PAGE
2
ועדת המדע והטכנולוגיה
17/02/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 39>
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שני, י"ז באדר א התשע"ד (17 בפברואר 2014), שעה 13:00

הצעה לסדר היום בנושא: "השקעות בשוק ההיי-טק הערבי", של חה"כ באסל גטאס

חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר
אברהם מיכאלי

אראל מרגלית
באסל גטאס

חנין זועבי

שלי יחימוביץ
עיסאווי פריג'

>
שר הכלכלה נפתלי בנט
לידיה לזנס - סגנית המדען הראשי, משרד הכלכלה

איימן סייף - מנהל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי, משרד ראש הממשלה

נורית ירמיה - המדענית הראשית, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

טארק אבו חאמד - ראש תחום מחקרים, הנדסה ומדע יישומי, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

מיכה פרלמן - רכז תחום השכלה גבוהה, מחקר ופיתוח, משרד האוצר

יעל רביע צדוק - ראש חטיבת כלכלת המזרח התיכון, משרד החוץ

גלי ברעם - נציגה, אגף מזרח התיכון, משרד החוץ

נסרין שאמי - מנהלת תחום מיעוטים, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

נסרי סעיד - מנכ"ל שותף, חממה טכנולוגית NGT-VC, חממות טכנולוגיות

ניזאר מישאל - מנהל כספים, חממה טכנולוגית NGT-VC, חממות טכנולוגיות

תמר הריס - קשרי משקיעים NGT-VC, חממות טכנולוגיות

איציק פריד - מנכ"ל חברת Takwin

ג'עפר סבאח - מנכ"ל מייסד, חברת Beam Riders, חברות היי טק

דאוד אמסיס - מנכ"ל ניו-סאונד, חברות היי טק

בלה אברהמס - סמנכ"ל קשרי חוץ, חברת אינטל, חברות הייטק

גלית לוי - מנהלת קשרי ממשל, חברת אינטל, חברות היי טק

נמי אשקר - מנהל - RDC, חברת IBM, חברות הייטק

שאדי סאלח - יזם, חברת תוכנה GAMAST

עו"ד רונן מונוסביץ - יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה בלשכה, לשכת עורכי הדין

נגה קפ - נציגה, חברת "צופן" מרכזי טכנולוגיה עילית, חברות הייטק

עו"ד אמיר עסלי - מתמחה בתחום ההיי-טק, יגאל ארנון ושות' עורכי דין

ענת לוי

יעקב סימן טוב

"השקעות בשוק ההיי-טק הערבי"

צהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה. הנושא הוא הצעה לסדר היום בנושא השקעות בשוק ההייטק הערבי של חבר הכנסת באסל גטאס.

אני מקדם בברכה את שר הכלכלה, את חבר הכנסת נפתלי בנט. כאן זו ועדה שאין בה כמעט מחלוקות פוליטיות, ופה דנים לגופו של עניין, ואני מזמין אותך תמיד להשתתף בדיונים, בוועדה, כשתמצא לנכון. בכל מקרה, אני מודה לך שתיאמנו את המועד. פעם אחת זה נדחה בגלל סיבות אובייקטיביות, ואני שמח שאתה כאן. ואני אבקש מחבר הכנסת באסל גטאס להעלות את הנושא.

כבוד היושב ראש, כבוד השר, אני מודה לך על זה שבאת להשתתף בדיון. אנחנו גם ישבנו ודיברנו ספציפית על ההצעה הזו בישיבה שהייתה בינינו לפני שבועיים.

העניין של הפיתוח הכלכלי וחיזוק הכלכלה הערבית הוא נושא שלא יורד מהפרק כבר חמש-שש שנים. בעצם, מאמצע ממשלתו של מר אהוד אולמרט, זה בא לחזית או לקדמת הדיון הציבורי, וכולם פתאום גילו, בצדק מבחינתי, שאחד ממנופי הצמיחה העיקריים, אם לא העיקרי ביותר, לקידום הכלכלה ורמת החיים בישראל זה ההתפתחות של הכלכלה הערבית. זה מה שנשאר. מדברים גם על החרדים. ואז, באותן שנים, כשישראל ניסתה להצטרף למדינות ה-.D.C.E.O אני בכמה פעמים כתבתי ואמרתי שאני לוקח ברצינות את העניין הזה שמתחיל להשתנות הכיוון לגבי ההתפתחות של הכלכלה הערבית בגלל שיש – אמרתי את זה פעם - - - אבל אני מתכוון לזה: בגלל שזה טוב ליהודים גם. יעני, ההתפתחות של הכלכלה הערבית זה טוב גם ליהודים, לא רק לערבים, במובן הזה שזה מביא את כל הכלכלה של המדינה קדימה.
כמובן, רוב השיח על נושא ההתפתחות הכלכלית של הכלכלה הערבית הולך לרוב לכיוון או של העסקת נשים, ובצדק; כי הנשים הערביות, אחוז השתלבותן בשוק העבודה הוא נמוך ביותר, גם בהשוואה לנשים יהודיות וגם בהשוואה לגברים ערבים. היום מדברים על 25%. אני ראיתי לאחרונה, מר איימן סייף דיבר על 27%.

22%.

אצלנו, בנתונים שיש לנו אולי יש גידול מבורך בשנה-שנתיים האחרונות, אבל הוא תמיד היה בין 23% ל-25%, וזה עניין - - -

מה זה "לנו"? למי זה "לנו"?

לנשים ערביות.

לא, את זה הבנתי, אבל אמרת שלפי הנתונים שלנו.

שיש לי. יעני, שיש במאגרים של כל מיני עמותות וכל מיני חישובים. אני סומך על הנתונים של מר איימן סייף. אם מר איימן סייף מביא נתונים של הממשלה שאחוז הנשים גדל בשוק העבודה זה אך טוב.

הוא גדל?

כן. הוא יגדל והוא עומד על 27%.

אנחנו פועלים בשביל שזה יגדל, לא בשביל. זה אינטרס שלנו שזה יגדל, לא שנמשיך לקטר שזה 25%.

הוא גדל והוא עומד על 27%.

אני יודע דבר אחד מסקר שאני בעצמי הייתי יוזם לפני כמה שנים, שככל שהאישה הערבייה לומדת יותר, יעני הנשים הערביות הן מעל 14 שנות לימוד, אחוז התעסוקה ביניהן דומה כמעט ליהודיות. יעני, הגרף עולה.

77%.

כן. אם היא בוגרת תואר ראשון כמובן. יש לנו עוד נתון, שאחרי כמה שנים זה יורד בגלל שהיא מתחילה עם חיי המשפחה, ואין לה תחבורה, ואין לה את כל התנאים. אבל זה לא הנושא שלנו. אני אומר שזה הכיוון העיקרי, השיח העיקרי כשמדברים על התפתחות הכלכלה הערבית, וגם שיח של אזורי תעשייה וכל נושא התשתיות. מעט מאוד מדברים על האיכות, על איכות ההתפתחות הכלכלית שיש לנו בעצם. הנכס המרכזי והעיקרי של האוכלוסייה הערבית, של החברה הערבית, הנכס הזה הוא כוח אדם, ואנחנו רוצים כלכלה שמבוססת כוח אדם מקצועי. לא רוצים כלכלה של חברות כוח אדם ולהיות ב-low-edge של סולם התעסוקה. אנחנו רוצים גם חברות הייטק ובגדול, כי יש לנו ואנחנו יכולים להתחרות מבחינת טיב כוח האדם.
היום אני מעריך שכל שנה מאות מהנדסים ערבים גומרים אוניברסיטה ומצטרפים לשוק העבודה. אין לי נתונים מהימנים אבל אני חושב שרק מעט מהם משתלבים בחברות ההייטק ובשוק העבודה, שיעני מציע להם הזדמנות עבודה. והראיה שפחות מ-2% מעובדי ההייטק בישראל הם ערבים.
עכשיו, יש הרבה סיבות, יש הרבה סיבות: גם מבחני הקבלה, גם הריחוק ממקום המגורים שלהם. לא כל אחד רוצה לעבוד בתל אביב ולגור בתל אביב או באזור רמת החייל, והוא יודע שהרבה דרכים סגורות בפניו אחר כך. הוא לא יכול. יעני הסביבה הטבעית שלו רחוקה מרמת החייל, ואלה שעושים את זה, ויש לנו בכירים באינטל ובכירים בכל תעשיית, בכירים, אבל הם מעטים. הם היוצא מהכלל שמצביע על הכלל. ומהניסיון שהצטבר אצלנו בשנתיים האחרונות יש עשרות אם לא מאות מהנדסים שיש להם רעיון, שהם חולמים, הולכים לישון בלילה וקמים בבוקר עם אותו רעיון למיזם בתחום הסלולר, בתחום האינטרנט, בתחום מדעי המחשב, בכל מיני, שחסר להם את - -

דחיפה.

- - הדחיפה הראשונה, שחברי, חבר הכנסת אראל מרגלית בטח יודע איפה זה מתחיל. הוא אמנם מצטרף אחר כך, אבל הוא יודע שאם לא תהיה הדחיפה הראשונה של כמה עשרות או מאות אלפי השקלים הראשונים, בשביל שאותו מהנדס יקום ויעסיק את עצמו, ויעסיק, ויקנה שירותים בסיסיים בשביל שהמיזם שלו יתחיל להתגלגל, ובעוד שנה או שנה וחצי יוכל לבוא ולהציג לקרנות הון סיכון, אם זה חבר הכנסת אראל מרגלית או אחרים, ולהגיד להם: הנה, יש לי מיזם, ויש - - - of concept או יש - - - או יש משהו שמתחיל לעבוד, ואם אין את הדחיפה הזו אני מעריך שאותם אנשים ימצאו את עצמם שוב או מובטלים או הולכים להיות מורים או עושים הסבה מקצועית למשהו אחר. זו האחריות של המדינה לקחת את אותם אנשים קדימה. המדינה עשתה את זה בגדול באמצע שנות ה-90 כשהיא הקימה את קרן "יוזמה". קרן ההון סיכון הראשונה בישראל הייתה קרן ממשלתית. אמנם, בהיקף הרבה יותר גדול.

כל הדרישה שלי, הבקשה, ההצעה שלי היא להקים קרן יותר קטנה, שעלות הניהול שלה כמעט אפסית, בתוך משרד המדען הראשי. ישימו לעצמם מטרה של 20 פרויקטים בשנה, לממן 20 חברות כאלה בשנה. זה תעסוקה. זה גם מינוף של ידע שכבר המדינה השקיע אותו. כל מהנדס כזה שבוגר היום מדעי המחשב או .T.I ויושב ללא עבודה זה הפסד. אתה מנצל אותו, ידע שכבר הושקע בו. וגם, לדעתי, התשואה למדינה בסוף על אותה השקעה, לאותה קרן, תהיה מונים יותר גדולה בעצם יצירת השוק והתעסוקה. ואני מעריך שמכל 10 חברות כאלה אחת אולי תהיה VIBER או שאחת תהיה WAZE. מכל 20 אם תהיה VIBER אחת זה גם טוב.

אוקיי.

תודה רבה.

אדוני השר, בבקשה.

קודם כל, תודה, אדוני היושב ראש וחבריי חברי הכנסת ומר איימן סייף. אנחנו כולנו פה מיושרים על אותה משימה וזה להכניס את המגזר הערבי להייטק. נרצה או לא נרצה ההייטק זו כלכלה אחרת מהכלכלה הרגילה בכמה מובנים: קודם כל, פניה של ההייטק תמיד החוצה, השווקים. אני כשהקמתי את החברה שלי לא פעלתי כמעט בשוק הישראלי, אלא מיד אתה מוכר לארצות הברית, לקנדה, לאנגליה. אז במובן הזה, מ-,day one מההתחלה אתה חי גלובלית. וזה מדהים, זה חושף אותך לכל העולם, עם כל הקשיים ועם כל התחרות מצד אחד, אבל עם כל ההזדמנויות, וזה מרתק. במובן הזה זה לצאת מהשוק המקומי. והמשמעות של זה זה גם שהצמיחה של כל בודד, כל פרט בהייטק, היא בעצם בלתי מוגבלת, כי יש לך את כל העולם. וגם המשכורות וגם הצד הכלכלי הוא פשוט בליגה אחרת באופן מובנה, מההתחלה.

עכשיו, מצד שני יש כלכלה שלמה שהיא לא הייטק. ברמת מאקרו יש לנו מטרה: גם להרים את התעשיות המסורתיות ולעשות להן מעין הייטקיזציה, עם .D.N.R, עם חדשנות, וגם להכניס כמה שיותר אנשים בכל זאת למעגל ההייטק. מי שיכול יכול, והיום יש הרבה שיכולים והם לא, וחבל. פשוט חבל.
המגזר הערבי הוא מקור בלתי נדלה לכישרון שעוד לא גירדנו את קצהו. אני מדבר עכשיו מבחינת האינטרס הלאומי של מדינת ישראל וההייטק הישראלי, בלי לעשות טובות לאף אחד. בלי טובות. מי שלא מנצל את המאגר של הערבים במדינת ישראל ואת כל הכישרון שקיים שם, אנחנו כמדינה יוצאים פראיירים. ולכן אנחנו, ונתתי הוראה בכלל במשרד הכלכלה, מעבר לתחום ההייטק: זה נושא מרכזי. אין יותר מקומות שאני עושה ביקורי פתע ממרכזי ההכוון בתעסוקה הערבית ברחבי הארץ. אני אוהב לעשות את זה, אוהב לגעת באנשים, לראות מה קורה, וקורה הרבה. אז קודם כל ברמת מאקרו, המגזר הערבי מבחינתי הוא בעדיפות גבוהה מאוד, וזה ימשיך להיות ככה. כבר לבכירי המשרד נמאס לשמוע את ההטפות שלי בעניין הזה אבל אני אמשיך.

קודם כל, רשמתי בפניי את הרעיון שאתה אומר. מה שנאמר פה זה בעצם להקים קרן ייעודית ערבית. אני לא מת על זה באופן כללי. אני אוהב יותר שמה שאנחנו כבר עושים, במסגרת המדען הראשי יש לנו בודקים את דוברי השפה הערבית. יש לנו את דוקטור שאריף גאנם, יש לנו את דוקטור קאטוף ממתימו"פ. אז במסלול הסטנדרטי של המדען הראשי, בלי שום פרוטקציה, אתה בא, אם אתה ערבי אתה תקבל שירות בערבית. בסדר? אבל אני אבדוק את זה כי אני מסכים שיכול להיות שצריך לתקופת הביניים איזושהי עזרה מיוחדת בתפיסת ההעדפה המתקנת.

אתה מדבר על הלוואות.

אתה דיברת על הלוואות או על?

לא, המסלולים שאתה מדבר עליהם.

לא, לא, לא, לא, אני דיברתי על השקעות, סליחה. המדען הראשי זו השקעה, שאם אתה מצליח ואתה עושה אקזיט אז אתה מחזיר.

זו הלוואה חסרת סיכון.

אתה לא צריך להחזיר את ההלוואה אם אתה נכשל, בסדר? אם אתה מצליח מאוד זה כבר לא כל כך משנה.
דבר שני, אנחנו עושים outreach. אנחנו בעוד חודש מקיימים כנס חדשנות ומו"פ למגזר הערבי. אגב, בשונה מהמגזר היהודי אנחנו גם לא נגבה כסף כי אנחנו רוצים פשוט, קוראים לצעירים ולא רק לצעירים, ערבים, ערביות, לבוא כדי להיחשף להזדמנויות בשוק ההייטק, ואנחנו נממן את זה בצורה מלאה בלשכת המדען הראשי.
דבר שלישי, אנחנו עושים משהו שהוא גם יחסית חריג: הוריתי למדען הראשי למפות חברות רלוונטיות מהמגזר ולצאת אליהן ולא רק לחכות שהן יפנו. בדרך כלל, המסלול הסטנדרטי במדען הראשי – אתה מחכה שייפנו אליך, ובלי עין הרע יש מספיק פונים. פה ביקשתי שאנחנו נפעל בצורה יזומה.

גם לכל הביקורים שלי בחוץ לארץ אני בדרך כלל מביא איתי אנשי עסקים בשביל לנסות ולסגור דילים. אני תמיד מקפיד על לפחות נציגות אחת מהמגזר. - - - הבאנו את אלפא אומגה. ב-road show לתחליפי דלק בארצות הברית היה מר סובחי באשיר. ועכשיו אנחנו יוצאים למהלך הבא וזה מכינה למחקר ופיתוח בתעשייה המסורתית. הרעיון הוא שאנחנו נעמיד 200 שעות ייעוץ להייטקיזציה של תעשייה מסורתית. זה קורה בצורה די יפה במגזר היהודי, אבל במגזר הערבי אנחנו נממן 75% מעלות הייעוץ. והתחלנו כבר לסרוק ופנינו ביוזמתנו לחברות שאנחנו יכולים להכניס חדשנות, אלמנטים של חדשנות, תיעוש וכולי, וכבר אישרנו את הבקשות, ואני קורא לכולם לגשת.

אבל יש לי בקשה אחת מכם כנציגי המגזר ומנהיגי המגזר הערבי: תראו, הסתובבתי הרבה ויש נקודה אחת כואבת וזה נושא האנגלית. יותר מדי מקומות שהגעתי אליהם הם לא יודעים אנגלית, הצעירים. עכשיו, אנחנו, כולנו, אגב גם במגזר היהודי, אבל למשל אצלנו, בציונות הדתית, יש לנו בעיה מאוד דומה: אנחנו לא הקפדנו ללמד אנגלית ברמה גבוהה. היום אי אפשר להיכנס להייטק כמעט בלי אנגלית. מאוד-מאוד קשה.
אז אני מפה, אם יש פה כלי תקשורת ערביים אני ממש מפציר, שהורים יישבו על הילדים ללמוד אנגלית, ללמוד מתמטיקה, כי אלה שני הכלים: מתימטיקה ואנגלית. עם כל הכבוד לשאר המקצועות, הכול חשוב, ואני באמת לא מזלזל, אנחנו חייבים את הידע הבסיסי באנגלית ובמתימטיקה ברמה טובה כדי שנכניס.

אני חייב להגיב: כשהייתי מנכ"ל הייטק, אני לא זוכר כמעט שהגיעו פניות של ערבים לעבודה. הייתי שמח. לא הגיעו כמעט. אני אומר לכם את האמת.

- - -

- - -

זו הבעיה.

יכול להיות. יכול להיות. זה היה לפני 12 שנה, 13 שנה כבר, אני מקווה.

ולצעירים אני אומר, אני ממש קורא לצעירים: אם אתם יכולים, ואל תפחדו, תפנו, ואתם תתאכזבו, כי יש דעות קדומות. כמה שנגיד: הכול בסדר – לא הכול בסדר. כולנו יודעים את האמת. אז בפעם הראשונה – לא, בפעם השנייה – לא, בפעם השלישית – לא, בפעם הרביעית – כן. ואנחנו צריכים את הנחשונים האלה שייפרצו את תקרת הזכוכית, יהוו דוגמה, יצליחו בענק, יקראו אחריהם לדורות הבאים – זה ממש, ממש בנפשי הדבר הזה, של להכניס את המגזר הערבי להייטק.

אז לסיכום, כל אחד יש לו תפקיד: ההורים, לדאוג לאנגלית ולמתימטיקה; הצעירים, לא להירתע גם אם נכשלים פעם אחת ופעם שנייה ופעם שלישית; יש לנו גם תכניות ליזמות, והלוואות והשקעות בהיקפים מאוד, למעשה בהיקפים אדירים; ואנחנו ברמה הממשלתית נעשה את שלנו.

אני מתנצל, היום זה יום השוויון בנטל - - -

לא, רגע - - -

- - - לשמוע אותנו, אחרת מה הדיון?

כמה דקות.

הם חיכו כל הזמן. אדוני השר, המומחים חיכו כל הזמן כשדיברת, אז אולי תבין למה הם מחייכים.

אדוני השר, עד שהם זוכים שתשב איתם.

אוקיי. בסדר גמור. אני אוכל ממש - - -

השר אמר שהוא חייב ללכת. אני חושב שצריך משפט אחד או שניים שהשר ישמע. אם אתם רוצים שמישהו אחר ידבר; אם לא, אז חברי הכנסת, משפט או שניים.

אני מעדיפה שהם ידברו.

מי זה "הם"?

נמי אשקר מ-.M.B.I.

אני היום עובד ב-.M.B.I, אבל גם הקמתי חברה בתחום ה-software service שנמכרה, ועשיתי אקזיטון, לא אקזיט.

מאיפה אתה בארץ?

מכפר יאסיף. במקור מאיקרית, אבל גר בכפר יאסיף.

הנושא של השילוב של הצעירים ושל הבוגרים - - - להייטק הישראלי מתחיל ב-networking, כי זאת הבעיה היחידה. אני חושב שבשנים האחרונות הנושא הזה נהיה הרבה יותר טוב. החברה או החברות, חברות ההייטק בעיקר, כבר הכירו בפוטנציאל הזה, אבל עדיין יש בעיה ביוזמות, וזה מה שחבר הכנסת באסל גטאס ציין.
כדי לעשות את הסטרטאפ הראשוני צריך את ה-seed money הזה, להקים את הפעילות. זה רעיונות שמתגלגלים אצל צעירים. הבן שלי אחד מהם, שהוא עזב כרגע את מיקרוסופט לטובת סטרטאפ שהוא הקים, ואגב הוא מוכר באוסטרליה את המוצר שלו.

אבל הוא בארץ.

הוא סיים טכניון.

איפה החברה יושבת?

במרתף - - -

באוסטרליה.

הוא בארץ או באוסטרליה?

הפיתוח פה ובהודו והחברה באוסטרליה. הוקמה באוסטרליה.

אז איפה הפיתוח פה?

איפה הוא נמצא?

בארץ.

איפה?

בתל אביב.

בתל אביב?

כן.

אז הוא גר בתל אביב?

זה default. גם אני כשהתחלתי את הקריירה לפני 30 שנה התחלתי בתל אביב.
אז ה-networking והבעיה הגיאוגרפית זאת הבעיה.

צריך לתת את ה-push הזה. צריך להקים מרכזי תעסוקה אבל לא במתכונת הקיימת. המענקים שמקבלים היום מהמדינה, בעיקר המסלולים של משרד הכלכלה, קצת בעייתיים. בעיקר הנושא הזה שמכריחים אותנו לגייס - - -. אני חושב שזאת בעיה. צריך לעשות את ה-diversity בצורה מלאה, ולא להגיד: 90% ערבים.

אז מה היית מגדיר?

לא להגביל. שהיזם הערבי לא יהיה מוגבל בזה שהוא יגייס 90% - - -

זאת אומרת שהפקטור יהיה זהות היזם. היזם הוא ערבי ואז הוא חופשי.

כן. כן. הוא יהיה חופשי. הוא לא יהיה מוגבל.

אני חושב שזו בעיה. גם כשרצינו professional qualification בתחומים מסוימים, אין מה לעשות, לא קיימים במגזר הערבי. לא קיימים וגם כמה שנים ייקחו עד שיהיו קיימים. היום אני חושב שקצת בנינו תשתית אבל עדיין רחוקים מהיעד - - -

יש היום, יש קאדר של יזמים ערבים פוטנציאליים, שאם יקבלו השקעות - - -

מעט מאוד, והכול מתרכז בתחום ה-WEB. אין RND - - -

אני חולק, אני חולק - - -

- - -

רבותיי - - -

רגע, בואו נעשה כזה דבר. שנייה. חבר'ה, תקשיבו, אני יותר צמא לשמוע אתכם משאתם. אני עכשיו קובע שאנחנו נעשה follow-up אצלי במשרד בלי פוליטי כזה. אני רוצה לפגוש את ההייטקיסטים הערבים, ללמוד מכם ולשמוע הצעות - - -

- - - לא קשורה להייטק?

ואיך תשמע? אבל צריך - - - הייטקיסטים שלא נמצאים כאן, שלא - - -

בסדר - - -

רבותיי, שנייה.
אדוני השר, אתה - - -

- - -

יש אנשים שלא הוזמנו. תבינו, זה לא - - -

אדוני השר, קודם כל השתלטת לי על השוויון בנטל, עכשיו אתה משתלט לי על הוועדה.

לא, לא, לא. אני מת לשמוע את החבר'ה.

אם יש לך חצי שעה זה יספיק. אדוני השר, זו הזדמנות, באמת, תשמע אותם לחצי שעה ואנחנו לא נדבר. חברי הכנסת - - -

אני אשמע עוד שתיים-שלוש דקות. אני לא יכול, אני לא רוצה לאחר. יש לי דרך ארץ.

אני אאפשר דקה לכל אחד כדי שהשר ישמע, ואנחנו, הנהלת הוועדה, מנהלת הוועדה – אתה לא מקשיב לי.

כן, אבל גם חברי כנסת. זו לא הזמנה אישית של חבר הכנסת באסל גטאס שמזמין חברים, שכל אחד מציג עמדה ולחברי הכנסת אין זמן לדבר. זה לא הגון.

חבר הכנסת עיסוואי פריג', שב.

זה מה שככה אני רואה.

בוא, אני רוצה לשמוע.

זה ככה מה שאני רואה.

חבר הכנסת עיסאווי פריג', שב. שב.

אני מוותר על זכות הדיבור, אבל מה שאני רואה, לא נודע לי. יש גם הייטקיסטים שאנחנו יכולנו להזמין. זה לא דבר אישי, עם כל הכבוד. באמת. צריך ככה. וזה וזה וזה - - -

חבר הכנסת עיסאווי פריג', אני הולך לדבר עכשיו. אני אאפשר דקה לחבר הכנסת עיסאווי פריג'.

אז אני מוותר על זכות הדיבור.

דקה.

אני - - -

אבל דקה.

כי אז השר מזמין. תראה כמה הייטקיסטים - - -

אבל תקשיב לי שנייה.
מנהלת הוועדה תתאם זמן איתך, אדוני השר, - -

מצוין.

- - עם האנשים שעוסקים אצלך במשרד, עם חברי הכנסת, - -

מצוין.

- - ועם היזמים. כל אחד שיביא את היזמים שהוא מכיר כדי לפתור. יכול להיות שגם אני אבוא. נעשה את הדיון הזה. זה לא מספיק. חצי השעה פה לא מספיקה. זה יפה שבאת לכאן. זה לא מספיק בגלל שגם לחברי הכנסת יש מה לומר בעניין וגם היזמים. אנחנו נתאם את המועד והמועד יהיה קרוב.
דקה, בבקשה.

שלום, שמי דאוד. אני רמלאי שגר בחיפה. אני לא הולך לדבר על ההייטק. אני מ-2008 מנסה לעשות מיזם – טלוויזיה רב ערוצית לחברה הערבית. היום בחברה הערבית אין טלוויזיה המנוהלת בדומה ל-YES ול-HOT. ומ-2008 עד היום פתחתי כל דלת ודפקתי על כל דלת כדי לעשות את המיזם הזה. היום אני נתקל בקשיי גיוס כסף למיזם. יש לי שותף אסטרטגי מאוד גדול במדינה, תכנית עסקית מוכנה, אני יכול לצאת לדרך ממש בקרוב, ויש לי בעיית גיוס הון. היום בחברה הערבית יש בעיית משאבי הון גדולים, ואנחנו נתונים לחסדיה של קרן ערבית אחת שבכלל - - -

בקיצור, מה שאתה אומר: חסר ערוץ טלוויזיה שיהיה - - -

לא, לא, לא, חסר הון כדי להוציא חברה שיכולה להעסיק 300 עובדים. נמצאת בצפון עם כל היכולות. ומ-2008 אני לא יודע איך לעשות את זה.

תודה. תודה.

בבקשה.

שלום. אני נסרי סעיד, מנכ"ל החממה הטכנולוגית NGT מנצרת.
אני רוצה רק להצביע על ניצול של פוטנציאל מדעי וטכנולוגי של המגזר הערבי, שאני רואה אותו גם בהייטק אבל אני רואה אותו יותר בתחום של מדעי החיים ו-medical devices. וזה העניין שאנחנו צריכים להסתכל עליו: איך אנחנו או איך המדינה יכולה לעזור בבניית תשתית לעזור למדענים ולחוקרים של המגזר הערבי. וזה תשתיות שאני חושב שבטווח של 60 שנה לא הושקע בבניית התשתית עצמה. מדברים על יזמים ומדברים על גיוס כספים ואנשי עסקים – אם אין תשתית אי אפשר למשוך משקיעים מתל אביב לצפון או לפריפריה או למגזר הערבי. למשל: אנחנו יודעים שהכסף, להעביר אותו צפונה, לפריפריה, למגזר הערבי, זה קשה.
אז אני חושב שעיקר הפעילות של המדינה צריכה להיות השקעה בתשתיות להקמת חברות סטרטאפ, וזה תשתיות - - -

תודה. תודה.

רבותיי, תראו, אנחנו ממשיכים את הדיון. השר צריך לעזוב, אנחנו ממשיכים את הדיון. אנחנו גם נעביר לשר את הפרוטוקול. אדוני השר, אנחנו מתאמים זמן. אם תרצה זה יהיה פה, ואם תרצה זה יהיה אצלך במשרד. אנחנו מתאמים - - -

פורום הסטרטאפים זה – יש אנשים שפנו אליי ולא ידעתי שאני צריך - - -. באמת.

אבל אנחנו ממשיכים את זה. ממשיכים.

לא, לא, זה לא סגור. זה פתוח.

אני מזמין - - -

תודה. תודה. בסדר. דבר עם הגברת ענת לוי, היא מנהלת הוועדה.

חבר הכנסת עיסאווי פריג', בבקשה.

הנושא הזה כל כך חשוב והוא בעצם הנושא, הסוגיה שמסוגלת למנף את כל החברה הערבית, וחבל שהשר לא נמצא כאן.

כשאנחנו נמשיך את הדיון.

זה פחות.

אבל יש את סגן המדען הראשי - - -

יש, יש. - - - של המדען הראשי נמצאת כאן והיא תעביר - - -

אני צריך לשמוע מהשר את הדברים. אני רוצה נתונים: כמה המדען הראשי השקיע בסטרטאפים של חברות ערביות לעומת חברות יהודיות. זה נתון. פשוט מאוד. מה צריך, כמה, מה לעשות בכדי להכניס את הצעירים הערבים יותר לטכנולוגיה ולמתימטיקה. הרי בקושי אתה מוצא מורה שילמד חמש יחידות מתימטיקה. מה הגובה. מה השר יוכל לעשות ב-23% תלמידים מי"א שיש להם חינוך, שעומדים על תנאי סף לקבלה לאוניברסיטה. מה השר? אני - - - הייטק. הוא אומר: אנחנו פראיירים שלו. איפה אני צריך יש סדרת שאלות שנקבל תשובה.
כשאני מסתובב בחברה הערבית, בכל מקום, בכל ישוב שאני נכנס, אני תמיד שומע סטודנטים מתוסכלים, בוגרי אוניברסיטאות, מהטכניון ומהרבה מקומות שאין להם מקום עבודה בכלל. לא פעם ולא פעמיים ולא שלוש ולא ארבע, כמו שהשר אמר. הם פנו ולא הצליחו לקבל מקום עבודה. אני רוצה לשמוע מהשר, מה, איך אני קולט את הצעירים האלו לפני שאני חושב על המיזמים. איך אני משלב את הצעירים. אני רוצה נתונים מהשר. השר הלך. יש לי רשימת שאלות.

אדוני היושב ראש, אני חושב שהנושא הזה כל כך חשוב, כל כך כואב, והוא מסוגל למנף את כל החברה הערבית וגם את המדינה. כ-20% מהכוח של המדינה לא מנוצל, וזה מורגש בצמיחה, ויורגש בשנים הבאות.
אני מבקש לקיים דיון נוסף עם השר. לחשוב על סוגיה, להזמין את - - -. לחשוב על דברים, לא רק good - - -, אני רוצה action – מעשים, בשטח. אני שומע דברים מאוד מחממים את הלב מכבוד השר, אבל כשאני בא למציאות אני לא רואה.

מעשים.

מה, מעשים אפס.

מעשים.

זה לא הקטע שלהם.

זה לא הקטע שלהם. אני רוצה שהשר ישמע את הדברים. מה, חשוב לי לתת את הדברים?

אתה תומך ברעיון של הקמת הקרן?

יש לי צעירים - - -

הוקמה הקרן. צריך לדבר, חבר הכנסת באסל גטאס, בצורה אמיתית. הוקמה קרן אחת לפני שנתיים במכרז ממשלתי, - -

אל בוואדר.

אל בוואדר.

- - בשם אל בוואדר.

אז זה לא - - -, זה - - -

- - -

- - -

- - -

כמה היא השקיעה היום? בארבע ספרות?

בוא נמצה, נמצה קודם את הדיון. אנחנו - - -. חבר הכנסת עיסאווי פריג'.

- - - יש לי סדרת שאלות שרציתי שהשר יעלה. אני מקווה שסגנית המדען הראשי שנמצאת כאן תענה ולו על מקצת הדברים: כמה השקעתם בכלל בחברות שבבעלות ערבים דרך המדען הראשי, אם בכלל? אם בכלל הושקע. כמה? שאני אבין. האם מיזם ערבי בהייטק ישנו? קיים דבר כזה אחרי 65 שנה? - - -

כן. כן - - -

תיכף. תמתיני. תרשמי לך בבקשה, יש פה עוד שאלות.
תודה רבה, חבר הכנסת עיסאווי פריג'.

יש לי גם שאלה אחת לחבר'ה פה שבאים מהחברות עצמן: איפה הבטן הרכה? איפה החולשה במימון: בשלב הרעיון, בשלב ה-seed? מה - - -

בואי נגיד, אני כאחד המשקיעים - - -

לא, רגע, שנייה.

- - -

שנייה, אתה לא נשאלת.

זאת השאלה שלי.

טוב, תיכף.

ספציפית. הרי זה לא משהו כללי - - -

בסדר. בסדר. אני מכיר את העניין הזה, אני יודע. הדיבורים הם טובים אבל - - -

זו רק שאלה.

חברת הכנסת חנין זועבי, את ביקשת?

לא. הבעיה ידועה. אני חושבת שהפתרונות באים מהשטח. אני רוצה לשמוע את - - -

טוב. חבר הכנסת אברהם מיכאלי, ביקשת?

אני מצטרף לזה. לקראת הסיום אני אגיד - - -

טוב.

חבר הכנסת אראל מרגלית.

טוב. קודם כל, תענוג לראות חלק גדול מכם פה, היום. אתם צריכים לבוא יותר לכנסת, צריכים לשמוע אתכם יותר. יש פה אנשים שעשו את המעשים הראשונים בהייטק במגזר הערבי. אנשים יקרים שפרצו דרך בכמה מקומות בארץ ובכמה נושאים. וצריך לומר שיש כבר פריצות דרך. כלומר, בנצרת, במקומות אחרים, יש פריצות דרך במגזר הערבי, גם של סטרטאפיסטים. עשינו לפני שנה וחצי את סטרטאפ weekend בנצרת, היו שם 53 קבוצות, ויש הרבה מאוד רצון טוב והרבה מאוד כישרון.
אני לא חושב שיש עוד חברה בישראל שיש הבדל כל כך גדול בין רמת הפוטנציאל לבין המימוש בשטח. הרבה פעמים מדברים על הבעיות במגזר הערבי, הגיע הזמן לדבר על ההזדמנויות במגזר הערבי. יש 20,000, 30,000 חבר'ה שכבר הכשירו את עצמם. לא צריכים להכשיר את עצמם. נכון שצריך גם להכשיר יותר טוב, אבל כבר הכשירו את עצמם, כבר מוכנים לעבוד, כבר נמצאים במקצועות שאין כל כך הרבה מקצועות כאלה במגזר היהודי, שכוללות הרבה מאוד פרמצבטיקה, וכוללות הרבה מאוד מדעי החיים, שיותר חלש בתוך המגזר היהודי ויותר חזק במגזר הערבי.

האמת, אבל צריך להגיד איך תהיה פריצת דרך: סטרטאפים זה על הכיפק, אני בא מהעולם הזה, וזה מאוד חשוב ברמה הסמלית שיהיו סטרטאפים של יזמים ערבים. זה עושה משהו. זה מסמל משהו לכל המגזר. אבל הכמות הגדולה של העובדים לשלב א' תתחיל יותר בחברות משמעותיות שתגענה ותקבל תמריצים אמיתיים כדי להעסיק אנשים מהאוכלוסייה הערבית. יש דוגמאות לכך שזה כבר קורה: חברות כמו Galil software, וחברות כמו Babcom, וכבר חברות אחרות, ו-Amdocs ואחרות. מה הן עשו? וזה מעשה יותר גדול שהמדינה יכולה לעשות, ופה השר צריך – זה כמו עם המגזר החרדי שכולם נורא מסכימים עם זה ברמה האידיאולוגית, אבל בסוף, בתוך מרכז ההשקעות, היום למגזר החרדי יש 50 מיליון שקל. 50 מיליון שקל זה מספיק כדי לקנות מנת פלאפל לחרדים, זה לא מספיק כדי - - -

- - -

לא, ברצינות.

שיעבירו לנו אותם.

כי יש כמות גדולה - - -

לא, לא צריך לדבר על החרדים.

העניין הוא כזה - - -

היה דיון בוועדת שקד, הייתה הגברת מיכל צוק שם, ושאלו לגבי הנושא של לשלב בעבודה, אז שאלתי: תגידי, כמה העברתם בשנים האחרונות? כמה העברתם חרדים לעבודה? נכון שזה יעד לאומי? אז היא אמרה לי שיש חמישה מיליארד שקל תכניות. משרות לחילונים ולחובשי הכיפות הסרוגות, משרות בממשלה אני יודע, כמה חרדים העברתם? אפס. עזוב את החרדים, החרדים זה משהו אחר, הערבים עכשיו.

לא, אבל העניין הוא כזה: תראו - - -

לא, לא - - -

יש - - -

אפס, אפס, לא העבירו. יש - - - כלום. כלום.

אני חושב שיש הרבה מהמשותף - - -

אני אגיש הצעה - - - אני אגיש הצעה - - -

לא חשוב. לכן מאוד הזדהיתי עם העניין הזה, גם כששאלת וגם כשאחרים אמרו: איפה הבעיה? כי בעיה יש, איפה היא?
כן.

כדי שחברות כמו אמדוקס וחברות אחרות מחר יגיעו לצפון או יגיעו למקומות אחרים ויעסיקו אנשים מהמגזר הערבי – אין מה לעשות, בשלב א' צריכים לתת הטבה לכל עובד. לכן זה דומה כי זו הטבה דומה. אנחנו יודעים לכמת את זה, אנחנו יודעים להסתכל על זה, זה כבר קורה, וצריך לתקצב את זה ברמה הרבה יותר משמעותית, ותהיינה חברות שתעשינה את זה.

הטבה למעסיק, אתה מתכוון, חבר הכנסת אראל מרגלית?

מה?

למעסיק.

אתה מתכוון להטבה למעסיק?

כן, למעסיק.

כן.

זה קיים היום.

קיים היום.

זה קיים. ואחרי שנתיים אי אפשר להשוות את האנשים האלה שמתחילים ברמה אחת. ההתחלה שלהם הרבה פעמים היא ב-outsourcing - - -

אז למה - - - עבודה?

- - - איפה הבעיה.

- - - למה?

אין תקציב. אין תקציבים. אין תקציבים.

למה לא מצליחים למצוא - - - במקומות עבודה? בוגרי טכניון, מלמדים עם היהודים, תעברו בציונים יפים. למה?

זה נושא אחר. זה נושא אחר. יש עמותה בשם צופן, שבשנים האחרונות עושה השמה. היא עושה עבודת קודש.

לא השמה. שבוגרי מחשבים ובוגרי הייטק - - -

זו השמה. זו השמה. זה נקרא השמה. מי שבוגר מחשבים - - -

עכשיו בואו רגע נראה. עכשיו אני רוצה להגיד לך משהו לגבי הממשלה הזאת: אם אתם חושבים שהבשורה תבוא מהממשלה אתם טועים. הבשורה צריכה לבוא מכם. אתם צריכים לשים את הדברים על השולחן. חברי כנסת ואנשים אחרים צריכים לעזור לכם, וצריכים לבוא עם הצעה לתכניות ספציפיות עם תקציבים ספציפיים.

אבל זו תכנית - - -

רק שנייה.

חבר הכנסת אראל מרגלית, אנחנו לא יכולים לפתור את הכול היום.

לא, אנחנו לא פותרים את הכול.

כי אני רוצה להיעזר - - -

רק שנייה, תיכף. כי יש לי דעה מאוד מגובשת. אני גם רוצה להגיד לך: אני גם כן הקמתי חממה למגזר הערבי בחיפה. היא פועלת, והיא פועלת בשקט. זה יזמים ערבים לעולם הערבי, שזה פוטנציאל ענק. שזה המקום היחיד שאנחנו לא מוכרים אליו.

אני אומר ככה: קודם כל ברמת ה-seed, לא ייתכן שיש רק חממה אחת – יש פה אנשים שעושים עבודת קודש שם, בנצרת – שגם כרגע נלחמה כמו אריות, כי בכלל לקבל את הזיכיון עוד פעם.

יש חממה אחת שעושה עבודה נהדרת בתחום של מכשור רפואי, צריכים עוד חמש כמוה: שתיים-שלוש בצפון ואחת-שתיים במרכז – גם שם יש הרבה אנשים עם כשרון. זה אחד.

שניים, יש אזורי תעשייה. הם עומדים על הפרק. אפשר להסתכל, הקימו עכשיו משהו בנצרת, יש משהו בשפרעם. בשפרעם יש 700 דונם. לא צריך להתחיל ב-700 דונם, צריך להתחיל ב-70 דונם. הממשלה צריכה לתקצב את התכנון של זה. עומדים אנשים ומוכנים. זה ליד כביש 6, זה במקום מצוין. צריך לתת לזה דחיפה ברמת התכנון ולהוציא מכרז, אבל שהממשלה תתמוך.

ממה שאתה אומר, המשרד לא יודע ממנו שימנף את זה - - -?

יש הרבה דיבורים.

אז מה - - -

העניין הוא כזה: יושבים פה קבוצה כזאת מוכשרת של אנשים שעשו את פריצת הדרך למרות שלא הייתה תמיכה. אנחנו צריכים להתארגן. אתם צריכים להתארגן. אנחנו צריכים להתארגן. וצריכים לבוא עם שלושה-ארבעה דברים גדולים מוחשיים, ואז לבוא ולבקש באופן ספציפי במכרז שיוצא במארס; עוד פעם, שיוצא מכרז על החממות במדינת ישראל, שתהיה עוד חממה ערבית, קודם כל, ברמה הראשונית.

אנחנו לא חממה ערבית.

אני לא מסכים.

לא, לא, אבל עכשיו שתהיה עוד חממה.

אין כזה דבר "חממה ערבית".

אין. באמת - - -

חממה למגזר הערבי - - -

צריך שיהיה.

בבקה, בבקה.

- - -

- - -

חממה ביישוב ערבי.

אנחנו עדיין, התקווה של החממה הראשונה. אנחנו מצפים לעוד חממה?

בחממה ביישוב ערבי. ולהביא שניים-שלושה מיזמים נוספים כדי להרים את הדברים, אבל צריך את הארגון פה, צריך את הארגון ואת הדיבור. יש רצון טוב מצד המשרד, זה נחמד מאוד, אבל השאלה אם מתקצבים את זה. אם לא מתקצבים את זה אז הדיבורים היפים הם דיבורים יפים.

תודה רבה.
הגברת לידיה לזנס, אם את יכולה בבקשה להשיב לשאלות שנשאלו? אבל בעיקר אני רוצה לדעת לגבי ההצעה של מי שהגיש את ההצעה לסדר – הנושא של הקמת הקרן.

ממשרד המדען הראשי?

היא סגנית המדען הראשי.

לגבי השאלות קודם.

וגם רבותיי כולם, כל החבר'ה שידברו עוד: אנחנו לא נפתור את הבעיות של הכלכלה הערבית כולן היום.

כן, כן, בסדר. חבר הכנסת באסל גטאס - - -

העניין הזה ספציפית של היזמים הצעירים.

בבקשה.

לשכת המדען הראשי פועלת מזה למעלה משנה, בקירוב אפילו כשנתיים, פעילות ממש אינטנסיבית מול המגזר הערבי. אנחנו פועלים מול מר איימן סייף במשותף.

מה זה "מול מר איימן סייף"?

אנחנו עובדים במשותף ביחד עם מר איימן סייף, ממטה - - -

מה מר איימן סייף קשור להייטקיסטים הערבים?

אנחנו עושים עבודת שטח. בשונה מה-.A.N.D של לשכת המדען הראשי - - -

- - - כלכלי - - - כלכלי של החברה הערבית זה גם בהייטק, אדוני, חבר הכנסת.

לא, שאני אבין, אתם הרשות לפיתוח כלכלי שקיבלתם 800 מיליון שקל גם עסקתם בפיתוח ההייטק הערבי?

אנחנו גם עוסקים בפיתוח ההייטק בחברה הערבית.

שאני אבין.

תיכף אני גם ארחיב על הפעילות שאנחנו - - -

בסדר, יפה, שאני אבין. אתה רואה, אתה מוסיף לי מידה.

אין בעיה. נוסיף לך גם עוד - - -

יפה. יפה.

חבר הכנסת עיסאווי פריג', אנחנו פעם ראשונה מקיימים את הדיון הזה. עכשיו, אנחנו רוצים להתקדם עם הדיון. אנחנו רואים שיש כר נרחב לפעולה. צריך לשמוע את הדברים. אני מבין שיש לך גם קצת עצבים על - - -

לא, התעצבנתי על זה שהשר קם. אז האפקטיביות של - - -

אבל אני מכיר את העצבים האלה, תאמין לי. חבר הכנסת עיסאווי פריג', אני לא הולך להרפות מהעניין.

בסדר גמור.

אז אני מבקש לאפשר, ואחרי זה מר איימן סייף ידבר גם, ואנחנו נמשיך הלאה.

אנחנו רוצים להגיע לכל החברות הערביות במגזר הערבי בכדי להביא ולהנגיש להם את תכניות המדען הראשי, ולכן אנחנו נעזרים גם במר איימן סייף להגיע לאותן חברות. וזה בשונה - - -

את לא צריכה להתנצל שאת - - -

לא, בסדר.

מה ששאל חבר הכנסת עיסאווי פריג', הוא לא אמר שהוא בעד או נגד. הוא שאל: מה שיתוף הפעולה.

כן.

זאת אומרת, את משתמשת עם כסף שלו? - - -

לא.

אז תגידי מה שיתוף הפעולה, זה הכול. שאלה טכנית.

לא, לא, בהחלט לא. אנחנו חושבים - - -

"בהחלט לא", מה?

לא משתתפים בכספי. אנחנו אך ורק בכספי המדען הראשי.

יפה. מה שיתוף הפעולה עם מר איימן סייף?

שיתוף הפעולה עם מר איימן סייף הוא לחשוב כמה שרק ניתן להנגיש את כלי המדען הראשי. ויותר מזה - - -

קיבלתי תשובה.

זה משרד הכלכלה. רק שנהיה ברורים שמדובר כל הזמן על המדען הראשי של משרד הכלכלה.

כן.

נכון. נכון.

- - -

כי יש מדען ראשי בכל משרד.

היא המדענית הראשית של - - -

היא המדענית הראשית של משרד המדע והטכנולוגיה.

רק שזה יהיה לפרוטוקול.

אני מתנצל. אנחנו מדברים על המדען הראשי, סגנית המדען הראשי במשרד הכלכלה.

אגב, זה רעיון טוב - - - ראשיים לטובת - - -

יש, יש, יש.

במשרד הכלכלה. רק ההבדל ביניכם הוא הבדל קטן.

של כמה אפסים.

רק הבדל קטן. הבדל של כמה אפסים.

הבדל - - - בדיוק, לכן הוא כל כך קטן.

אדוני היושב ראש, אני קיבלתי את התשובה. אין מועצה או חברים טכנולוגיים - - -

חבר הכנסת עיסאווי פריג', נגיע לזה. אתה חסר סבלנות, נגיע.

כן, בבקשה. שיתוף הפעולה איתו זה לחשוב וכולי.

נכון.

מישהו לחש לי באוזן: למה לא עושים מועצה שתעסוק בעניין הזה? לא שאת תתייעצי איתו והוא איתך, אלא לעשות גוף שיטפל בהייטק הערבי.

נכון.

להקים קרן.

יפה.

גם על זה אנחנו חושבים.

"חושבים"?

מזה כשבועיים אנחנו מכינים איזשהו נייר, מודל או מסלול ייעודי למגזר הערבי. אני מניחה שמר איימן סייף יתייחס לזה בהרחבה. עדיין הנייר הוא במסגרת של טיוטה בלבד. אנחנו כמובן נשתף את משרד האוצר בנושא, וננסה לראות איך אנחנו בהחלט - - -

כמה כסף עומד לרשות ההייטק הערבי אצלכם?

בשנה האחרונה נתמכו כמדומני עשר חברות. שבע חברות בוודאי שכן. אבל כן, הן מגיעות לשולחן המדען הראשי, לא מספיק. אנחנו - - -

כמה בכסף?

טוב ששאלת. חשבת שאני לא אשאל.

כתוב לי.

טוב ששאלת. כמה כסף?

אם אני לא טועה, בממוצע לפרויקט - - - שקל, אז אני מניחה שזה בכפולה של כשבעה מיליון שקל, משהו כזה.

זה הייטק או בכלל?

הייטק.

חברות הייטק ערביות.

הייטק מסורתיות.

המדען הראשי זה הייטק.

אוקיי.

אבל יש גם חברות מסורתיות מקרב - - -

את יודעת לענות לחברת הכנסת שלי יחימוביץ איפה הבטן הרכה? איפה הבעיה שהעניין לא מתקדם?

אני חושבת שהחסם המרכזי הוא הפער התרבותי. רוח היזמות שהיום אנחנו מכירים במגזר היהודי לא כל כך מצויה. אנחנו די מגיעים לחברות - - -

גברתי, סליחה, סליחה, אני ממש לא התכוונתי לזה. אני התכוונתי להיות הרבה יותר קונקרטית. איפה דרושה השקעה? האם בשלב הרעיון? האם בשלב ה-seed? האם בשלב שאחריו?

סליחה, אפשר לשמוע מיזמים בבקשה? אף יזם הייטק לא דיבר על - - -

לא, לא, לא, ממש - - -

אף יזם הייטק - - - לא יכול להיות.

אבל תסלח לי, ממש לא.

לא יכול להיות.

אבל תסלח לי.

מקיימים דיון ולא שומעים יזמי הייטק - - - מה זה?

תראה, עם כל הכבוד, - -

עם כל הכבוד, אדוני.

- - אתה נמצא בכנסת ובוועדה של הכנסת, - -

אני נמצא בכנסת, לא - - -

- - אתה תבקש רשות דיבור ותקבל.

אני מבקש. אז אני מבקש רשות דיבור עכשיו.

בסדר, תרשמי אותו, אבל לא עכשיו.

- - - בחוצפה ישראלית.

- - -

נו, בטח, למדנו חוצפה, אדוני.

בסדר. לא כאן.

אין מה לעשות.

בבקשה.

- - -

רגע, שנייה, לחדד: הרי לפעמים באמת יש רעיון מדהים, והוא מצליח לגייס את הכמה גרושים כדי להתקדם, אבל אז הוא צריך השקעה יותר מסיבית. ויש עוד שלבים אחר כך, ועוד שלבים ועוד שלבים. הרי כדי לעזור צריך להיות קונקרטיים, לא לדבר באוויר על פער תרבותי ודברים כאלה. באמת, אני מכבדת את העבודה שלכם, אבל לפחות - - -

אוקיי, אני מבינה את זה. תראי, חוק המו"פ לא מפלה. הוא פתוח בעצם לכל מי שיש לו רעיון ותכנית ראויה, שיש בה חדשנות ומו"פ. אנחנו לא רואים תכניות מספיק מהמגזר. אנחנו לא רואים את היזמים שמקימים חברות סטרטאפ שמגיעים לשולחן המדען הראשי. אין חסם כזה בלשכת המדען הראשי. נהפוך הוא, הוועדה, כאשר היא בוחנת את התכניות היא די נוהגת בגמישות בתכניות מהסוג הזה, ואנחנו נוטים די להעביר תכניות במגזר הערבי, הרבה יותר מאשר. עד שהם מגיעים אז אנחנו בכלל נותנים את הסיכוי לעבוד על תכניות בתחום התעשייה המסורתית ובכל תחום אחר שהם - - -

אוקיי.

גברתי, את אומרת שאין אפליה. שבעה מיליון שקל מתוך כמה תקציב כולל של המדען הראשי?

תראה, הלשכה - - -

רק התקציב הכולל של המדען הראשי, בבקשה, כמה זה?

השנה הוא מיליארד ו-200 מיליון שקל.

שבעה מיליון שקל ממיליארד ו-200 מיליון שקל ואת אומרת שאין אפליה?

כן.

אבל זה מה שהגישו.

זה מה שהגישו.

זה מה שהגישו?

לא, לא, לא.

המדען נותן אחוז מההשקעה.

תודה. תודה.

לא שייך.

בסדר. מר איימן סייף, בבקשה. משרד ראש הממשלה, מנהל הרשות לפיתוח כלכלי.

למה לא - - -

רק שנייה, רק רגע, אני רוצה להגיד לכם משהו, היזמים הערבים וחברי הכנסת הערבים. תראו, תלמדו מהניסיון הרע שלי: אני חרדי. אני נמצא באותו מצב, פחות או יותר, כמו שאתם. למדתי שמהצעקות לא יוצא שום דבר. צריך לדבר בשקט כמו שעורכי דין יודעים. לדבר בשקט, לסובב את הזה בפנים, ולדעת לקחת את הדברים הנכונים ולהתקדם איתם. מצעקות לא יצא שום דבר.

ואתה גם כן, אתה חושב שהחוצפה הישראלית מועילה. אני עברתי את החוצפה הישראלית, אני הרבה שנים פה. מהחוצפה הישראלית לא יוצא שום דבר. רק אם אתה מדבר בשקט ואומר את הנתונים כמות שהם, וממשיך בהתמדה לעקוב אחרי התוצאות. זה מה שאנחנו הולכים לעשות.

אדוני, החוצפה הישראלית - - -

הבעיה - - - לא התחלנו לדבר. כל מי שמדבר כאן הוא נציג חברות, אני שומע חברות - - -

מה הבעיה?

אנחנו נמצאים בשלב יותר מוקדם. אנחנו יזמים, יש לנו רעיון.

אני הולך לתת לכם לדבר.

שם הבעיה שלנו - - -

בסדר, אבל אני הולך לתת לכם לדבר. אני לא הולך להרפות מהעניין.

בבקשה.

טוב, אז אני אהיה קצר, ואני באמת חושב שצריך להקשיב ליזמים.

נכון.

ובאמת בכמה משפטים אני אגיד מה אנחנו עושים היום כממשלה בתחום הזה של השילוב התעסוקתי של החברה הערבית, והנושא של ההייטק הוא אחד מהם.
אני חייב כאן להודות ולהגיד שהנושא של ההייטק הוא עדיין בחיתולים בחברה הערבית, גם מבחינתנו כממשלה. ושאלתם כאן על התקציבים שמשקיעים בתחום ההייטק. אז הכספים, כפי שראיתם כאן, הם לא גדולים. יחד עם זאת, אני חייב לציין שהנושא הזה נמצא בראש סדר העדיפויות, הוא נמצא באג'נדה. הובלנו כמה החלטות ממשלה בשנתיים-שלוש האחרונות, שהמטרה שלהן זה להשקיע בשילוב התעסוקתי של החברה הערבית, ביניהם גם בנושא של ההייטק.
אבל אני אזכיר כאן כמה כלים מרכזיים: הנושא של מענקים למעסיקים – וציין את זה חבר הכנסת אראל מרגלית – מסלול תעסוקה בעצם, מסלול קיים, והוא עובד מאוד-מאוד יפה בקרב שילוב בעצם ערבים בחברות ההייטק ובכלל בשוק העבודה. אם אתם רוצים נתונים אז אנחנו מדברים בעצם על יצירה של כמעט 4,000 מקומות עבודה באמצעות הכלי הזה בשלוש השנים האחרונות, וחלקם גם השתלבו בשוק העבודה. המסלול הזה, אדוני, חבר הכנסת, מדובר כאן בעצם על מענק של 25% מעלות השכר של כל עובד לשנתיים וחצי, וזה עובד מצוין. וכל כסף שמשרד האוצר יקצה למרכז ההשקעות לטובת העניין הזה זה מבורך, ואנחנו צריכים באמת לשים את זה על השולחן ולדרוש עוד תקציבים למסלול הזה, כי הוא באמת מצליח לייצר מקומות עבודה.

הכלים הנוספים שאנחנו עובדים בהם - - -

אבל זה בכלל, זה לא להייטק בלבד.

זה לא להייטק בלבד, אבל חלק גם כן נכנסו להייטק. לדוגמה, אני אתן דוגמה: אמדוקס כשעברו לנצרת, הם השתמשו באמת בתמריץ המאוד משמעותי הזה, ובגלל זה גם כן עברו לנצרת. Galil software, Babcom – כל החברות האלה השתמשו בעצם בכלי הזה, והכלי הזה מאוד-מאוד חשוב לקידום הנושא הזה.

כמה אתה מעריך מתוך ה-4,000 היו בהייטק?

לדעתי, משהו כמו 20%, 25% מתוך ה-4,000 בתחומי ההייטק, הייתי אומר שכן.

אלף?

כן.

מר איימן סייף, מה נשאר מתכנית החומש של הממשלה הקודמת?

תיכף אני אדבר על זה, לגבי תכנית החומש, אבל ברשותך אני רק רוצה להתייחס כאן לכמה כלים לנושא של ההייטק.

כן, אם אפשר בקצרה מפני שאני רוצה לתת ליזמים. אני רוצה שישמעו אותם.

אין לי בעיה, בסדר גמור.

אני אומר, הקמנו קרן השקעות, קרן אל בוואדר לפני שלוש התחילה בעצם לעבוד. בעצם היא השקיעה עד עכשיו בשבע השקעות ביזמות בחברה הערבית. עיקר ההשקעות הן בתחומים של ההייטק. זה תחומים באמת, פרויקטים מדהימים שפונים לכל העולם הערבי.

כמה כסף?

50 מיליון שקל מתוך ה-177 מיליון שקלים הושקעו בעצם בעסקים האלה. הקרן הולכת להשקיע ב-15 יוזמות בתוך החברה הערבית, יוזמות חדשות מאוד, מבורכות. הפקת - - -

למשל.

למשל: Web Teb. אתר Web Teb, למשל, שזה פורטל רפואי לכל העולם הערבי. יזם מתוך נצרת, הקרן השקיעה בו, והפורטל הזה עכשיו הוא קיים, הוא מעסיק המון-המון עובדים: גם בנצרת וגם ברמאללה, והוא פונה לכל העולם הערבי. זו דוגמה אחת.
Datumate זה עוד בחור, בוגר הטכניון, שפיתח מכשיר למדידה של נכסים ובניינים. הקרן השקיעה בו, והוא גם כן התפתח מאוד-מאוד-מאוד יפה. ויש עוד דוגמאות. אני אשמח להעביר לך גם נתונים על החברות האלה ועל ההשקעות האלה.
הדברים הנוספים שאני רוצה לציין אותם: הפקת הלקחים שלנו מקרן אל בוואדר, וכאן אני מתחבר ליוזמה של דוקטור, חבר הכנסת באסל גטאס, שחסר לנו באמת בממשלה קרן שתתמוך ב-pre seed וב-seed. יש המון יזמים בחברה הערבית. ומי ששאל את השאלה אם יש לנו יזמים – כן, יש לנו יזמים. יש לנו עשרות אם לא מאות של יזמים, צעירים ערבים, שצריכים בעצם את ה-seed money הזה, את ה-pre seed הזה, של לפתח בעצם את היוזמות שלהם. ומה שהגברת לידיה לזנס כאן אמרה, אנחנו התחלנו בעקבות באמת הפנייה גם של דוקטור, חבר הכנסת באסל גטאס, וגם מה ששמענו בעצם מהשטח, לפתח את המודל הזה. ישבנו כבר עם החבר'ה של המדען הראשי, אנחנו הולכים לשבת עם משרד האוצר. אני מאוד מקווה שתהיה היענות למודל הזה ובתמיכה באמת של השר להקים את הקרן הזאת במודל בעצם שאתה הצעת - - -
חשוב לי לציין, הנושא של המדען הראשי, מה שאנחנו עושים איתם וכפי שעשינו גם עם מחלקות אחרות, יש המון כלים ממשלתיים מצוינים, ויש מיליארד ו-300 מיליון שקל במדען הראשי. לצערי הרב, חלק מהכלים האלה לא מתאימים למאפיינים של העסקים בחברה הערבית. ואדוני, התפקיד שלנו כרשות לפיתוח כלכלי, כפי שאנחנו עושים את זה גם באגפים אחרים, זה לקחת את הכלים האלה ולהתאים אותם למאפיינים של החברה הערבית, ואחר כך גם כן להנגיש אותם. ואני אומר לך שיש שיפור משמעותי בשנה-שנתיים האחרונות בפניות של המגזר הערבי. אז העשר חברות האלה שהיא דיברה עליהן זה כתוצאה מהתאמת הכלים והנגשתם לחברה הערבית, אבל עדיין אנחנו צריכים עוד לעשות המון פעילות בתחום הזה.

טוב.

יש עוד כמובן - - - אבל אני - - -

מר איימן סייף, לתחילת דיון. בסדר, תחילת דיון.

מר מיכה פרלמן, משרד האוצר, מה אתם תורמים לעניין?

אז יש פה כמה וכמה דברים שאנחנו תורמים לעניין: כבר הוזכרה קרן אל בוואדר שהוקמה במימון ממשלתי נרחב בעבר, ומר איימן סייף כבר הרחיב עליה ואני לא אחזור עליו. כמו שנאמר פה, גם הוזכרו כל מרכזי ההכוון ופרויקטים נוספים של משרד הכלכלה שנוגעים בעניין התעסוקה, אם זה דרך מרכז ההשקעות, אם זה בדרך אחרת. והנקודה של מרכזי ההכוון היא נקודה משמעותית כי אני חושב שחלק מהדברים שדיברו פה זה באמת חוסר המודעות, כן? אם יש הרבה יזמים אז צריך לשאול את השאלה למה הם לא מגיעים באמת לשולחנו של המדען הראשי לקבל את התמיכה.

אם יגיעו למדען הראשי הם יקבלו את התמיכה?

אין להם כוח לעמוד מול החסמים.

כן, בהחלט.

רגע, שנייה, שנייה. מה?

כן, בהחלט. הם צריכים להגיע עם רעיון חדשני.

טוב. יש כסף?

תראה, יש מה שנקרא כמה כסף. יש בעיה של משאבים, אבל - - -

לא, רגע, רגע, שנייה, אני עכשיו עם משרד האוצר. אני יזם ערבי, אני בא למדען הראשי וחסר לו כסף, אתם מוסיפים?

כן, בהחלט. כמו - - -

לא, שאלתי את משרד האוצר.

הוא יוכל לעבור את החסמים שלכם?

לא, לא, לא - - -

לא שאלתי את משרד הכלכלה, אני שואל את משרד האוצר, את מר מיכה פרלמן.

יש את סוגיית התקציב של המדען הראשי שעולה כל שנה, כי כל שנה בעצם תמיד יש קו ביקוש שהוא הרבה יותר גבוה מקו ההיצע, ולכן יש בעצם תחרות על תקציבי המדען הראשי - - -

שאלתי שאלה, אני מבקש תשובה.

ולכן מה שאני אומר - - -

- - -

אני עברתי כבר את הזה. אני שואל אותך שאלה.

אני מנסה לענות.

אין כסף.

אני יזם ערבי. ברור לחלוטין - - -

התשובה שאין כסף.

אני מדען - - -

יש לו את אותו סיכוי לזכות בתקציבי המדען הראשי כמו מיזם יהודי. זאת התשובה.

אבל יש יותר ביקוש.

אני רק יכול להשלים את השאלה, ברשותך?

ואפילו אומרים לי שיש לו - - -

אני יכול להשלים רק את השאלה?

בשמחה.

בסדר. מתברר בתחילת הדיון – אני לא מכיר את הסוגיה הזאת מדי הרבה. אני מתחיל ללמוד לאט-לאט, ואנחנו נמשיך את זה – אני שואל אותך שאלה, אתה משרד האוצר: מתברר שההייטק הערבי נמצא בחיתוליו מבחינת היכולות להתמודד עם המערכות הישראליות, מה שנמצא בממשלה. אני מכיר את הדבר הזה, אני יודע מה זה. את זה אני מכיר היטב. אני שואל אותך שאלה: היום וזה הולך להתפתח, ובעקבות הדיון הזה כנראה זה ימשיך להתפתח, כנראה, מפני שהשר גם כן נראה לי "שנדלקו" לו העיניים, שירד קצת מהשוויון בנטל ויתחיל לטפל בהייטק הערבי. ואז יתברר שלמדען הראשי אין מספיק כסף. האם משרד האוצר יתגייס לעניין הזה כדי לעזור ולפתח את התהליך שהוא תהליך שנמצא בחיתוליו?

הוא לא מורשה לתת - - -

- - -

האם אתם רואים את הטווח הבינוני והארוך בעניין הזה? זאת השאלה.

אבל הוא פקיד, הוא לא מתווה מדיניות, אדוני היושב ראש. הוא פקיד. כי אתה שואל אותו - - -

הוא לא הכתובת לשאלה כזו.

מי הכתובת?

תשאל את סגנית המדען הראשי.

שר האוצר.

- - - שואל שאלות.

- - -

שר האוצר.

ברגע שאני רואה את השבעה מיליון שקל מתוך מיליארד שקל - - -

אני מוכן לענות, מה שתגידו.

אני שואל אותך - - -

הוא בסוף פקיד, הוא לא - - -

אבל חבר הכנסת עיסאווי פריג', בסוף היושב ראש שואל.

תשובה.

מאה אחוז.

אתם ערוכים לעניין הזה?

אנחנו במשרד האוצר גם שמנו את היעד של שילוב אוכלוסייה ערבית ואוכלוסיות אחרות, כמו שאתה יודע, בעולם התעסוקה, כולל ההייטק, כולל - - -

אם הערבים יטופלו כמו החרדים אז אתם יכולים ללכת הביתה.

זה בדיבורים, בדיבורים. כן.

ועל זה גם שמנו בעבר, ואני מניח שיש גם כוונה, אני לא רוצה לנבא את העתיד, אבל בעבר לפחות, ואם להתבסס על ניסיון העבר – שמנו משאבים לא מבוטלים על הנושא. ואם לתת לך דוגמה לדבר הזה: כשניתחנו את הבעיות במגזר הערבי שמנו 250 מיליון שקל בתכנית הרב שנתית של ההשכלה הגבוהה כדי לשפר את כל עולם ההשכלה הגבוהה, שזה הבסיס בעצם, שמשם אנחנו מצפים שיבואו עוד יזמים ויבואו עוד אנשים שישתלבו בעצם בשוק הזה. זה כדוגמה. קשה לנבא משם לעתיד.

- - - אתה יודע מה זה - - -

בדיבורים הכול בסדר.

טוב, תודה רבה.
מר דאוד אמסיס. אה, דיברת.

כן, אני אגיד עוד משפט אחד.

משפט. בבקשה, משפט.

קרן אל בוואדר יכולה להשקיע עוד שנה ונגמר, כאילו מבחינה משפטית היא לא יכולה להשקיע אחרי זה. נגמרת השנה הזאת – מה, לא יישאר כסף לעוד חברות שרוצות כסף seed ו-pre seed?

טוב.

מר נסרי סעיד.

דיבר.

נכון. מר שאדי סאלח.

מה ששמעתי כאן זה ורוד, אני חושב שחיים בעולם אחר. אני היום יזם, בשטח נמצא, כל מה ששמעתי לא נמצא בשטח. מסלולים לתעסוקה לא עוזרים לי כיזם, כי יש לי רעיון, אני איש אחד, אז אין לי שלושה אנשים להעסיק ו-30% שכר, ואחר כך יורד, לא מתאים לי בכלל כיזם בעל רעיון.

יש לי רעיון היום, מה אני יכול לעשות? אחד משניים: או לעבוד במקום, להיות מתוסכל, ואז אחרי הצהריים לעבוד על הרעיון שלי, ולהיות אחרי שישה-שבעה חודשים גמור לגמרי או לבוא, לחסוך כסף, לעבוד כמו, לא רוצה להגיד את המילה, סליחה על הביטוי, אבל לחסוך כסף ולצאת לרעיון שלי, לשבת בבית, לחרוש כל היום, על מנת לעשות את הרעיון.
אז בשני המקרים אני מפסיד זמן, ורעיון בהייטק היום זה זמן אם יש לי את הרעיון. בטח כשיש עוד 100 שחושבים על אותו רעיון, ואין לי את הכסף. אני צריך היום את ה-100,000 שקל, 150,000 שקל, לצאת עם prototype, להציג אותו לקרנות הון סיכון.
חוץ מזה, אני רוצה לדבר גם על קרן אל בוואדר. הקרן מבורכת. הממשלה השקיעה 80 מיליון שקל. שבעה מיליון שקל הגיעו ואוטוטו הקרן נסגרת. רק שבעה מיליון שקל.

לא שבעה מיליון שקל - - -

שבעה מיליון דולר, סליחה. מתוך 80 מיליון.

50 מיליון שקל הושקעו.

כמה אל בוואדר היום לקחה מהיזמים, היא מבקשת 80% ו-90%. אני כיזם, בעל רעיון, כשאני עובד על הרעיון שלי, שהוא אישי ואני כל הזמן חושב, אני חי את הרעיון שלי. אני לא מוכן לתרום היום 80%.

אולי תפתח את מה שאמרת ביזמים - - - שנבין.

וסליחה, על עוד דבר, זה היה לחבר הכנסת אראל מרגלית. הוא עובד הרבה בתחום. אנחנו היום בנצרת, ו"צופן" מבורכת על זה, עובדים על עצמנו. אנחנו מקימים היום, Mobile Monday הוא כבר מתקיים כל חודש כבר שנה. יש לנו שני - - - שהיו בנצרת, היה לנו startup weekend. אנחנו עובדים על עצמנו. אנחנו מפתחים.

מר שאדי סאלח, אמרת 80%, 90%, שמבקשים מהיזמים. תחדד את זה, תפשיט את זה, שאני אבין - - -

80% מהמיזם קרן אל בוואדר היום לוקחת. זה מה שידוע בשוק. הרבה יזמים נכשלו לגייס כסף אצלם, והם רוצים רעיון כשהם כבר רואים את הכסף בכיס, אחרי חמש שנים אקזיט. אף אחד בהייטק לא יכול להבטיח אחרי חמש שנים. ההייטק היום, יש חברה שהוקמה באוגוסט, כבר נמכרה ל-Google אתמול, והביאה כסף. והרעיון הוא פשוט מאוד. ואם הייתי מציג את זה לקרן אל בוואדר זה לא היה מצליח.

אתה אומר לי שאין חסמים? - - - חסם. חסם טבעי בכל מיני דרכים - - -. אתה אומר לי אין חסמים?

עכשיו, לדבר גם על תעסוקה: תאמינו לי שאנחנו עובדים בשוק הישראלי. אנחנו התפתחנו מספיק. אני בוגר הטכניון משנת 2005. אני יודע אנגלית, אני יודע עברית, אני יודע את השוק הגלובלי, ועבדתי בשוק הגלובלי. אז אני כבר יזם. אני יודע שאני עצמי, אני לא יכול להיות שכיר. אני כבר החלטתי להיות יזם. יש לי את הרעיון שלי, אני מאמין ברעיון שלי, אז אני לא רוצה לעבוד. Amdocs שמגיע לנצרת היום משלמת פחות 40% מהשכר שהיא משלמת בחיפה ובנתניה. המדינה, שהיא צריכה לסבסד ולהעניק שכר לחברות להגיע לנצרת, היא גם צריכה לבקש שהשכר יהיה הולם. נכון שיש עדיין שכבה שהיא פחות מבחינת מידה והיא צריכה להתפתח, אבל לפחות שישה חודשים אחרי הכשרה מסוימת הם צריכים להשוות שכר עם חברות במגזר בכלל.

תודה רבה.

מר ג'עפר סבאח.

כן, אדוני היושב ראש, תודה.

אתה מהחוצפה הישראלית, נכון?

אני החוצפה הישראלית - - - אדוני. קראתי עליה בספר שנקרא Startup nation, אדוני, שמתפארים שלישראלים יש חוצפה, ולערבים – אנחנו מופנמים, אדוני. אז היום החלטתי לשבור את המיתוס הזה, שיש חצוף אחד ערבי, קוראים לו ג'עפר. אז תודה ששומעים אותנו, אדוני, אחרי שעה ופלוס מתחילת הדיון על יזמים. תודה לך שדיברת ממש מכל הלב. אני מדבר מכל הלב, אדוני.

אני יזם, זה startup שלישי שלי, אדוני. אני בשלב ה-seed, מנסה לגייס כסף. עכשיו, דיברו שיש כשל בתשתית, ואני אכוון לחברתי שלי, חברת הכנסת שלי יחימוביץ: יש כשל בשוק, יש היום כלים בעולם, של מאיצים בעולם, שאין בו כשל שוק. בארצות הברית אין כשל שוק, באירופה, אדוני, יש מאיצים, יש אינקובטורים, ויש ויש. אצלנו ועוד יש כשל שוק – אין. אני יושב במאיץ בנצרת, הוקם לפני שבוע, אין כסף, שקל אחד לא רואים, אדוני. אין. לא משלמים ליזמים. אנחנו יושבים שם בחינם. אני מממן את עצמי, אדוני, ופרילנסרים שאני מעסיק מכסף שלי: מקרן השתלמות, מהפנסיה שלי. למה? אין seed money.
עכשיו, יש יוזמות, וחברי לא חסך באמת - - -. אני לא רוצה בביקורת. זה טוב אבל זה לא עוזר. יש כשל שוק, אדוני. אז קמה עכשיו - - - מבורך, אבל עדיין - - -

אתה ביקשת שיעזרו לך?

כן, אדוני.

ממי ביקשת?

אדוני, אני ביקשתי מחברי שהוא גם חבר אישי - - - ב-J.V.P.. פניתי ל-J.V.P. – אתה בשלב מוקדם מדי. פניתי לאל בוואדר – אתה בשלב מוקדם מדי. אז - - -

לא, לא, למי בממשלה פנית?

- - - בממשלה - - -

פנינו למר איימן סייף. לזכותו ייאמר, אדוני. פניתי - - -

אין איפה לחפש - - -

לא, לא. יש כתובת - - - איימן סייף, אדוני. פנינו אליו. אנחנו יוזמים איתו מסלול בעצם אולי דומה למה - - -

והוא עזר לכם?

הוא עוזר לנו, אדוני, ועכשיו מדברים על מסלול דומה למה שחבר הכנסת באסל גטאס מדבר - - -

ישראלי יהודי במעמד שלך, איזה אופציות פתוחות בפניו?

הרבה. הרבה. אדוני, אין לנו מאיפה - - -

אני רוצה לשמוע.

אין לנו אנג'לים במגזר שיתמכו בנו. אין מאיצים שיקלטו אותנו וישלמו לנו. אין.

עכשיו, אדוני, מדברים על חברות. אני בעד גם שיפתחו חברות, אבל מה עם היזמים? - - - מי יקלוט? אקסלרטורים בעולם קולטים 40 חברות, אקסלרטור אחד קולט איזה 20, 30, 40, ואז מהם יוצא 10, ואז ה-10 גם ממשיכים הלאה. אצלנו קולטים שתיים, שלוש, חמש - - -

אז תכניס שותף יהודי - - -

טוב, אוקיי.

- - -

עוד משהו?

תכניס שותף יהודי ותתקדם.

לא, לא, לא, לא, ממש לא.

צריך כמה כלים. צריך כמה כלים, אדוני. כמה כלים, לא כלי אחד.

- - -

אני לא חוזר לסבב נוסף. אנחנו נמשיך את הדיון.

אתה חייב להמשיך אותו - - -

כן, תודה.

את רצית לומר משהו?

כן. אני רציתי רק ככה באמת לפנות אליכם, להגיש בקשות למדען הראשי - - -

- - - לא מתאים.

רגע. יש מסלול - - -

למה? "תנופה" מתאימה - - -

- - - תלמד, יש מסלול.

מסלול "תנופה", מסלול - - -

- - - יש מסלול. תקשיב.

לא מתאים לנו. אנחנו יודעים את המסלול. תאמין לי שאנחנו - - - את כל - - -

רק שנייה, שנייה, אתם לא רוצים את הדיון? אנחנו לא נמשיך בדיון. מה אתם רוצים?

בחוץ, בחוץ תמשיכו את הדיון.

לא, אנחנו נמשיך את הדיון הזה.
בבקשה. בקצרה. כן, אנחנו ממשיכים את הדיון.

יש מסלול שמיועד ליזמים בודדים לפני שבכלל הם בונים להם או מייצרים איזושהי חברה, בשיעור תמיכה של 85%. המסלול הזה בעצם עוזר ליזם הבודד לגבש את הרעיון שלו ולהביא אותו - - -

איך קוראים למסלול? "תנופה" - - -

מסלול "תנופה".

הוא לא מתאים.

אבל הוא לא משלם שכר. לא משלם שכר ליזם, אדוני. איך הוא יחיה? מאיפה הוא יחיה? מהמים, השמיים - - - מה זה זה?

אבל הוא משלם לך 85% מההוצאות.

זה לא מספיק. אם "תנופה" הייתה מספיקה לא הייתי מביא את ההצעה שלי. צריך משהו מיוחד - - - הערבים.

בטח.

טוב. בסדר - - - ככה.

מר איציק פריד. בקצרה, בבקשה, אני רוצה להתכנס לסיכום. כן.

תסביר קצת על Takwin - - -

כן, מר איציק פריד, בבקשה.

אני אסביר בקצרה. מר ג'עפר סבאח הזכיר - - -

מה אתה מייצג?

Takwin היא הקרן שחבר הכנסת אראל מרגלית הזכיר בדבריו. Takwin היא החממה הראשונה בעצם של יזמים ערבים בתחום המדיה והאינטרנט, שהוקמה על ידי שלושה גורמים מאוד חזקים: אחד מהם זה חבר הכנסת אראל מרגלית שהקים את קרן J.V.P., שהיא אחת הקרנות, מהעשר הטובות בעולם, נחשבת כיום. מר חמי פרס, ה-founder של Pitango – קרן ההשקעות הגדולה בישראל. ועימאד אל חאבי, שהוא תעשיין מאוד מוצלח, שגם הקים את Babcom centers, שהשר היה שם ומאוד התפעל מהפעילות.

אז אני חלק מהפתרון יותר מאשר חלק מהבעיה, אבל אני יכול לחלוק מהמעט שאני נחשפתי אליו - - -

אבל אין לך הרבה זמן.

אז אני אעשה את זה ממש בשתי מילים.

ממש בקצרה. כן.

אני חושב שלתת יחס שוויוני לאוכלוסייה לא שוויונית זה להיות אי שוויוני. חברת הכנסת שלי יחימוביץ נגעה בזה גם קודם בשאלה שלה. אני אתן דוגמה מהטכניון: עזבו את ההייטק. בטכניון יש 20% סטודנטים ערבים. אנשים מופלאים שנכנסים בגלל שהם טובים, לא בגלל שהם ערבים. אתם יודעים מה היה שיעור הנשירה של סטודנטים ערבים בטכניון עד לפני כמה שנים? אף אחד לא ינחש – 73%. החבר'ה האלה נפלו. בטכניון עשו פרויקט מאוד גדול בשנים האחרונות בראשות פרופסור ערבי בשם יוסף ג'אבארין, כדי להוריד את שיעור הנשירה, והם הצליחו להוריד אותו ל-13%.

נכון.

זה עדיין פי שניים, אגב, מהשיעור של יהודים, כי זה מוסד - - -. הפוקוס שם היה - - -

זה נקרא - - - action. זה נקרא - - -

בדיוק. תכניות המצוינות של הטכניון – "לפידים", שבאה לעודד יזמות. עד היום לא התקבל אליה אפילו אחד.

את זה אנחנו יודעים. ולכן מה?

מה שצריך לעשות זה קודם כל להקים קרן כזאת. אנחנו מתעלמים גם, בדיונים שלנו אנחנו כל הזמן מסתכלים גם למטה, לתוך מה שיש לנו כאן. אנחנו גם מתעלמים מההיבט האזורי. באזור שלנו קורים דברי. בכוויית הקימו קרן של שבעה מיליארד דולר להשקעות, ואין שם שום תשתית של יזמות ושום תשתית של הייטק שקרובה אפילו למה שיש כאן בארץ. ברשות הפלסטינית יודיעו באמצע החודש הבא על רשות של 350 מיליון דולר ליזמות, והרשות הפלסטינית נמצאת שנות דור אחרי יזמים מצוינים שיש כאן במגזר הערבי. ושוב, זה כדי לגשר בעיקר את הגאפים האלה. זה כמו להסביר לבחור מה זה להיות בצבא. בחור יהודי יודע מיד מה זה להיות בצבא, כי הוא היה, החברים שלו היו, המשפחה שלו הייתה. בחור ערבי, אותו דבר, להגיד לו מה זה יזמות, זה אותו מרחק כמו להסביר למישהו גם מה זה לגדל ילד – עד שאין לך קשה מאוד להבין.

אוקיי. טוב, תודה רבה.

אין אפליה - - -. אין אפליה, הכול בסדר.

- - -

הגברת בלה אברהמס.

אפשר משפט אחרון? משפט אחרון. משפט במילה.

רגע, אני אאפשר לך. בסדר.

אוקיי.

הגברת בלה אברהמס.

כן, אז תודה רבה.

רק תציגי את עצמך לפרוטוקול.

הגברת בלה אברהמס, בבקשה, משפט.

אוקיי, תודה, אדוני יושב הראש. בלה אברהמס, מאינטל ישראל.

אני רוצה להגיד שלהייטק יש לנו בעצם שתי זרועות: יש את הזרוע של היזמות והסטרטאפים, ויש את הזרוע של החברות הגדולות. ואני חושבת שבדיון על שילוב המגזר הערבי בהייטק צריך לדבר גם על הזרוע הזו, על הזרוע של החברות הגדולות.

אני חושבת שאינטל יכולה לייצג ובגאווה רבה, ואפשר ללמוד ממה שאנחנו עושים. בכל שנה אנחנו מגייסים עשרות רבות של מהנדסים ערבים אלינו. חלק מהעשייה שלנו היא גם בפנייה, בגיוס, דרך חבר מביא חבר, דרך העיתונות הערבית וכולי. אנחנו משקיעים מאמצים גדולים מאוד בקליטה, כי הקליטה, שוב, כפי שאמרת קודם, היא קליטה שצריכה קצת התייחסות שונה.
עוד דברים שאנחנו עושים זה אנחנו תמיד מדברים על להביא את ההייטק למקומות שבהם יושבים הערבים. חלק ממה שאנחנו עושים זה גם הפוך: בכל יום יוצאים שני אוטובוסים מלאים מהצפון, מאזור הגליל ומאזור הכרמל, לקריית גת עם עשרות עובדים שבאים לעבוד מהצפון בדרום, ואנחנו מממנים את זה בעלות מאוד-מאוד גבוהה.

אנחנו משתפים פעולה עם "צופן", שיושבת כאן חברה, ואנחנו משלבים, נותנים מהנדסים שלנו ומנהלים בכירים שיעשו mentoring לסטודנטים כדי שיוכלו להשתלב בשוק ההייטק.
אז יש לנו מגוון של עשייה. ואני חושבת שבדיון כזה אסור לשכוח את הזרוע הזאת של החברות שמעסיקות ומשלבות אנשים מהמגזר.

מברכים, לא שוכחים. מברכים.

מברכים.

רק מברכים.

מברכים? ונמשיך לחזק את זה.

כן. כן.

זה חלק מהפתרון.

כן.

זה חלק, לגמרי.

כן.

ב"צופן" רוצים להתייחס?

כן, אני רוצה להתייחס.

רגע, שנייה.

סיימת?

כן. תודה רבה.

עורך הדין רונן מונוסביץ'.

כן. קודם כל, דיברו פה על דוגמאות אז - - -

תציג את עצמך.

שמי רונן מונוסביץ, מטעם לשכת עורכי הדין. מייצג באופן שוטף יזמים וחברות בתחום: קטנות, גדולות, סטרטאפים, מכל המינים והסוגים.

אני חושב שהקרן היא רעיון טוב. אני חושב, כמו שחבר הכנסת אראל מרגלית אמר, שזה לא הדבר המרכזי שצריך לעשות. הדבר המרכזי זה לגרום לחברות כמו אינטל, שלא עושות את זה בעצמן, להכניס פנימה אנשים שהם מסיימים באוניברסיטאות, להביא אותם לכדי תעסוקה בתחום. גם ההייטק הישראלי, נכון שהוא נעזר ב"תנופה", אבל הוא צמח מתוך מקומות גדולים. אם מסתכלים על - - -

ל-8200 אתה מתכוון? אתה מתכוון ל-8200, נכון?

לא רק.

רבותיי, אני מסיים את הדיון. כן.

אנחנו בהתחלה. בהתחלה רק.

כן. סיימת?

לא. עוד דבר אחד.

אני אכנס ל-8200. הלוואי - - -

לא, תראו, אני לא יכול ככה לקיים דיון. באמת.
בבקשה.

דוגמה לחברה: חברת "אגרוביקס", בשיתוף פעולה עם "מקורות", קיבלה מימון מדען בשנה האחרונה. חברה יוצאת מן הכלל, בתחום של טכנולוגיות מים. אז אפשר.

ועוד מילה אחת ליזמים, כל היזמים, ליזמים, מה ששמעתי מכם: אני שומע את אותו הדבר מיזמים יהודים. בדיוק אותו דבר.

אבל אני מכיר חברים יהודים - - - בהרצליה - - -, ויש להם את הקרנות האלה.

ויש כאלה שלא.

בסדר.

כן, אבל - - -

עורך הדין רונן מונוסביץ, זה בלתי אפשרי הדבר הזה, באמת.

בבקשה, משפט, שם.

שמי נגה. אני חברת דירקטוריון בעמותת "צופן" שהוזכרה פה מספר פעמים. עמותת "צופן" – רק בשביל לאשר במילה – עושה אקסלרציה בעצם של המהנדסים, בוגרי האוניברסיטאות בארץ, לתוך ההייטק הישראלי, דבר שעמד באמת על אחוזים, על פרומילים, מכמות האוכלוסייה באופן יחסי לבוגרים, והיום הוא עומד על מאות, מתקרב ל-1,000, אבל עוד רחוק מלהגיע לשם.
אם היו שואלים אותי לפני שנתיים הייתי אומרת שאין מקום ליזמות ערבית, כי אנחנו עוד בשלב ההבשלה הראשוני של להפנים את המהנדסים הערבים לתוך קהילת ההייטק הישראלית. רק אחרי דבר כזה בעצם יבוא הצורך ליזמות. קודם כל יש job security. יש את הדבר שבעצם עובד רוצה להחזיק את מקום העבודה שלו.
אנחנו רואים כרגע התעוררות חסרת תקדים, הייתי אומרת, בכל מה שקשור ביזמות ערבית. אנחנו רואים את זה דרך Mobile Monday, כמו שהוזכר קודם, שזה ארגון כלל עולמי שנמצא בנצרת, בין השאר כל יום שני, ראשון בחודש. כמות האנשים שמגיעה לשם היא עצומה. רואים את זה ב-Sisco, שגם שם יש מערך לטובת סטרטאפים בשלבי התחלה. אנחנו רואים את הצורך הזה.

אותם יזמים ערבים, אם הם יגיעו לקרנות ולאנג'לים, שבדרך כלל ישראלים מגיעים לשם, יהודים, המגזר היהודי, הם לא יקבלו את המימון. הדרך היחידה לגשר פה על הפער היא לעשות אפליה מתקנת, לעשות mentorship, לעשות אקסלרטורים, ובוודאי חממות.

תודה רבה.

רצית להגיד משפט?

כן. אני חושב, וסליחה על החוצפה, שזו בושה למדינה שאנחנו בכל הדיון הזה מדברים על שתי חברות גדולות במשק, שזה Babcom ו-Galil software. נגמרנו? כאילו שתי חברות מהסך הכול? אין עוד?

תודה רבה. תודה.

- - - משפט - - -

לא, אני לא מאפשר יותר. סיימנו.

רק אפשר, אדוני?

בבקשה.

אוקיי. רק משפט: אני חושבת שאם לא מכירים בבעיה אז גם לא יכולים להתחיל לפתור את הבעיה, ואני חושבת שהבעיה היא יותר גדולה אחרי ששמעתי את הסגנית של המדען הראשי, כי היא, בתפיסה שלה, כאשר היא אומרת שיש שוויון בגלל שאני מפעילה את אותו קריטריון על כולם, והמסקנה שלנו שאת לא מכירה ואני חושבת שאת לא תופסת את הבעייתיות המיוחדת של היזמים הערבים; את לא תופסת את כשל השוק המיוחד, היותר גדול, לגבי היזמים הערבים, ואת אומרת שרק תפנו, ומי שפונה אנחנו משלמים לו. זו התגלמותה של הבעיה, זו הסיבה למה יש בעיה ולמה לא פותרים את הבעיה של היזמים הערבים. כלומר, התפיסה שלך היא חלק מהבעיה. התפיסה שלך והתפיסה של מי שחושב כמוך היא חלק מהבעיה. רק בתפיסה של אפליה מתקנת אנחנו יכולים לפתור את הבעיה, ולא להפעיל ולהגיד שיש שוויון בגלל שמפעילים את אותם קריטריונים על מגזר חלש, חלש ומופלה לרעה, אז זו בעצם הסיבה, והיא חלק מהבעיה, ולא פותרים - - -

אוקיי.

אני לא מסכימה.

משפט, תעני לה.

צר לי אבל אני לא מסכימה איתך. לשכת המדען הראשי הרחיבה תכנית. פשוט לא הייתה לי הזדמנות גם לספר מה אנחנו עושים - - -

לא, אין את ההזדמנות. תהיה בהמשך.

אוקיי.

לא עכשיו.

אבל אנחנו עושים פעולה ממש נקודתית, ואנחנו הרחבנו תכנית קיימת שמיועדת למגזר הערבי - - -

- - - התוצאה בשטח.

רגע.

יש תוצאה.

שאנחנו מתחילים להפעיל אותה מינואר 2014, ואנחנו פותחים אותה לא רק למגזר של התעשייה המסורתית במגזר הערבי אלא לכלל ענפי הטכנולוגיה, לכלל המגזר העסקי במגזר הערבי.
עכשיו, מעבר לזה אנחנו יושבים כבר מספר שבועות על מנת להביא לאיזשהו מודל ייעודי, תפור, למגזר הערבי. בכדי שייתן להם את אותה נחיתה רכה על מנת להשוות את התנאים ולעמוד - - -

תודה רבה. תודה.

תראו, רבותיי, גבירותי ורבותיי, תמונת המצב היא פשוטה מאוד: המגזר הערבי שונה מאשר המגזר היהודי. זה ברור לחלוטין. כל בר דעת מבין את זה. אם היה מדובר בעובדה שהערבים לא היו רוצים להשתלב בהייטק – בסדר, אז לא רוצים, מה אפשר לעשות. אי אפשר לכפות עליהם. המגזר הערבי מבקש להשתלב. מדינה מסודרת צריכה להתאים את עצמה. כשאני הייתי יושב ראש ועדת הכספים היה מר פפרמן ממשרד התמ"ת, הופיע. הוא אמר שבארצות הברית מתאימים כל דבר למגזרים השונים שנמצאים בארצות הברית. אצלנו אין דבר כזה. לא קיים. זה רק אמירות שהן אמירות כלפי חוץ. בינתיים לא קרה דבר בעניין הזה.

אני מציע ככה: אם אפשר להגיע לנייר מעבר לעניין של הקמת הקרן, אם אפשר להגיע לנייר שהיזמים הערבים יכתבו אותו – מה הבעיות שיש למגזר הערבי, ספציפית למגזר הערבי, שאין את זה במגזר היהודי. מה ההצעות לפתרון. להעביר את זה למנהלת הוועדה.

שלושתנו - - -

כן, תנסו אתם להגיע לנייר. אנחנו נתאם את הישיבה עם שר הכלכלה, ושם אנחנו נבקש גם ממשרד ראש הממשלה, ממר איימן סייף, וגם מהמדען הראשי ומסגנית המדען הראשי להשתתף בישיבה הזאת שאנחנו נקיים אותה. לפני זה נגיש לו את הנייר. נגיד לו אלה הבעיות. זה ההצעות לפתרון של האנשים שעוסקים בעניין הזה. יכול להיות שהוא יחלוק על זה, יכול להיות שהוא יגיד שצריך לשנות, אבל תדעו שזה נושא שלא היה על סדר היום הציבורי יותר מדי. הוא היה, מעט. אני מודה לך, חבר הכנסת באסל גטאס, על זה שהעלית את זה על סדר היום.

אנחנו לא מסכמים את הדיון עכשיו. הוא דיון ראשוני. אני מצטער שהשר היה רק חצי שעה ולא שמע את כל הדברים. אני מבקש את הנייר הזה, אם אפשר. אני יודע שלפעמים יש מחלוקות בהכנת נייר כזה: יש כאלה שסבורים כך, יש כאלה שסבורים אחרת, אבל נייר כזה, אם הוא אכן רציני ומקצועי, הוא מביא לידי ביטוי את דעת היזמים הערבים כולם, זה הופך להיות מסמך שעם המסמך הזה תמיד אפשר לבוא ולהגיד: מה אתם אומרים, שאנחנו לא יודעים מה שאנחנו מדברים? אתם הדואגים לנו? הנה הנייר, תחלקו עליו, תגידו שצריך לשנות אותו, ועם זה צריך ללכת אליו לפגישה.

אני מודה לכל המשתתפים. אני מודה ליוזם הדיון, חבר הכנסת באסל גטאס. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:24.>