PAGE
2
הוועדה לזכויות הילד
11/02/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 51
מישיבת הוועדה לזכויות הילד
יום שלישי, י"א באדר א התשע"ד (11 בפברואר 2014), שעה 14:00

"שומר המסך" בני נוער יוצרים אינטרנט טוב יותר - לציון היום הבינלאומי לאינטרנט בטוח

חברי הוועדה: אורלי לוי אבקסיס – היו"ר

טליה לוינס - מנהלת תחום מדיה, משרד התקשורת

יחיאל שבי - דובר, משרד התקשורת

רוני דיין - מנהל אגף טכנולוגיות מידע, משרד החינוך

אבי הדי - ר' חוליית בילוש נוער באח"מ, המשרד לביטחון פנים

עינב שוהם - עו"ד, הסניגוריה הציבורית

דורון אבני - מנהל אזורי טורקיה, ישראל והמזה"ת, גוגל ישראל

אברהם בר - אנליסט בכיר, גוגל ישראל

נועה אלפנט לפלר - מנהלת מדיניות וקשרי ממשל, גוגל ישראל

אורלי פרידמן מרטון - יועמ"ש ומנהלת אחריות תאגידית, חברת מיקרוסופט

מיקי אלון - הנהגת הורים ארצית

יונה פרסבורגר - מנהל תחום תוכן ופעילויות, עמותת נתיבי רשת

דוד קורן - מנכ"ל ער"ן, עמותת ער"ן - עזרה ראשונה נפשית

עקיבא גנז - סמנכ"ל אינטרנט רימון

אורלי אהרוני - רכזת "שומרי המסך", אורט

לידור הופטמן - מנהל פרויקט "שומרי מסך", אורט

הדס כהן - רכזת פרויקט "שומרי מסך"

הדס טולדנו - רכזת "שומרי המסך", אורט

רינת גורניק - "שומרי מסך", אורט

הדר הרשקוביץ - תלמידה, אורט

איתי ייפרמוב - תלמיד, אורט

עדן לרר - תלמידה, אורט

ניב בלטר - תלמיד, אורט

דניאל איפלן - ש"ש, אורט

אור בוסתן - ש"ש, אורט

דורית הרשקוביץ - הורה מלווה, אורט

רחל סעדה
רשמת פרלמנטרית
שרון רפאלי
"שומר המסך" בני נוער יוצרים אינטרנט טוב יותר - לציון היום הבינלאומי לאינטרנט בטוח

צהריים טובים. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד. היום 11 בפברואר 2014, י"א באדר א' התשע"ד. הנושא היום הוא "שומר מסך" – בני נוער יוצרים אינטרנט טוב יותר – לציון היום הבינלאומי לאינטרנט בטוח. אני באה עכשיו מכנס באר-שבע שבו דיברנו על נושאים שבהם אנחנו מגנים על הילדים במגוון של תחומים. כמובן, ציינתי גם את נושא הגלישה הבטוחה. זה מאוד חשוב. מי שראה את הסקרים גם ב"גלובס" וגם "בידיעות אחרונות" ראה שההורים חרדים ממה שקורה ברשת. רוב ההורים ציינו את החשש מחשיפה של הילדים לתכנים לא ראויים. כשנשאלו שם מה הכי מטריד, אז כמובן, החשיפה לחומר פורנוגרפי, להטרדות מיניות ולא פחות מזה גם לנושא של ההצקות החברתיות, של החרם. לצערנו הרב, החרם הוא לא רק ב"פייסבוק", הוא עבר עכשיו גם ל"וואטסאפ". הקלות הבלתי נסבלת הזאת שמאפשרת לפגוע בילדים ובבני נוער בתקופה הכי רגישה בחייהם – התמודדות עם גיל ההתבגרות, הקושי בתוך מערכת החינוך ליצור יחסים חברתיים. מספיק שילד אחד מחליט להוציא ילד מקבוצה, תהא הסיבה אשר תהיה, הוא יכול להפוך אותו ל"אאוטסיידר". התחושה של אותו ילד שמגיע לבית הספר בלי לדעת שהחיים החברתיים מתנהלים אי שם רחוק מעיניו, והוא פשוט מנודה – זאת יכולה להיות אחת הפגיעות הקשות ביותר.

בואו נשים את זה על השולחן – רוב ההורים אומרים באותו סקר שגם כאשר הם פוגשים התנהגות לא נאותה ברשת, אין להם מושג מה הם בדיוק אמורים לעשות; מי האחראי, לאן הם פונים. השאלה הזאת צריכה להטריד אותנו, ואנחנו צריכים לספק לזה כלים.

אני רוצה לברך על התכנית של "גוגל" שאני מבינה שהיא נפתחה פה בישראל, והיום היא משווקת לעולם. הנושא של הכשרת בני נוער, להפוך אותם לשומרי הסף שהם אלה שמתנהלים ברשתות החברתיות, הם אלה שיודעים מה קורה. הם זוג העיניים שלנו למה שקורה שם כי אנחנו המבוגרים מודרים משם. לפעמים אנחנו מוצאים שיטות כדי להתחכם כדי לעקוב, אבל זה גם יוצר חוסר אמון בין ההורים לבין הילדים. אנחנו הופכים להיות בלשים אחריהם. לכן נושא של שיתוף בני נוער לא מסתכם רק ברשת, אלא גם בשיח הבית-ספרי, בחברה; להסביר לילד שעם כל הקלות להסתתר מאחורי המסך שאתה לא רואה את הצד שכנגד, הפגיעה היא כל כך זמינה וכל כך קשה. הרבה פעמים בני הנוער לא מבינים את הכלי האכזרי הזה, את הנשק הזה שיש בידיהם. הם לא מקשיבים לנו המבוגרים. אנחנו נראים להם כמו חיה קדמונית. "מה אנחנו מבינים?". בעיניהם אנחנו "עתיקים".

לכן שיתוף הפעולה עם בני הנוער, העירוב שלהם, הפיכתם לסוג של מדריכים, של מפקחים, של חברים זה יכול לפתור הרבה בעיות. אבל בזה לא תם הסיפור.
הדר, שלום. שוב ברכות על הסרטון ועל הזכייה.

אנחנו נעביר את השרביט אליכם. הבנתי שהכנתם מצגת. נתחיל איתה, ונפתח אחר כך דיון פורה. נקשיב לבני הנוער, נשמע איזו חוויה הם עברו, מה הם חשים בקרב בני נוער. בכלל, מקובל על החברים שלכם התפקיד שלכם? אתם לא מצטיירים בעיניהם כמי ש"עבר צד"? אבל כל זה מיד אחרי שנראה את הסרטון ונפתח את הדיון. בבקשה.

שמי נועה אלפנט, ואני מנהלת מדיניות וקשרי ממשל ב"גוגל". אני רוצה להודות לך על קיום הדיון הזה. אנחנו מאוד נרגשים כולנו, ושמחים לציין כך את יום "האינטרנט הבטוח הלאומי בישראל". ב"גוגל" אנחנו עוסקים בנושא של גלישה בטוחה בהרבה מאוד מובנים כל השנה, לא רק ביום האינטרנט הבטוח. ברמה הראשונה בפיתוח של כלים שמאפשרים גלישה בטוחה, סינון תכנים וכלים אחרים. חלקם מפורטים כאן בחוברות שהבאנו. זה פתרון טכנולוגי. אבל הטכנולוגיה אף פעם לא יכולה לתת פתרון מלא. ברמה השנייה – הרבה מאוד מידע למשתמשים באתרים שמרכזים טיפים ומידע. היום ביום "האינטרנט הבטוח" עובדי "גוגל" ברחבי הארץ מרצים לתלמידים. אנחנו עושים את זה כל הזמן במפגשים כאלה ואחרים. היום לומדים שיעור אינטראקטיבי שעשינו בבתי ספר יסודיים למעלה מ-55,000 תלמידים בבתי הספר היסודיים יחד עם מנהל מדע וטכנולוגיה בשיעור שפיתחנו יחד איתם ועם מט"ח.

אבל הרמה השלישית שהכי הרבה נוגעת ללבנו, הכי הרבה יקרה לנו, הם השגרירים האלה, בני הנוער עצמם, "שומרי המסך" שלנו; הם השגרירים הכי אפקטיביים, יודעים לעשות את העבודה הכי טוב בהעברת המסרים של גלישה בטוחה לחברים שלהם, לילדים צעירים יותר ולקהילה כולה. זאת השנה השלישית לקיומו של פרויקט "שומרי המסך", שכאמור, נולד בישראל. בשישי האחרון חלק מ"שומרי המסך" נפגשו באופן וירטואלי עם בני נוער מצ'כיה שעוברים עכשיו את תכנית "שומרי המסך" בעצמם לראשונה. זאת הייתה התרגשות גדולה לשני הצדדים. השנה חברנו לרשת אורט, ואנחנו מאוד שמחים על שיתוף הפעולה הזה כי מעבר לקמפיינים האישיים שהילדים יוצרים הם פועלים לאורך כל השנה לקידום גלישה בטוחה בבתי-הספר, ומשמשים כתובת לנושא. אנחנו מרגישים שזה עושה שינוי.

מהן החוברות האלה?

אלה חוברות של כלים לגלישה בטוחה. הן נמצאות גם ברשת.

גם בבתי הספר?

אנחנו שמחים להפיץ אותן לכל מי שמעוניין. הבאנו לכאן רק כמות קטנה, אבל הם נמצאים "און-ליין" באתר שנקרא "כדאי לדעת". כל הטיפים שם. הקהל הרלוונטי כאן הוא יותר ההורים מאשר הילדים, אבל בכל מה שנוגע להתנהגות נאותה ברשת, מלחמה בבריונות ברשת בחרם ובהצקות בני הנוער עושים את העבודה הטובה ביותר.
ברשותך, נתחיל בסרטון קצר שמתאר את הפרויקט.

כמה קצר?

2.5 דקות.

בסדר גמור.
(הקרנת סרטון)

יפה.

שלום. אני אורלי, אני מנהלת את תכנית "שומרי מסך" - -

רק כדי שנעשה סדר. מי שנותן את רשות הדיבור זה אני. רציתי להתחיל בבני הנוער, אבל בבקשה.

שמי אורלי, אני מנהלת את התכנית מטעם אורט ישראל. התחלנו את שיתוף הפעולה עם "גוגל" בשנה שעברה בחמישה בתי-ספר, והיום אנחנו כ-17 בתי-ספר עם 300 בני נוער שמובילים כל אחד מהם - -

מאיזה גילאים?

מתחילים בכיתות ט'-י', ואנחנו ממשיכים ב-י"א-י"ב. המטרה היא להמשיך את הפרויקט באופן של תהליך; שזה לא יסתיים בשנה אחת, אלא שיתחילו בכיתה ט' ויסיימו ב-י"ב. המטרה היא למגר את תופעת הבריונות ברשת. כמו שאתם מבינים מי שיכול לעשות את זה הכי טוב זה בני נוער, משם נולד הצורך. כמו שאמרתי, אנחנו מדברים על פריסה די רחבה, והחזון הוא, כמובן, להגיע לכל בתי הספר של הרשת בארץ. לכל בית-ספר כזה יש 20 בני נוער שמובילים את הפרויקט. יש רכז צעיר שמנחה ומוביל יחד עם רכז מורה. בדרך כלל זה גם יועצת בית הספר - -

אם יש יועצת בבית-הספר. לצערנו הרב, אין פריסה.

רוב הרכזים שלנו הם יועצות בית-הספר שמובילות את הפרויקט בתוך בית הספר. אנחנו מכשירים אותם ואת הילדים. כמו שאמרתי החזון הוא שתהיה גלישה בטוחה ברשת דרך קמפיינים, דרך הסברה בכיתות, דרך שיוך של ההורים לפרויקט, העברת סדנאות למורים. אנחנו מרכזים את כל הקהילה לפרויקט הזה. אמנם מי שעומד בראשו הם בני הנוער כי אנחנו חושבים שזה הכי נכון, אבל אנחנו משלבים את הקהילה לעניין הזה כדי שהמסר יעבור וכדי שיהיה חד וברור. מי שמעביר את המסר בצורה הכי חזקה זה בני-נוער לבני-נוער.

המטרה שלנו היא להיכנס לכיתות הצעירות. לפי מחקרים שערכנו וסקרים שביצענו בתוך בית-הספר, רוב הבריונות קורית בכיתות ז'-ח'. החבר'ה של ט' מגיעים לכיתות, עושים הסברה, עושים פעילויות, עושים קמפיינים שיווקיים, מפעילים את המורים, מפעילים את ההורים, ויחד בשאיפה לעשות שינוי משמעותי.

יש לכם כלי למדד ההצלחה?

כן. בתחילת התכנית העברנו שאלונים בקרב המתנדבים שהם "שומרי המסך", בקרב אלה שעוברת אליהם ההסברה – כיתות ז'-ח' – ובקרב מורים. השאלון הזה יעבור כמה פעמים בשנה כדי לראות את המגמה ולבחון את הכלים שאנחנו משתמשים בהם כדי שיהיה מדד לראות עד כמה אנחנו מצליחים. במידת הצורך נשנה את הכלים שיש ברשותנו.

אתם מקבלים משוב גם מההנהלה ומהמורים? הרבה פעמים כשיש סדנאות בנושא של התאבדויות בני-נוער ובנושאים של תקיפה מינית, פתאום אחרי הסדנאות הללו יש הצפה או של נפגעים או של כאלה שחושבים שהחברים שלהם מתכוונים להתאבד וחוששים לו. פתאום יש שיח שמעלה מעל פני השטח דברים חבויים, ואז גם מאפשר טיפול. השאלה היא גם בעקבות המפגשים ובעקבות אותה תכנית אתם חווים גם את הדברים הללו.

בעקבות התכנית שהחלה בשנה שעברה ילדים נוספים הצטרפו, והם בדרך כלל ילדים שהיו הקורבנות. הם אמרו, אני נפגעתי, אני חושב שיש לי מקום להשמיע את עצמי, אני מרגיש בקבוצת השווים שלי שיש מישהו שהוא איתי כי יש גוף שמתעסק בזה ונותן את המענה, אז אני יכול להצטרף אליו ולהביא מהחוויה האישית שלי את עצמי כדי שילדים אחרים יבינו שאנחנו יכולים להיות גוף שמתרחב, שהמעגלים שלו מתרחבים, וההשפעה שלו יותר חזקה. גם מורים אומרים היום שמכיוון ש"שומרי המסך" נכנסים לכיתות ילדים מרגישים הרבה יותר נוח. יש ילדים שנבהלים ואומרים שהם מוחקים את ה"פייסבוק", אבל זאת לא המטרה. המטרה היא להשתמש באינטרנט ובהזדמנויות שהוא מאפשר לנו, וכמובן, לצמצם עד כמה שיותר את הבריונות, את הפוסטים השליליים שנשלחים, את התמונות הקשות שאנחנו נחשפים אליהן. זאת המטרה – ש"שומרי המסך" ילמדו ויסבירו מה לפרסם, איזה פוסט להעלות, איזו תמונה לא לפרסם. בני-נוער לבני-נוער זאת הדרך הכי טובה.

האמת היא שזה נכון. יש תופעה שמי שהיה בעבר בריון ברשת מתגייס ועובר צד?

עוד לא נתקלנו בזה. אנחנו בשאיפה שזה יקרה, אבל אני מניחה - -

הוא בטח גם לא מצהיר על עצמו כמי שהיה כזה.

בדרך כלל הנטייה הטבעית שלנו היא להשתייך לחזקים. אם "שומרי המסך" יהיו חזקים אז גם הבריונים יצטרפו ויהפכו מבריונים ל"שומרי מסך".

את רצית להראות לנו סרטון?

עכשיו הדר תדבר.

הדר, רוצה לומר כמה מילים לפני הסרטון?

אני אציג את הפרויקט שלי באופן כללי. אני בת 17.5 בכיתה י"ב. חשוב לי להגיד שהפרויקט נותן לבני הנוער הזדמנות לבטא את מה שהם חושבים, את האמונות שלהם, את היצירתיות שלהם. נותנים לנו יד חופשית ליצור מסר ולהעביר אותו למען מטרה משותפת – מיגור תופעת הבריונות ברשת.
הפרויקט שלי התחלק לשני חלקים. רציתי להשתמש בזירה של האינטרנט שבה קורית הבריונות, ודרכה להעביר את המסר שלי. אז יצרתי סטיקר עם קוד QR שאפשר לסרוק עם הפלאפון ולהגיע לסרטון.

הצגתי גם כרזות שונות באינטרנט. היה לי חשוב להעביר את זה ולבטא את עצמי. אני מאוד אוהבת לעצב, ורציתי להציג את זה גם ב"אינסטגרם" וב"פייסבוק". היה לי מאוד חשוב לעשות הרצאות ולדבר פנים אל פנים עם הילדים והנוער. היתרון הוא שאני בגיל שהוא לא רחוק משלהם, ואני יכולה לדבר אליהם, והם יקשיבו לי. אני יודעת שהרבה פעמים באו מרצים לבית-הספר שלי, ואני רואה איך זה מתנהל: מרצה בא ומדבר – כל אחד באייפון שלו ולא באמת מקשיבים.

הוא גולש ברשת, עסוק בלהגיב לפוסטים. תוך כדי כך שמסבירים כמה זה עלול להיות מסוכן הוא עושה: "פחחחחח".

לא רק על זה, על כל מיני נושאים. אבל כשאני הרציתי לכיתה שלי אף אחד לא היה בפלאפון, כולם הקשיבו לי. נתנו לי כבוד בגלל שהם מכירים אותי.

אני רוצה להראות לכם משחק שיצרתי דווקא לילדים הקטנים יותר. היה לי חשוב להעביר להם את זה לא כמורה אל תלמיד, אלא כמישהו שבא ומנחה אותם. זה נקרא "תופסת רשת". יש כאן ילדה שמייצגת את האינטרנט, והמטרה שלה היא לרוץ ולתפוס כמה שיותר ילדים. כל מי שהיא תופסת אמור לעמוד במקום. אחר כך אני אסביר מה המטרה של המשחק. זה בכיתה ו'. הרוב נתפסו, ואני הסברתי להם שהמטרה של המשחק היא להראות איך בן-אדם אחד יכול להגיע לכל כך הרבה אנשים בזמן מאוד קצר כדי לתפוס אותם.

יפה. את מאוד יצירתית.

בנוסף לזה היה דיון כשהכיתה ישבה ב-ח'. היה לי חשוב שיהיה קשר בין כל התלמידים וביני לבינם כדי שזה ייראה לא כיתתי כמו שזה תמיד. הצגתי את שלוש הסכנות העיקריות: הטרדה ומניעה בעקבות סיפורו של דוד-אל מזרחי ז"ל שעבר התעללות ב"פייסבוק" בבית-הספר שלו; התחזות שנחלקת לשני סוגים: גם מישהו שמתחזה למישהו אחר וגם אדם מבוגר מתחזה לצעיר.

לוקח זהות של ילד תמיד שמדבר, ואחר כך מגיע למקומות מאוד לא טובים.

וגם החצנה והולכת שולל שזאת הפצה של פרטים אישיים, מספרי טלפון, כתובות של מיילים, כתובות של דיור ועוד.


השאלה היא למה דווקא נוער. אנחנו עוקבים אחרי הטרנדים שרצים ברשת, ואנחנו שם לפני כולם. בואו נאמר את האמת – אתם המבוגרים יודעים מה זה "פייסבוק" ומה זה "וואטסאפ" ואולי קצת "אינסטגרם", אבל יש עוד הרבה רשתות חברתיות שאתם אולי לא מכירים. אנחנו אוהבים חידושים, אנחנו צמאים לזה, אנחנו רצים מרשת אחת לאחרת, וקצת קשה לעקוב אחרי זה. אז אנחנו בני-הנוער יודעים איפה אנחנו נמצאים, יודעים לאן לגשת, עם מי לדבר, מה הולך, מה פחות הולך. בגלל זה קל לנו לדבר על הנושא הזה ולהזהיר ולדעת מה קורה שם.


אנחנו יודעים איך להגיע ללב של הנוער ולדבר בגובה העיניים. כשהייתי בבית-הספר היסודי היה פרויקט חונכות שבו ילד מכיתה א' מקבל חונך מכיתה ו'. בחונכות מדברים, ויש הקשבה. אנחנו יודעים לפנות זה אל זה. כשאני הרציתי נתנו לי כבוד מכיוון שאני נוער. לא היו בפלאפון, לא צחקו ולא שום דבר. גם ידעתי מה להגיד ומה לא; על מה יעקמו פרצוף ולמה יקשיבו ויבינו.

ידעת על איזה מכשולים לא לדרוך.

נכון. כשאני הייתי חונכת הייתה לי חניכה מתוקה שקוראים לה שני. היא הסתכלה עליי במבט מעריץ ועל כל קושי שהיה לה היא באה אליי, פחות למורים. כשהרציתי לכיתות ו' לילדים צעירים ממני היה להם אותו ניצוץ בעיניים, אותו מבט שרוצה לקבל הדרכה. רואים אותי בתור אחות גדולה שלהם ולא בתור מורה שבאה ועושה להם "נו-נו-נו". אנחנו יצירתיים, ואנחנו לא פוחדים להגיד את מה שיש לנו להגיד. בפרויקט הזה עברתי בין הקבוצות שגיבשו רעיונות, ושמעתי רעיונות כל כך יצירתיים ומקוריים. הפרויקט הזה מוכיח כל פעם מחדש עד כמה אנחנו יצירתיים, כמה אנחנו לא מפחדים להגיד את מה שיש לנו לומר. יש לנו אומץ. אנשי פרסום בטלוויזיה לא יעשו את מה שאנחנו עושים.

תיזהרי כי את תכף מפתה אותם לעבור על חוק עבודת נוער.

אחרי הפרויקט יש לי הרבה ביטחון עצמי. כמו שאתם רואים אני מדברת איתכם פתוח. זה משהו שלא יכולתי לעשות בכלל. אני מאמינה בעצמי ובכל בני-הנוער. בזכות הפרויקט יצא לי להשתתף בכל מיני יוזמות, וזה פתח לי המון הזדמנויות. אני מרגישה שאני יכולה לעשות משהו ולתרום מעצמי וגם כל בני הנוער. יש לנו כוח עצום.

איך הגעת לפרויקט?

שמעתי עליו מחברת פרסום שעבדתי בה.

עבדת בחברת פרסום.

זה לנוער.

- - - שמכוונת לבני-נוער.

רציתי להירשם למחזור הראשון, אבל בדיוק עברתי דירה וזה לא יצא. אז כששמעתי שיש עוד מחזור החלטתי להירשם מיד. זה היה לי מאוד חשוב. קיבלתי את תחום ההסברה והשיווק שאני מאוד מתעניינת בזה. אני אוהבת להסביר, להעביר מסר. הרבה מאוד אנשים שראו את הסרטון שלי מאוד התרגשו והחמיאו לי, וזה היה מאוד מרגש לדעת שהשפעתי וגרמתי למישהו לחשוב על מה שעשיתי. וכמובן, להמשיך לפעול גם אחרי הפרויקט.

את גרה בגדרה?

כן. אני עובדת כרגע עם ראש המועצה שלי על הרצאות להורים. כמו שאת אומרת הורים לא יודעים איך לפעול. הילד שלהם באינטרנט, והם לא יודעים מה לעשות עם זה.

אנחנו נראה את הסרטון?

של הלב? כן. אני מאוד רוצה שתראו.

אז נתחיל לקצר.

אני עדיין פועלת ונותנת הרצאות. ההרצאות עם ההורים אני מסבירה להם מנקודת המבט של הילד כדי להסביר איך לפעול אתנו. כל הורה צריך להגיע לפתיחות מסוימת עם הילד שלו כדי שנרגיש נוח לבוא ולא נרגיש ששופטים אותנו ולא שמטיפים לנו מוסר ונפחד מהתגובה. הנה אמא שלי – אני הכי פתוחה איתה בעולם.

היא בטח מתמלאת גאווה עכשיו. בצדק.

עוד דבר קטן: הפתרון לבעיה הוא חינוך. אנחנו צריכים לחנך נגד בריונות כי בעצם האינטרנט זה כלי. בדיוק כמו שיש לנו פה, והוא גם כלי צריך לדעת איך להשתמש בו. גם באינטרנט צריך לדעת איך להשתמש. יש לו הרבה יתרונות, ולכל דבר יש יתרונות וחסרונות.

נראה את הסרטון.

(הקרנת סרטון)

מאוד יפה. תודה רבה לך גם על המצגת וגם על הפרזנטציה שעשית לנו פה. מאוד יפה.

אני רוצה לשמוע עוד בני-נוער. מי מעוניין לדבר?

אני לא בת-נוער, אבל אני יועצת שכבת י' באורט "יד ליבוביץ'" בנתניה.

בבקשה, ואז נעבור לחבר'ה האחרים.

אני גם רכזת של פרויקט "שומרי המסך" בשכבת י'. יש לי 14 חבר'ה מדהימים אחד-אחד. שניים מהם יושבים אתנו פה היום. התוודעתי לפרויקט הזה השנה. החלטנו יחד לעשות משהו רציני.

היה קושי לגייס את הילדים?

אני יכולה להגיד לך שהיה לי מאוד חשוב שמי שזה ממש בלבו יהיה בפרויקט. זה פרויקט שהתחיל בשנה שעברה ולא כולם המשיכו. חלק הצטרפו השנה וחלק עזבו. היה לי חשוב שרק מי שרציני יהיה.

היו כאלה שרצו ולא היה להם מקום?

כשרואים שיש לזה תהודה רוצים להצטרף.

זה מוגבל במכסות?

זה לא מוגבל במכסות זה מוגבל בזמן שלי לעבוד כיועצת. היה לי חשוב בשני הכובעים, גם כיועצת, לאפשר חוויה של העצמה לילדים שיהיו איתי ולהתמקד בחוזקות שלהם. תלמיד שהוא טוב בתחום המחשבים כמו השניים הנהדרים שיושבים פה – לקחת את זה למקום שנבנה אתר אינטרנט; קבוצה שהיא טובה יותר בתחום היצירה – לקחת את זה לעניין היצירה. בשכבת ח' שבה אנחנו מתמקדים השכבה שלהם מלאה פלקטים. שתי נערות שמעבירות שיעורים אחת לשבוע בכיתה. כל אחד לקח את זה לכיוון של חזקה אישית, וזה משהו שמייצר מוטיבציה להמשיך עם זה. אני אפנה את הבמה לשניים הנהדרים שיושבים פה.

אז לפני שתפני את הבמה לשניים הנהדרים כאן אני התבקשתי לפנות את הבמה ליחיאל שבי, דובר משרד התקשורת, כדי שיספר לנו מה משרד התקשורת עושה. דרך אגב, אנחנו גם משתפים פעולה בחוק סינון אתרים פוגעניים באינטרנט החינמי; גם קופה קטנה שתהפוך להיות סוג של מימון לפרויקטים נוספים. בבקשה, יחיאל.

תודה. התרשמנו מאוד מהדר. אני תמיד חשבתי שאני עדיין צעיר, אבל בסדר.

נתון שהכניס אותי קצת לשוק – האם מוטלת חובה לספקיות אינטרנט לספק תכנות סינון לכל מי שדורש? כל לקוח שמבקש תכנת סינון חינמית זכאי לקבל אותה. יש לי נתונים משנת 2013 – בקרב 13 חברות מובילות ל-4.5 מיליון לקוחות אין תכנות סינון, ל-140,000 לקוחות יש תכנות סינון חינם ובתשלום – זה לא משנה. יש כאלה שרוכשים את התכנות, ויש כאלה שמקבלים אותן חינם.

לכמה אין?

אין ל-4.5 מיליון. זה המון. זה אומר ששיעור החדירה של תכנות סינון לשוק הוא מאוד נמוך. זה נמצא בידיים שלנו ההורים. אנחנו יכולים להגביר מודעות, ואנחנו יכולים לעשות את זה.

אני חייבת לעצור אותך רגע. כשרציתי לקדם את הצעת החוק רצינו לשנות את ברירת המחדל, ובסוף הגענו לסיכומים מסוימים, והשר אומר לי, רגע, אבל מציעים תכנות. אמרתי לו, בוא, תיכנס. אנחנו נכנסים, וברוב האתרים היו בדף הבית רק התכנות בתשלום, ולא בתשלום נמוך. הוא היה קצת בשוק. הבנתי שמיד אחר כך התחילו להטיל קנסות. אבל פה אנחנו מעבירים את הנטל. בכל מקרה צריך להגביר את המודעות של ההורים ולהגביר אותה. אנחנו בחוק דורשים מהספק ליצור את הקשר הישיר באופן אקטיבי. כמו כשרוצים למכור לי חבילה, תאמין לי שהם לא שולחים לי את זה במייל שאני לא אפתח או באיזה נייר באותיות קטנות שאין לי מושג מהו, ומיד זה הולך לדואר זבל - -

אני מסכים איתך. בדיוק על הדברים האלה אני אדבר. אני רק נתתי הקדמה. אנחנו מתכוונים לתקן את החוק בכמה צורות. קודם כול חובת יידוע של הלקוח שמתבצעת כיום בארבעה אופנים: צריך לשלוח לו עלון מידע מודפס, צריך לפרסם את המידע באתר האינטרנט, צריך למסור את המידע למנוי על-ידי נציג שירות של חברה. אנחנו מתכוונים עכשיו לחייב ליידע את הלקוח. אם הוא לקוח של חברה סלולרית שגם בה יש, כמובן, אינטרנט ויש אפשרות לגלוש, חייבים לשלוח לו את זה במסרון. מעבר לכך אם הוא לקוח של ספקיות האינטרנט הם יהיו מחויבות לשלוח לו מייל; אם ההתקשרות היא פרונטלית, כלומר אם רכשתי חבילה - -

לא, לא. אני חייבת לשים לך נקודה. אתה יורד אתי לרזולוציות שאמורות להיות בוועדת הכלכלה. זאת ההצעה שלכם, אדוני. לזה אני לא הסכמתי. כשאני אמרתי "אקטיבי" אני מתכוונת לזה באופן אקטיבית; לא שישלחו לי מסרון שאחר-כך לך תוכיח אם שלחו או לא.

זאת אחת מארבע דרכים. הם חייבים להגיד לך שאת רוכשת אצלי - -

כמובן, בכל רגע נתון הכי קל לי עם המנויים החדשים. על הרזולוציה של הדרך שבה אנחנו ניצור את הקשר עם המנויים הוותיקים נשב גם בוועדה. יש לי עוד כמה רעיונות לתת לכם. אנחנו לא נפטור את החברות באיזושהי שליחת מייל שיכול להיות שגם לא פתחו.

אני לא חושב שמשרד התקשורת, ברגע שהוא נכנס למשהו, ישב ולא הפך כל אבן עד שהגיע לכל לקוח ושישרתו כל צרכן ושלא יפגעו, חלילה, באף אחד. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק. אנחנו מתכוונים לדרוש מהם לפרסם בצורה בולטת באתר. בדקנו וראינו שיש חברות שזה יותר בולט, ויש כאלה שזה פחות בולט אצלן. סמכות המשרד היא לקבוע באיזה אופן זה יהיה. זה יהיה בולט, כל בן אדם שירצה לקבל, יקבל את זה. אנחנו הולכים להרים קמפיין בעלות של כ-3 מיליון שקלים בטלוויזיה, באינטרנט וגם קמפיין ויראלי. הקמפיין הזה לא יהיה קל לצפייה – הוא יהיה קמפיין מאוד פרובוקטיבי - -

פרובוקטיבי? מזעזע.

אנחנו לא רוצים שהוא יעבור מאחורי הגב. כמו הסרטון של הלב שהפיקה הדר – הוא נגע לי בלב. מרגע שזה נפגע, גמרנו – זה לא יחזור להיות אותו דבר. אנחנו הולכים לגעת באנשים, בהורים. אחרי הקמפיין הזה אנחנו רוצים לראות עלייה. כמו שעשינו קמפיין לביטול קנסות יציאה – הקמפיין הזה היה קצת פרובוקטיבי, אבל שיעור הניודים בשוק הסלולר היה ענק. אנשים עברו מחברה לחברה בלי חשבון. אנחנו רוצים את אותו הדבר עכשיו – שאנשים ירכשו או יבקשו תכנות סינון בתשלום או לא בתשלום – כל מי שמגיע לו שיקבל.

הפנייה היא להורים.

נכון. כי ההורים הם השגרירים הטובים ביותר.

ההורים הם גם המנויים.

ממחקר שעשינו מתברר שההורים היום אדישים. הם מודעים, והם חרדים, אבל הם לא עושים, הם לא אקטיביים.

לכן העברנו את יצירת הקשר לצד האחר, הספקיות.

חברות הסלולר מצד אחד וחברות האינטרנט מצד אחד מחויבות אבל לא מיידעות. אם הן כן מיידעות אז הן לוקחות על זה כסף, וזה אסור. עכשיו אנחנו גם מיידעים את ההורים שזאת חובתם של ספקי האינטרנט לתת את זה חינם. אנחנו רוצים ליצור את ההנעה לפעולה.

ביום שני הקרוב, בעזרת השם, אנחנו עושים כנס בבית חיל האוויר בהרצליה ברחוב ז'בוטינסקי 15 מ-8:30 עד 13:00 בצהריים. יש חנייה חינם. בכנס יהיו כל המי-ומי; גם לחבר את הילדים, לראות מה הילדים אוהבים, ואיך אפשר לפנות אל הילדים בלי לצנזר את האינטרנט, אלא באמת להגביר את המודעות ולמנוע סכנות ברשת. זה כנס שהכניסה היא חינם, ואני מנצל פה את הבמה להזמין ולקרוא לכל מי שרוצה להשתתף ולהעביר את המסר הזה הלאה. זה כנס בחינם, לא צריך לשלם. זה כמו תכנת סינון חינמית.

עכשיו גם יידעת את הלקוח הפוטנציאלי.

כמו שאמרת אנחנו דואגים לקופה שתהיה מכל ספקית גישה לאינטרנט, בין סלולרי ובין רגיל שהם גם יצטרכו לפרסם קמפיין ליידוע הציבור על כל הנושא של סכנות באינטרנט, וכיצד אפשר להגביר את המודעות בקרב בני-נוער וילדים, וכמובן, בקרב ההורים שהם הלקוחות הכי גדולים שלנו לתכנות סינון. איך לעשות את המינימום כדי לדאוג לילדים שלנו. אני מבטיח לך שנלך יד ביד בעניין הזה איתך - -

אני באמת רוצה לשבח את משרד התקשורת ואת שר התקשורת בנושא הזה. גם כשהיה סוג של "עליהום" – שאנחנו עכשיו פוגעים בפרטיות של המבוגר שיגיד, אני לא רוצה תכנת סינון, כאילו אנחנו שמים אותו ברשימה שחורה של צורך פורנו או משהו כזה. לא זאת המטרה. באיזונים שבין גרימת חוסר נעימות לאותו מבוגר לבין הגנה על הילדים אני תמיד אעדיף להגן על הילדים. פה השר הלך אתי יד ביד, ואמר, תדעי לך, אנחנו נלך לאיזשהו מאבק שנחטוף עליו חצים, ועמדנו בזה בכבוד. תמסור לשר שאני מצפה שהוא יגיע לוועדה. הוא הבטיח להגיע. רק בשיתוף פעולה של כל הגורמים אנחנו נצליח להגיע לתוצאה. אני מברכת על שיתוף הפעולה עם משרד התקשורת.
מי אדוני?

אני עקיבא גנז, סמנכ"ל חברת אינטרנט אמון. אני שמעתי פה בקשב את הדברים החשובים שנאמרו. אני רוצה להעלות כמה נקודות שלא קיבלתי עליהן מענה כי הייתה פה התמקדות בנושא בריונות ברשת. דבר ראשון, לדעתי יש חוסר הבנה מוחלט של ההורים לגבי הנושא של איומי רשת מול הפתרונות. אנחנו כהורים לא יודעים מה המשמעות של איומי הרשת בכל המרחב שדיברו עליו כרגע לבין הפתרונות. לדעתי, הפתרונות שנמצאים בשוק אינם מספקים, והם יכולים להצטייר בסופו של דבר כעלה תאנה.

נציג של מי אתה?

מחברת "אינטרנט אמון".

אתה לוביסט? אתה נציג שלו, לרגע התבלבלתי.

אני סמנכ"ל החברה.

מה אינטרנט אמון מספק?

אינטרנט מוגן.

כמובן, בתשלום.

כמו כל ספק אינטרנט אחר.

בסדר, אני לא באה להיכנס, אני רק רוצה לשים דברים על השולחן, חברים. כדי לאזן בין הדברים – אם הצעת החוק הזאת עוברת סביר להניח שחלק מהקהל יצרוך את האינטרנט הבטוח החינמי, וזה יכול לפגוע גם בהכנסות שלכם. אחרי שאמרתי את הדברים האלה, כדי שנהיה מאוזנים, אני מוכנה להקשיב לדברים, אבל צריך לזכור שתמיד כשבאים להעביר הצעת חוק או תקנה, ויש מי שרואה את עצמו נפגע קודם כול הוא בא עם אפוקליפטות בנושא של ניוד, ביטול הקישוריות וכדומה; ולפעמים אתה יכול לתת לנו גם רעיונות איך לדאוג שהאינטרנט הבטוח החינמי יהיה מספיק טוב עד כדי שלא תהיה לכם עבודה.

אין לי שום בעיה עם זה, ואני אומר את זה מפורשות.

אז אנחנו נבחן מול משרד התקשורת שאותן תכנות שמוצעות לנו חינם יהיו תכנות מספקות. על זה נדון בוועדה. שלא יהיה משהו כזה שהוא כביכול תכנה. מי שירצה את האקסטרה של האקסטרה זאת זכותו המלאה, ואפילו נברך על זה, אבל יש כאלה שידם אינה משגת.

לחלוטין כן, אני מסכים עם כל מילה שאמרת. אני לא פוחד לא מתחרות ולא משום דבר אחר. אני רק מעלה נקודה שאנחנו נחשפים אליה. מה שחשוב יותר מהפתרונות הטכניים של הגנה ברשת – כמו שאמר נציג משרד התקשורת והשתמש במילה הכי נכונה בעולם – הנושא צריך להתחיל בסופו של דבר מהצד של המודעות של ההורים כי יש חוסר מודעות משווע בנושא הזה. הלוואי שיהיו פתרונות תואמים, ומה טוב כי נכון להיום על בסיס מה שקיים היום, כמו שציינת במה שאמרת בקדמת דברייך, ההורים חושבים שיש פתרון, ובסוף הוא עלה תאנה, ויש כאן מצב של חוסר מודעות בנושא הזה.
בנושא הבריונות – כנ"ל. זה דבר שמדברים עליו יום-יום, ומה שאמרתם הוא יותר ממבורך ויותר מנכון. יש כיום בעיה של חשיפה לתכנים בצורה פרוצה לחלוטין מכל כיוון. אין לנו כמעט דרך בכלים הנוכחיים בחברות האינטרנט האחרות כדי להתמודד עם זה בפרקטיקה. אם יצליחו להגיע למצב שיהיה פה פתרון טוב יותר זה יהיה מצוין.

אז אנחנו נחזור כדי להשמיע ליחיאל את מה שנאמר כאן: שאותן תכנות סינון חינמיות יהיו איכותיות ומספיק טובות ויוכלו לתת באמת מענה אמיתי ולא להנמיך את הרף כל כך שאנשים יחיו בתחושה שיש להם פתרון, אבל הוא לא אמיתי. זה תפקיד משרד התקשורת – לבדוק מהן התכנות המוצעות על-ידי הספקיות. זה משהו שנדון בו גם בוועדה, ואתם תצטרכו להביא לנו כי אתם מבינים הכי טוב בנושא.
מי אדוני?

אני יונה פרסבורגר מעמותת "נתיבי רשת". אני מרצה בבתי-ספר להורים ולתלמידים ומייסד את עמותת "נתיבי רשת" שמקדמת את ההתמודדות ואת הפתרונות. לאחרונה ערכנו מחקר מאוד רחב שבדק לעומק את תכנות הסינון, את ההגנות השונות שנותנות חברות האינטרנט בחינם או בתשלום. התמקדנו על התשלום כי זה אמור להיות ברמה יותר גבוהה. גילינו בעיות מאוד חמורות וכשלים תפקודיים מהותיים כמו למשל, העובדה ששירותים מרכזיים באינטרנט הפכו לשירותים מאובטחים, ולמעשה התוכן מוצפן. "גוגל", "יוטיוב", "פייסבוק" – הרבה דברים מרכזיים מאוד שנמצאים באינטרנט והמיינסטרים נמצא במצב מאובטח, וכל תכנות הסינון, אולי חוץ מאינטרנט רימון שבו יש מנגנון לפתיחת הצפנה, בנויות טכנולוגית על הדור הקודם, הן לא מתמודדות עם מצב האתרים המאובטחים. זה כשל עצום כי למעשה אין שום הגנה. למעשה בתכנת "הייקיפר" היפה או ה"מסננת" של "נטויז'ן" לסמן כהורה שאתה רוצה לקבל פעם בשבוע דוח על מילים בעייתיות ב"פייסבוק", למשל. אז ההורה שמח, הוא לא מקבל שום דוח, והוא חושב שהכול בסדר. אבל הוא לא יודע שהתכנה שלו לא מסוגלת לקרוא מה שיש ב"פייסבוק".

כמו מה? למה היא לא מסוגלת לקרוא?

כי האתר מאובטח, התוכן מוצפן. התכנה לא מצליחה לקרוא את התוכן.

אז מוכרים לנו משהו לא ישים, והם יודעים?

זאת בעיה שצריך לטפל בה. זאת בעיה מאוד מרכזית.

אנחנו לא רוצים חוק שלא ייתן לנו שום הגנה.

אז צריך לבדוק שאם נותנים לנו משהו חינם או בתשלום שהפתרון ייתן מענה לפחות סביר. אין מענה מוחלט, וכמובן זה לא במקום החינוך. בדיון הזה מאוד נגע ללבי – אני מתחבר לצעירים, וכעמותת "נתיבי רשת" מאוד נשמח לשתף פעולה ולעזור במה שאפשר. מה שהציגו פה זה כיוון עמוק ומרכזי של התמודדות, אבל לפחות בדברים שקשורים להגנות טכנולוגיות - -

זה לא משהו שהוא בלתי אפשרי. זה משהו אפשרי.

זה אפשרי, וזה דורש התגייסות ומציאת פתרונות מתאימים.

תודה. אני לא שכחתי אתכם, אני חוזרת אליכם. מתפתח פה דיון שחבל לעצור אותו באמצע.

אני מהנהגת ההורים הארצית. אני הורה. אני לא קונה את כל הבעיות הטכנולוגיות, זה לא מעניין אותי. אני הייתי רוצה שזה יהיה בילד אין בשירותים שהחברה נותנת, ולא שאני אצטרך למשוך איזו תכנה. שזה יהיה בתוכו. מי שירצה להתנתק שיבקש להתנתק.

תסביר את זה למשרד התקשורת. אתה יודע מה הם עשו לי? אני כביכול רציתי עכשיו למנוע את חופש המידע; אני רוצה ליצור בנק נתונים על מי שמבקש להתנתק מהאינטרנט הבטוח.

זאת לא אדישות של הורים - -

זאת הדחקה.

לא הדחקה. אין זמן, לא מתעסקים עם זה. זה לא משהו בראש מעיינינו.

אבל אם אתה מקבל טלפון ואומרים לך, שיש לך אפשרות לאינטרנט בטוח, ואתה בסך הכול צריך להגיד, כן, ואנחנו מעבירים לך את זה.

אני אישית אגיד, רגע, תן לי לחשוב.

וגם תגיד, הילד שלי? מה פתאום, הוא בסדר.

בקטע הטכנולוגי אני לא מסכים עם הילדים. אני חושב שאני די מתקדם טכנולוגית, ואני גולש בכל האתרים האלה, אבל יש היום דרכים לעקוף אותנו דרך הוואטסאפ וכדומה – כל מיני דברים שאין דרך לגשת אליהם. בעניין הזה אני אסטה קצת ואפנה ל"גוגל" כי צריך לתת להם כלים טכנולוגיים לא רק בהדרכה. זה יהיה משהו גדול; משהו לנטר. לתת להם קצת יותר כוח, אבל להיות שם.

תודה. משרד החינוך, בבקשה.

אני רוני דיין, מנהל אגף טכנולוגיות מידע במשרד. אני אחראי על הפדגוגיה של שילוב מחשב בהוראה בבתי-הספר.

קודם כול ברשותך, כבוד היושבת-ראש, אני רוצה לברך את הילדים על הדברים הנפלאים שהם עושים - -

מגיע להם.

יבורכו, והלוואי שנתברך שזה יהיה בכל בתי-הספר. לעניין הדיון המקצועי שהתפתח פה בהיבט הטכנולוגיה – ולדעתי, נציג ההורים הציג את זה בצורה מאוד נכונה כי זה שנתמודד היום עם הכלים שיש לנו לעצור מידע מסוג מסוים באינטרנט עדיין לא פוטר אותנו מכל הבעיות שיש באמצעי התקשורת שרצים על האינטרנט, כמו וואטסאפ וכדומה. הם מאוד בעייתיים כי אי אפשר כמעט לשלוט עליהם. כיוון שאנחנו מודעים לבעיה הזאת ועד שנקבל את התשובות הטכנולוגיות, אנחנו חושבים במשרד שהמרכיב החינוכי, כמו שהזכירו גם הילדים הוא מרכיב מאוד חשוב. לכן הדגש החזק ביותר שאנחנו נותנים הוא דווקא בהיבט החינוכי עם כל ההמלצות שיש לנו על אותן טכנולוגיות שקיימות כדי שבעצם זה יהיה במודעות של המורים וצוותי החינוך ואפילו במידה שאנחנו מעבירים להורים.

איך אתם עושים את זה?

בתכנית הזאת החלטנו לפני כשנה שבכל בית-ספר נקים צוות שנקרא "חיים ברשת" שחלק ממנו הוא היועצות הפדגוגיות או החינוכיות שנמצאות בבתי-הספר, מחנכי כיתות ורכז התקשוב של בית-הספר. מחובתם להעביר ארבעה שיעורים במהלך השנה, וזה מופיע גם בצורה מסודרת בחוזר מנכ"ל.

במסגרת כישורי חיים?

לא, במסגרת כישורי חיים.

כי פה כל דבר שאני שואלת עליו "איפה?", אומרים לי, במסגרת "כישורי חיים".

לא, ממש לא. ארבעה שיעורים בנושא גלישה בטוחה.

אז יגיעו לשם.

יגיעו לשם. אחד מהם צריך להיות בשבוע הזה. אנחנו לוקחים את זה כשבוע כי קשה להתארגן ביום מסוים, ואחד מהם בשבועיים של היציאה לחופשה.

בכל בתי-הספר.

בכל בתי-הספר. זאת הנחיה מאוד מפורשת בחוזר מנכ"ל. במקביל לכל החומרים שאנחנו מעלים ברשת וההדרכות שאנחנו נותנים למורים, אנחנו התחלנו בחודש האחרון בקמפיין מאוד חזק מול ההורים. היום אחר-הצהריים יש שידור מאוד גדול מבית-ספר בכפר-סבא שבו אנחנו מפיצים את המידע שלנו להורים בציבור הרחב במסגרת מה שאנחנו קוראים, וידיאו-טייפ לקהילה. פרסמנו סדרה של תאריכים שההורים מוזמנים לצפות בזה כדי שניתן בידיהם את הכלים להתמודד ולהפוך להיות גורם משמעותי כלפי הילדים.

נותנים גם הכשרות להורים במסגרת הזאת?

הפנייה היא ישירות להורים.

אתם נותנים גם הכשרות של איש מקצוע מול ההורים?

נכון - -

לא ברשת.

הבעיה היא שההורים לא יכולים להתארגן למפגשים שהם יותר ממפגש אחד.

אני אגיד לך למה. בבית-הספר של הבת שלי היה הפרויקט הזה. הוא היה מאוד מבורך. פרט למה שעשו עם הילדים הזמינו גם את ההורים כדי שתהיה שפה משותפת. זה היה אחד הדברים הנכונים. אבל השאלה היא האם אנחנו יכולים להבטיח שזה מגיע בפריסה רחבה, פריסה ארצית? או שכל בית ספר בוחר לו מתוך איזשהו סל מה הוא רוצה לעשות או שבאותו בית-ספר מסוים המנהלת החליטה שזה חשוב לה או אורט ששיתפו פעולה עם "גוגל".

אני יודע שיש שני גופים שמייצגים את ההורים.

נכון.

בשידור הקודם שיצאנו בו לציבור עירבנו את הגורם הזה, ואני אשמח מאוד לקבל את המידע מכם כדי לשלב גם אתכם בתהליך הזה כי אנחנו מאמינים בכך שכמה שנשלב יותר את ההורים ונחשוף אותם לעולם הזה של אמצעים וכלים וחינוך שאפשר להעביר לילדים הבעייתיות יכולה לרדת בעוצמה שלה. כי חינוך בסופו של דבר הוא הגורם. כל המנגנונים הטכנולוגיים האלה - -

רשת ביטחון.

זה יוסיף ביטחון מסוים, אבל זה לא מה שימנע את התהליך. לכן השנה התחלנו להתמקד גם בציבור ההורים בצורה מאוד דרמטית.

אני רוצה להמליץ לך משהו. יש לכם "החדר של מאיה". זה בעייתי. זה אתר נהדר; ילדים באים ללמוד בו את האותיות, את המספרים ולרכוש את המיומנויות הראשוניות. זה מומלץ בגנים ובכיתות א'. הבן שלי עבד מאוד יפה בגן, וביקשתי מהבת שלי שתשב איתו קצת, שתיכנס לאתר של משרד החינוך. היא שאלה אותי, איך נכנסים? אמרתי לה, תקישי "החדר של מאיה" ב"גוגל". אתה יודע כמה חדרים אינטימיים של "מאיות" עלו לה שם מיד?

זאת כבר לא בעיה של משרד החינוך, זאת בעיה של המנוע של "גוגל".

אני קוראת למי שיכול לעשות שיתוף פעולה לעצור את זה. כי אם זה קרה אצלנו זה קרה אצל הרבה.

אנחנו מודעים לבעיה הזאת. היום אנחנו מקימים ענן תקשורת חדש להורים ולתלמידים שב-1 בספטמבר נפיץ אותו לבתי-הספר. הוא יהיה שונה מהותית וייתן את כל הפתרונות האלה. אבל זאת הזדמנות בשבילי לומר שבגלל המורכבות של הטיפול בנושא הזה גם בהיבט החינוכי אנחנו לבד לא עושים את הדבר הזה. אנחנו משתפים את משרד התקשורת, את המשרד לביטחון הפנים, את המשטרה, את הצבא. כולם יחד - -

- - - המשרד לביטחון הפנים אנחנו לא יכולים לעשות דיון כזה - -

גם הסנגוריה משתתפת בזה.

יפה. אנחנו לא יכולים לנהל את הדיון הזה בלי לשבח. השר לביטחון הפנים הבטיח לי כשהיו שני חוקרים יחידים בסייבר להוסיף תקנים. היום אתם מתקרבים ל-100. אתם עושים פעולות יזומות. אתם אורבים לגונבי זהויות, אתם תופסים פדופילים. אנחנו נבקש ממך נתונים כי סוף-סוף יש דברים שאפשר לברך עליהם, והוספת התקנים גם מוכיחה את היעילות.

גם את המודעות.

גם את המודעות, גם את היעילות. אתם עושים מה שנקרא "כיפה אדומה". אבל אתם אורבים להם כילדים, כקורבנות פוטנציאליים לאותם פדופילים שרק מחפשים אותם ברשת. כל תפיסה כזאת מורידה עוד פוטנציאל שפוגע מתוך המרחב הציבורי שלנו.

זה לא רק משרדי ממשלה. אנחנו גם עובדים עם כל חברות ההייטק בארץ. יש פה נציגים של "מייקרוסופט" ו"גוגל". כולם יחד כשנרתמים לאותה משימה, והנציגים של הגופים השונים מתפרסים בתוך בתי-הספר – יש פה עוצמה ויכולות הרבה יותר טובות.

נכון. סוף-סוף אנחנו ראינו הגשת כתבי אישום במשהו שהיה מאוד לא בטוח, בעיקר מאחר שהחקיקה לא אפשרה את זה. כל הזמן אומרים לנו שבדרך כלל מגישים את כתבי האישום. אני מדברת עכשיו על פשעים באינטרנט, על מעשים מגונים וירטואליים וכדומה. בדרך כלל כשאנחנו שואלים על עברות מין אומרים לנו שאם תהיה מאה אחוז הרשעה או קרוב לזה, אנחנו לא ממש מגיעים לערכאה שיפוטית. וכשנעשה מאמץ והיה אומץ מסתבר שהשופטים שלנו מספיק אינטליגנטים ומספיק רגישים כדי לפתוח את הראש ולפרש בצורה מורחבת מהי פגיעה מינית ומהי התעללות בחסר ישע. האומץ הזה הביא לכך שאנשים הורשעו מכיוון שהם עשו מעשים בזירה הווירטואלית. לכן צריך לברך את האומץ של מי שהגיש בסופו של דבר את כתבי האישום הללו גם כשהסיכוי היה לא גבוה ונוצרה עכשיו הלכה, תנסו לעשות את זה יותר. בשורה התחתונה ככל שנעשה את זה יותר נגן על יותר ילדים ונשים מאחורי סורג ובריח יותר אנשים. כי גם פגיעה וירטואלית היא פגיעה קשה.
סיימת? כדי לאזן, כמובן, וכדי לשמוע גם מה אחרים עושים אני פונה לאורלי פרידמן מרטון, יועצת משפטית ומנהלת אחראית ב"מייקרוסופט ישראל". תגידי לנו שאתם לוקחים את בתי-הספר האחרים ועושים איתם פרויקטים כאלה.

תכף אני אגיד לך מה אנחנו עושים, אבל לפני כן אני רוצה להגיד שהתרשמתי, וזה כיף לראות מה בני הנוער עושים. אני שמחה שאני כאן כי אני יכולה לדבר גם בשם מאות בני נוער נוספים שפועלים בכל רחבי הארץ היום ולאורך השנה כשגרירים של אינטרנט בטוח ולא במסגרת הפרויקט של "שומרי מסך". בשנה שעברה כ-200 בני-נוער, והשנה כ-500 בני-נוער מתנועת הנוער "הצופים" ומנערי "קדם עתידים" וגם מילדי ראש העין במסגרת תכנית "עיר ללא אלימות" מדריכים מכיתות ט' עד כיתות י"א את חבריהם וגם ילדים בכיתות ז' עד ט' בנושא של "אינטרנט בטוח". הם קיבלו הכשרות והדרכות וגם דיון בהיבט החינוכי, בהיבט החברי, בהיבט האנושי שהוא המסר המרכזי והחשוב; וגם בהיבט של קבלת כלים טכנולוגיים מה הרשתות החברתיות והאפליקציות שבהן הם נמצאים היום –ממה צריכים להימנע, למה הם צריכים לשים לב, ומה צריכים להפסיק לעשות או ממה להיזהר. אני תכף אכנס קצת יותר לפרטים, ואני אספר קצת יותר על זה. יש 500 בני-נוער בהקשר הזה, ואני שמחה. אם הייתי יודעת הייתי דואגת שגם הם יקבלו ייצוג ויישבו כאן. הם עושים עבודה נהדרת - -

אנחנו נשמח שהם יגיעו כאורחים שלנו גם לישיבות. דרך אגב, בכל הנושא של פגיעות ברשת זאת לא הישיבה הראשונה וגם לא השנייה שאנחנו מקיימים בנושא הזה. בעקבות הדיונים האחרונים של הכנסת הקודמת על הקמת הצוות למלחמה בפשעים באינטרנט אנחנו היום עם 100 חוקרים. אז היו שני חוקרים. אז יכול להיות שהוועדה צריכה לקבל דיווחים שוטפים כל הזמן מאנשי המקצוע, כי לדעתנו, נעשה ניסיון אמיתי במשרד לביטחון הפנים כדי לתפוס את מה שניתן במצב הקיים. לכן אני אומרת לך שזאת לא תהיה הישיבה האחרונה בנושא הזה, ואנחנו מבטיחים להזמין אתכם, ונשמח לשמוע את בני-הנוער.

ברור לי שזאת לא הישיבה האחרונה. אני רק אשמח להראות חומר שבני הנוער מקבלים לידיים שלהם כדי להעביר. יש להם מצגות לכל הגילאים – גם מצגות שאנחנו מעבירים כחלק מפאנל שמתקיים היום בכל רחבי הארץ, גם מצגת לחטיבת הביניים, גם ליסודי וגם מצגות להורים, גם מצגת באנגלית. יש להם חומרי העשרה עם הרבה מאוד טיפים, עם הרבה מאוד מידע, עם כתבות, עם לינקים, עם חומרים של גלעד האן שהוא חוקר במשטרת ישראל לפשעי מחשב שמעביר היום הדרכות והרצאות בכל בתי-הספר ולהורים ברחבי הארץ. גם את החומרים שלו אנחנו העברנו לעובדים שלנו כחלק מההדרכות שלהם. זאת השנה העשירית של שיתוף פעולה שאנחנו מקיימים ברמה הלאומית עם משרד החינוך - -

דרך אגב, הוא נותן הרצאות בבתי-הספר. למה שלא תעלו הרצאה אחת שלו לאינטרנט?

עכשיו כשהקמנו את המנגנון הטכנולוגי שמאפשר את זה אנחנו בהחלט נעשה זאת.

נהדר. תודיעו לנו מתי זה קורה.

בסדר גמור.

במסגרת שיתוף הפעולה של "מייקרוסופט" עם משרד החינוך, עם משטרת ישראל, עם איגוד האינטרנט הישראלי ועם גופים אחרים שחוברים באותו יום, אנחנו מכשירים זאת השנה העשירית באמצעות העובדים שלנו בפריסה ארצית בתיאום עם משרד החינוך באשכולות הפיס ובבתי-הספר, בחטיבות-הביניים וביסודי. ביום הזה עם ההדרכות הפיזיות של העובדים שלנו ועם הדרכות מקוונות שמתקיימות און-ליין של עובדים שלנו שמעבירים בו-זמנית הדרכה לכ-40 כיתות כל הדרכה, אנחנו מגיעים להכשרה של כ-100,000 בני-נוער ביום אחד. זה מעבר להכשרה של 500 שגרירים שפועלים במשך השנה. זה מעבר לחומרים וכלים שאנחנו מעמידים במשך השנה כדי שהמידע יהיה חשוף, ואפשר יהיה להשתמש בו. זה, כמובן, מעבר לכלים טכנולוגיים שמובנים בטכנולוגיה. יש למשל תכנות לסינון שמובנות בתוך מערכת ההפעלה שלרבים מאתנו זה מובנה במחשב. זה קיים ונתון. יש הרבה מאוד כלים אחרים שמובנים במכשירים שלנו: אנטי-וירוס, חומת-אש – כל מיני אמצעים טכנולוגיים. צריך לדעת להשתמש בהם נכון, ואני בעדם ומקדמת אותם מאוד. יש לנו טכנולוגיה מדהימה שמסופקת בשיתוף פעולה לספקי אינטרנט שמאפשרת לעשות מעין טביעת אצבע, כמו DNA של תמונה כשהתמונה היא פוגענית. אפשר באמצעות ניתוח ה-DNA שלה להסיר אותה מהרשת כדי שהיא לא תעלה פעם אחר פעם בכל מיני פוטושופ או דברים אחרים שעושים איתה. אז יש הרבה מאוד כלים אחרים. הטכנולוגיה כשלעצמה רצה כל הזמן - -

אז אני רוצה להגיד לך עוד משהו. באותם סיכומים שהגענו עם שר התקשורת הוחלט על הקמת מועצה לאינטרנט בטוח. אני מאוד רוצה שכל הגורמים המעורבים בעניין הזה, כלומר מי שיש לו הידע, הכלים והיכולת יהיו חברים באותו גוף. הגוף הזה אמור לבחון כל הזמן את ההתפתחויות הטכנולוגיות ולהתאים את הפתרונות שלנו להתקדמות הטכנולוגית. אז אני פונה למשרד התקשורת שכשמקימים את הגוף לקחת בחשבון מי יהיו הנציגים, וחשוב שיהיו נציגים שיוכלו גם לתת פתרונות אמתיים. אנחנו קצת קצרים בזמן.

רק עוד משפט אחד. הנושא של החינוך הוא לב לבו של העניין. בהקשר הזה אנחנו באים לדבר על שני הדברים המרכזיים שאמורים להנחות אותם בהתנהלות שלהם ברשת ואמורים ללוות גם את ההורים מבחינתנו. כמו כל מרחב אחר שאנחנו ההורים לוקחים עליו אחריות; כמו שאנחנו מלמדים לחצות כביש, אבל לחצות אותו בבטחה, לגלוש גלים, אבל לעשות את זה בבטחה, לרכוב על אופניים, אבל עם קסדה – אנחנו מלמדים אותם איך לעשות את הדברים האלה. אנחנו מלמדים אותם לא ללכת ברחוב ולקחת סוכריות מזר או ללכת אתו לפינת רחוב - -

הבעיה היא שהוא לא ברחוב ולא בפינת רחוב, הוא בחדר הפרטי, האינטימי שלו.

אבל על אותו סט ערכים ואותם כללים – אם נשב עם הילדים ונבין מהם וננצל את זה כדי ללמוד מהם אפילו, ורק לשאול אותם שאלה – באמת דברים מאוד פשוטים – כמו מי זה שהחבר שהוא מדבר אתו? אתה פוגש אותו באיזושהי צורה מחוץ לרשת? זה חבר שלך שאתה הולך אתו לכדורגל או לבלט שהוא נמצא אתך בבית-הספר? אם זה חבר רק ברשת הוא לא באמת חבר; אם זה מפורסם או חושב שזה מפורסם והוא חבר מאוד טוב שלו, אבל זה לא באמת מפורסם, אלא מישהו שיש לו 15 פרופילים ב"פייסבוק", וזה מישהו שמתחזה למפורסם, והוא לא באמת חבר שלו. הוא לא באמת הזמין אותך להופעה שלו, והוא לא באמת רוצה לראות אותך מאחורי הקלעים.

גם כשהוא באמת הזמין אותך להופעה שלו ורוצה לראות אותך מאחורי הקלעים תהיי זהירה.

יש הרבה מאוד מוקדים, יש שם נוכחים. אם נשאל את השאלות ונקבל את הכלים אז יש לנו מה לתת גם בתור הורים, ויש לנו גם מה ללמוד.
הדבר האחרון זה הבריונות שלהם. בגלל הבריונות ובגלל המקרים שאנחנו רואים שעולים וחוזרים אנחנו יצאנו השנה לכבוד היום הלאומי בקמפיין הזה שעלה אתמול לרשת ומתחיל לרוץ ולזרום. הוא נקרא "חושבים לפני שמעלים סטטוסים לכל החיים". הוא רלוונטי גם בהיבט של פרטיות, אבל בעיקר בהיבט של בריונות. נראה אותו.
(הקרנת סרטון)


זה קמפיין שאני מקווה שהוא צרם. הוא נועד לצרום, והוא בא אחריו עם מיני-סייט שמאפשר לקבל גם טיפים וגם לדעת מה קורה; לקבל את הכתבות ולהבין מה הילדים שלנו באמת עושים שם. הייתה לאחרונה כתבה גם ב"מעריב" וגם ב"מאקו" מה הם עושים - -

זאת הנערה שהעבירה את המסר ואחר כך התאבדה?

לא. זאת מורה שביקשה להוכיח נקודה. היא ביקשה להעביר תמונה ולהראות איזו עוצמה יש ברשת; איך בשנייה אחת יש מאות או עשרות או אלפי לייקים על משהו אחד ברשת. המסר של "חושבים פעמיים" הוא שנייה, תחשוב לפני; תחשוב לפני שאתה מעלה תמונה פוגענית, תחשוב לפני שאתה מעביר סרט פוגעני, תחשוב לפני שאתה מצטרף לקבוצת שנאה. תבין שיש מישהו אחר בצד השני. יש פה מסרים, יש פה כלים, יש פה כלים טכנולוגיים, יש פה הפניה לאתרים שיש בהם הרבה מידע. גם ההורים יכולים להיות וגם הילדים שלנו יכולים להיות שם. תודה.

תודה רבה. אני יודע שהבטחתי לכם, אבל אולי נחכה איתכם קצת כי דווקא בגלל הנושא של הפוגענות והסרטונים שאנשים מעלים לרשת, כמו נער שאומר שהוא חושב להתאבד ומקבל יותר מדי לייקים או אנשים אומרים מה הדרך הטובה ביותר לעשות את זה או ממליצים לו – זה כל כך נורא. לכן אי אפשר שלא לפנות גם לעמותת ער"ן – עזרה ראשונה נפשית. דוד קורן, מנכ"ל ער"ן, בבקשה.

תודה, חברת הכנסת אורלי לוי על הדיון הזה. אנחנו שותפים. הזכרתם גם את "טינק", ואני זוכר את הפגישות המרתקות. האינטרנט הוא מרחב שיש בו היכולת הפוגענית הגדולה ביותר, ויש בו יכולת סיוע מדהימה. יש לנו היום 140 מתנדבים שכל הזמן מתעסקים רק בפניות אינטרנט, וכמות הפניות האובדניות או הקיצוניות שם לעומת הטלפונים היא הרבה יותר גבוהה. אני חייב לשבח פה גם את המשטרה שבכל פעם שאנחנו צריכים לאתר מישהו – אגב, הרבה יותר קל לאתר דרך האינטרנט מישהו שרוצה להתאבד מאשר דרך הטלפון, עד כמה שזה נשמע מגוחך. אחת הנערות שהגיעה אלינו הגיעה אחרי שהחליטה להתאבד, אבל היא לא ידעה איך. היא הוציאה ברשת שאלה איך להתאבד. משום מה עלה לה ער"ן – היא כנראה, הגיעה אלינו בטעות.

בגלל המילה "להתאבד".

כן. היא הגיעה אלינו אולי בטעות. אנחנו ליווינו אותה שלושה חודשים, והיא עברה תהליך העצמה ענק. היא כמובן חיה, והיא כמובן במקום אחר לגמרי.

מזל.

אז מה שהילדים עושים זה מדהים. אני רוצה להגיד משהו על הפער בין הילדים לבין ההורים, ואני רוצה לבוא חשבון – במירכאות – עם ההורים, אתנו. גם אני הורה, כמובן. הקושי שלנו כשאנחנו מסתתרים מאחורי האמירה שזה מסובך, ושאנחנו לא מכירים את האינטרנט - הכול נכון. אבל כל מה שאנחנו מפחדים לעשות בסופו של דבר זה לבוא לילד שלנו ולהגיד, מה קורה? מה הולך שם? בוא, תראה לי, בוא תספר לי. אנחנו עדיין באותו בית. בטכנולוגיה הם תמיד יהיו לפנינו. אני ראיתי את האייקונים, אז אחד לא זיהיתי, אז בסך-הכול זה די בסדר. אבל בסופו של דבר כדי להגן עליהם זה לא התכנות – אנחנו כהורים. אנחנו צריכים לעזור להורים לחזור לשיחה הפשוטה ולבוא מהמקום שנכון, אני לא מומחה כמוך באינטרנט, בוא תראה לי.

בזמן שאתה בשיחה אתו, הוא יושב אתך עם הפלאפון, מחזיק. צריך כמו בוועדת חוץ וביטחון שבכניסה לוועדה כל אחד מפקיד את הטלפון. ככה בשיחה המשפחתית – אחר כך יקבלו אותו בחזרה.

אז הורה נבון, כשהילד שלו ישאל אותו משהו, ייקח איזשהו נייר, ויעשה אתו משהו כדי להחזיר לו באותה מידה. אבל אנחנו לא בקורס הורות כרגע. בסופו של דבר ההורים לא יגיעו לרמה הטכנולוגית, וחבל להשקיע את האנרגיה ללמד אותם כי כשנגמור ללמד את קורס א' בבאר-שבע הטכנולוגיה תהיה במקום אחר לגמרי. והם לומדים את זה תוך כדי הליכה. לכן שההורים לא יתביישו להגיד לילד שהם לא מבינים בזה, אבל יודעים מיהו, ושהם אתו, ולכן תספר לי ותשתף אותי. פעם אמרו שהמחשב צריך להיות בסלון, והיום זה לא רלוונטי כי גולשים בכל המקומות האחרים. אגב, "מייקרוסופט" עשו עבודה מאוד יפה. אני מקבל כל הזמן דברים כאלה מהעולם מארגונים דומים לנו, וזאת עבודה יפה. אבל בסופו של דבר ההורים צריכים להמשיך לדבר ולהתקשר אלינו כשאתם בקצה.

אני רוצה להגיד משהו לגבי ההורים. במעגלי השיח שמנהלים בני-הנוער עם ההורים הם מבקשים מההורים שידברו איתם. נכון שזה נשמע אולי קצת מוזר, אבל בני-הנוער מבקשים מההורים שלהם לשאול אותם מה קורה, לשאול אותם איך הם מרגישים, איך עבר עליהם בית-הספר. הם רוצים שההורים ישאלו אותם בשיח הכי טבעי שיש.

זה מדהים כמה שהילדים צמאים לזה. כשהבנות שלי מביאות הביתה ילדות, ואני מתחיל לדבר איתן ככה, אני רואה שהן פותחות את העיניים – "אצלנו לא מדברים איתי ככה". כהורים אנחנו פתאום מפחדים לדבר עם הילדים, הם מאיימים עלינו. הם בסך-הכול ילדים, הם מפחדים יותר מאתנו.

אנחנו רק נזכיר שעומדת להתקיים ישיבה בעניין העצמה הורית. אנחנו צריכים לקבל סקר בנושא.

אנחנו גם עוסקים בזה במשרד החינוך.

יופי, נהדר.

תודה רבה לך, דוד קורן.


אני רוצה לשאול אותך שאלה, כשאתם רואים תוכן פוגעני ברשת בין החברים, בוואטסאפ, ופתאום יש תגובה לא כל-כך נעימה שלא מחזקת כל-כך בלשון המעטה, מה את עושה? תציגי את עצמך לפרוטוקול.

אני דניאל איפלן, ואני ש"שינית. אני עושה שנת שירות בנצרת עילית. במסגרת ההתנדבות שלי אני עובדת בבית-ספר אורט משה שרת. אני הבאתי את הפרויקט לבית-הספר, ואני מובילה אותו שם יחד עם אור הש"שין. אנחנו עובדים בלי יועצת, אנחנו עושים את זה בעצמנו. יש לנו קבוצה מאוד חזקה של שישה ילדים. אני מאוד מתחברת לפרויקט הזה רגשית כי גם אני הייתי ילדה, וגם אני עברתי חרם לא פעם ולא פעמיים. אמנם זה לא היה ברשת, אבל ברשת זה עוד יותר נורא כי אין לך לברוח. זה מקיף אותך בכל מקום – במחשב, בפלאפון. לא משנה לאן אתה מסתכל – אתה נפגע.
אני רוצה לספר על הפרויקט מנקודה אישית: יש לי תלמידה שיש לה סיפור חיים מאוד קשה של התעללות בבית וסמים ומה לא. גם היא עברה התעללות ברשת, וכשהיא שמעה על הפרויקט היא מאוד התלהבה ומאוד התחברה. כרגע היא מאוד מועצמת מהפרויקט. היא מעבירה שיעורים לכיתות ז'; היא כתבה הצגה שאנחנו עומדים להעלות אותה בשבוע הקרוב במסגרת הבריונות ברשת. פנתה אליה ילדה שהטריד אותה פדופיל, והיא הציעה לו לדבר עם אבא שלה. והוא דיבר אתו ונפגש אתו, והוא הוסגר למשטרה.
חשוב לי לציין שההתחלה הייתה מאוד קשה. המנהלת לא הייתה בעד, ואף אחד לא תמך בנו - -

משרד החינוך שומע? להעביר את זה הלאה. אולי להוציא חוזר מנכ"ל שמנהלי בית-הספר צריכים לעודד פרויקטים כאלה במסגרת, ולא להערים קשיים על מי שרוצה להרים את זה.

אני מקבל את זה.

עדיין מאוד קשה לנו.

למה קשה לכם?

אנחנו לא נתפסים בבית-הספר כצוות חינוכי מוסמך. אנחנו לא עברנו סמינר, אנחנו לא מורים. אנחנו אנשי חינוך במובן אחר. אולי התפיסה שלהם נוגדת את התפיסה שלנו, וקשה להם לקבל את זה.

אתם תחת איזשהו ארגון או פרויקט?

אנחנו תחת ארגון "בינה" בשיתוף פעולה עם אורט. הפרויקט הוא של אורט ושל "גוגל".

ואתם בית-ספר אורט.

כן, אורט משה שרת.

הם חלק מהפרויקט שלנו.

כן, אנחנו הצטרפנו.

מה קורה כשהנהלת בית-הספר לא משתפת פעולה?

כמטה של אורט אנחנו מכתיבים את הדרך. הבעיה היא שלא כל מורה יכול להוביל פרויקט כזה.

כן, אין לו מספיק זמן.

אין לו מספיק זמן. זה נופל על כוח אדם.

אבל הם מחויבים בחוזר מנכ"ל. אז להביא את זה לידיעתם, ואנחנו נפעל בנושא הזה ונבדוק.

אז ברגע שבאים שני בני ש"שינים שאומרים שהם רוצים את הפרויקט, אנחנו מתגייסים ומלווים אותם.

מה גם שיש להם ליווי מקצועי.

יש להם ליווי מקצועי. את כל המשאבים הם מקבלים לאורך כל הדרך.

שמעתם את נציג משרד החינוך?

כן, תודה רבה. חשוב לציין שאנחנו מקבלים ליווי צמוד מאורלי. היא באה להכשרות אצלנו. גם התלמידים עברו הכשרות, ובקרוב יעברו סדנת גישור איך לפנות לבריון בצורה הכי אישית ולהסביר לו שזה פשוט לא מתאים. היינו גם בהכשרה של "גוגל" שבמסגרתה יש הפרויקט שהדר השתתפה בו של הטיסה ללונדון. גם בו הם לוקחים חלק. הקבוצה מאוד חזקה ומובילה בבית-הספר.

לפעמים צריך תמריץ כדי להכניס אנשים לאיזושהי דרך ורעיון. בהמשך הופך להיות רומנטי כזה שהם מתאהבים ברעיון, והם כבר שכחו למה הם נכנסו לשם, והטיסה ללונדון הייתה רק כרטיס כניסה למעגל הזה. לכן אני דווקא מברכת על כך שאנחנו גורמים לילדים להיכנס – לא משנה מאלו סיבות – ולהפוך אותם לשגרירים, והם הופכים להיות המובילים של הנושא. תודה.

מי רצה לדבר?

אני איתי ייפרמוב מנתניה. אני נכנסתי לפרויקט של "שומרי מסך" בהתחלה בגלל מחויבות אישית. נתנו לנו דף של כל התחומים שאפשר להצטרף אליהם, ואחרי שקראתי מה זה "שומרי מסך" זה כבר לא היה רק בגלל המחויבות האישית, אלא מכיוון שזה עניין אותי.

רגע, שאני אבין. בעצם בית-הספר פרסם לכם מהי חובתכם בהתנדבות? משהו שאתם צריכים לקחת על עצמכם.

במחויבות אישית צריך לתת 60 שעות לקהילה. רק מי שעושה את זה יכול לקבל תעודת בגרות. אז נתנו לנו דף עם כל המקומות שאפשר להתנדב בהם. "שומרי מסך" היה אחד מהם.

למה בחרת דווקא ב"שומרי מסך"? חשבת שאם אתה חזק במחשבים אתה תעביר את זה בקלות?

נתנו לי מקום שאני מבין בו יותר, מחשבים; וגם כדי לעזור לילדים שנפגעו ברשת ומחפשים פתרון לפגיעה ברשת. אני וניב בלטר בתהליכים להקמת אתר אינטרנט שבו יהיו תכנים ודרכים לעזור לילדים שנפגעו ברשת. יהיו בו סרטונים וכתבות.

זאת שאלה שאני שאלתי את דניאל, והיא לא ממש ענתה לי. אתה אומר שבפרויקט שאתם עושים אתם תספקו את המידע לילדים נפגעים. איפה זה יופץ?

זה יופץ באתר אינטרנט שאנחנו מקימים. אנחנו נפרסם אותו - -

לא רק בבית הספר.

לא, זה אתר אינטרנט לכל דבר. אפשר לחפש אותו ב"גוגל".

איך אנשים יידעו עליו?

יש תחרות של "גוגל" - -

ער"ן יהיו שם?

ער"ן כבר היום נמצא בתוך האתר שלנו ב"גוגל". הם היו אחד השותפים הראשונים.

לא, אבל בפרויקט שהילדים עושים? מאיפה אתה לוקח את הכלים שאליהם אתה מפנה את הילדים שחשים נפגעים או ילדים שיש להם מחשבות אובדניות?

אנחנו מחפשים באינטרנט מקומות שיכולים לעזור לילדים שהיו להם בעיות או נפגעו מאלימות באינטרנט. אנחנו מוצאים עמותות ומקומות שעוזרים להם, ומפרסמים אותם גם באתר וגם בדרכים שאנחנו חושבים שיכולות לעזור להם. נפרסם גם סרטונים וכתבות על אנשים שנפגעו באינטרנט ומצאו דרך לפתור את הבעיה. אז למשל, כתבות שמספרים בהן את הסיפור גם נעלה לאתר. אנחנו גם מעלים פורום שבו ילד יכול להעלות את הבעיה שלו, וילדים אחרים יכולים להגיב.

יש מנהל לאתר?

כן. הוא לא הגיע לפה.

הוא גם ילד.

בוודאי. אבל שיראה מה מתקבל. שלא יהיה מישהו שיציע למישהו שרוצה להתאבד לקחת כדורים.

גם אני, כמובן, כל הזמן נמצאת שם.

אבל צריך להיות מישהו שמנתב את הפניות.

אנחנו גם קוראים את כל ההודעות ונוכל למחוק הודעה לא עניינית.

יש - - - שנותנים בדיוק המענה הזה. למשל, הקו החם של איגוד האינטרנט. אני לא רואה נציג שלהם - -

כן, אבל את יודעת שאלה הנערים. אם מישהו ימליץ בתוך ה"פייסבוק", בתוך ה"וואטסאפ", בתוך החברים שלהם, ואלה יעשו לייק, וזה יגיע לבאים בתור אלה מכפלות של כוח שיכול להיות שגם אם לנו המבוגרים יש כל המידע לא נגיע לאוכלוסייה שהם יכולים להגיע אליה.

אבל במקביל יש גם כלים שקיימים. יש גורמים שנותנים מענה בדיוק לבעיות מהסוג הזה.

אז אולי הם יכולים לגזור מתוך האינטרנט הישראלי את אותם כלים ולהפוך את זה ליצירתי יותר, לדבר לנערים. אתם יודעים מה נערים אוהבים, אתם יודעים מה מעניין אתכם, מה מושך את העין שלכם. בעצם אתם לוקחים תוכן שנבדק כבר, שהוא כבר מבוסס. אם איגוד האינטרנט הישראלי מפרסם דברים מסוימים זה אחרי שהם נבדקו, וזה אחרי שיש אישורים ולא דברים שאתה תמצא באינטרנט, כמו במנוע חיפוש כזה או אחר, אלא תדע שיש אסמכתה אמיתית ויש אנשים נכונים שיש להם כל הכלים לעזור, ומשם תיקח. קח את כלי העזר שלהם, קח את המשפטים שלהם ותעצב את זה איך שאתה רוצה, תעשה מה שבא לך. אבל תדע שכשאתה מפנה אותם למישהו אתה לא מפנה אותם לזהות בדויה.

חוץ מהפורום יהיה גם צ'ט שיהיה יותר אישי, אנונימי. אם בן אדם לא ירצה שם אז לא יהיה שם. אחד מאתנו יהיה בשעות מסוימות בצ'ט איתם ונעזור להם.

יפה. רק תדאגי שיהיו להם כל הכלים להעביר לאנשי המקצוע. תודה.

כמשרד זה מאתגר אותנו. נוכל לתת להם את כל הכלים ושטחי היישום שהם צריכים לקיים דברים. אנחנו בהחלט ניצור קשר עם הגורמים המתהווים והשותפים להם יחד, ונעשה את זה יחד. אני רוצה לציין משהו שהתחלנו עם משרד התקשורת, ולצערי, בגלל איזושהי בעיה אי אפשר היה לצאת בפרויקטים חדשים תקופה מסוימת אז הוא קצת נעצר. כל משרדי הממשלה חברנו עם איגוד האינטרנט להקים אתר ארצי אחיד שבו יהיו שותפים כולם, וזה יהיה מקור לכל הגורמים – ילדים, הורים, בעלי עניין בתחום הזה שיוכלו לקבל את הסיוע, ואנחנו נתאים את זה לחיים למרות שזה נעצר תקופה מסוימת בגלל בעיה.

והבעיה נפתרה?

כן. ברגע שיש חוק תקציב אז כן.

אז אנחנו נחכה לדעת איך זה מתפתח ומתקדם. אם צריך את העזרה של הוועדה רק סמנו לנו.

מישהו רוצה להציג פה עוד משהו?

כן. שמי עינב שוהם, אני מהסנגוריה הציבורית. גם אנחנו הוזמנו לכאן. אנחנו משתתפים כבר ארבע שנים ונוטלים חלק עם משרד החינוך ביום האינטרנט. נכון להיום יש 52 עורכי דין מתנדבים שהגיעו לכל אשכולות הפיס והשתתפו בחלק מהפאנלים שבהם דיברנו על הסכנות באינטרנט.

הסברתם לבני-הנוער שעכשיו יש חוק חדש בחקיקה שמי שמעלה סרטון של החברים שלו- -

אפילו לא מעלה, אפילו אם הוא רק מעביר הלאה.

אבל אני מנסה להגיד את זה בצורה - -

סרטון פוגעני, מעליב, מבזה.

בדיוק. סרטון פוגעני, מעליב, מבזה – שדינו מאסר? שזאת עבירה פלילית?

במהלך היום הזה אנחנו מסבירים על העבירות הפליליות שיכולות לקום מהאינטרנט וגם על הקלות שאפשר לבצע עבירות פליליות באינטרנט. מעבר לזה הסנגוריה הציבורית עושה פרויקטים למניעה ומגיעה לבתי הספר עם פרויקט של אירועים לגבי עבירות של איומים, סכינים, סמים. אנחנו גם שמים דגש על האינטרנט ועל עבירות - -

זה הכי נורא ופוגעני. החוק עוד לא עבר קריאה שנייה ושלישית, אבל הוא יהיה בחקיקה יחסית מהירה.

פוטושופים – זה גם פוגעני.

זה גם שם.

זה גם נכנס לשם. אני רוצה שמשרד החינוך יעביר יחד עם הסנגוריה - -

אנחנו עובדים יד ביד.

אבל אני אגיד לך – תבואו לילדים בבתי-הספר ותסבירו להם מבחינה אחת מה עלולה להיות התוצאה. ילד שחושב שבבדיחה הוא העלה משהו ועשה איזה ליטוש קטן והדביק תמונה של חברה מהקטע לגוף הזה – יכול לשבת חמש שנים בפנים.

זה חלק מתכנית הלימודים שאנחנו מעבירים לילדים. מפורשות כן.

זה משהו שאנחנו עושים היום.

כל הזמן להכניס את החוקים שיתעדכנו.

אני השתתפתי בשבוע שעבר מהבית בפאנל במחשב של רכזי תקשוב בירושלים. העוצמה של זה שהרבה אנשים יכולים להיכנס. זה נקבע ל-20:30 דרך "גוגל פלוס".

גם היום בערב.

גם היום בערב יש נציג של הסנגוריה.

צריך להפחיד אותם; את אותם ילדים שחושבים שזאת שובבות קטנה. צריך להגיד להם, חבר'ה, הכול בסדר, רק קחו בחשבון שאתם עושים ככה וככה, ויש לזה מחיר.

אנחנו מסבירים את המצב המשפטי כמו שהוא – גם הזכויות של הקטינים וגם החובות שלהם.

יש להם קטע כזה להגיד, אפילו בווידיאו רואים, היא רצתה את זה, לא כפיתי. זה לא משנה, זה ככה וככה, והעונש בצד.

אנחנו מרגישים את הקלות שבה אפשר להגיע לעבירות האלה. אולי עבירות רגילות צריך לחקור, אבל באינטרנט מאוד פשוט להגיע לעבירות של איומים.

בלי להבין מה עומד מאחורי זה.

יש גם אחריות פלילית על ההורים, לפי מה שאני יודע.

אחריות שילוחית.

קודם כול יש אחריות של הילדים עצמם. יכולים להגיש נגד ילד כתב אישום בלי קשר להורים שלו.

יש לכם כתובת?

הסנגוריה הציבורית מייצגת קטינים שמוגשים נגדם כתבי אישום מהשלב של הייעוץ לפני החקירה. היום הסנגוריה עובדת 24 שעות ביממה - -

זה מופיע באתר של משרד החינוך?

בוודאי.

גם התכנית הלימודית? חשוב מאוד שהילדים יידעו מה המחיר. אולי צריך לסדר שם כמה דברים, אבל להם יש כל הכלים להעביר לכם. גם להסביר מה קורה לקראת חקיקה, מה בתוך הצינור. שאנשים יבינו שלדברים שלהם יש השלכות. ולהפיץ את זה. אולי נבקש מכם, שומרי המסך, לקחת את זה ולעשות עם זה משהו. להעביר את זה הלאה. מה שפורסם, לשלוח את ההפניה לחברים שלכם כדי שידעו, כדי להזהיר, כדי להסביר. לפעמים אנשים עושים משהו מתוך שובבות או לפעמים מתוך לחץ חברתי מאוד לא טוב. במקרה הזה כשיבינו מה הם עלולים לשלם או איפה נגמרת השובבות ומתחילה האחריות זה יעזור.

כשהחוק יבשיל ונוכל לצאת אתו בצורה יותר מוסדרת נוסיף לקליפ שלא יכולנו להראות אותו. יש לנו קליפ שמראה שיש תוכנה בעולם שנקראת "אנטי מחיקון". כל הילדים מתלהבים ומבינים שאפשר להשתמש בה. אבל אין דבר כזה – מה שעלה לרשת זה ברשת. בהמשך לזה אפשר להביא את המרכיבים של החוק ולפתח את הסרטון הבא שייתן את המענה לנקודה הזאת.

קחו כמה חוקים שנמצאים היום על כל הנושא הזה. תיקחו כמה חוקים, ואותם תשווקו. אפילו תיקחו לנו סיפורים שהתפרסמו כדי שאפשר יהיה להזדהות יותר.

העניין הוא שהענישה עליהם בפועל היא לא מרשימה במיוחד.

החוק אומר שיש חובה של חמש שנים. זה שעדיין במבחן התוצאה – הם לא צריכים לדעת.

זה איך מספרים את הסיפור. אני מסכימה אתך.

מספיק הסיפו, ומספיק להגיד מה העונש שיכול להיות אפילו רק אם ההוא גרר אותך לשם. לא רצית, אבל התפתית, כי מה, אני אגיד "לא" לכל החבר'ה המגניבים בשכבה? אבל בסופו של דבר אתה מוצא את עצמך יושב יחד איתם על ספסל הנאשמים.

את זה הם צריכים לדעת.

בדיוק. חשוב מאוד. עוד מישהו?

אני עדן, מ"שומרי המסך". אני מהמצטיינים. טסתי עם הדר ללונדון להראות את הפרויקט שלי. היה לי חשוב להגיד שכשאני עושה הרצאות אני גם מתייחסת לכל ההיבטים החיוביים של האינטרנט. זאת אומרת לא להגיד לילד להקציב רק שלוש שעות ביום במחשב למרות שהוא חמש שעות במחשב; אלא להגיד לו לקחת את חמש השעות האלה ולפצל אותן; תשתמש בכוח האדיר הזה לעשות פרויקטים ולקדם איזשהו רעיון. אתה יכול לשים סטטוס ב"פייסבוק" של משהו שאתה מאמין בו וזה יופץ בשנייה. מישהו שמע פה על "האקתונים" – זה מרתונים של "האקינג". "האקינג" זה לא פריצה, זה פיתוח. זה מרתונים שבהם מפתחים דברים. יש האקתונים כאלה שמפתחים בהם פתרונות טכנולוגיים לבעיות חברתיות. אז רציתי לנצל את המקום הזה ולפנות, אם יש מישהו שירצה לעזור לי להקים האקתון לפתרונות טכנולוגיים לרשתות. אני נמצאת בקבוצה של הרבה מתכנתים צעירים מאוד חזקים שגם משתתפים בהאקתונים - -

יש לי פרויקט בשבילך, שעובד, שרץ.

אז תגייסו אותם. עכשיו גונבים אותם "גוגל".

הקמנו צוות של מתכנתים צעירים שיפתחו בדיוק אפליקציה. בשמחה רבה.

זה נהדר, זה יפה. תנצלו את הכישורים.

רק עוד הערה קטנה: מי שרוצה להגיע לכנס שייכנס לאתר של משרד התקשורת, יקיש, יירשם, יגיע, ונקדם את הבשורה הזאת.

תודה רבה לכולכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:45.