PAGE
2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
12/02/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 219>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, י"ב באדר א התשע"ד (12 בפברואר 2014), שעה 8:30

<חיבור בתים שנבנו ללא היתר בנייה לרשת החשמל>

חברי הוועדה: >
מירי רגב – היו"ר
חמד עמאר
באסל גטאס

מסעוד גנאים

חנין זועבי

ג'מאל זחאלקה

דב חנין
אחמד טיבי
חנא סוייד

>
רונן סגל - סגן מתכננת מחוז חיפה, משרד הפנים

חגית עמית - סגנית מתכנתת מחוז, משרד הפנים

צבי שניידר - מנהל תחום פיקוח מחוזי, משרד הפנים

ד"ר יהודה ניב - מנהל מינהל החשמל, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

שמעון יופה - מנהל מחוז צפון, חברת החשמל

ארז סרי - יועץ משפטי, חברת החשמל

רפי חיים - סגן מנהל מחוז חיפה לשיווק ולשירות לקוחות, חברת החשמל

ניר גולדשטיין - עוזר יו"ר, חברת החשמל

דניאל משה - חברת החשמל

פיני קבלו - סמנכ"ל, מרכז השלטון המקומי

רמזי חלבי - יועץ אסטרטגי, מרכז השלטון המקומי

מאזן גנאים - יושב-ראש פורום הרשויות הערביות

ג'בר חמוד - ראש המועצה המקומית סאג'ור ויו"ר הפורום הדרוזי צ'רקסי

והיב חביש - ראש המועצה המקומית ירכא

וג'יה כיוף - ראש המועצה המקומית עוספיה

שמוליק דוד - יועץ, שתי"ל

ורד קירו-זילברמן

יפה שפירא

אור שושני
<חיבור בתים שנבנו ללא היתר בנייה לרשת החשמל>

בוקר טוב. אני פותחת את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בסוגיה שצריכה לקבל פתרון לאחר הרבה מאוד שנים. מדובר בטופס 4, שזה חיבור הבתים לרשת החשמל. נוצר מצב שאני מכירה בעיקר מההסתובבות שלי במגזר הדרוזי, ואני יודעת שזה גם במגזר הערבי, אבל שם חנא הבטיח סיור ועדיין לא עמד בכך. אני מקווה שזה יהיה במושב הבא, כי בזה כבר לא נספיק.

הם בונים ללא אישור, וברגע שהם בונים ללא אישור, הם לא מקבלים טופס 4. הם בונים ללא אישור בגלל שהמדינה לא מתכננת כראוי את אותה התיישבות של חיילים משוחררים, של בני משפחה שצריכים להרחיב את הבית, ואז נוצר מצב שהם מתחברים באופן פירטי לרשת החשמל, וזה מביא לבעיות רבות, גם ברמה הבטיחותית וגם בעומס על חברת החשמל, וזה מביא למצב שהוא בלתי אפשרי. מצד שני, המדינה לא יכולה לאפשר את אותה בנייה בלתי חוקית. ובעצם ברגע שאנחנו מחברים אותם לטופס 4 אז אנחנו בעצם אומרים שהמדינה מאפשרת את הבנייה הבלתי חוקית. כך שברור שיש כאן איזושהי בעיה: מצד אחד המדינה רוצה שאנשים יבנו בצורה חוקית, ומצד שני המדינה לא רוצה שבמשך שנים אנשים יחוברו באופן פירטי לחשמל, כי זה מהווה סכנה.
לאחר שקיימתי מספר דיונים בנושא... עמאר היה איתי בכל הדיונים ובכל הסיורים, וחנא גם הצטרף לאחד הסיורים. לאחר מספר סיורים הבנתי שיש כאן בעיה, ולכן ביקשתי... שוחחתי עם חברת החשמל, ויפתח, ראש חברת החשמל, אמר שבהחלט צריך לפתור את הבעיה הזאת, ולכן אנחנו מבקשים לראות כיצד אנחנו פותרים את הבעיה. ננסה לחבר כאן את הקטע המשפטי ואת הקטע התכנוני. עמאר יושב בראש ועדה שמטפלת בכל תכניות המתאר במגזר הדרוזי, ואמרנו שנעשה את אותו דבר במגזר הערבי אחרי הסיור שחנא הבטיח לנו אבל עוד לא הצלחנו ליישם אותו.

עמאר יושב בראש ועדה, ועוד במושב הזה יהיה דיון עם בינת שוורץ. היא מבינה את החשיבות וקיבלה הנחיה לבוא להסביר לנו מה קורה עם כל תכניות המתאר במגזר הדרוזי, ואז אנחנו נראה איך אנחנו מתקדמים לפחות עם המגזר הזה, ובמושב הבא נתעסק גם כמובן עם המגזר הערבי. נתקדם לאט-לאט.

אבל חיבור חשמל זה לכלל המגזרים, טופס 4 זה לא לגבי מגזר מסוים. אבל אנחנו צופים את הבעיה העיקרית במגזר הדרוזי, במגזר הבדואי, ובמגזר הערבי.
אני רוצה קודם כול לשמוע מחברת החשמל כיצד היא רואה את הבעיה ואיך היא חושבת שצריך לפתור אותה. אבל אני צריכה פה מישהו מההיבט המשפטי, שאמור היה להגיע אבל לא הגיע. לדיון הבא הוא חייב להגיע, אני חייבת את ההיבט המשפטי פה, בלעדיו אני לא יכולה לקבל החלטה. אז אני צריכה בדיון הבא נציג של משרד המשפטים ושל היועץ המשפטי לממשלה. ואני כמובן רוצה לשמוע את עמדת משרד התשתיות לסוגיה הזאת, כמשרד שאחראי על הנושא הזה.

אבל נתחיל קודם כול עם חברת החשמל. בבקשה.

אני שמעון יופה, מנהל מחוז צפון. הבעיה שתיארת קיימת בהחלט בכל המגזרים, גם בחלק מהמגזר היהודי. אנחנו בהחלט רואים חשיבות גדולה בלחבר את הבתים לחשמל, מכיוון שרובם מחוברים בלאו הכי, ואנחנו רוצים לחבר אותם בצורה בטיחותית וטובה. אבל מצד שני אנחנו מחויבים לשמור על חוק התכנון והבנייה, שעל פיו אסור לנו לחבר בתים לחשמל בהיעדר טופס 4. אני מציע שהיועץ המשפטי שלנו, עורך דין ארז סרי, יציג את הפן המשפטי של הבעיה.

ארז, בבקשה.

הנושא של חיבורי חשמל מוסדר בחוק התכנון והבנייה. חברת החשמל, כמצב עובדתי נתון, עומדת בחזית כאשר - - -

מאיזה שנה החוק הזה?

החוק הוא כבר משנות ה-60, אבל הנושא של ה - - -

הכוונה לזיקה בין ההיתר לבין חיבור החשמל.

בשנות ה-80.

יש איזה חוק - - - ?

היה תיקון. אני אגיע אליו.

זה סעיף 157א לחוק התכנון והבנייה.

סעיף 157א לחוק התכנון והבנייה יצר את הזיקה בין חיבור לתשתיות לבין טופס 4. טופס 4 הוא טופס שכשמו כן הוא – הוא נובע מתקנה מספר 4 בתקנות של אישור למתן חיבורים לאספקת מים, חשמל וטלפון. בפועל, התשתית היחידה כמעט היום שניתנת כתנאי לטופס 4 היא תשתית החשמל. התשתיות האחרות בדרך כלל קיימות וניתנות.

זה בזק, מים, ביוב?

זה ניתן בסופו של יום בדרך כזו או אחרת.

בכל מה שקשור לעיריות, ניתן לקבל את זה – את המים, את הכול.

נכון. גם גופי תקשורת.

בחשמל יש גם היבט שהוא בטיחותי.

ברור לחלוטין. אני ראיתי בכמה מקומות איך הם מחוברים לחשמל, ואני אומרת לכם, זו סכנת חיים.

אבל בטוח שבטיחותי יותר להתחבר דרככם בלי טופס 4 מאשר להתחבר פירטית – אם אתה כבר מדבר על הנקודה של הבטיחות.

נכון, ברור.

אין ספק. אנחנו נגיע לזה.
היו בעבר שני מכשירים שנועדו לתת פתרון כלשהו. המכשירים החוקיים האלה אינם קיימים היום. מדובר ב"צו שחל", שנקרא צו החשמל, משנת 88'; והיה עוד מכשיר, שנקרא חוק הספקת חשמל (הוראת שעה), מ-96', שהיה בתוקף עד שנת 2004. הוא הוארך מעת לעת, וב-2004 - - -

עד 2007.

עד 2004 האריכו אותו.

ומה היו התפקיד של שני הצווים האלה?

חוק הספקת חשמל דיבר על בניין של קבע ש: שימש למגורים ערב תחילת החוק; כלול ברשימת מבנים אשר מבחינה עניינית או בטיחותית יש לחברם לרשת החשמל; גם אם אין לגביו היתר הוא אינו מיועד להריסה ואין לגביו צו הריסה שיפוטי; וגם, לא התווספה בנייה כלשהי לאחר 1 בינואר 1987. אנחנו קיבלנו רשימות של מבנים ביישובים והתבקשנו לחבר אותם. זה לגבי חוק הספקת חשמל משנת 96', שהיה בתוקף עד שנת 2004.

היועצת המשפטית, אני רוצה שתחדדי את זה.

אני אחדד את מה שעורך דין סרי אמר: החוק הזה הוא חוק שמותנה בצו שיקבע שר התשתיות הלאומיות.

נכון. היה ניתן צו, היינו מקבלים רשימות ממשרד התשתיות, ומחברים אותם. המכשיר הזה כבר לא קיים משנת 2004, עת סירבו להאריך את החוק במסגרת הוראת שעה.

צו שחל, שהיה קיים מ-88', הותנה בכך ש: ראש הרשות אישר כי מבנים בתחום תכנית המתאר המאושרת או מרחב התכנון המאושר ביחס ליישובים הם טעונים חיבור; הוא עמד בדרישות בטיחות; וכמובן, בוצעה הזמנה בהתאם לכללים הנקוטים בחברת החשמל. אבל הוא הוחל על מספר יישובים מוגבל – ארבעה יישובים.

לפי מה הוא החליט? לפי מה החליטו זאת בהוראת שעה, למרות שידוע שהמבנים הם בלתי חוקיים? זאת אומרת, מה גרם להחלטה ה - - -

הבלתי חוקית.

נכון, הרי על זה אנחנו מדברים. אם זה לא היה בלתי חוקי, לא היינו מדברים על זה.

הייתה בזמנו ועדת מרקוביץ', שהתנתה את התנאים שבהם ניתן לחשוב על תהליך של חיבור הבתים האלה, בתים שארז תיאר פה: בתים שלא - - -

אבל שמעון, את זה אני מבינה, אבל אני שואלת - - -

יושב כאן ראש העיר לשעבר של דליית אל-כרמל, שהוא בעצמו חתם אולי על מאות אישורים כאלה. הוא אחד הנהנים מזה.

אבל חנא, אני שואלת את שמעון וארז: הוחלט בשנה מסוימת, על ידי צו מסוים, כהוראת שעה ולא כהוראת קבע – ואני מבינה למה זה הוראת שעה – לחבר בתים שלא נבנו על פי ההכשר החוקי, לטופס 4. ואני שואלת האם מישהו יכול להסביר לי את הרציונל שעמד מאחורי הוראת השעה הזאת.

גברתי, הרציונל עומד כבר בשם של הצו: הבטחת בטיחות בהספקת החשמל. אבל אני רוצה לציין שב-2006 חברת החשמל הפסיקה לכבד בקשות מכוח צו שחל. הסיבות לצו שחל היו בטיחות ו - - -

ופיגור בתכנון.

בשנת 2006 לא כיבדנו אותו מכיוון שהייתה בעיה לגבי החוקיות. מה שחוּבַּר חוּבַּר לפיו, ומאותו מועד לא בוצעו דברים.

גברתי, אני אסביר את זה. בשנת 87' הייתה ועדה בשם ועדת מרקוביץ', שחקרה את עניין הבנייה ללא היתר ביישובים הערבים. ובסופו של דבר היא חיברה דוח, שכלל באופן ספציפי מקבצים של בניינים שאפשר להתיר אותם – שבמהלך הימים יהיה אפשר להתיר אותם. ואותם, אמרו, אין מניעה מלחבר לחשמל.

יפה, את התשובה הזאת רציתי לשמוע.

עכשיו, כל הבתים שהיה פוטנציאל לחבר אותם שנכללו בדוח מרקוביץ' – הם חוברו. אבל מה הבעיה? שנשארו עוד אלפים על גבי אלפים של בתים שלא חוברו. וזו הבעיה העכשווית שאת רוצה לקדם.

אני רוצה לדייק: ועדת מרקוביץ' נוגעת להוראת השעה, חוק הספקת חשמל, ולא לצו שחל.

אבל שחל זה כבר היסטוריה, בוא נתקרב לעידן הנוכחי.

רק רציתי לדייק.

למה אני שאלתי על הרציונל? הרי מה אנחנו אומרים? אנחנו לא רוצים להכשיר בנייה בלתי חוקית, זה ברור לחלוטין, בכל מגזר שהוא. מאידך, ברור לנו לחלוטין שחיבור פירטי לחשמל, שאנחנו רואים את זה בעיקר ביישובים הערבים, הבדואים, הדרוזים ובחלק מהיישובים היהודיים, הוא בעיה מסוכנת לציבור. אנחנו מנסים לפתור אותה. מצד אחד לא לעבור על החוק ומצד שני לשמור על הנושא הבטיחותי. ניסיתי להבין מה היה אז, ונאמר שהסיבה לכך היא שמינהל התכנון אמר שבניינים שיהיה להם היתר יחוברו לחשמל.

אין ספק. ועדת מרקוביץ' פעלה מכוח חוק הספקת חשמל, והרבה מאוד מבנים חוברו לחשמל.

אני וג'יה כיוף, ראש המועצה המקומית עוספיה. מסמך שחל חילק את הבתים ללבנים ואפורים. אפורים הם אלה שנבנו בשטחים שהם כאילו, בתכנון, שטחים ציבוריים או כביש, שטחים שלא נתנו להם חשמל; והלבנים הם שטחים שנתנו להם חשמל. יש לי מסמך של שחל בעצמו, והוא אומר שם שהמקום הזה שראש הרשות חותם זה מקום שהוא בביצוע אם זה תכנית מתאר או משהו כזה. זאת אומרת, עוד שנה או שנה וחצי, או כמה חודשים - - -

קוראים לזה "היתכנות תכנונית".

היתכנות תכנונית. ואז נתנו להם את זה.

תודה רבה.

גברתי, אני מציע שאנחנו לא נדוש יותר מדי בהיסטוריה, כדאי שנגיע לעידן הנוכחי, נראה מה הבעיות היום.

מה חברת החשמל מציעה?

גברתי, אנחנו הצענו כבר מספר פעמים בעבר – גם בתיקון הגדול, תיקון שרית דנה – לבוא ולפתוח איזשהו פתח בנושא, משום שהתוצאה היום היא שקיימים היום מבנים רבים מאוד שמחוברים. זה עניין בטיחותי, זה עניין של הסדרה מסודרת של שכונות שלמות, ומה שיותר חשוב – יש היום המון מבנים שהם עובדה קיימת. ואנחנו לא נכנסים לשאלה אם זה בסדר או לא, אבל משחלפה תקופה מסוימת והרשות אינה נוקטת עוד בפעולות להריסה של הבנייה, בין היתר בשל חלוף תקופת התיישנות, אז המבנה הוא עובדה מוגמרת, ואין יותר פעולות כנגד המבנה, ואז יש צורך לנסות להסדיר את חיבורו לחשמל.

יש לי שאלה: יש לחברת החשמל שיקול דעת אם לחבר או לא לחבר? כי לפני שבועיים-שלושה קיימנו דיון על לוד, ושם מנהל המחוז אמר "לפעמים הייתי עוזר, בא ומחבר, במקרים הומניטריים". אז האם יש שיקול דעת לחברת החשמל? כי אם יש שיקול דעת לחברת החשמל אם לחבר או לא לחבר, כפי ששמענו ממנהל המחוז - - -

לא, לפי מה שאני יודעת גם מהיועצת המשפטית שלי, אין להם שיקול.

אדוני, אין לנו שיקול דעת. מה שאנחנו יכולים לעשות אנחנו עושים, אבל אנחנו פועלים על פי החוק. אנחנו פועלים בצורה הכי חיובית והכי אוהדת, אבל אין לנו שיקול דעת.

תודה. משרד התשתיות, אני מבקשת לשמוע את עמדתכם, האם אתם תומכים בעמדת חברת החשמל, שאומרת שהיא לא רוצה ללכת ולאתר את האי-חוקיות, אבל שכן צריך לראות על איזה מבנים חלה התיישנות או יש עליהם היתכנות תכנונית ואיך מאפשרים לאותם מבנים טופס 4 בצורה חוקית. האם אתם תומכים בעמדה הזאת?

אני יהודה ניב, מנהל מינהל החשמל. בסך הכול, איסור החיבור לחשמל בחוקי התכנון והבנייה הוא למעשה גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה. בנוסף, מדובר בבנייה שהרשויות המוסמכות, מדינת ישראל, מחברות אותה לרשת המים, מחברות אותה לרשת הביוב, גובות ממנה ארנונה, במקומות מסוימים גם מסדרים שם כבישים ומדרכות, אבל רק דבר אחד לא עושים: אסור לחבר לחשמל.

כולנו מבינים את חשיבות החשמל, אבל אני רוצה להבין מאיזה משרד בא האיסור הזה?

האיסור הזה הוא בחוק התכנון והבנייה.

זאת אומרת שמקורו בחוק התכנון והבנייה?

חוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965, סעיף 157א.

זה חוק אנכרוניסטי ביותר.

הוא נותן לשר הפנים שיקול דעת לחבר.

בנסיבות מאוד מצומצמות הוא מקנה שיקול דעת.

השאלה היא לפתחו של הבית הזה. השאלה היא לא לפתחה של חברת החשמל, לא לפתחו של מינהל החשמל, אלא לפתחו של הבית הזה.

הבנתי. לכן אני עושה את הדיון הזה והדיון הזה הוא ביוזמתי. אז אתה אומר שאתה לא מבין מדוע יש הבדל בין חשמל ומים. התושב משלם ארנונה וכולי, וזו עובדה קיימת שהוא בנה את הבית, ואם רוצים להתעסק איתו אז שיתעסקו איתו כמו שמתעסקים בבית משפט, אבל לא נשפיע עליו דרך זה שנאלץ אותו להיות מחובר באופן פירטי לחשמל, שזה מהווה סיכון חיי אדם.

אכן כך.

תודה. משרד הפנים, בבקשה.

אני צבי שניידר, נציג של היחידה לפיקוח על הבנייה. גברתי, אני לא יודע כמה בתים התחברו פירטית, אני יודע - - -

כולם.

אין בית שלא מחובר לחשמל.

אני אומרת לך שאין בית שלא מחובר לחשמל. אין בית שלא מחובר לחשמל, ורוב הבתים שמחוברים לחשמל הם בתים שלצערי אין להם היתרי בנייה. ולכן מיניתי את עמאר, וגם בינת שוורץ תהיה פה – כדי לטפל בכל תכניות המתאר של המגזר הדרוזי. וגם במגזר הערבי זה צריך להיות.

גברתי, תרשי לי להמשיך. בכל מחוזות המדינה, אנחנו מדברים על עשרות אלפי בתים שנבנו ללא היתר וכיום הם כנראה מחוברים לחשמל. את התופעה הזאת צריך לראות בשני מובנים. האחד זה שבעצם אותם בתים מחוברים לחשמל על ידי חברות החשמל הישראלית או המזרח ירושלמית או כל חברות החשמל הקיימות; והתופעה השנייה זה ששכן, אחד שקיבל שעון, מחבר שכונה שלמה, שזו בעיה שאנחנו מכירים אותה ולא יודעים איך לפתור אותה.

אתם, כמשרד הפנים, שיש לו את הסמכויות והאחריות - - -

זה לא הוא.

אני יחידת הפיקוח.

היינו צריכים רמת מנכ"ל.

אנחנו פועלים בשם החוק, וצריך להיות חוק גם לעניין הזה.

חבר הכנסת גטאס, בבקשה.

אני מברך על הדיון ואני חושב שזו אותה בעיה גם בכל היישובים הערביים. אני חושב שאותו רציונל של ועדת מרקוביץ' צריך להיות גם פה. כי אין יישוב ערבי ש... אני יכול להגיד לכם בכפר שלי איזה בתים מחוברים באופן לא חוקי, כולנו יודעים את זה, כולל מינהל התכנון. אלה בתים שלא ייהרסו, וכל הרשויות יודעות שאלה בתים שלא מיועדים להריסה, הם לא עוברים בתוואי של כביש ראשי או משהו כזה. ולכן חבל להמשיך ולהנציח את המצב שבו הבתים האלה לוקחים חשמל באופן פירטי ומסכנים את עצמם ואת כל השכנים שלהם. אני חושב שאם ועדת הפנים תצא עם סיכום כזה לשרים דרך הוראה בחוק או שינוי בחוק, זה ייטיב עם כולם.

תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, שהוא גם יושב-ראש ועדת המשנה לטיפול בסוגיה של המתאר במגזר הדרוזי וגם עוסק בנושא של טופס 4 במגזר, בבקשה.

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, אני באמת רוצה להודות לך שלקחת את הנושא הזה לידיים. אני חושב שוועדת הפנים היא הוועדה המתאימה לטפל בכל הנושא הזה, ואולי בסופו של דבר אנחנו נגיע לפתרון, כי אנחנו דשים בעניין הזה כבר חמש שנים.

אנחנו חייבים להגיע לפתרון.

בגלל חשיבות העניין אנחנו רואים שראשי רשויות מהצפון הגיעו – מסכנין, מירכא, מעוספיה, מסאג'ור. אנשים יודעים את החשיבות של העניין ויצאו בשש בבוקר בשביל להיות בשמונה וחצי בוועדה, וזה מראה על חשיבות העניין.

אני חושב שלא צריך לדבר הרבה על התכנון והבנייה, צריך לקחת את דוח מבקר המדינה, ולקרוא רק משפט סיכום אחד: "ממצאי הביקורת מעלים כשלים ומחדלים קשים ומתמשכים בתפקודה של הוועדה המחוזית צפון בכל הנוגע לטיפול וקידום תכנון תכניות המתאר והבנייה המפורטות".

ממתי הדוח הזה?

מ-2013, זה לא דוח ישן. זה דוח מאוד חריף. אני קראתי את כל הנושא של הביקורת על הוועדה המחוזית - - -

- - - מינהל התכנון, שהוא מקדם את התכניות האלה.

בסדר, בינת תגיע לפה וגם השר בעצמו התייחס לזה. יש כאן בעיה. תאמיני לי, אתם כולכם תעבדו עכשיו מאוד יפה עם טופס 4.

משרד הפנים, במקום שישלח לי את הפיקוח, היה צריך לקרוא את הדוח הזה ולהבין שהפשלה הייתה של משרד הפנים, לא של אף אחד אחר.

ואני רוצה להגיד דברים מאוד קשים. מחוז הצפון, או כל מחוז אחר שלא מקדם את תכניות המתאר במגזר הדרוזי והמגזר הערבי... במגזר הדרוזי, שאותו אני מכיר טוב מאוד, זו מסחטה של כסף, אז למה לטפל? זו מסחטה הכי טובה של כסף, זה מיליונים. מדובר באנשים שמקבלים קנס של 150,000 או 180,000 שקל ועוד פעם קנס של 80,000-70,000 שקל. אני מכיר משפחה מחורפיש שקיבלה בבית המשפט 210,000 שקל. ומה עשתה הפרקליטות, התביעה, ועדת התכנון והבנייה? הגישה ערעור, כי היא מבקשת 1,700,000 שקל, על בנייה בתוך האדמה שלו. אז למה לי לקדם תכניות מתאר כשיש לי כזו מסחטה של כסף?

אני לא מעלה את זה רק כאן, אני עושה על זה גם תכנית בטלוויזיה, על זה שהמסחטה הכי טובה של כסף במגזר הדרוזי זה הנושא של התכנון והבנייה. אני אומר לכם שלא יהיו תכניות מתאר אם בינת שוורץ לא תיקח את זה לידיים ותקדם את זה. זו מסחטת הכסף הכי טובה שיש. אני אומר לכם, מדובר במיליונים. יש יחידת פיקוח, משפטים – אז למה לי לקדם את תכניות המתאר?

הרי גם לא הורסים. אם באמת לא היו לוקחים את זה כמסחטה של כסף... הם יודעים שהם לא יכולים להרוס, כי אותם יישובים 30 שנה לא קיבלו תכניות מתאר, אז איך יכולים להרוס?
לכן, גברתי היושבת-ראש, אני אומר לך שהדבר הכי חשוב בעניין הזה זה הנושא שיש מסחטת כסף טובה, של מיליוני שקלים, ומשרד הפנים ושום ועדה מחוזית לא יקדמו את תכניות המתאר, ולא בגלל שום דבר אחר, רק כסף. כסף וכסף ועוד כסף. וזה הדבר החשוב ביותר בכל הנושא של הוועדה שלנו ושל הוועדה שאני מוביל.

אני כבר ישבתי עם בינת שוורץ ושמעתי ממנה את הדברים, ואני רואה שמישהו עכשיו קלט את העניין ורוצה לקדם את תכניות המתאר.

בטח, הם חייבים, חסר להם שלא.

הם גם לא יודעים לתכנן באדמות פרטיות. כל ועדות התכנון והבנייה לא יודעות לתכנן באדמות פרטיות. הרי 60 שנה הם מדשדשים במקום, כי הם לא יודעים לתכנן, הם לא יודעים שזו אדמה פרטית ואתה לא יכול להפקיע 40% לבן אדם. ובכל זאת הם מתעקשים ללכת לפי החוק, כאילו שהם מתכננים באדמה של המינהל. הרי באדמה של המינהל אני יכול לעשות כביש של 40 מטר, לעשות גן ציבורי של 20 דונם, ואף אחד לא ישאל אותי, כי זו אדמה של המינהל, ואחרי זה אני מקבל את החלקה שלי או את הדירה שלי, ואף אחד לא שואל אותי, אני הולך וקונה אותה.

אחת, שאתם לא יודעים לתכנן ואתם גם לא ניסיתם ללמוד איך לתכנן באדמות פרטיות, והדבר השני, שזו המסחטה של כסף הכי טובה שיש במדינת ישראל.

בישיבה שקיימנו בנושא שאני מוביל בוועדה, שמעתי שיש פיגור של 25 שנים בנושא התכנון במגזר הדרוזי. 25 שנים זה אומר לא שאני צריך לעלות על מטוס, אלא אני לא יודע על איזה טיל אני צריך לעלות בשביל להשיג את הפיגור שיש היום בכל הנושא של תכנון ובנייה במגזר הדרוזי.

אמרתי לך, זה יטופל, והשלב הבא יהיה המגזר הערבי, ברגע שחנא יתעורר ויטפל בסיור שהוא צריך לארגן לוועדה.

עכשיו הבנו למה אין חשמל אצל ערבים.

אחמד, אין מה לעשות, חנא לקח לך את ההצגה היום, חנא יוביל את הסיור במגזר הערבי, אין מה לעשות. הוא קיבל את המשימה הזאת לפני שלושה חודשים והוא נרדם בשמירה.

אני מכיר את חנא סוייד, והוא אחד האנשים המוכשרים שיש לנו בוועדה בנושא התכנון והבנייה.

טוב, הלאה.

אנחנו נמשיך בוועדה, אנחנו לא ניתן למינהל התכנון אפשרות להמשיך להתנהג למגזר הדרוזי כמסחטה של כסף, ואם הוא לא יודע לתכנן במגזר הדרוזי, שילמד. אם הוא לא יודע לתכנן, שייעזר בראשי רשויות.

אתה פגעת בחנא סוייד פעמיים: א', אמרת עליו דברים טובים, ו-ב', הודעת שהוא פורש.

לפני שהוא פורש הוא יטפל לי בעניין. חוץ מזה, אני אביא אותו כיועץ לוועדה. אני מעדיפה אותו לא כח"כ אלא כיועץ בוועדה.

ברשותך.

הדבר הכי חשוב בוועדה שאנחנו נצטרך לטפל בו זה הנושא של החשמל.

זה יטופל.

מדברים גם על החוק. אני בעצמי, כעוזר שר התשתיות ב-2001, עזרתי והייתי מגיע אישית לבתים, מגיע לראשי רשויות, וחיברנו אלפי בתים לחשמל.

לא, זה לא צריך להיות בטובות, זה צריך להיות בשיטה.

לא, לא, אני עשיתי את זה בתור עוזר של שר – לעזור לחבר את החשמל בחוק. והצלחנו לחבר אלפי בתים. אני בעצמי הסתובבתי ביישובים.

תודה.

משפט אחרון. חוקית, יש לשר הפנים אפשרות להוציא עכשיו צו, בלי חוק, שאני וחנא מנסים לקדם עכשיו ואני מאמין שבשבוע הבא נעלה אותו לוועדת שרים. בלי חוק ובלי שום דבר, שר הפנים יכול לתת הנחיה שתיתן אפשרות לבתים להתחבר. וגם ראש הממשלה וגם מנכ"ל ראש הממשלה - - -

אתה לוקח את כל הזמן של הדיון.

אבל אני נותן לך פתרונות. בדיונים שקיימנו במשרד ראש הממשלה הייתה הסכמה כללית שכל תכנית שהופקדה, הבתים בה יחוברו לחשמל.

חמד, תודה. נציג משרד הפנים, לא ידעת בכמה בתים מדובר, אז הנה הנתונים: במחוז צפון זה נאמד בין 10,000 ל-12,000 מבנים, במחוז דרום בערך 10,000 מבנים, במחוז ירושלים מדובר בהיקף של מאות יחידות דיור למגורים, במחוז חיפה כ-5,000 דירות, ובמחוז דן אין היקפים מדויקים.

זו הערכה גסה מאוד.

זאת אומרת שיש כאן אלפי דירות.

מאות אלפים של אזרחים.

אלה הנתונים, בצורה מסודרת. אדוני, מאיפה אתה?

לשכת תכנון חיפה.

יש לך מה להגיד?

אם יורשה לי. קודם כול, סעיף 157א (ח1) מאפשר במקרים מיוחדים להוציא היתרים לחשמל.

אבל הכול עכשיו מקרים מיוחדים.

לא, - - - תכניות מופקדות, לא מאושרות.

גם אם חסר מעקה לאותו בית? אני שאלתי כי טופס 4 - - -

לא דיברתי על טופס 4, דיברתי על אישור חשמל בלי טופס 4.

לא, לא, חברת חשמל אוטומטית לא תחבר בלי טופס 4. וטופס 4, אם חסר מעקה, לא תקבל חשמל.

אז הסברתי שלפי סעיף 157א (ח1) - - -

תגיד לי בית אחד שבו התכנית הופקדה והוא חובר. על זה הגענו להסכם עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, במשרד ראש הממשלה, לפני שנתיים. תגיד לי בית אחד שחובר. ויצאנו לפרסום ואמרנו שפתרנו את הבעיה, ואני בעצמי שמעתי את ראש הממשלה אומר את זה בג'וליס כשהייתי איתו בביקור. הוא אמר שהגענו לפתרון הבעיה: מי שמפקיד, יקבל.

אוקיי, בבקשה.

בהמשך למה שעמיתתי ציינה לגבי הרבה מבנים שקיימים ללא היתר – אני מכיר את מחוז חיפה, אני מתנצל, אני לא מכיר את המחוזות האחרים – מתוך ה-5,000 שיש בדליית אל-כרמל ועוספיה, יותר ממחצית מהם נמצאים בתוך תכניות מאושרות. אז שיוציאו היתר, שיפעלו להוצאת היתר בנייה. אלה מבנים ללא היתר, בתוך תכניות מאושרות. כלומר, הבעיה התכנונית נפתרה מזמן.

אני אומרת שוב: אני מבינה שזה החוק, ולכן אנחנו צריכים לטפל בחוק.

לא, החוק בסדר, הכול בסדר – רק שיפעלו להוציא היתר.

אתה יודע שזה לא נכון, אתה יודע שזה לא נכון.

למה זה לא נכון?

גברתי היושבת-ראש, אני יודע שאת אוהבת חשיבה חופשית. תסתכלי על בתי סוהר. בבתי סוהר יושבים פושעים שבתי משפט גזרו עליהם מאסר – ולהם יש חשמל.

הם בני אדם. הם אמנם עבריינים, אבל הם בני אדם.

אז אני אומר על אחת כמה וכמה אם מישהו הוא לא פושע והוא גר בבית שלו, שהוא בנה בעצמו והוציא עליו הרבה כסף.

אני אהבתי מאוד את האמירה של נציג משרד התשתיות הלאומיות. הוא אומר שהחוק הזה, החוק של טופס 4, של מניעת חיבור בתים לחשמל, הוא גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה. נכון ציטטתי אותך? כן. אני חושב שזו אמירה נכונה ביותר וצריך לאמץ אותה.
אני חושב שחיבור בתים לחשמל הוא טוב לכולם. הוא טוב לבעלי בתים, למשקי הבית. יושב כאן ראש המועצה המקומית עוספיה, שבה משפחה נהרגה בגלל חוסר בטיחות בחשמל, בגלל חשמל סוג ב', כלומר, חשמל פירטי. משפחה נהרגה בגלל שלא היה לה חיבור חשמל.

אני מעריך שחיבור הבתים האלה לרשת החשמל יכניס לקופת חברת החשמל בין 200 ל-250 מיליון שקל, וזה יפתור את כל בעיות הנזילות של חברת החשמל. אלה היתרונות של הדבר הזה.

ועכשיו לפתרון. בקצרה, יש שתי דרכים לפתרון. דרך אחת היא מנהלית: שר הפנים יכול להוציא צו על פי סעיף 157א (ח2) ובו הוא יורה על חיבור בתים שנכללים בתכניות שעברו הפקדה שאין מניעה תכנונית שבסוף התהליך יקבלו היתרי בנייה. הוא יכול להוציא צו כזה ולפתור את כל הבעיות, ואני מדבר בפרט לא על מי שבנה באמצע הכביש אלא על מי שבנה במסגרת תכנית, והתכנית הזו בסופו של תהליך נתקעת בגלל בירוקרטיה. בסופו של תהליך הוא יכול לקבל היתר. שר הפנים יכול להוציא צו קבוצתי, צו שהוא לא לגבי בית אחד אלא לגבי תכנית אחת, ולחבר את אותם בתים.
הדרך השנייה היא דרך החקיקה. אני הגשתי הצעת חוק בעניין הזה, שהיא בעצם התמצית של סעיף 157א (ח2), שאומרת שאם אין בעיות, אם יש מספר תנאים מצטברים, אפשר לחבר בית.

גברתי, בגלל הכוח הפוליטי שיש לך אני מוכן למכור לך בחינם את הצעת החוק שלי או להשתתף איתך.

אמרתי לך שזו תהיה הצעת חוק ש - - -

אז בואי נעשה את זה.

אמרתי לך את זה: זאת תהיה הצעת החוק של הוועדה. אני הרי יזמתי את הדיון על טופס 4. זאת תהיה הצעת החוק של הוועדה.

אני מסכים, ואני אשמח מאוד אם זה יפתור את כל הבעיות שלנו.

חנא, תודה. אני מבקשת לשמוע את נציג ירכא, ולאחר מכן את יושב-ראש פורום הרשויות המקומיות הערביות ואת אחמד טיבי.

בוקר טוב לכולם. אני מודה לך, גברתי, על עצם קיום הישיבה הזאת, ולכל חברי הכנסת מהקואליציה והאופוזיציה, כי הנושא הזה חשוב מאוד לכל היישובים, במיוחד במגזר הלא יהודי.

אני רוצה לדבר על עוד נושא שקשור לחברת חשמל, ואני מדבר כאן גם כראש מועצה וגם כחשמלאי. אני רוצה להעיר את תשומת לבכם לדבר נוסף. לפי כל הפרסומים של חברת חשמל, יש עומס יתר לחברת חשמל. וכשלוקחים חשמל פירטי, הצריכה היא תוספת של 50%. זה בדוק ואני יכול להוכיח את זה לחברת החשמל.

ברור, לכן חברת החשמל משתפת איתנו פעולה.

כי אם אנחנו לוקחים חיבור אחד ומתחלקים עליו חמישה אנשים, אז כולנו מתחרים מי יצרך יותר, כי זה מתחלק על כולם. אבל כאשר זה מנת חלקו של כל אחד, מחפשים איך לחסוך בחשמל. לכן זה אינטרס לכולם.

הדבר השני זה נושא הבטיחות. היו כמה מקרים של הובלה של כבלים ב-100 וב-200 מטר, ואז המתח יורד והזרם עולה, וכל הנוסחה שעליה בנויים מכשירי החשמל – זו לא אותה נוסחה ולא אותם תנאים. אנחנו מדברים על מספר רב של בתים שלא מחוברים אבל כן מחוברים.

החוק לגבי מים, חשמל, ביוב וכל התשתיות הוא אותו חוק. אני חושב שצריך לקחת צעד אמיץ: שהוועדה הזאת ממחר בבוקר תוביל מהלך, כי החקיקה יכולה לקחת הרבה זמן, ואין לנו זמן לחקיקה - - -

לא, נתחיל עם הצו של השר.

צריך לקבל החלטה לפנות לשר שינצל את הסמכות שלו ויפתור בעיה של מספר רב של תושבים.
ועוד פעם, אלה אותם תושבים שבגלל תשלום הקנסות וכל התנאים שהם גרים בהם, הם הפכו להיות האוכלוסייה הכי חלשה במדינת ישראל.

תודה רבה. יושב-ראש פורום הרשויות הערביות, בבקשה.

אני מודה לגברתי על הישיבה הזאת, שהיא מאוד חשובה. בתחילת דבריי אני רוצה לומר לחבר הכנסת חמד שלא יפריד בין המגזר הדרוזי למגזר הערבי, כי הבעיה היא של כלל היישובים הערביים במדינת ישראל.

אם נפתור אותה במגזר הדרוזי זה יגיע גם למגזר הערבי.

אסור לנו לדבר על זה. כשמדברים אז צריכים לדבר על כל - - -

בבקשה, לעניין.

זו בעיה של כולנו.

הנושא השני הוא בקשר לשיקול הדעת של חברת החשמל. מי שקובע זה ועדת התכנון והבנייה של כל יישוב ויישוב, ולצערי אין להם שיקול דעת, וכמו שאמר ראש מועצת סאג'ור, במידה שיש מעקה חסר, לא נותנים היתר. אני רוצה להגיד שאלפי אנשים מסכנים את החיים שלהם יום-יום כשהם מתחברים בצורה פירטית. אנחנו כולנו אומרים ש"המציל חיי אדם כאילו הציל עולם ומלואו", אז איך זה שכל יום אלפי אנשים מסכנים את החיים שלהם?

הייתה החלטה אמיצה של שר התשתיות לשעבר, בן-אליעזר, שאמר לחבר קרוב ל-10,000 בתים שאין להם היתר. זה עד 1 בינואר 87'. אני מחזיק פה מסמך שלפיו תכנית המתאר של סכנין אושרה ב-30 בפברואר 92'. זאת אומרת שאין לנו היום תכניות מתאר. ואם אנחנו רוצים לאמץ היום את החלטת השר האמיצה, אז בואו - - -

אתה מדבר על התכנית של ההפקדה?

לא, השר אמר שעד 1 בינואר 87', מי שבנה ללא היתר, יכול להתחבר לרשת החשמל.

לא, לא, זה לא השר אמר, זו הייתה החלטה שקיבלו כל השרים ופואד המשיך אותה. כל שרי התשתיות עד שנת 2006 חיברו חשמל.

זה גם כתוב בתוך החוק של הוראת השעה, אומרת לי פה היועצת המשפטית.

ללא ספק. אז אם אני לוקח את סכנין כדוגמה, שרק ב-30 בפברואר 92' אושרה בה תכנית המתאר, אז תארי לעצמך את כלל היישובים שעדיין אין להם תכנית מתאר. אז אני חושב שצריכה להיות החלטה אמיצה, אם של שר הפנים, אם שלך באופן אישי ואם של ממשלת ישראל, כדי לפתור את הבעיה הזאת.

תודה. אחמד טיבי, בבקשה.

תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, מאז שאני בכנסת, ב-99', אני עוסק בנושא הזה. כולנו עוסקים בנושא הזה. למה? כי זה נושא כואב, זה נושא שפוגע ונוגע לעשרות אלפי בתים ומשפחות. נפתרה הבעיה טלאי אחרי טלאי – צו שחל, החלטת פואד בן-אליעזר כשהיה שר, צו שעה וכדומה – אבל המצב הבסיסי הוא שהחוק, לצערי הרב, מונע חיבור בתים ללא היתר. המצב הוא עד כדי כך אבסורד – והאדון ממשרד התשתיות היטיב לתאר את זה – שלבתים האלה יש ביוב, יש להם את כל שאר התשתיות האפשריות, אבל את המצרך הכי חיוני בחיים מודרניים או חצי מודרניים, שזה חשמל – את זה אין להם. ולכן זה מסכן חיים. אם הטענה שטופס 4 הוא למען בטיחות, הרי שכאן מסכנים חיי אדם. עובדה, משפחת כיוף נהרגה בגלל שלא היה חשמל, בגלל גנרטור.

יתרה מזאת, בכפר ג'ת שבמשולש וביישובים אחרים, אני מכיר קבוצה של יותר מ-100 איש שכשהיה צו שעה הם שילמו אגרות, וגם השמות שלהם מאושרים על ידי חברת החשמל ועל ידי המשרד, ופתאום הפסיקו לטפל בצו הזה, ואז, למרות שהם עשו את כל המוטל עליהם, הם לא מחוברים מאז באופן חוקי לחשמל. וכמובן שמי שלא מחובר באופן חוקי לחשמל מסתדר דרך השכנים, כי זה אילוץ.
ולכן, גברתי היושבת-ראש – ואני מברך אותך על קיום הדיון החשוב הזה – הפתרון הוא בהצעת חוק. בתיקון החוק הבסיסי. אני חושב שהכתובת היא שר הפנים גדעון סער, אני בטוח שהוא פתוח לרעיון של תיקון העוול הבסיסי, תיקון החוק. אבל עד אז, גברתי היושבת-ראש, צריך ליזום, ואת יכולה ליזום, צו או משהו זמני, העיקר לחבר את האנשים לחשמל.

וצריך לשים לב לנקודה שחבר הכנסת עמאר הזכיר, ובצדק: שבעצם חברת החשמל נהנית כלכלית מ - - -

היא תיהנה.

אבל היא תיהנה יותר כאשר אנשים יתחברו לחשמל.

לא, עכשיו חברת החשמל לא נהנית, עכשיו הוועדות המחוזיות נהנות, הוועדות המחוזיות, שמקבלות את הכסף מכל - - -

עמאר, עמאר - - -

חברת חשמל תיהנה אם נחבר.

ראש מועצת עוספיה, בבקשה.

אני רוצה להודות לך, גברתי היושבת-ראש. אני חושב שאם ישנו חוק שהוא לא בטיחותי, זה החוק הזה. הוא בא בשם הבטיחות – על מנת לגרום לאנשים למות. אם אתם תסתובבו בעוספיה, אתם תראו כבלים שנמתחים ל-1,200 מטר, אתם יודעים מה זה?

אני עכשיו מקדם תכנון מהראשונים בארץ, במחוז חיפה, עם הממונה על המחוז, שעוזר ותומך ונותן. אני רוצה להגיד לכם שאני הגעתי בתכנית המתאר לכך שלא הורסים אף בית. אז למה מטפחים את הסבל אצל האנשים? אם לא הורסים, אז למה מטפחים את הסבל? באמת, למה מסבכים את הפשוט? למה? הרי אנחנו מבינים שעוספיה, משנת 1978 יש לה תכנית מתאר. 78'. ב-78' לא היו בעוספיה אנשים שבנו ללא היתר. למה? כי היה תכנון. האם בלתי אפשרי להניח שחוסר התכנון זה תכנון? מישהו צריך לבדוק את זה. זה לא שנה, זה לא שנתיים, זה לא חמש שנים, וגם לא 20 שנה – מישהו כאן נרדם בשמירה עשרות שנים. למה לא תכננו? מה אתם רוצים, שאנשים יעזבו את עוספיה וילכו למקומות אחרים? הרי אנשים רוצים לגור בכפר. ומי שרוצה לבנות בלי היתר לא מקבל משכנתה, אלא מקבל תיק פלילי. כל שנתיים מביאים אותו לבית המשפט, והוא לא מקבל חשמל. מה, אנחנו אנשים כאלה? אנחנו סדיסטים?

החוק הזה נחקק בכנסת, ומי שיכול להוביל לתיקון החוק הזה זו הכנסת. תודה.

תודה רבה לך. ג'בר, בבקשה.

אני רוצה להודות לך על הדיון הזה. אני רוצה להתייחס למה שחמד אמר לגבי הביקורת של מבקר המדינה על אלכס שפול באופן אישי. אני בטוח שאם המבקר היה בודק גם את מחוז חיפה, הוא היה מוצא ביקורת הרבה יותר קשה משם.

למה אתה אומר כשאתה לא יודע?

אני לא הזכרתי שמות, אני אמרתי מחוזות. וגם המבקר לא הזכיר שמות.

אנחנו לא באים לאיים פה, אנחנו רוצים לפתור בעיה.

אבל לפני רגע אמר ראש מועצה מקומית - - -

אנחנו רוצים לפתור בעיה, די.

כשאתה דיברת אני שתקתי. אני אגיד את דעתי, שמעת? אתה תקשיב לי עכשיו.

בבקשה, תן לו להגיד את דעתו. בבקשה, ג'בר.

אני באופן אישי יכול להגיד על מחוז צפון, אצלי לפחות, שהצלחתי לאשר תכנית מתאר תוך שנה וחצי אך ורק בעזרתו ותמיכתו של אלכס שפול. הבעיה שלנו היום ברשויות בנושא תכניות מתאר באופן כללי היא לאו דווקא משרד הפנים. למשרד הפנים יש חלק בנהלים שצריך לעשות להם שינויים ושיפורים, אבל יש גם את שמורות הטבע, את משרד הבריאות, את המשרד לאיכות הסביבה – כל משרדי הממשלה שיושבים בוועדות, כל אחד מתנגד סדרתי, כל אחד והסיבות שלו.

בנושא של חיבורי חשמל, יש פתגם בערבית שאומר, בתרגום לעברית, "מטומטם זרק אבן לתוך באר, וצריך 1,000 חכמים כדי להוציא את האבן הזאת". זה הפתגם שמתאים לנושא של חיבורי חשמל. תודה.

דב חנין, בבקשה.

תודה, גברתי היושבת-ראש, תודה על קיום הדיון הזה ותודה על היוזמה שאת מקדמת להצעת חוק בשם הוועדה כולה, כדי לפתור את הסוגיה זאת.

נאמרו פה לפניי דברים רבים וחשובים, ואני אשתדל לא לחזור עליהם. אני חושב, גברתי, שבשלב הזה של הדיון אנחנו יכולים לסכם את כל הסוגיה הזאת בארבע מילים: המילה הראשונה היא המילה "עוול". עוול מכיוון שאזרחים צריכים לשלם את המחיר על משהו שהם לא אחראים לו בכלל. אם יש איזו בעיה במערכת התכנונית ואי אפשר לאשר, או שאישור התכנית מתעכב בגלל סיבות שלא קשורות בכלל באזרח – האזרח משלם את המחיר, והמחיר הוא בלתי אפשרי. לכן המילה הראשונה היא המילה "עוול".

המילה השנייה הרלוונטית לדיון הזה היא המילה "סכנה". אנחנו מדברים על חשמל. מדובר פה על חיבורים פירטיים, על דברים שלא ייאמנו. בשביל שבן אדם יוכל להשתמש בחשמל הוא צריך לעשות דברים שמסכנים אותו, את משפחתו, את השכנים, את הסביבה ואת כולם. סכנה.

המילה השלישית היא המילה "אבסורד". אני חושב שכולנו מסביב לשולחן נסכים למילה "אבסורד", כי המנגנון הזה לא משרת שום תועלת, הוא לא מייצר שום תועלת, הוא מייצג המון נזקים ולא מקדם שום תועלת חברתית. אין תועלת בגישה הזאת. אם מישהו פעם חשב שזה יפתור את בעיות התכנון – עובדה שזה לא פותר, זה רק יוצר אבסורד נוסף.

והמילה הרביעית, שבה אני רוצה לסכם, היא המילה "דחיפות". העסק הזה באמת יכול לעלות בחיי אדם. ולכן, ככל שאנחנו נצליח – כל חברי הוועדה והחברים הנוספים שיהיו חלק מהצעת החוק הזו – לקדם את הפתרון לעניין הזה מהר, אנחנו גם נתקן את העוול, גם נתמודד עם הסכנה, וגם ניתן תשובה לאבסורד. ולכן הדחיפות. תודה רבה.

השלטון המקומי, היה פה הנציג שלכם, הוא הלך?

כן, הוא קפץ לוועדת הכלכלה.

אז חבר הכנסת זחאלקה, בבקשה.

גברתי היושבת-ראש, המילה היחידה שאני רוצה להשתמש בה בנושא הזה היא המילה "רצון". אם יש רצון, לוועדה, למשרד הפנים, למשרד התשתיות, לממשלה – הם יכולים לפתור את הבעיה הזאת מחר. הטענה היחידה שצריך להתמודד איתה היא שחיבור חשמל לבתים לא מורשים עלול לעודד בנייה בלתי חוקית. זאת הטענה שאני שמעתי בכל מקום, בהרבה דלתות שדפקתי עליהן בשנים האחרונות בנושא הזה.

הנושא של חיבור חשמל הוא סאגה ארוכה מאוד, החל מצו שחל, שאכן חיבר את הבתים בכפר קרע, בעוספיה ובדליה. אפילו הבית שלי חובר לחשמל על פי צו שחל, וגם כל השכנים. וכשהפסיקו את צו שחל, כל השכנים בשכונה שלי נותרו בלי חשמל. השכנים לידי. כי משום מה פג תוקפו של צו שחל.
בכפר קרע למשל, כדי שתביני את חומרת הבעיה, יש 1,200 בתים ללא חשמל. קמה תנועת נוער, תנועה של צעירים, כמו התנועה של הדיור. אחד החבר'ה כתב בפייסבוק שלו שצריך להתארגן בעניין החשמל, ותוך יומיים היו לו 500 איש בקבוצה ואחר כך הגיעו ל-1,200. הם הגיעו ללשכת הנשיא, פגשו את מר שמעון פרס ואת האנשים במשרדו, ואני הבאתי אותה לפה והם ישבו עם סילבן שלום, שגם אמר שהוא רוצה לחבר. אז אם כולם רוצים, למה זה לא מסתדר? אני שאלתי אותו את זה. אמרתי לו: אתה שר בכיר, יש לך השפעה, אפילו היית פעם עם מחשבות לראש ממשלה – אז תעשה משהו בנדון. הוא אמר "זה לא בידי. משרד הפנים".

נטפל בזה.

סליחה, אני חושב שכאן צריך, אם באמת העניין הזה נופל בין הכיסאות, כלומר, לא רוצים לטפל בו, לטענתם – אז בבקשה, שהוועדה תיזום שמר סילבן שלום ידבר עם גדעון סער והם יפתרו את הבעיה. אם שניהם ידברו הם פותרים את זה תוך שעה.
תוך כדי כך, כמו שחבר הכנסת חנא סוייד הציע, אפשר לעקוף את הבעיה הזאת של מה שנקרא "עידוד בנייה בלתי חוקית". דובר על תכניות מופקדות – כיום אפשר לעשות את זה, על פי צווים. שר האנרגיה רוצה לעשות צו. אמרתי לו: תוציא צו כמו צו שחל. אז מה הטענה שלו? שצו שחל היה בלתי חוקי, שצו שחל צפצף על המערכת. אמרתי לו: אם אתה רואה עוול כל כך גדול, תעשה אותו דבר, צריך לתקן אותו, כי עם העניין הזה אי אפשר להמשיך. אין היום, במאה ה-21, בית שלא מחובר לחשמל, אין דבר כזה. היו מקרים של מוות ושל גרימת נזק לאנשים. אני חושב שהוועדה תעשה טוב אם היא תטפל בנושא הזה, ואני קורא לגברתי שלא תהיה רק ישיבה בנושא הזה, כי הנושא הזה, לא מספיק לערוך בשבילו רק ישיבה אחת, אני חושב שצריך לערוך ישיבה כל שלושה חודשים, לנהל מעקב אחרי הנושא הזה, ולדחוף את החקירה. צריך שהוועדה תפעל באופן כוחני כדי לשנות את המצב, אחרת גם לוועדה לא יהיה רצון.

מאה אחוז, תודה רבה. אני עוברת לסיכום הדיון. קודם כול, כפי שאתם יודעים, אני יזמתי את הדיון הזה כי אני חושבת שהדיון הזה הוא נכון והוא חשוב, וכמו שאמר יושב-ראש פורום הרשויות הערביות, אין כאן שום כוונה לטפל רק במגזר הדרוזי, אלא בכל המגזרים שיש בהם בעיה של חיבור לטופס 4 בגלל בנייה לא חוקית. מצד שני, אנחנו גם לא רוצים להכשיר בנייה בלתי חוקית. אבל כשבאותה בנייה בלתי חוקית משלמים ארנונה, מחוברים למים ומחוברים לתשתיות, אז זה מצחיק, כי בסוף מה קורה? יש סכנה לחיי אדם. ואת המצב הזה אנחנו לא יכולים לאפשר.

אני שמחה שגם יושב-ראש חברת החשמל וגם משרד התשתיות תומכים בעמדה הזאת. אני גם יודעת שגדעון סער, שר הפנים, נתן הוראה לטפל במגזר הדרוזי, וגם מיניתי אותך, עמאר, ליושב-ראש ועדת משנה, ובעוד שבועיים בינת שוורץ באה ומציגה את כל סוגיית המתאר ביישובים הדרוזיים. לכן, אני מאמינה שמתוך אותו רציונל, הוא צריך לפחות כרגע לחתום על הצו, על פי סעיף 157א (ח2), שזה באחריותו.

ולכן אני מבקשת לכתוב מכתב לשר הפנים, שיפעיל את סמכותו בצו על פי סעיף 157א (ח2), שכל תכנית שהוגשה הופקדה ואין איתה בעיה תכנונית, שתחובר מיידית לטופס 4. זה דבר אחד.

דבר שני, אנחנו נביא חקיקה על הסוגיה הזאת כוועדה. ורד, יש כמה חוקים בעניין, ואני מבקשת ממך שנעשה את השינויים שלנו. כבר הבאנו חוק בעניין הזה, ועל החוק שלנו נחתים את כולם, וכל מי שירצה, לא רק חברי הוועדה, מוזמנים לחתום, ואנחנו נביא את זה כהמלצה של הוועדה ושל חברי הכנסת הנוספים שיצטרפו.

אני מבקשת במכתב שאת כותבת לשר הפנים להתייחס לדוח מבקר המדינה, שגם הוא כתב על הסוגיה הזאת, וכמובן להגיד לשר, שנתן הוראה לטפל בכל הנושא של תכניות המתאר במגזר הדרוזי, שגם הנושא הזה יהיה חלק מהעניין הזה. ושוב, טופס 4 תופס לכולם, לא רק למגזר הדרוזי – לערבים, לבדואים וגם ליישובים יהודיים שלא מחוברים לחשמל. המכתב הזה חייב להיות מועבר גם ליועץ המשפטי לממשלה, שלצערי אין להם כאן היום ייצוג, עם עותק כמובן לשר התשתיות ולחברת החשמל.

אנחנו נקיים בתחילת המושב הבא דיון בנוכחות השר בעניין הזה. השר ממילא אמור לבוא להציג כמה דברים, אז שיציג גם את הסוגיה הזאת. עם בינת שוורץ אנחנו מקיימים דיון עוד שבועיים על הנושא של המגזר הדרוזי.

אני מבקשת ממך, חנא: דיברנו על זה שאתה תוביל את הסיור במגזר הערבי. אז אנא, בוא נעשה, אפילו במהלך הפגרה, סיור, ונקדם את העניין הזה. אחרי שנגמור את הסיור ונשמע את הבעיות ונזמין את כל הגורמים הממשלתיים, כפי שעשינו עם הסיור במגזר הדרוזי, נקדם את הסוגיות וגם נוכל לקדם את הדברים הספציפיים בנושא הזה.

משרד הפנים, אני חושבת שהיינו צריכים להזמין את המנכ"ל, כי לא אתם אמורים לתת את הפתרון, אתם פועלים על פי החוק. אבל צריך להבין שהחקיקה היא אמצעי, והמטרה שלנו היא שחיי אדם לא ייפגעו. צריך לראות איך עושים את זה בצורה הנכונה: מצד אחד לא להכשיר בנייה בלתי חוקית, אבל מצד שני, אם המדינה עצמה לא יצרה להם מקומות מגורים, אם המדינה עצמה לא הבינה ורק היום היא מבינה את התרבות, שהם רוצים לחיות אחד ליד השני, אז לא חייבים לרוחב, אפשר גם לגובה – אבל צריך לעשות משהו כדי לפתור את הבעיה הזאת. אין ברירה אחרת, בסוף, העובדה הקיימת היא שישנם בתים. וכמו שאמר אחד האנשים, יש גם חוק ההתיישנות: הבית קיים, כבר הוכשר והולכת להיות לו היתכנות תכנונית – אז תחברו אותו לחשמל. הרשת הפירטית לא טובה לאף אחד, כולם ירוויחו מזה. ובסופו של דבר, המרכיב הכי חשוב: שלא נצטרך לטפל פה בחיי אדם.

לכן אני מתכוונת לקחת את הנושא הזה ברצינות, כמו כל הנושאים שאני מטפלת בהם בוועדה, ואני אומרת לכם שהנושא הזה יקודם. הוא יקודם הרבה יותר מהר ממה שנעשה עד היום. תודה רבה לכולכם, יום טוב.
<הישיבה ננעלה בשעה 09:45.>