PAGE
3
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
18/02/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 60>
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, י"ח באדר א התשע"ד (18 בפברואר 2014), שעה 11:30

<סיור וישיבה ב"נפש בנפש">

חברי הוועדה: >
יואל רזבוזוב – היו"ר

דב ליפמן

>
הרב יהושע פס - מנכ"ל 'נפש בנפש'

ארז חלפון - סגן יו"ר 'נפש בנפש'

זאב גרשינסקי - מנהל המחלקה לקשרי ממשלה, 'נפש בנפש'

ליזי מרטין - יועצת לקשרי ממשלה ומדיניות, 'נפש בנפש'

מישל קפלן גרין - מנהלת התכנית 'עלים לצפון', 'נפש בנפש'

אבי זיו - יועץ התכנית לחיילים בודדים, 'נפש בנפש'

עדינה שוורץ - אחראית על ההשמה

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר המתרגמים
<סיור וישיבה ב"נפש בנפש">

נעשה היכרות קצרה למי שלא מכיר.

(סבב היכרות).

כפי שאמרתי, ברוכים הבאים, אנחנו שמחים מאוד שבאתם אלינו כדי באמת קצת בשעה שיש לנו לראות את הפעילות מקרוב, כי יש כנסת חדשה, ממשלה חדשה, גם בוועדה שתגיע אליכם לכנסת, חשוב מאוד שתדעו איך הארגון הזה קיים, מתי התחיל, במה הוא עוסק, מה הוא עושה, כי אני בטוח שגם במהלך הקדנציה הזו אנחנו נצטרך את עזרת ועדת עלייה וקליטה. לצערי הרב אני, כעובד ממשלה לשעבר, יודע שהממשלה מבטיחה, אבל בסוף כשזה מגיע לעולים, תמיד נעלמים ולזה לא נשאר ולא מספיק. במצגת שאתה תראה ואתה תראה את המצגת בסוף אתה תראה גם את האבסורד איפה אנחנו היינו ב-2005 עם הממשלה ואיפה אנחנו עומדים ב-2013 עם הממשלה, וחשוב שאתה תבין ותראה את זה במהלך הדיונים כשאתה יושב עם האנשים. זה רק להתחלה ולאחר מכן נתחיל במצגת.

'נפש בנפש' זה ארגון שהוקם בשנת 2002 על ידי טוני גלברט, יהודי מפלורידה, ועל ידי יהושע פס, שהוא ייסד את הארגון, כשהמטרה הייתה לבוא ולסייע לעולים חדשים שבאמת רצו את הסיוע היומיומי, איך עולים לארץ, איך מלווים אותם משם לפה. תמיד, וגם אני כמנכ"ל משרד הקליטה לשעבר, היה את הקו הזה, בעבר הסוכנות היהודית הייתה מתעסקת עם עלייה לפני ואז היה את קו נתב"ג ואז הוא נופל לידי משרד הקליטה. הרבה פעמים בקו הזה העולה היה נופל באמצע, כששליח מסוים היה מבטיח דברים בחוץ לארץ, ולא משנה באיזה מדינה, ואז הוא היה מגיע לפה למישהו שהוא לא מכיר ומתחיל לטפל בו פה, בתפר הזה, אנחנו יודעים, גם ממחקרים שעשינו בעבר, הרבה עולים נכשלים בקליטה והרבה גם היו חוזרים חזרה לארץ מוצאם.
אני תמיד מספר את הסיפור של יועץ משפטי במוטורולה. כשאני באתי למשרד הקליטה היה לנו יועץ משפטי ממוטורולה שעשה עלייה מארצות הברית. הוא עשה את זה בסביבות 2002 ואז ביבי, כשהוא היה שר אוצר, הייתה לו כוונה לבטל מס הכנסה לעולים חדשים, זאת אומרת מי שיגיע לא ישלם מס הכנסה במשך עשר שנים. השליח של הסוכנות בטעות הטעה אותו ואמר לו שהחוק הזה עבר כשהוא היה רק בתחילת דיונים בכנסת. הוא עשה עלייה, כי הוא סגר עם מוטורולה שכר והוא חשב שהשכר נטו כי אין מס הכנסה. הוא יועץ משפטי במוטורולה, אנחנו לא מדברים על מישהו שהוא חלש, או על מישהו אחר. והוא לקח את הרגליים. למרות שהוא עבד במוטורולה, בגלל שזה הובטח לו וזה נפל כי הוא לא הבין נכון הוא עזב את הארץ וחזר לארצות הברית. שתבין, בגלל הבטחה שהייתה שם.

זה, למשל, מה שאנחנו עושים היום, תיכף אתה תראה, לא יכול לקרות, כי היום ב'נפש בנפש' ודב מכיר את זה, אותו שליח שלנו, שמלווה את העולה ומתחיל איתו את התהליך בארצות הברית, בפלורידה, בשיקגו, לא משנה איפה, הוא זה שגם מלווה אותו ומחכה לו פה. זאת אומרת כשהוא מגיע לארץ הוא ממשיך את הטיפול בו. תיכף אתה תראה, בשנה הראשונה טיפול אישי, בשנתיים אחרי זה כבר מתחיל לתת לו להתאקלם יותר לבד, אבל אם יש לו בעיה, זה המשרד שלו, זה המרכז שלו, לפה הוא בא, לשליח שטיפל בו, אליו הוא פונה. ואנחנו רואים היום, מאז שהארגון הזה התחיל, מבחינת אחוזים 97% הישארות מבין עולי 'נפש בנפש', שזה נתון שאין אותו באף מדינה, בגלל הטיפול האישי ובגלל היחס האישי.

זאב, תתחיל.

נתחיל עם הסרט?

בוא נתחיל עם הסרט.

(סרט).

אני אתן הסבר קצר, גם כמה נתונים סטטיסטיים, גם שיטת העבודה שלנו ונדבר קצת על תכניות מיוחדות, תכניות הדגל שלנו. כשנסיים את זה נצא לסיור קצר פה, כדי שתראה את המשרדים, תראה את האנשים עצמם ונחתום בזה.
כמו שאתה יכול לראות וכמו שראית בסרט, 'נפש בנפש' זה ארגון שהוקם בסוף 2001, תחילת 2002, על ידי הרב פס וטוני גלברט, כמו שארז הסביר, כשבאמת נקודות המפתח לאורך ההיסטוריה זה ב-2005 כשאריאל שרון ז"ל, באחת ההחלטות האחרונות שלו כראש ממשלה, וארז היה בזמנו מאוד צמוד אליו ויכול להעיד על זה באופן אישי, הייתה להעביר תמיכה ממשלתית ב'נפש בנפש', תמיכה שממשיכה עד היום. ב-2008 יצרנו שותפות עם הסוכנות היהודית, וזה היה רגע מאוד מרכזי בתולדות הארגון, כי מאותו רגע בעצם קיבלנו מהסוכנות היהודית את המנדט לעידוד עלייה בצפון אמריקה ומאותו רגע כל עולה שמגיע מצפון אמריקה מחויב, כחלק מתהליך העלייה, לעבור דרך ארגון נפש בנפש ונמצא בדאטה בייס שלנו, וזה בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית, כשהם אמונים על הזכאות לעלייה ואנחנו אמונים על עידוד העלייה. אתה יכול לראות בשקף, כמו שארז אמר, על 97% הישארות, על הקהילות, על הפיזור שלנו בכל הארץ.

אנחנו תומכים ובסך הכול תמכנו ביותר מ-4,000 חיילים. החל ממרץ 2008 הקמנו את השדולה בכנסת ואנחנו עובדים בצמוד לוועדת העלייה והקליטה' באופן מאוד מאוד מאוד צמוד. לאחרונה, בשנים האחרונות, הכנסנו שותפויות אסטרטגיות לטובת פרויקטים מאוד ייחודיים, הן מול חיילים, שזה אנחנו עובדים בצמוד עם FIDF - - -

חיילים עולים?

חיילים עולים בודדים מכל העולם. אנחנו נגיע לזה ואבי יסביר.

עד 2011 טיפלנו בחיילים בודדים מארצות הברית, איפה שאנחנו עובדים. בשנת 2011 באו אלינו FIDF, כי לצערי, ועוד פעם בכוונה אני אומר את זה, הממשלה, בנושא עלייה, בנושא הקצאת משאבים, זה לא מה שחשבנו, לפחות לא כמו שהתחיל, ובאו FIDF ואמרו למה אתם עוזרים רק לחיילים בודדים מארצות הברית ולא לחיילים בודדים מכל העולם, אמרנו למה? כי אין תקציב. אנחנו היום מגייסים, שתבין, 75% מהתקציב של הארגון, לבד. הממשלה שותפה ב-23% מתוך התקציב. אמרנו שאם ניכנס עכשיו לעוד מדינות, לא מספיק שאנחנו צריכים להביא תקציבים לעולים מאמריקה, אנחנו צריכים את הכול, ובאמת FIDF נכנסו איתנו, כמובן עם ראש אכ"א והרמטכ"ל, אנחנו הבאנו עוד תורם שלנו והגדלנו את התכנית לכל החיילים. היום, נכון לרגע זה, כל חייל בודד, מלפני שנתיים, שעושה עלייה למדינת ישראל עובר דרך 'נפש בנפש', מקבל את כל סל הסיוע שהוא כולל מענק כספי טרם גיוסו לצבא, תיכף נדבר על החיילים, גם אבי פה ייתן סקירה, כי הוא מטפל בהם, מקבלים מאיתנו את כל הסל המשלים, גם כשהם נמצאים טרם גיוס, גם כשהם נמצאים בצבא, וכמובן עם השחרור מציאת מקום עבודה. היום כל החיילים הבודדים, בשונה מהעולים, מקבלים טיפול בעלייה מ'נפש בנפש'.

לא משנה מאיזה מדינת לאום.

לא משנה מאיזה מדינה.

אבל אלה חיילים בודדים שעולים להתגייס.

והקמנו צוות בינלאומי.

יש עוד כמה עמותות שמטפלות בחיילים בודדים.

כגון?

אח גדול לדוגמה. הם עושים דבר אחר?

אגב, אבי, אני רק אתן רקע, היה מפקד הבקו"ם שנים והוא טיפל בעולים כל חייו בצה"ל. הבאנו אותו לפה לרכז ביחד עם נועה את התכנית.

בעיקרון אתה צודק שיש עמותות, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה, אבל אנחנו בשיתוף פעולה עם הצבא אחראים על כלל החיילים הבודדים. היום אח גדול, שזו עמותה צעירה ומתפתחת, יש להם משהו כמו 250 מתוך החיילים הבודדים. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם שאר העמותות, אבל ההסכם שלנו עם הצבא, שאנחנו לוקחים אותם ונותנים להם טיפול הוליסטי מארץ המוצא, שזה היום אנחנו יכולים לעבוד בארצות הברית, צפון אמריקה, עושים להם סמינרי הכנה לפני השירות, נותנים להם את הכלים להצליח בשירות, מרכזים את כולם, נותנים להם את המענק שהארגון נותן להם ומלווים אותם בכל טקס, סיום כומתה, סיום מסלול, עבודה מול מפקדים, שיבוצים. דרך אגב, בגלל הרקע שלי אני גם מצליח לעזור להם קצת בשיבוצים, לא לכולם, אבל סך הכול זה מאוד מאוד משמעותי, וכמובן לקראת השחרור.

זה הטיפול ההוליסטי, שאנחנו רוצים ליצור רצף. כי סך הכול בצבא מטפלים בהם לא רע בכלל, היינו בכמה ועדות ביחד, שאתה ניהלת בצורה יוצאת מן הכלל, שהצבא נותן באמת סיוע מקסים במהלך השירות, אבל אנחנו רוצים להביא אותם לאיזה שהוא שוויון הזדמנויות יחד עם כלל החיילים. זו העבודה העיקרית שלנו.

יכול להיות שמה שאני מעלה עכשיו אסור לפי החוק, אפילו האמריקאי, אבל האם יש תכנית לעידוד צעירים להגיע לשרת?

זה רגיש מאוד. בכל מדינה יש היום חוק מיוחד איך אנחנו יכולים לעדן את השיווק.

אבל בסופו של דבר, כשאני הולך לסמינרים בחו"ל אני מדבר בעיקר על היתרונות של הצבא. גם המדינה נותנת הרבה יתרונות של לימודים, של עתודות, של דברים שאפשר ל - - - אתה לא מדבר איתם על צבא ישירות, אבל הם מבינים היטב שבשביל לקבל את הדברים האלה אתה צריך לשרת בצבא ובשבילם האידיאולוגיה, לעשות את עסקת החבילה הזאת, זה דבר שפונים אליו.

כאשר אנחנו עושים סמינרים בחו"ל אנחנו מביאים נציג מצה"ל גם, והם יודעים את זה, הם מכירים את זה. לא משווקים את זה ככה, אבל הם יודעים שיהיה מישהו מצה"ל שם.

אז איך הכול התחיל? אנחנו מדברים על שנת 2002 ואחרי סקר שוק שנעשה בצפון אמריקה בעצם ראינו את חמשת החסמים המרכזיים לעלייה. אתה יכול לראות אותם פה על המסך. צריך לזכור, 2002, השנים הקשות של האינתיפאדה, מדברים על בסביבות 1,800 עולים לשנה מצפון אמריקה, כשאחוזי ההישארות הם נמוכים. חמשת החסמים המרכזיים זה החסם התעסוקתי. אנשים רצו לדעת שתהיה להם עבודה בישראל ויהיה להם איך לקיים את המשפחה שלהם. הבירוקרטיה הישראלית שנתפסת כסדין אדום לעולים חדשים. זאת העבודה היומיומית שלנו, איך אנחנו מפשטים את תהליכים בירוקרטים. הקליטה החברתית, איפה אני משתלב, איפה הכי נכון לי לגור, איזה קהילה, איזה בית ספר יהיה נכון לילדים שלי, איך אני משתלב בחברה הישראלית בצורה הכי טובה. תכנון פיננסי. ארז דיבר על הפער הזה שבין הסגירה של החיים שלך שם לפתיחה של החיים שלך פה. אתה יוצר איזה שהוא פער שעולה לך כסף ובסופו של דבר רצינו לשנות את האפקט התודעתי, כי החסם החמישי שראינו ב-2002 היה חסם שמי שעולה לישראל זה מי שלא מצליח שם. אנחנו רצינו להראות שברגע שאנחנו נסיר את החסמים האחרים ואנשים יבואו לפה ותהיה להם תעסוקה והבירוקרטיה לא תהיה כל כך נוראית והם ישתלבו חברתית, ממילא החסם התודעתי הזה ייפול ונצליח להביא יותר עולים.

ובאמת, אנחנו עובדים בשיטה הוליסטית, החל משלב ההתעניינות בעלייה. אנחנו מציעים גם ייעוץ תעסוקתי במחלקה שיושבת פה בארגון ונותנת ייעוץ לקראת שוק העבודה הישראלי עד לרמה של השמה, אנחנו נפגוש אחר כך נציג של המחלקה הזאת, פגישות עם יועצי קליטה כדי לבנות תכנית קליטה נכונה, איזה עיר מתאימה לך מבחינת ההשתייכות של הזרם שלך ואיפה תמצא בתי ספר טובים, לפי החינוך שאתה רוצה לתת לילדים שלך. אנחנו עושים פעילות קדם עלייה מאוד מאוד ענפה של פגישות אישיות, של סמינרים, של ירידים בחוץ לארץ ואז אנחנו נלווה אותם במהלך הטיסה בטיסת עלייה לארץ, או ברמה של קבוצות שמגיעות בטיסות אל-על רגילות, או בקיץ, אתה תראה, כשאתה תגיע לטקס שלנו ותקבל 250 או 350 עולים בטיסה אחת, זה - - - בשנה שעברה זכינו בקיץ שדב יגיע ויקבל את בן דוד שלו, שהגיע בטיסה כזאת.

אנחנו מלווים אותם בכל התהליכים הבירוקרטים, מפשטים להם את זה, עובדים מול משרד הקליטה בנתב"ג, עובדים מול משרד הפנים, נציג של משרד הפנים נמצא על הטיסה וכבר מחתים אותם על הבקשה לתעודת זהות שעם הנחיתה יש להם הכול, תעודת עולה, תעודת זהות, כל מה שהם צריכים.

היום להגיע למשרד הפנים, רק תבין את החשיבות של תעודות זהות ודרכונים, אם אתה הולך היום כאזרח רגיל אתה לוקח יום חופש, אתה עומד שם חמש שעות, כי משרד הפנים מטפל היום בסודנים - - -

אני מכיר. בנתב"ג הבנתי, השרה מתגאה בזה שתוך חצי שעה מגיעים ועושים - - -

לא, אני רוצה שתבין. קודם כל זה לא חצי שעה, אם הפקידים של משרד הפנים לא היו על המטוסים נתקלנו בהרבה פעמים שבן אדם הולך בלי תעודת זהות גם שבוע ושבועיים. היום, בגלל הביומטרי, אני לא יודע אם אתה מכיר את זה, אני דיברתי עם שר הפנים, גם אם אתה בא היום לעשות ביומטרי אתה מקבל אחרי זה בדואר רק את הדרכון, את תעודת הזהות הם משאירים שם, זאת אומרת תבוא תיקח עוד יום חופש כדי לעמוד בתור עוד פעם כדי לקחת את זה. אנחנו על המטוס עושים להם את הכול, הם יוצאים עם תעודת זהות כשהם נוחתים, אין תורים, אין כלום. רק לפני שבוע הייתי בכנס שלום הילד בבאר שבע, באה מישהי שמייצגת עולים חדשים והיא אומרת, הקושי הבירוקרטי, רק ללכת למשרד הפנים, להתמודד עם פקידים שהם לא דוברי אנגלית, חבל על הזמן. זה חלק מהפעילות שעושים בטיסה מאורגנת שתיכף תראה איך זה עובד על המחשב.

אחרי העלייה הם יקבלו פה ליווי מאוד מאוד צמוד של היועצים שלנו. אנחנו עושים הרבה מאוד אירועים במהלך השנים שלהם אחרי, כדי שישתלבו חברתית, אירועים להכיר את החברה הישראלית, להיות באינטראקציה ובאמת להשתלב. כל הפעילות ההוליסטית הזאת שמתחילה ברגע שבו הוא מתעניין וכותב גוגל 'עלייה' ומגיע לאתר שלנו, מאותו רגע, דרך הפגישה עם היועצים, דרך טיסת העלייה, הייעוץ התעסוקתי, ההשתלמות החברתית וכמובן הבירוקרטיה שאנחנו מפשטים לו גורמים בסופו של דבר ל-97% אחוזי הישארות.

השמה, השמה, השמה. אנחנו יודעים ששני הקשיים של עולים חדשים הם שפה ותעסוקה. הוא בא לפה, אין לו מקום עבודה חצי שנה, שנה, שנה וחצי, הוא לא מתפרנס, הוא חוזר חזרה. לכן מחלקת התעסוקה שלנו, שהיא כמובן בחינם, והיא לא כמו כל מיני מרכזים וחברות שלוקחות כסף, היא בחינם, היא דואגת לעשות השמה לכל עולה שמגיע.

עכשיו ראינו בתעסוקה, אתמול ביקרנו במסע וראיתי הרבה חבר'ה שהם אקדמאים, עלו לפה, הרבה מהם מהנדסים, היה גם רופא, היה אח והייתה פיזיותרפיסטית ופתאום נזכרתי בשיחה שלי עם עמית לנג, כשהוא היה מנכ"ל משרד הכלכלה, כשהוא בוכה, הוא אומר 'תגיד ליאיר שיוסיף משכורות, אין לי מהנדסים'. אז עכשיו, אנחנו צריכים להלביש את זה שמשרד הכלכלה יעשו את ההכשרה ויקלטו את אותם העולים שבכיף יעבדו ב - - - זה ממש כמו כפפה ליד. היום ניקח את זה ונעשה. הוא אומר שחסר לו, גם חברת חשמל טוענים שהרבה שעלו, במיוחד מהעלייה מברית המועצות לשעבר, עוד מעט כולם הולכים לפנסיה ואין להם מהנדסים. אז צריך לקחת את כל אותם עולים, את כל המהנדסים, לשלב אותם בחברות ממשלתיות. זה דבר ראשוני, פשוט צריך לבצע את זה, כי יש את הכפפה ויש את היד.

המאגרים שלנו מלאים באנשים כאלה. מלאים.

אז נעשה את זה.

אנחנו נשמח להביא מההיצע שלנו, אנחנו היום עובדים עם חברות פרטיות, שמן הסתם גם צריכים את שפת האם, אבל כמובן שאם זה יעבור את זה, נוכל לשבץ גם במקומות האלה. חשוב.

זה לא קשור לישיבה, אני פונה גם ליושב ראש חברת חשמל וגם למנכ"ל ופשוט צריך להריץ את זה, לחבר. להיכנס, לעשות לכם את הפגישות ואתם יכולים להתחיל לעבוד על זה.

נכון.

דיברנו על תכניות הדגל שלנו, דיברנו על החיילים הבודדים. אבי, אתה רוצה לתת עוד מספר מילים על התכנית?

אני זוכר את הישיבה שעשינו, כל עמותה נותנת את האינפוט שלה והרעיון שלנו זה באמת לעשות את הכול ולקחת את הטוב של כל אחד ואין פה תחרות. בסוף החייל הבודד העולה בסופו של דבר מקבל מכל האפשרויות שיש. מה שאנחנו עושים, אנחנו רוצים גם לאפשר, אם צריך משפחה מאמצת, אז אנחנו עוזרים, למרות שאני זוכר את הוויכוח שהיה אצלך, אם כן צריך או לא צריך. לנו יש מאגר של משפחות, אם בסופו של דבר הוא ירצה את המשפחה הזאת, הוא יקבל. זה נכון, דרך אגב, למרות מה שאמר בדיון חבר הכנסת חסון, שהרבה מהאנשים לא רוצים משפחה מאמצת, אבל מי שרוצה יש לנו את המאגר לתת לו.

התכנית שלנו מדברת על סינרגיה בין כל ארצות המוצא. כי זו הייתה באמת הצלחה מאוד טובה של האמריקאים, אני אז הייתי בצבא וראיתי את ההצלחה שיש לארגון מול האמריקאים ובא ראש אכ"א ביחד עם ה-FIDF ואמרו 'בואו נעשה את זה לכולם'.

זה היה שטרן אז?

לא, איך שנכנסה ראש אכ"א, ממש בכניסה לתפקידה הגענו אליה וחתמנו ממש על הסכם לטיפול בכלל החיילים הבודדים. היום אנחנו גם עוזרים לטיסות, פעם בשירות הם זכאים לבקר את המשפחות שלהם, אז גם בזה אנחנו מסייעים.

אני יודע שיש את הטיסות, חשבתי שזה הצבא.

זה הצבא, אבל בסוף זה בתרומות.

יפה, לא ידעתי.

ברגע שאין תרומות אז אין טיסות.

זה לכל החיילים הבודדים.

לכל החיילים הבודדים פעם אחת בשירות. זה הפרויקט שאנחנו שותפים.

חבר שלי, הטיסו את ההורים שלו לפה.

נכון, זה יקרה עוד פעם בפסח.

יפה מאוד.

כשאתה לוקח את האנשים האלה ממש מהתחלה, ואחת הבעיות שאני חושב שכדאי שתכיר את זה, זה באמת הוואקום מרגע העלייה עד רגע השירות. הפרק הזה הוא כרגע לא מטופל. כשבא מישהו ממקום אחד, מחכה שנה לגיוס ולדעתי יש גם דיון ב-24 בפברואר על אורכי שירות, אבל הוא מחכה שנה לגיוס, הוא יכול ללכת לאיבוד כאן. מה שאנחנו עושים, רוצים לקחת אותו מהרגע הראשון האפשרי כדי להתחיל לטפל בו. לא תמיד, דרך אגב, אנחנו מקבלים את השמות ממשרדי הממשלה, אבל ברגע שאנחנו יודעים ואנחנו הולכים לכל האולפנים, לכל המסגרות הקיימות, יש כאלה מחבר העמים שפשוט לא הולכים לאולפן כי הם רוצים לעבוד בתקופה הזאת, אנחנו פשוט רודפים אחריהם. מביאים אותם, מכינים אותם, נותנים להם את הכלים להצליח בשירות ומגייסים אותם כמה שיותר מהר.

אם אתה עושה את הרצף הזה מהעלייה עד השחרור, זה מה שהוא צריך, לא צריך יותר מדי. זהו.

אתה מכיר את העבודה של ליזי בכל מה שקשור לעבודה עם מקצועות הרפואה. העלינו את זה בוועדה מספר פעמים ודנו בזה, אבל באמת אנחנו רואים, שוב, אנחנו רואים את זה כשליחות אל מול המצב כרגע של הרפואה בישראל. הולך להיות מחסור מאוד אקוטי, הן ברופאים והן במקצועות הרפואה האחרים ואנחנו יודעים שיש אצלנו במאגר הרבה מאוד אנשים שיכולים לתת מענה, אם רק נצליח את הבירוקרטיה קצת - - -

ביריד האחרון שלנו בניו יורק, בנובמבר האחרון, הגיעו כ-100 רופאים. 100 רופאים הגיעו ליריד להתעניין בעלייה.

ועוד 100 ומשהו בעלי מקצועות רפואיים. זאת אומרת אנחנו ממש מצליחים לזהות שיש תנועה כזאת של אנשים.

אם יש ביקוש שהגיעו לשם ואנחנו יודעים שיש קבוצה ואנחנו רוצים להעלות 50 רופאים לדוגמה, 30 רופאים, אני חושב שמשרד הקליטה וכולם מוכנים לתת לזה, גם משרד הבריאות, אני חושב, יכולים לתת לזה איזה שהוא - - -

אני אגיד לך, אני שוחחתי עם שרת הבריאות, היא אמרה שאנחנו צריכים להיכנס לזה, והיא אמרה שהם צריכים תקנים מהאוצר.

בבתי החולים?

היא אמרה ברגע שזה יקרה אנחנו - - -

זה מקצוע שיש לו ביקוש ויש דרישה למקצוע הזה, אז אנחנו כן נרצה, זה לא מיליארדים. כל רופא זה ברכה.

כל רופא, גם מה חסכת עליו. ממשלת ארצות הברית שילמה על כל הכשרה שלו ואתה מקבל אותו בחינם.

אני חושב שזה גם מבחינתנו נכון לשים ברגע שיש לנו מסמך עם שמות, עם תאריך שרוצים לעלות, לפני שהם רוצים לעלות, שתדעו לתת להם משהו. אנחנו נבוא למשרד האוצר, נלך ביחד, אני ואתה, ללפיד וגרמן, שרת הבריאות ושר האוצר, ואני לא מאמין שלא נוכל להוציא את זה.

יש תכנית כזאת נכון להיום, פעם בשנה, מברית המועצות לשעבר.

אין בעיה. פשוט לא תמיד סומכים על כל ה - - - ברגע שבאים עם שמות קונקרטיים, אנחנו יודעים שיעלו לכאן 30 רופאים ואנחנו נדע להסביר את זה, אני ודב, אני לא מאמין שיגידו לנו לא. אני לא מאמין.

אני אגיד יותר מזה, וזה כן עלה במסגרת הוועדות, שחוץ מתכניות מאורגנות אנחנו עובדים בקרבה מאוד גדולה עם מנכ"ל משרד הבריאות, רוני גמזו, אנחנו יושבים איתו, כל נציגי העולים, ויש חסמים עדיין שעומדים בפני בעלי מקצועות רפואיים כשהם מנסים להגיע לפה. וזה דבר, כל תכנית שניצור לא תפתור את הבעיה. בגלל שהתעודה שלהם היא איקס ולא וואי, או בגלל שרוצים מהם עכשיו מבחן בעברית, מה שאז דיברנו.

הם הבטיחו לשנות את הסיפור של המבחן, לדחוף אותו לסוף השנה. זה קרה?

לא.

לא קרה?

אבל בינתיים בפועל לא ביקשו - - -

צריך לקבל בפועל, כי דברים שמבטיחים, אני לא יכול לערוב שהם קורים.

היו הרבה דברים שקרו, אבל יש עוד הרבה עבודה.

אם נצטרך לעשות עוד דיון בוועדה, אין בעיה, אני תמיד - - - אנחנו ננסה. אני פשוט יודע ש'נפש בנפש', דב, הוא מגיע אליי ואנחנו ישר - - -

אבל חשוב שזה יהיה בוועדה, כי שניכם ביחד - - - הפקידים מושכים, לא רוצים.

ואחיות, זה הפרויקט.

אני כן מקבל איזה משהו שאומרים שאנחנו רוצים לשמור פה על הרמה של הרפואה. יש חבר שלי שהיא כירופרקט בצרפת, פה הוא לא קיבל שום דבר כי לא הכירו. יש לפעמים פערים שאני לא יודע - - -

צריך לזכור שצפון אמריקה, הרופאים, כל מנהלי המחלקות פה בארץ למדו אצלם.

כן, צריך פה לראות נקודתי. ברגע שזה נקודתי, אני לא חושב שמישהו יבוא לטעון - - -

אפשר להגיד מילה טובה על משרד הבריאות, בשבוע הבא, ביום שני הבא, אנחנו בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות, עורכים מבחן לרופאי שיניים בצפון אמריקה, את מבחן הרישוי הישראלי, 20 רופאי שיניים שמתכננים עלייה באים לעשות את המבחן הראשון. שם.

משרד הבריאות כן מתחיל, אני רואה איתותים של צעדים נכונים, גם מבחינת תרגום לעולים. זו דוגמה קטנה, אחות של סבתא שלי התלוננה על כאב, שאלתי אותה 'למה את לא הולכת לרופא?' היא אמרה 'יש לי תור', 'מתי התור?' אמרה 'עוד שלושה חודשים', אמרתי, 'מה, אני לא יכול לסדר לך רופא יותר מוקדם?' אמרה, 'לא, אני צריכה את ההוא כי הוא מדבר רוסית'. אמרתי 'מה זה מדבר רוסית?' אמרה, 'איך אני אלך לישראלי? מה אני אסביר לו, איך הוא יבין אותי? ואני לא מבינה מה שהוא אומר'. אז משרד הבריאות הכניס פיילוט שהרופא יכול ללחוץ על טלפון ויש תרגום סימולטני מקצועי. אז אמרתי שדחוף צריך להכניס את הפרויקט הזה, לתת מענה ל - - - כי אנשים נפגעים מזה בלי לשים לב. זה אחד הדברים. אז משרד הבריאות כן פתוח, כן רוצה, אבל לפעמים צריך ללחוץ.

חשוב לעשות ועדה כדי להביא את הדברים שלא נפתרו, זה חשוב מאוד.

פרויקט הדגל הגדול שלנו עכשיו זה באמת עולים לצפון, זה שיתוף פעולה עם קרן קימת לישראל. אני אתן פה למישל, שהיא מנהלת התכנית 'עולים לצפון'.

רק אני אגיד מילה אחת. בהמשך גם למדיניות הממשלה שביקשה מאיתנו החלטנו לבוא ובאמת לייעד עולים לנגב ולגליל כדי לחזק את מה שצריך בנגב ובגליל. באמת התחלנו עוד פעם לדבר, עוד פעם, אני בכוונה אומר, על משאבים. לצערי הרב, בסוף מי שנכנס איתנו כשותף העיקרי זה קרן קימת לישראל, שבאמת צריך לפרגן להם פה, הם לקחו את זה פה ועשו שינוי. הם תמיד אדמות, אדמות, אדמות, ובאו לקחו עכשיו שני היו"רים ואני חייב להחמיא להם - - -

עד כדי כך שכל דבר שאני מבקש מהם, הם אומרים 'האם זה בנגב?'

כן, באו קק"ל ונכנסו איתנו לפרויקט של נגב וגליל ותיכף מישל תגיד כמה מילים על הפרויקט, אבל אני יכול להגיד לך שמבחינת כמויות, אם כשהארגון התחיל ב-66 עולים שהיו מגיעים מכל ה-4,000 לנגב ולגליל, אנחנו את השנה הקודמת סיימנו ב-1,500 עולים מארצות הברית לנגב ולגליל. שתבין מה זה עושה. מעבר לזה שבאים נכנסים, משפחות, לנגב ולגליל, ילדים אמריקאים מסתובבים בבית הספר, שפה, תרבות, כל מיני דברים כאלה, זה דבר שמאוד חשוב. ראשי הרשויות התאהבו בקהל ובאמת נכנסים איתנו ויש לנו עכשיו יריד גדול ב-9 במרץ בניו יורק, שיש שם למעלה מעשרה ראשי רשויות שבאים להשתתף ביריד. פרויקט מדהים ואנחנו נכנסים כדי באמת לחזק - - -

אתה יודע שישבתי עם קרן מיראז', הם אומרים שהם מחפשים לעזור לעולים בנגב ובגליל. זה מה שהם אמרו, הם מחפשים ויש להם משאבים. אז זה כבר משהו שאתם יכולים לעשות.

אוקיי, זה יכול לעזור. מישל, כמה מילים על התכנית.

תודה. אז כמו שציינתם באמת, מה שאנחנו עושים זה כמו שזאב אמר, אנחנו עובדים עם העולים ברצף של העלייה שלהם. ברגע שהם מתעניינים, אפילו שמים איזה שהוא וי באינטרנט, או איזה שהיא פנייה אלינו שיש התעניינות או בצפון או בדרום, אנחנו מתקשרים אל העולים, אנחנו מדברים איתם גם בטלפון וגם בסקייפ, אנחנו עושים ישיבות פרטניות בחו"ל ואנחנו גם מביאים את העולים לסיורי גישוש, קבוצתית, שהם יכולים גם להתחבר עם אנשים באותה מסגרת תעסוקה, עם תושבי הארץ שהם גם עולים לשעבר או ישראלים, אנשים מבתי ספר, אנשי חינוך,אבל גם אנשים מהעיריות שיכולים להציג את העיר.

לפני שבוע היה לנו סיור גישוש וכמה עולים אמרו 'למה כל עיר רוצה לדבר איתנו? למה ראש העיר מפנה את הזמן? אנחנו אפילו לא תושבים, אנחנו לא תורמים, מה קורה כאן? למה פותחים את הדלתות? זה נשמע כאילו שזה מעולה בכל מקום, האם יש תחרות בין הערים?' כאילו זה שהם מביעים את הדעה, העולים מרגישים שיש איזה שהוא חום ואיזה שהיא פתיחות ורצון שהם יהיו בשיתוף פעולה עם העיר, עם התושבים, זה נותן להם את החיזוק שהם באמת יכולים לעלות לארץ, לצפון, הם כבר מרגישים שיש להם חברים וקשרים, גם בנושא החברתי, אבל גם בתעסוקה.

יש לנו רצף שאנחנו עובדים איתם גם אחרי שהם עולים. זה אותו צוות שעובד איתם. הרעיון זה שהם יכולים להתיישב במקום שמתאים להם. אז כמו שאתם רואים במפה, אלה כמה מהמקומות שבאמת חזקים עם העלייה.

אופקים זה - - -

מה שאנחנו לומדים מזה זה שלכל עולה יש את הרקע שלו. יש אנשים שמחפשים עיר, יש אנשים שמחפשים יישוב, יש שמגדירים את עצמם דתיים ואלה שמגדירים את עצמם כחילוניים, אבל יש מספיק אנשים ויש מספיק משאבים לכוון אותם למקום שמתאים להם. מזה אנחנו מביאים עלייה חזקה.

לרהט אין ביקוש.

אבל אנחנו כן עובדים בערבה.

תעסוקה אתם כן מצליחים למצוא להם? אלה מקומות קשים.

האמת היא שזו הייתה הפתעה בשבילנו, כי חשבנו שזה יהיה אחד מהמחסומים הכי קשים. עם ההצלחה של העלייה, שהם לא ייקלטו טוב, בגלל שאפילו אם יהיה להם רצון טוב לעלות, אם הם לא ימצאו עבודה אז מה עשינו. מסתבר שזה לוקח אותו טווח זמן לעולה למצוא עבודה בצפון ובדרום כמו המרכז. זה מעניין מאוד. רק למדנו את זה.

צריך לוודא מה המשפחה, זה הכול בפינצטה, זה לקחת עולה, להביא אותו לעבודה, זה לבדוק, לראות את המיפוי מה יש בצפון, מה יש - - -

אני אומר שמי שרוצה לעבוד מוצא עבודה.

נכון, בסופו של דבר זה העניין. אבל אם נדבר על רופאים, כמובן בפריפריה המצב אפילו יותר חמור, אז אנחנו ממש מעודדים את העולים. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה פר עולה, פר רופא, לפני שהם עולים אנחנו מדברים עם כל בית חולים, האם אתם חושבים שיש מקום שנפתח, האם תהיה משרה, האם תהיה משרה חלקית, מתי אתם חושבים שתהיה משרה. לפעמים הם יודעים שנתיים מראש שתהיה משרה שמתפנה. אז אנחנו כבר יכולים לעבוד עם העולה.

המשרה, קודם כל, איך שאני מבין, צריך מימון של משרד הקליטה לתקן, נכון?

כן.

כדי שיעשו את הסטאז' והמדינה תממן את זה. פה נמצאת הבעיה. בית החולים ישמח לקלוט, ברגע שיהיה לו את התקן.

אבל אנחנו רוצים גם את התקן לסטאז' אבל גם תקן שאחר כך הם יכולים לעבוד.

לפעמים זה עובד הפוך, נגיד יש לנו - - -

רגע, אני רוצה להבין. יש פה מצב במדינה שיש ביקוש, אבל המדינה גם לא יודעת לתת תקנים לאותו ביקוש.

לא, לפעמים אנחנו פוגשים מנהלי בתי חולים עם ראש גדול, למשל יש לנו מישהו בצפון, אורתופד מהרמה הגבוהה ביותר שיש בארצות הברית, שעלה לנהריה ונכנס לבית החולים בנהריה ופתח שם מחלקה שלא הייתה קודם. אז אפשר גם להסתכל על זה הפוך.

רופא של הוקי קרח?

כן, הוא גם בנהריה.

מישהו דיבר איתי על איזה רופא שהוא היחיד בארץ שמתמחה בפציעות ספורט, או משהו כזה.

נכון. אבל למשל בשבוע שעבר הייתה לנו פגישה עם סמנכ"ל סורוקה, תכנית של הדרום. ישבנו איתם והם אמרו לנו 'אנחנו מכירים את הפעילות שלכם, בואו נעשה משהו ביחד', והם אמרו 'רק תביאו לנו את הרופאים, אנחנו נמצא, כי אנחנו מכירים את הרופאים שאתם מביאים'. אז אנחנו מתחילים גם לעבוד איתם בשיתוךף פעולה. זאת אומרת שזה יכול לעבוד בכל הכיוונים.

זה באמת מה שחשוב, שיתוף הפעולה.

עכשיו יש תכנית להפוך את באר שבע למרכז היי טק, עכשיו הם מתכננים - - - אז אולי גם יש אפשרות לעודד אנשי היי טק להגיע לשם.

כן, יש משהו כזה.

אני רוצה להמשיך הלאה כדי שנספיק גם את הסיור. אתם יכולים לראות שאנחנו מביאים מכל הזרמים בארצות הברית ומכל המקצועות. זה, לצורך העניין, היקף הפעילות טרום עלייה, חודש לדוגמה, חודש של פעילויות שלנו וצריך לזכור שאין לנו שליחים שם. ל'נפש בנפש' אין שליחים בצפון אמריקה, כל מי שאתה תראה במשרד פה נוסע לשם לפי הצורך כי אנחנו מאמינים בלהראות לאנשים שם 'חברים, תראו אותנו', וכולם פה עולים חדשים, 'תראו אותנו, אנחנו הצלחנו, גם אתם יכולים'.

וחוץ מזה עלויות. אם אתה צריך לממן שליחים עם בתים, ביטוחים, ילדים, בתי ספר, כל התקציב נגמר לך רק על עלויות של שכר.

על איזה תקציב אתם יושבים?

תיכף נגיע לתקציב, אבל אתה יכול - - -

אתה יכול לראות בדיוק, יש פה שני שקפים חשובים. קודם כל תראה את זה, סך הכול תקציב הארגון ב-2013 היה 57, וזה בהשתתפות של משרד הקליטה, 23%.

רק משרד הקליטה וסוכנות?

הסוכנות מממנת לנו חלק מהטיסות, מהמרכיב שהם מחויבים לממשלה לטיסות, וגם זה, בעקבות ירידה בתרומות אנחנו לקחנו את הטיסות עלינו ומקבלים סכום וכל שנה רבים עם הסוכנות, כי גם עם המינימום קשה להם והם לא יכולים לממן, אז אנחנו לוקחים את זה גם עלינו. שלא לדבר על הטיסות הקבוצתיות, מה שהם גורמים לעולים כשהם באים בבת אחת, שזה גם אנחנו לוקחים על עצמנו לבד. אבל אתה יכול לראות את הסכומים, אתה יכול לראות בשקף, תיכף נעבור לשקף הזה - - - אתה יודע מה? תתחיל בזה.

זה סך הכול העלות של הפרויקט. מאז שהארגון קם ועד היום, סך הכול העלות של הפרויקט 100 מיליון דולר. משהארגון קם ועד היום. התרומה, לקחנו את ברייטמן אלמגור שיעשו מחקר לגבי התרומה של העולים למשק הישראלי. עוד מעט נפרסם אותו ונוציא אותו לתקשורת, כרגע זה לעיניך בלבד, רואים שהתמורה זה מיליארד ו-600 מיליון שקל. מה הם תורמים למשק הישראלי. זו תשובה של 420%.

כל שנה אנחנו במלחמות עם הממשלה. אנחנו חושבים מה שכל אדם רגיל שנכנס לפה, איך בכזה פרויקט הממשלה לא משתתפת במלא. מה זה, העולים באים אליי הביתה, אליו הביתה, אליך הביתה, אלה עולים שמגיעים ומוסיפים לכלכלת ישראל. גם את ה-50% שהיום מינימום בפרויקט מאטצ'ינג שאתה זרוע של הממשלה, הממשלה שמה 50 מול 50, אנחנו היינו צריכים ללכת לשטייניץ, שהיה שר האוצר הקודם, וכשהיינו אצלו בפגישה אמרתי לו 'תשמע, גם אם אתה נגד עולים ואתה לא רוצה עולים, במקום להשקיע באגרות חוב של היום תפוחי בבונדס או של יהושע מצא בבונדס, תשקיע בעולים החדשים, כי אתה מקבל את אותה תמורה. גם אם אתה לא ציוני, אתה עכשיו מחפש איך אתה מכניס למשק'. והוא ראה ובאמת בא והסתכל והוסיפו. כי ככל שמוסיפים תקציב אנחנו יכולים להביא יותר עולים ויכולים להתמודד.

השאלה, הם יגידו גם המדינה שמה, סל קליטה והכול, זה לא רק התקציב הזה, זה תקציב נפרד, אז אתה מגיע לסכומים - - - לי אין ספק, אני עכשיו נאמתי בכנס באשדוד, שהתרומה של העולים לטובת הכלכלה, אין פה בכלל מה להתווכח, אני מנסה להסביר את זה, אנשים לא מבינים את זה - - -

אבל בוא נפרוט את זה. אם אתה אומר המדינה שמה, בוא נפרוט את זה רגע. לצורך העניין משרד הקליטה. קודם כל סל קליטה, אתה יודע, לא התעדכן עשר שנים, היום הוא לא מספיק להם, הם באים לפה לחודש והם גומרים אותו. כולם באים אלינו, גם האמריקאים, גם הצרפתים, כולם באים לקבל. גם החיילים הבודדים, כשהתקציב נגמר באמצע שנה, באים לפה, הוא נתקע, הוא לא יכול לשלם שכר דירה וכאלה.

היום תקציבו של משרד הקליטה, אתה בטח יודע, עומד על מיליארד ו-400 מיליוני ₪. כל התקציב של משרד הקליטה, מיליארד ו-200, זה תקציב קשיח, יש לו הוצאות קבועות שמתבססות לכל משרד הקליטה בארץ. יש לו בסביבות 150 מיליון שקל שהוא יכול לעשות תקציב גמיש. זה כמובן לא מספיק לשום דבר והוא לא יכול לעשות עם זה כלום. כל עידוד העלייה היום לישראל, מצפון אמריקה, מתבצע על ידי 'נפש בנפש'. זאת אומרת למשרד הקליטה יש את סל הקליטה, שהוא בתקציב הקשיח שלו, אבל ללא סיוע לעולים שהם מקבלים מכל מה שהצגנו לך פה, מהמענקים הכספיים שגורמים להם פשוט פה לשרוד, הם לא מצליחים לשרוד פה עם העלויות, זה היום למכור בית באמריקה, המחירים שם ירדו ופה המחירים עלו. זה בדיוק עידוד העלייה. זאת אומרת זה שהמדינה שמה סל קליטה זה הבסיס, אבל עדיין צריך לעודד אותם וצריך לגרום להם לבוא לפה.
עכשיו, אם תוריד את מספר העולים תפגע במשק, כי פחות מהם יבואו, יביאו לפה את כל הידע וכל הדברים האלה, ועובדה שהם הסכימו כשהם ראו את זה. היום כל מה שאנחנו עושים בעידוד העלייה, לצערי הרב, מכמעט 50% שהיינו בשנים הטובות, ירדנו היום ל-23% מימון של המדינה. כל עולה, מה לעשות, הוא צריך לקבל את המעטפת, אם הוא לא יקבל את המעטפת, דב מכיר אותה, כי הוא עולה מארצות הברית, אבל אם הוא לא יקבל את המעטפת שהוא זקוק לה הוא לא יוכל להגיע לפה.

עובדה, אנחנו מדברים, סתם לדוגמה, כי תמיד שאלו אותי האמריקאים על בני הקהילה האתיופית. היום כל מי שמגיע מאתיופיה מקבל צ'ק של 700,000-800,000 נטו לרכישת דירה. שזה לא מקבל האמריקאי.

אף אחד לא מקבל.

אני אומר פרופורציות. אז אני אומר שברור שאי אפשר לתת והממשלה החליטה, זה בסדר גמור, אבל אני אומר לסייע לנו לבוא ולתת לעולים החדשים, שזה כסף קטן, מה זה? זה כסף קטן. בשנה האחרונה, שתבין לאיזה מצב הגענו, משרד הקליטה לא קיבל, להחלטת הממשלה, זה תקציב שמופיע ומעוגן בהחלטת ממשלה, השנה הזאת זאת השנה הראשונה שהוא לא קיבל תגבור ממשרד האוצר, כי תמיד התקנה לא מספיק בה הכסף. הוא לא קיבל תגבור, התגבור אגב הוא 5-6 מיליון שקל, וברגע שאנחנו הגענו ל-3,000 עולים לא קיבלנו כסף מהממשלה. זאת אומרת 1,000 עולים השנה, לא קיבלנו את התמיכה מהמדינה, בגלל שלא היה כסף בתקנה. זה דבר חמור מאוד. היינו במשרד הקליטה והם בוכים והלכו לאוצר והם יודעים שזה לא בסדר, אבל עוד 1,000 עולים, לא מספיק ה-75% שנפל עלינו, גם ה-25% של המדינה שבנינו שנקבל, לא קיבלנו השנה.

יאיר לפיד מחפש כל הזמן מנועי צמיחה. פשוט, זה מנוע צמיחה.

יש לנו דיון בתרומת עולים לכלכלה, נכון?

במאי.

ביום העולים. אני רוצה להביא את שר האוצר לשם, כדי שיבוא וישמע גם - - -

אנחנו יכולים להכניס את ההשקעה של המדינה, לראות את התוצאות - - -

אתם צריכים להמחיש לו את הנתונים האלה. גם שרת הקליטה, יש לה מה להגיד והיא רוצה להראות, כי כמובן היא רוצה כסף למשרד הקליטה. אני מעדיף לתת את ישירות לאנשים שאנחנו סומכים עליהם שהם עושים את העבודה. פה אני יודע שעושים את העבודה, אני רואה.

אני חושב שעדיף להפריד. כי משרד הקליטה, תבוא השרה, יש לה צרכים משלה, זה משהו אחר, זה מדינה.

בסדר, אבל יאיר, בוא נגיד ככה, הוא מבין את העניין, הוא יראה - - -

אני אתן לך רק דוגמה קטנה. חלילה בלי לפגוע באף אחד. אנחנו, בעבר, חצי מהתמיכה שקיבלנו מהמדינה העברנו ישירות לעולה כמענק. סתם דוגמה, קיבלנו 1,800 דולר לעולה, לקחנו 1,000 דולר ונתנו לעולה, כי אז באנו לתורם, אמרנו, 'הנה, המדינה נותנת 1,000 דולר לעולה, בוא תיתן עוד 3,000', והם באמת נתנו, 3,000, 4,000, 5,000 דולר לעולה. באה המדינה בצעד, לא משנה מי, אמרו 'לא, אל תיתן לעולה מענק, זה לא בסדר שהוא מקבל את המענק הכספי', הורידו את המענקים. שתבין, אומרים לנו, ממה שאנחנו מקבלים מהמדינה שאנחנו רוצים לתת לעולה, אל תיתן לעולה. תבין את האבסורדים ואיזה מאבקים היו לנו על הדברים האלה. כי רצינו שיגיע לעולה, שייתן יותר לעולה. כל מיני דברים שהם פשוט אבסורד. וזה מה שקרה לצערי הרב בשלוש השנים האחרונות, גם נגיסה בתקציב, גם פגיעה במה שאנחנו עושים לעידוד עלייה, בגלל כל מיני דברים. אני מזכיר לך, תקציב משרד הקליטה, מיליארד ו-350 מיליוני שקלים, כאשר כל התקציב של הנושא של ארגוני עלייה, מה ש'נפש בנפש' מקבל, הוא בכלל תקציב חיצוני שעבר בהחלטת ממשלה במשרד ראש הממשלה. לכן זה גרושים שיכולים לגרום למנוע צמיחה למשק, כי יש לנו מחקר, אנחנו באנו עם מחקר, ראינו, קיבלו, כל שנה קיבלנו את התגבור, משרד האוצר נתן למשרד הקליטה, השנה הזאת זו השנה הראשונה שהם לא קיבלו תגבור. חשובה לנו העזרה שלכם.

כמו שאמרתי, הכי נכון לעשות את זה בדיון בוועדה, כששר האוצר משתתף בה, שהוא יראה את הנתונים. משרד הקליטה, אני מבין שהמשרד צריך כסף, כי יש הרבה פעילויות גם בו, גם הארגונים. פשוט להציג, להמחיש. לא ניתן לכולם להמחיש, אבל אתם, המשרד, אולי עוד מישהו אחד ואז להראות את הנתונים בפועל.

בסדר גמור.

בוא נצא לסיור קצר, לראות מהעבודה שלנו.

(במהלך הסיור)

- - - מ-3 עד 12 בלילה ונותן מענה לאנשים שמתקשרים אלינו, ששולחים לנו מיילים, שמתעניינים בעלייה. אתה יכול לראות פה במסך מאיפה אנשים פונים אלינו והורידו את שאלון הבקשה לעלייה. אתה יכול לראות סן פרנסיסקו, ניו ג'רזי, פלורידה, צפון קרוליינה, כל רחבי ארצות הברית וקנדה. אתה יכול לראות שמכל רחבי ארצות הברית. ב-2014 אנחנו מדברים כבר על 504. רק בחודש וחצי האחרונים, 504 בתי אב שסיימו את השאלון והם כבר מוכנים לעלות. ב-2013 סך הכול היו לנו 3,200, בתקופה הנתונה היום, לעומת שנה שעברה אנחנו כבר רואים גידול של עשרות אחוזים בפניות לעלייה, מה שנותן לנו תקווה מאוד טובה לגבי השנה.

זה חשוב שתבין, זה המרכז. זאת אומרת כל היום יהודי מארצות הברית שרוצה להתקשר, הוא לא מתקשר למשרד ממשלתי, אף אחד לא יבין, הוא מתקשר לפה, 'מה קורה? תגיד לי, אני שוקל לבוא לתל אביב, לרעננה', מה מחיר דירה, מה זה שכר דירה, מה אני מקבל אם אני בא. כל מיני שאלות קטנות. זה מוקד משעה 3 עד 12 בלילה. יש פה את יהושע, הוא מנהל מוקד והוא מנהל את זה, נותנים את כל התשובות ומתחילים כבר את הקשר. ככה אתה מתחיל את הקשר, זה חלק מעידוד עלייה וזה המרכז שלהם, כולם מתקשרים לפה. זה המוקד אגב שמקבל גם טלפונים של חיילים בודדים. המוקד של החיילים הבודדים היה פה, אבל הורדנו אותו לתל אביב, כי קשה היה לחיילים להגיע. כל הפניות מגיעות, נשלחות לשליחים, בודקים, חוזרים עם תשובות על כל שאלה. כך מתחיל האמון, כך מתחיל הכול. זה נותן להם מוקד פתוח, משהם מתעוררים, מ-3 עד 12 בלילה.

בעצם פה יושבים כל יועצי העלייה שלנו שמתקשרים עם העולים ובונים להם את תכנית הקליטה שלהם, לפי דמוגרפיה, לפי גיאוגרפיה.

נעלה למעלה. אני רוצה לעלות למעלה להראות את הטכנולוגיה. פה אנחנו מרכזים את כל הפניות אלינו, את שאלוני העלייה. כמה דברים שאנחנו עושים מבחינת טכנולוגיה. כל עולה שמגיע וממלא שאלון מקבל דף, פורטל אישי באינטרנט, שבו הוא יכול לראות את כל המסמכים שבעצם הוא צריך לתת, או לנו, או לסוכנות היהודית, או למשרד הפנים. בעצם יש לו דף פורטל אישי שהוא יודע בכל רגע נתון איפה הוא עומד מבחינת התהליך, מה חסר, מה הוא עוד צריך וכו'. זה ברמה הזאת. אנחנו יכולים לעדכן את זה והוא יכול לעדכן אותנו ואנחנו עובדים על CRM מאוד משוכלל. יש לנו 60,000 רשומות של אנשים שמתעניינים בעלייה. יש עם מה לעבוד, רק צריך לדאוג לעידוד אמיתי של העולים האלה.

דיברנו על הטיסות. זה למשל, לצורך העניין, עולה שהגיעה בשבוע שעבר. היא הגיעה איתנו בטיסת העלייה. מה שאנחנו עושים בטיסה עצמה, לא אנחנו, משרד הפנים בטיסה, כבר יש טופס בקשה לתעודת זהות. הכול כבר מוזן, לא צריך כלום. הוא חותם. הוא רק בא, הוא חותם, אחד, שניים, שלושה טפסים, ואם הוא רוצה לשנות את השם, גם את זה אנחנו עושים. אנחנו שולחים לו מראש, 'האם תרצה לשנות את השם?' 'היום קוראים לך מייקל, מה תרצה להיות בישראל?' סידרנו לו פה מקלדת עברית, תגיד לנו פה, כבר יופיע, שינית את השם, און ליין, הכול מסודר. בלי יותר מדי בירוקרטיה, בלי לחשוב יותר מדי.

אני רוצה להראות לך ב-CRM, מבחינת אינטראקציה. דיברנו על הליווי ההוליסטי, שמתחיל משלב טרום העלייה ועד סוף העלייה. זאת למשל משפחה שעלתה, מתי?

הם עלו ב-2011.

תראה כמה שיחות טלפון, כמה מיילים. כל האינטראקציה שאנחנו עושים עם המשפחה, לפני, אחרי.

זה הרבה עבודה. כל משפחה, כמה שאלות.

אבל גם אחרי. אתה יכול לראות פה אינטראקציות בלי סוף. אנחנו שומרים כל אינטראקציה, כל מייל, כל שיחת טלפון.

הם גם מתקשרים אפילו אם הכול בסדר. אני קיבלתי, הייתה לי עבודה, הייתה לנו דירה והם התקשרו, 'הכול בסדר? אתם צריכים משהו?'

כן, אם מישהו מתלונן, 'הייתה לי שיחה עם מישהו, הם לא אמרו לי', אני רואה על המסך שלי כמה שיחות על הנושא הזה.

דיברנו על הממד של התעסוקה, הממד אולי הכי קריטי בהשתלבות של העולים בישראל. עדינה ממחלקת התעסוקה תסביר איך הם עובדים.

דווקא שמעתי אותך בכנס בשבוע שעבר. אז המנטרה שלנו במחלקת התעסוקה זה מי שמכין בערב שבת אוכל בשבת. אז אנחנו מנסים, למיטב יכולתנו, לסייע לעולים בדרך להבין מה הם צריכים לעשות כדי למצוא עבודה פה בארץ שמתאימה למקצוע שלהם, בכל מיני דרכים. קודם כל לעזור להם לבנות תשתית חברתית ועסקית ומקצועית, שנית להבין אם יש איזה שהוא תהליך רישוי שהם צריכים לעשות, שלישית להתחבר לאנשים דרך לינקטן ודרך כל מיני קשרים שיש לנו בתוך 'נפש בנפש', זה אומר אנשים שכבר עלו ארצה ב-15 השנים האחרונות ויש להם את כל הניסיון במקצוע וכך הם יכולים לעזור לעולים להבין איך להכין את מה שצריך לקראת העלייה.

כמעט בכל מקצוע יש לנו אנשים שמייעצים לעולים עתידיים. זאת אומרת אם יש לנו עולה שירצה להיות חבר כנסת אפשר לחבר אותו לדב ודב יקבל ממנו טלפון, 'מה אני צריך לעשות כדי להיות -'.

הוא הראשון? נקווה שיהיו עוד.

יש לנו מנכ"לים בהיי טק ויש לנו נגרים, יש לנו אנשים שעובדים בחשמל ויש אנשים שהם רופאים. אז יש מכל התחומים אפשרות לעזור להם להכין את עצמם לקראת העלייה, שהם יגיעו לפה, אני תמיד אומרת שהם כבר רצים, כשהם יוצאים מן המטוס הם יודעים בדיוק מה לעשות ולא להתחיל לחפש כשמגיעים, 'מה אני עושה פה בארץ'.

איך אנחנו עושים את ההשמה עצמה, עם החברות.

כן. אז קודם כל אנחנו מנסים להעצים אותם, כדי שהם יידעו מה לעשות. במקביל אנחנו מקבלים מהם את קורות החיים ואנחנו בקשר עם יותר מ-2,000 חברות פה בארץ ומנסים לתאם אחד עם השני. החברות שולחות אלינו כל מיני משרות שמתאימות במיוחד לעולים דוברי אנגלית וכו', וגם בכל מיני תחומים, ואנחנו שולחים את הקורות חיים, מנסים לעשות את החיבור בין העולה לבין החברה. ומצליחים בגדול. וגם יש לנו קבוצת לינקטן עם כל מיני ג'ובים ופייסבוק וכו', כדי שהם יוכלו להגיע אלינו בכל מיני דרכים.

תודה, עדינה.

- - - אני גם אעשה את החיבורים בנושא התעסוקתי, כמו שאמרתי, אני כבר עובד על זה, כי גם במסע פגשתי, גם אתכם, שנכוון, כי יש ביקוש, יש דרישה, לפחות אני יודע בכמה מקומות למהנדסים.

לחבר אותם.

כי גם לעולים זה יותר מתאים, כי הצברים המהנדסים מחפשים כבר משרות בהרבה יותר כסף והוא אומר שהמדינה לא יודעת לשלם סכומים כמו שמשלמים בחברות היי טק. אני חושב שדווקא לעולים להתחיל את בסיס בחברות ממשלתיות זה בסדר.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:40.>