PAGE
3
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
10/02/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 183>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, י' באדר א התשע"ד (10 בפברואר 2014), שעה 10:30

<1. תקנות הרוקחים (מתן מרשם בידי רוקח בעל הרשאה אישית), התשע"ג - 2013>
<2. תקנות הרוקחים (תנאי פתיחה וניהול של בתי מרקחת וחדרי תרופות)(תיקון) התשע"ג - 2013>

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר
שולי מועלם-רפאלי– מ"מ היו"ר
עדי קול

מרב מיכאלי

>
רוני גמזו - מנכ"ל משרד הבריאות, משרד הבריאות

נילי דיקמן - יועצת משפטית, משרד הבריאות

אייל שוורצברג - מנהל אגף הרוקחים, משרד הבריאות

אלי מרום - סגן מנהל אגף הרוקחים, משרד הבריאות

נתי כהן אהרון - עוזרת מנהל אגף רוקחות, משרד הבריאות

קלוד הג'יג' - רפרנט תחום תמחור, משרד הבריאות

מורי אמיתי - אגף תקציבים, משרד האוצר

שלמה פשקוס - אגף תקציבים, משרד האוצר

נעמי הימיין רייש - מנהלת תחום בכירה רגולציה וחקיקה, הסוכנות, משרד הכלכלה

מיכאל עופר - חבר ועדה מקצועית, ארגון הרוקחות בישראל

חגי שור - חבר ועדה מקצועית, ארגון הרוקחות בישראל

רון תומר - מנהל הועדה המקצועית, ארגון הרוקחות בישראל

זוהר יהלום - יועץ משפטי, ארגון הרוקחות בישראל

לי רומנו - ארגון הרוקחות בישראל

יוסף לומניצקי - מנהל מערך הרוקחות, מכבי שירותי בריאות

יצחק קציר - עוזר ראש חטיבת הבריאות, מכבי שירותי בריאות

שמואל חיים קלנג - מנהל המחלקה לפרמקולוגיה ורוקחות, שירותי בריאות כללית

הלל דשן - ראש אגף תקציבים, שירותי בריאות כללית

ארן שביט - רוקח ראשי, קופת חולים מאוחדת

גרשון גולומב - מרצה, האוניברסיטה העברית

ליאוניד אידלמן - יו"ר ההסתדרות הרפואית

שלמה וינקר - יו"ר איגוד רופאי המשפחה, ההסתדרות הרפואית

יוסף שניר - מנכ"ל, הסתדרות הרוקחים בישראל

יובל יפת - אדם טבע ודין

עפרה שקד - לוביסטית, חב' "גורן אמיר", כללית

עמוס טל - לוביסט, חב' "כהן רימון כהן", איבווי

תלמידי תיכון "בן גוריון", נס ציונה

ענת מימון
יובל יעקבי

וילמה מאור

רויטל יפרח
<תקנות הרוקחים (מתן מרשם בידי רוקח בעל הרשאה אישית), התשע"ג-2013>
<תקנות הרוקחים (תנאי פתיחה וניהול של בתי מרקחת וחדרי תרופות)(תיקון) התשע"ג-2013>

בוקר טוב. עדין בוקר, אתכם הסליחה על האיחור, היו דיונים על קופות החולים, על "הדסה", עכשיו אנחנו באים לרוקחים. היום יום שני בשבוע, אנחנו פותחים שבוע חדש במערכת הבריאות, י' באדר, ה-10 בפברואר 2014. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא: תקנות הרוקחים (מתן מרשם בידי רוקח בעל הרשאה אישית), תקנות הרוקחים (תנאי פתיחה וניהול של בתי מרקחת וחדרי תרופות). אנחנו באים לקבוע תקנות לחקיקה שנקבעה אי שם ב-2009. שתבינו, החקיקה אושרה. החקיקה אושרה ועכשיו באים לקבוע לה תקנות, ונכון מאד שהתקנות יכולות לבטל את החקיקה. אם אין תקנות, אין חקיקה. אין. עשינו דיון אחד בענין, ואני לא הולך לעשות עוד דיון בעניין. יחד עם זה, הייתי רוצה לשמוע, מישהו אמר לי על קופות החולים. יש פה נציגי קופות החולים? איזה קופה אתה?

כללית.

איזה קופה אתה? מכבי, מאוחדת. אני רוצה לדעת מכל קופה הפעלת התקנות האלה, לאיזו עלות נוספת תגרום לקופות, אם תגרום, כי מישהו רמז לי שהקופות טוענות שיש עלות כספית להפעלת התקנות האלה. קופת חולים כללית, לפרוטוקול שם ותפקיד.

אני הרוקח הראשי של הכללית והפרמקולוג הראשי. אנחנו בעד התקנות ואנחנו בדקנו ואנחנו חושבים שהעלות היא שולית, ויש חשיבות גדולה לעשות אותן.

מצוין. מכבי?

כנ"ל.

מאוחדת?

גם.

מצוין. אנחנו נעבור להקראה של התקנות.

"תקנות הרוקחים (מתן מרשם בידי רוקח בעל הרשאה אישית), התשע"ד–2014. בתוקף סמכותי לפי סעיף 26(א1)(5) לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981 (להלן- הפקודה), ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות

הגדרות
1. בתקנות אלה – "אמצעי חתימה", "חתימה אלקטרונית מאובטחת", "מסר אלקטרוני" - כהגדרתם בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001 (להלן – חוק חתימה אלקטרונית); "בית מרקחת" - לרבות רשת בתי מרקחת; "מטופל" - כהגדרתו בסעיף 2 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (להלן – חוק זכויות החולה), וכל המבקש או המקבל מרשם רוקח. "המנהל" - המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לכך לעניין תקנות אלה, כולן או מקצתן; - -

למי שיש פה הערה על התקנות, שירים את היד ויגיד: יש לי הערה.

- - ""המערכת" – מערכת מחשב המשמשת לעיון ברשומה רפואית של מטופל ולביצוע רישום בה ותיעוד מרשמים, לצורך ביצוע תקנות אלה; "מוסד רפואי"- כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940; (להלן – פקודת בריאות העם), לרבות רופא הנותן שירות רפואי שלא במסגרת הסדר עם קופת חולים או מוסד רפואי;
"מוסד רפואי בעל מידע בהיקף נרחב" – מוסד רפואי המנגיש מידע רפואי המנוי בתקנה 6(א) אודות למעלה מ- 1000 מטופלים; "מרשם לטיפול המשכי" – מרשם הניתן בידי רוקח למטופל הנזקק לטיפול המשכי, כמשמעותו בסעיף 26(א1) לפקודה; "מרשם לתרופת רוקח" – מרשם שרוקח רשאי לתת לגבי תכשיר שאושר כתרופת רוקח לפי סעיף 26(א1)(5)(ב) לפקודה; "מרשם רוקח" – מרשם לטיפול המשכי או מרשם לתרופת רוקח; "רוקח אחראי" – כמשמעותו בסעיף 10(א) לפקודה; "רוקח בעל הרשאה אישית" – רוקח מורשה שקיבל הרשאה אישית למתן מרשם לפי סעיף 26(א1)(1) לפקודה; "רוקח בעל הרשאת שימוש" – רוקח בעל הרשאה אישית שקופת חולים נתנה לו הרשאת שימוש או צפייה במידע שבמערכת כמשמעותה בתקנה 17; "פנקס התכשירים" – פנקס התכשירים הרפואיים המתנהל לפי סעיף 47א (א)(1) לפקודה; "קופת חולים" - כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 לרבות בתי המרקחת שלה; "רשומה רפואית" - כהגדרתה בסעיף 2 לחוק זכויות החולה; "רשם" – כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981 (להלן- "חוק הגנת הפרטיות); "רשם הגורמים המאשרים" – הרשם כהגדרתו בסעיף 7 לחוק חתימה אלקטרונית."

יש למישהו פה הערות להגדרות? אם אין הערות להגדרות, אנחנו נאשר את פרק א'. מי בעד, ירים את ידו.
הצבעה
בעד – 2
נגד – אין

נמנעים – אין

פרק א' נתקבל.

כל חברי הכנסת שנמצאים פה ויש להם זכות הצבעה והם שניים במספר, אישרו את פרק א'. נעבור לפרק ב'.

"פרק ב: מתן תרופה לטיפול המשכי ומתן מרשם לתרופת רוקח". זה הפרק שקובע את שני סוגי המרשמים. יש שני סוגים: המרשם הראשון זה מרשם לטיפול המשכי, שהתנאים שלו קבועים בתקנה 2. ""רוקח ייתן מרשם לטיפול המשכי בהתקיים כל אלה:
(1) הרוקח בעל הרשאה אישית כמפורט בתקנה 10.
(2) התכשיר רשום בפנקס התכשירים, וסיווגו בפנקס האמור, על פי סיווג תכשירים לפי קבוצות טיפוליות (Anatomical Therapeutic Chemical-ATC) הוא באחד הפריטים שבטור ב' בתוספת הראשונה והוא נמנה עם אחת הקבוצות הטיפוליות שבטור א' לתוספת האמורה. (2א) הרוקח הסביר למטופל כי מדובר במרשם רוקח ומסר לו את דף ההסבר לפי תקנה 26;
(3) המרשם ניתן לטיפול בתכשיר לפי ההתוויה המופיעה בתעודת הרישום של התכשיר בפנקס התכשירים;
(4) התכשיר מיועד לטיפול המשכי בחולה במצב כרוני; לעניין זה, "מצב כרוני" – מצב שמטופל נזקק לטיפול באותו תכשיר או באותם תכשירים במשך תקופה רצופה של שישה חודשים לפחות, לפני המועד שבו הוא מבקש מרשם לטיפול המשכי; "פה הוספנו הבהרה שה-6 חודשים צריכים להיות בטרם שהוא מגיע לרוקח ולא מדובר על פרק זמן קצר יותר".
(5) המרשם ניתן לאחר שהרוקח עיין במידע הרפואי הרלוונטי כאמור בתקנה 6(א) וערך תשאול לגבי מצבו הרפואי והתרופתי של המטופל; בירור כאמור ייערך בעמדה או בחדר אשר יאפשרו את קיום הבירור בצורה הולמת ונאותה ובאופן השומר על פרטיות המטופל;
(6) הרוקח וידא כי נערכו בדיקות המעקב הנדרשות וכי תוצאות הבדיקות מאפשרות מתן מרשם ההמשך המסוים וברר אם בתקופת נטילת התכשיר חל שינוי מהותי במצבו של המטופל או התעוררו תופעות לוואי שיש בהן כדי להצדיק את הפניית המטופל לבדיקת רופא לפני חידוש המרשם;
(7) המטופל נבדק בידי הרופא המטפל נותן המרשם המקורי בתקופת תשעת החודשים שבהם צפוי היה המטופל לעשות שימוש בתכשיר המרשם, ובכלל אלה התקופה שבה יעשה שימוש בתכשיר לפי מרשם רוקח; (7א) הרוקח מצא כי יש הצדקה רפואית בהמשך מתן התכשיר, וכי מתן המרשם הוא לטובתו של המטופל; - -

אם יש למישהו הערה על איזה סעיף, שיגיד.

סעיף 2 – לפי דעתי, כתוב כאן: לפי קבוצות טיפוליות ATC באחד הפריטים שבטור ב' בתוספת הראשונה. הקבוצות שם מאד כלליות ולא מספיק מפורטות. הן ברמה פרמקולוגית מאד גבוהה בהירארכיה ככה שבעצם מתחת לרשימה מאד קצרה יש רשימה של מאות תרופות, אולי אפילו אלפי תרופות.

אוקי, סעיף 2, תסמני אותו.

עוד הערה: בסעיף 5 כתוב: בירור, כאמור, ייערך בעמדה או בחדר. אנחנו חושבים שזה צריך להיות בחדר ולא בעמדה כי בעמדה קשה לשמור על פרטיות ועל סודיות רפואיות. זה חייב להיות בחדר סגור ולא בעמדה, שזה דלפק.

אני מתנגד לסעיף (7א), שהרוקח מצא כי יש הצדקה רפואית בהמשך מתן התכשיר. הרוקח לא יכול להחליט שיש הצדקה רפואית.

סמני את 7א ואת הסעיפים שהוא דיבר עליהם. ענת, תמשיכי הלאה.

"(8) המרשם יינתן לתקופה שאינה עולה על שישה חודשים מיום שהסתיימה תקופת המרשם האחרון שנתן הרופא המטפל; לא צוינה תקופה במרשם שנתן הרופא המטפל, יינתן המרשם של הרוקח לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים מתאריך מתן המרשם האחרון של הרופא המטפל;
(9) המרשם יכלול את הפרטים המפורטים בתקנה 8;
(10) המרשם ניתן למטופל בלבד, לא יינתן מרשם לטיפול המשכי לידי מיופה כוח;
(11) המרשם ניתן בכפוף להנחיות שנתן הרופא המטפל, ככל שניתנו, והאפשרות לתת מרשם לטיפול המשכי על ידי רוקח לא נשללה על ידי הרופא." פה נתנו בעצם אפשרות לרופא, כשהוא נותן מרשם, לשלול את אפשרות מתן מרשם המשך על ידי רוקח, ככל שהוא באמת רוצה שהמטופל יחזור אליו למתן מרשם ההמשך.

אנחנו נצביע על כל הסעיפים למעט הסעיפים שהסתייגו לגביהם.

אבל יש לי התנגדות לסעיף (11).

אוקי, לא מצביעים על סעיף (11). יש לי זמן, זה לא ייגמר פה היום. מי בעד כל הסעיפים שהוקראו פה עכשיו, בתקנה 2, למעט הסעיפים (2),(5),(7א) ו-(11)?

הצבעה
בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין

תקנה 2 למעט סעיפים (2),(5),(7א) ו-(11) נתקבלה.

תודה רבה. אושר. נלך הלאה.

תקנה 3 זו תקנה שמאפשרת לרוקח לתת מרשם ראשוני לרשימה מסוימת של תרופות שנמצאות בתקנות. "מרשם לתרופת רוקח 3. (א) רוקח ייתן מרשם לתרופת רוקח בהתקיים כל אלה:
(1) הרוקח בעל הרשאה אישית כמפורט בתקנה 10; (1א) הרוקח הסביר למטופל כי מדובר במרשם רוקח ומסר לו את דף ההסבר לפי תקנה 26;
(2) הרוקח ייתן את המרשם לאחר שערך תשאול לגבי מצבו הרפואי והתרופתי של המטופל באופן השומר על פרטיות המטופל, ולאחר שעיין במידע הרפואי הרלוונטי שהתקבל מאת הרופא המטפל או קופת החולים כאמור בתקנה 6(א) ככל שנדרש לצורך מתן אותו מרשם;
(3) המרשם יינתן בידי הרוקח אם מצא כי יש צורך רפואי במתן התכשיר וכי מתן התכשיר הוא לטובתו של המטופל ולצורך טיפול לתקופה סבירה, שלא תעלה על שלושים ימים לפי מאפייני התכשיר והמצב הרפואי; ואולם, הרוקח רשאי שלא לתת למטופל מרשם, במקרה המתאים, ולהפנותו לקבלת המרשם מרופא;
(4) התכשיר רשום בפנקס התכשירים והוא כולל רק חומרים פעילים מן המפורטים בטור א' בתוספת השנייה, ובתנאים ובמגבלות כמפורט בטור ב' לצדו;
(5) התכשיר ניתן לטיפול לפי ההתוויה שבתעודת הרישום של התכשיר בפנקס התכשירים;
(6) הרוקח יידע את המטופל אם אין התכשיר מסופק במסגרת הסדר של בית המרקחת עם קופת חולים לשם ניפוק תכשירים למבוטחיה, ואם שונה התשלום בעד התכשיר מן התשלום בעדו כשהוא מסופק למבוטחי קופת החולים במסגרת ההסדר האמור, לרבות הנחה הניתנת למבוטח במסגרת תוכנית לשירותי בריאות נוספים; כמו כן, יידע הרוקח את המטופל אם התכשיר אינו כלול בסל הבריאות; (6א) הרוקח מצא כי יש הצדקה רפואית למתן התכשיר, וכי מתן המרשם הוא לטובתו של המטופל;
(7) המרשם יכלול את הפרטים המפורטים בתקנה 8; (7א) תוקף מרשם הרוקח לפי תקנה זו לא יעלה על חודש;
(8) המרשם ניתן למטופל בלבד, לא יינתן מרשם לתרופת רוקח לידי מיופה כוח. - -

ב(6א) יש לך את אותה הערה של (5) הקודמת, הצדקה רפואית.

הם יעירו אחר כך.

"(ב) למרשם לתרופת רוקח יצורף דף נפרד ובו יציין הרוקח את שמות כל התכשירים הרשומים הזהים הנוספים כהגדרתם בסעיף 27 לפקודה ואת מחירם; דף זה יימסר למטופל טרם הנפקת התרופה.

אני מתנגד לכל סעיף 3 גדול.

לכולו.

טוב. הוא התנגד לכל סעיף... מה זה (8)(ב)?

(8)(ב) הוא בעייתי.

זה (ב), זה לא (8)(ב), זה (3)(ב). צריך לצרף את הדף הנוסף עם החלופות הגינריות של התרופות.

טוב, תעברי לסעיף 4.

"הסכמת המטופל לעיון במידע רפואי. 4. (א) - -

אל תשתמשו הרבה בזכות שאני נותן לכם. תשתמשו בה במשורה.

כך אנחנו נעשה.

"4. (א) טרם עיון במידע הרפואי הרלוונטי יוודא רוקח בעל הרשאה אישית כי המטופל נתן הסכמתו לעיון במידע כמפורט בתקנת משנה (ב). (ב) הסכמת מטופל לעיון במידע הרפואי לצורך מתן מרשם רוקח תיעשה בכתב, בפעם הראשונה בפעם הראשונה בכל שנה קלנדרית שבה מבקש המטופל לקבל מרשם רוקח; הסכמה כאמור תינתן לאחר שהמטופל יקבל הסבר בכתב לפי תקנה 26 וכן הסבר בעל פה אודות השירות, מהותו, מטרתו, היקף השימוש הנדרש והמידע שייחשף בפני הרוקח במהלך הליך מתן המרשם על ידו;"

זה לא ברור. הבהרה. תהיה תקנה על תקנה כי לא ברור לי מי נותן הסבר ואיך חותמים על הטופס? איך טכנית עושים את זה?

כן, אני לא מבינה את זה טכנית, זה נורא מסובך.

בפני מי עושים את זה? זה לא ברור.

זה יכול להיות גם בפני הרוקח וזה יכול להיות גם בפני הקופה, לפי מה שהבנתי, שהם רוצים שיתאפשר לחולה לתת הסכמה כללית בפני הקופה וזה נפתח מול בתי המרקחת או כשהוא מגיע ויש צורך.

כללית, לגבי כל ההסברים העתידיים לגבי כל - -

לא, לא, לגבי משהו מוגדר.

לא לגבי התרופות.

בעיניי זה מנוסח לא ברור.

בפני הרוקח. זה רק הניסוח.

איזה רוקח?

הרוקח שמנפק לו.

"4. (ג) המטופל יקבל עותק של כתב ההסכמה ועותק נוסף יתועד במערכת. (ד) מטופל יוכל לחזור בו ממתן הסכמתו כאמור בתקנת משנה (ב) בכל עת על ידי מתן הודעה לקופת החולים או למוסד הרפואי; הודיע המטופל לקופת החולים או למוסד המטפל על חזרתו מן ההסכמה כאמור, תיפסק הנגשת המידע המפורט בתקנה 6(א) הנוגע למטופל לידי רוקחים בעלי הרשאה אישית בתוך שלושה ימי עבודה."

לאיזה סעיף התנגדתם ב-4? סעיף (ב). אנחנו מצביעים על 4, להוציא סעיף (ב). מי בעד ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 4 להוציא סעיף (ב) נתקבל.

סעיף 4 להוציא סעיף (ב) אושר.

" תקנה 5. הנגשת המידע הרפואי לבתי המרקחת. (א) קופת חולים, או מוסד רפואי המעוניינים להציע שירות של מתן מרשם רוקח למטופליהם – (1) רשאים לאפשר נגישות של המידע המפורש בתקנה 6(א) לרוקחים בעלי הרשאה אישית. (2) יאפשרו נגישות של המידע המפורט בתקנה 6(א) לרוקחים בעלי הרשאה אישית המשרתים את מטופליהם במסגרת - -

למה שיניתם מ"יאפשרו" ל"רשאים לאפשר"?

רשאים לאפשר לרוקח ספציפי ופה זה לגבי בתי המרקחת במסגרת ההסדר שממילא יש להם מול בתי המרקחת.

את (1)? ב-5(א)(1) - -

כלומר, קופת החולים לא חייבת לאפשר את השירות הזה למבוטחים שלה. אם היא רוצה, היא צריכה להתקשר לבתי המרקחת.

למה? השאלה שלי היא למה?

כי אנחנו לא רוצים - -

אנחנו מאפשרים שירות לשיקול דעת. באים ונותנים את האפשרות לקופת חולים שמבקשת לבצע את זה, שרוצה לבצע את זה, היא לא חייבת.

"5. (א). (2) יאפשרו נגישות של המידע המפורט בתקנה 6(א) לרוקחים בעלי הרשאה אישית המשרתים את מטופליהם במסגרת הסדר לניפוק תרופות למטופליהם ולא יתנו את ההתקשרות בכל תנאי שאינו ממין העניין; (א1)
קופת חולים או מוסד רפואי יאפשרו גישה אך ורק למידע אודות מבוטחים שנתנו את הסכמתם לעיון במידע רפואי אודותם כאמור בתקנה 4. (ב) העברת המידע הרפואי והיקפו כאמור בתקנת משנה (א), יוסדרו בהתקשרות בכתב בין קופת החולים או המוסד הרפואי ובין בית מרקחת שבו מועסק רוקח בעל הרשאה אישית, אשר יכלול גם ההסדרים הנוגעים לאבטחת המידע הרפואי לפי פרק ד', כנדרש בתקנה 21; עותק של ההתקשרות כאמור יועבר למנהל." פה מדובר על בתי חולים שהם חיצוניים לקופה או למוסד הרפואי ולא בתי חולים של הקופה עצמה.
"(ג) קופת חולים או מוסד רפואי המעוניינים להציע שירות כאמור בתקנת משנה (א) בבתי המרקחת שבבעלותם או באמצעות רוקחים בעלי הרשאה אישית המועסקים על ידם בקופת החולים או במוסד הרפואי, יסדירו את העברת המידע הרפואי והיקפו לרוקח בעל הרשאה אישית וכן יסדירו את היבטי אבטחת המידע הרפואי במסגרת נוהל פנימי אשר עותק ממנו יועבר למנהל, ולא יחולו עליהם הוראות פרק ד', ואולם הנוהל כאמור ייקבע בשים לב להוראות האמורות." פה אנחנו מדברים על הסדרים בתוך הקופות מול בתי המרקחת שלהם, ופה אנחנו פוטרים אותם מהסדרי אבטחת המידע שבפרק ד' אבל כמובן שהנוהל הפנימי צריך עדין לשקף את ההגנה על פרטיות וסודיות המטופל, והגנה על המידע שנחשף לבתי המרקחת.

מי בעד סעיף 5 ירים את ידו.

הצבעה

בעד – הרוב
נגד – אין
נמנעים – אין

סעיף 5 נתקבל.

סעיף 5 אושר. נעבור לסעיף 6.
<(היו"ר שולי מועלם-רפאלי, 11:19)>

"עיון במידע רפואי 6. (א) פרטי המידע הרפואי שלהלן של מטופל שנתן את הסכמתו לעיון במידע הרפואי כאמור בתקנה 4, ואשר הסכמתו בתוקף, יהיו נגישים לרוקח בעל הרשאה אישית, שהתקשר עם קופת חולים או מוסד רפואי כאמור בתקנה 5; (1) רשימת מרשמי רופא לתכשירים רפואיים שניתנו בתשעת החודשים שקדמו ליום מתן מרשם הרוקח למטופל במסגרת קופת חולים או על ידי רופא מטפל, מעודכנת לחודש האחרון, וכן רשימת התכשירים הרפואיים שנופקו בפועל למטופל בתשעת החודשים שקדמו ליום מתן המרשם על ידי קופת החולים או על ידי המוסד הרפואי או על ידי נותן שירותים מטעמו במסגרת הסדר עמם כאמור בחודש האחרון; - -

9 חודשים זה בגלל היריון? למה 9 חודשים? רנדומאלי?

בכלל, על רוקח - - לעד 9 חודשים מיום המרשם של הרופא. לכן, הוא לא צריך את התמונה הרחבה יותר. 9 החודשים האחרונים מספיקים. כדי להגן על הפרטיות, אנחנו רוצים לתת לו רק מה שהוא צריך ולא מעבר לכך.

"(2) לעניין מתן מרשם לטיפול המשכי - (א) שני מועדי הביקור האחרונים של המטופל אצל רופא מטפל; (ב) אבחנות והוראות הרופא המטפל לעניין מתן מרשמים לטיפול המשכי, ככל שניתנו; (ג) תוצאות בדיקות מעבדה כגון בדיקות דם, שתן, צואה ותרביות, של המטופל שנערכו בחצי השנה האחרונה, במסגרת קופת חולים או אצל רופא מטפל, הנחוצות לצורך מתן מרשמי המשך לפי הסכם ההתקשרות או הנוהל כאמור בתקנה 5. (ב) רוקח בעל הרשאה אישית יעיין במידע רפואי באופן שלא יפגע בפרטיות מטופל ותוך שמירה והקפדה על הסודיות הרפואית לפי חוק זכויות החולה, ויעיין רק במידע הנחוץ לו לצורך הנפקת המרשם, ובסמוך לפני מתן המרשם."

זה התקנה שמתנה את המידע הרפואי שיהיה חשוף. זה רק המידע לגבי מי שנתן הסכמה. כלומר, מבוטחים שלא נתנו הסכמה, המידע חסום. זה כולל מרשמי רופא ותכשירים שנופקו, מועדי ביקור אצל רופא, אבחנות והוראות של הרופא, תוצאות בדיקות מעבדה מסוימות, וכמובן שיש הוראה כללית לגבי הקפדה על סודיות ופרטיות המטופל.

לגבי סעיף (2), אני חשוב שהמידע שנדרש פה הוא מאד שטחי. שני מועדי הביקור האחרונים יכולים להיות באותו בוקר. אני חושב שזה לא רציני לקבל החלטה על סמך שני מועדי הביקור האחרונים. אני חושב שאותו דבר גם האבחנות ובדיקות המעבדה. ולכן, אני חושב שאם רוצים לתת סמכות רצינית פה, צריך לפתוח את כל התיק, לפחות שנה אחורה, ביקורים ובדיקות. רוב הבדיקות לא מבוצעות בחצי השנה האחרונה. זה לא רציני.

אז תראה, אנחנו יכולים לאשר את סעיף 6 להוציא את סעיף (2), ונשים אותו בצד של צריך עיון ושינויים אם יוחלט.

כלומר, המידע שייחשף במתן מרשם לטיפול המשכי, אנחנו משאירים את זה בצד.

את כל סעיף (2) אנחנו שמים בצד.

אנחנו מבקשים להוציא את סעיף (1) ו-(2).

אז בעצם כל סעיף 6?

לא, יש לנו את 6(ב).

אפשר לקבל גם נימוק או שכל אחד... אפשר לקבל נימוק מסודר?

יושב ראש הוועדה ביקש קודם, כיוון שהגעתי מאוחר עודכנתי על כך, שלא יהיו נימוקים בשלב הזה. אנחנו קודם מצביעים על מה שיש הסכמה ומוציאים החוצה את מה שאין הסכמה. אחר כך נחזור לאי ההסכמות.

יושב ראש הוועדה גם ביקש שזה יהיה במשורה אז אם זה לא במשורה, כדאי שנשמע נימוקים קצת יותר רציניים.

אז ברשותך, כיוון שהתבקשתי להחליפו ל-5 דקות תמימות, אני אשאיר את זה להחלטתו. אנחנו נצביע על 6(ב), וכשהוא יחזור אני אתייעץ אתו והוא יקבל החלטה.

הצבעה
בעד – הרוב
נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 6(ב) נתקבל.

"תיעוד מתן מרשם בתיק הרפואי ומתן הודעה לרופא 7. (א) רוקח שנתן מרשם לטיפול המשכי יתעד את מתן המרשם, לפי טופס התיעוד האמור בתקנה 9, ויוודא קליטתו של טופס התיעוד בתיקו הרפואי של המטופל לפי הוראות קופת החולים או הרופא המטפל לגבי אופן העדכון של התיק הרפואי. - -

זה צריך להיות המוסד הרפואי, נכון נילי? הוראות קופת החולים או המוסד הרפואי כי שינינו כבר רופא מטפל.

כן.

"(ב) רוקח שנתן מרשם לתרופת רוקח יתעד את מתן המרשם לפי טופס התיעוד האמור בתקנה 9 וימסור, סמוך לאחר מתן המרשם, הודעה על כך, בכתב, או באופן אלקטרוני לרופא המטפל, בהקדם האפשרי.

אפשר לשאול שאלה? היום מטופל יכול ללכת לבית מרקחת ולבקש מהרוקח תדפיס של כל התרופות שהוא לוקח?

לבית מרקחת רגיל לא יהיה את המידע הזה.

לא, אין את המידע הזה בבית המרקחת מכיוון שזה כאילו רשומה רפואית שהיא - -

יש את המידע בבית המרקחת לגבי התרופות שאותו מטפול לקח בבית המרקחת הספציפי. אם הוא אולך כל הזמן לאותו בית מרקחת, - -

אז יש. אבל הוא יכול לבקש תדפיס?

כן, בהחלט.

הוא יכול היום לראות גם באינטרנט, בתיק האישי שלו.

זה תלוי. בקופה שיש לה מרשם דיגיטאלי, הסניפים זה כמו בנק, אתה רואה הכל, זה עמדת צפייה. לכן, גם אם הוא לקח בבוקר בפתח- תקווה ובצהרים בירושלים, זה שקוף.

כשזה בתוך הקופות.

לא, אני יכול לדבר על הקופה שלי.

בכללית אני יודעת שזה ככה.

כן, אבל אני נתתי לך תשובה כללית מאד שזה לא מחויב, בית מרקחת לא מחזיק את הרשומות.

אז למעשה תקנה 7 אומרת שמרגע שניתן מרשם לטיפול המשכי, צריך לתעד אותו ויש טופס מסוים וגם זה יהיה בתיק הרפואי וגם בנוסף, תימסר הודעה על המרשם לרופא המטפל.

סעיף 7, אפשר להצביע עליו. מי בעד?
הצבעה

בעד – 2
נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 7 נתקבל.

מצוין. תקנה 8.

"תוכן מרשם רוקח 8. (א) מרשם רוקח יכלול פרטים אלה: (1) שם הרוקח נותן המרשם, מקום עבודתו, מען מקום העבודה ומספרי הטלפון של הרוקח; (2) מספר ההרשאה האישית של הרוקח ומספר רישיון הרוקח שלו; (3) תאריך מתן המרשם; (4) שם האדם שהמרשם מיועד לו ומספר תעודת הזהות שלו, מינו, וגילו אם הוא פחות מ- 18 שנים; (5) פירוט מלא של הרכב התכשיר או שמו המסחרי של התכשיר באותיות דפוס לטיניות כתובות או מודפסות; (6) הוראות שימוש בתכשיר ומינון; (7) חתימה וחותמת הרוקח, או חתימה אלקטרונית מאובטחת. (ב) מרשם רוקח יישמר בפנקס המרשמים כמשמעו בסעיף 29(א) לפקודה על ידי הרוקח המנפק ויחולו עליו כל ההוראות הנוגעות למרשם רופא לפי הפקודה."

זה, למעשה, איך אמור להיראות המרשם ואיזה פרטים יכללו בו. אני רק רוצה להבהיר שלמעשה רוקח יכול להנפיק מרשם, המטופל יכול לקבל אותו וללכת, תיאורטית, לרכוש את זה גם בבית מרקחת אחר. כלומר, זה לא בהכרח אמור להיעשות בו זמנית ולכן יש את הטופס, הוא אמור להימסר ואז הוא אמור לרכוש את התרופה על סמך הטופס הזה של המרשם.

שאלות? הצעות?
תקנה 8, אפשר להצביע. מי בעד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין

נמנעים – אין

תקנה 8 נתקבלה.

המשכנו, סעיף 9.

"טופס תיעוד. 9.
(א) טופס תיעוד למתן מרשם רוקח יכלול את כל הפרטים הנדרשים בתקנה 8(א) וכן יצוין בו - (1)
אם הוא מרשם לטיפול המשכי או מרשם לתרופת רוקח; (2) עיקר הממצאים העולים מעיון בתיק הרפואי ומתשאול המטופל לפי תקנות 2 ו-3, לרבות ההצדקה הרפואית שבשלה ניתן המרשם; (3) כי המטופל נתן הסכמתו לעיון במידע רפואי כנדרש בתקנה 4. (ב) טופסי התיעוד יהיו ברורים; טופסי התיעוד של מרשם לטיפול המשכי יישמרו במערכת, ויעמדו לרשות הרוקח בעל ההרשאה האישית לתקופה של שלוש שנים; טופסי התיעוד של מרשם לתרופת רוקח יישמרו על ידי הרוקח באופן מאובטח ונפרד לתקופה של שלוש שנים; לטופס התיעוד יצורף כתב ההסכמה, ככל שהוא ניתן בבית המרקחת, לפי תקנה 4.
<(היו"ר חיים כץ, 11:27)>
(ג) הרוקח יעמיד את טופסי התיעוד וכתבי ההסכמה שניתנו בבית המרקחת לביקורת המנהל בכל עת וכן ימסור העתק מטופס התיעוד למטופל."

בנוסף למרשם עצמו שאמור להיות שמור בפנקס המרשמים, יש גם טופס ספציפי שהרוקח מתעד בו את מתן המרשם, ושם יש את הפרטים באמת לגבי המרשם שניתן.

ב-9(א)(2) הייתי משנה את המילה "הצדקה" ל"התוויה".

שמעתם? ב-9(א)(2) המילה "הצדקה" תהפוך ל"התוויה".

היו התנגדויות לזה ב-2 לגבי ההצדקה אז צריך לשנות את זה בהתאם כשנכריע בתקנה - -

אנחנו לא מסכימים על ההתוויה עכשיו כי הוא התנגד לזה בכלל.

מי התנגד?

אידלמן. בכלל על הצדקה רפואית כי הוא אומר: איך רוקח יכול לתת הצדקה רפואית והוא צודק.

אידלמן, נשנה את המילה במקום "הצדקה" שיהיה "התוויה".

התוויה זה דבר רשום במשרד הבריאות. זה דבר ברור ומוגדר.

ההתוויות הרשומות על פי משרד הבריאות זה בסדר גמור. השאלה אם אלה התוויות שמתאימות לאותו מטופל ספציפית?

כן, ברור.

התוויה. אנחנו מצביעים על 9. מי בעד 9 ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 9 נתקבל.

תודה רבה. סעיף 9 אושר. אנחנו עוברים לפרק ג.

"פרק ג: מתן הרשאה אישית לרוקח ודרישות הכשרה והשתלמות. הרשאה אישית לרוקח 10. (א) הרשאה האישית תינתן לרוקח מורשה בעל ניסיון ברוקחות של חמש שנים אשר עבר הכשרה כאמור בתקנה 11; תוקפה של הרשאה אישית יהיה למשך חמש שנים. (ב) המנהל רשאי לחדש תוקפה של הרשאה אישית לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת לאחר שמבקש החידוש עבר השתלמות שהכיר בה המנהל כאמור בתקנה 11 והציג על כך אישורים למנהל. (ג) בהרשאה אישית יפורטו שם הרוקח, מספר רישיון רוקח, תאריך נתינתה ותקופת תוקפה ותאריך נתינתה לראשונה, וכן פרטים נוספים ככל שיראה המנהל לנכון. (ד) בקשה למתן הרשאה אישית תוגש למנהל ויצורפו לה נספחים מסמכים אלה: (1) העתק רישיון רוקח; (2) אישורים על עמידה בדרישות ההכשרה כאמור בתקנה 11; (3) אישורים על העסקה כרוקח המוכיחים ניסיון של חמש שנים לפחות. (ה) בקשה לחידוש הרשאה אישית תוגש למנהל בצירוף ההרשאה שפקע תוקפה, ואישור על השתלמות, ומסמכים כאמור כמפורט בתקנה 11(ד). (ו) המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות רשימה של רוקחים בעלי הרשאה אישית אשר תעודכן מזמן לזמן ובה יצוין שמו של הרוקח, מספר רישיונו, מועד מתן ההרשאה האישית ותקופת תוקפה. (ז) (א) המנהל רשאי לבטל הרשאה אישית שנתן לרוקח בהיוודע לו כי הרוקח - (1) פועל באופן המזיק או העלול להזיק לבריאות הציבור או בניגוד לתקנות אלה;
(2) התנהג בדרך שאינה הולמת את מקצוע הרוקחות; (3) גילה חוסר אחריות או רשלנות חמורה במילוי תפקידו; (4) עבר על הוראות פקודת הרוקחות ותקנותיה או נוהלי והנחיות משרד הבריאות; (5) הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שבשל מהותה, חומרתה ונסיבותיה אינו מתאים, לדעת המנהל, לתת מרשמים; (6) הורשע בעבירה על חוק הגנת הפרטיות. (ב) ביטול לפי סעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיקבע המנהל ושלא תעלה על חמש שנים. (ח) המנהל לא יבטל הרשאה אישית כאמור בתקנת משנה (ז) אלא לאחר שנתן לרוקח הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניו; ואולם אם ראה המנהל כי השהיית הביטול עלולה לסכן את בריאות הציבור, רשאי הוא לתת הוראת ביטול לאלתר, ובלבד שייתן לרוקח להשמיע את טענותיו בהזדמנות הראשונה לאחר מכן. (ט) בוטלה הרשאה אישית של רוקח - יודיע על כך המנהל מידית לכל קופות החולים ולבית המרקחת שבו היה מועסק באחרונה, לפי הידוע; המנהל יעדכן לפי זה את רשימת הרוקחים בעלי הרשאה אישית האמורה בתקנת משנה (ו).

אני רק אסביר שכעיקרון, יש תנאי סף של 5 שנים של ניסיון, אחר כך יש הכשרה שצריך לעבור בפעם הראשונה וזה לתקופה של 5 שנים, והחידוש מותנה בהשתלמות שצריך לעבור כדי לחדש. יש פה אפשרות גם לבטל את זה. הביטול יהיה לתקופה מסוימת. כלומר, אחרי שהביטול יפקע, אפשר יהיה לבקש שוב את הרישיון ושוב לשיקול דעת המנהל אם לתת את זה או לא.

100%.

סעיף (ז)(5) רק לשנות מילה כי המילה לא נכונה: כתוב: "לדעת המנהל לתת מרשמים". לתת הוא יכול, לרשום הוא לא יכול.

במקום "לתת" "לנפק".

לרשום.

ומי בעד סעיף 10 ירים את ידו.
הצבעה

בעד – הרוב
נגד – אין
נמנעים – אין

סעיף 10 נתקבל.

תודה רבה, גם סעיף 10 אושר.

"דרישות הכשרה והשתלמות 11. (א) ההכשרה לרוקח המבקש לקבל הרשאה אישית תתקיים בבית ספר לרוקחות או לרפואה של מוסד מוכר בישראל, כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח – 1958 . (ב) ההכשרה תהיה בהיקף שלא יפחת מ-60 שעות, והיא תתבצע לפי תכנית לימודים שאישר המנהל, בנושאים אלה: (1) נהלי רישום ותיעוד; (2)
אינטראקציה בין תרופות; (3) בדיקות מעבדה; (4) פרמקולוגיה קלינית; (5) טיפול תרופתי בקבוצות אוכלוסייה מיוחדות ובילדים. - -

ההכשרה הזאת תהיה חלק מהלימודים?

לא, לא. היא תהיה הרשאה אישית, זה לא חלק מהרוקחות.

ויהיו כאלה שלא יוכלו לקבל אותה?

לא. אין תנאי קבלה.

זה לא מצטיינים בלימודים וכולי.

לא, אין תנאי קבלה אחרת זה פגיעה בחופש העיסוק.

כל הרוקחים מצטיינים אחרת הם לא יכולים להיות רוקחים.

"(ג) כחלק מן ההכשרה יערוך נותן ההכשרה בחינה על החומר הנלמד במסגרת תכנית הלימודים המאושרת; ציון "עובר" בבחינה זו לא יפחת מ-65; עותק מבחינה כאמור יועבר למנהל בטרם עריכתה; במקרים שימצא לנכון רשאי המנהל להורות על עריכת שינויים בבחינה. (ד) המנהל יכיר בתוכניות השתלמות לרוקחים בעלי הרשאה אישית בנושאים הרלוונטיים מן המפורטים בתקנת משנה (ב), אשר יציגו לו בצירוף רשימת מרצים מתחום ההוראה האקדמית או מתחום הטיפול הקליני בבתי חולים בישראל, ולאחר ששוכנע כי ההשתלמות היא ברמה אקדמית מתאימה."

מי בעד סעיף 11?

רגע, סעיף 11(ב) צריך להוציא בבקשה.

למה?

אתה רוצה שהם לא יוכשרו?

אני רוצה שהם יוכשרו לפחות כמו האחיות כי הדרישה לאחיות... פה זה 60 שעות.

טוב, אתה מתנגד ל(ב). מצומן. אנחנו מצביעים על סעיף 11 להוציא סעיף (ב). מי בעד?
הצבעה

בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין

סעיף 11 להוציא סעיף (ב) נתקבל.

תודה רבה. כמה שנים לומד רוקח?

4.5 ועוד סטאז'. כמה דקות אחות?

מאחות דרשו שנה לצורך - -

כי אחות לא לומדת פרמקולוגיה ולא לומדת תרופות.

מרופא דורשים 7 שנים.

אידלמן, אתה צודק. לא הצבענו. נעבור לפרק ד.

"פרק ד: פרטיות, אבטחת מידע וחתימה אלקטרונית מאובטחת. אחריות מוסד רפואי בבעלות קופת חולים 12. (א) האחריות לביצועה של פעולה הנדרשת לפי תקנות אלה ממוסד רפואי בבעלות קופת חולים, תחול על קופת החולים."

יש סעיף כללי שאומר שהאחריות היא על קופת החולים כשמדובר על המוסדות שלה.

מי בעד סעיף 12 ירים את ידו.

הצבעה

בעד – הרוב
נגד – אין
נמנעים – אין

סעיף 12 נתקבל.

סעיף 12 אושר.

"מינוי ממונה על אבטחת מידע ופרטיות 13. (א) קופת חולים או מוסד רפואי בעל מידע בהיקף נרחב, ימנו אדם בעל הכשרה מתאימה שיהיה ממונה על אבטחת מידע בשימוש במערכת, לרבות הכנת נהלי עבודה שמטרתם קיום תקנות אלה, חוק הגנת הפרטיות וכן הסדרת אופן החיבור, הגישה והזדהות של רוקחים בעלי הרשאה למערכות המידע של הקופה או המוסד הרפואי כאמור לפי העניין (להלן – ממונה אבטחת מידע); ממונה אבטחת מידע יוודא כי הפעלת המערכת תותנה בקיום סקר סיכונים ומבחני חדירות שיבוצעו על ידי מומחה בעל הכשרה מתאימה. (ב) ממונה אבטחת מידע יהיה אחראי להדריך רוקחים בעלי הרשאה אישית עימם התקשר כאמור בתקנה 5 בדבר נוהלי אבטחת המידע של הקופה או של המוסד הרפואי בעל מידע בהיקף נרחב וכן לעדכנם באופן שוטף בדבר חידושים וסיכונים חדשים. (ג) בית מרקחת שלו יותר מעשרה רוקחים בעלי הרשאה אישית חייב במינוי אדם בעל הכשרה מתאימה שיהיה ממונה על הפרטיות ואבטחת המידע בבית המרקחת לעניין שימוש במערכת (להלן – ממונה על הפרטיות בבית המרקחת)."

תמשיך ל-14.

אני אומרת שפה יש שני דברים שונים. הממונה על אבטחת מידע זה רק במוסדות רפואיים גדולים של מעל 1000 מטופלים, והוא אחראי על כל הנושא של הסדרת אבטחת המידע. ב(ג) מדובר על בתי המרקחת עצמם, שצריכים למנות ממונה פרטיות וזה במידה שיש להם יותר מ-10 רוקחים בעלי הרשאה אישית.

נעבור ל-14.

יש בתי מרקחת עם יותר מ-10 רוקחים?

לא, בעלי הרשאה אישית.

כן.

נעבור ל-14.

"אבטחה פיזית וסביבתית. 14. רוקח אחראי בבית מרקחת יוודא כי מערכת המחשב המאפשרת לרוקח בעל הרשאה אישית גישה למערכת (להלן – מחשב הרוקח) תוצב במקום שאינו מאפשר גישה לציבור.

תעבור ל-15.

"ניהול מאובטח של המערכת ומחשב הרוקח 15. (א) קופת חולים או מוסד רפואי יקפיד על ניהול ותפעול תקין של המערכת ומחשב הרוקח המשמשים לביצוע פעולות לפי תקנות אלה ולהגנה עליהם, בהתאם למקובל בהפעלת מערכות כאלה ובכלל זה ביצוע עדכונים שוטפים של המערכות והתוכנות וכן התקנת מערכות בקרה לצרכי ניטור המערכת (להלן – מערכת בקרה). (ב) קופת חולים או מוסד רפואי יוודאו כי במחשב הרוקח לא יישמר מידע המועבר במסגרת החיבור אל המערכת מעבר לשמירה ארעית שנועדה להצגת המידע, בזמן חיבורו למערכת; מחשב הרוקח שיוגדר כך שבכל מקרה של ניתוק החיבור אל מערכות המאגר, ובכלל זה כתוצאה מסיום ההתקשרות, ניתוקה, או החלפת המשתמש, לא יהיה כל מידע שיישמר בו."

אנחנו מצביעים על סעיפים 13-15, ומי בעד ירים את ידו?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין

סעיפים 13-15 נתקבלו.

סעיפים 13-15 אושרו. נעבור לסעיף 16, אבטחת תקשורת.

"אבטחת תקשורת 16. (א) הרוקח האחראי בבית המרקחת יוודא כי מחשב הרוקח יקושר אך ורק לרשתות התקשורת של קופת חולים או המוסד הרפואי בהתאם לאמור בתקנת משנה (ב) ולא יחובר לרשת ציבורית. (ב) קופת החולים או המוסד הרפואי יוודאו כי חיבור מחשב הרוקח למערכת ייעשה באמצעות חיבור תקשורת שמתקיימים בו כל אלה: (1) הוא מבוסס על חיבור תקשורת ישיר או חיבור תקשורת מאובטח ומזוהה באופן דו צדדי שאישר הרשם; (2) חיבור מחשב הרוקח למערכת יתבצע רק לאחר זיהוי של רוקח בעל הרשאת השימוש באמצעות אמצעי פיזי הנתון לשליטתו הבלעדית; לעניין זה יראו אמצעי חתימה כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית כאמצעי כאמור. (ג) קופת החולים או המוסד הרפואי יוודאו כי העברת מידע במערכת תיעשה תוך שימוש באמצעי הצפנה מקובלים."

שאלה: הכוונה פה לא למחשב של הרוקח עם ההרשאה? מה הקשר בין הרוקח עם ההרשאה לרוקח האחראי? זה שני טיפוסים שונים. מה היתה הכוונה? יש פה בלבול של מושגים. האם לא דנים פה רק על ברוקח עם ההרשאה?

אנחנו כאן רוצים להפנות את החובות, לדאוג לשמירת הפרטיות והוראות האבטחה לרוקח האחראי בבית המרקחת, שהוא המנהל המקצועי של בית המרקחת. הוא אחראי על התשתיות.

שהוא יהיה האחראי על הרוקח עם ההרשאה.

הוא לא פועל לבד, הוא פועל תחת אותו רוקח אחראי בבית המרקחת.

ממש לא. אני מציע לכם לרדת מזה, זה לא יעבוד ככה. אין לזה שום משמעות תפעולית, בתפעול זה לא עובד ככה.

החיבורים של המחשב נעשים באמצעות בית המרקחת עצמו. הרוקח עצמו לא מחבר את המחשב באופן עצמאי, לכן האחריות היא על בית המרקחת והרוקח האחראי.

לא, התשובה היא לא.

הרוקח האחראי הוא בעצם הרוקח המנהל את התחום הזה בתוך בית המרקחת. אנחנו פשוט רוצים Accountability לאדם אחד, שהוא בתוך המסגרת - -

הוא בא ואומר: תשמע, אתה יושב פה ורושם תקנות. בחיים האחראי זה הרוקח עם ההרשאה, לא במשרד הבריאות, בבית המרקחת הוא האחראי, ואם אתם רוצים ללכת למישהו אחר שהוא אחראי, אני לא רוצה להגיד לכם איזה כיסוי זה.

כבוד היושב ראש, הסעיף הזה, סעיף 16, בא ואומר שהמחשבים יחוברו לרשתות כאלה ואחרות. אנחנו, כאן, בעצם לוקחים אינסטנציה אחת מתוך בית המרקחת ומטילים עליה אחריות. אומרים לה: תדאגי שהמחשבים של הרוקחים השונים יחוברו בהתאם לתקנות. זה הכל.

איפה זה כתוב?

זה לא כתוב.

כתוב: הרוקח האחראי בבית המרקחת הוא זה שיוודא.

אני רוצה להבין, אני מדבר על אותו סעיף 16(א) ו-(ב): בסופו של דבר, אם רוקח במחלקה פנימית בבית החולים "מאיר" יקבל הרשאה, במחלקה הפנימית הוא כפוף למנהל המחלקה. הרוקח בבית המרקחת לא כפוף אליו, אין לזה משמעות.

שמוליק, אני רוצה להסביר. תקרא היטב את סעיף 16(א), כתוב: "הרוקח אחראי בבית המרקחת" ולא מדובר על רוקח שנמצא כרגע במחלקה קלינית. זה מחובר אך ורק לסיטואציה של בית מרקחת.

טוב.

אני רק אגיד שבאמת ההוראות האלה לא חלות על בתי מרקחת שנמצאים בבעלות הקופות עצמן. שם אמרנו שיש נוהל פנימי שהם יסדירו דרכו ולכן, מדובר פה רק על התקשרויות חיצוניות עם בתי מרקחת חיצוניים, שהקופות והמוסדות עושים.

טוב.

לא קראנו את סעיף (ז) שזה (ד): "האחריות לביצוע תקנה זאת תחול גם על הרוקח האחראי של בית המרקחת, ובבית מרקחת שבו מעל עשרה רוקחים בעלי הרשאה אישית תחול גם על הממונה על הפרטיות בבית המרקחת."

ומי בעד סעיף 16 ירים את ידו?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין

סעיף 16 נתקבל.

סעיף 16 אושר. אנחנו עוברים לסעיף 17.

"ניהול הרשאות שימוש לרוקחים בעלי הרשאה אישית 17.
(א) קופת חולים או מוסד רפואי יאפשרו שימוש במידע שבמערכת לפי תקנה 6(א) רק לרוקח בעל הרשאה אישית לפי תקנה 10, הזקוק להרשאת שימוש לשם ביצוע תפקידו, ורק במידה הנדרשת לשם ביצוע התפקיד. (ב) קופת חולים או מוסד רפואי ינהלו רישום מעודכן של הרשאות - -

(ג) הופך ל-(ב). הכל הופך בהתאמה.

"השימוש שניתנו על ידם לרוקחים בעלי הרשאה אישית (להלן – רשימת ההרשאות התקפות). (ג) קופת חולים או מוסד רפואי שקיבלו הודעה על ביטול הרשאה אישית למתן מרשם של רוקח, מאת המנהל או מאת הרוקח, או שקיבלו הודעה על סיום תפקידו של רוקח בעל הרשאה אישית, יבטלו מיידית את הרשאת השימוש במידע שניתנה לו. (ד) אחת לרבעון, יוודא ממונה אבטחת מידע כי כל הרוקחים בעלי הרשאה אישית שניתנה להם הרשאת שימוש במערכת על ידי קופת חולים או המוסד הרפואי מופיעים ברשימת הרוקחים בעלי הרשאה אישית המופיעה באתר האינטרנט של משרד הבריאות כמפורט בתקנה 10(ו); הרשאת שימוש לרוקחים בעלי הרשאה אישית שאינם מופיעים ברשימה זאת, תושהה עד בירור ההרשאה מול הרוקח בעל ההרשאה האישית והמנהל."

פה, למעשה, אנחנו אומרים: לא מספיק שיש לך הרשאה אישית, אתה צריך גם לקבל הרשאת שימוש ספציפית מקופת החולים או מהמוסד הרפואי שמעביר לך את המידע, וצריך לבדוק, באמת, שכל עוד יש לך את הרשאת השימוש, באמת יש לך הרשאה אישית תקפה, וזה האחריות של קופות החולים והמוסדות הרפואיים.

ומי בעד סעיף 17 ירים את ידו?

הצבעה

בעד – 3
נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 17 נתקבל.

סעיף 17 אושר.

"תקנה 18. זיהוי ואימות המשתמש. (א) קופת חולים, מוסד רפואי ורוקח בעל הרשאה אישית יפעילו אמצעים לווידוא כי הגישה למערכת נעשית רק בידי בעל הרשאת שימוש תקפה ובהתבסס על התקן פיזי אישי הניתן לשליטתו הבלעדית של המשתמש בלבד או על נתוני זיהוי ביומטריים כהגדרתם בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, תש"ע-2009. (ב) רוקח בעל הרשאה אישית יודיע על כל שינוי במעמדו כרוקח בעל הרשאת שימוש לקופת חולים ולמוסד רפואי מהם קיבל הרשאת שימוש כאמור בתקנה 17. (ג) רוקח בעל הרשאה אישית יוודא כי האמצעי הפיזי המאפשר התחברות למערכת יישמר בנפרד ממערכת המחשב."

מי בעד סעיף 18 ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 3
נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 18 נתקבל.

סם סעיף 18 אושר.

"תקנה 19. אופן הגישה למידע אודות מטופל. גישה למידע אודות מטופל במערכת תיעשה רק בידי רוקח בעל הרשאת שימוש ולאחר שהרוקח כאמור ווידא שיתקיימו כל אלה: (1) המטופל ביקש לקבל מרשם רוקח; (2) המטופל נתן הסכמתו לעיון במידע כאמור בתקנה 4; (3) המטופל זוהה על ידי המערכת באחת הדרכים שלהלן: (א) באמצעות מידע המצוי על גבי פס מגנטי או שבב בכרטיס החבר של קופת החולים; (ב) באמצעות קוד אישי שנתנה לו קופת החולים או המוסד הרפואי; (ג) בהתבסס על מנגנון אחר שאישר המנהל לאחר התייעצות עם הרשם. (4) המטופל זוהה על ידי הרוקח באמצעות תעודה מזהה. "

תעברי ל-20.

"תקנה 20. תיעוד שימוש. (א) קופת חולים או מוסד רפואי יבטיחו כי המערכת תכלול מנגנון תיעוד אוטומטי שיתעד כל ניסיון שימוש במערכת (בתקנה זו – מנגנון תיעוד), ובכלל זה את כל הנתונים האלה: זהות המשתמש, התאריך והשעה של ניסיון השימוש, האם השימוש אושר או נדחה; אם השימוש אושר, יישמרו הנתונים המאפשרים את זיהוי המטופל אודותיו נתבקש המידע ושדות המידע שהתבקש; (ב) מנגנון תיעוד כאמור לא יאפשר, ככל הניתן, ביטול או שינוי של הפעלתו; מערכות הבקרה יאתרו שינויים או ביטולים בהפעלתו ויפיצו התראות לממונה אבטחת מידע. נתוני הרישום של מנגנון התיעוד יישמרו למשך 12 חודשים לפחות. (ג) ממונה אבטחת מידע יבחן אחת לשבוע את נתוני התיעוד, או יתקין מערכת אוטומטית מקובלת לניטור התראות על אירועים חריגים, ויערוך דו"ח של הבעיות שהתגלו וצעדים שננקטו בעקבותיהן. (ד) קופת חולים או מוסד רפואי יידעו רוקחים בעלי הרשאה אישית בדבר קיומו של מנגנון תיעוד."

אנחנו נצביע על 19 ו-20. מי בעד ירים את ידו?

הצבעה

בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין

סעיפים 19 ו-20 נתקבלו.

אושר. נעבור ל-21.

"הסכם התקשרות עם בית מרקחת. קופת חולים או מוסד רפואי המתקשר עם בית מרקחת כאמור בתקנה 5(ב), לצורך העברת מידע אודות מטופלים באמצעות המערכת, יבטיח קיומן של הוראות פרק זה בהסכם ההתקשרות וכן יכלול בהסכם ההתקשרות אמצעי בקרה ופיקוח כדי לוודא עמידתו של בית המרקחת בהוראות ההסכם ובהוראות תקנות אלו."

מי בעד סעיף 21 ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 3
נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 21 נתקבל.

סעיף 21 אושר. נעבור ל-22.

"הסכם התקשרות עם רוקח בעל הרשאה אישית. 22. (א) קופת חולים או מוסד רפואי, המתקשר עם בית מרקחת כאמור בתקנה 5(ב), לצורך העברת מידע אודות מטופלים באמצעות המערכת, יקבעו במפורש בהסכם עם רוקח בעל הרשאה אישית (בתקנה זו – ההסכם) את כל אלה, והכל בכפוף להוראות תקנות אלו: (1)
סוג הפעולות שבעל הרשאת גישה שימוש רשאי לבצע במערכת, ואופן ביצוען; (2) החובות בתחום אבטחת המידע החלות על בעלי הרשאות שימוש, לפי תקנות אלה, וכן הנחיות נוספות לעניין אמצעי אבטחת מידע שקבעה קופת החולים או המוסד הרפואי, אם קבעה; (3) חובתו של רוקח בעל הרשאה אישית להודיע לקופת חולים, למוסד הרפואי או לרופא המטפל, במקרה של פריצה או שימוש לא מורשה במערכת; (4) חובתו של בעל הרשאה אישית לשמור על האמצעי הפיזי בצורה מאובטחת ובנפרד מהסיסמה האישית שהוקנתה לו. (ב) קופת חולים, או מוסד רפואי יכללו בהסכם ההתקשרות אמצעי בקרה ופיקוח כדי לוודא את עמידתו של רוקח בעל הרשאה אישית בהוראות ההסכם ובהוראות תקנות אלה."

ומי בעד סעיף 22 ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 3
נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 22 נתקבל.

וגם סעיף 22 אושר.

"תקנה 23. מיפוי וביצוע סקר סיכונים. (א) ממונה אבטחת מידע יוודא ביצוע של סקר סיכונים ומבחני חדירות תקופתיים על המערכת אחת ל 18 חודשים לפחות, בשיטות מקובלות, על ידי גורם חיצוני בלתי תלוי; (ב) ממונה אבטחת מידע יפעל לתיקון הליקויים שימצאו בסקר בתוך פרק זמן סביר, על פי חומרת ליקויי האבטחה, מרגע היוודע דבר הליקוי."

תעברי הלאה.

"24. תיעוד של אירועי אבטחה. (א) קופת חולים, או מוסד רפואי יוודאו תיעוד אירועים המעלים חשש לפגיעה בשלמות המידע או לשימוש בו בלא הרשאה (להלן - אירועי אבטחה); (ב) רוקח בעל הרשאה אישית ורוקח אחראי, ידווחו באופן מיידי לממונה אבטחת מידע של קופת חולים, המוסד הרפואי", פה זה צריך להיות הרופא המטפל "על כל חשש לפגיעה בשלמות המידע או לשימוש בו בלא הרשאה." בעצם זה צריך להיות גם הרופא המטפל כי ממונה אבטחת מידע יש רק בקופות חולים או במוסדות רפואיים.

תעברי ל-25.

"25. חתימה אלקטרונית מאובטחת. לעניין חתימה אלקטרונית מאובטחת על מרשם רוקח או טופס תיעוד שהוא מסר אלקטרוני, כאמור בתקנות 8(א)(7) ו-9(א) יתקיימו שני אלה: (1) החתימה האלקטרונית המאובטחת הונפקה לרוקח על ידי קופת חולים או מוסד רפואי, לשימוש לצורך חתימתו על מרשמים שהם מסרים אלקטרוניים שהונפקו במהלך ובמסגרת עבודתו בקופת החולים או במוסד הרפואי בלבד; (2) קופת החולים או המוסד הרפואי שהנפיקו את החתימה האלקטרונית המאובטחת מנהלים רישום וקבעו נהלים לאבטחת אמצעי החתימה ומערכות החומרה והתוכנה, ועל נהלים אלו יחולו הוראות תקנה 2א לתקנות הרופאים (מתן מרשם), התשמ"א - 1981 , בשינויים המחוייבים."

ומי בעד סעיפים 23-25?

הצבעה

בעד – 3
נגד – אין

נמנעים – אין

סעיפים 23-25 נתקבלו.

סעיפים 23-25 אושרו. נעבור לפרק ה' – שונות.

"פרק ה': שונות. תקנה 26. דף הסבר. (א) רוקח בעל הרשאה אישית ימסור לידי המטופל דף הסבר בדבר מרשם רוקח, בשפות עברית, ערבית, אנגלית, רוסית ואמהרית, שאישר המנהל. (ב) דף ההסבר יכלול את הפרטים שלהלן: (1) הסבר על ההרשאה האישית שניתנת לרוקחים לתת מרשמים, לפי הפקודה; (2) כתובת אתר אינטרנט שבו מתפרסמת רשימת הרוקחים בעלי הרשאה אישית; (3) הסבר על העיון במידע הרפואי על ידי רוקח ושמירת הסודיות הרפואית על ידו, לרבות נגישותו של המידע הרפואי למשך כל השנה הקלנדרית שלגביה נחתם כתב ההסכמה, ולכל בתי המרקחת שיש להם הסדר לפי תקנה 5; - -

פה רשמנו הערה לגבי הסעיף הזה עם השנה הקלנדרית, אז אם - -

נכון, נצטרך להתאים את זה.

"(3א) הסבר על זכותו של המטופל לחזור בו בכל עת מהסכמתו לעיון במידע הרפואי אודותיו. (4) הסבר על זכותו של המטופל לפנות להתייעצות עם רופא בכל עת. (5) הסבר על זכותו של המטופל לפי סעיף 27(ב)(2) לפקודת הרוקחים." שזה החלופות הגנריות שיש לתרופות.

ומי בעד סעיף 26 ירים את ידו.

וכמו שאמרנו, מציעים אותו בהתאמה.

הצבעה

בעד – 3
נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 26 נתקבל.

סעיף 26 אושר.

"27. פיקוח ובקרה. לשם פיקוח על ביצוע הוראות תקנות אלה רשאי המנהל - (1) לדרוש מאת רוקח בעל הרשאה אישית, לפי הוראות נוהל שיפרסם, דיווח בדבר מתן מרשמי המשך לפי סוגי תכשירים, לפי הרופאים המטפלים או לפי סיווג אחר; (2) לדרוש מרוקח בעל הרשאה אישית למסור לו מידע ומסמכים הנוגעים למתן מרשמים על ידו; (3) לעיין בכל עת במרשמי הרוקח כאמור בתקנה 8, ובטפסי התיעוד כאמור בתקנה 9, וכן לצלמם או להעתיקם; (4) לעיין במסמכי ההתקשרות בין קופת החולים או מוסד רפואי ובין הרוקח בעל ההרשאה האישית בבית המרקחת לעניין אופן העברת המידע הרפואי כאמור בתקנה 21 ו-22 ולתת הוראות לגביהם; (5) לתת, לאחר התייעצות עם הרשם, הוראות או הנחיות לגבי אבטחת מידע וליישום תקנות אלה, לרבות פירוט של אמצעי האבטחה שיש לנקוט במצבים ובמקרים שונים, תקנים ושיטות אבטחה מקובלים שיש להשתמש בהם. (6) לדרוש מנותן הכשרה לקבלת הרשאה אישית או מנותן השתלמות לרוקחים בעלי הרשאה אישית למסור לו מסמכים הנוגעים לתכנית הלימודים והבחינות לעיונו."

תעברי ל-28.

"28. ממונה מרשמי רוקח. (א) המנהל ימנה עובד המשרד לממונה מרשמי רוקח, והוא ירכז את הטיפול במתן הרשאה אישית לרוקחים כאמור בתקנה 6, ואת הפיקוח והבקרה על בעלי הרשאה אישית כאמור בתקנות אלה. (ב)
קופת חולים - -

זה יהיה בתקן, הממונה?

כן.

"(ב) קופת חולים המעוניינת להציע שירות של מתן מרשם רוקח למטופליה תמנה עובד מעובדיה לממונה מרשמי רוקח במוסדותיה והוא ירכז את הטיפול והפיקוח הפנימי על בעלי ההרשאה האישית העוסקים במתן מרשמים לפי תקנות אלה במוסד הרפואי או במרפאה שלה. 29. שמירת דינים. אין בתקנות אלה כדי לגרוע מהוראות תקנות הרוקחים (תנאי פתיחה וניהול של בתי מרקחת וחדרי תרופות), התשמ"ב-1982, חוק זכויות החולה וכל דין אחר שעניינו שמירת פרטיותו של מטופל. 30. תחילה תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן."

אנחנו נצביע על סעיפים 27-30. מי בעד ירים את ידו.
הצבעה

בעד – 3
נגד – אין

נמנעים – אין

סעיפים 27-30 נתקבלו.

תודה רבה. אנחנו חוזרים, יש לנו 5 דקות.

יש עוד תוספת.

בפעם הבאה, תעזבו את זה.

אידלמן, אני רוצה שתסביר לי למה רוקח שלמד 4.5 שנים, למד מעבר לאחות, לא מספיק לו - -

זה לגבי הנושא הפרמקולוגי כמובן.

כן, הוא צריך יותר מ-60 שעות?

תודה רבה היושב ראש, אני אשמח מאד להסביר.

איזה סעיף זה היה?

סעיף 11ב. הכשרה. עמוד 10. תודה רבה היושב ראש, אני אשמח מאד להסביר. הרוקח, לפי מה שאני יודע, לומד לגבי תרופות. מדובר פה לא רק על ידע בתרופות, מדובר פה על התאמה של התרופות לחולה ספציפי ולמצבו הספציפי. מבחינה זו, אני משוכנע שיש הרבה מה ללמוד בקטע הזה, למי מתאים ואיך מתאים. עכשיו, הרי אנחנו נותנים פה משהו מהפכני לרוקח, אפשרות לבדוק את החולה, לאסוף מידע ולהחליט מה לחולה הזה, הספציפי, ברגע זה הכי מתאים. הקשר הזה, אני משוכנע שלא לומדים ב-4 שנים האלה. אני משוכנע שאי אפשר ללמוד את כל זה ב-60 שעות.

כמה שעות אתה חושב שצריך ללמוד?

אני מדבר על שנתיים מינימום.

- - -

כמה שעות זה שנת לימודים?

תלוי איפה לומדים.

כשהגדירו לאחיות שנה, מה זה כלל?

כמה שעות זה זמן לימודים?

אחיות לא לומדות על תרופות בכלל.

לאחיות היתה החלטה של שנה בגלל שאחיות לא מתרכזות בתרופות אבל הן כן מתרכזות במטופלים.

מה זה נוגע לאחיות עכשיו? לאחיות זה לא נוגע. כמה שעות זה שנת לימודים?

אני לא יודע באיזה מקום, תלוי איפה.

תקשיב, כשאתה אומר שנה, לכמה שעות אתה מתכוון? למה מתכוון המשורר?

אני מדבר על מאות שעות לימוד.

כמה זה מאות? כמה זה שנת לימוד?

אני צריך לבדוק. אני אחזור לישיבה הבאה ואני אגיד.

זה ייגמר היום.

לא, זה לא ייגמר היום, אני מאמין כך. אתה תקבע אבל זה חמור מאד.

שלום, שמי פרופסור גרשון גולומב, הייתי יושב ראש הוועדה שמינה משרד הבריאות שעל בסיסה התקבל החוק, והייתי מנהל בית הספר לרוקחות בשנים 2000-2006. שתי הערות, אחת ספציפית ואחת כללית קצרה: הערה ספציפית – אנחנו מלמדים, אני, אישית, משתתף בקורס פרמקולוגיה לרוקחים, לאחיות ולרפואנים. בית הספר לרוקחות שאני הייתי מנהלו ויושב ראש הוועדה, הוא זה שמלמד על תרופות. אני יכול לומר בפה מלא, שכמות השעות שהרוקחים מקבלים על תרופות היא לאין ערוך ושיעור גדולה יותר בעומק ובהיקף מאשר רופאים ובוודאי מאשר אחיות. הרופאים לומדים רבות על התרופות ב-3 השנים הקליניות שלהם, כאשר הם נמצאים במחלקות. האחיות מוכוונות למקצוע הסיעוד ולא למקצוע התרופות. נקודה נוספת – הרוקחים היום, מלמדים אותם בבית הספר לרוקחות, רוקחות מודרנית, קלינית, קהילתית והם מומחים מהמדרגה הראשונה והחוק הזה מבחינתם הוא אנכרוניסטי. הם מוכנים אליו כבר יותר מ-10 שנים - -

כמה שעות לדעתך הם צריכים לעבור?

ה-60 שעות האלה גם הן יותר מדי אבל שמנו אותן. אני הייתי יושב ראש הוועדה, אני זה שקבעתי את המספר הזה, שהוא בעיקר לתת דגשים לרוקחים שנמצאים במערכת, ומכיוון שרוב הרוקחים היום במערכת הם יצירי האוניברסיטה העברית, בית הספר לרוקחות - -

או באים מירדן.

- - נכון. - -

לא צריך ללמוד לבדוק חולה? לא הבנתי.

לא צריך להפריע בוועדה גם אם הוא לא מסכים לדעתך.

- - עכשיו, יש כאלה שמשרד הבריאות יחליט שהוא לא רוצה לתת להם הרשאה וזה סיפור אחר, על זה אני לא מדבר. אני אומר: רוקח שעבר את הבחינות פה, בארץ, ואם היה פלופ במשרד הבריאות בשלב הבחינות או משהו כזה, אנחנו לא יכולים לתקן הכל במכה אחת ולזרוק את התינוק עם המים. לרוקח מורשה במדינת ישראל, ושאתה מסתכל עליו, אתה אומר: יש לו רישיון, כמו שאתה מסתכל על רישיון של רופא שלמד במדינה - -

הבנו.

הערה שניה כללית קטנה: ההערות שנשמעו כאן, באופן אחד, בשום פנים ואופן אין בשום דבר מהתקנות האלה נושא של דיאגנוסטיקה ואבחנה אלא אך ורק המשך.

נכון. בסדר, הבנו.

400 שעות, אני חייב לך תשובה.

קיבלתי.

מנהל אגף הרוקחות ומרצה באוניברסיטת בן-גוריון. כמי שמרצה 8 שנים בשנים האחרונות ובתכנים קליניים שמכשירים את הרוקחים בדיוק למטרה הספציפית הזאת של מרשמי המשך וזיהוי של בעיות בטיפול התרופתי, אני חושב ש-60 שעות זה מעל ומעבר מכיוון שהם מקבלים הן בתואר הראשון כבר כמות כל כך נכבדת גם של קליניקה וגם של פרמקולוגיה, שאין להתחרות. - -

שם שמים סטטוסקופ על החולה?

- - אבל אנחנו מסבירים שהנושא - -

למה אתה עונה לו? דבר אלי.

- - הנושא הזה, אנחנו מדברים פה על מרשמי המשך פרופר. אנחנו לא מדברים פה על נושא של הכנה ראשונית. - -

לא נכון.

סליחה, לא יעזור לך כלום. לא תסתום לו את הפה.

אנחנו מדברים פה על second re prescribing. זאת אומרת, לא מרשם ראשוני שהרוקח מוציא - -

מרשם המשך.

יתרה על כך, אנחנו מבקשים מרוקח שכבר בשטח 5 שנים. זה אדם שצבר ניסיון, ראה כמה דברים וסביר להניח שאולי גם השלים התואר השני שלו. הנושא של תרופות הרוקח שאנחנו מבקשים לתת אלה הם מצבים של עזרה ראשונה, שהם רק הגיוניים שיהיו בידי רוקח. עוד דבר אחד אחרון: יש זן עוד יותר בכיר של רוקחים שנקראים "רוקחים קליניים", ואלה כבר עברו הכשרה היא מעל ומעבר.

אני יושב ראש איגוד רופאי המשפחה. יש פה את המצבים הכרוניים ויש את המצבים האקוטיים, התוספת השנייה, ששם אי אפשר לאבחן בלי לבדוק. אז אל תגיד - -

אני לא יודע, מחלות קלות או לא קלות.

הפסקת ייצור חלב להנקה על ידי "דוסטינקס" זה ממש לא משהו קל. שימוש וגינלי לפטרת וגינלית, פטריה בפה. כל הדברים האלה צריכים לדעת לבדוק. אל תגיד שאין פה בדיקה. נזלת אלרגית, צריבה בדרכי השתן.

אוקי. תראה, ה-60 שעות שאנחנו נדון בסעיף האחר אחר כך, של האבחנה, אתה תבוא ותגיד: זה לא חל פה כי 60 שעות זה רק במרשם המשך.

הרי התנגדתם לתקנה 3 בכלל.

ובתקנה 3 יש מענה למה שאתה מדבר. אי לכך אנחנו נצביע. מי מאשר את ה-60 שעות, ובתקנה 3 תגיע לאן שתגיע. מי בעד ה-60 שעות ירים את ידו. תודה רבה.
הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין





60 שעות אושרו.

60 שעות אושרו. תודה רבה. הישיבה נעולה. המשך יבוא.
<הישיבה ננעלה בשעה 12:01.>