה בסדר.

מה הטענה? אנשי קבע יוצאים לפנסיה מוקדמת. אם חלילה קורה לו משהו, הידועה בציבור מקבלת הכול והאישה לא מקבלת שקל. גם פה לא מקבלת שקל, עכשיו מתקנים את זה. אז רוצים לקבוע את המעמד, וכדי לקבוע את המעמד שלה זה עולה 2.8%.

אם ההפחתה היא איזה סוג של פרמיה לביטוח, אז לכאורה גם אותה - - -

מתי את רוצה לסיים את החוק הזה?

אתמול.

בהקדם.

אנחנו לא מתנהלים כמי שרוצים לסיים את זה בהקדם.

בבקשה, תמשיכי בהקראה.

אנחנו בסעיף 15.

"דיווח 15. (א) גוף משלם ישלח לבן זוגו לשעבר של גמלאי שמועבר לו חלק מקצבת פרישה לפי הוראות סעיף 14 דוחות תקופתיים ודוחות נוספים, בהתאם להוראות שיקבע השר לפי סעיף קטן (ב).
(ב) השר יקבע הוראות לעניין דוחות כאמור בסעיף קטן (א), לרבות לעניין אופן מסירתם והמועדים למסירתם, וכן הוראות לעניין הפרטים שייכללו בדוחות כאמור, ובכלל זה פרטים לגבי גובה הקצבה המלאה לאחר הפחתה כאמור בסעיף 16 והסכום המועבר לבן הזוג לשעבר מקצבת פרישה."
הדיווחים האלה אמורים לשקף גם שינויים. למשל, אם מפחיתים את הקצבה בגלל קופה ציבורית.

זה בפנסיה תקציבית.

היא כוללת, כמובן, את כל השינויים בקצבה.

"הפחתת חלק מקצבת פרישה בשל פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני 16. (א)
ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני באמצעות קרן ותיקה או באמצעות צבירת זכויות לפי הסדר פנסיה תקציבית, בין גמלאי לבין בן זוגו לשעבר, נרשמה הערה לפי סעיף 4 ומתקיימות הוראות סעיף 14(א) לעניין ההעברה, תופחת הקצבה המלאה, על אף הוראות הסדר החיסכון, בסכום בגובה מכפלת הקצבה המלאה בשיעור הקבוע לגבי הגמלאי, בהתאם למינו, לפי התוספת (בסעיף זה – סכום ההפחתה); לאחר ביצוע ההפחתה כאמור והעברת הסכום המועבר לבן הזוג לשעבר לפי סעיף 14(א) ייוותר בידי הגמלאי ההפרש שבין הסכום הנותר בידי הגמלאי לפני ההפחתה לבין מחצית מסכום ההפחתה.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לעניין הפחתת הקצבה לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
(1) נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי האמור בו יחול רק לעניין העברת חלק מקצבת הפרישה של החוסך לבן הזוג לשעבר ולא לעניין זכויות בן הזוג לשעבר לקבלת קצבה בשל פטירתו של החוסך;
(2) הבקשה לרישום פרטי פסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי סעיף 3 הוגשה לגוף המשלם לאחר שחלפו שנתיים מהמועד שבו ניתן פסק הדין או לאחר החודש שקדם לחודש שבו הפך העובד או העמית לגמלאי, לפי המאוחר מביניהם.
(ג) בסעיף זה, "הסכום הנותר בידי גמלאי לפני ההפחתה" – ההפרש שבין הקצבה המלאה לבין הסכום שהיה מועבר לבן זוגו לשעבר של הגמלאי אילולא ההפחתה לפי סעיף 14(א)(1)(א)."
זו ההפחתה שדיברנו עליה.

אני רוצה להבהיר. הנושא של פסקה (ב)(2), שנאמר שם שלא תיעשה הפחתה לאחר שחלפו שנתיים מהמועד שבו ניתן פסק הדין – זה לא איזה צ'ופר, אלא המטרה היא למנוע עיכוב ברישום מעבר לשנתיים מהמועד שבו ניתן פסק הדין.

ואז המשמעות היא שבת הזוג לשעבר אינה נוספת כשארה. האינטרס שלה הוא לרשום בזמן, אם היא לא עומדת בזה היא מאבדת את הזכויות.

איך מתבצע הרישום במהלך השנתיים?

בסעיף 3 יש הוראות לגבי הגשת בקשה לרישום פסק הדין והמועדים לרישום פסק הדין.

את יודעת כמה דיונים עשינו על החוק הזה?

אני יודעת, והוא חשוב.

היום זה דיון מספר 476.

יש לנו כאן נציג שמלווה.

הבקשה לרישום היא הקובעת לעניין.

אוקיי, אנחנו ממשיכים בסעיף 17.

"משיכת חלק מהסכום ההוני של עמית בקופת ביטוח ישנה, בידיבן זוגו לשעבר 17. (א) על אף האמור בסעיף 25(א) לחוק קופות גמל, ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני באמצעות קופת ביטוח ישנה הונית, בין עמית לבין בן זוגו לשעבר, נרשמה הערה בהתאם להוראות סעיף 4, וביקש בן הזוג לשעבר למשוך סכום מתוך הסכום ההוני בקופת הביטוח הישנה (להלן – הסכום ההוני המלא), בהתאם להוראות סעיף 19(ד), ישלם הגוף המשלם לבן זוגו לשעבר של העמית, במועד ההעברה או במועד שבו הוא משלם לעמית את הסכום ההוני מקופת הביטוח כאמור, לפי המאוחר מביניהם, סכום כאמור בסעיף קטן (ב) מתוך הסכום ההוני המלא; ואולם לא ישולם סכום כאמור לבן זוגו לשעבר של עמית, אם התקבל, עד מועד ההעברה, צו של בית משפט המונע תשלום כאמור.
(ב) הסכום שישולם לבן זוג לשעבר של עמית לפי הוראות סעיף קטן (א) יהיה בגובה מכפלת השיעור להעברה בסכום ההוני המלא."
אנחנו מדברים פה על מצב שבו יש קופת ביטוח ישנה הונית והסכומים נמשכים.

ואנחנו עוברים ל-18.

סליחה רגע. השאלה אם בסעיף 17(ב) אחרי המילה "סכום" לא צריך לומר "הסכום המקסימלי" שישולם, כי אנחנו כאילו אומרים לו: תמשוך את הכול או אל תמשוך כלום. זו המשמעות של הניסוח כאן, נדמה לי.

למה?

אומרים שהסכום שישולם לבן הזוג לשעבר של העמית יהיה בגובה מכפלת השיעור להעברה בסכום ההוני המלא. זאת אומרת, אומרים לו: או שאתה לוקח הכול - - -

הוא מקבל את החלק היחסי שלו.

כן, אבל אומרים לו: או שאתה לוקח את הכול או שאתה לא לוקח כלום. אולי צריך להוסיף את המילה "המקסימלי", כדי לתת לו חופש למשוך רק חלק מהכסף, אם זה מה שהוא רוצה.

הסכום ההוני המלא הוגדר למעלה כסכום שהוא מבקש למשוך מתוך הסכום ההוני בקופת הביטוח הישנה.

אוקיי. אנחנו עוברים לסעיף 18.

"איסור שעבוד, העברה לאחר או עיקול של הסכום המועבר לבן זוג לשעבר 18. (א) הסכום המועבר לבן זוגו לשעבר של חוסך, מתוך קצבת הפרישה המשולמת לו לפי סעיף 14 או מהסכום ההוני המלא לפי סעיף 17, לא ניתן לשעבוד או להעברה לאחר בידי החוסך, אלא בהסכמה בכתב של בן הזוג לשעבר ובכפוף להוראות כל דין.
(ב) הסכום המועבר לבן זוגו לשעבר של חוסך מתוך קצבת הפרישה המשולמת לו לפי סעיף 14 או מהסכום ההוני המלא לפי סעיף 17, יראו אותו לעניין עיקול לפי כל דין בלבד, ככספים שלהם זכאי בן הזוג לשעבר.
(ג) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לעניין הסכום המועבר לבן זוגו לשעבר של גמלאי, מתוך קצבת פרישה המשולמת לו לפי הסכם המאמץ את חוק הגמלאות."

כאן הייתי רוצה להבהיר, ברשותך. אני מזכיר, אנחנו מדברים כרגע על חלוקה של קצבת פרישה, שהיא בשיטת צינור פלוס תוספות נוספות שהוספנו כאן. הקצבה עצמה היא של הגמלאי, וחלק ממנה מועבר לבת הזוג לשעבר. בכל זאת, כאן מה שמוצע, ורק לעניין העיקולים - - -

שלא יוכלו לעקל את חלקה.

אם יש עיקולים, שלא ניתן לעקל את חלקה - נושים של החוסך עצמו. אבל מי שכן יהיה ניתן לעקל - - -

סליחה, אני צריכה לצאת.

את לא יכולה ללכת כשדנים בכאלה דברים חשובים.

אדוני, אני יודעת שאני מפקידה את החוק הזה בידיך. אני הולכת לצורך חזרה. תודה, אדוני. סליחה.

הייתי באמצע המשפט. העיקול יהיה של הנושים של בת הזוג לשעבר, בכפוף למגבלות הקיימות לפי דין, אבל אין בזה כדי לגרוע מכך שמדובר בזכותו של החוסך עצמו ולא בזכות עצמאית של בת הזוג.

אם אפשר עוד הבהרה לגבי סעיף קטן (ג), לגבי ההסכם המאמץ את חוק הגמלאות. כאן ההערה היחידה שמתייחסת להסכם שמאמץ את חוק הגמלאות. אולי תוכל להבהיר.

בעיקרון, כל הסכם שמאמץ את חוק הגמלאות, כשמו כן הוא. כלומר, הוא מאמץ ברמה ההסכמית את חוק הגמלאות ולכן, לכאורה, היו מספיקים התיקונים לחוק הגמלאות. אבל בכל מה שקשור למגבלות לעניין עיקולים, יש מקום ליצור את זה גם ברמת החקיקה מכיוון שמדובר בהגבלות מול צד שלישי. לכן המיקום שחשבנו שנכון לכתוב את זה במפורש הוא כאן, ולהתייחס לכך.

"על פי כל דין" לא מכסה את זה?

לעניין העיקול זה לפי כל דין, אבל להגיד שזה חל גם על ההסכם - - -

גם על ההסכם. כל הוראות החוק כאן, למעט הוראה זו, אינן חלות על הסכם שמאמץ את חוק הגמלאות. מה שחל שם זה אימוץ של חוק הגמלאות מכוח ההסכם. זו הוראה שחייבים לעשות אותה בדין מכיוון שהיא מול צדדים שלישיים, ולכן היא נוספה כאן במפורש.

"תנאים למשיכה או להעברה של הסכום המועבר לבן זוג לשעבר 19. (א) על אף האמור בכל דין או בהסדר חיסכון לרבות הסכם קיבוצי, נקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני באמצעות צבירת זכויות כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, תידרש הסכמתו בכתב של בן זוגו לשעבר של החוסך לביצוע כל אחת מהפעולות המפורטות להלן, לפי העניין, אלא אם כן נקבע בפסק הדין כי בן הזוג לשעבר ויתר על הדרישה לקבלת הסכמתו לביצוע הפעולות המפורטות להלן, כולן או חלקן:
(1) לגבי חיסכון פנסיוני באמצעות קרן ותיקה – "

מדוע מוגבל?

השאלה על 120 חודשים היא שאלה ששמענו מגורמים. היא דיברה על כך שהסכמה נדרשת רק לגבי עשר שנים משותפות בתוך תקופת הצבירה. יכול להיות שהוא צבר 40 שנה פנסיה, אבל לבת הזוג יש עשר שנים משותפות, ורק לגבי זה נדרשת ההסכמה. עלו הרבה טענות בנושא הזה ולכן סימנו את השאלה הזאת.
"(1) לגבי חיסכון פנסיוני באמצעות קרן ותיקה –
(א) למשיכת כספים בידי העמית שלא בדרך של קצבה ושלא בדרך של היוון חלק מקצבה לסכום חד-פעמי;
(ב) לדחיית יציאת העמית לקצבה למועד המאוחר מהמועד שבו הגיע לגיל זכאות לקבלת קצבת פרישה;
(2) לגבי חיסכון פנסיוני באמצעות קופת ביטוח ישנה –
(א) למשיכת כספים בידי העמית כאמור בפסקה (1)(א);
(ב) להעברת כספים לקופת גמל אחרת;
(3) לגבי חיסכון פנסיוני באמצעות צבירת זכויות לפי הסדר פנסיה תקציבית – לבחירה של העובד בפנסיה תקציבית לקבל סכום חד-פעמי במקום קצבת פרישה, בהתאם להוראות הסדר החיסכון."

מכיוון שאלה פעולות שיש להן השלכה מאוד משמעותית, ואפילו חיסול של האפשרות לקבל קצבה, אז נדרשת הסכמת בן זוג. אבל ההסכמה הזו, כאמור, היא רק כשיש תקופה משותפת של עשר שנים ויותר.

ב-(א) צריך להוסיף את העניין שמדובר בפסק דין שנרשם. זה נשמט בנוסח.

אוקיי, נרשם. יחולו גם ההוראות איך מוסרים את ההסכמה, כפי שהיה לגבי כספים.
"(ב) ביקש עמית בקרן ותיקה לדחות את יציאתו לקצבה לאחר שצבר את שיעור הקצבה המרבי לפי תקנון הקרן, תידרש הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר לדחייה כאמור, גם אם לא נקבע בפסק הדין כי נדרשת הסכמתו לכך." – זה המקרה היחיד.
"(ג) נרשם פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני באמצעות קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח ישנה או באמצעות צבירת זכויות לפי הסדר פנסיה תקציבית, וביקש החוסך להוון לסכום חד-פעמי שיעור מתוך חלקו בסכום הנותר בידי החוסך, בעד תקופה מסוימת, בהתאם להסדר החיסכון, רשאי הוא, במועד הגשת הבקשה כאמור, לבקש מהגוף המשלם להוון לסכום חד-פעמי את אותו שיעור גם מתוך הסכום המועבר לבן הזוג לשעבר מקצבת הפרישה, בעד אותה תקופה, ובלבד שניתנה לכך הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר."

המשמעות של הפסקה הזו היא שבן הזוג לשעבר רשאי להוון מתוך החלק שמגיע לו, בהתאם למגבלות הקיימות בהסדר החיסכון, ובלבד שההיוון יהיה לפי התקופה והשיעור שאותם היוון החוסך. כלומר, התנאי הוא שהחוסך מהוון.

אם החוסך לא היוון, היא לא רשאית לבקש היוון?

לא.

כמובן, הכול לפי המאפיינים שלו.

הוא המוביל.

למרות שאתה נותן לה סטטוס של עמית חדש.

פה לא. אנחנו מדברים על חלוקה של קצבת פרישה. ההיוון הוא היוון שמבצעים אותו במועד הפרישה, לפי המאפיינים שלו. בעיקרון, זה עד 25% לתקופה מסוימת.

אבל יכול להיות שהוא מהוון את חלקו והיא תקבל קצבה.

כן. המשמעות היא שלמעשה הוא מהוון חלק נמוך יותר. הוא יכול להוון עד 25%, זו המשמעות.

"(ד) לגבי חיסכון פנסיוני באמצעות קופת ביטוח ישנה יחולו ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:
(1) אם החיסכון הפנסיוני הוא באמצעות קופת ביטוח ישנה הונית והעמית רשאי, בהתאם להסדר החיסכון, להמיר לקצבה את הסכום ההוני בקופת הביטוח –
(א) ביקש העמית למשוך את הסכום ההוני בקופת הביטוח הישנה, לא יוכל בן זוגו לשעבר להמיר את חלקו לקצבה;
(ב) ביקש העמית להמיר לקצבה את הסכום ההוני בקופת הביטוח הישנה, יהיה בן הזוג לשעבר רשאי למשוך סכום בשיעור האמור בסעיף 17(ב) מתוך הסכום ההוני המלא או לבקש להמיר את הסכום האמור לקצבה שתשולם החל במועד שבו החל העמית לקבל קצבה, ואם ביקש בן הזוג לשעבר להמיר כאמור יחושב סכום הקצבה שישולם לו בהתאם לתנאים שבהם מחושב סכום הקצבה שמשולם לעמית;
(2) אם החיסכון הפנסיוני הוא באמצעות קופת ביטוח ישנה שהיא קופת גמל לקצבה, יחולו לגבי החלק שניתן להוון אותו לסכום חד-פעמי בהתאם להוראות סעיף 23 לחוק קופות גמל הוראות אלה:
(א) העמית ובן זוגו לשעבר יהיו רשאים למשוך את חלקם בסכום חד-פעמי;" – הכוונה פה היא שכל אחד רשאי למשוך את חלקו.
(ב) ביקש העמית למשוך את חלקו בסכום חד-פעמי, יהיה בן הזוג לשעבר רשאי למשוך את חלקו רק בסכום חד-פעמי, ולא בדרך של קצבה;" – זאת אומרת, זה כן מטיל איזה אילוץ על בן הזוג למשוך בעצמו.
"(ג) משיכה של חלקו של בן הזוג לשעבר בדרך של קצבה תהיה רק החל במועד שבו החל העמית לקבל קצבה, וסכום הקצבה שישולם לבן הזוג לשעבר יחושב בהתאם לתנאים שבהם מחושב סכום הקצבה שמשולם לעמית."

ברירות המחדל בסעיף הזה הן ברירות מחדל של קצבה. אנחנו מותנים, בחלק מהמקרים, בהחלטה של החוסך עצמו.

"ייחוס עיקול או שעבוד שהוטלו על קצבת פרישה, על סכום שנמשך שלא בדרך של קצבה או על
סכום הוני 20. הוטל עיקול או הוטל שעבוד שנעשה כדין, על חלק מקצבת פרישה, על חלק מסכום שמבקש עמית למשוך שלא בדרך של קצבה לפי סעיף 14(א)(2) או (3), או על חלק מסכום הוני בקופת ביטוח ישנה, ייחס הגוף המשלם את העיקול או השעבוד, לפי העניין, לסכום הנותר בידי העמית או בידי הגמלאי ולסכום המועבר לבן זוגו לשעבר, בהתאם ליחס שבין הסכום הנותר בידי העמית או בידי הגמלאי לבין הסכום המועבר לבן הזוג לשעבר, אלא אם כן נקבע בצו של הערכאה הראשונה כי יש לייחס את העיקול או השעבוד באופן אחר."

כן, אדוני. רצית להגיד משהו.

אני מתנצל שאני חוזר לסעיף הקודם ל-(ד). מדברים ב-(ד) על הסכום ההוני - - -

נחזור לזה תיכף. בינתיים אני הולך קדימה איפה שאין - - -

"סייג להעברת חלק מקצבת פרישה, מסכום שנמשך שלא בדרך של קצבה או מסכום הוני של עמית לבן זוגו לשעבר 21. על אף האמור בסעיפים 14 ו-17, לא יעביר גוף משלם כספים מתוך הסכום המועבר לבן הזוג לשעבר אם לכספים האמורים יוחס עיקול או שעבוד, בהתאם להוראות סעיף 20 – כל עוד לא הוסר העיקול או השעבוד כאמור.

תשלומים לבן זוג לשעבר של חוסך שנפטר 22. (א)
על אף האמור בכל דין או בהסדר חיסכון לרבות הסכם קיבוצי, ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני באמצעות צבירת זכויות, בין חוסך לבין בן זוגו לשעבר, נרשמו פרטי פסק הדין בהתאם להוראות פרק ב' ונפטר החוסך, יחולו ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:
(1) לגבי חיסכון פנסיוני באמצעות קרן ותיקה או באמצעות צבירת זכויות לפי הסדר פנסיה תקציבית –
(א) אם החוסך שנפטר הוא עמית בקרן ותיקה או עובד בפנסיה תקציבית ונקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות –
(1) יהיה זכאי בן זוגו לשעבר שהוא שאיר לקבל מהגוף המשלם, החל בחודש שלאחר החודש הקובע, קצבה בגובה מכפלת השיעור להעברה בקצבת שאירים לבן זוג, והכל כל עוד בן הזוג לשעבר היה זכאי, בהתאם להוראות הסדר החיסכון, לקבל מהגוף המשלם קצבה בשל פטירתו של העמית או העובד אם היה בן זוגו ערב פטירתו;
(2) היה לעמית או לעובד, ערב פטירתו, בן זוג חדש שהוא שאיר, תהיה הקצבה שיקבל בן הזוג החדש בשל הפטירה כמפורט להלן, לפי העניין, והכל כל עוד הוא זכאי, בהתאם להוראות הסדר החיסכון, לקבלת קצבה כאמור:
(א) עד החודש הקובע – בגובה קצבת שאירים לבן זוג;
(ב) החל בחודש שלאחר החודש הקובע – בגובה ההפרש שבין קצבת שאירים לבן זוג, לבין סכום הקצבה שלו זכאי בן זוגו לשעבר של העמית או העובד, שהוא שאיר, בהתאם להוראות פסקה (1), ואם פקעה זכאותו של בן הזוג לשעבר לקבלת קצבה כאמור – לבין סכום הקצבה שלו היה זכאי בן הזוג לשעבר לפי אותה פסקה אילולא פקעה זכאותו;
(3) אם החוסך שנפטר הוא עמית בקרן ותיקה ויורשיו של העמית זכאים, בהתאם לתקנון הקרן, לקבל סכום חד-פעמי מהקרן, יהיה בן זוגו לשעבר זכאי לקבל סכום חד-פעמי בגובה מכפלת השיעור להעברה בסך הסכום החד-פעמי שאותו זכאים לקבל כל היורשים כאמור; "

זה הסעיף שהוצג במצגת. הוא מסביר שאנחנו מדברים על מפקיד, החלוקה בין - - -

כן. סעיף (ב).

"(ב) אם החוסך שנפטר הוא גמלאי, ונקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי משך התקופה המשותפת הוא 36 חודשים לפחות ולא מתקיים האמור בפסקה (1) של סעיף 16(ב) או שהבקשה לרישום פסק דין הוגשה לאחר המועד כאמור בפסקה (2) של הסעיף האמור–
(1) יהיה זכאי בן זוגו לשעבר שהוא שאיר לקבל מהגוף המשלם קצבה בגובה מכפלת שיעור קצבה לבן זוג של גמלאי בסכום שהיה מועבר לבן זוג לשעבר בעד אותו חודש לפי הוראות סעיף 14(א)(1)(א), אילולא נפטר הגמלאי, והכל כל עוד בן הזוג לשעבר היה זכאי, בהתאם להוראות הסדר החיסכון, לקבל מהגוף המשלם קצבה בשל פטירתו של הגמלאי אם היה בן זוגו ערב פטירתו;
(2) היה לגמלאי, ערב פטירתו, בן זוג חדש שהוא שאיר, תהיה הקצבה שיקבל בן הזוג החדש שהוא שאיר בגובה ההפרש שבין קצבת שאירים לבן זוג לבין סכום הקצבה שלו זכאי בן זוגו לשעבר שהוא שאיר בהתאם להוראות פסקה (1), ואם פקעה זכאותו של בן הזוג לשעבר לקבלת קצבה כאמור – לבין סכום הקצבה שלו היה זכאי בן הזוג לשעבר בהתאם להוראות אותה פסקה אילולא פקעה זכאותו, והכל כל עוד זכאי בן הזוג החדש שהוא שאיר, בהתאם להוראות הסדר החיסכון, לקבל מהגוף המשלם קצבה בשל פטירתו של הגמלאי;
(ג) פקעה זכאותו לקצבה של בן זוג לשעבר, ובהתאם להוראות הסדר החיסכון זכאי בן זוג שפקעה זכאותו לקצבה לקבל סכום חד-פעמי מהגוף המשלם, יהיה זכאי בן הזוג לשעבר לקבל מהגוף המשלם סכום חד-פעמי אשר יחושב בהתאם להוראות הסדר החיסכון לעניין תשלום סכום
חד-פעמי לבן זוג שפקעה זכאותו כאמור, ואם חודשה זכאותו של בן הזוג לשעבר לקצבה יחולו ההוראות שנקבעו לעניין זה בהסדר החיסכון לגבי בן זוג, גם על בן הזוג לשעבר;
(2) לגבי חיסכון פנסיוני באמצעות קופת ביטוח ישנה – אם היו מוטביו של העמית זכאים, בהתאם להוראות הסדר החיסכון, לקבל מהגוף המשלם, לאחר פטירתו של העמית, סכום חד-פעמי, יהיה בן זוגו לשעבר של העמית זכאי לקבל מהגוף המשלם לאחר פטירתו של העמית, סכום בגובה מכפלת השיעור להעברה במרכיב החיסכון מהסכום החד-פעמי שאותו זכאים לקבל כל המוטבים כאמור, ולעניין אופן חלוקת יתרת הסכום החד-פעמי האמור יחולו הוראות הסדר החיסכון.
(ב) בסעיף זה –
"בן זוג חדש שהוא שאיר" – בן זוג של חוסך, הזכאי בהתאם להוראות הסדר החיסכון, לקבל מהגוף המשלם קצבה בשל פטירת החוסך;
"בן זוג לשעבר שהוא שאיר" – בן זוג לשעבר, שהיה זכאי בהתאם להוראות הסדר החיסכון, לקבל מהגוף המשלם קצבה בשל פטירת החוסך, אם החוסך היה נפטר ערב מועד הפירוד;
"החודש הקובע" –
(1) לגבי קרן ותיקה – החודש שבו היה העמית מגיע לגיל זכאות לקבלת קצבת פרישה אילולא נפטר;
(2) לגבי צבירת זכויות לפי הסדר פנסיה תקציבית – החודש שבו היה העובד מגיע לגיל פרישת חובה אילולא נפטר;"

זאת ההמתנה שדיברנו עליה קודם.

'"קצבת שאירים לבן זוג" – סכום הקצבה שהיה משולם לבן זוגו של עמית, עובד או גמלאי, לפי העניין, בהתאם להוראות הסדר החיסכון, כשאין לו בן זוג לשעבר;
"שיעור קצבה לבן זוג של גמלאי" – השיעור המתקבל מחלוקת הקצבה המשולמת לבן זוג של גמלאי שנפטר, בהתאם להוראות הסדר החיסכון, כשאין לגמלאי בן זוג לשעבר, בקצבה המלאה שהיתה משולמת לגמלאי.

יש לנו פה שאלה לגבי מצבים של פטירה של בן הזוג לשעבר – יש לנו גם שאלה עקרונית שאמרנו שנשאיר אותה בצד ונברר אותה, אבל גם השאלה: נפטר בן הזוג לשעבר, האם בן הזוג החדש מקבל את חלקו של בן הזוג לשעבר?

לא, כל אחד עם החלק שלו ולא מחלקים מחדש.

ואם אין לו בן זוג חדש, השני לא מקבל כלום. כן, דיברנו על זה.

רק אבהיר. יש פה התייחסויות, למשל בסעיף קטן (ג) וגם בפסקאות אחרות, למצב שבו יש בהסדרים מסוימים, כמו בהסדרי פנסיה תקציבית, אם בן זוג אלמן מתחתן מחדש הוא מפסיק לקבל קצבה. כך זה בהסדרי הפנסיה התקציבית. לכן יש כאן התייחסות למצב שבן הזוג לשעבר, אנחנו ממשילים אותו לאלמן או לאלמנה, כך שאם הם התחתנו שוב והסדר הפנסיה כולל את התנאי הזה, אז יתייחסו אליהם כמו לאלמנים.

שאלה – לגבי פטירה של בן זוג לשעבר, לא בוצעה הפחתה. למה אתה גורע מחלקה של האלמנה החדשה לקבל מלא אילולא החוק הזה? הרי אילולא החוק הזה היא היתה מקבלת מלא, בלי הפחתה. נכון?

אתה מדבר אם נפטר בן הזוג לשעבר?

נפטר. הוא לא קיים בדין.

כרגע, מבחינת החבות האקטוארית - - -

השיקול הוא חבות אקטוארית?

כן, השיקול הוא חבות אקטוארית בלבד.

אוקיי, ענית לי.

ונעבור לסעיף 23.
נחזור אליך, אדוני. לא שכחנו אותך.

"שינוי התוספת 23. (א)
השר רשאי, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות, לשנות את השיעורים הקבועים בתוספת, לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי לא ייווצר הפרש בין ההתחייבויות האקטואריות של הקרנות הוותיקות, של מעבידים בהסדר פנסיה תקציבית, של המדינה לפי חוק הגמלאות ולפי חוק שירות הקבע ושל גוף המשלם תשלומים לפי הסכם המאמץ את חוק הגמלאות, לבין ההתחייבויות האקטואריות האמורות כפי שהיו מחושבות אילולא הוראות חוק זה ואילולא ההסדרים שנקבעו בחוק הגמלאות ובחוק שירות הקבע שעניינם זכותו של בן זוג לשעבר של חוסך לקבלת קצבה בשל פטירת החוסך.
(ב) בסעיף זה, "חוסך" – חייל כהגדרתו בחוק שירות הקבע, עובד כהגדרתו בחוק הגמלאות ומי שזכאי לקצבת פרישה לפי חוק שירות הקבע או לפי חוק הגמלאות."

עכשיו תעבור לסעיף שלך, סעיף 19(ד).

מתייחסים בסעיף (ד)(1) לקופת ביטוח הונית, אבל לעתים יש קופות ביטוח הוניות ישנות שיש להן נספח קצבה, שזה מתנה לכל אחד. צריך להוסיף שבמקרה שיש - - -

נספח קצבה?

כן.

שהם יכולים להמיר או שזה נפתח? כי יש פה התייחסות להמרה.

נכון, אבל צריך להתייחס לזה בסעיף (1)(א), שבמקרה שיש נספח המרה יתייחסו לזה כמו לסעיף (ד)(2).

לאיזה מצב אין כאן התייחסות? סעיף (1) מדבר על כך שיש נספח, והוא מתייחס לשאלה מה העמית ביקש לעשות – האם הוא ביקש למשוך את הסכום ההוני או שהוא ביקש לבצע את ההמרה.

הכול מכוח העמית. אז אם זה כוח העמית, יש לך התייחסות בסעיף (ב).

שזה מה שאני אומר, שיהיה ברור שאם יש נספח קצבה בפוליסה הונית, צריך להתייחס לזה כמו (2), לא (ב).

למה לא?

(ב) עונה לזה. אם יש נספח קצבה הוא יכול לקחת פוליסה הונית ולהמיר אותה לקצבה.

אם זה בא מכוח העמית (ב) נותן מענה.

אוקיי. על מה אנחנו יכולים להצביע עכשיו?

אפשר להצביע על סעיפים 15 עד 23, שסוגרים לנו את פרק ד'. החלקים האחרים של החוק זה החלק של השונות, שנשאר בסוף, אבל גם התיקונים העקיפים בחוק שירות המדינה (גמלאות).

נצביע על סעיפים 15 עד 23. מי בעד? מי נגד?
הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
סעיפים 15–23 נתקבלו.

כל חברי הכנסת שנמצאים פה, והם שניים במספר, אישרו את סעיפים 15 עד 23.
אבל זה לא תם ולא נשלם. במה אנחנו ממשיכים?

אנחנו יכולים לחזור לעניינים שנשארו פתוחים במהלך הדיון.

נצא להפסקה של שלוש דקות.
<(הישיבה נפסקה בשעה 12:25 ונתחדשה בשעה 12:30.)>

תודה רבה, אני נועל את הישיבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:30.>