PAGE
2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
17/02/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 59>
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, י"ז באדר א התשע"ד (17 בפברואר 2014), שעה 12:00

<סיור בשיתוף הסוכנות היהודית באולפן עציון>

חברי הוועדה: >
יואל רזבוזוב – היו"ר

ג'וש שוורץ - מזכ"ל וסמנכ"ל קשרי ממשל, הסוכנות היהודית

יהודה שרף - מנהל היחידה לעלייה, קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

סמדר בר חיים - עוזרת בכירה לסמנכ"ל קשרי ממשל, הסוכנות היהודית

סוני אודלר - מנהלת אגף קליטה, הסוכנות היהודית

ורד אחירון - מנהלת תוכן, הסוכנות היהודית

פרידה ברעם - מנהלת תכנית מסע

עופרה קוץ - מנהלת האולפן, אולפן עציון

ברוך קושצ'בה - מנהל מרכז הקליטה

ג'וליה דרוגן - עולה

סת' קלרק - עולה

זיוה שחר - עולה

מריה סטילבנס - עולה

ג'והנה טרפין - עולה

ישי שניב - גל"צ

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר המתרגמים
<סיור בשיתוף הסוכנות היהודית באולפן עציון>

ברוכים הבאים לסוכנות היהודית, נמצאים איתנו כאן ברוך, שהוא מנהל אולפן עציון, זה המקום שאנחנו נמצאים בו, ויהודה, שהוא מנהל היחידה לעלייה וקליטה בסוכנות. מה שנעשה זה ככה, אני אתן סקירה כללית, אני יודע שאתה מכיר, אבל כמה דקות להחזיר אותנו למה שהסוכנות עושה באופן כללי, ואחר כך אנחנו נעשה סיור במרכז הקליטה, אנחנו נרד לשיחה עם עולים, אחר כך יש לנו ארוחת צהריים עם משתתפי מסע.

אז בגדול הסוכנות היום, יש לה תקציב של מיליארד שקל. אנחנו הארגון היהודי הגדול בעולם, אנחנו מתעסקים היום בשלושה תחומים עיקריים, הראשון זה עלייה וקליטה, השני זה חיבור צעירים יהודים בכל העולם לישראל, השלישי זה פעילות בישראל, להפוך את החברה הישראלית למקום יותר טוב.
בתחום של העלייה והקליטה אנחנו כמובן אחראים על העלייה בכל העולם, אנחנו אחראים לזכאות, עידוד עלייה, הטסת עולים. בכל מקום בעולם אנחנו עושים את הזכאות למעט שני מקומות, ברית המועצות לשעבר שזה לשכת הקשר, ואתיופיה שזה חוק הכניסה, לא חוק השבות, אז זה קונסולים של משרד הפנים. אנחנו מדברים בשלוש השנים האחרונות על בין 18,000 ל-19,000 עולים בשנה, שזה מספרים מאוד גדולים ביחס לשנים שלא היו גלי עלייה. אז ברור שבשנות ה-90', שהיו 200,000, 75,000 בשנה, אבל בשנות ה-80 למשל הממוצע היה 10,000 בשנה. אז עדיין אלה מספרים מכובדים מאוד.

הסיפור השנה בעינינו זה הסיפור של צרפת. יש עלייה של 60% עולים מצרפת, מ-1,900 ב-2012, ל-3,150 השנה, עלייה של 60%. אתה יודע שאנחנו מכינים תכנית עם משרד הקליטה ועם משרד התפוצות, ואנחנו מצפים לפחות ל-4,000, אם לא יותר, ב-2014.

מאיפה המספרים? אתה מכיר, משהו כמו 3,000 מצפון אמריקה. מאתיופיה השנה אנחנו הפסקנו ומה שמדהים זה שלמרות שהפסקנו להביא מאתיופיה עדיין סך הכול הייתה עלייה של 6% לשנה מהעולים. הורדנו את ה-2,000 עולים שהבאנו מאתיופיה ועדיין היה - - -

החודש הזה הגיעו 83 מאתיופיה.

זה מה, מוועדת החריגים, המשפחות פה?

אין קשר לוועדת החריגים, ועדת החריגים עדיין לא גמרה את העבודה שלה, עדיין לא פרסמה.

אלה אנשים שאו שהם חוק השבות, יש עדיין אנשים שיכולים להוכיח חוק השבות באתיופיה, יש איחוד משפחות, קרובי משפחה וכל הדברים האלה.

בתחום של קליטה כמובן שמשרד הקליטה מוביל. אנחנו שותפים במספר תכניות קליטה, אבל הסיפור הגדול בקליטה זה שאנחנו מפעילים את כל מרכזי הקליטה בארץ, החלק הגדול במימון של משרד הקליטה. יש 22 מרכזי קליטה, הכול אנחנו מפעילים, רובם במימון של משרד הקליטה אבל הפעלה שלנו ומה שאתה הולך לראות כאן היום זה מגמה גוברת בתוך הסוכנות, שאנחנו מנסים לפתח מרכזי קליטה של צעירים אקדמאים, לתת להם את הבסיס שהם מגיעים לארץ, חצי שנה של אולפן, של אינטראקציה גם עם חבר'ה מאותו גיל, גם יוצאים מזה שידוכים וכו' וכו', תיכף אנחנו נרד לפרטים, כשתראה את המקום.

כמה אתם קולטים בתכניות כאלה?

עלו לארץ בשנת 2013 5,800 צעירים, 5,770, מתוכם 2,700 בתוך המסגרות שלנו, כשהמסגרות שלנו זה המקום הזה שאתה נמצא בו, יש לי היום מדרשת קטנה של אולפני עציון ואולפני קיבוץ. זאת אומרת מעל 50% נמצאים אצלנו במסגרת של הסוכנות היהודית.

רגע, עלו 5,700.

מתוכם 2,700 בתוך ה - - - ואם היה לי תקציב יותר גדול הייתי יכול להכניס גם יותר. היום צעירים שרוצים לבוא למרכזי קליטה, ואין מקום במרכזי הקליטה בגלל הבעיות שאתה מודע ומכיר אותן, אנחנו אומרים להם, 'חבר'ה, אם אתם רוצים אלינו, תדחו', ואנחנו נתנו תשובה בשנת 2013 לקרוב ל-200 חבר'ה צעירים שדחו את העלייה שלהם.

זה התחום הראשון של העבודה. התחום השני זה חיבור הדור הצעיר בתפוצות לישראל. זה נועד לענות על שני צרכים. אחד זה לייצר משאב עתידי של עולים, כי אנחנו יודעים שברגע שאין פריחה בגלי העלייה, האנשים שבאים מהמערב בוחרים לעלות, אז צריך לקבל אותם בישראל. והדבר השני זה להשתמש בישראל ככלי למניעת התבוללות. אנחנו יודעים שאנשים צעירים בתפוצות שאינם מזדהים כיהודים באים לישראל, החיבור לישראל עוזר להם להתחבר לזהות היהודית שלהם.

אנחנו עשינו את זה בגדול בשני תחומים, הראשון זה חוויה בארץ, ביקורים בארץ, ואנחנו נתחבר לזה במסע, תיכף בארוחת הצהריים. יש ארבע תכניות שאנחנו מפעילים בגדול, הראשון זה מסע, שזו יוזמה משותפת של הסוכנות והממשלה. יש קרוב ל-11,000 שבאים כל שנה לסמסטר בשנה, שזה מדהים, כשהתחלנו את התכנית לפני עשר שנים היו 4,000, כלומר כמעט שילשנו את המספר. אנחנו משקיעים בזה 50 מיליון דולר בשנה, 25 מיליון הסוכנות ו-25 מיליון הממשלה. השני זה תגלית, שאנחנו שותפים בתגלית. אנחנו מממנים בתגלית ב-6 מיליון דולר בשנה, כאשר כל הכסף שלנו הולך למקומות שהם שליש מקומי, ברית המועצות לשעבר, מזרח אירופה, ארגנטינה. התפקיד שלנו בתגלית זה לעזור לחלשים. השנה יש 40,000 בתגלית. התחום השני זה תכניות תיכון. יש משהו כמו 10,000 שבאים לכל מיני תכניות תיכון. בדרך כלל זה תכניות של שישה שבועות, בסביבות כיתה י"א.

לימוד?

הם באים ללימוד, לסיור, יש כל מיני תכניות.

לא, אבל יש תכנית לימוד.

יש גם תכניות כמו אלכסנדר מוס, שזו תכנית סמסטר בארץ, זה גם כולל בתוך הפול הזה, ואנחנו עכשיו יצרנו תכנית חדשה, היא בשנה השנייה עכשיו, היא נקראת Onward. זו תכנית בין מסע לתגלית, כי אנחנו גילינו שיש המון המון אנשים שהיו בתגלית והם לא רוצים לבוא לחצי שנה או שנה, אז יש לנו תכנית חדשה שנקראת Onward שזה שישה עד שמונה שבועות בקיץ להתמחות. מי שכבר היה בתגלית ואין לו זמן לבוא למסע, הוא יכול לבוא לארץ, ואנחנו אומרים את זה כי תפקידנו לתת כמה שיותר תפריט. מישהו שרוצה ישראל, מעלייה ועד תגלית, כמה שיותר אופציות של זמן ותכניות שונות כדי שכל יהודי שרוצה יוכל לבוא לפה.
אמרתי שלושה תחומים, עלייה וקליטה, חיבור הדור הצעיר לישראל ופעילות בישראל, ובתחום של חיבור לישראל יש שני תחומים. הראשון זה ביקורים בארץ, השני זה שליחות. אנחנו מוציאים שליחים כדי להגיע לחבר'ה בחו"ל שלא מגיעים לפה. יש לנו 350 שליחים קבועים ארוכי טווח, למעלה משנה בחוץ לארץ, פרושים בכל העולם, כמעט בכל מקום שיש קהילה יהודית, ואנחנו גם מוציאים 1,200 שליחים למחנות הקיץ. מחנות הקיץ שלנו ברוסיה, שאנחנו מפעילים, אנחנו מפעילים מחנות קיץ ל-6,000 חבר'ה צעירים ברוסיה, כל שנה במחנות פה בקיץ, ויש גם מחנה שליחים שיוצאים למחנות קיץ בארצות הברית, למחנות של האמריקאים. אמריקאים יהודים מפעילים מחנות ואנחנו מוציאים לשם שליחים.

התחום השני זה הפעילות שלנו בישראל, והיא מתמקדת בכמה תחומים. הראשון זה נוער בסיכון. מאוד חשוב לקהילות היהודיות בחוץ לארץ להיות מעורבים במתן הזדמנויות לנוער בסיכון להפוך את החברה למקום יותר טוב. אז יש לנו ארבעה כפרי נוער שאנחנו מפעילים, רמת הדסה, הדסה נעורים, בן יקיר וקרית יערים.
יש לנו גם רשת של תכנית דגל לנוער בסיכון שנקראת פותחים עתיד, שבה צעירים ישראלים לוקחים את עצמם להדריך ילדים בסיכון לשלוש שנים. מה שמהפכני בתכנית הזאת זה שהעובדים לוקחים על עצמם שלוש שנים. בדרך כלל תכניות ההתערבות הן פחות זמן, פה המדריכים שלנו שנקראים נאמנים עובדים בתוך בית הספר, בתוך הבית, בתיאום עם משרד הרווחה ובתיאום עם העירייה. אנחנו מגיעים ל-10,000 ילדים שמטופלים ככה בפריפריה ב-32 ערים.

יש לנו גם תכנית של שותפות 2000, שמחברת בין אזורים בארץ לקהילות יהודיות בחוץ לארץ. תכנית של סדר גודל של 100 מיליון שקל, עם 46 שותפויות בארץ. זה יכול להיות נתיבות-פילדלפיה, מונטריאול-באר שבע, נתניה-סינסינטי וכו'.

צריך להעביר ממש דף מפורט עם כל התכניות, בסדר? סקירה, שיהיה לי את זה.

ואני גם חושב שצריך לעשות בסוגריים סקירה של הסוכנות בוועדה. אנחנו לא עשינו את זה המון זמן, נתן לא היה המון זמן. כמו שהשרה באה, צריכים לבוא ולעשות סקירה כללית, דוח מצב.

כן. אתם עושים הרבה דברים ואני לא בטוח שאנשים מכירים וגם אני לא מכיר - - -

מעבר לעלייה וקליטה, כי העלייה והקליטה זה הסוף של כל - - -

כן.

מעבר לזה, יש לנו כל מיני תכניות שאנחנו מתעסקים בהן שלא נופלות בשלוש הקטגוריות. אחת מהן זו תכנית נתיב, ששותפה לנו ולצבא. זו תכנית של הכנה לגיור בתוך הצבא, שזה מאוד מאוד מומלץ, כי החיילים מקבלים שלושה חודשים על חשבון הצבא. הכול במימון הסוכנות היהודית, הכול. אנחנו מפעילים את זה פה בקרית מוריה, לא רחוק מפה.

כן, עברנו את זה.

אתה מכיר את זה. אנחנו גם מאוד פעילים בנושאים כסנגור, למען העם היהודי, אתה מכיר את נשות הכותל, ראש הממשלה ביקש מנתן להביא פתרון וכל הדברים האלה.

איפה זה באמת? זה נרגע קצת עם נשות הכותל.

זה נרגע עד שהשוטרים יזיזו אישה וזה יהיה תמונה וכותרת ראשית בעיתון.

אז מאחר שהזמן קצר מאוד היום, אנחנו בחרנו להראות לכם שתי תכניות שבאמת הן תכניות דגל של הסוכנות, אחת זה קליטת עולים צעירים והשנייה זה מסע. אני מציע שאם אין שאלות אנחנו כבר נצא לסיור.

אם תרצה, אם יהיה לך זמן לסיור מעניין ומרתק, קח אותו שיראה את העולים מארצות המצוקה, שאנחנו לא מפרסמים אותם, שנמצאים בבאר שבע, שזה פשוט חוויה.

יש לנו מרכז קליטה ל - - -

עירקים, תימנים, טוניסאים.

קבענו סיור בבאר שבע, הנה, יושב ראש הוועדה מבקש.

אז אפשר ללכת לשם. יש מרכז קליטה מיועד רק לארצות איסלם. יש שם תימנים, אירנים, טוניסאים.

זה יפה לראות. ורוסים ביחד. ברצינות. לא סתם רוסים, פרויקט רופאים.

אתה נכנס, אתה רואה משפחה תימנית, עם ג'לביות ומעשנים נרגילות, ופרסים מדברים אירנית. זה מקום מאוד מעניין.

לפני שאנחנו נכנסים, בכלל להבין את הרקע. למדתי בכנס אשדוד שאתה איש קרית חיים וקרית ים? אז אני איש קרית חיים.

אני גרתי שם. עד 2004 גרתי בווינגייט.

זה אני יודע מעיתוני הספורט.

אז ככה, אתה הגעת בעצם למכינה לארץ ישראל. לא תאמין, מדובר פה על חבר'ה בני 22 עד 35, בשבוע הבא יש לנו קבוצה עד 42, כולם אקדמאים, כולם רווקים, למעט זוגות נשואים ללא ילדים, כולם עולים חדשים, כאשר הם הגיעו מ-25 מדינות. אתה זורק אבן על הגלובוס אתה פוגע בהם פה. זה מחולק לארבעת הפילרים, יש לנו קבוצה רצינית מאוד דוברי אנגלית, קבוצה מחבר העמים לשעבר, יש לנו קבוצה מצרפת, קבוצה רצינית מאוד וקבוצה מדרום אמריקה ו-you name it, יש מהודו, פולין, הולנד, מה שאתה לא רוצה.
אנחנו מדברים פה על 10 כיתות כרגע, בשבוע הבא באה עוד קבוצה של 40 חבר'ה, בני 33 עד 42, יהיו פה 12 כיתות. המקום הזה מפוצץ, מלא, אובר בוקינג. לפי רמות שונות בשפה העברית כאשר הם נמצאים פה בלימודים, הם באים לחמישה חודשים, שני מחזורים בשנה, זה אומר כמעט 500 איש. מעל 40% נשארים בירושלים.

הם עולים ארצה ולומדים עברית, פה עושים את השלב הראשון?

עברית, הם גרים פה, אוכלים פה, ישנים פה, חיים פה.

חמישה חודשים, סביר להניח שזה סל הקליטה. אחרי זה הם יוצאים לעולם הגדול?

לעולם הגדול, אחרי שהם מקבלים פה בסיס של השפה. אנחנו מכינים אותם לתעסוקה, נושא של דיור. יש פה סדנאות תעסוקה, יש פה פעילות חברתית ותרבותית ענפה ביותר, יש סרט ישראלי על ציונות בירושלים, על קבוצת חברים שנמצאת באוניברסיטה העברית בירושלים. היום אנחנו פותחים קורס מד"א של 60 שעות, כדי שיוכלו גם להתנדב בארץ. היום נפתחת קבוצה בצרפתית.

אתה חושב שהם יוכלו להתנדב, עם הקושי שלהם? יהיה להם זמן להתנדב?

כן. הם רוצים להתנדב. התרבות שלהם זה להתנדב, הם מתערים בחברה הישראלית, הם רוצים לא רק לעבוד, הם רוצים להכיר את החברה, הם רוצים להשתלב במערכות שיש בהם ישראלים, שיש בהם אפשרויות להתפתח. יש פה ממנתחי מוח, מאנשים שהם מהנדסים, היי טקים, אנשי שיווק, מאסטרים, מה שאתה לא רוצה.

כולם פה אקדמאים?

כולם, זה הדובדבן של הקצפת של החברה הישראלית של מחר.

ואיך אנחנו דואגים כמדינה אחרי זה כשאנחנו מוציאים אותם לעולם הגדול? האם יש חיבורים לחברות ממשלתיות?

אז קודם בנושא של תעסוקה, חלק כן, יש לנו תכנית שנקראת בבית וביחד שמנסה לשלב אותם בחברה מער לזה. בשכונות שאנחנו נמצאים פה יש גם אימוץ שלהם בתוך המשפחות. למשל בפסח שיבוא עוד מעט הם מתארחים. בירושלים יש לנו קשר מצוין עם המִנהלת פה.

יואל מכוון לתעסוקה.

זה כל החברות שאנחנו יושבים איתן אומרים לפעמים 'תביאו לנו עולים'. אז יש - - - אז למה לא לשלב - - -?

אז קורה מצב שהם לא נכנסים precisely למקצוע שלהם אלא הולכים סביב לו, אבל ברגע שהם נכנסים ומקבלים עבודה והם מוכיחים את עצמם הם מוכנים להתפשר, כי הם בני 22 עד 35, הרבה חתונות קורות פה, אגב, דרך אולפן עציון, הם ממשיכים הלאה אחרי זה יחד כקבוצה לדירות שהם הולכים לשכור. זה כמו צבא, מבחינתי האולפן זה בסיס כמו צבא, הטירונות שלהם שהם הולכים יחד. אנחנו במחזור 129, זאת אומרת מ-1949 - - - אגב אביטל שרנסקי הייתה באולפן עציון.

ג'וש שוורץ, אם אתה מכיר אותו מהסוכנות היהודית, גם כן היה באולפן עציון.

אז זהו, זה כרקע לקראת מה אתה הולך. אנחנו הולכים עכשיו לכיתה לפגוש, לעשות סבב. אגב, חוגים, הם עושים את החוגים, מסלסה ועד חוג ריקודי עם, סרט ישראלי, קבלת שבת.

(בכיתה באולפן)

יושב ראש ועדת העלייה והקליטה של הכנסת.

והתפוצות.

הבנתם אותי?

חבר'ה, מבינים?

כן, כן.

זו כיתה ב'. זאת אומרת אלה אנשים שכבר באו עם רמה של עברית, לא בלי בכלל.

זה אולפן ב'?

לא, כשהם מגיעים אלינו אנחנו מחלקים אותם לרמות. הם באו עם עברית, הם למדו כבר איפשהו ומהנקודה איתה הם באו, ממנה אנחנו מקפיצים אותם לרמה הבאה, להכין אותם לאוניברסיטה. המורה שלהם חנה נמצאת פה, הם עובדים מאוד קשה.

אז אולי נעשה סבב וכל אחד יגיד מאיפה הוא בא.

כן, כל אחד אומר את השם, מאין הוא בא ומה המקצוע שלכם משם. נתחיל.

(התלמידים מציגים את עצמם).

יש לנו עשר כיתות כאלה, משהו דומה לזה.

יש לי שאלות. יש פה אח ופיזיותרפיסטית, מבחינת הרישוי, צריך לעבור הכול מחדש?

נכון.

עכשיו מדינת ישראל צריכה לעזור להם איך לקבל את המקצועות שלהם.

דרך משרד הבריאות הם מקבלים את הרישיון הזה ועוד הולכים לאולפן רפואי שמכשיר אותם למקצוע.

אבל מה שאמרתי לג'וש, פשוט אני שומע כמה מקצועות ואני כן קיבלתי תלונות מחברת חשמל, לדוגמה, שחסר להם מהנדסים, הם במצוקה ואני רואה שיש פה הרבה מהנדסים. מה שאנחנו נעשה, היום אנחנו נשגר מכתב, לכל אותן החברות שהיו אצלנו בוועדה ונחבר, שמנהלי משאבי אנוש יתחברו עם האולפן כי הם מתלוננים 'אין לנו מהנדסים', משרד התמ"ת, מנכ"ל משרד הכלכלה, גם לו חסרים מהנדסים, מהנדסי תקן. בחלק מהמקצועות יש מחסור.

יוצא מן הכלל.

אז אנחנו נחבר אותם.

זה חשוב מאוד, כי ב-13 במאי יש לנו פה יריד תעסוקה והשכלה. בדרך כלל מגיעות הנה חברות, כולל טבע, כולל אינטל, אבל אם יש לכם - - -

חברות ממשלתיות.

בשמחה רבה.

אנחנו גם נזמין אותם ליריד, גם נשגר מכתב ונעשה חיבור של אנשי משאבי אנוש.

חבר'ה, מבינים? מסתבר שבישראל חסרים מהנדסים, אין מספיק מהנדסים ועכשיו נכון לעשות את הקשר ביניכם, שאתם באים עם המקצוע שצריך, עם החברות שצריכות את המהנדסים.

הרבה מהנדסים שעלו, לדוגמה, מברית המועצות לשעבר, לפני 20 שנה, הם יוצאים לפנסיה, והם נמצאים במחסור.

אולי תגיד מאיפה אתה עלית.

אני גם עולה חדש. יחסית כבר לא חדש, ב-91' עליתי, עליתי מרוסיה, מבירוביג'ן, אוטונומיה יהודית, איפה שסטלין שלח את כל היהודים.

ואני עליתי מקנדה.

אז בסוף אנחנו מדינה של עולים חדשים, ובאמת לראות פה את החבר'ה הצעירים, האקדמאים, רובכם עם מקצועות שחשובים למדינה, אז אני חושב שזה העתיד של המדינה שלנו. אתם העתיד של המדינה.

זו פעם ראשונה שאתם פוגשים חבר כנסת?

כן.

למעלה היה צילום, כשהם פגשו במוזיאון את ביבי.

מישהו רוצה לשאול אותו משהו? יש לכם פה חבר כנסת, יושב ראש ועדת עלייה בכנסת.

איך קוראים לך?

קוראים לי יואל, ברוסית קראו לי קונסטנטין. יואל רזבוזוב. את השם משפחה אתה לא תזכור.

לקח לי שנה. הוא יושב ראש ועדת עלייה וקליטה מטעם 'יש עתיד', מהמפלגה של יאיר לפיד.

הם רק חודש בארץ.

חודש רק? יפה. הם באו עם איזה שהוא ידע בסיסי, אבל כל הכבוד.

בתום האולפן יש קבוצה שהולכת גם לצבא ומתגייסת. אנחנו בקשר, חלק כבר היו בלשכת גיוס, אנחנו מוצאים ממחזורים קודמים בכל השדרות, מצנחנים עד דובר צה"ל, עד הסברה, עד יחידות סודיות אפילו, חיל האוויר אפילו. היה לנו פה אחד שהיה מטאורולוג בחיל האוויר, אחרי זה הוא שידר בגלי צה"ל את מזג האוויר. יש פה בהחלט מגוון אדיר של אנשים, עם יכולות ותכונות, הרבה מהם נשארים בירושלים, שזו ברכה לעיריית ירושלים.

יופי, חברים, תודה רבה ושיהיה בהצלחה.

תודה.

(המשך הסיור)

אנחנו כאן, יש לנו חבורה של עולים חדשים שנמצאת באולפן. שוש, את הצגת את עצמך?

אני שושי שוהם, אני ממשרד החינוך, האגף לחינוך מבוגרים ואני אחראית על האולפנים בירושלים ועל האולפן הזה.

זיו היא רכזת חברה ותרבות. זה נושא שאנחנו מקדישים לו הרבה מאוד, משום שאנחנו מדברים על זה שהרבה פעמים - - - גם באשדוד, בכנס באשדוד, הייתה שאלה למה הם מגיעים לישראל ומה הם רוצים. הם בעצם עוזבים מזג אוויר, ריח, לבוש, הורים, תעסוקה, הם עוזבים הכול, החבר'ה האלה, ואני הרבה פעמים אומר שהם מגיעים בגלל אמ"ה. אמה זו יכולה להיות בחורה נחמדה מחבר העמים, אבל זה יכול להיות א – אתגר, מ – משמעות וה – השתייכות. וזה התפקיד שלנו בחברה הישראלית.
זיו היא רכזת חברה ותרבות, אני מציע שתציגי את הפעילות.

אני גם אחראית על הספורט. בדיוק כאן ממול יש את חדר הכושר שלנו והחבר'ה כאן בעצם, כל אחד זה עולם ומלואו ובעיקר הפעילות החברתית של מרכז הקליטה שלנו נעשית על ידי הסטודנטים. מאוד קל להביא אנשים שיעשו חוג כזה וחוג כזה, אנחנו מאמינים שכל אחד שבא הוא בא עם סיפור, עם מקצוע, עם תפקיד, עם תחביב, אז יש כאן בערך 15 חוגים שמתקיימים אחר הצהריים ואותם מפעילים הסטודנטים, מיוגה, לסלסה, לסמבה, לריקודי עם, לקיק בוקסינג.

זה משהו חובה?

לא. חובה לבוא לכיתה, ללמוד עברית.

לא, אבל חובה לבוא לכיתה? זה מה שאני אומר.

כן.

לכיתה חובה, מי שלא מגיע לכיתה, לצערנו אנחנו נצטרך להיפרד ממנו. זאת אומרת זה אחד התנאים של המקום. הוא בא לא למקום, הוא בא לתכנית. המקום הוא האינקובציה שלו.

אז בכיתה הם משמונה וחצי עד רבע לאחת, ברבע לאחת יש ארוחת צהריים ואז בעצם מתקיימת פעילות חברתית. היום אנחנו מתחילים קורס מד"א, זו פעם ראשונה שאנחנו עושים קורס מד"א של 60 שעות לדוברי צרפתית ולדוברי אנגלית. זה בעצם מאפשר לסטודנטים אחרי הקורס להתנדב ולהתחיל להיטמע ולהיות חלק מהחברה בישראל. אנחנו בקשר עם האוניברסיטה העברית לתכנית חברים, זו תכנית שסטודנטים יוצאים פעמיים בשבוע מכאן לאוניברסיטה ויושבים ולומדים בחברותא עם סטודנטים מהעברית.
כל אחד יציג עכשיו את עצמו בכמה מילים.

אני נולדתי בסנטיאגו, צ'ילה, דרום אמריקה, ועליתי בדיוק לפני חודש ושני ימים. אני בוגר תכנית מסע, עשיתי שנת הכשרה ב-2007 בתוך קורס מנהיגות למדריכי תנועות נוער בחו"ל, תנועת נוער של התנועה הקונסרבטיבית ועכשיו עליתי לארץ. אני גם עובד עכשיו בתנועה, אני מדריך של אחת מהקבוצות שבאה לאותה התכנית, חוץ מזה אני רכז תכניות קצרות בארץ, גם מבחינת החינוך וגם מבחינת הלוגיסטיקה.

ושפה למדת במסע?

שפה למדתי בבית הספר שלי בסנטיאגו והשתפרתי כמובן כשהייתי בארץ.

אתה מדבר יותר טוב ממני.

מה המקצוע שלך?

למדתי תואר ראשון במוזיקה, שירה בפסנתר וקומפוזיציה, כל מיני דברים.

אני נולדתי בבוסטון אבל גדלתי בקליפורניה, בלוס אנג'לס ומשם עשיתי עלייה באוקטובר.

מבטא ישראלי לגמרי.

כן, אני יכול להעמיד פנים. אני קיבלתי את התואר שלי מאוניברסיטת קליפורניה בברוקלין, ששם האוניברסיטה הציבורית הכי טובה בארצות הברית, גם אחת הכי קיצוניות ויש בה אנטישמיות ואנטי ישראליות, נגיד, מאוד מאוד פעילות. אני הייתי אחד מהקבוצה הציונית שלנו בקמפוס, כשהייתי בשנה הראשונה שלי וכתוצאה מכך אני הייתי אחד הטארגטים לכל האלימות, נגיד, נגד הקהילה שלנו בקמפוס. אפילו בתקופה הזאת אני לבשתי כיפה ואני הייתי אחד הסטודנטים היחידים בקמפוס שהעז לעשות דבר כזה.

יש לי תואר בהיסטוריה, עכשיו אני עובד בברליץ' כמורה לאנגלית. אני מתגייס עוד מעט, כי אני עדיין צעיר. מה עוד להגיד? אני הדתי היחיד במשפחה, אני דובר עברית היחיד במשפחה. חוץ מהסבא ואחת הדודות שלי אני היחיד במשפחה שהיה בישראל בחייו, לכן אני - - -

ומאיפה בא לך ככה האהבה הזאת לישראל?

אני ביקרתי בארץ בפעם הראשונה כשהייתי בן 17, בתכנית שקוראים לו נסיעה, שזה ארגון עצמאי. חומר התכנית זה ששליש המשתתפים זה ישראלים אמיתיים והשאר אמריקאים, אז כל יום היה אפשר לתרגל את העברית שלי, להשתפר, לדבר עם ישראלים אמיתיים פנים אל פנים, וגם ללמוד מהם, להתחיל להבין את החיים שלהם, את המסגרת שלהם, איך הם רואים את העולם, איך הילדות שלהם, כל מיני דברים, התרבות, המנהגים, הכול.

כשהגעתי לארץ רק הייתי מעוניין לראות את זה, זהו, לראות מאיפה בא העם שלי. אבל גיליתי באמצע, כי אני ממש הגעתי בתחילת המלחמה עם חיזבאללה ופינו אותנו אפילו מהצפון באמצע התכנית, אבל זה ממש פיתח בי מודעות מאוד עמוקה למצב פה וגם הזדהיתי מאוד עם החברים שלי הישראלים, חזרתי בתשובה גם באמצע אותה תכנית ואני ראיתי בסוף התכנית הזאת, נסיעה, שלא הרגשתי בבית באף מקום אחר בעולם. כשהגעתי לאוניברסיטה אני ידעתי שאחרי שאני מסיים את הלימודים אני רוצה לעשות עלייה. כבר בגיל 17 אני ידעתי, אבל אני הצטרכתי כאילו להיות פעיל בתנועה שלנו, בתנועה הציונית בקמפוס, להילחם נגד האנטישמיות ונגד האנטי ציונות, אפילו היו יוזמות לחסל את התרומות שהאוניברסיטה מקבלת ממדינת ישראל. אחרי זה אני עבדתי שנתיים עם ארגון שקוראים לו stand with us, שיש לו גם סניף פה בארץ והייתי מרכז הקמפוסים באזור צפון מערב ארצות הברית, שהוא האזור הכי קיצוני, נגיד, כשמדברים על ישראל. אז אני גם סייעתי לסטודנטים בקמפוסים להתמודד עם אותן בעיות שאני גם ראיתי בקמפוס שלי.

יפה, יפה מאוד.

יש פה שליחים לעתיד, כמו שאתה רואה.

אבל לא כולם עם עברית כזאת, אחרת לא היה לנו מה לעשות.

אגב, הוא לא יודע רק עברית - - -

14 שפות. אני אשוויץ בשבילך.

כן, אני מדבר 14 שפות, אבל לא כל אחת שוטפת.

אני נולדתי וגרתי כמעט כל החיים שלי בלטביה, בריגה. למדתי יחסים בינלאומיים בריגה, בלטביה וגם בנורבגיה. לפני חודשיים עשיתי עלייה.

מאיפה העברית?

אני למדתי קצת באולפן, בריגה, וגם יש לי הרבה קרובי משפחה פה בארץ.

אז היית נוסע לפני - - -?

כן, הייתי נוסע לפני.

אני יודע ראש אגודת הידידות של לטביה וליטא, אז אני מבקר שם הרבה. יושב ראש הקהילה היהודית מגיע לכאן בשבוע הבא, ארקדי סוחרין.

עליתי מאוקראינה, עשיתי שתי תכניות מסע במיוחד באילת, כי באילת מלונאות, זה קשור למקצוע שלי, למדתי באוניברסיטה מלונאות, אז הגעתי למקום הנכון. אחרי המסע החלטתי לעשות עלייה, עשיתי והבנתי שאני לא יכול להתקדם בארץ בלי שפה, אז הנה אני פה, בגלל השפה. כיף לי פה, אנשים ממש נחמדים וממש כיף לי פה.

מאיפה באוקראינה?

באוקראינה בים שחור, בדרום.

שלום, אני עולה מצרפת, אני נולדתי, גדלתי ולמדתי בפריז. אני למדתי בבית הספר היהודי מכיתה א' עד י"ב. למדתי בבית ספר יהודי ודתי, אז מגיל 10 אני יודעת שאני רוצה לעלות לארץ ואם אני קשורה לאיזה שהוא מקום בעולם, זה ארץ ישראל ולא בצרפת. אפילו אם זה באמת חלק מהתרבות שלי. אחרי הבגרות שלי בסוף התיכון לא יכולתי להגיע, לא יכולתי לעלות, זה היה קשה, הייתי צעירה, מלחמת לבנון וזה, אז התחלתי ללמוד בפריז, למדתי שם שבע שנים, יש לי תואר שני במינהל עסקים ותואר שני בהנדסת בקרה ואווירונאוטיקה וסיימתי את הלימודים לפני חודש ולפני חודש עליתי לארץ.

יפה. זה ישר להתקשר לאלתא.

מה?

התעשייה האווירית.

כן, האמת שאחרי האולפן אני רוצה להתגייס.

יפה, יפה מאוד.

אני מצרפת. עליתי לארץ לפני חודש, עשיתי את תכנית מסע לפני האולפן ועשיתי תכנית מסע עם אולפן עציון, אז אני עושה עוד אולפן עציון עכשיו. למדתי בצרפת מינהל עסקים, גם, יש לי תואר ראשון במינהל עסקים ואני רוצה להמשיך את הלימודים בארץ, אולי בבר אילן. למדתי את כל העברית שלי באולפן עציון, כי בהתחלה, האולפן שעבר, לא ידעתי כלום בעברית, רק לקרוא קצת, ולמדתי את כל העברית שלי פה.

אחת התכניות שלנו פה זה מסע עציון. אלה חבר'ה שבאו מצרפת, היו במחזור הקודם במסע, בעקבות מסע הם עשו עלייה. אנחנו קוראים לזה מסע לעלייה. הם החליטו לבוא ולהישאר מחזור שני פה.

זה עוד פעם ללמוד אצלנו.

אין לי שום ספק שמפה תצא משפחה.

מה ששומעים פה, אם שומעים את הסיפורים של כולם, כולם היו בביקור לפני כן בארץ, ולכן האסטרטגיה של שרנסקי ושל הסוכנות היהודית, שאנחנו חייבים להביא כמה שיותר אנשים פה לביקורים, זה מייצר את המאגר העתידי של העלייה.

אחד הדברים היפים, שמעת כאן מהחבר'ה, 90% מבוגרי מסע שנמצאים פה במסגרות שלנו, 90% מהם עולים. אז זה לא דומה לשאר המסגרות. 90% מהם עולים.

אני גם עליתי מצרפת, אני בת 20 ובצרפת למדתי תואר ראשון בספרות ולשון. גם אני עשיתי מסע באולפן והחלטתי להישאר פה, כי באמת התאהבתי בירושלים ורציתי להישאר בעיר הזאת. גם לא התלבטתי, ידעתי שאני רוצה לעשות עלייה, כי אי אפשר לחזור לצרפת אחרי חמישה חודשים בארץ.

אולי אני רוצה להתנדב לשירות לאומי אחרי האולפן, או אולי להתחיל לימודים. עוד לא החלטתי, אני צריכה לחשוב על זה.

את צעירה, יש לך זמן לחשוב. רק בת 20.

אולי תספר קצת על עצמך?

אני אמנם לא הייתי במסע, אני עליתי לארץ בגיל 11, עליתי מרוסיה, מאוטונומיה יהודית, בירוביג'אן, ממש שעה טיסה מיפאן. אתמול הראיתי לבת הקטנה שלי איפה זה, ראיתי עד כמה זה רחוק. אני צוחק שבארץ אני גר ארבע שעות טיסה ממוסקבה, ברוסיה גרתי שמונה שעות טיסה ממוסקבה, בתוך רוסיה.

ובארץ כמובן כמו לכולם הייתה עלייה, אמנם אני עליתי בגיל של ילד, אבל הייתה עלייה קשה, לא קלה, עברנו את כל המכשולים, כמו שאתם עוברים ובסוף מגיעים לתוצאות. עשיתי קריירה ספורטיבית, הייתי ג'ודוקה, התאמנתי בג'ודו, הייתי קפטן נבחרת ישראל, השתתפתי באולימפיאדה, במקביל למדתי בבין התחומי מינהל עסקים וכלכלה, הייתי חבר מועצת העיר בנתניה.

ואז הגענו לכנסת ואני יושב ראש ועדה של עלייה וקליטה ותפוצות ואני חושב שדרך הוועדה, חשבתי שאני בא ואני יודע הכול, בתור אחד שעלה יודע את כל הקשיים והכול, אבל מסתבר שאני לא יודע כמעט כלום. ככל שעובר הזמן אני לומד יותר ויותר ואני מנסה לעזור בנקודות שלי לא היה מי שידחף אותי. אז אני חושב שהמטרה שלי בסופו של דבר להגיע לכמה שיותר עולים, כי אני חושב שהעתיד של המדינה שלנו תלוי בעולים, בחבר'ה צעירים כמוכם. וככל שאני, בתור יושב ראש ועדה, וכולנו, נוכל לתת לכם עוד דחיפה ולעזור לכם להשתלב טוב יותר, אם זה בתכניות מסוימות, אם זה בתעסוקה, אז אנחנו נהיה מדינה טובה יותר. ובאמת הרבה הרבה בזכותכם.

תודה רבה לכם שבאתם, תודה שאתם כאן. באמת כיף, ממש מרגש, גם מבחינת השפה, אני עד שלמדתי, עד עכשיו לא למדתי לדבר, חברים שלי צוחקים עליי שאני די עולה חדש. אבל זה באמת יפה, יפה מאוד.

אתם רוצים לשאול את יואל משהו? זה פעם ראשונה שאתם פוגשים חבר כנסת?

כן.

אז זה לא כזה נורא?

באולפן הקודם היינו בסיור בכנסת, הצטלמנו עם ביבי, אז אני חושבת שהבנות היו כבר בכנסת, אבל לפגוש החבר'ה פה עוד לא פגשו.

אתם רוצים לשאול משהו, לבקש משהו?

יש לכם רעיון איך אפשר להיעזר בו?

אני הייתי כבר מבקש סל קליטה כפול.

הם חודש בארץ, זה עוד מהאופוריה של הכול טוב.

אני מבטיח לכם, שנה בארץ ואתם כבר תדעו לבקש ולהוציא כל מה שאתם צריכים. זה מה שהמדינה נותנת.

מה שיכול להיות נחמד, אם באמת בוועדת הקליטה של הכנסת אולי לקראת תום האולפן, הם מסיימים ביוני, כחמישה חודשים, אולי לקראת יוני אם תוכל לארח אותנו אצלך, אפילו נציגות.

יוני זה בסדר גמור.

אנחנו נבוא ואני חושב שיכולה להתפתח שיחה יוצאת מן הכלל, כי אז הם כבר פחות או יותר יידעו לאן פניהם מועדות, ואז זה גם יוכל להיות גם הוקרה למה שכאן אתה מדבר. בשיחה בכיתה הייתה הצעה יוצאת מן הכלל, שכל מי שביקר בכנסת מבחינת תעסוקה יבוא ליריד תעסוקה שלנו.

אני אתקן. בכנסת היה לנו דיון בוועדה בנושא תעסוקה של עולים ויש הרבה חברות ממשלתיות, בדרך כלל אנחנו מכירים את התופעה הזאת, אני כעולה חדש לשעבר יכול להגיד שחבר מביא חבר, שכן מביא שכן, אז אנחנו רוצים, כמו שאמרתי, לתת דחיפה לעולים ולגרום לאותן חברות לקחת גם עולים חדשים שאין להם דוד ששירת עם הדוד של ההוא בצבא ויכול להכניס אותם. הרבה מן החברות גם מבקשות ואומרות שיש מחסור במהנדסים, ראיתי שיש פה הרבה מהנדסים, יש מחסור בהרבה מקצועות. אז אמרתי שכבר היום אנחנו נוציא מכתב לאותן החברות וגם נביא אותן ליריד התעסוקה כאן. זה חלק מהדברים, כדי לתת לכם את הדחיפה הזאת. אחרי זה אני רואה שאתם חבר'ה שתדעו להסתדר לבד.

במחזור הקודם, למשל, הייתה לנו קבוצה של 15 רופאים שעברו השמה רפואית מבחינת טרמינולוגיה וחלק מהם התגייס לצה"ל כרופאי שיניים, שזה סוג של ביקוש שגם כן יש.

יש ביקוש לרופאים, מהנדסים.

חלק שלחנו להדסה ולא ידענו שהם יחזרו עכשיו עם טלפונים איך מתנהגים בשביתה, מה עושים.

זה גם חלק מהלמידה הישראלית.

אחד הדברים החשובים זה הנושא של לימוד העברית. יש לנו פה 10 כיתות. בעוד שבוע מגיעה קבוצה, רווקים מאוחרים מה שנקרא. הם מגיעים גם כן מכל העולם והם יפתחו עוד שתי כיתות, אז נהיה 12 כיתות.

פה זה עד גיל 30. יש ביקוש של רווקים ורווקות יהודים מעבר ל-35. פעם 35 זה היה זקן, היום 35 זה צעיר.

מה לעשות, לא מוצאים כלה.

לא מוצאים כלה, אז פתחנו את זה לעוד מחזור מיוחד, של 35 עד 40, רווקים ורווקות.

יש לנו פה גם קבוצה של גרעין צבר, שהייתה פה. הם בצבא עכשיו ואנחנו פה הבית שלהם. 12 חבר'ה שהקימו גרעין בירושלים ואנחנו האינקובציה שלהם, מרכז, לא רק הקליטה, מרכז ההוויה שלהם.

אומרים ששלושה שידוכים זה גן עדן, אז פה אתם תסתדרו.

אנחנו מוזמנים כמעט כל חודש לחתונה.

מה שקרה בכפר עציון, אמרתי לך שהביקוש הוא ענק ולכן פתחנו רשת של אולפני עציון. יש לנו היום ברמלה, יואל לביא עומד לתת לי מלון חמישה כוכבים שם, באמת משהו חבל על הזמן. יש לנו בטבריה, יש לנו בחיפה, פתחנו עכשיו בבאר שבע, אם תהיה שם אז תראה את העירוב של הדברים האלה, ובתל אביב, רמת אביב.

וכמה מקומות?

אם הייתי יכול הייתי מתפרש הרבה יותר. זה מה שיש לי.

כמה סך הכול משתתפים בשנה?

כ-2,900.

לא, אבל השאלה מה הביקוש מול ההיצע שאתם מציעים? האם יש אובר ביקוש ואתם צריכים - - - ?

אצלנו יש אובר בוקינג.

כל מה שנפתח התמלא.

אם אני עכשיו פותח מקום עם 100 מקומות, אני עולה על ה-100 מקומות האלה. אמרתי ל-200 צעירים, 'חבר'ה, מצטער', שרוצים קליטה ישירה פה אתמול, 'אבל אם אתם רוצים מסגרת, תצטרכו להמתין למחזור הבא'.

אנחנו צריכים לשבת ולראות מה המספרים, אם אלה המספרים ואנשים נשארים פה, אנחנו מוציאים כל כך הרבה כסף, אז צריך להשקיע עוד ולפתוח עוד תכנית.

נכון, או להרחיב את הקיים.

זו הסיבה שהרחבנו את זה, בגלל הביקוש.

וזה לא מספיק.

אז צריך לראות, אם כולם נתפסים ויש ביקוש, אז צריך לבנות תכנית, לבוא ולקבל את הכסף. בסדר גמור.

יופי, תודה רבה. שיהיה בהצלחה. אנחנו נראה אתכם בכנסת.

אנחנו הולכים לסעוד את לבנו, נכון? אז קודם כל, איציק, אני רוצה להציג אותך. מי שאחראי על כל מה שאתם רואים פה זה איציק, מנהל המשק וגם החשב שלנו, ומה שאתה רואה פה זה הרבה הרבה מעשי ידיו, הרבה מאוד.

(המשך הסיור – מסע)

- - - כשהמטרה שלנו היא להגדיל את מספרי הצעירים שמגיעים לתכניות ארוכות בארץ. כשהתחלנו את הפרויקט זה היה 3,500 צעירים, היום כבר עשר שנים - - - כל מי שרק אתה יכול להעלות על דעתך.

כל מה שעשיתם - - -

לא, 10,000 בשנה - - - אנחנו יודעים פחות או יותר להצביע על משהו כמו 18% - - -
מסגרות של חמישה עד עשרה חודשים ולעשות בהן עוד תכניות אקדמיות, עוד תכניות התנדבות, עוד תכניות בונות קריירה, הכשרות מקצועיות, לימודי יהדות. אחד הדברים שאנחנו מאוד גאים בהם זה שכל אחד שרוצה לעשות משהו בישראל, אנחנו נמצא לו תכנית שתתאים לאספירציות שלו.

יש לתכנית תנאי, שזו פעם ראשונה בישראל, או שלא? שאפשר לוותר?

קודם כל אתה צריך להיות זכאי חוק השבות, גילאי 18 עד 30 ואם כן היית בתכנית חינוכית ארוכה לפני כן, אז זה קצת יותר מורכב, אם זה מתחת לשנת 2004, אז זה בסדר, ומאז שהפרויקט התחיל אז אתה לא זכאי וכו'. אבל בגדול הזכאות אומרת שיש לך פעם אחת זכות לבוא ולקבל מלגת מסע כנגד עלות התכנית. המלגות שלנו, רק לסבר את האוזן, נעות בין 1,000 דולר ל-10,000 דולר, זה תלוי בגיל שלך, אורך התכנית, ארץ המוצא ומצב סוציו אקונומי אישי.

יש השתתפות של אותם ה - - -?

כן, ברמה הממוצעת, מלגה ממוצעת של מסע היום מכסה רק 25% מעלות התכנית, זאת אומרת שבממוצע הרוחבי 75% מעלות התכנית מממן המשתתף.

- - - מברית המועצות לשעבר - - -

אז עוד פעם, מה אמרתי זה הרמה הממוצעת, אבל למשל ברית המועצות לשעבר, הם מקבלים את המלגה המקסימלית שזה 10,000 דולר, אוטומטית, כמענק, ואז הם מוסיפים, לרוב זה נע בין 500 ל-1,500 דולר שצריכים להוסיף, תלוי באורך התכנית ובזה הם עומדים.

מה האינטרס שלהם להגיע?

אתה יכול לשאול אותו. יש לנו פה משתתף מברית המועצות לשעבר, אבל ברמה הכללית אני אגיד, אחת, אנשים ששוקלים עלייה, זה שלב בדרך מאוד חשוב, ושתיים, יש היום תכניות שנותנות להם איזה שהיא קפיצת מדרגה בפיתוח הקריירה שלהם, חבר'ה באים, עושים כאן איזה שהיא הכשרה מקצועית וחוזרים הביתה ויותר קל להם למצוא עבודה, הם עשו איזה חוויה בינלאומית. אתה יודע, ההתכנסות של העולם הצעיר, עולם העבודה, שוק העבודה הגלובלי, זה ניסיון רב תרבותי וחשיפה לעולם וכו'. אז המניע בקטע הזה הוא די ברור. אין ספק שכל מי שבוחר להגיע לכאן לשנה, כנראה שיש לו איזה זיק של רצון להתחבר למורשת ולהבין מה זה ישראל ואיך הוא מתחבר לזה ומה זה יהדות בשבילו וכו'.

אבל נראה לי שהכי טוב לשמוע מהם.

(אומרת דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)
חבר'ה, בואו נעבור אחד, אחד, תחילה תציגו את עצמכם, מהיכן הגעתם לאיזו תכנית אתם משתייכים ומה אתם עושים בתכנית, משם כבר נתקדם הלאה.

(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)
שמי סת', אני מלוס אנג'לס, זו הפעם השנייה שלי בישראל, הפעם הראשונה בישראל הייתה במסגרת "תגלית". כיום אני משתתף בפרויקט שבמסגרתו אני עובד כמתמחה במשרד החוץ ואני מאוד נהנה.
בפעם הראשונה שהגעתי לישראל מטעם "תגלית", השתתפתי בתכנית שנתנה לנו את האפשרות לחזור לארץ ולהשתלב בעבודה וזה בעצם מה שהחזיר אותי לכאן, האפשרות להתנסות בעבודה מה שרק יכול להוסיף לקורות החיים המקצועיים שלי וייתן לי את האפשרות להתקדם הלאה.

אני רק אסביר. זה אחד שבמסגרת מסע הם מתמחים במשרדי ממשלה, זה בשיתוף עם מרכז בגין, הם עובדים במשרד ממשלתי ארבעה ימים בשבוע ויום אחד בשבוע יש גיבוש ופעילות של התכנית. והוא במשרד החוץ.

אתה חושב על עלייה?

אני אישית, לא מתכוון לעשות זאת בשלב זה, התקבלתי לבית ספר שבו אני מתכוון לסיים את הלימודים, הכיוון שלי הוא לימודי דיפלומטיה ויחסים בינלאומיים, החלום שלי תמיד היה לעבוד במשרד החוץ האמריקאי, אני גאה בזהות שלי כאזרח אמריקאי.

אולי אתה תהיה השגריר האמריקאי העתידי.

(אומרת דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)
שמי ג'וליה, עשיתי עלייה ולמדתי כאן באולפן עציון, כיום אני לומדת במכינה לעולים חדשים וגם אימי עכשיו עשתה עלייה.

מאיפה את במקור?

אני מניו-יורק ארה"ב.

(אומרת דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)
אני ג'והנה מלונדון בבריטניה, כרגע אני בתכנית מסע במה שנקרא "מסלול אישי", שזו תכנית מותאמת אישית, כך שלכל משתתף בתכנית יש פעילות שונה. זה היה מצויין עבורי, מאחר ויכולתי לשנות את התכנית ככל שהתקדמתי הלאה, כדי להיות בטוחה שאני עושה את מה שאני רוצה לעשות, כל זמן שאני כאן בישראל. התנדבתי במתנ"ס בדימונה, לאחר מכן עברתי לתל אביב, התחלתי ללמוד באולפן, הרבה טיולים, התנדבתי בקיבוץ עם אנשים בעלי צרכים מיוחדים. זה היה מקום מאוד מיוחד, לא דומה לשום דבר באירופה. כרגע אני בתל אביב שוב, באולפן שוב ונהנית מכל רגע.

חשוב אולי לציין שבקבוצת הפוסט קולג', מה שאנחנו מגדירים גילאי 21 פלוס, למעלה מ-50% הם בוגרי תגלית. כאילו תגלית הוא feeder מאוד מאוד גדול למסע באופן טבעי, יש להם את הטעימה הראשונה וזה פותח להם את העניין לבוא ולחוות את ישראל בצורה קצת יותר אינטנסיבית. אז הרבה מהחבר'ה שאתה פוגש שהם גילאי 21 פלוס, הם יגידו לך שהחוויה הראשונה שהייתה תגלית.

כמו הרבה עולים שאומרים שהיו במסע.

נכון, זה כאילו רצף.

(אומרת דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)
שמי מריה, אני ממוסקבה, לא הייתי בישראל לפני תכנית מסע, לכן זה היה כמו פעם ראשונה, ואני לא הייתי בתגלית, כי כששמעתי על זה הייתי בת 26, אז לא יכולתי להשתתף, והחלטתי לבוא למשך חמישה חודשים, אז החלטתי להישאר לעוד חמישה חודשים, ועכשיו אני חושבת על עלייה, כשבהתחלה לא ציפיתי שזה מה שאני אעשה.

את אוהבת את ישראל?

כן.

ומה עם המשפחה?

המשפחה במוסקבה, אבל אחותי עשתה עלייה - - - היא בדיוק באה לבקר אותי, היא חשבה על מסע, אבל אז היא החליטה לעשות עלייה. זה הסיפור.

(אומרת דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)
אני זיוה שחר מלוס אנג'לס, אני בתכנית מסע כמתמחה במשרדי הממשלה, אני במשרד העלייה והקליטה. כרגע אני לא מתכננת לעשות עלייה, המשפחה שלי בקליפורניה, אין לי משפחה בישראל, השנה הזאת בישראל גרמה לי להתקרב לישראל, במיוחד בתכנית שאני משתתפת בה, בה אני נפגשת עם פוליטיקאים ואקדמאים כל הזמן וכל הזמן משוחחים על סוגיות הנוגעות לישראל וממש נכנסתי למה זה ישראל, כך שאני חשה שאני יכולה לחזור לאמריקה ובכל מה שאעשה אני אדע שאני מעורבת במה שקורה בישראל. אני עכשיו מחפשת עבודה בסן פרנסיסקו שקשורה בסוכנות היהודית או כל דבר הקשור לישראל.

יואל, למה לא תספר להם עליך, כי אתה גם עשית עלייה.

(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)
אני עליתי ב-91', כשהייתי בן 11, באתי מרוסיה, מהאוטונומיה היהודית שאליה שלח סטלין את כל היהודים. פה בישראל עשיתי קצת ספורט, הייתי הקפטן נבחרת ישראל בג'ודו. סיימתי תואר במינהל עסקים, אחר כך הייתי חבר במועצת נתניה, וכרגע אני בכנסת, יושב ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות.

אחת מהמטרות שלי היא קודם כל לקדם עלייה, דבר שני, לנסות לעזור לעולים להשתלב טוב יותר בחברה, לסייע להם במציאת עבודה, לנסות לקשר בינם לבין חברות גדולות, שבדרך כלל קשה לעולים להתקבל אליהן, מחוסר קשרים. וכמו שציינתי, ליצור המשכיות שתמשיכו להיות בקשר עם ישראל על ידי כל התכניות שלנו. אני חושב שזה מאוד חשוב, אני חושב שלא כל אחד בישראל מבין שהגולה זה רק מילה. כשהגעתי לכנסת ונהייתי יושב ראש הוועדה הזאת הבנתי שהגולה מאוד חשובה להישרדות שלנו בישראל ואנחנו צריכים לחזק את הקשרים בינינו לתפוצות, לעשות אותם חזקים יותר ויותר.

אני חושב שהמדינה שלנו עומדת על שלושה בסיסים, הראשון זה צבא חזק, השני זה כלכלה חזקה והשלישי זה התפוצות, כי בתפוצות אתם עושים לנו לובי והסברה. אני חושב שמי שרוצה לעשות עלייה, ברוך הבא, ומי שמחליט להישאר בארצו, גם טוב, כל בן אדם מחליט את ההחלטה הנכונה לעצמו, אבל בשבילנו זה מאוד חשוב, מי שהחליט להישאר בחוץ, שימשיך לשמור על הקשר עם המדינה. זה מאוד מאוד חשוב לנו.

אולי מישהו רוצה לשאול משהו? לא כל יום פוגשים חבר כנסת.

מה עם בקשת העלייה שלי? אני רק צוחקת, זו לא השאלה שלי.

אבל את עכשיו מגישה את הבקשה?

אני כעת בתהליך הגשת הבקשה.

יהודה, אולי תיקח את הפרטים שלה ותעזור לה לעשות שינוי סטטוס?

את בטוחה שאת רוצה לשנות סטטוס ולעשות עלייה?

חבר'ה, אתם רואים? בישראל - - -

ינסו לעזור לך. ניקח את הפרטים שלך וננסה לעזור.

לכל אחד יש הזדמנות בישראל. לכל אחד יש את הדרך שלו, אבל זו ארץ עם הרבה אפשרויות. אז אני חושב שלכם, הדור הצעיר, יש לכם הרבה צ'אנס להצליח. אנחנו רוצים לראות אתכם פה.

כיושב ראש הוועדה על איזה חקיקה חדשה אתה עובד?

אני לא אוהב להעלות הצעות חוק, יש יותר מדי חקיקה, זה לא טוב לכנסת לחוקק יותר מדי, מאוד קשה אחר כך לאכוף את החוקים האלה. אחד מהחוקים החשובים שאני עובד עליו עכשיו זה טקסי קבורה בבתי קברות אזרחיים, שיהיו משותפים הן ליהודים והן ללא יהודים. מאוד קשה לחוקק את זה, כי כמו שאתה יודע יש התנגדות מהמפלגות הדתיות, אבל אני חושב שבתוך חודש אסיים את זה. זה החוק הגדול. ובמפלגה שלי, הסוגיה החשובה בשבילנו זה ההכרה בערים קולטות עלייה. כרגע החוק הוא מלפני 50 שנה ו - - -

ג'וש, זה לתת הטבות לרשויות שקלטו הרבה עולים.

אני אסביר לך בקצרה. יש חוק משנת 56' שמכיר בערים קולטות עלייה והוא נותן להם הטבות, אז יש עיר כמו רמת השרון, שהיא לא קלטה עלייה 50 שנה והיא נחשבת שם ומקבלת כ-100 מיליון שקלים. ויש ערים שקלטו עלייה, לדוגמה כמו נתניה - - -

אז אתה רוצה לעדכן.

אז אני רוצה לעדכן את זה מחדש ולשנות את הקריטריונים.

רוב עבודת החקיקה שנעשית היום, עוסק בחוק ישן משנות ה- 50, שקבע תעניק תמריצים כספיים לערים מסויימות אשר קלטו עולים חדשים. עד היום רשימת הערים הזו לא עודכנה, כך שיש ערים או רשויות שקלטו כמות גדולה מאוד של עולים ולא קיבלו על כך דבר ולעומת זאת יש ערים שלא קלטו עולים חדשים אבל קיבלו את התמריצים. כיום פועלים על מנת לעדכן בו את רשימת הערים והרשויות ושינוי הקריטריונים.

יצא לך יותר טוב.

אני יכולה להעלות בקשה אישית כעולה חדשה? רישיון הנהיגה, אני צריכה לשנות אותו.

את לא יכולה להחליף את הרישיון האמריקני שלך ברישיון ישראלי?

אני יכולה לנהוג - - -

שנה אחת. אחרי שנה אחת - - -

מה שאני עשיתי, אני באתי מקנדה ואז החלפתי אותו ואז - - -

כן, כי אתה מקנדה. אבל אם היה לך רישיון נהיגה ישראלי והיית רוצה ללכת לארה"ב, היית צריך לעבור טסט, אז למה שאנחנו לא נעשה את זה לך? אני סתם צוחק.

אבל אני חושב שיש משהו בדבריה. אם יש לה רישיון אמריקאי, למה היא צריכה לעבור טסט בישראל?

אלה יחסים בילטראליים בין המדינות.

לא בגלל זה.

אבל מה שעשינו בוועדה שלנו, מי שאחרי שנה עושה את הטסט, עולה חדש, והוא פעמיים נכשל בטסט הוא צריך לעשות גם תיאוריה מהתחלה, ואנחנו הצלחנו לבטל את התיאוריה. אין יותר תיאוריה.

למה אני צריכה לעשות את הטסט?

זאת שאלה.

אחרי שנה, אני לא מבינה.

אנחנו גם לא מבינים, זה מה ששאלתי. יש חששות שחלק מהעולים בחלק מהמדינות קנו את הרישיונות, בשביל זה כל המצב הזה נוצר. בחלק מהמדינות, מה שעשו, יכוננו יחסים בילטראליים בין המדינות ואז יעשו שיתוף פעולה עם חלק מהמדינות, כדי שלא יצטרכו לעשות את הטסטים.

אם תעשו עלייה ויש לכם רישיון אמריקני, אחרי שנה אחת אתם צריכים לעבור טסט בישראל. יואל אמר שבוועדה הצליחו להקל בזה, כך שאם אתה נכשל פעמיים בטסט, אתה לא צריך לעבור את המבחן בכתב. לפני כן היה צריך לעבור את התיאוריה והם הצליחו לבטל את זה, כך שאתם יכולים להיכשל כמה פעמים שתרצו.

זה אותו דבר עם רישיון מאנגליה.

היא אומרת את אותו דבר. היא אומרת שבאנגליה עשו מבחנים ותיאוריה ואז לבוא לפה ולעשות עוד פעם זה מאוד מתסכל.

אבל זה חוק בינלאומי.

אבל כשאני עליתי לא עשיתי שום מבחן.

זה שונה באמצע שנות ה-90. כי הרבה אנשים שעלו לישראל באו עם רישיונות מזויפים ותעודות מזויפות וכו' וכו', כך שהחוק שונה בכנסת.

היא שואלת אם אין דרך לוודא שזה אמיתי.

לא.

לי יש שאלה בתחום לגמרי אחר. דובר הרבה על התהליך החדש לקביעת המדיניות בעניין העדה האתיופית, אני לא אומרת "עולים" מאחר והרבה מהם נמצאים כאן כבר הרבה זמן, התהליך החדש הזה הכולל ישיבות פורום שולחן עגול, הקמת אתרי אינטרנט וכד', הייתי רוצה לדעת מה דעתכם על כך והאם לדעתכם הכל יושלם תוך שלושה חודשים, כי נכון להיום תאריך היעד הוא שלושה חודשים, אולם בשיחות שלי עם אנשי משרד העלייה, הם אמרו שלפי דעתם שלושה חודשים זה לא מספיק מאחר ויש הרבה יוצאי אתיופיה שעדיין לא מרוצים מהמצב הקיים, מאחר והם רוצים שהטיפול בהם יהיה בפיקוח משרד ראש הממשלה היות והם לא רואים את עצמם כעולים כי הם נמצאים בארץ כבר הרבה זמן ורבים מהם אף נולדו כאן. אז רציתי לשמוע את דעתך בנושא.

אני חושבת שהיא מדברת על המינוי - - -

כן, הוועדה לבחינת המדיניות - - -

אבל של הוותיקים יותר.

לא, זה משהו אחר. יש את תכנית החומש.

לא, היא מדברת על הדבר החדש הזה, שעכשיו משרד העלייה - - -

כן, זה בגלל שתכנית החומש הולכת להיגמר, אז מה שגם אני ביקשתי, שנציגי העדה יהיו בפנים, יהיו חלק מזה, אי אפשר להחליט בשבילם כשלא יודעים - - -

כיו"ר ועדת כנסת המפקחת על משרד העלייה, הוא ביקש שנציגים מהעדה האתיופית ייקחו חלק בכל התהליך מאחר ואנשים אחרים לא יכולים להחליט מה טוב עבורם.

נכון, זה השינוי המשמעותי, אבל הייתי רוצה לדעת האם לדעתכם כל התהליך יושלם תוך שלושה חודשים או שזה ייקח יותר זמן.

האם זה ייקח שלושה חודשים או זה ייקח יותר זמן?

אני לא בטוח, בישראל בדרך כלל זה לוקח יותר זמן.

הייתי גם רוצה לדעת, מאחר ואני יודעת שרבים מהם רוצים להיות באחריות משרד ראש הממשלה ולא משרד העלייה, האם לדעתך זה אכן ישתנה?

אני חושב שזה בלתי אפשרי.

אני גם חשבתי שזה לא יקרה, מאחר ואם יעשו זאת לקבוצת אוכלוסייה אחת הם יצטרכו לעשות זאת לקבוצות אחרות ויש כל כך הרבה קבוצות עולים, לכן יש את משרד העלייה והקליטה.

לא, אני חושב שהיא מבלבלת במשהו.

אני חושב שיכול להיות שמדברים בכלל על להעלות את הקרובים. זה מה שהיא מתכוונת.

האם את מדברת על הוועדה הבוחנת האם האנשים שנשארו באתיופיה הם ברי עלייה? את מדברת על התהליך בישראל של פורום השולחן העגול הדן בעניין אותם עולים הנמצאים פה כבר הרבה זמן.

נכון.

זה ייקח זמן. אני לא בטוח כמה.

יש לי שאלה, אני לא בטוחה שאתה הכתובת, בקשר לאשרה לאנשים מפרויקט מסע.

אני חושבת שאת יכולה לשאול אותי.

זה חשוב מה שהיא אמרה, אז אני אעשה את זה בעברית צ'יק צ'ק. הרבה מהחברה שנמצאים כאן במסע הם תיירים והם רוצים להישאר אחרי זה כתיירים על מה שנקרא בי1, שיש להם זכות לעבוד ומשרד הפנים מערים להם קשיים.

נחמן שי ביקש דיון אצלך. הרי מה קורה? מי שעולה מחוץ לארץ הסוכנות היהודית בודקת את הזכאות, יש לנו את המומחיות והרגישות, השליחים שלנו יודעים לדאוג מי זה יהודי ומי זה זכאי חוק השבות. מה שקורה, כשמישהו נמצא פה במסע, הוא רוצה לשנות סטטוס ולעלות, אם הם לא חוזרים לארץ מוצאם הם צריכים ללכת למשרד הפנים. במשרד הפנים, הפקידים שם מקשים, לך תוכיח שאתה יהודי, לך תביא מכתב מהרב, כתובה, ומקשים - - -

אבל אם מסע קיבלו אותם?

מסע קיבל אותם כזכאי חוק השבות.

אז משרד הפנים לא סומך על מסע?

לא, הוא טוען שאם הוא רוצה להישאר בארץ עם אשרה הם צריכים לעשות בדיקה מעמיקה יותר. הרי אם לדוגמה הבחורה הזו הייתה באה לשליח שלי בארצות הברית, בארבע שאלות הוא היה יודע בדיוק מי היא ומה היא וכדומה, היא הייתה מקבלת את ויזת העלייה ככה. אם היא תלך עכשיו לבד, צריכה להוכיח שסבא שלה וסבתא שלה - - -

הבנתי. יש לנו דיון בוועדה על זה? זה כבר נקבע?

זה נקבע לשבוע הבא.

אז אני בטוח שבדיון נוכל לפתור את זה ונעשה את התיקונים.

ג'וש, חשוב שתבואו.

זו בעיה מאוד רצינית, כי החברה נמצאים פה, הם לא רוצים לחזור לאמריקה, הם רוצים לעלות - - - אנחנו נאמנים של הסוכנות בתל אביב, אבל זה לא אנחנו. זה משרד הפנים.

תודה רבה לכולם.

תודה רבה, בהצלחה.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:40.

>