PAGE
3
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
27/05/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 76>
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, כ"ז באייר התשע"ד (27 במאי 2014), שעה 11:30

<מעקב אחר יישום החוק להרחבת הייצוג ההולם לבני העדה האתיופית בשירות הציבורי ובשירות המדינה>

חברי הוועדה: >
יואל רזבוזוב – היו"ר

מרדכי יוגב – מ"מ היו"ר
ראובן ריבלין
אברהם מיכאלי

שמעון סולומון

פנינה תמנו-שטה

>
סגן שר במשרד ראש הממשלה המקשר בין הממשלה לכנסת אופיר אקוניס
ליאור אבבה - עוזר סגן השר חה"כ אקוניס- משרד רוה"מ, משרד ראש הממשלה

רונן שפירא - ראש אגף בכיר תכנון אסטרטגי, נציבות שירות המדינה

חגי פורגס - לשכת המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה, משרד הכלכלה

עו"ד ג'נט שלום - נציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה, משרד הכלכלה

ויויאן אייזן - מנהלת מחלקת תחום תכנון ובקרה, משרד החוץ

כמליה אוקונסקי - ר' היח' לגיוס וקליטה, משרד הביטחון - צה"ל

אברהם לקח - מנהל אגף ברשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

שמעון מעתוק - סגן כוח אדם ושכר, משרד הפנים

אבי אמרגי - מנהל אגף א' משאבי אנוש, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

שרית עסיס - מנהלת תחום משאבי אנוש, משרד התקשורת

אמיר תואבה - מנהל אגף לקליטת עולי אתיופיה, משרד העלייה והקליטה

דולי תמרוב - אגף משאבי אנוש, המשרד להגנת הסביבה

גלי אמיר - רכזת שכר וכוח אדם, רשות החברות הממשלתיות

ישראל אקוע - מנהל משאבי אנוש, משרד הבינוי והשיכון

אלמוג שרב - מנהל אגף משאבי אנוש, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

דניאל בן משה - מרכז בכיר משאבי אנוש, משרד התחבורה

ורד אחיהון - מנהלת תוכן פרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית

עו"ד רות דיין מדר - ראש תחום קליטה, ממונה עליה וקליטה, מרכז השלטון המקומי

רחל אלמו - יועצת ארגונית, רפאל - רשות לפיתוח אמצעי לחימה בע"מ

גאולה טיאר - מנהלת תחום משאבי אנוש, נציבות המים

ד"ר מיקי מירו - מנהל הרדיו קול ישראל, רשות השידור

אבי פירסט - עורך מהדורה באמהרית בטלוויזיה, רשות השידור

עמית אברקוביץ - סגן מנהל אגף משאבי אנוש, חברת החשמל

עופר קרן - הסגן לתכנון ופיתוח משאבי אנוש, חברת החשמל

יפעת לוי מאייר - מנהלת אגף משאבי אנוש, רכבת ישראל

טל קורן - מנהלת מחקר ופרוייקטים, רכבת ישראל

ישי פישון - חברת מקורות

מירב מלכי - ממונה על גיוס עובדים, תעשייה אוירית

רויטל ניזרי - מנהלת יחידת פיתוח ארגוני, חברת מקורות

אריה קדוש - ראש אגף כוח אדם, רשות שדות התעופה בישראל

אורית נתן - מנהלת משאבי אנוש, המוסד לבטיחות ולגיהות

חגית חובב - יועצת, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

זיוה מקונן-דגו - מנכ"ל, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

עו"ד אריאל אזלה - עו"ד, טבקה - מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

עו"ד יצחק דסה - חבר ועד, טבקה - מרכז לסיוע משפטי ונסגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

יצחק הילדסהיימר - כתב "מקור ראשון" ו-NRG

מירב תורג'מן

דנה גורדון שושני

ר.כ. חבר המתרגמים
<מעקב אחר יישום החוק להרחבת הייצוג ההולם לבני העדה האתיופית בשירות הציבורי ובשירות המדינה>

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את הישיבה השנייה של הוועדה הבוקר. מתקיים היום דיון מעקב אחר יישום החוק להרחבת הייצוג ההולם לבני העדה האתיופית בשירות הציבורי ובשירות המדינה, אשר התקבל בכנסת בחודש מרס 2011, כפי שאנחנו מחויבים על פי החוק.
אני רק רוצה לציין שהחוק הוא משנת 2011. אנחנו בכנסת משנת 2013, וזה דיון שני וכבר נקבע לנו דיון שלישי גם, ב-22 ביולי בשעה 14:00. יש כבר תאריך, למי שרוצה לרשום.

חרוצים. ועדה חרוצה מאד.

אנחנו באמת רואים בחוק הזה חוק חשוב. אני חושב שאנחנו כמדינה משקיעים הרבה הרבה משאבים לטובת האינטגרציה של בני העדה, ואני חושב שהחוק הזה הוא אחד החשובים. אנחנו מתפזרים להרבה מקומות, וחלקם גם לא אפקטיביים, אבל אני חושב שהחוק הזה זה הדבר הכי אפקטיבי ודווקא דרך אתה שהשתלבו במשרות בחברות הממשלתיות ובמשרדים הממשלתיים, והם אלה שימשכו אחריהם את כל בני העדה.

בגלל החשיבות אנחנו גם רוצים להראות לחברות ולמשרדים ולרשויות מקומיות - ולכל מי שקשור לנושא - שאנחנו רציניים. אנחנו נעשה כמה דיונים שצריך עד שנגיע לתוצאה הרצויה, כי כמו שאמרתי, זה גם חשוב לנו כמדינה – אנחנו מדינת עלייה וחשובה לנו גם הקליטה. אני חשוב שחשובים לנו גם המשאבים שהמדינה משקיעה ויכול להיות שאנחנו באמת, כמו שאמרתי, זורקים כסף על תכניות שחלקן לא אפקטיביות, ופה אנחנו לא מיישמים חוק שהוא באמת הכי חשוב ויכול לעזור לנו הכי הרבה.

לידיעתכם, הנתון המעודכן ביותר מהרשות המרכזית לסטטיסטיקה, בדבר שיעור יוצאי אתיופיה, מתייחס לסוף שנת 2011 והוא עומד על 1.6% מכלל האוכלוסייה בישראל, ולזה אנחנו מצפים בחברות הממשלתיות.

לצערי, למרות שהנתונים ביחס לשנת 2013 נאספים על ידי רשות החברות, הדו"ח עדיין לא מלא, והצגת הממצאים החלקיים מתוכו לא תציג תמונה נכונה. כך שאנחנו נבקש להציג את הדו"ח הזה בישיבה הבאה, ב-22 ביולי.

לכן נתמקד היום בהצגת נתוני נציבות שירות המדינה, ביחס לשילוב של יוצאי אתיופיה במשרדי הממשלה ויחידות הסמך, וכן בדו"ח שרת המשפטים לגבי התאגידים הסטטוטוריים.

אני רואה פה הרבה נתונים, הרבה מספרים, אבל אנחנו נתחיל בדיון.

נציב שירות המדינה לא פה? אולי הוא יביא לנו את הדו"ח קודם.

קודם כל אני רוצה לתת לחברי הכנסת להגיד כמה מילים.

בבקשה, סגן השר, אופיר אקוניס, מחוקק החוק.

תודה. אדוני יושב הראש, חברי הוועדה והאורחים. כפי שאמרת, יושב הראש, אנחנו מתכנסים כאן שוב, כבר קיימנו ישיבה אחת, ישיבת מעקב, בעצם כפי שמחייב אותנו חוק העדפה מתקנת לעולי אתיופיה בשירות הציבורי ובשירות המדינה.

אני רק מזכיר את הרקע לקיומו של החוק הזה. אני, יחד עם חברי, חבר הכנסת ציון פיניאן וחבר הכנסת יעקב אדרי, שלצערי אינם נמצאים איתנו בכנסת הזאת, הכנסת שבה אתה, חבר הכנסת ראובן ריבלין – שימשת כיושב ראש הבית – סיימנו, בעצם הנחנו את החוק, סיימנו אותו בשלוש קריאות במושב אחד - - -

דרך אגב, אני תמכתי בשלושתכם, אבל רק איתך הצלחתי.

בוודאי. אוקיי, טוב. אני מתכוון שזה גם יהיה הדדי.

חבר הכנסת אקוניס, אני חייבת לומר לך בנקודה הזאת, כשאתם חוקקתם, באמת הנחתם איזה סוג של דגל, אבל יש רגרסיה בכנסת הזאת בחקיקה שקשורה ליוצאי אתיופיה - - -

אז בואו נשמע. תיכף נשמע.

למעט אני, חבר הכנסת שמעון סולומון ואתה שלא יכול לחוקק, וחבר הכנסת יוגב, השאירו את העבודה, לצערי, לחברי הכנסת האתיופים.

תיכף נשמע את זה. אני, נדמה לי שמוצאי איננו מאתיופיה. אגב, חברת הכנסת תמנו שטה, אני חושב שטוב יהיה אם כולנו נשים הצידה את שורשינו, זאת אומרת הם חשובים השורשים, אבל את המוצא העדתי שלנו, ונסתכל בראייה ממלכתית ולא נחשוב האם הסבתא שלי באה מיוון או מפולניה או ממרוקו - - -

זה מה שאמרתי.

ונעשה חקיקה שהיא חקיקה עניינית ולא חקיקה עדתית. זו השקפתי בכל מקרה, ואני גם בא ממפלגה כזאת, שהיא מפלגה ממלכתית.

בכל מקרה, עשינו את החוק הזה. החוק הזה, כפי שאמרתי אדוני יושב הראש, עבר במהירות בוועדה הזאת. נדמה לי שבמושב אחד סיימנו את החקיקה שלו, ואני מוצא את ההזדמנות לברך אותך, אתה קיבלת את תפקיד יושב ראש הוועדה לעלייה וקליטה, ומן ההתחלה אתה מאד מאד קשוב גם להצעותיי לקיים - כפי שמחייב החוק - כך קבענו בחוק עצמו – לקיים ישיבות מעקב, ואתה עומד על זה, ואני באמת מברך אותך על הדבר, כי לא כולם עומדים על קיום החוק במקומות אחרים, ובעצם בדיקת סטאטוס. ואני באמת רוצה להודות לך ולהנהלת הוועדה בעניין הזה.

אני לא יודע אם הישיבה הזאת על החוק הזה נקבעה במקרה או שלא במקרה, יום אחד לפני יום ירושלים, ואתם יודעים שאנחנו מציינים את ה - - -

זה לא במקרה.

זה לא במקרה, אז זה טוב מאד. אז זו גם ישיבה חגיגית. אתם יודעים שמחר יצוין, חוץ מיום ירושלים, ביום ירושלים מציינים את האזכרה השנתית לעליית יהודי אתיופיה, שנספו בסודן, בדרכם לארץ ישראל, ומחר - וזה לא קשור לחוק – אנחנו גם חונכים, ואני רוצה בהזדמנות זו לדווח על סיום הביצוע של אנדרטה ובה חקוקים 1,370 שמות של יהודים שנספו בדרכם לארץ ישראל, נספו בסודן. מחר בטקס ממלכתי, בהשתתפות הנשיא, ראש הממשלה, אנוכי, סגנית יושב הראש – חברת הכנסת תמנו-שטה – גם מציינים את האזכרה – זה יום האזכרה - וגם חונכים את האנדרטה.

ועוד דבר אחד - וגם זה אני מעריך שאיננו במקרה – אנחנו מציינים ממש בימים אלה את יום השנה ה-23 לאחד המבצעים המרגשים ביותר, ההירואים ביותר, המורכבים ביותר – והוא מבצע שלמה, שהתקיים השבוע, לפני 23 שנים, בשנת 1991, בהנהגתו של ראש הממשלה יצחק שמיר, עליו השלום. אני חושב שכל החיבור הזה, בין אם הוא מקרי ובין אם שאיננו מקרי, חשוב לציין אותו ואני שמח שהוא מתקיים.
עכשיו לגבי החוק. אני באתי לכאן לא כסגן השר במשרד ראש הממשלה, אלא כמחוקק החוק. כמי שבא לוודא כחבר כנסת, שבא לבצע, לוודא, לבטא ביצוע של החוק על ידי הממשלה ועל ידי השירות הציבורי. חברת הכנסת תמנו-שטה, ואם אנחנו נמצא, הכנסת, הרשות שמפקחת על הממשלה, שהחוק איננו מתבצע כמו שצריך, אז נעשה את מה שצריך לעשות כדי שהוא כן - - -

הוא לא מתבצע, וזה ברור לעין.

מאה אחוז. כדי שהוא כן יתבצע כמו שצריך. זאת המטרה של הישיבה.

זה דבר חשוב, כי - - -

חברים, בואו לא נתווכח. בשביל זה אנחנו מקיימים את הדיון הזה. חברת הכנסת תמנו-שטה, אנחנו ניתן לך להגיב עוד מעט. בואו נשמור על סדר.

כפי שאמרתי ובזה אני מסיים, המטרה של הבית הזה, של ועדות הכנסת, היא לפקח על הממשלה. כך אני מכיר את הדמוקרטיה הישראלית, ואני חושב שחשוב לקיים אותה וחשוב לבצע את הבדיקה הזאת. ואם לא, יש לתקן את מה שדרוש תיקון, משום שהחוק הזה הוא אחד החוקים, הרי דיברו בשלוש השנים האחרונות בלי הרף על צדק חברתי. כל אחד מביא את האג'נדה שלו וחושב שהוא איש הצדק החברתי האולטימטיבי.

זה חוק שבלי דיבורים מיותרים וסיסמאות וכרזות וכל מיני דברים אחרים, והפגנות, הוא חוק שעושה צדק חברתי. משום שמנהיגות פוליטית צריכה בעיני לסייע למי שצריך לסייע, ולא לסייע למי שלא צריך לסייע. מי שמסתדר בכוחות עצמו, וזה רובם המוחץ - צריך להגיד – של אזרחי ישראל – רובם הגדול - ברוך השם מסתדר במדינתנו בעצמו, אז לא צריך סיוע.

מי שכן צריך סיוע ואנחנו זיהינו, חברי הכנסת סולומון ותמנו-שטה, אוכלוסייה שכן צריכה סיוע ולכן החוק הזה חוקק. הוא אחד מהחוקים החשובים ביותר והעמוקים ביותר של צדק חברתי.

אני מודה לך, אדוני יושב הראש, על קיום הישיבה ועל קיום הישיבות.

תודה לסגן השר אקוניס.

אנחנו צריכים לקרר קצת את האווירה, זה התחיל עם דפיקות על השולחן. אנחנו נחושים פה, ואני יכול להגיד שאני כיושב ראש הוועדה - לגבי כל הדיונים בנושא העדה האתיופית - אני עם כל העבר שלי בג'ודו לא עומד בפני הלחץ הפוליטי של שני חברי – של חבר הכנסת סולומון ושל חברת הכנסת תמנו-שטה. כך שאנחנו באמת עם יד על הדופק בכל נושא ובאמת מנסים ומתאמצים.
חשוב שאנחנו גם נמשיך לעקוב אחרי חוקים שחוקקו, ונדע ליישם אותם. אחת הבעיות שישנה כאן בבית המחוקקים, שישנם חוקים שלא מיושמים ולפחות מה שתלוי בנו – אנחנו צריכים לעשות – זאת חובתנו.

בבקשה, חבר הכנסת שמעון סולומון.

תודה רבה. כל הנוכחים, אדוני יושב הראש, סגן השר, חברי הכנסת, מוטי ופנינה.

אני זימנתי את הפגישה הזאת לא במקרה ביום הזה, דרך אגב.

טוב מאד.

כי אתם יודעים, שמחה ועצב תמיד הולכים ביחד והם שזורים אחד בשני, גם כשמחר מציינים. היום אני מניח שנשמע מחלק מהחברות הממשלתיות, מגופים שונים, שיש גם שילוב יפה מאד. לא כולם נכשלים. יש כאלה - מי יותר – מי פחות – יש כאלה ששילבו יותר ויש כאלה פחות ויש כאלה בכלל שמצפצפים.

לכן ראיתי לנכון דווקא ביום הזה, היום, ואני מודה לך אדוני יושב הראש, חברי יואל, שהוא נענה כמעט לכל בקשותינו, שהיום אנחנו מקיימים את הדיון הזה.

למה כמעט? להכל.

כן, תמיד. תמיד. אני רוצה להגיד שאולי משהו שונה בחודשים האחרונים, שאנחנו לוקחים את הדבר הזה ברצינות ולא מניחים שנה שלמה ומחכים ששנה תיגמר ורק אחר כך לדבר. לכן חשוב לנו כל כמה חודשים לקיים את הדיון הזה ולראות, וחלילה וחס שלא ייווצר מצב, לפחות לא במשמרת שלנו, שכלב נובח לא נושך. זה המצב. אמת לאמיתה.
אני לא ישן בין הפגישות. אני נפגש. אפילו לפני שבועיים שלושה נפגשתי עם מנכ"ל הרכבת ויש לנו נתונים, אבל המצב האבסורדי הוא, שבמדינת ישראל יש הכי הרבה חוקים, אם תשוו בין מדינות המערב, אני חושב, ובמקביל יש כאן מצב של כלב נובח לא נושך. אז מה אם יש חוקים? 10 שנים יש חוק, 11 שנים, ויש חברות ממשלתיות, שאתה יושב מולן אפילו נבוך. כשאומרים לך – אז מה אם יש חוק?

אנחנו צריכים לזכור, אנחנו לא מדברים על גוף פרטי. גופים פרטיים דווקא באמת קולטים הרבה יותר טוב מגופים ממשלתיים. אנחנו מדברים על חברות ממשלתיות שזה לא חברה של אמא או של אבא. זה גופים ממשלתיים שחייבים ליישם את ההחלטות ואת החוקים של המדינה, ואנחנו רואים פה מגמה שמצפצפים ואף אחד לא עושה.

יכול להיות שנצטרך להגיע לאיזה שהוא שלב בו נצטרך לעלות מדרגה ולעשות משהו שיכול להרתיע ולפגוע בכיס, ולראות באמת שמיישמים את ההחלטות הלכה למעשה. כי מה שקורה, ועזבו אותי עכשיו מחבר כנסת, הרי אתמול הייתי בשטח, יש מצב שיש החלטות לא מיושמות. ונאה דורש נאה מקיים – זה מתחיל ממשרדי ממשלה. משרדי ממשלה שצריכים להיות הדוגמא האישית. הם צריכים להיות הגורמים שבראש ובראשונה הם המיישמים את ההחלטות. אפילו שם אין יישום של החלטות.

אני לא מדבר רק על משרדי ממשלה. מבחינתי, גופים כמו הסוכנות, כמו הג'וינט, גופים שהם קשורים מאד למדינה - - -

הם מחויבים לפי החוק כמובן.

הם מחויבים לפי החוק.

לא, הם בתוך החוק.

רק להעיר לתשומת ליבכם, שבמחקר שעשינו במחלקה המשפטית, יש למעלה מ-1,000 חוקים שהוצעו על ידי הכנסת ושמעולם לא קבעו להם תקנות ביצוע, ולמעשה הם כאבן שאין לה הופכין.

וזה מה שחמור. והיום אנחנו יושבים כאן כדי לוודא שזה לא יימשך. להגיד די. לא יכול להיות שיש החלטות, שיש כוונות טובות - והרי מי שיושב כאן, חבר הכנסת רובי ריבלין, שישב כל כך הרבה בכנסת הזאת – אנשים מחוקקים חוקים, חוקרים הרבה ויש רציונל מאחורי זה. זה לא סתם חוקים, וחורה לי לראות בצד השני גופים שפשוט מבטלים את זה, כאילו לא קרה כלום.

ולכן אני חושב שהיום נראה את הנתונים, אבל מצד שני, יכול להיות שנצטרך לעלות מדרגה ולראות איך הגופים האלה מורתעים. היום אין רתיעה. אין כלום. יש חברות ממשלתיות, יש גופים, שהם קשורים בחבל הטבור עם המדינה, מתוקצבים על ידי המדינה, שייכים למדינה, ויש חוק וממשיכים, כאילו לא קרה כלום.
לכן נשמע ונראה איך אנחנו מקדמים את הנושא הזה.

תודה.

תודה.

חבר הכנסת ריבלין, בבקשה.

תודה רבה. אני באמת עוקב משנות ה-90 בעלייה הגדולה ומלווה את העדה הנפלאה הזאת, שהיא לא חרטה על דגלה את מדינת ישראל או ארץ ישראל, היא חרטה על דגלה 3,000 שנה את ירושלים, ולכן לא בכדי גם ביום ירושלים קבענו את היום שבו אנחנו מזכירים את כל אותם נופלים בדרך, שלא זכו להגיע לירושלים, אבל היום אנחנו נמצאים עם העדה.

אני גם מאותן שנים שבהן אנחנו חזינו את העדה חיה במסגרת שלה, תוך ניסיון של קבוצות שונות להשתלט או לומר לעדה מה צריכים לעשות. הבנו כבר אז שההשתלבות היא תוצאה של התפתחות גם בתוך הלכי החיים וההרגלים שיוקנו לעדה, כאשר היא חיה במסגרת אחרת לגמרי, במדינה הדמוקרטית והפתוחה שלנו, שלא תמיד זה דבר קל מאד לעשות אותו.

אבל יחד עם זאת, לפני 30 שנה, אני חלמתי מתי יהיה לנו חייל אתיופי. כמובן ישראלי. אני חלמתי מתי יהיה לנו מ"פ אתיופי - - -

יש.

וברוך השם היום יש לנו טייס אתיופי. אנחנו היום יותר ויותר נמצאים במצב שבו אנחנו רואים את השילוב בצורה נפלאה ומופלא, כפי שמתחייב הדבר. שכן לא הייתה קהילה, מכל קהילות היהדות בעולם, קמצה מערב ועד קצה מזרח, כמו העדה האתיופית, שהיא קיימה כמעט במשך 3,000 שנה את הזיקה שלה לתורת ישראל ולארץ ישראל.

עכשיו אני אומר לכם, פעמים רבות אנחנו שקלנו האם אנחנו רוצים חוקים שהם יהיו לא רק חוקי ביצוע, אלא גם חוקי הארה. זאת אומרת לבוא ולהתמגן.
פעם אנחנו עשינו מהפיכה בכנסת, קבענו את הוועדה לקידום זכויות האישה, ופעמים רבות שאלנו את עצמנו מדוע צריך דבר כזה. ואני אומר לכם שהיה צריך דבר כזה. כשאני הייתי בכנסת ה-12, היו תשע נשים, אחת עשרה נשים. היום אנחנו עם 27 נשים, ואני בטוח שתוך דור - - -

והיד עוד נטויה.

למה לך לומר? אני אומר לך שתוך דור – מחצית מחברי הכנסת יהיו נשים. הדברים האלה הם מפתחים, גם הנושא של העדה. היה מחויב המציאות, משום שהייתה בחברה הישראלית פטרוניזציה, אחי היקר, ואני יודע כמה אתה לא פטרון, אבל הייתה גם במפלגה שאתה נולדת אליה, איזו שהיא גישה - - -

יש פה ברית חדשה?

לא, לא, לא, לא. איזו גישה פטרוניסטית שהייתה, שהקשתה עלינו מאד. היה זמן שהיינו חייבים לבוא ולאשר את מעמד הקייסים כרבנים ובאופן נפרד, אבל היום המצב הוא הרבה יותר טוב.

יחד עם זה, לא טוב כאשר אנחנו עושים חוק העדפה, שהוא חוק שמחייב את המדינה להתייחס לנושא בצורה הרצינית ביותר, אם אכן הוא לא מיושם.

אדוני יושב הראש, אני חושב שהיה טוב מאד-. קודם כל אנחנו ארגנו את הפתיחות וההזדמנות של לתת לכל אחד, אבל יש פעמים רבות במסגרת הקושי עוד של ההורים, להתרגל לשפה העברית. הילדים התקשו יותר בבתי הספר. היום ברוך השם זה הולך ונעלם, ומי שמוכשר הוא מוכשר מצוין, יהיה מעדה כזאת או אחרת. והדברים האלה ומתן ההזדמנויות, עדיין עומד כחסם.

ולכן אנחנו חוקקנו את החוק הזה, ביוזמתו של חבר הכנסת המוכשר ויושב ראש ועדת הכלכלה, שהיום הוא סגן שר והוא בטח יהיה עוד שר – אופיר אקוניס. אני חושב שאנחנו צריכים לשמוע מנציבות שירות המדינה, פשוט מאד – פרטים. ועם הפרטים – לשאול את נציבות שירות המדינה מדוע במכרזים, שהחוק הזה שיצא מתחת ידו של אופיר אקוניס אפשר - מתן העדפה, האם זה מתקיים ואם לא למה.

אנחנו עוד מעט נשמע את מר רונן שפירא מנציבות שירות המדינה. לפני כן אני רוצה לתת את זכות הדיבור לחברת הכנסת פנינה תמנו-שטה. רק מה שרציתי לציין, משפט אחד שחבר הכנסת ריבלין אמר, שפעם הוא חלם שיהיה חייל מ"פ מהעדה האתיופית, והיום ישנם כמובן יותר, אבל עדיין - - -

יש סמח"ט, אדוני.

סמח"ט. היום אני ראיתי סגני אלופים, ובאמת שאנחנו פורצים, אבל עדיין העולים בכלל, כלל העולים נתקלים בתקרת זכוכית. זה לא אותם צברים שיש להם דוד מ"פ של הדודה של השכנה, והרבה פעמים גם בחברות הממשלתיות יש להם קשרים יותר טובים. בגלל זה אני חושב שהחשיבות של החוק הזה היא באמת מאד מאד חשובה ואנחנו צריכים לעמוד על כך.

בבקשה, חברת הכנסת תמנו-שטה.

טוב, בהמשך לדבריך על עניין תקרת הזכוכית באמת, ועל כך שבודדים מצליחים להיות הנחשונים שקופצים למים וגם לפרוץ את הדרך, אני חושבת שבסופו של דבר אני זוכרת שבפעם הראשונה שאני התראיינתי מהוידיאו צ'ט, כולם מכירים את זה, יחד עם ראש מפלגתי יאיר לפיד, שאלו – פנינה, אולי את עלה תאנה? עכשיו, זו אחד החששות, שברגע שלוקחים סמח"ט אחד – הוא יכול לחסום במשך 15 שנה, כתוצאה מכך שהוא הופך להיות סוג של גלולת הרגעה למצפון, ואומרים נו, יש לנו סמח"ט, יש לנו טייסים.

אפרופו, לגבי הטייסים, יש שלושה טייסים שעשו את זה באזרחות. אנחנו צריכים לזכור שהחוק הזה במובן הזה מאד מיוחד, כי הוא לא בא ושם עלה תאנה. הוא כן מגדיר אחוז מסוים, ולידיעתך, סגן השר, חבר הכנסת מרגי כבר הגיש, אמנם מהאופוזיציה, אבל הגיע להסכמה עם הממשלה על הגדלת האחוזים, אבל כולנו מבינים שאנחנו אנשים מבוגרים ומבינים שאנחנו עדיין לא עומדים במכסה שקבועה בחוק.

הנה, מבקשים 5 כדי לקבל 2.

יפה. אבל אני אגיד לכם משהו שמטריד אותי יותר, חברים - - -

זה כבר צבריות, ישראליות אמיתית.

חברים, אני מבקשת שלא תפריעו לי, כמו שלא הפרעתי לכם. במיוחד שאני עכשיו בעמדת מיעוט של נשים פה בוועדה, מבחינת חברי הכנסת. אני חושבת שמה שמטריד אותי זה התבטאויות של שרים חדשים, ופה זה אולי גם מופנה אליך. כשר הכלכלה אומר שחוק ייצוג הולם והעדפה מתקנת אינו נחוץ במדינת ישראל – אז הוא מנותק. הוא מנותק. אז שיבוא ויבטל את כל הייצוג ההולם - - -

על החוק הזה?

כן. שיבוא ויבטל את כל הייצוג ההולם והעדפה המתקנת שיש לנשים ולערבים ולכולם. לבוא ולהגיד את זה ממגדל השן, בצורה בוטה. הרי ברור שהוא לא יכול לבטל את זה, אנחנו מבינים שזה לא יקרה. זו אמירה קשה.

עכשיו, אני לא אומרת שזה בא ומעיד על כוונותיו לעניין ייצוג הולם של יוצאי אתיופיה במשרדו, אבל אני כבר אומרת לך חבר הכנסת יוגב, שאני יודעת כמה שאתה מגויס למען קהילת יוצאי אתיופיה. אלה דברים שיכול להיות שזה כתוצאה באמת מתום לב, מחוסר הבנה והיכרות של העולם הציבורי, כי הוא בא מעולם העסקים.

אתה, כסגן שר שמקשר בין הכנסת לממשלה, צריך להבהיר את זה, לעשות יישור קו עם כל השרים החדשים, ועם כל הכבוד – הם באו לשרת את הציבור. את הפערים והבורות שידביקו בבית. לא על חשבון והתגלחות על קהילות כאלה ואחרות.

עכשיו, רבים מכם הייתם פה בוועדה ואנחנו באנו ממקום מאד מאד מיליטנטי, כי אין מה לעשות, צריך לשפר את המצב, אבל זה צריך לבוא מאהבה. היו לי שיחות וגם פגישות לא מועטות, גם עם חברות, כולל חברת החשמל, שהרימה את הכפפה ובאמת אחרי מספר פגישות עשתה ובאופן מפורש הלכו והעבירו החלטת דירקטוריון. שלא נדבר על זה שיש כמה שבכל זאת יצאו חוצה בדלת המסתובבת, אבל אתם באמת הרמתם את הכפפה והעברתם החלטה. לא רק אמירה.

פורסם המכרז שבוע שעבר. אני ראיתי.

ובכל זאת אני אומרת, שבסופו של דבר כולנו צריכים להבין שזה לא צריך לבוא ממקום שאנחנו מטיבים עם קהילת יוצאי אתיופיה, אלא אנחנו מטיבים עם החברה שלנו. זה לא יכול להיות שיח סקטוריאלי של מי שחזק מושך וצריך להגן על זה ולתת לו ולהטיב עימו. לא. זה מיטיב עם החברה הישראלית.

אגב, אדוני יושב הראש, לא הזכרת את זה, היום אנחנו מציינים את יום הגזענות בכנסת, כתוצאה מכך שפספסנו את זה במהלך הפגרה. אני חושבת שאחד הדברים שאנחנו צריכים להראות זה קודם כל עשייה. מדינת ישראל לא צריך להיות במקום מתגונן. חברות ממשלתיות לא צריכות להיות במקום מתגונן. נציבות המדינה לא צריכה להיות במקום מתגונן. כולנו צריכים להיות שותפים לעשייה הזאת, ממקום שאנחנו מסוגלים לעשות את זה, ממקום שזה גם מיטיב עם ההסברה הישראלית.

ועל כן, אולי אני רק אומר - - -

יום המאבק בגזענות, לא יום הגזענות.

קוראים לזה יום הגזענות הבין לאומי, אבל נכון.

ליתר דיוק לא פספסנו את זה, כי הקמנו את השדולה וציינו את זה, והיו 17 חברי כנסת וכמה שרים, כך שלא פספסנו את זה.

עכשיו, אני רק אומר שבאמת לצערי, ואני אומרת לך סגן השר אקוניס, היום אני הולכת להגיש הצעת חוק להקמת נציבות למאבק ולמניעת גזענות. לא צריך לפחד. כולנו מבינים שפה בארץ מפחדים מכל חוק שמוגש, שקשור לגזענות, שקשור לאפליה. אנחנו מבינים, בגלל הסכסוך הישראלי-פלשתינאי וכל המורכבויות האלה. אבל זה טוב להסברה הישראלית, זה טוב לנו, זה קיים במדינות אחרות. אנחנו צריכים להיות אלה שמובילים, המגדלור בסיפור הזה.

אני מאד מקווה, שכפי שאמרת שאתה מתכוון ליישם את זה, ואגב, הממשלה העבירה החלטת ממשלה לבוא לבדוק הגשה והמלצה של מדיניות נוספת ליישום החקיקה. אמרתי להם – אין לי בעיה לתת לכם, גם לנסח לכם את זה כעורכת דין לשעבר, אבל העניין הוא שאם זה לא מיושם עד עתה-. למשל ראש הממשלה בנימין נתניהו עשה סיור בקריית מלאכי ואמר אני רוצה השמה לא בדרגים הנמוכים, לא שכולם יהיו עובדי עזר בבית חולים. אני רוצה דרג ביניים ודרג גבוה, והוא ביקש את זה מהנציבות. כמה? 30 משרות? אני באתי אליכם, אמרתי לכם אני מוכנה לעבוד קשה. לסמן יחד אתכם את המשרות, שנלך עם זה עד הסוף. ומה יצא מזה? בבל"ת. וחבל. יש לכם פה שותפים שרוצים לעבוד, אבל אתם צריכים קודם כל לפרוץ את תקרת הזכוכית אצלכם, וכל אחד לעשות עבודה.

אז אני מאד מקווה שאנחנו נמשיך לשנות.

תודה.

חבר הכנסת ריבלין צריך לעזוב אותנו.

חבר הכנסת יוגב, ממש הערה, בבקשה.

ממש הערה קצרה על מה שאמרתי חברתי, חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה. אחד, אם שר זה או אחר אמר דבר שכזה, אני מתנגד ואני חושב שתמונת העולם שלו חסרה. כך היה גם בתמיכה בקורס ייחודי בצה"ל או בדבר אחר, ואני חושב שיש צורך בזה, צורך גדול מאד. זה דבר אחד.

דבר שני, אני מבקש שלישיבה הבאה, אם אפשר לזמן גם את-. אנחנו פחות מ-30 יום לפטירתו של פרופסור פויירשטיין, ובעת ניחום האבלים שמעתי שם את בנו, שהיום הוא סגן מנהל המכון, שבאוניברסיטת בר אילן יצרו פרויקט שמכניס סטודנטים ללא הפסיכומטרי עליו השלום, במבחן אחר שהוכיח שהאינטליגנציה של העדה האתיופית היא ייחודית, מיוחדת, והוא הצביע על אינטליגנציה גבוהה מאד, והצלחה של סטודנטים בכל הפקולטות, ואני חושב שזה יכול גם להוות אתגר לקבלתם לעבודה, אם הוא ייקח אתגר של בחינה ייחודית לקבלתם בכל הרשויות הממשלתיות וכו'.

דרך אגב מוטי, מדובר על מקצועות מאד מאד קשים. מקצועות שלא בקלות מתקבלים אליהם.

כן, כן, אני יודע. הגיעו לשם נבחרת של תואר שני במשפטים וכו' וכו', תארים גבוהים גם בפיזיקה.

והדבר השלישי, אני רוצה לשמוע את הנתונים.

אנחנו נשמע את הנתונים. זו הערה שתירשם בפרוטוקול. כמו שבאמת שמעתי, חברת החשמל העבירו את ההחלטה בדירקטוריון, אז הייתי רוצה לבקש/לדרוש/להמליץ – בכל מילה – מכל החברות להעביר את זה בדירקטוריון. אולי רק כך החוק יישום, כי עוד פעם, החברות אומרות – כן, כן, כן – יש כאלה שעושות, יש באמת כאלה שעושות - - -

הגיעו חברות?

וודאי.

אנחנו גם נעביר את ההמלצות של הוועדה לכל החברות, דרך הנציבות.

טוב מאד.

מר רונן שפירא, ראש אגף בכיר תכנון אסטרטגי מנציבות שירות המדינה, בבקשה.

קל לי להתחיל ממה שאמר חבר הכנסת המכובד. אני נפגשתי עם הרב פויירשטיין אחרי שהוא קם מהשבעה, כחלק מהתהליכים שאנחנו עושים, וזה באמת כדי להתאים את מבחני הכניסה לתוך שירות המדינה, עם הרב פויירשטיין. כל זה כמובן בעזרתו המכובדת של אמיר ממשרד הקליטה, שיושב לצידי, אנחנו עושים תהליכים.

גם את יום הסמנכ"לים הבא אנחנו נעשה בסימן ייצוג הולם וניתן שם חשיפה גם של תרבויות שונות ותהליכים שונים וקשיים וכו' וכו'.

מתי זה?

בחודשיים-שלושה הקרובים. אנחנו עושים את זה אחת לרבעון ונציב שירות המדינה סיכם שהיום הקרוב יהיה ברוח הזו, ואנחנו כמובן גם את זה עושים בשיתוף עם משרד הקליטה. כך שאנחנו עושים לא מעט תהליכים.

לגבי הנתונים, אני אשתדל לעשות את זה בקצרה. קודם כל הדו"ח המפורסם הוא הדו"ח של שנת 2012, אני מניח שכולכם ראיתם אותו, ושם נכון לדו"ח, כשהוא יצא, היו 913 יוצאי אתיופיה בשירות המדינה, שהיוו 1.38%.

יש פה דו"ח.

הדו"ח מפורסם באינטרנט, חברת הכנסת.

אני רק אתן לכם נתונים, הגם שהדו"ח עוד לא יצא. הוצאנו אתמול נתונים ממערכות - - -

אנחנו נשמח לקבל את הדו"ח, אם מישהו יכול להוציא אותו בינתיים.

יש לנו עוד ישיבה על זה, אנחנו נעבור גם על הדו"ח הזה וישנו עוד דו"ח, אבל בואו נשמע נתונים באופן כללי. יש לנו עוד הרבה נתונים ועוד הרבה דוברים, ואנחנו - - -

אבל גם צריך לראות האם יש שינוי מהפעם הקודמת.

אז הוא יאמר לך.

אולי תתנו לי לדבר?

רגע, אנחנו רוצים לשמוע את המגמה.

אז אני בדיוק על זה רוצה לדבר. תודה רבה על השאלה, חברת הכנסת.

רגע, היועצת המשפטית רוצה לשאול.

אדוני, לפני שאתה ממשיך, אני רק אבקש להבהיר הבהרה לפרוטוקול. נציבות שירות המדינה אינה מחויבת לדווח לוועדת העלייה והקליטה, אלא לוועדת חוק חוקה ומשפט. מי שמחויב לדווח לוועדת העלייה והקליטה אלה רשות החברות הממשלתיות וכן משרד הפנים.

אבל זה לא משנה.

רונן שפירא, בוא תן לנו את המגמה.

אין לנו במה להתבייש במה שאנחנו עושים, בטח כשהמגמה, אני חושב שהיא מגמה חיובית, ונציב שירות המדינה עוסק בעניין הזה באופן אישי.

אז אני רוצה, הגם שהדו"ח עוד לא יצא, הנתונים נכונים לאתמול בבוקר, ממערכות המיכון הממשלתיות, ונכון לאתמול בבוקר יש 1,074 יוצאי העדה שמועסקים בשירות המדינה, שמהווים 1.46% מתוך עובדי המדינה. על יד זה אני אתן עוד נתון אחד. נכון לרגע זה יש - - -

זאת אומרת זה פרומיל. עליה של פרומיל – מ-1.38% ל-1.46%.

מ-913, נכון. אם אני לא טועה אמרת שהאחוז באוכלוסייה הוא 1.6. אני רק ברשותך, סגן השר, אומר עוד משפט אחד. נכון לרגע זה יש 115 משרות מסומנות בשירות המדינה לבני העדה, פנויות לאיוש. אם גם אותן נוסיף ל-1,074, הרי שהגענו ל-1.62%.

יתרה מזו, אתמול בערב סיכם נציב שירות המדינה, זה עוד לא יצא בכתובים, אנחנו עדיין מכינים את ההחלטה שלו, אנחנו הולכים לסמן עוד 1 מכל שלוש משרות שיפורסמו בשירות המדינה, שיהיו פתוחות לאיוש לבן העדה האתיופית, או לנשים, סליחה, לאנשים עם מוגבלות או לערבים. שלוש האוכלוסיות שכרגע על פי חוק נציב שירות המדינה חייב לתת להן העדפה מתקנת. את הנשים נשים רגע בצד.

איך זה הולך להתבצע? הבעיה שלנו זה הביצוע. תאמין לי, יש החלטות כל כך טובות. אנחנו רוצים לשמוע איך זה הולך להתבצע הלכה למעשה, כדי שבפעם הבאה, שנה הבאה, לא נשב פה ונגיד החלטנו אבל זה לא יושם.

קודם כל מה שאני מנסה לומר זה שהחלטנו וזה התיישם.

אז זהו, בהמשך לשאלה שלו, כדי שלא תצטרך לענות פעמיים – תראה, אתה מצביע פה על עלייה, כולל מה שמוצע, של 200 מקומות, משהו כזה, סדר גודל. השאלה האמיתי היא, כי מה שקורה זה שאנשים מדווחים לי שהם עושים את כל המסלול, מגיעים כמעט עד הסוף, ואם זה לא מאויש על ידי בן הקהילה, זה חוזר למאגר הרגיל. עכשיו, אתה דיברת על 1,074 שזה כבר אחרי ההשמה, נכון? אז דיברנו על כך ש-90% מהמקצועות הם עובדי עזר. אז ביקשנו שיהיה ניתוח גם של איזה עבודות, כדי לראות את האיכות, שזה דבר מאד מאד חשוב, ואני מאמינה שגם יש לך, וגם אם לא עכשיו, בעזרת השם לקראת הפגישה הבאה, חשוב שתכוונו למקומות של איכות גם.

הדבר השני, אותן 100 משרות, 112, אני חושבת שבמקום שהן תהיינה פזורות באתר מסורבל כזה או אחר, ואז אני הצעתי לכם את זה, אלף לפרסם אותן כמאגר שהוא נגיש ורואים את הרשימה כולה. ואז אומרים לו – כדי לגשת למכרז הזה, תכנסו למשרד ההוא וההוא. להפנות אותם למכרז. אבל כרגע, כשזה מפוזר ואנשים באים וזה מסורבל להם ולא מכירים ועד שהם יודעים ועד שהם מוצאים זה כבר חוזר למאגר המלא, ושם זה פשוט נבלע. זה הצעות ייעול.

אבל אני מברכת. אם זו עלייה, אני מברכת, אבל אני חייבת לראות את זה - - -

רונן, אולי תספר לוועדה איך יידעו על המשרות, על ה-115 משרות המסומנות האלה. איך הם יידעו?

באתר הנציבות יגידו לך.

זאת אומרת צריך להיכנס באופן אקטיבי לאתר של הנציבות?

כמו כל משרה בשירות המדינה, סגן השר, היא מפורסמת באתר נציבות שירות המדינה. היא מסומנת.

פה יש בעיה לדעתי, שרוב האוכלוסייה איננה מגיעה לאתר נציבות שירות המדינה, ולכן אם אפשר להשתמש, כל עוד רשות השידור לא נסגרה, ואני מקווה שגם לא תיסגר, נמצא כאן מנהל הרדיו ואפשר להשתמש בשירות שידורי הרדיו באמהרית.

אני הרגע אמרתי את זה לפנינה.

הוא ממש עכשיו אמר שהוא מוכן להתגייס לכך.

להשתמש בשירותים של השידורים באמהרית.

אני כבר מודיע לכם שזה יהיה.

יופי, זה מצוין, כי זה קהל מסומן למשרות מסומנות.

אגב, בכל הרשתות.

יופי.

חברים, בואו נשמור על הסדר. רונן, תמשיך.

כן, ברשותכם אני רוצה לומר עוד שני משפטים. את הדו"ח בפילוח לאקדמאים וכו', זה כבר יהיה בדו"ח הכללי, הגם שהנתונים פה הם עוד מפוזרים. זה יהיה ממש לא רציני להציג את זה.

אני אענה בשני דברים. האחד, כל המשרות כולן בשירות המדינה, פתוחות כמובן לכולם, כולל לבני העדה האתיופית. כך שאם הם מגיעים למכרז ועוברים את התהליך והם מגיעים לשלושה-ארבעה-חמישה האחרונים, מקבלים העדפה מתקנת בוועדת הבוחנים. חוץ מזה, יש את המשרות המסומנות וחוץ מזה אנחנו מנסים לקדם לאקדמאים. אני כולי תקווה שהאקדמאים יודעים להיכנס לאתר נציבות שירות המדינה ולהגיש מועמדות.
אנחנו מזהים את הפער שאנשים לא ניגשים. בזה אנחנו עוסקים, אנחנו מנסים לתת לזה מענה – חלק בעזרת עמותות כאלה ואחרות, חלק בעזרת מעגלים אחרים, חלק בעזרת - - -

האם אתם מוכנים לפרסם אותן כמקשה אחת? זו השאלה.

הם כולם מפורסמים - - -

כמקשה אחת. לא נעים להיכנס ולעשות חיפוש אתיופי. בוא תן לנו את כל המשרות – אני מוכנה לפרסם בכל העמותות שליוצאי אתיופיה, ואחר כך אנחנו נעשה מעקב כמה באמת יפנו ואיזה סוג, איזה איכות.

בבקשה. יותר מאשר אשמח לתת לך את כל המשרות - - -

נו, באמת, למה אנחנו מסרבלים את החיים?

הנה, קיבלת תשובה, יתנו לך.

תודה.

תודה רבה לרונן שפירא מנציבות המדינה.

עכשיו אני רוצה לתת את רשות הדיבור למר מוני מעתוק, סגן מנהל אגף כוח אדם ושכר ברשויות המקומיות, משרד הפנים, בבקשה.

שלום וברכה. אנחנו, בשונה מהנציבות, לא המעסיק הישיר של העובדים, אני רוצה להזכיר לכולם. הנציבות היא המעסיק הישיר והיא יכולה לקבל החלטות לגבי עובדיה. אנחנו רגולטור שאמון על מה שקורה ברשויות המקומיות, אבל אני בהחלט לא יכול לכפות, ללא כלים שמוגדרים בחוק, תמריצים או סנקציות על רשויות מקומיות לפעול.

החוק הגדיר את משרד הפנים כזה שאוסף את הדו"חות ומעביר לשלושה גורמים שונים. את זה אנחנו משתדלים לעשות. הדו"ח הוגש רק אתמול לוועדה, לאור היענות נמוכה מאד של הרשויות המקומיות בהגשת הדו"חות ומתן הערכה - להגיש אותן עד ה-20 במאי. לצערנו הרב, למרות מספר תזכורות שנשלחו לרשויות המקומיות, נכון להיום הגישו רק 36 רשויות מקומיות את הדו"ח. אם אנחנו מנטרלים רשויות מהמגזר הערבי – עוד 80 – חסר לנו 150 רשויות שיגישו את הדו"חות. זו ירידה גם מהשנה הקודמת.

אני חוזר ואומר, אין לי כלים – לא תמריצים ולא סנקציות – להפעיל כנגד רשויות שלא מעבירות את הדו"חות או לא מממשות את ההעדפה המתקנת. לקראת השנה הבאה אנחנו בהחלט פועלים להטמעת הדו"ח כחלק מדו"ח המצבת השנתי שרשויות חייבות להגיש במסגרת הדו"חות הרבעוניים והשנתיים, ומקווים שזה יעלה את אחוז הגשת הדו"חות, אבל גם אז אני מזכיר – אין לנו שום כלי – לא סנקציה ולא תמריץ – להפעיל כנגד רשויות מקומיות שלא פועלות ליישום החוק או להגשת הדו"חות.

אנחנו נפנה לשר הפנים שייסע לנו עם הרשויות המקומיות. אני, כאחד שהייתי חבר מועצה, אני כן מכיר את הנושא, את הסוגיה. אני מתייחס עכשיו לעיריית נתניה, ישנם שם הרבה עובדים, אבל הם היו על בסיס תכנית החומש והיום, ברגע שמפסיקים את התכנית, הם פתאום מוצאים את עצמם ללא משרה, ואני מדבר על כ-70 מבני העדה.

אני חייב לספר לך, השבוע הייתי ביהוד, ומספרים לי על כמה בעיות וכו' וכו'. אני שואל – כמה יוצאי אתיופיה עובדים אצלכם? אף אחד. כלומר, אתה יודע, יש איזו שהיא מגמה שכשהם מטופלים אז הכל בסדר, אבל אצל חלק מהעולים הבושה הכי גדולה הייתה שאמרו לי – בוא תעזור לנו לגייס תקציב בשביל משרה עבור יוצאי אתיופיה. לא להאמין.

אני רוצה לומר עוד דבר אחד חשוב, שבסופו של דבר יש לנו 257 רשויות מקומיות. אחוז ניכר מהרשויות המקומיות הן לא בעלות אמצעים ויכולת לייצר משרות נוספות - - -

לא, אתה לא אמיתי שאתה אומר את זה, סליחה על הביטוי.

שנייה, תני לי רגע לסיים.

אתה רוצה להגיד לי שאין עובדים בעיריות, נו באמת? מתוכם אנחנו מבקשים ייצוג מסוים. אתה אומר לי – 250 רשויות, הרבה מתוכן לא יכולות לייצר משרות?

לא, אני אמרתי משהו אחר.

תסלח לי, עדיף שתציג מה אתם עושים אקטיבית. במקום להעביר, אתה יודע - - -

אני רק רוצה לומר שהכי פשוט לכתוב חוק. בשביל - - -

לא חוק, אני שואלת אותך מה אתה עושה אקטיבית. את זה תשאיר לנו, לכתוב חוקים.

אבל בשביל ליישם אותו צריך כלים.

חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, בואי שבי לידי, כדי שאני אוכל - - -

טוב לי פה ליד מנהל קול ישראל ברדיו.

סליחה, זה נשמע מגוחך שנציג משרד הפנים אומר שהחוק - - -

לא, זה לא מגוחך. אמרו את זה לפני פה על הרבה חוקים שנכתבו ואין להם שום יכולת יישום והם כתובים על הקרח. אבל אני - - -

בוודאי שאתם יכולים.

רגע, בוא נציג אותך, עורך הדין איציק דסה. התכוונתי לתת לך את רשות הדיבור. עורך דין איציק דסה הוא נציג הציבור ליישום החלטות הממשלה לגיבוש המדיניות, יחד עם משרד הכלכלה. בבקשה.

קודם כל תודה על התואר. אני גאה גם לומר שאני חבר בוועד המנהל של טבקה ואני יזם חברתי ופעיל חברתי בתחומים נוספים, מעבר למה שנאמר.

אני רק אומר, תשמעו, יש פה בעיה מאד אקוטית, אני גם רואה את הדו"חות. בחלק מהמקומות, חלק מהגופים מתפארים בזה שיש להם איקס אתיופים. נניח שאנחנו מדברים למשל על החברות הממשלתיות, נסתכל למשל על נמל אשדוד. יש להם שני עובדים שנקלטו לפני החוק - - -

יש עכשיו מקום לעוד 15.

שאותם אני מכיר באופן אישי. עכשיו, חשוב גם לעדכן לגם תקנים ייעודיים. יש בעיה שאנחנו חייבים להצביע עליה. יש לי חברים בגופים כאלה ואחרים, שהם אחראים גם על קליטה של עובדים במגזר הציבורי. מה שקורה, שבחלק מהמקרים התקנים הייעודיים משמשים כמפלט למי שלא רוצה ליישם את הייצוג ההולם, במובן הזה שאם יש להם עובד כבר, שהוא בתקן רגיל ויש להם תקן ייעודי פתוח, הוא מועבר מהתקן הרגיל לתקן הייעודי.
בדו"חות שאנחנו מקבלים אנחנו לא מצליחים לראות מי הם העובדים שהתקבלו בשנים האחרונות ומי העובדים שנקלטו בשנים קודמות, ואנחנו גם לא יכולים לדעת אם העובדים-. ניקח למשל את העניין של חברת החשמל. בחברת החשמל זיהינו בעיה אקוטית כל הזמן, שמה שקורה זה שחלק מהאנשים שהיו אמורים להפוך להיות עובדים קבועים, הם נפלטים אחרי תקופה מסוימת. אז זה לא חכמה שאנחנו קולטים עכשיו, אבל אנחנו פולטים מנגד את העובדים שהתקבלו לפני כן.

יש פה בלבול לדעתי בין העניין של הייצוג ההולם לעניין ההעדפה המתקנת. הייצוג ההולם מדבר לדעתי, על להסתכל עלינו כחברה שהיא נטולת גזענות ותו לא. אם אנחנו מדברים על העדפה מתקנת, אנחנו חייבים לראות איך אנחנו מיישמים את זה. יש פה בעיה באופן היישום. עכשיו, אם אנחנו אפילו פונים במכתב לנציבות שירות המדינה, למשה דיין והוא אפילו לא מגיב למכתבים שלנו, אז אני בספק.

אם יש פה טענה שאומרת סליחה, אבל לא פונים אלינו מספיק אקדמאים, אז יש פה בעיה באופן שבו המשרדים השונים מיישמים את החוקים הרלבנטיים. יש פה בעיה ברגולציה. עכשיו, משרד הפנים, עם כל הכבוד, אם אין לו יכולת לנקוט בסנקציות נגד אלה שלא נותנים את הדו"חות האלה, ואני לא יודע מי הם שלושת הגופים שדיברת עליהם קודם, שאליהם בעצם מועברים הדו"חות. אם אין לנו אפשרות לפקח מקרוב מה נעשה בכל סוף שנת ומה קורה נניח אם רשות מקומית לא יישמה את מה שהיא צריכה ליישם – סליחה, החוק לא רלבנטי.

אם הכנסת מחוקקת חוק, אני בטוח שהיא יודעת שגם ניתן ליישם אותו. לא יכול להיות - - -

לא תמיד.

יכול להיות, אבל כן חשוב - - -

לאחר שאנחנו קיבלנו עכשיו דיווח, לשר הפנים יש לו מעט יכולות וסנקציות שהוא יכול להטיל על רשויות מקומיות שלא מדווחות.

אני אשמח להבין אותן. אין סנקציות כאלה, זה לא נכון.

לא סנקציות ספציפיות לגבי - - -

לא נכון.

אלא יש לו לא מעט כלים כדי להתמודד עם אותם - - -

אפילו מענק איזון לדו"חות הכספיים הוא לא יכול לעצור. זה לא נכון.

אנחנו נפנה לשר הפנים גדעון סער ו - - -

אני רק אסיים ואומר, יש מקומות שיש חשיבות רבה גם לנגישות לשירותים, שהגופים השונים נותנים לייצוג ההולם הרלבנטי. אני מדבר כרגע על שני גופים, שלפחות אני, כמשפטן, יודע שהם שני גופים רלבנטיים וחשוב שהם כן יהיו, שבעצם אחד זה הסיוע המשפטי של המדינה, שמספר העובדים לעומת כמות האנשים שפונים לקבל את השירותים האלה, הוא שואף לאחוזים מאד קטנים. בסיוע המשפטי יש כארבעה עובדים מתוך 200 עובדים במגזר הזה. כאשר אנחנו ננתח כמה יוצאי אתיופיה פונים לסיוע משפטי לקבל את השירותים האלה, אנחנו רואים שיש פה בעיה רצינית מאד. אין נגישות לשירות.

גם בסנגוריה הציבורית - לעומת האנשים שפונים לקבל את הסיוע של הסנגוריה הציבורית, אין עורכי דין יוצאי אתיופיה שהם סנגורים ציבוריים. כל התיקים שבעצם מתהדרים בהם, זה תיקים שלמעשה מוצאים אל עורכי דין שהם עצמאים ומקבלים את התיקים ותו לא.

עורך דין איציק דסה, ממש עוד משפט אחד תסכם, יש לנו עוד הרבה דוברים, אנחנו לא עומדים בזמנים.

אני רק אומר שלדעתי, ואני מפנה את זה לחברי הכנסת, אני חושב שצריך בעצם להסתכל עוד הפעם על החוק עצמו ולראות אם האופן שבו הוא מיושם כרגע מצריך תיקון חקיקתי או לא. כי אני אומר ללא תיקון חקיקתי, ללא בדיקה של איך אפשר ליישם את זה – אני אומר שגם שנה הבאה אנחנו נשב פה והיישום לא יהיה יישום. אני חושב שצריך לעשות תיקון שיחייב באופן אקטיבי את הגופים הרלבנטיים, לפעול ליישום של החוקים האלה.

עורך דין יצחק דסה, על זה אנחנו מדברים. יש חוק טוב, אבל היישום, לא רק בדבר הזה, היישום לוקה בחסר.

יש חוסרים בחוק. יש לו כמה לקונות שצריך לתקן אותן.

אין לו שיניים.

וללא תיקון של החוק הספציפי - - -

בסדר, אני מציע שתשבו על התיקון ואנחנו נשמח לעזור עם זה.

חברים, אני מבקש לקצר, יש הרבה דוברים אנחנו באמת לא נספיק.

עורך דין אסף נועם מהלשכה המשפטית במשרד המשפטים יציג את דו"ח שרת המשפטים על יוצאי אתיופיה בתאגידים שהוקמו בחוק לשנת 2013.

שלום. אנחנו העברנו אתמול ממשרד המשפטים את הדו"ח של שרת המשפטים, בהתאם לחובה שלה למסור דיווח על הייצוג ההולם בתאגידים סטטוטוריים, תאגידים שהוקמו בחוק ומונים מעל 50 עובדים. יש 22 תאגידים כאלה.

הדו"ח מתייחס לשנת 2013, ובהשוואה לדו"ח של שנת 2012, משנה שעברה, בסך הכל, בממוצע המשוקלל לא ראינו איזה שהוא קידום, זה נשאר על ייצוג של 1.3%. בתאגידים ספציפיים כן ראינו שיש עליה. אני יכול למנות את רשות העתיקות, רשות שדות התעופה, המועצה להסדר ההימורים בספורט, שירות התעסוקה ורשות הטבע והגנים, שבהם היה שיעור גבוה מאשר באוכלוסייה, אבל אנחנו ביקשנו גם בדיווח הזה, לעומת הדיווח הקודם, להתמקד באמת בפילוח של המשרות, בהתאם גם למשרות ניהוליות או משרות שמוגדרות אקדמאיות. ובהיבט הזה באמת התוצאה הייתה מאכזבת והשיעורים היו מאד נמוכים.

אז מה, אז היו שם רק מנקות ומאבטחים?

לא, למשל ברשות העתיקות, שיש להם 17 עובדים, הם אמרו שאחד עובד כארכיאולוג ושניים כמנהלי חפירות והיתר חופרים. ושוב, לכל תאגיד באמת היו הסברים אחרים ונימוקים. איפה שכן ראינו שיפור זה בפירוט הצעדים שהם נוקטים. למשל אפשר לציין את מד"א, שהשיעור שם נמוך, הוא עומד על 0.4, אבל הם ציינו שבשנה האחרונה הם בעצם פתחו קורס ייעודי לפרמדיקים יוצאי העדה האתיופית, יש להם מלגות. וכך יש עוד כמה גופים, כפי שפרטנו בדו"ח, שהצביעו על צעדים ספציפיים ויעדים שהם קבעו.

יש להם דד-ליין?

לא, אין דד-ליין. גם בחוק בעצם אין.

לא, אבל אפשר לתמרן קצת, למשל כמו שעשה יושב ראש הוועדה. ברגע שהוא קבע תאריכים נקובים של סדרה של דיונים, אז ברור שזה מתמרץ.

אבל בינתיים היכולות שלנו, איך שאני רואה את זה, זה לקבוע ממש כל שלושה חודשים דיון וכל הזמן לשבת על החברות, על התאגידים, לשבת וכמו שאומרים להצליף, כדי שבאמת יישמו את החוק. אני חושב שעם הכלים שלנו בינתיים זה עובד. אני כן שומע בחלק מהמקומות שיש איזו שהיא מגמה חיובית. אנחנו לא רואים כאן מגמה שלילית, אבל כמובן שאנחנו נשתמש בכל הכלים שיש לנו, כמו פניה לכל הגורמים הרלבנטיים כדי שבאמת יעזרו לנו ביישום החוק – כמו שר הפנים.

אני חושבת שאחד הצעדים גם ששרת המשפטים עשתה, בהמשך למכתבים שאתה הוצאת, השרה הוציאה מכתבים. השאלה כל כמה זמן אתם באמת מאתרים את אלה שלא מיישמים את החוק, ומוציאים להם מכתבים על אי עמידה בחוק.

כן, אז בעצם שרת המשפטים הוציאה מכתבים גם למשרדי הממשלה, לשרים הרלבנטיים, שיפעלו בתחום אחריותם בנושא. המכתב הזה היה הפעם הראשונה שהוא יצא, והוא יצא בעקבות הדו"ח הקודם, בהתייחס לשנת 2012. אנחנו כמובן גם בהתאם למה שיעלה בוועדה, בוועדות הבאות, נפעל שוב לפניות מצד שרת המשפטים, אבל מעבר לזה חשוב להדגיש שלשרת המשפטים אין בעצם את הסמכויות להתערב כמובן בשיקול הדעת של אותם תאגידים סטטוטוריים, מעבר לתזכורות, ואנחנו כן רואים שיש לזה איזה שהוא אפקט – אמנם איטי – אבל יש.

תשמע, מגן דוד, כמו שציינת, זה אפס אחוז. זה אפס אחוז. זה כאילו משהו שלא מסתדר. עכשיו, אני אומר עוד פעם, יהיה סיכום ואנחנו נדבר על הסיכום ומה יהיה בו, אבל אני אומר לכם שמה שחסר פה זה שפשוט מצפצפים על החוק. יש צפצוף מאד מאד גדול. בישיבות פה אנחנו בכלל נצטרך לחשוב בסופו של דבר איזה שיניים אנחנו נותנים. כי אמרו לי כמה פעמים, יש הרגשה כאילו עושים טובה. אנחנו מדברים על חברות שצריכות לקלוט.

תראה, מד"א אולי פוחדים שהם גם יתרמו דם. אני לא יודע. אולי בגלל זה הם לא רוצים לקלוט אותם, אבל לא יכול להיות שיש שם אפס אחוז. אנחנו צריכים לחשוב על השיניים, איך - - -

אנחנו נשמע את מד"א, הם כאן.

אנחנו נעבור עכשיו בבקשה למר עמית אברקוביץ, סגן מנהל אגף משאבי אנוש בחברת החשמל. הוא יציג לנו שלושה שקפים. בבקשה, עמית. עד שאתה מכין את השקפים, אנחנו ניתן לגברת רויטל ניזרי מחברת מקורות את זכות הדיבור. תני לנו איזו סקירה קצרה על מקורות.

הזכרתי את מקורות מקודם, כי הם הבטיחו בפעם הקודמת שיש להם תכנית לקלוט 1 מתוך 5 שיוצאים לגמלאות. לכן הזכרתי אותם, זכרתי מהישיבה הקודמת.

למען הגילוי הנאות, בעלי עובד במקורות, אז אני לא אגיב בשלב הזה, כמה שקשה.

אז הולך להיות לי קל, אני מבינה. לגבי הנתונים של מקורות, בסך הכל בחברת מקורות יש 1,621 עובדים. שיעור השתתפות האתיופים במקורות – יש לנו 22 עובדים. מכלל החברה אנחנו נמצאים עם 1% וקצת יותר, אבל זה בהתפלגות גם לחברות הבנות שלנו. יש במקורות חברת בת שנקראת שחם מקורות ביצוע, ששם יש 531 עובדים, ושיעור ההשתתפות של האתיופים שם הוא 12 עובדים, זה אומר שאנחנו עומדים בחברת הבת על 2.25%, שזה גבוה משיעור ההשתתפות שלהם במדינה.
לגבי פעילויות שאנחנו נוקטים – אנחנו שריינו בשנה שעברה, צבענו תקן בלשכת הדוברות שלנו, כתוצאה מאותו דיון שהיה פה, ואנחנו גם הצהרנו בשעתו שעם פרישתה של אותה עובדת שהייתה, לכשיופשר התקן הוא יאויש, ואני אומרת פה שבחודשיים הקרובים התפקיד יופשר והוא יאויש בהתאם להתחייבות שלנו. אני שוב פעם אומרת, זה תפקיד שהוא בלשכת הדוברות שלנו, בתחומי התקשורת והוא צבוע לעובד מהעדה האתיופית.

בנוסף לזה אנחנו מקיימים תכניות נוספות של עתידים לתשתיות, ושם אני יכולה לומר לכם שאני באופן אישי מגיעה לטכניון, מנסה לאתר באופן אישי יוצאי אתיופיה, שבאים מתחומי המים. תחום הליבה של מקורות הוא מים. אנחנו מחפשים אקדמאים בתחומי המים. הם לא נמצאים שם בשיעור השתתפות גבוה, מעטים מאד. בשנה שעברה, סטודנט אחד שאותר שם קיבל מלגה מאיתנו לאורך כל התואר, תוך התחייבות שעם סיום לימודיו הוא ייקלט בחברה.

כמהנדס?

כמהנדס.

בסדר, זה צעדים יזומים וזה יפה מאד.

דבר נוסף שאני רוצה להגיד שסמנכ"ל כוח אדם במקורות זה אלי כהן, מי שכיהן בעבר כמנכ"ל העלייה והקליטה בסוכנות היהודית, ואני לא צריכה לבוא ולומר באמת מה הייתה הפעילות שלו למען העדה ועד היום.

תשאל כמה קבועים וכמה לא. זו הבעיה העיקרית.

אז שמחים שהוא לא התקבל בבית שמש כראש עיר.

אני חושבת שגם משם הוא היה ממשיך לעשות.

תודה רבה לגברת רויטל ניזרי, ואנחנו שמחים ש - - -

חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה מנועה מלשאול. היא שואלת כמה קבועים וכמה ארעיים.

הנתונים שקיימים אצלי כרגע לא מפולגים בהתפלגות הזאת, אבל אנחנו נשמח להעביר אותם.

להעביר לוועדה כדי שנוכל לראות. זה מאד חשוב, כי אחרת זה בעייתי.

זה בדיון הבא, אבל אנחנו שמחים בעקבות הוועדה אתם מיישמים.

עמית אברקוביץ, סגן מנהל אגף משאבי אנוש בחברת החשמל, בבקשה.

ראשית אני אציג את שקף מספר 6. שמי עמית אברקוביץ, סגן סמנכ"ל תכנון ופיתוח. אנחנו תחת הכותרת ותחת המגמה שלנו לעבור מדיבורים למעשים – החלטנו שהדבר הנכון ביותר הוא להעביר החלטת דירקטוריון, שהתכנית היא לא תכנית לשנה-שנתיים אלא תכנית חומש, ובחלק מהנושאים היא גם תכנית עד סוף העשור. מה שאנחנו רואים כאן, שבכדי להגיע ליעדים – הן בקליטות, הן במעמד והן בהיקף עובדים קבועים בחברה – אנחנו הצבנו יעדים שהם פי שניים משיעורים באוכלוסייה, כדי לקדם את הגיוס ואת הקביעות.
אנחנו בכל שנה נקלוט 20 עובדים מבני העדה האתיופית, לשאלתך עורך הדין המכובד, מעבר לגריעות השוטפות. לא כל העובדים בחברת החשמל עוברים לקביעות, זה נכון, אבל מבין יוצאי העדה האתיופית שלא יועברו לקביעות, אנחנו נקלוט על מקומם ובנוסף עוד 20 עובדים בכל שנה.


לגבי השקף הבא, לא זו אף זו, גם בנוגע להעברתם למעמד קבוע, אנחנו מתחייבים פה על יעדים כמותיים. המצגת היא לא מצגת איכותית, היא מצגת כמותית. אנחנו מדברים על מספר ספציפי של 57 עובדים קבועים עד שנת 2020, ובכך אנחנו נגיע לשיעור של פי שניים מהמצב הקיים היום בחברה. זאת אומרת היום אנחנו סדר גודל של 0.4-0.5 – חמישה עובדים קבועים. נגיע לאחוז עובדים קבועים - - -

סליחה, כמה עובדים קבועים כרגע?

0.44. אני תיכף אראה את זה גם בטבלה כמותית.

רגע, אבל זה ריאלי מכמות העובדים שיש לכם כרגע? הרי יש לכם שנה מסוימת שבעצם מזכה אותם למעשה ביכולת להיות עובדים קבועים. השאלה אם בשש השנים הקרובות יהיה לך היצע של כל שנה 20 עובדים?

כל שנה 7-10 עובדים יקבלו קביעות.

ויש לך מועמדים כאלה?

כל שנה?

כן, כל שנה. אתם רואים בשורה התחתונה – 9 עד 10 עובדים בכל שנה.

מה שמצריך אתכם מלכתחילה גם לא לשים אותם למשל באגף ביצוע, כדי שזה לא יהיה תפקידים פרוייקטלים.

נכון. התפרצת לדלת פתוחה.

ראוי גם להדגיש שזה במקורות ובחברות האחרות.

כן, המשפט הבא שלי – אתם רואים אותו גם כתוב בסעיף 2.1 – התפקידים הם תפקידים שיש בהם אופק תעסוקה לטווח ארוך, והם תפקידים שהם הנדסאים, טכנולוגים ואקדמאים.

בפיטורים הקרובים הם ייכללו או לא, בקיצור?

אנחנו לא נקלוט אותם רק כמו שנקרא אצלנו בז'רגון רצפת היצור, אלא באמת לתפקידים שהם תפקידי ליבה ותומכי ליבה בארגון.

כאן אנחנו נתנו איזה שהוא שקף סטטיסטי שמדבר גם על שיעור הגברים והנשים. לצערנו רק 11% מקרב יוצאי אתיופיה הן נשים. זאת אוכלוסייה שאנחנו מעוניינים לתת לה את הדגש בקליטה - אני גם אראה את זה עוד מעט בשקף ספציפי – כאשר הקבועים מהווים 34% והארעיים 66%.

נעבור לשקף מספר 10. מעבר לחובה שלנו לתת עדיפות בהליך גיוס במודעה רגילה, ואני אראה לכם עוד שקף, בוא אתם רואים שאנחנו מייעדים משרות. אני צילמתי כאן מהאתר שלנו. זאת אומרת זו לא איזו שהיא אמירה בעלמה, אלא ציינתי מהאתר שלוש משרות שמי שיכול להגיש אליהן מועמדות הם רק עובדים מקרב העדה האתיופית. ומדובר על שרשת החשמל – על מכונאים, מדובר על חשמלאים, מדובר על רתכים.

ומה קורה אם נגיד נתתם להגיש מכרז עד תאריך מסוים, אתה עוקב שאחר כך זה לא חוזר למשרות הכלליות, שזה עדיין צבוע ושבאמת מיישמים את זה?

אין יכולת לאייש את המשרות המסומנות, הצבועות האלה, בעובד שהוא לא בן העדה האתיופית. אין אפשרות.

אני מסכים איתך, כי יש כאלה שאומרים אין מועמדים. יש מועמדים, רק צריך לדעת איך להגיע אליהם.

נכון.

כך שלכל משרה, בכל הרמות והיינו אצלכם וראינו באמת שיש מהנדסים, מהנדס אחד נדמה לי. זאת אומרת שאם עושים את ההפצה הנכונה, אפשר להגיע כמעט לכל המשרות.

נכון. אנחנו ממש משקיעים בזה מאמץ רב. אנחנו גם בקשר עם כמעט מרבית העמותות שמטפלות באוכלוסייה. הן גם מסייעות בידינו ואנחנו בשיתופי פעולה על בסיס קבוע.

מאה אחוז.

בואו נעבור לשקף נוסף. איך זה בא לידי ביטוי בעצם – העדפה מתקנת בקליטה ובקביעות – אנחנו רואים שמשנת 2012, אגב המדיניות אושרה בנובמבר 2013, ובשנתיים וחצי האחרונות אנחנו רואים שקלטנו 63 עובדים מבני העדה, שהם 50% מסך הכל העובדים. זאת אומרת, מה שאני רוצה להביא לידי ביטוי באמירה הזאת, שיש כאן מכפיל כוח. אנחנו כאן בעצם בשלוש שנים עשינו את מה שלא עשו בחברת חשמל ב-20 שנים, וזה כתוצאה מהמדיניות המכוונת ומהחלטת דירקטוריון.

בנוסף, בשנת 2014 אנחנו כבר עומדים על היקף קליטות של 4.8% - - -

עמית, אני מוכרח לשאול שאלה. 63 עובדים זה כולל את אותם עובדים שהתקבלו לעבודה בשנות ה-90 לצורך העניין?

לא, לא, לא, בשנתיים וחצי האחרונות.

בשנתיים וחצי האחרונות הוספתם והגדלתם?

כן. ומבחינת הקביעויות, בשורה התחתונה אנחנו רואים שהחל מנובמבר 2013 ועד מאי 2014 – אנחנו מדברים על שישה חודשים סך הכל – אנחנו כבר הענקנו 13 קביעויות לעובדים בני העדה האתיופית, שהם מהווים 6% מסך הקביעויות. זה שיעור שמסמן מגמה, זה שיעור שמסמן מדיניות מיושמת.

בואו נראה את זה בשקף הבא.

שאלתי אותך קודם – בגל הפיטורים הקרוב, אתם מפטרים, בוא נגיד כך, את אלה שקיבלתם במשך שנים? לא הבנתי.

5 ו-10 שנים.

אתם פיטרתם אנשים, יש פה אנשים - - -

רגע, סליחה, לא נתתי לך רשות דיבור.

לא ענית לי על זה.

חבר הכנסת מיכאלי שאל שאלה.

אני רוצה לדעת, אם אתם מקבלים עובדים במשך שנים ואתם מפטרים אותם בגל הקרוב, שאני מבין שהוא גל פיטורים די גדול אצלכם.

כן, נכון.

איך אתם נותנים חסינות לאותם עובדים שעשינו מאמצים לקבל אותם, שלא יפטרו אותם מחר.

קודם כל לצערנו אנחנו באמת נמצאים גם בסיטואציה של שחרור עובדים. חברת החשמל לא יכולה להכיל 100 אחוז עובדים קבועים.

המילה היפה היום זה שחרור?

כן, אבל מצד שאני אנחנו מצפים מחברת החשמל ותמיד אנחנו מתלוננים שיש להם יותר מדי עובדים ויותר מדי תנאים. אז גם פה - - -

אבל יואל, פולטים פה אנשים - - -

רגע, שנייה, לא נתתי לך רשות דיבור. אתה לא יכול לדבר, לא הצגת את עצמך לפרוטוקול. אני לא יכול לתת לך את רשות הדיבור, אתה יושב במקום של חברי הכנסת ואתה מרשה לעצמך לדבר.

לא, כי מפטרים - - -

עוד פעם, אני מבקש. אני לא נוהג לעשות את זה, אבל ביקשתי. אני חושב שאנחנו צריכים לדרוש את זה כי אנחנו מכירים את זה בחברות הממשלתיות שבשביל לא לתת קביעות מפטרים עובדים. העובד נקלט – אם הוא עובד פחות טוב או יותר טוב, אני חושב שאנחנו צריכים למצוא פה את הפתרון שלנו. אנחנו צריכים לבוא עם דרישה, לחשוב על איזו שהיא דרישה.

בצורה מסודרת, נכון. אולי אפילו בחקיקה. תראה, אדוני יושב הראש, אני נאלצת ללכת, אבל לפני שאני הולכת, כן חשוב לי לומר, וכמו שאמרתי היום זה היום הבינלאומי לציון המאבק נגד גזענות. יש בוועדת חינוך דיון מאד מאד חשוב, לא פחות חשוב.

מה שחשוב לי להגיד, קודם כל ניכרת ההשקעה של חברת החשמל ואני חושבת שצריך להגיד גם מילה טובה.

היא מסכמת את הדיון כבר.

העובדה שהעברתם החלטת דירקטוריון, היא לא דבר מובן מאליו וזה חשוב שייעשה, ואני חושבת שחברות אחרות צריכות לקחת דוגמא. עם זאת, העלו פה שאלה שהיא מאד חשובה ואני חושבת שגם התקיים שיח עם חברת החשמל בנוגע לזה. זו לא חכמה שיהיו פה דלתות מסתובבות. אם יש אנשים שהם כבר אותרו וכבר הגיעו ועבדו ונבחנו וכושרם הובא לידי ביטוי, אני חושבת שאתם צריכים לעשות את מירב המאמצים שהם לא יפוטרו.

עם זאת, בוודאי שאנחנו לא רוצים להיות הילד החורג והחריג של החברה הישראלית, אבל אתם צריכים באמת במגבלת ההחלטות שהתקבלו - גם על ידי האוצר ועל ידי אחרים – לתת את ההעדפה של הישארות בתוך החברה ולדעת שעשיתם את כל המאמצים.

תודה רבה לך אדוני יושב הראש ויישר כוח.

כן, אנחנו צריכים לבוא עם משהו מסודר לכל החברות. תודה רבה לחברת הכנסת תמנו-שטה.

אנחנו ממשיכים.

השקף האחרון. אני מסיים בשקף הזה, כשבעצם אנחנו נמשיך לקיים שיתופי פעולה כמו שהזכרנו, עם כל העמותות והגופים הציבוריים שיוכלו לסייע בידינו לעמוד הן ביעדי הקליטה והן ביעדי גיוס עובדים לשרשרת החשמל בעיסוקים ארוכי טווח.

אנחנו רואים בנשים מקרב המגזר כוח מרכזי לשינוי, ולכן תשומת הלב שלנו תהיה בתוך עולם הגיוס, לתת תשומת לב לגיוס נשים.

בנוסף, הוזכר כאן הרב פויירשטיין, אנחנו התאמנו את מבחני הקבלה שלנו בחברה לאוכלוסייה, וכיום המבחנים מסייעים בידינו גם להתגבר על השוני התרבות שבא לידי ביטוי גם בנושא.

נכון, אנחנו התחלנו לעשות. אנחנו לא עשינו מספיק בשנים שקודם לכן. תמיד יהיו סיפורים קשים, גם בנושא של שחרור עובדים. אין לי אלא אמפטיה לעובדים שאנחנו משחררים מהחברה, שהם לא רק בני העדה האתיופית, הם גם ממגזרים אחרים וגם מכל גווני האוכלוסייה. אנחנו חיים תחת עולם קיבוצי, אנחנו חיים תחת פרויקטים שמסתיימים, אבל כן, להבדיל משנים קודמות, אנחנו לא מדברים אלא גם עושים ולא רק עושים, אלא גם מעבירים החלטת דירקטוריון, ולא רק החלטת דירקטוריון, אלא גם החלטת דירקטוריון שבאה לידי ביטוי במספרים אמיתיים.

תודה.

תודה רבה לעמית אברקוביץ.

אני רוצה לשבח. אנחנו לא צריכים רק להוריד מוטיבציה, כי יש כאלה שעושים ומיישמים ואנחנו באמת רואים אחוז מהעובדים שנקלטו לאחרונה בחברת החשמל ואנחנו גם רואים כוונות לעתיד, כך שאנחנו שמחים על כך. אני עוד יותר שמח על כך שהעברתם החלטה בדירקטוריון, וזה מה שהייתי רוצה לראות גם בחברות האחרות, וכך באמת אנחנו יודעים שישנה נכונות ליישם את החוק.

הייתי רוצה לשמוע בבקשה את אורן בלושטיין, עוזר מנכ"ל חברת מד"א – שם שיעור המועסקים הוא 0.4%. הוא ישנו כאן? הוא היה פה. טוב, עם האחוזים האלה אנחנו מקווים שהוא יחזור.

מיקי מירו, רשות השידור, בבקשה.

לצערי אתמול הפילו עלינו את הבומבה הנוראית הזאת שרוצים לחסל אותנו. זה עצוב מאד, זה כתם לדמוקרטיה הישראלית. שידור ציבורי מפואר, שפועל מאז 1936 וליווה את המדינה - - -

אבל בוא נתייחס לנקודה שלנו, בסדר?

אני נכנס, כי זה בדיוק נוגע בדבר הזה, מפני שהשידור הציבורי זה בדיוק המקום שבו אפשר לתת יתרון לדברים שאתם מדברים עליהם, גם מבחינת הייצוג של שידור בשפה האמהרית וברוסית ובעוד הרבה שפות – 13 שפות, כי אנחנו מדינה קולטת עלייה. אבל במשך הרבה זמן אנחנו חנוקים, חונקים אותנו, מייבשים אותנו בשל הנסיבות.

היה שיח על הרפורמה ולא מאפשרים לנו לקלוט. בהתחלה אמרו תקלטו אחד על שניים, גם זה נחסם מזמן. כך שאפילו לשפה הטיגרית, ששם פרש אדם יקר בשם אברהם ירדאי, אין לי אפשרות היום להכניס לצערי. זאת אומרת שהמצב הזה של חסימה טואטלית, ולא שחסרים מועמדים, יש לנו המון מועמדים נפלאים לאייש את המשרה הזאת, אבל לא ניתן. כך גם לשפה האמהרית.

אני אומר את זה בעצב רב, כי זה גם ארגון במשבר וגם הדבר החשוב, האמירה, קראתי את החוק החדש שמוצע, אין שם אזכור בכלל לעניין שזו מדינה קולטת עלייה. זאת אומרת מה יהיה בעתיד? מה רוצים פה, רק לחזור אחורה?

אני חושב שלא בוועדה הזאת אנחנו נפתור את הבעיות של רשות השידור.

לא, אני רק אומר שתיקחו את זה לתשומת לבכם, מפני שזה יגיע לפתחכם. כי פשוט אין שם שום נגיעה למי שלא ישראלי. אין שם נגיעה למדינה קולטת עליה, וצריך לקחת את זה בחשבון, כי נרצה בעתיד, זה לא יהיה אני, זה יהיה מישהו אחר. יבואו לקלוט עולים מאתיופיה, עולים מחבר המדינות, לא תהיה שם שום עדיפות, לא יהיה שם ייצוג הולם, כי זה לא דבר שנזכר. אין שם חשיבות לנושא הזה.

תודה למר מיקי מירו.

רק צריך לזכור גם שנכון שיש באמת דיונים ורפורמות ומדברים על כך הרבה שנים, אבל נכון לעכשיו, גם באמהרית וגם בטיגרית, זה לא אמור לפגוע עכשיו. יש משרות ייעודיות, המדינה לא עצרה את התקציב, היא לא אמרה קאט עכשיו. זאת אומרת שצריך להמשיך באותו קו לא כאמצעי לחץ, אלא במקביל. לראות אם יש מישהו שפרש, מי צריך להיכנס במקומו, על אחת כמה וכמה היום, בעקבות הדיון הזה.

כן, אני אשמח שאתם תלחצו על הממונה על השכר גם על מי שצריך, כדי שזה יהיה. אני עומד עם אנשים שאני רוצה לקלוט אותם ולא יכול לקלוט אותם.

על אותו תקציב שהיה.

תודה רבה למיקי מירו מרשות השידור.

אני מתנצל, אני יוצא לדקה, יש לי שיחת טלפון מאד מאד חשובה, וימשיך חבר הוועדה מוטי יוגב את הדיון, ואני כבר אחזור.

(היו"ר מרדכי יוגב)

גברת אורית נתן, מנהלת משאבי אנוש מהמוסד לבטיחות וגהות, בבקשה. ראיתי שהשיעור אצלכם כרגע על אפס.

נכון. סך הכל עובדי המוסד מונים 102 עובדים.

יש לכם כיוון רק בעלייה.

ויש גם כוונות. סך הכל, כמו שאמרתי, יש לנו 102 עובדים במשרות תקניות. אין לנו עובדים יוצאי העדה האתיופית. אנחנו כינסנו את המנהלה שלנו בנובמבר האחרון וקיבלנו החלטה לסמן תפקידים. יש לנו בממוצע בין שלושה לחמישה תפקידים מתפנים אל מול פרישות, בשנה, ואנחנו מסמנים תפקידים, לפחות אחד מתוך אותם שלושה בשנה, לטובת העדה האתיופית.

איוש התפקידים שלנו נעשה על ידי מכרז פומבי, דרך כלי התקשורת הרגילים, בעיתונות, ולצערנו פשוט לא פונים אלינו מבני העדה האתיופית. ברגע שיהיה מועמד מבין העדה האתיופית, שיתמודד במכרז, אנחנו נעשה יותר מכל מה שניתן כדי לעשות העדפה מתקנת ולאתר אותו אל בין שורותינו.

אז נשמח קודם כל לשתף פעולה. שנית, אני חושב שכדי להדביק את הפער, באמת, זו חברה ממשלתית ואני חושב שהיא צריכה להיות דוגמא לאחרים. אנחנו צריכים לחשוב על אפילו לא רק אחד מתוך שלושה, כי אתם לא נמצאים במצב שזה למעלה כדי להתקדם, אלא מאפס. לכן צריך להחליט החלטה – שניים מתוך שלושה לפחות שיהיו יוצאי אתיופיה.

אני אומר יותר מזה. אפילו כל אחד מהתפקידים המתפנים, אנחנו מוכנים שהוא יהיה מיועד עבור העדה האתיופית. ברגע שעובד עדה אתיופית יתמודד במכרז הפומבי כשווה מול שווים, יעמוד בקריטריונים הנדרשים לתפקיד, אנחנו נדע וניתן העדפה מתקנת. אנחנו רק צריכים שבני העדה האתיופית יגיעו.

יש לי עצה בשבילכם, אבל אנחנו חייבים לרוץ הלאה. קחו נתונים מאכ"א בצה"ל לגבי בוגרי העדה האתיופית שעברו את קורס הבטיחות בצה"ל, אפשר להתחבר, אנשים פה ידעו לחבר אתכם אפילו למי שעוסק בזה שנים בצה"ל, ושם יש אנשים עם אוריינטציה, שלפי דעתי גם עסקו בכך. אבל אני לא רוצה להאריך כרגע את הדיבור בעניין.

אפשר רק לשאול את השאלה הרלבנטית?

כן, אבל בקצרה, כי יש לנו פה עוד הרבה דוברים.

רק שאלה, אני לא מצליח להבין, כי אם כולם עומדים בקריטריונים, למה הם נחשבים כהעדפה מתקנת, אם הם יכולים להתקבל כמו - - -

פשוט לא פונים אלינו.

לא, אני אומר אם הם מתקבלים כמועמדים רגילים, למה צריך לתייג אותם כזוכים להעדפה מתקנת?

על מנת לוודא שבאמת תהיה קליטה. אמרנו, מכיוון שפורשים אצלנו בין שלושה לחמישה בשנה, אחד בוודאות אנחנו ניתן לו העדפה מתקנת.

זה לא העדפה מתקנת, שאת מקבלת אותו כי את עיוורת צבעים כרגע ואת נטולת גזענות, אבל אם את מקבלת בן אדם כי הוא ראוי למשרה הזאת, סליחה, זו לא העדפה מתקנת, את מקבלת אותו בגלל - - -

טוב, אנחנו צריכים להמשיך הלאה.

הגברת גליה אמיר.

לא, סליחה, אולי לא הובנתי נכון. אם יהיו שניים באותם נתונים, ברגע שיהיה בן העדה האתיופית – הוא יתקבל. זו ההעדפה המתקנת שאנחנו מתכוונים. אני אומרת שזה לא רק לתפקיד אחד, מבחינתנו זה לכל התפקידים.

אנחנו הבנו. יש רצון ובמעקב נצטרך גם לראות תוצאות, בעזרת השם.

גברת גליה אמיר מרשות החברות הממשלתיות, בבקשה.

שלום, צהריים טובים. את הדו"ח שלנו על נתוני שנת 2013 אנחנו טרם הגשנו, כפי שהבהרנו מראש לוועדה. הנתונים בין 2011 ל-2012 מראים על גידול בכלל המועסקים בני העדה האתיופית בחברות הממשלתיות, מ-0.68% ל-1%. כאמור, נתונים מלאים על שנת 2013 עדיין אין לנו, ואני מקווה שלקראת הוועדה הבאה כבר נגיש את הדו"ח, כמדי שנה.

אפשר לדעת את הסיבה למה אין את הדו"ח של שנת 2013? כי בדרך כלל גוף - - -

מספר חברות טרם העבירו לנו - - -

לא, לא, אבל אני אומר שכדי שלא נעשה עבודה קלה, בכל זאת זו ועדה בכנסת ישראל, אנחנו דרשנו משהו. אני לא תוקף אותך, אבל יש משהו בזה גם, כי אנחנו מדברים על שנת 2013 כשאנחנו באמצע שנת 2014.

דו"חות תמיד מוגשים בעצם בדיעבד ולאחר מעשה.

ינואר-פברואר. אני אומר את זה כדי שלא נעשה עבודה קלה, כי זה ביזוי.

אנחנו ... ... וגם דו"ח לשנת 2012, ואתם תקבלו דו"ח גם לשנת 2013, שטרם נסגר, מפני שמספר חברות טרם העבירו נתונים. זו הסיבה.

גברת ג'נט שלום מהנציבות לשוויון הזדמנויות, משרד הכלכלה, כן.

קודם כל שלום לכולם. אני חושבת שזה באמת דיון חשוב. אני רוצה להגיד כמה דברים. אחד, לוועדה, אני הייתי רוצה שתלחצו גם על החברות וגם על הרשויות המקומיות, לשלוח דיווח שלא מדבר רק על אחוזים וכמה יש בכללי. כשאנחנו מדברים על ייצוג הולם, אנחנו מדברים על ייצוג הולם לאורך ולרוחב. ייצוג הולם חייב להיות איכותי, וצריך לדעת איפה ממוקמים האנשים שמגייסים אותם. כי אם מגייסים רק למשרות כלליות וגם למשרות לא איכותיות, חשוב לדעת שזה לא עומד בדרישות החוק.

ברמה השנייה, אני שמעתי אותך מדברת על ייעוד משרות ועל זה שאתם לא מגיעים לאוכלוסייה האתיופית. סליחה שאני אומרת, אם אתם באמת רוצים להשיג למשרה הזאת אתיופי, אז תייעדו את המשרה מהתחלה. הרי מה שאת מתארת זה שאתם פונים בכללי ואנשים לא מגיעים אליכם. תעשו את הצעד האקטיבי, שזה חובה של כל מי שחלה עליו חובת ייצוג הולם, כדי להגיע לאוכלוסייה הזאת. אם בפרסומים שלכם, כמו שחברת החשמל עושה, תכתבו שתינתן עדיפות ליוצאי אתיופיה. תאמינו לי שיגיעו אליכם קורות חיים.
נקודה שלישית והכי חשובה, זה שנציבות שוויון הזדמנויות מגייסת עכשיו עורך דין אתיופי, אז בבקשה, כל מי שיש לו קורות חיים – תעבירו לנו. יוצא העדה האתיופית.

כמה עובדים יש אצלכם כבר, אם פתחת בזה?

אנחנו בסך הכל כולה עשרה עובדים עם שני מתמחים. היה לנו מקרה קודם שלצערנו עורכת הדין עברה למקום אחר, ואנחנו מחפשים עכשיו עורך דין אתיופי חדש.

טוב, תודה רבה לגברת ג'נט שלום.

זיוה מקונן, מנהלת האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, בבקשה.

כבוד יושב הראש, האמת היא שכשאנחנו דחפנו את החוק הזה, חשבנו שלאחר החקיקה, זה יישום וזהו. וכל פעם, גם בתהליך החקיקה, מצאנו את החסמים גם של משרד הפנים או אחרים שצריכים עובדים מקצועיים. אנחנו לא ביקשנו שאף אחד יעשה טובה, שיקלוט יוצא אתיופיה בגלל שהוא ממוצא אתיופי. אנחנו רוצים שיהיה ייצוג בגלל שבאמת יש את החסם של הצבע. לא מגיעים אליכם בכלל לראיון. תעשו את הפעולות.

לדעתי, אני מרגישה, וזה דיון שביעי, עשירי אולי, עם הכנסת הקודמת, שמתקיים פה, ואני מרגישה שאנחנו באים וחוזרים לאותו מקום של כל גוף שבא ואומר – אין לנו נתונים. סליחה. אם הוועדה מתכנסת ומבקשת נתונים עוד לפני, אני מצפה שיבואו עם נתונים, כל המשרדים. לדעתי זה זלזול, אבל בזה הכנסת תטפל כבר, ולא אני.
הדבר השני, ניסוח החוק. כמו שציין עורך הדין דסה, בניסוח החוק מצוין – בנסיבות העניין - וזה נותן פרצה לאותם תאגידים, חברות ממשלתיות והרשויות המקומיות, לא ליישם את החוק. לכן אני מבקשת ומציעה לחברי הכנסת לתקן את החוק, ולהכניס גם את משרד החינוך ואת כוח ההוראה. לא יכול להיות שיש 140,000 ומשהו מורים במשרד החינוך, ואין ייצוג של יוצאי אתיופיה, ושם חובה שיהיה ייצוג.

הדבר הנוסף שאני רוצה לציין, הוא התפיסה המאד מאד בעייתית שבאים ואומרים – אולי נדבר ברדיו באמהרית. אנחנו מדברים על אנשים שנמצאים פה, רובם 30 שנה בארץ, מדברים עברית. אתם בטח לא מתכוונים לקלוט עובדים דוברי אמהרית, ואחר כך גם מתורגמן שיעבוד אתכם. אז סליחה, אנחנו מבקשים רק הנגשה, ואל תתייגו לנו קבוצה שלמה כעולים חדשים וכו' וכו'. תצאו מהדבר הזה.

הייתי רוצה לדעת מה קורה במשרד ראש הממשלה. במשרד ראש הממשלה יש ייצוג של עובד? משרד הפנים? משרד המשפטים? במשרד הפנים אפס עובדים. אפס.

אני לא אחראי על משרד הפנים, אני אחראי על הרשויות המקומיות.

ברשויות המקומיות זה משהו אחר. אני מדברת על משרד הפנים. משרד הפנים עצמו – אפס עובדים.
עכשיו לגבי נציבות שירות המדינה. גם אצלכם, כמה עובדים יוצאי אתיופיה יש? אפס עובדים. אז באמת. נאה דורש, נאה מקיים. אתם קודם כל תיישמו את החוק אצלכם ואחר כך תדרשו מאחרים שיישמו את החוק. זה לא הגיוני שעובד יוצא אתיופיה יוצא, זהו, מתעלמים מזה ואחר כך לא מיישמים.

הדבר הנוסף שאני רוצה לציין הוא, שהייצוג ההולם וההרחבה צריכה להיות באמת כמו שאמרה חברת הכנסת תמנו-שטה, הזכות של כל עובד ומעסיק, שיש לו גיוון של האוכלוסייה. אנחנו לא רוצים באמת, באמת שיעשו לנו טובה. ואני מרגישה כל פעם שעושים לנו טובה שקולטים עובד יוצא אתיופיה. אל תעשו טובה. תקלטו עובדים כדי שיהיה טוב לכלל החברה וכדי שכולנו נרגיש שווים, ולא ממיינים אותנו רק בגלל הצבע.

טוב, אלף תודה לזיוה. ב', אני לוקח רגע פריבילגיה לומר כמה מילים, כי גם אני מאחר ואחר כך אני אשאר פה עד שיושב הראש יחזור.

במילים קצרות מאד, אני מאלה שחושבים שהחוק הוא חשוב והוא גם זכות. הוא זכות לכולנו, למדינת ישראל, בפרפראזה ההפוכה של המערכון לול – לקלוט כל עלייה ועלייה באופן הכי חיובי. ואם אנחנו נמצאים מחר ביום הזיכרון לזכר יהודי אתיופיה שנספו במסע מסודן, אז ציינתי פסוק – "כולם כעדי תלבשי". המחרוזת של עם ישראל יפה יותר כאשר כל החרוזים, על כל צבעיהם, באים ומתקבצים פה.

אני חושב שככל שהתפקידים הם בכירים יותר, ואני אומר את זה פה לכל המשרדים, לכל הרשויות, אז ככה הם מושכים אחריהם את בני העדה. קצין סגן אלוף מושך אחריו. הוא חוזר הביתה, החברה בשכונה רוצים להיות כמוהו.

אני יודע לספר פה על הר גילה, בשכונת בית ישראל היה מצב של אפס גיוס, והגענו למצב היום של 99% גיוס, מדוגמא אישית של אנשים שהתחילו להוביל. כך גם ברשות השידור וכך גם בכל משרד ומשרד, והם יהיו טובים.

הדבר הנוסף, באמת מה שאמרו פה לזמן את הרב פויירשטיין, ממלא מקומו של פרופסור פויירשטיין לוועדה הבאה, דנה, כפי שנאמר פה על ידי נציג נציב שירות המדינה, מר רונן שפירא. זה יסייע לכולם וההתחברות תהיה לפי דעתי מקצועית יותר.

בתמצית ובקצרה, אני מציע גם לנציגי העדה ואני אומר לזיוה ואומר גם לאחרים, כולם, למצוא את הדרך להביא את ריכוז התפקידים לכל ריכוזי העדה. קרי, איך מרונן שפירא לוקחים ומפיצים - - -

אנחנו מוכנים לפרסם.

ובדרך נוספת, ברשותך, למצוא דרך לסייע דרך המפעלים השונים. אני גם אשתדל לסייע בזה, איך מסייעים לנציגי העדה, כל הסיפור של קורות חיים וראיונות שמהווים נקודות טורפה, איך מסייעים להם לעבור את זה. יש עוד ארגונים שעוסקים בכך, ואני גם אחשוב על זה, איך עושים את זה עוד ועוד כדי לסייע להם בהצלחה ראיון הקבלה, או לעבור את המשוכות הללו.
אני חושב שזה שיושב ראש הוועדה והנהלת הוועדה רוצים ליצור פה את המעקב, ככה זה עובד. אני גם יושב ראש ועדת משנה של וועדת החוץ והביטחון, ודברים פועלים באופן סיזיפי, אבל מוועדה לוועדה יש עוד שניים ויש עוד שלושה, וזו ההצלחה, ואחר כך בטור הנדסי, זה יהיה כבר טבעי.

ולסיים בפרפראזה של השיר הנפלא ששם המחבר היה חיים אידיסיס אם אני לא טועה, אבל של שלמה גרוניך – בקרוב נגאל, עוד נגיע לירושלים ולארץ ישראל, ועוד נראה גם רמטכ"ל, ראש ממשלה או נשיא. אמרו את זה פעם. תראו, העדה הפרסית כבר הצליחה, כבר היה לה רמטכ"ל – מופז. אז אין סיבה שהעדה האתיופית לא תצליח, ובאמת נראה כשווים בין שווים.

אני מתנצל שאני צריך לצאת.

(היו"ר יואל רזבוזוב)

תודה לחבר הכנסת מוטי יוגב.

חברים, נשמע כעת את רחל אלמו, נציגת חברת רפאל מערכות, בבקשה.

שלום לכולם. רציתי לדבר בשני כובעים. אני בתוך הארגון בעצם יועצת ארגונית שיושבת בהנהלה. יש לי קשר ישיר לסמנכ"ל משאבי אנוש בארגון, ואני יכולה לספר לכם איך זה נראה בצד הזה של משאבי האנוש.

הרצון הוא רצון אמיתי. אני יכולה לבוא ובעצם לצורך העניין אם יש מישהו שהוא מועמד אתיופי, זה תמיד מגיע לפתחו והוא מקבל החלטה וההחלטה תמומש על ידינו, כדי שיוכל באמת לקבל יישום ולעבוד ברפאל.

אנחנו עושים פעילות מוטה קריירה, שאני רואה גם את הנציג לשעבר, נכון, אתה כבר לא שם? שעשינו פעילות ברוכה איתו. הקושי העיקרי שאנחנו מתמודדים איתו, הוא בעיקר בהיבט הזה של לאתר את המועמדים, או כאלה שיהיו מוכנים לעבוד בצפון, כי בעצם רפאל נמצאת בקריות, למי שלא מכיר. אז אלף, במקום הזה יש בעיה.

דבר נוסף, ממה שלמדתי מכם על הנושא של צביעת משרות, שזה בהחלט יכול להיות משהו שהוא פעילות שבאמת תעזור לעשות את זה, שאני לוקחת את זה לתשומת ליבי ואולי נעשה איזו שהיא פעילות כזו. ההיבט שאני מסתכלת עליו בכובע השני שלי, כמישהי שהיא יוצאת העדה, יש לזה איזו שהיא חשיבה של אפליה מתקנת. אז גם כשאת צובעת משרות, יש פה איזו שהיא חשיבה, לצורך העניין, של אנשים כמותי, שאולי מדובר פה באפליה מתקנת.

שוב, אין לנו בעיה לעשות את הפעילות הזאת, אני חושבת שזה בהחלט משהו שיכול להיות מיושם, אבל צריך לקחת את זה בחשבון.

הרעיון של העדפה מתקנת, סליחה שאני אומרת, כי בעיני זה אחד הרעיונות היפים ביותר שיש. הרעיון של העדפה מתקנת זה לא לקחת אנשים לא ראויים ולשים אותם במשרות. הרעיון של העדפה מתקנת יוצא מנקודת הנחה שיש אנשים שקיבלו פחות בחיים ולמרות זאת הם הגיעו לנקודה שווה לאנשים אחרים שקיבלו יותר. ולכן אנחנו ניתן להם בוסט קטן, כי הם היו צריכים להתאמץ יותר בשביל להגיע לאותו מקום.
ולכן לא צריכה להיות בושה - לא לאף אחד להתקבל לעבודה דרך העדפה מתקנת, ולא לאף אחד לתת אותה.

אני קודם כל מתחברת לכל מה שאת אומרת וזה בהחלט משהו שהוא נכון. השאלה בצביעת משרות, האם אני כמישהו שבעצם ניגש למשהו שהוא צבוע ואומר שיש בעצם העדפה לבני העדה האתיופית, מבין שזו בעצם העדפה לא במובן של אפליה מתקנת, אלא העדפה על סמך הכישורים שלי – אני שווה בין שווים – וכשאני מגיע לפתחו של בחירה של מועמד - - -

אני חייב להגיד משפט. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שבארץ יש יוצאי אתיופיה מוכשרים, בעלי יכולות - - -

בהחלט.

והם לא מתקבלים בגלל מבחנים לא נכונים או בגלל גזענות, אני אגיד את זה באופן ברור, בגלל סטיגמה. זאת אומרת אנשים מוכשרים שלא מגיעים למקומות הנכונים, בכלל בלי שום קשר ליכולות.

לכן אנחנו מדברים לא על לקבל אנשים שאין להם שום מושג, כי זה יכול להביא לתוצאות הפוכות. לקבל אנשים ראויים ונכונים, אשר לא מתקבלים.

תודה. תודה לרחל אלמו.

יש לי רק עוד משהו אחד לומר, בבקשה.

ממש משפט.

קודם כל אנחנו עושים כן פעילות מול מכוני האבחון שאנחנו עובדים איתם. עוד דבר שאני רוצה ככה שתחשבו עליו, יש פה איזה שהוא יישום של חוק שבעצם מדבר על כך שבני משפחה לא יכולים להיות מועסקים בתוך חברה ממשלתית. זה משהו שהוא בעייתי גם כן כדי לאכוף את החוק הנוסף הזה, שלצורך העניין אם יש לי בני משפחה שיכולים לעבוד בתוך המקום הזה, אז - - -

אין לנו את זה, תאמיני לי. הלוואי ונגיע לזה.

חברים, זה לא כאן. רגע, אני עוצר. לא נדבר על זה ולא נפתח את זה.

אדוני, אני מוכרח לומר.

לא, לא.

אני לא הבנתי מגברת אלמו שום דבר. אנחנו ביקשנו לקבל נתונים, אנחנו מקבלים הרצאה. זו הרצאה מאד יפה, אבל זה לא המקום. אני רוצה לדעת נתונים.

חברים, רגע.

יש לך נתונים להגיד לנו?

כן, בהחלט.

זה מה שאנחנו רוצים.

חברים, אבל לא אתה צריך לבקש נתונים, אנחנו צריכים לבקש, חברי הכנסת כאן. זה אחד. דבר שני, לא מתפרצים לדיון.

עכשיו אני רוצה לתת את זכות הדיבור לאריה קודש, ראש אגף כוח אדם ברשות שדות התעופה, בבקשה.

אני אדבר יותר בנושא של נתונים, אז אני אשמח אתכם קצת. בשנת 2012, אחרי שחוקקו את החוק בשנת 2011, אנחנו העברנו החלטת הנהלה ומועצה, כאשר התארגנו עם תכנית עבודה מסודרת משלב הפרסום, לבני העדה, כולל שלב המיון, עבודה עם מכוני השמה. יש מבחנים, מי שלא יודע, היום אתיופים יכולים להיבחן בשפה האמהרית למרבית המקצועות בחברות שאנחנו עובדים איתן, כולל צביעת משרות, כולל תמיכה סוציאלית של עובדת סוציאלית, כולל הסעות לעבודה וכולל אירוח של בני העדה, נבחרי העדה.

ברמת הנתונים, אנחנו מעסיקים היום 236 עובדים אתיופים. מתוך 1,500 עובדים קבועים יש לנו 20 עובדים אתיופים. התחלנו עם שניים בשנת 2011. היום יש 20 עובדים קבועים. תיכף אני אפרט. אני יודע שזאת השאלה של שנה שעברה, אז יש לי תשובה גם לשנה הזו.

בסך הכל, מרבית העובדים הקבועים שלנו הם בחטיבות התפעול וחטיבות שירות לנוסע. השנה הכנסנו שתי דיילות מודיעין לחטיבת שירות לנוסע והכנסנו שני הנדסאים. צבענו משרות בחטיבת האחזקה והם נקלטו לעבודה והם במסלול לקביעות.

בנוסף ל-20 העובדים הקבועים יש לנו 66 עובדים שמועסקים במסלול לקביעות. מי שיהיה טוב מתוכם, בעתיד יקבל קביעות. זה חוזה ארוך טווח. יתר העובדים כמובן מועסקים אצלנו בחטיבת הביטחון. יש לנו 91 עובדי קבלן שניתן לספור אותם. יש הרבה מאד קבלנים שלא מעבירים נתונים, אבל אנחנו הולכים להכניס - כבר הכנסנו את זה לחוזים החדשים – הולכים להכניס את זה לכלל החוזים. ישנה בעיה גם בספירה, כי אתה לא יכול לציין במחשב האם הוא יוצא אתיופיה. אנחנו לא כותבים אם הוא מרוקאי, רוסי. אז יש קושי בספירת הנתונים, אבל אלה הנתונים הנוכחיים שאנחנו למעשה נותנים.

יש לנו 56 עובדים שהם עובדים בחטיבת שירות לנוסע בשער המדינה בנתב"ג, ואנחנו מאד גאים בזה.

תודה רבה, יישר כוח, אריה קדוש, ראש אגף כוח אדם.

כמה תפקידי ניהול יש לכם בכלל מהעדה?

לצערי הרב, בכל תפקידי הניהול שאנחנו מפרסמים במכרזים פומביים, אין מועמדים אתיופים. אני עושה את המכרזים האלה. אין מועמדים אתיופים. שווה להגיש מועמדות.

איפה אתם מפרסמים?

בכל העיתונים, לפי התקשיר. גם באתר האינטרנט של הרשות, גם באתרי - - -

צריך לעקוב. נציגי הארגונים, זאת העבודה שלכם, שתעזרו להעביר את זה הלאה.

השאלה אם אפשר לעשות פה פעולה יזומה. אני הייתי מציע לגופים לחשוב על פעולות יזומות. פעולות יזומות זה אומר שלפעמים, גם אם אנחנו מייעדים - - -

אז מה שאנחנו נעשה, אנחנו נקשור את הגופים לאותן החברות ואתם תשמשו באותם הגופים שיודעים לפרסם את זה יותר טוב בקרב העדה.

חבר הכנסת סולומון, בבקשה. אנחנו מסכמים, חברים.

אז כמה משפטים. קודם כל אנחנו נמשיך לעקוב ולראות, וגם גופים שלא מגיעים ולא מדווחים זה אומר משהו, אז נצטרך לבדוק.

אני מאד שמח לראות שיש כמה גופים - - -

איזה גוף לא הגיע היום, אפשר לדעת?

יש כמה שלא הגיעו.

לא, מי שלא מגיע, גוף ממשלתי - - -

בסדר, חבר הכנסת מיכאלי, אנחנו - - -

צריך ליידע את השר.

נכון. יש כאלה שלא הגיעו, לכן אנחנו נעקוב. אני שמח מאד לראות שיש כמה חברות, וזה לא דבר של מה בכך שיש עלייה בכמה מהן ובכמה יש גם ירידה. וזה עוד דבר שצריך לבדוק, בכמה מן החברות יש ירידה במספר העובדים.

חייבים למצוא פתרונות של אכיפה. אני חושב שהבעיה המרכזית, בלי באמת להכביר במילים, זו האכיפה. הרבה גורמים פשוט לא מיישמים את זה.

רשויות מקומיות זו הבעיה לדעתי הכי קשה. 70% מבני הקהילה בכלל בארץ, מרוכזים ב-17 ערים ואנחנו יודעים שברשויות המקומיות זה ממש לוקה בחסר.

כשאנחנו מדברים על 1.5% או אחוז ומשהו שאנחנו נעלה אותו, 1.6% - מדובר על מינימום. לא מדובר רק על 1.6%. אנחנו מדברים על מספר מינימום, שמדובר באמת כאילו זו פשיטת רגל למעשה. זאת אומרת המצב כל כך חמור שאנחנו מדברים רק על אחוז.

דבר נוסף, אני שמח לראות - וזה לא מעכשיו – ישבנו עם חברת החשמל, גם עם חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, עשינו איתם ישיבות, ואני שמח לראות שלא רק מדברים, אלא גם עושים. אנחנו יודעים שנקלטו גם אנשים בקביעות.

רק עוד הערה אחת. אנשים שעבדו 10 או 15 שנים, נפלטו, גם אם הם מאגף הביצוע. אני חושב שכשמדובר באנשים שעבדו 10 או 15 שנה וצריך לעבוד במקום לקלוט חדשים. אלה אנשים שנתנו את החיים שלהם וצריך לראות אולי איך אפשר למזער את הנזק הזה.

ברכבת ישראל אותו דבר. אנחנו יודעים שנקלטו המון והדלת שלהם פתוחה, וצריך לבחון ובאמת להמשיך ולקלוט ולראות איך אנחנו מקדמים את זה.
דבר נוסף, ההפצה. הרבה אומרים איך אנחנו מגיעים. אפשר להגיע. למשל אתם הפצתם משרה מסוימת לפני שלושה שבועות. אני אומר לך, זה רץ בכל הרשתות. יש הרבה רשתות חברתיות של יוצאי אתיופיה, כל מיני ארגונים. אתה לא יודע, זה הגיע לכל כך הרבה אנשים, כי כל אחד מחובר לרשתות. יש להשתמש ברשתות האלה. הרשתות הן כלי עבודה שאפשר להשתמש בו.

וכמובן, פשר לדבר גם איתנו. עד אתמול היינו אנשי מקצוע, היום פוליטיקאים זה לא אומר הרבה. אז אפשר לעבוד איתנו גם. אנחנו לא נושכים. תדברו איתנו. אנחנו מחוברים להרבה גורמים.

דבר נוסף ואחרון, עורך הדין דסה, אתה דיברת על תיקון החוק, אז בואו נעשה את זה הלכה למעשה. נשב, נתקן ונראה איך אנחנו גם כן מסייעים בעניין הזה.

תודה רבה.

תודה רבה לחבר הכנסת שמעון סולומון.

אז כמו שאמרנו, יש לקשור גם את הארגונים לחברות, אבל נציין שגם לחברות יותר קל לפנות. יש לנו חברי כנסת שמכירים את כל הגורמים הרלבנטיים.

אני מבקש מחבר הכנסת סולומון, אחרי הדיון נלמד את הנתונים, כדי שנהיה מוכנים לפעם הבאה. נבדוק איזה חברות השתפרו, איזה ירדו, איזה חברות לא הגיעו לדיון, כדי שנתמקד. הדיון הבא יתקיים ב-22 ביולי, כמו שאמרנו.

אני קורא לכל הגופים, לשר הפנים ולרשות החברות הממשלתיות, להגיש את הדו"חות לוועדה כמתחייב בחוק.

כמו שאמרנו, אנחנו כוועדה נעשה את הדיונים האלה. אנחנו לא שמים איזה שהוא דד-ליין, אנחנו פשוט כל הזמן נעשה, ננהל את המערכת, עד שהחוק יישום.

חברים, תודה רבה.
<הישיבה ננעלה בשעה 13:30.>