PAGE
2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
10/02/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 58>
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, י' באדר א התשע"ד (10 בפברואר 2014), שעה 11:30

<התמודדות עם האנטישמיות ברשת>

חברי הוועדה: >
יואל רזבוזוב – היו"ר

נסים זאב

דב ליפמן

>
יורם מורד - יו"ר המחלקה לדיפלומטיה דיגיטלית, משרד החוץ

גדעון בכר - מנהל המחלקה למאבק באנטישמיות בתפוצות, משרד החוץ

רוני דיין - מנהל אגף טכנולוגיות מידע, משרד החינוך

גלעד מניב - מדריך ארצי של מפמ"ר היסטוריה, משרד החינוך

עידו דניאל - ראש התכנית למאבק באנטישמיות, התאחדות הסטודנטים

אבי מאיר - דובר לתקשורת בינלאומית, התאחדות הסטודנטים

יעקב חגואל - ראש המחלקה לישראל, ההסתדרות הציונית העולמית

איתן בכר - מנהל מרכז התקשורת עם התפוצות והמאבק באנטישמיות, ההסתדרות הציונית העולמית

ג'יזלה דס - מתמחה, ההסתדרות הציונית העולמית

ברנדון קרדונר - מתמחה, ההסתדרות הציונית העולמית

שמוליק דהן - ראש מערך הסברה בינלאומי, קרן קימת לישראל

דניאל טבקוב - יועץ יו"ר קק"ל, קרן קימת לישראל

הילה זליגמן - דוברת, הליגה נגד השמצה

קרול נוריאל - חוקרת בכירה לענייני המזרח התיכון, הליגה נגד השמצה

רחל קידר - מנהלת תכניות חינוכיות, הליגה נגד השמצה

מיטל קרייזר - מנהלת איגוד האינטרנט הישראלי

מורין חיו-חמו - מנהלת התכנית שגרירים ברשת, אונ' חיפה

תמר שטרנטל - סגנית מנכ"ל פרספקטיבה

גדעון שביב - חוקר תקשורת בכיר - פרספקטיבה

רונלד אייזנס - מייסדי ארגון - International Network Against CybrHate - INACH

סוזט ברונקהורסט - מייסדי ארגון - International Network Against CyberHate - INACH

גרשון שטיינברג - נשיא מכון המחקר NGO Monitor

דנה גורדון שושני

ס.ל. – חבר המתרגמים
<התמודדות עם האנטישמיות ברשת>

בוקר טוב, צהריים טובים לכל המשתתפים בדיון החשוב הזה בבוקר/צהריים. שעה 11:30, אני לא יודע אם זה בוקר או צהריים, תלוי למי.

אנחנו דנים היום בנושא אנטישמיות ברשת. אני נחשפתי לנושא הזה, קודם כל קיימנו מספיק דיונים בוועדה בנושא אנטישמיות ולנושא אנטישמיות ברשת נחשפתי דרך כתבה שיזמו בערוץ הכנסת ובאמת כשאתה שומע על התופעה אתה יודע שהיא חמורה, אבל כשאתה רואה את זה בעיניים ואתה רואה את הנתונים, אז אתה מבין שזה גל, גל צונמי שהולך לשטוף אותנו ואנחנו מדברים על זה. כן הסברה, אז אנחנו לא מצליחים, כן מצליחים, יש כאלה שטוענים כך, יש טוענים אחרת, אבל אנחנו יודעים שיש אנטישמיות ויש אנטישמיות ברשת והיא הולכת וגוברת ואנחנו באמת צריכים לדעת איך אנחנו מתמודדים. אמרתי לעצמי, לא יכול להיות שאנחנו מדינת ההיי טק, מדינת הסייבר, לא יודעים להתמודד עם זה. פשוט לא יכול להיות.
יש לי כאן רשימה של דוברים שרוצים לדבר היום, רשימה ארוכה, ובאמת הרבה אנשים והרבה ארגונים, חלקם עושים את זה גם בהתנדבות, עושים עבודה מצוינת, אבל בסופו של דבר אנחנו עדיין רואים את התוצאה, שהגל הזה הולך ומתעצם. זה לא משהו שאנחנו יכולים לנצח עם נשק או עם צבא חזק, זה ברשת ואנשים שיכול להיות שבכלל לא ידעו מה זה ישראל, היום מסיתים אותם כנגדנו. אומרים להם שישראל אשמים בכול, יהודים אשמים בכול. גם הציגו בפנינו נתונים שאותם קיבלתי אתמול, בקרב בני נוער, והיום הפכנו לעולם גלובלי, עולם עם המון המון מידע וחופש מידע, אבל אני רואה שיש כיוון אחד מסוים שפועל לרעתנו וחשוב באמת פחות בדיבורים, יותר במעשים, בגלל זה ביקשתי לקיים את הדיון הזה, להתאגד, לראות מי לוקח אחריות. אני מבין שיש פה עניין של מדינה, מדינה לא יכולה לבוא בעצמה ולקחת את זה, אבל אני חושב שחייב להיות גוף, אנחנו נשמע מכל הגופים ואז נקבל מסקנות, גוף אחד צריך להוביל את זה ויותר ויותר גופים צריכים להצטרף, כמו שהצעתי בגופים של מערכת החינוך, סטודנטים, תלמידי תיכון, שיקבלו נקודות פטור, שזה יהיה בגרות, לא מעניין אותי, אנחנו מצמצמים את הבגרויות עכשיו, אבל שיהיו איזה שהן הטבות, כי אנחנו פה נלחמים על ההישרדות שלנו, כמדינה.

אולי הדיון הוא לא הכי פופולרי ויש לנו דיונים בכנסת על עניין של בריאות ושל הדסה, אבל אני חושב שלעתיד של המדינה שלנו הדיון הזה לא פחות חשוב ואנחנו צריכים לדעת להתמודד.

ביקשנו להזמין לכאן נציגים מאי-ביי. דווקא באי-ביי ביקרנו עם שר האוצר לפני כמה שבועות וראיתי שבאי-ביי בקלות אפשר למצוא ספרים אנטישמיים ואפילו כתבים נאציים והייתי מצפה מהחבר'ה הצעירים האלה שמעסיקים כבר כמה מאות עובדים, חבר'ה טובים עם הרבה פוטנציאל, שיעשו משהו בנדון. ביקשנו להזמין לכאן נציגים מחברת פייסבוק, שגם לא מצליחים להגיע והם רואים חשיבות רבה והם ביקשו שנעדכן אותם בעקבות הדיון. הרבה דברים היום נמצאים בפייסבוק, חשוב שנצא מכאן עם איזה שהן הודעות בנושא.

נמצאים איתנו כאן אורחים חשובים, מייסדי ארגון הגג הבינלאומי למאבק בשנאה ברשת, INACH ונשמח לשמוע את הדברים. מר רונלד אייסנס, welcome.

(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)
תודה לך אדוני היו"ר, חברי הוועדה, אורחים נכבדים. כבוד גדול הוא לי להיות כאן ולשאת דברים, במיוחד תודה לאלה שארגנו ואיפשרו את הביקור. אני חבר ברשת הבינלאומית הפועלת כנגד השנאה הווירטואלית, אשר המטה שלה ממוקם באמסטרדם.
אני מהולנד ויש אנשים אשר סבורים שההתחממות הגלובלית אמורה להדאיג אותי, מאחר והולנד נמצאת מתחת לגובה פני הים. סביר להניח שפני המים יעלו, אבל, מי שמכיר את ההולנדים יודע, שאנחנו רק נעלה את הסכרים. לעומת זאת, אני כן דואג לעלייה של גורם אחר, וזה עלייה ברמת האנטישמיות, לא רק בהולנד אלא בכל אירופה.
הרשת שלנו מונה 22 חברות במדינות שונות ברחבי העולם, כאשר לשמחתנו ישראל הצטרפה לאחרונה לפרוייקט ה- ISCA, סטודנטים ישראלים למען המלחמה באנטישמיות. הם עושים את ה"דיבור שכנגד", שלדעתנו זו שיטה חשובה מאוד במאבק בשנאה הוירטואלית, לאחר שבמהלך עשר השנים האחרונות הרשת שלנו כבר הסירה יותר מעשרת אלפים אייטמים על רקע אנטישמי והכחשת השואה. אתם יכולים לשאול את עצמכם, האם זה באמת עובד? מאחר והאינטרנט יכול לשמש כממחזר גדול, שבו אתה יכול לגרום למשהו שהיה במקום אחד לחזור ולהופיע במקום אחר, בין אם במדינה אחרת או באזור אחר, כאשר שום דבר לא נעשה למטרה טובה. זהו אופיו וטבעו של האינטרנט.
כאשר אנו מסתכלים על נתוני המחקר שנעשה על ידי חברינו ברשת, עלינו להסיק שנכון לעכשיו, קרוב ל- 40% מגילויי השנאה באינטרנט באירופה הם על רקע אנטישמי והכחשת שואה, שזה מספר מזעזע, מרביתם נוצרים ברשתות החברתיות אבל לא כולם. בשבוע האחרות, עשינו איזשהו מחקר מעניין ב- "טוויטר" וגילינו שלאורך 30 הימים האחרונים, היו יותר מ- 161,000 "ציוצים" שבהם הוזכרה המילה "יהודים", כאשר 80% מהם היו בעלי אופי שלילי. במהלך אותה תקופה, היו רק 30,000 ציוצים שבהם הוזכרה המילה "טורקים", כאשר רק 38% מהם היו בעלי אופי שלילי. כך שההבדל הוא גדול. באותה תקופה היו גם יותר ממיליון ציוצים לגבי ישראל, שמתוכם 62% היו בעלי אופי שלילי, לעומת 800,000 ציוצים לגבי טורקיה שמתוכם רק 32% היו בעלי אופי שלילי, 870,000 ציוצים היו לגבי גרמניה כאשר רק 22% מתוכם היו בעלי אופי שלילי. בקיצור, ישראל בפרט והיהודים בכלל, הם נשוא השנאה הגדול ביותר, הרבה יותר מכל עם אחר או מדינה אחרת במדיה החברתית, כאשר דיברנו כאן רק על הטוויטר. יש גם את הפייסבוק, היוטיוב, פורומים ברשת, בלוגים וכמובן אתרי רשת שנוצרו רק לצורך גילויי אנטישמיות והכחשת שואה.

כל הדברים שהזכרתי כעת הם רק לגבי השפה האנגלית, לא הובאו כאן הדברים משפות אחרות. לא אביא כאן דוגמאות, אני בטוח שחברי עידו דניאל יעשה זאת. מה שאני יכול לומר, שבמידה ואביא בפניכם דוגמאות, זה יהיה מופע אימים של שנאה וניצול לרעה של השואה, עם שילוב מתגבר של אנטישמיות, אנטי-ציונות, שנאת ישראל והיהודים, לפעמים מילות המפתח מוסוות למילים אחרות, כמו למשל שימוש במילה "אסקימוסים" במקום "יהודים".
כמו כן, שמנו לב שאם בעבר ניתן היה למצוא גילויי אנטישמיות והכחשת שואה בעיקר באתרים של פלגים ימנים קיצונים, ניאו-נאצים ומוסלמים קיצוניים, כיום זה נעשה יותר ויותר הנושא העיקרי ברשתות החברתיות ואתרי אינטרנט נורמטיביים, פורומים, בלוגים, "טוקבקים" בעיתונים ועוד.
נאמר לי לפני מספר ימים שהאינטרנט הוא רק אמצעי במאבק באנטישמיות, אנו צריכים לשנות את צורת החשיבה של האנשים. כמובן שזו האמת, אבל אין להמעיט בתרומה של האינטרנט ביצירת שנאה ובהפצתה ברחבי העולם בתוך שניות. האינטרנט משמש כמנוע מודרני להפצת שנאה, כאשר המנוע הזה מתודלק ומתוחזק על ידי גילויי אנטישמיות מצד תנועות ופלגים פוליטיים קיצונים באירופה, כאשר זה מתעצם עם אדישותם של פוליטיקאים נורמטיביים באירופה.

נכון, אנו צריכים לעשות שינוי בדרך החשיבה של האנשים, או לפחות במה שהם מפרסמים באינטרנט, לכן יצאנו בפרוייקט המצליח "דיבור שכנגד", הפועל כעת בישראל. אנו נלחמים בהיגיון, נגד חוסר ההגיון, וזה המאבק הקשה שיש. האנטישמיות היא דבר מסוכן, ליהודים בכלל ולישראל בפרט, אבל זה הכי מסוכן ליהודים בתפוצות.
בהשבעתה של הכנסת בשנת 1949, חיים וייצמן אמר בהצהרתו שמטרת מדינת היהודים היא קיבוץ הגלויות מכל קצווי העולם. כיום, כשהאנטישמיות באירופה בעלייה, נוצרו גלויות חדשות ביוון, הונגריה, צרפת ומדינות נוספות. השאלה היא, מה יותר מסוכן הגולה עם יהודים או הגולה עם מעט או בכלל בלי יהודים? אני חושב שעדיף שלישראל יהיו יהודים בתפוצות כדי שאלה יוכלו לקחת חלק במאבק באנטישמיות, תוך כדי שהם מזכירים לממשלות שם את מה שקרה לפני 75 שנה, אבל הם יוכלו לעשות זאת רק אם הם יוכלו לחיות שם בבטחה. לדעתי, זה לא רק התפקיד שלנו, העמותות השונות והאנשים הפרטיים, לחזק ולהבטיח את הבטחון הזה, גם ישראל צריכה להפעיל לחץ על מדינות אירופה כדי שיפעלו למען המאבק באנטישמיות, כי מספר ניצולי השואה הולך ופוחת וכך גם הזיכרונות מהשואה באירופה. רבים רואים את אלה שנותרו, כחבורה רועשת ומעצבנת של יהודים ובכל "קליק" על קישור בנושא אנטישמיות באינטרנט, הביטחון הן של היהודים והן של ישראל, הולך ונחלש.
תודה רבה.

תודה לך, מר איינס. לחבר הכנסת ליפמן יש שאלה.

כן. קודם כל תודה רבה לערוץ הכנסת על התכנית וגם ליושב ראש.

(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום לעברית)
בהתבסס על ניסיונך וממה שראית, אמרת לפני רגע שעדיף שיהיו יהודים בתפוצות, יש לי שאלה ואני מתנצל אם היא נשמעת מעט תבוסנית. האם יתכן, להערכתך ומניסיונך, שאנו לא יכולים לנצח במאבק הזה, שזה מאוד רחוק ולא משנה מה שאנו נעשה כאן, אנחנו לא יכולים להגיע לשם? אולי המאמצים שלנו צריכים להיות מוקדשים להבאת היהודים לכאן? אני שואל מבחינה מקצועית, לפני שנתיישב כדי לחשוב מה אנו יכולים לעשות.

אתן לך שתי דעות, אישית ומקצועית. מבחינה מקצועית היא, כן, זה אפשרי שתהיה גולה עם יהודים שיחיו מחוץ לישראל, ועלינו לצאת למאבק. מבחינה אישית, אני לא יודע ואני מאוד מודאג מכך.

תודה.

הוצגה בפנינו בישיבה הקודמת בנושא אנטישמיות, וכמו שאמרתי, עשינו כבר דיונים בנושא הזה. פעם היינו פותחים את העיתון, לא משנה איזה כלי מדיה והיינו רואים פעם ב-, פעם בכמה חודשים, איזה שהיא כותרת בנושא אנטישמיות. היום אין יום שאנחנו לא פותחים ואנחנו לא רואים, וכנראה שהמצב הולך ומחמיר. הוצגה בפנינו פעילותם החשובה של התאחדות הסטודנטים לאיתור ומיגור האנטישמיות בכלל וברשת בפרט. נשמח לקבל מעידו דניאל, ראש התכנית למאבק באנטישמיות, שיציג בפנינו פתיחה קצרה.

תודה רבה. תודה רבה, אדוני היושב ראש, חברי הכנסת ואורחים. אני מקווה שאפשר לראות מכאן, אנחנו הכנו כמה דוגמאות. התכנית שלנו היא תכנית למאבק באנטישמיות ברשת, תכנית דגל של התאחדות הסטודנטים בישראל, בשיתוף פעולה עם fondation pour la memoire de la shoah בפריז, ועם הקונגרס היהודי הישראלי, מפעילה עשרות סטודנטים ברחבי הארץ במאבק באנטישמיות במגוון תחומים. דיברנו על זה בפעם שעברה, אני אעבור לדוגמאות ברשותכם.

דף פייסבוק שירד רק החודש, לאחר שפייסבוק במשך כמה חודשים סירבה להוריד אותו, מתאר את היהודים באופן דמוני, שם הדף הוא The merchant, יש פה כמה דוגמאות איך היהודים מתוארים. המקור של הדף הזה בארצות הברית, רואים את היהודי שמוצץ את דמו של האמריקאי, מפני שהוא אחראי על ה-federal reserve. כאן אנחנו רואים את היהודים החזירים שומרים על הכסף, זה Zionist bankers. הם נורא אוהבים להשתמש במילה Zionist ולא Jew, זה כנראה מכניס אותם למיינסטרים. זה בפייסבוק.

אני עובר לטוויטר. בטוויטר אדולף היטלר קם לתחייה. את צילום המסך הזה לקחתי אתמול. 252,000 איש, מעל לרבע מיליון אנשים עוקבים אחרי היטלר, הוא מצייץ כביכול מחייו האישיים. אני רוצה להראות דוגמה. הוא אומר לאן הוא הולך, כאילו הוא ממש חי איתנו היום. זו דוגמה לאחד מהדברים, 'עוד יום בעבודה', עם תמונת השער של בירקנאו.

אני לא יודע אם יש נציגים של אי-ביי.

אין כאן נציגים.

אין כאן נציגים של אי-ביי, חבל מאוד. ספרות אנטישמית קלאסית ומודרנית, אפשר להגיד, אפשר למצוא באי-ביי. אלה חלק מהדוגמאות שאפשר למצוא. אני ניסיתי להזמין אותם כאן לארץ. יכולתי להזמין את מיין קמפף, לשלם ולקבל אותו בדואר אליי הביתה, כמו כל אחד בעולם.

דבר אחרון, וזה יוטיוב. בחודשים האחרונים מתגלגלת איזה שהיא עלילת דם שאנחנו זיהינו אותה בתכנית, עלילת דם חדשה ישנה. יש את הווידיאו, אין זמן להראות אותו, אני אתאר בקצרה. עומד אדם, כביכול משדר תכנית רדיו, מעלה אותה תמיד ליוטיוב, זה בעשרות עותקים ביוטיוב, תמיד באותו שם, על הקנוניה של יהדות ארצות הברית עם מקדונלדס. אני מתנצל על הפרטים, אבל אני חושב שחשוב להגיד אותם. עולה לשידור כביכול רב בשם אייב פינקלסטיין ומספר לו כיצד יהדות ארצות הברית חוטפת ילדים לא יהודים מבתי ספר, על מנת לעשות זבח פסח מדמם. הוא מתאר בגרפיות כיצד היהודים בארצות הברית מרוקנים את דמם של הילדים, תולים את הגופות שלהם לאחר מכן בבית מטבחיים ומוכרים את זה אחר כך לרשתות מזון מהיר כמו מקדונלדס וזה מתערבב עם בשר בקר ובשר חזיר, וכך הם מסתירים את הפשעים שלהם.
אני חשבתי בהתחלה שזו פרודיה, אני מודה. אני חשבתי שמישהו מראה לי פרודיה, כי זה פשוט לא להאמין לראות את הדברים האלה. ואז ראיתי את התגובות מתחת לסרטון הזה והסרטון הזה גדל ב-2,000 עד 3,000 צפיות ביום. התגובות שם נוראיות, אנשים אמריקאים, אזרחים אמריקאיים צופים בזה ומאמינים ואומרים 'מישהו צריך לעשות משהו נגד היהודים הללו לפני שייקחו גם לנו את הילדים', אלה התגובות שם.

משפט אחרון. כשאנחנו מנסים להרים דגל מול פייסבוק ומול כל הרשתות החברתיות ששולטות היום ברשת ומתיימרות לשלוט ברשת, אנחנו מקבלים את ההודעה הבאה, אם זה לא שם, זה לא קיים. זה מין פתרון הפוך לפתור את הבעיה, פשוט בכלים שהרשתות החברתיות מאפשרות לנו להוריד תוכן מסית מהרשת, הן פשוט מתעלמות ממנו לחלוטין ומורידות אותו מצפייה באזור או במדינה. יוטיוב עושה את זה וזו מדיניות של גוגל וזו מדיניות גם של טוויטר וזו מדיניות גם של פייסבוק. ברגע שאני לא אוכל לצפות בזה בישראל, בגרמניה ובארצות הברית עדיין יוכלו לצפות בזה, הם לא באמת מורידים תוכן מהרשת. לדעתנו, אנחנו חושבים שהסיפור הזה הוא אולי לב לבו של עניין ההסתה ברשת ואני אגיד יותר מזה, חברות האינטרנט וחברות הרשתות החברתיות, גודל ופייסבוק וטוויטר, משתפות פעולה עם האנטישמיות בכך שהן לא מונעות את זה. תודה רבה.

תודה לעידו דניאל.

חברים, אני חושב שהנתונים האלה לא רק מדאיגים, הם גם הופכים לי את הקיבה, כי אנחנו רואים פה, וזה לא בעשרות, אנחנו רואים בעשרות אלפים ובמאות אלפים, וזה כל יום הולך וגדל. אני באמת מנסה פה לשבת ולחשוב. אנחנו מדברים על פייסבוק, אנחנו יודעים מי עומד בראש של כל הקונצרן הענק הזה, איך הוא נותן לדבר כזה שיקרה? אני לא מצליח להבין, ואני בטוח שיש לנו בהנהלה הבכירה אנשים יהודים שיושבים שם, איך הם לא עוצרים את זה? בתום הדיון הזה אנחנו צריכים להוציא מכתב לכולם. גם אי-ביי, שלפני שלושה שבועות ביקרנו שם עם שר האוצר, לא יכול להיות שיש פה את צוות הפיתוח העיקרי שממחשב ובונה את החנויות האלה, יושבים כאן בארץ, אלה חבר'ה ישראליים, חבר'ה מהדור שלנו, שרובם היו קצינים בצה"ל, והם מרשים לדבר כזה לקרות. אני חושב שזה פשוט לא עולה על הדעת.

בשל חשיבות הנושא ולאור הפעילות החשובה של התאחדות הסטודנטים, הייתי גם מנסה לרתום את תלמידי התיכון לנושא מיגור האנטישמיות. יש פה נציגים של משרד החינוך? אם אפשר להגיד לפרוטוקול, מה אתם עושים בנידון, מה התכניות שלכם.

אני אתחיל וגלעד ימשיך. כפי שידוע לכולם, זירת האינטרנט היא זירה מאוד מורכבת, יש בה הרבה דברים חיוביים ויש בה גם הרבה דברים שליליים. אנחנו שנים רבות בארץ מתמודדים קודם כל עם סוגיית הגלישה הבטוחה ונתנו את דעתנו תקופה מאוד ארוכה לנושא הזה, אבל זה לדיון אחר. בשנים האחרונות ראינו שהתרבו אתרים, בתקופה שהאינטרנט היה מרובה במידע ואתרים ולא בתקשורת, מה שקרה בשנים האחרונות, התווספו מרכיבים של תקשורת, שקצת שינו את הזירה הזאת, לכן ההתמודדות הקודמת שלנו הייתה עם תלמידים שכתבו ערכים על ישראל ובנו אתרים והפיצו אותם בעולם, כדי שיהיה יותר מידע על ישראל, דבר שלא שהיה בעבר. בשנים האחרונות, כשנכנסה התקשורת בצורה יותר דרמטית, התחילו להיות פעולות כמו שראינו בטוויטר ובכלים שבהם אפשר לצייץ ולכתוב כל מיני ערכים כאלה ואחרים במהירות ולהפיץ אותם, ואנחנו חשבנו שאנחנו צריכים להתמודד בהיבט ההסברתי ולהעביר תכניות פעולה לתלמידים כדי שקודם כל יבינו את המשמעויות שמסתתרות, ועל זה גם גלעד תיכף ירחיב, אבל הנושא של התכניות הוא נושא אחד.
הנושא ההסברתי הוא אחר. אנחנו רוצים להתחיל להקים צוותים של תלמידים בתיכון, כאלה שהם מתחום מדעי המחשב, כאלה שהם מתחום לימודי ההיסטוריה ולחבר אותם למעשה לצוות משימה שיהיה אמור בעצם להגיב בתוך המערכת. כמו שראינו בנתונים, במחקר שהציגו לנו פה, שלמעשה אלה ששאלו אותם אם הם הגיבו, הם אמרו מראש שהם כמעט ולא הגיבו. כלומר היה מיעוט של אנשים שהגיבו. כלומר בתהליך החינוך שלנו אנחנו גם צריכים ללמד את התלמידים ולהכין אותם למשימה, שלא רק יפיצו מידע חיובי על ישראל, אלא גם יידעו איך להגיב כשהם ייפגשו או יפגשו כאלה מסרים שהם בעייתיים.

מי בונה את המסרים של התגובה? האם אתם מקבלים מ - - -?

אנחנו קודם כל נקים צוות של מומחים אצלנו בתוך המשרד, כדי שיישב ביחד ויעביר את ההדרכות האלה לתלמידים. אנחנו נשתף פעולה גם עם ארגונים בינלאומיים, גם יהודיים וגם אחרים, שאנחנו משתפים איתם פעולה בעולם, וכמו שהקמנו צוותי משימה בנושא של גלישה בטוחה ברשת, נעשה את אותו דבר בנושא של התמודדות עם האנטישמיות.

אני חושב שכדאי לתת לגלעד שהוא ירחיב קצת על תכנית הלימודים בנושא הזה, אבל בעיקרון זה הכיוון שאנחנו יכולים כרגע להתמודד איתו, מצד אחד בצד הערכי החינוכי, ובצד השני, ההסברתי, שבו נכין את התלמידים להתמודד. יש להם סיי לא קטן בתוך המערכת והם יכולים בהחלט להביע דעות מאוד נחרצות נגד אלה שאומרים את מה שהם אומרים. לכיוון הזה אנחנו מכוונים.

גלעד מניב, בבקשה. מדריך ארצי של מפמ"ר היסטוריה. בקצרה, אם אפשר.

אני גם נציג המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך. אנחנו עוסקים בנושא של אנטישמיות בשלושה ערוצים, בהעברת התכנים, הערוצים עוסקים נכון לעכשיו בעיקר בקונטקסט ההיסטורי, כי עלילות דם, כפי שראינו פה, יש להם כמובן הדים בהיסטוריה, אז אנחנו עוסקים בזה בשלושה ערוצים. אחד זה בתכנית הלימודים הרגילה, לבחינות הבגרות. אנטישמיות, לא צריך להגיד פה, שנאת ישראל קיימת פחות או יותר מאז שיש יהודים, אז אנחנו עוסקים בזה גם בעת העתיקה, גם בימי הביניים, גם בראשית העת החדשה. אנחנו עוסקים בזה בכל היבשות, בכל הקהילות, בכל העולם היהודי, במערב אירופה, במזרח אירופה, חושפים את התלמידים לנושא אנטישמיות גם כנושא בפני עצמו וגם כאחד הגורמים לצמיחת הציונות. אנחנו עוסקים לא מעט בנושא של החידוש, האנטישמיות המודרנית שמוסיפה את הממד הגזעני. מכאן עוברים כמובן, חלק מרכזי, לנושא השואה וכל מה שקשור בעליית הנאצים לשלטון וכו', ובשנים האחרונות עוסקים באנטישמיות בארצות האיסלם, במחצית השנייה של המאה ה-20, ואנחנו עוסקים, שוב, באנטישמיות כאחד הגורמים לצמיחת הציונות בשלושת העשורים האחרונים של המאה ה-20, גם בחבר המדינות וגם באתיופיה. זה ערוץ אחד בתכנית הלימודים.

הערוץ השני זה דרך שיעורים מקוונים שאנחנו עושים לתלמידים, ולמורים כמובן אבל קהל היעד הוא תלמידים. שיעור מקוון כזה, סינכרוני, קיימנו ביום השואה הבינלאומי האחרון, ב-27 בינואר. את השיעור הזה חיברנו לנושא השנתי, האחר הוא אני, ופה, במטרה להציג בפני התלמידים מודל חיובי של התייחסות, השיעור התמקד בנושא של חסידי אומות עולם שבחרו להילחם באנטישמיות ובגזענות, גם אם זה היה במחיר של סיכון עצמם. דבר מעניין שהיה תוך כדי השיעור הזה, והיה לו המשך לאחריו, פתחנו קבוצת פייסבוק לתלמידים, שבה הם התבקשו להציע רעיונות למדינת ישראל, לעם היהודי, להתמודד עם אנטישמיות היום. אני כתבתי פה כמה הצעות. לא ראיתי שם נכון לעכשיו יצירתיות מאוד גדולה, אבל בפירוש חלק מהתלמידים גם מדברים על זה שקשה מאוד לנצח במערכה הזאת, אבל יש גם אחרים.

איך אנחנו רותמים ערוצים והסברה בתוך מערכת החינוך? ובאמת זה דבר מצוין, זה אלמנט חינוכי, איך אנחנו יכולים לרתום את אותם התלמידים בתיכונים, שהם מומחים בסמרטפונים הרבה יותר מכולם? הם מתקתקים הודעות טקסט, בשניות אלפי מילים, זה יכול להיות כלי נשק חזק ביותר. השאלה איך מעבירים להם מסרים ומי משגיח על איך שהם עושים את זה.

אז קודם כל זה נוגע גם בדברים שרוני דיבר עליהם. אנחנו נבנה ביחד צוות שיבנה את המסרים האלה ויגייס את התלמידים בתכניות שונות. זה בא לביטוי גם בערוץ השלישי שרציתי לדבר עליו, זה הנושא של עבודות גמר, עבודות חקר, שעכשיו מאוד פופולרי והולך להיכנס יותר ויותר. כל שנה נכתבות כמה מאות עבודות גמר בתחומים שונים, בין 20% ל-20% אחוז מהן, ואנחנו צריכים לנצל גם את הערוץ הזה, להעלאת המודעות קודם כל ואז ביחד עם הנושא של התקשוב באמת גם להתמודד עם זה.

תודה רבה.

אנחנו כבר דיברנו כאן על סקר שערכה הליגה נגד השמצה בקרב בני נוער ישראלים, חשיפת בני נוער ישראלים לאנטישמיות ברשת, אני אבקש מקרול נוריאל שתציג בפנינו את המצב.

בוקר טוב, אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, אורחים נכבדים. בחודש אוקטובר ערכנו סקר בנוגע לחשיפה לאנטישמיות ולשנאת ישראל באינטרנט בקרב בני נוער בישראל. אני רוצה לציין שלפני כמה שנים ערכנו סקר בנושא אנטישמיות באופן כללי בקרב בני נוער בישראל, מה הם יודעים על אנטישמיות. כמובן במשך השנים המדיומים השתנו והשתלט עלינו היקום המקביל הזה שהוא האינטרנט והיום אנחנו רואים את כל המסרים האלה באינטרנט.

אני רוצה לציין שהסקר הזה מבודד את בני הנוער הישראליים ומראה לנו למעשה איך הם צריכים לעבור למגננה בהיבט הזה של אנטישמיות. אם בעבר היינו רואים אנטישמיות רק בקרב העמיתים שלהם בתפוצות, היום גם הם כבר נחשפים לאנטישמיות באמצעות המדיום הזה.

שני נתונים מדהימים ובכך אני אתמצת את הסקר. אחד מכל שלושה בני נוער בישראל היה חשוף להתקפות באינטרנט על רקע היותו ישראלי, חרמות, חסימת גישה לאתרים, איומים לפגיעה פיזית, וזה גם ממשיך. 1 מכל 3 בני נוער, כמו שאמרתי, 36% מבני הנוער, חשופים להתקפות באינטרנט על רקע היותם ישראלים. בנוסף לזה, מבחינת התקפות אנטישמיות, שאני חושבת שזו כבר עליית מדרגה, אנחנו מדברים כבר על שני שלישים של בני הנוער בישראל, שניים מתוך שלושה, 70% מבני הנוער בישראל, נחשפו לאנטישמיות ברשת ובראש הדברים אנחנו רואים חשיפה לקריקטורות, סמלים אנטישמיים, ביטויים אנטישמיים, סרטונים.

דיברנו כאן על בני נוער ועל מה הם עושים בעניין. אני רוצה לציין משהו שהוא כן מעודד. כמות מאוד גדולה, 37% מבני הנוער, פנו, דיווחו להנהלות הרשתות החברתיות או האתר וביקשו להסיר את התוכן האנטישמי של האתר וזו פעילות מעודדת. 20% נוספים ביקשו מחבריהם לעשות את זה. זאת אומרת אנחנו רואים פה בכל זאת איזה משהו מעודד, יש פה גישה פרו-אקטיבית, הבנה שהם תחת איזה שהיא מתקפה, מתקפה שהיא לא צודקת והם עושים משהו בעניין.
ממש לסיכום, האינטרנט כזירה שהיא לא מפוקחת, שבה נפגעים גם בני נוער בישראל ולא רק בתפוצות, שבוודאי חובה לטפל בה, אין כללים באינטרנט, אין חוקים, יש מקסימום נורמות והנורמות האלה ככל הנראה לא חלות על מי שרוצה להפיץ ביטויי שנאה. המידע הזה מגיע ללא סינון לבני הנוער, הוא מאוד נגיש ויש לו השפעה אינטואיטיבית ומיידית על תפיסת המציאות של בני הנוער ועל הדרך שבה הם מגבשים דעות ורעיונות.
אנחנו בליגה נגד השמצה נתקלנו, עידו, בהקשר לדבריך, במשהו קצת שונה. אנחנו עובדים באופן מאוד מאוד צמוד עם הפלטפורמות המרכזיות באינטרנט, אנחנו מדברים על פייסבוק, בארצות הברית יש פלטפורמה מאוד נפוצה, גו דאדי, שמארח המון אתרי אינטרנט. אני יכולה להגיד שבהיבט הזה הייתה לנו הצלחה לא מבוטלת. גו דאדי מודעים לזה שנשארו להם עוד אתרים אנטישמיים שהם מארחים, יחד עם זה הם הורידו מתוך 50 וכמה בשנה שעברה 30 וכמה. זאת כמות לא מבוטלת. אז בהחלט יש שיתוף פעולה וכשיש דיאלוג עם הפלטפורמות האלה ובאמת בהיבט של חינוך והסברה, גם הם צריכים שיסבירו להם מה ההבדל בין אנטישמיות לאנטי ישראליות, מה לגיטימי ומה לא לגיטימי, וכשעובדים על הדברים האלה בשיתוף פעולה יש מידה של הצלחה.

תודה רבה, קרול.

הנתונים. עכשיו נבקש לשמוע נציגה מטעם איגוד האינטרנט הישראלי.

לא ביקשתי לדבר.

הלאה. מנהלת תכנית שגרירים ברשת באוניברסיטת חיפה, גב' מורין חיו-חמו.

צהריים טובים, אני מאוניברסיטת חיפה, מנהלת תכנית שגרירים ברשת. התכנית שלנו, שגרירים ברשת, מכשירה סטודנטים להתמודד עם תופעות של דה לגיטימציה, אנטישמיות וחרמות, כמו שנאמר פה, ברשת. יש לי כמה דברים קצרים להגיד.

הדוגמאות שראינו פה, של האנטישמיות ושל עלילות הדם, אני חושבת שזה הקשה שבקשה, אבל גם מה שהכי ברור, ה-obvious, מה שניתן לזהות, אבל יש תופעות של אנטישמיות ברשת שמאוד קשה לזהות אותן. כשזמרת פופ מאוד גדולה בעולם, מיילי סיירוס, אומרת 'אף איש עסקים יהודי לא יגיד לי מה לשיר', האם אנחנו יודעים לזהות את זה כאנטישמיות? האם הסטודנטים שלי יודעים לזהות את זה כאנטישמי? אז אני חושבת שגם החינוך הזה, של לזהות אנטישמיות מודרנית, ועידו עושה עבודה מאוד גדולה - - - יש איזה שהיא תופעה של צלב קרס חדש שמצטלמים איתו, התנועה הזאת, שהוא לא הזכיר את זה - - -

מועל יד הפוך.

בדיוק, העניין של המודעות לאיך נראית אנטישמיות מודרנית ברשת ואיך היא מתבטאת, צריך לחקור את זה, לבחון את זה, להכשיר לזה. אני נתקלת הרבה בסטודנטים, אם אנחנו כבר בוועדת העלייה והקליטה, שעלו לארץ בשנים האחרונות, ואני שואלת אותם, להם הרי יש יותר חברים מחו"ל, 'אתם נתקלים בתופעות?' והם מהססים, הם לא יודעים לענות לי בוודאות, כי הם ראו משהו, אבל הם לא בטוחים לגמרי אם מותר להם בכלל לבוא ולהצביע ולהגיד 'אתה אנטישמי', או 'מה שאמרת זו אנטישמיות'. אז בעיקר החינוך של איך לזהות אנטישמיות מודרנית ואיך לזהות אותה גם כשהיא לא הקריקטורה מהדר שטירמר המוכרת לנו, בעיקר.

עכשיו אני מבקש לשמוע את נציגי משרד החוץ, קודם גדעון בכר, מנהל מחלקת מאבק באנטישמיות בתפוצות.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני מברך מאוד על הכינוס של הדיון הזה, אני חושב שזה חשוב ביותר להציף ולהעלות את הנושא של האנטישמיות באינטרנט כמה שיותר.

להציף, להעלות וגם לנסות להגיע לאיזה שהם פתרונות. אני מבין שזה לא קסם ולא בהנפת מקל קסמים, אבל אני כן בעד שמישהו ייקח ויוביל את זה בצורה אגרסיבית, כי זה עניין של הישרדות שלנו.

אני מסכים איתך במאה אחוז. אני חושב שיש גורמים היום ברשת שהמטרה שלהם זה פשוט לא פחות מאשר דה לגיטימציה של העם היהודי, בן אדם כמו דיודונה שפשוט עושה הגחכה מדהימה של השואה, הכחשת שואה בנזקים עצומים. לפני שבועיים הייתי בבריסל, שמה התוודעתי לחבר פרלמנט מהימין הקיצוני שבמהלך ישיבת הפרלמנט עשה מועל יד הפוך, מעלה סרטונים אנטישמיים לאינטרנט והוא זוכה למאות אלפי צפיות. אנחנו בהחלט מזהים את האינטרנט היום, לדעתי, כמקור המרכזי לאנטישמיות וזה ויראלי. יחד עם זה יש דברים שניתן לעשות וניתן לפעול. שמענו חלק מהגורמים, אנחנו משתפים פעולה עם לא מעט גורמים ואנחנו גם רואים הצלחות. לצערי, בקצב שבו האינטרנט מתפתח והפלטפורמות השונות שאפשר להעביר בהן אנטישמיות הן כל כך רבות שקשה מאוד להתמודד עם זה וזה מאבק מתמיד כל הזמן.

הטלפונים הניידים, היום הם גם מקור להפצת אנטישמיות. בהקשר לזה, סיפור הצלחה. בשנה שעברה העלו לאינטרנט אפליקציה, כיצד ניתן להוריד את הפרוטוקולים של זקני ציון בערבית ובשיתוף פעולה של כמה ארגונים הדבר הזה ירד. בצרפת ארגון הסטודנטים היהודי פנה לערכאות בבית המשפט והורידו האשטאג מהטוויטר ששמו 'יהודי טוב' ואחד אחר ששמו 'יהודי מת'. אז כן ישנם סיפורי הצלחה.

אני חושב שהמאבק מחייב שיתוף פעולה, הן של גורמים ממשלתיים, ארגונים לא ממשלתיים, ואני שמחתי להכיר הרבה גורמים ישראלים שעוסקים בנושאים האלה, אבל גם מדינות. אנחנו בקשר עם האיחוד האירופאי, בחודשיים האחרונים הייתי פעמיים בבריסל, פעמיים העליתי את הנושאים האלה של אנטישמיות באינטרנט. גם עידו, הייתה לו הזדמנות להציג בדיאלוג רשמי עם האיחוד האירופאי את הנושא של אנטישמיות באינטרנט, במשך כשעה הוא הציג את הסרטים ואת התמונות, ישנה הבנה הולכת וגדלה בנושאים האלה.

אחת הפעילויות שאנחנו עושים זה הפורום הגלובלי למאבק באנטישמיות. חילקנו, לא לכולם, חלק מה-action plans, אחת מקבוצות העבודה, עוסקת באנטישמיות באינטרנט. בעמוד 22 ניתן לראות את ההמלצות שלה, כיצד ניתן להיאבק באנטישמיות באינטרנט. יש לנו מפת דרכים כיצד לעבוד, צריך לתאם ולאגם משאבים וכוחות לצורך זה.

אני רוצה להוסיף עוד שני דברים. אחד, בסקר שעשתה, הזכרנו אותו פה בישיבות הקודמות, הסוכנות לזכויות יסוד של האיחוד האירופאי בקרב יהודי אירופה 75% מהיהודים שנשאלו אמרו שהאנטישמיות מהווה בעיה או בעיה גדולה בארצותיהם ו-73% אמרו שהאנטישמיות באינטרנט התגברה בחמש השנים האחרונות. זה סקר עמדות בקרב קהילות יהודיות.
הדבר האחרון שאני רוצה להגיד זה שמשרד החוץ מכנס כל שנה את הפורום הישראלי למאבק באנטישמיות. לאור הבעייתיות של האנטישמיות באינטרנט אנחנו החלטנו לייחד את הכינוס הבא, שיהיה ב-27 במרץ, עוד חודש וחצי, לדרכים אפקטיביות למאבק באנטישמיות באינטרנט. אנחנו מזמינים את כל מי שנוכח פה, ואחר כך גם ניקח את הפרטים, נשלח הזמנות, זה פורום גדול מאוד, שבו נוכל לראות איך אנחנו מתאמים ויוצרים סינרגיה ושיתוף פעולה בין הגופים השונים.

גדעון, זה מה שאמרתי בהתחלה, עדיין חסר לי, הרבה גופים עושים, אבל בסופו של דבר אנחנו רואים את התוצאות. אני מבין שהתופעה הולכת וגוברת וקשה לנו ואנחנו רודפים, אז אולי נשים את זה בסדר עדיפות לאומי. עוד פעם, אני רואה את זה, ובאמת מכל הנתונים שקיבלתי וכאן ראינו, אנשים שלא ידעו מה זה ישראל, כספורטאי לשעבר ביקרתי בהרבה מקומות בעולם, יש אנשים שלא יודעים מה זה ישראל, אתה מסביר להם, הם לא מבינים מה ההבדל בין ישראל למדינה אחרת, אבל בזכות האינטרנט ובזכות התופעה הזאת שמתגברת הם פתאום מבינים, שומעים על ישראל, אבל לא בצדדים שאנחנו היינו רוצים שישמעו. הם שומעים רק את הדברים הרעים, שאנחנו אשמים בכול ושצריך לחסל את היהודים וצריך לגמור את התופעה הזאת, וזה נורא מפחיד.

לא סתם אנחנו מקיימים את הדיון הזה. אמרתי לפני כמה דקות, שיש דיון בוועדת הבריאות, בנושא מאוד מאוד חשוב, אבל כאן אנחנו לא נזדקק לדיונים האלה יותר, כי צריך להבין את הנושא, שזה הולך ומתגבר וכמו שאמרת, אנחנו לא מספיקים. אם אנחנו לא מספיקים בסוף הגל הזה יכסה אותנו.

מר יורם מורד, מנהל המחלקה לדיפלומטיה דיגיטלית, בבקשה.

שלום לכם. בעיקרון גדעון דיבר על הדברים הכלליים ועל הפעילות שאנחנו עושים, אני רק רוצה להוסיף שני דברים שמתחברים לדבריו של כבוד היושב ראש. אני רוצה לדבר על קהל יעד ועל הקשר, וגם שני הדברים האלה מתחברים. אנחנו מדברים על הפעילות שקיימת. אנחנו יכולים להגיד, בלי להיכנס לאחוזים, האם זה מיעוט מבוטל או מיעוט לא מבוטל, אלה הקיצוניים. הפעילות שקורית כדי לתקוף אותם בחזרה וכדי להפריע להם בעבודתם היא מבורכת והיא חשובה והיא קדושה ממש, אבל אנחנו מדברים פה מבחינה מסוימת על הסימפטומים, אז שני דברים. אחד, קהל היעד שאנחנו צריכים להתמקד בו בעיקר, מעבר לפעילות המסכלת, הוא קהל היעד של אלה שכבוד היושב ראש תיאר כאן, אנשים שלא יודעים על ישראל. זאת אומרת שהפעילות שלנו כמדינה שאכפת לה, כחלק מהעם היהודי, צריכה להתמקד גם בצורה הרבה יותר רצינית במאמץ לדאוג לזה שאנשים שלא נמצאים בקצוות הקיצוניים, כלומר לא אלה שממש מכירים אותנו ואוהדים אותנו, ולא אלה שלא יעזור שום דבר, הם שונאים אותנו, זה צריך לבוא גם מהזווית של מה שאנחנו קוראים לו מיתוג או הסברה, או לא משנה מה, המטרה שלנו צריכה להיות שכמה שיותר אנשים בעולם יכירו אותנו כמו שאנחנו. פה אנחנו כבר מרחיבים את המעגל, לא לפעילות ספציפית, אולי אפילו כירורגית נגד פעילות אנטישמיות ברשת, אלא חוזרים, מה לעשות, לעניין של איך אנחנו יכולים להציג את ישראל ואת הישראלים יותר טוב ברחבי העולם, גם דרך הרשת, אם אנחנו מתכנסים לכיוון האינטרנט. זה דבר אחד.

הדבר השני, ופה אולי זה מעבר לוועדה הזאת, אבל שוב, מדובר בסימפטום ואם תוקפים את העניין הזה, אז צריך לתקוף אותו באמת בכל המערכות ומנסים לפתור את הבעיה גם בכלים אחרים שנמצאים בידיים אולי של גורמים אחרים בממשלת ישראל, של עבודה מול מדינות אחרות. זה לא בעיה רק של ישראל, זו בעיה הומנית, ואולי אפשר גם לעשות איזה שהוא מאמץ נוסף מול מדינות ומול ארגונים וכמו איגודים כמו האיחוד האירופי למשל, כדי שבחקיקה אפשר יהיה להיעזר בדברים האלה ולדאוג לזה שגם דרך החקיקה, בין אם זו חקיקה של האיחוד האירופי או של ארצות הברית וכן הלאה, יהיה סעיף שמתייחס גם לדברים האלה.

חשוב מאוד ליצור קשר ולהיות בקשר עם הגופים החזקים החדשים בעולם, דהיינו פייסבוק וגוגל, אבל אסור לזלזל עדיין ביכולת ובחשיבות של המדינות עצמן. תודה.

תודה רבה. השאלה באמת היא תמיד שאלה שנשאלת בנושא החקיקה. אנחנו פועלים פה ברמה המדינית ומנסים לגרום למועצת אירופה לחוקק חוקים נגד האנטישמיות, ובאמת ראיתי כמה מהלכים ברוכים בנושא של דיודונה, שגם בצרפת וגם בבריטניה לא נתנו לו להיכנס, זה מאוד מבורך, אבל השאלה אם זה לא עושה גם תופעה הפוכה וזה מציף את זה יותר. כאן זו באמת שאלה של רגישות.

יעקב חגואל, בבקשה. מההסתדרות הציונית העולמית.

תודה, אני מברך על הדיון. אני רוצה לספר שהייתי בשבוע שעבר בכנס אדיר שארגנה קרן קימת לישראל בצרפת, שהגיעו מעל 10,000 יהודים, ואני אספר כמה דברים על העניין. אחד זה התחושה הלא נעימה להיות בתוך כנס אדיר כזה עם אבטחה אדירה, ואני נמצא בהרבה כנסים, לא ראיתי הרבה כאלה בעבר. זה רק אומר איפה אנחנו נמצאים.

הדבר השני, על פאנל מדהים שהשתתפתי בו, בהשתתפות של 1,000 אנשים מהקהילה הצרפתית, שזה מאוד עניין אותם. הם מילאו את האולם מפה לפה ויש להם ציפייה, גם אלינו כישראלים, הם מסתכלים גם עלינו, איך אנחנו תורמים ואיך אנחנו נרתמים אל המאבק הזה.

אני רוצה מהמקום הזה לספר שאנחנו בהסתדרות הציונית העולמית מטפלים בשנים האחרונות בתחום האינטרנט. אין לנו ספק שמה שהיה פעם רק גרפיטי בחוצות העיר, הפך להיות חלון הראווה של העולם וזה האינטרנט וזה הכפר הגלובלי שמכניס את המסרים האנטישמיים לכל אחד ואחד הביתה, אל המכשיר הסלולרי ואל הלפטופ ואל הילדים שלנו האישיים, הפרטייים, שנחשפים לזה לא רק ברחובות פריז, אלא פה בתוך הבית אצלנו בארץ.

מה שאנחנו עושים עם זה בהסתדרות הציונית העולמית, עשינו מספר מהלכים, ואתה דיברת, אדוני היושב ראש, על מהלכים אופרטיביים, אז אני רוצה לגעת בכמה דברים אופרטיביים. אחד, הקמנו לפני כשנתיים מרכז תקשורת למאבק באנטישמיות, שמטפל בעניין של הניו מדיה, של הרשתות החברתיות, בשש שפות שונות. יושבים איתנו פה איתן בכיר שהוא מנהל המרכז, ויש פה מתנדבים שנמצאים איתנו, סטודנטים שנמצאים פה בתכניות שונות, גם של הסוכנות היהודית, של מסע, וגם תכניות אחרות, שנרתמים להתנדב איתנו בתוך מרכז התקשורת. גילינו, גם דרך הסקר הזה וגם דרך מידעים אחרים, שאת הקהל הישראלי המאבק באנטישמיות מאוד מעניין. אנחנו פותחים בעוד שבועיים קורסים למאבק באנטישמיות באינטרנט, לישראלים. נפתחים שני קורסים כאלה בשבועיים הקרובים, כפיילוט, ואין לנו ספק שזה ירתום אחריו עוד קורסים אחרים. הדבר הנוסף שעשינו, הנהגנו דבר שנקרא אי-מייל אדום, לאנשים, לדווח לנו על אירועים אנטישמיים. לצערנו אנחנו מדוּוחים כל יום על אירועים אנטישמיים דרך האי-מייל האדום הזה. הדבר האחרון שאנחנו יוצרים, דרך כל הדברים האלה ביחד, איזה שהיא רשת פעילים למאבק באנטישמיות העולמית דרך פלטפורמה אינטרנטית שבנינו לעניין הזה.

ואני רוצה לחלוק על מה שאמרת, אדוני היושב ראש, אני לא רואה אותנו מנצחים את הקרב, אבל אני חושב שבמערכות האלה אנחנו נותנים מלחמה שערה וזה מספיק חשוב. אני חושב שאם לפני כמה שנים היינו אומרים בואו ננסה להילחם, או בואו ננסה להיאבק באנטישמיות, היו מרימים גבה, היום הבאנו את זה למודעות הציבורית, גם בישראל וגם בקהילות היהודיות בעולם, שצריך לתת מלחמה שערה, וזו אמירה מספיק חשובה שצריכה לצאת מהוועדה הזו. תודה רבה.

תודה, יעקב חגואל מההסתדרות הציונית העולמית. אני מסכים איתך שבקרב הזה קשה לנצח, אבל לא יכול להיות שאנחנו לא מצליחים להתמודד איתו. אני אשתמש במטפורה, הגל הזה עולה ועולה והוא ממשיך לעלות ואנחנו חייבים לעשות עם זה משהו, ואם לא נעשה כלום, אני בא מהספורט, אם לא נשאף לנצח בטוח לא ננצח.

מיס סוזט ברונקהורסט, בבקשה.

(אומרת דברים באנגלית, להלן התרגום לעברית)
אני מזכ"ל של רשת בינלאומית, המונה כיום 23 מדינות והיא פועלת נגד הפצת השנאה ברשת האינטרנט.

במאבק הזה, יש להתרכז בשלושה גורמים: המפיצים – כאן יכולים להסתייע ברשת הפייסבוק, אני יכולה להעיד על עצמי שאני מאוד קצרת רוח כאשר מדובר בפייסבוק. בשבוע שעבר, קיימנו בפריז מפגש עם אחד מבכירי קובעי המדיניות של רשת הפייסבוק, שאני חייבת לומר שהם מתחילים לפעול אבל הם צריכים זמן כדי לפעול בתוך החוגים שלהם. כיום, הטיפול בתלונה שמועברת לפייסבוק תלוי רק באדם שמקבל את התלונה, אין להם תהליך אחיד לטיפול בתלונות, אבל הם פועלים לקביעת תהליך הטיפול וקבלת ההחלטות, מה שיהיה מועיל מאוד.

גם הרשתות "גוגל" ו"יוטיוב פועלים למטרה זו, ניתן לראות את החסימה האזורית כהתחלה. "גוגל" התחילה עם הפעולה שלה בסין, כאשר היא הפעילה באופן מיידי צנזורה על מנוע החיפוש שלה, מה שבעתיד ייעשה גם עם האנטישמיות.
גורם נוסף הוא המשתמשים – יש להגיע למשתמשים באמצעות "נאומים שכנגד", להעביר מסרים חיוביים. ידוע לי שאגודת הסטודנטים עושה דברים נפלאים ביאהו, על ידיד מתן מענה לשאלות הנשאלות בדרך כלל, היות ומרבית מקרי האנטישמיות, לא באים דווקא מצד אנטישמים או ניאו-נצים, אלא מצד אנשים שאין להם שום ידע ומושג בנושא ויש צורך לתת להם מושג.
גורם שלישי הוא החינוך – יש לכלול את הנושא בתכנית הלימודים של בתי הספר, לא רק בישראל אל בכל מקום בעולם, כדי שלפחות הדור הבא של הגולשים באינטרנט יהיו עם יותר מודעות לנושא כך שניתן יהיה להיעזר בהם ב"נאומים שכנגד", מאחר ויש מיליוני דפים ברשת האינטרנט וצוות אחד במדינה לא יכול להשתלט על הכל. אתם צריכים לכמה שיותר "עיניים" ברשת ואת כולם יש צורך להכשיר לכך.
לעניין ההיבט החוקי, בכל מדינה בעולם קיימים חוקים, שכביכול אוסרים על התושבים לעשות דבר מה, אבל רמת האפקטיביות של איסור זה שואף לאפס. למשל פורנוגרפיה של ילדים, זה דבר אסור בכל מדינות העולם, אבל זה לא אומר שזה עוזר. אולי זה עוזר מעט, כשיש את הכוח לומר "אם המדינה אומרת שזה אסור, כנראה שזה אסור".
תודה רבה לכולכם.

תודה לך.

עכשיו עורך דין גדעון שביב, פרספקטיבה.

תודה, אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, אורחים נוספים. אני אתחבר לכמה מהדברים שנאמרו פה לפניי. אני רוצה להבליט מודל מוצלח שנפתח אצלנו שיכול לסייע למאבק באנטישמיות. מדובר על המודל של שיתוף פעולה ברמה הגלובלית, דבר שמתחייב בשל האופי הגלובלי של האינטרנט. פרספקטיבה למעשה היא חלק מרשת עמותות שהוקמה לקידום דיווח מדויק ומאוזן על ישראל והמזרח התיכון בתקשורת. אנחנו עמותת בת של Camera, Committee for Accuracy in Middle East Reporting in America, היא מוכרת לכלי התקשורת האמריקאית, עמותת אחות של BBC Watch ו-SAFE Watch הפעילים בבריטניה וגם עמותת אחות של Revisted and Media Orient, אני מתנצל בפני דוברי הספרדית, המאתרת את התקשורת בשפה הספרדית. העבודה המשותפת של העמותות, כל אחת במדינה שלה, יוצרת מכפיל רווח משמעותי. אני אפרט.
פרספקטיבה הוקמה לאחר שהובן כי חלק מהדיווחים המטעים בתקשורת העולמית, גם מפן אנטישמי, קשורים גם בתקשורת הישראלית, במקרים רבים ניתן היה לראות כי המקור לידיעות שגויות בנוגע לישראל או לחברה הישראלית מתחיל בתקשורת המקומית. על כן אנחנו מהווים חלק ממערך גלובלי של מספר עמותות, כאשר כל אחת פועלת מול כלי התקשורת במדינתה שלה, עם יכולת להיעזר אחת בשנייה ובמקביל לתת מענה רחב וגלובלי לטעויות בדיווחים בתקשורת.

שיטת העבודה של הארגון כולו עם כל העמותות, כשאנחנו מגלים טעויות בכתבה, או דברים אנטישמיים, אנחנו פונים לגוף התקשורת ומבקשים שיפרסם תיקון רשמי לטעות. במקביל אנחנו גם מפרסמים באתר האינטרנט שלנו את המידע המפריך את הטעות. האתרים של פרספקטיבה, Camera ושאר העמותות הפכו להיות אחד מהמאגרים הגדולים והחשובים ביותר ברשת, שמפריך טענות אנטישמיות קלאסיות, טענות אנטי ישראליות ואנטישמיות חדשה. כל אחד מהארגונים דואג להפיץ את המידע שהוא מוצא, כשהוא מגלה טעות, לשאר הארגונים שברשת ואנחנו בודקים האם אותה טעות שהם גילו אצלם נמצאת גם אצלנו בתקשורת המקומית. למעשה נוצרה מערכת עם יכולת עבודה גלובלית וכן זיכרון מוסדי רחב. פעמים רבות אחת מהעמותות כבר טיפלה בטעות דומה בעבר ואנחנו יכולים לקבל את כל המידע מוכן. כמו כן, כשאנחנו פונים לעיתון ישראלי, זה הרבה יותר קל לקבל תיקון אם אנחנו יכולים לבוא ולהגיד לו 'תראה, בניו יורק טיימס תיקנו את אותה טעות בשבוע שעבר, אנחנו מבקשים שגם אתם תתקנו את אותה טעות'.

בהקשר של מאבק באנטישמיות באינטרנט, יש חשיבות רבה שכלי התקשורת שפרסם את הטעות הוא גם מי שיפרסם את התיקון. ראשית, הוא מקבל אחריות על השגיאה שלו, שנית, התיקון בא מכלי התקשורת עצמו ולא מגוף חיצוני, כך אותו קהל שנחשף לטעות המקורית ייחשף גם לתיקון. שלישית, מאחר שדפי האינטרנט נשארים זמינים, אם התיקון איננו בדף המקורי שבו נעשתה הטעות, או שבו נאמרה האמירה האנטישמיות, אותו אתר ימשיך להוות מקור לטעויות נוספות בעתיד.

דוגמה ממש בקצרה לסוג האנטישמיות שאנחנו חווים לאחרונה. אני אתמקד רק ברעיון אחד שהצליח לחדור לזרם המרכזי של התקשורת העולמית. הדעה שהיהודים שולטים בעולם, או בגלגולו המודרני התפיסה שישראל שולטת בעולם. לפני כשבועיים השבועון הבריטי האקונומיסט פרסם קריקטורה שממנה היה אפשר להבין שהיהודים שולטים בקונגרס האמריקאי. לאחר פניות שלנו, וגם של ארגונים אחרים, האקונומיסט הסיר את הקריקטורה והוא גם פרסם, ממש ברחל בתך הקטנה, התנצלות והבהרה שהוא לא מאמין שהיהודים שולטים בקונגרס, דבר שגם זכה לחשיפה רבה יותר מהטעות המקורית. זו דוגמה קטנה אחת מעבודה יומיומית, יש עוד דוגמאות ממש באותו סגנון, אבל מקוצר הזמן - - -

חלק מהאסטרטגיה הגלובלית של הארגון אנחנו גם מנסים לחשוף את הציבור הישראלי לכל המאבקים האלה. פעמים רבות המקור היחיד בעברית שבו מסופר לקורא הישראלי על מאבקים שקורים בחו"ל, על טעויות או עיוותים או אנטישמיות שבעיתונות העולמית, הוא האתר שלנו, פרספקטיבה, שם הכול מופיע בעברית. אנחנו קוראים לכולם לאמץ אסטרטגיה דומה, עבודה משותפת בין הארגונים ובין הקהילות ובהסתכלות גלובלית על הבעיה, וכך להכפיל את הכוח של המאבק בתופעה.

תודה רבה, יישר כוח.

גרשון שטיינברג, נשיא NGO Monitor.

שלום. תודה רבה, אני מאוד מברך על היוזמה הזאת. התופעה הרבה יותר רחבה ממה שניתן לסקור בתוך שעה וחצי בדיון בכנסת, אבל זו התחלה חשובה ואני רוצה לברך על ההשתתפות של רונלד אייזנס וסוזט, שהם בהחלט מומחים בינלאומיים.
כיוון שהזמן מאוד קצר אני רוצה להציג כמה נקודות מרכזיות בשימוש באנטי ציוניות כסוג של אנטישמיות ברשת. לפני מספר חודשים, בתקופת פסח, באתר אינטרנט של מִפְתח, ארגון פלסטיני מאוד נפוץ שבראשו יושבת חנן עשראווי, הפוליטיקאית, לפעמים חברת קבינט של הרשות הפלסטינאית. בארגון מפתח יש אתר אינטרנט גם באנגלית וגם בערבית ובאתר בערבית הייתה כתבה, זה מכתב לנשיא אובמה, מיד אחרי שהוא עזב את ישראל, והוא הביא לתשומת לבו, לפני שהוא מנהל את סדר הפסח המסורתי בבית הלבן, שבתוך ליל הסדר, בטקס היהודי משתמשים בדם של ילדים נוצרים. זה היה באתר בערבית של ארגון בשם מפתח והארגון הזה ממומן על ידי רוב המדינות האירופיות, כולל נורבגיה, כולל שוויצריה, שבדיה, גרמניה, אני לא אקריא את כל הרשימה. זה לא רק שזה מופיע באתר אינטרנט שלהם.

מה זאת אומרת ממומן על ידי מדינות אירופאיות?

זאת אומרת מפתח מקבל, האפשרות בשבילם לעבוד ולפעול ולעדכן את אתר האינטרנט שלהם ולהפיץ את זה לכל מיני קוראים, הכסף הזה בא מקרנות של מדינות אירופאיות תחת הכותרת של סיוע הומניטרי, או של תמיכה בפיתוח דמוקרטיה של הפלסטינאים. אני מביא את זה כדוגמה מאוד בולטת, אבל יש עוד הרבה דוגמאות.

חשוב לאסוף את הדוגמאות האלה ולהעביר למשרד החוץ, לגורם הרלוונטי ולפנות.

אנחנו עובדים בצוותא עם משרד החוץ ועם השגרירים שם וזה הופך יותר ויותר לחלק מהדיון, אבל אני גם חושב שמאוד חשוב להביא את זה לתשומת לב של חברי הכנסת. בדיונים שלכם עם הקולגות והעמיתים שלכם בתוך הפרלמנט האירופי. שמענו שהיו דיונים על נושא האנטישמיות בין משרדי החוץ, אבל בכל מיני ועדות ומשלחות שיוצאות לאירופה ומגיעים מאירופה - - - ביום רביעי מגיע נשיא הפרלמנט האירופי, ביום רביעי השבוע, לדבר בכנסת. צריך גם להפנות את הדברים האלה אליו, לשאול איך אתם כמנהיגים אירופאים, יכולים להביא כספים לארגונים כאלה.

אני אביא עוד כמה דוגמאות, אבל יש יותר מדי שניתן לאסוף. ארגון אמנסטי אינטרנשיונל, אחד הארגונים הבינלאומיים החזקים ביותר, לפני קצת יותר משנה, בנובמבר, כשהיה עוד עימות בעזה ואחד מהמובילים והמנהיגים בשם כריסטיאן בנדיקט, בשימוש בטוויטר, פרסם שם 140 אותיות באנגלית, מה שהיה לכאורה בדיחה על מספר חברי פרלמנט אנגלים שבמקרה היו יהודים, שנכנסו לבר והזמינו שתייה שיש לה שם של מפציץ בי-52. זה לכאורה בדיחה, באמנסטי. הארגון התנצל קצת והוא הועבר, הוא לא פוטר, הוא הועבר לתפקיד אחר. וזה דבר כל כך נפוץ.
שוב, יש הרבה דוגמאות. יש אתרים כמו אלקטרוניק אינתיפאדה, שהם מוקדשים להתקפות יומיומיות ושם אלקטרוניק אינתיפאדה זה אנטי ישראלי, אנטי ציוני, אבל הגבול בין אנטי ציונות לאנטישמיות מאוד מאוד דק והרבה פעמים זה גולש. המנהל של אתר אלקטרוניק אינתיפאדה, שגם ממומן על ידי, במקרה הזה ממשלת הולנד, דרך ארגון נוצרי, ואני רוצה להגיד כמה דברים על ארגונים נוצריים קיצוניים והאנטישמיות ברשת, אבל במקרה הזה של אלקטרוניק אינתיפאדה זה מישהו בשם אבו נימה שכותב לפעמים בתוך האתרים של הרשת החברתית הרבה התבטאויות שתוקפות את היהודים ואת הציונות ביחד. אז לכל הדברים האלה צריך להיות ערים.

הדבר האחרון שאני רוצה להציג לפניכם זה ארגונים נוצריים כמו סאביל, שפועל מבית לחם ויש להם גם סניף בנצרת, הדוברים שלהם מופיעים והאתרים שלהם וההתבטאויות שלהם באתר האינטרנט, שהכיבוש זה הרג ישו יומיומי. זה היה בדיונים או בדברים שנאמרו בתקופת חג המולד וגם בתקופת הפסחא. יש ארגונים מאוד גדולים שיש להם אתרים כמו Christian Aid באנגליה, דיאקוניה בשבדיה, שפשוט מסתכלים באתרים שלהם ורואים עד כמה ההתקפות החזקות נגד הציונות זה סוג של גזענות וצריכים לקרוא לילד בשמו. בכל המקרים האלה, שוב, יש מימון ממשלתי תחת כותרות שונות, דיאקוניה בשבדיה זה ממשלת שבדיה, Christian Aid זה אנגליה ואירלנד, ועוד מספר דוגמאות כאלה.
אני פסימי לגבי האפשרות לנקות את האינטרנט מכל מיני התבטאויות של אנטישמיות, אבל אלה שמממנים את זה, ממשלות, כספים של משלמי מיסים במדינות, במיוחד באירופה, צריכים להביא את זה לתשומת לבם ולדרוש שלפחות אצלם יהיו צעדים משמעותיים לנקות את הדברים שהם מממנים, במיוחד ברשת, מהתופעות הכל כך שליליות והרסניות. תודה.

תודה רבה לגרשון שטיינברג.

נציג קק"ל, דניאל טבקוב, יועץ יושב ראש קק"ל, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני רוצה להציג בפני חברי הוועדה והמכובדים שיושבים כאן גם את הנושא של קרן קימת לישראל. כחלק מהמגמה העולמית שתוקפת היום את כל היהודים ואת הארגונים הציוניים, אנחנו עשינו איזה שהיא בדיקה אצלנו, אחרי שגילינו שהתופעה של המתקפות נגדנו מתגברת, תוצאות הבדיקה הצביעו על כך שידועים לנו היום למעלה מ-130 ארגונים שפועלים ברחבי העולם נגד קרן קימת לישראל, בעיקר ארגוני NGO'S ואנחנו מדברים על כל היבשות, אירופה, אסיה, אפריקה, אוסטרליה, ניו זילנד וכמובן גם בישראל. הסיבה לכך, כפי שאנחנו מזהים מקבוצות המחקר, היא העובדה שקרן קימת לישראל זה ארגון שיושב על הקרקע, שנמצא על הקרקע, זה ארגון ירוק, זה ארגון שנוטע, זה ארגון שמטפח את הארץ ואת תושבי מדינת ישראל והארגונים הללו רואים בנו מוקד למלחמה בנושא הקרקעות. הטענה של הארגונים הללו היא שקרן קימת לישראל, אנחנו, ארגון גזעני, כיוון שהתקנון שלנו שנוסח לפני למעלה מ-100 שנה, עוד בימי הקונגרס הציוני הראשון והשני והחמישי, מדבר על כך שקרן קימת לישראל היא ארגון למען העם היהודי. לכן פועלים נגדנו בכל שיטה ובכל דרך כדי לצייר אותנו כארגון גזעני, ממש כך. העובדה שקרן קימת לישראל פעלה לגאולת קרקעות לפני קום המדינה בהחלט מציירת אותנו כאחת הסיבות, הארגונים האלה טוענים, לאסון הנכבה. היום יותר ויותר רואים בקרן קימת את האשם בכך.

הטענות שמועלות היום נגד קרן קימת לישראל אלה טענות נגד נישול הבדואים בנגב, זה נושא שהוא כרגע חם בכנסת. מלבד העובדה שאין בכך כמובן שום יסוד של אמת לגבי קרן קימת לישראל, אנחנו מזהים את הטיעון הזה רק כאמתלה, כסיבה, שכרגע בעזרתה תוקפים את הארגון שלנו, אבל ברור לנו שהמניעים הם הרבה יותר עמוקים.
חשוב להגיד שהמעמד שלנו בחו"ל הוא מעמד רגיש והארגונים הללו זיהו את הפוטנציאל לפגוע בנו באמצעות שתי דרכים. אחת זה לנסות לפגוע בתרומות שלנו. קרן קימת לישראל מביאה היום למעלה מ-100 מיליון שקלים מדי שנה לטובת פרויקטים שאנחנו עושים, ומנסים לפגוע בתרומות שלנו, ומנסים לפגוע גם בסטטוס החוקי שלנו בחוץ לארץ, סטטוס מלכ"ר, סטטוס של NGO ירוק ולצורך כך מתבצעת פעילות רחבת היקף, נעשות פניות רבות לארגונים שונים להפסיק את הפעילות המשותפת איתנו, נעשות פניות לתורמים שלנו להפסיק את התרומות לקרן קימת לישראל, נעשות פניות לבצע חרמות כנגד התורמים והארגונים שעובדים איתנו, כולל למשל חברת אל-על, נעשות פניות תכופות לגורמי ממשל זרים לשלול את המעמד שלנו ואת הפטור ממס שלנו. אנחנו מדברים כמעט על כל מדינות אירופה. גם ל-IRS האמריקאי נעשתה פנייה לבטל את הפטור ממס. נעשות הפגנות והפרעות לכנסים באירועים שלנו, כולל האירוע בפריז שדיברו עליו, מפיצים נגדנו כתבות בעיתונים שנחשבים מכובדים באינטרנט וגם בעיתונות הכתובה, וגם פעילות משפטית.
גולת הכותרת של הפעילות הזאת היא באמת הפעילות באינטרנט. לפני ארבע שנים התקיימה ועידה של כל הארגונים האנטי ציוניים שפועלים נגד קק"ל, הם הקימו ועידה מיוחדת נגד קק"ל בשנת 2010 באדינבורו, בסופה הוחלט להקים את קמפיין Stop the JNF. במסגרת הארגונים הארגון המוביל הוא ה-BDS, הארגון הידוע לכולם, והוא בהחלט מוביל את הפעילות הזו. יש להם אתר אינטרנטי מרכזי שמתעדכן כל העת. הלוגו שלהם, רק שתבינו על מה אנחנו מדברים, זה Free Palestine, Stop the JNF. זאת אומרת הארגונים הללו מייחסים כזאת עוצמה לקרן קימת לישראל ול-JNF שזה הלוגו שלהם, Free Palestine באמצעות Stop the JNF.

באמצעות האתר המרכזי ובאמצעות בלוגים הם פועלים כנגדנו. אם אנחנו מקישים היום בגוגל Stop the JNF אנחנו מגלים 571,000 תוצאות והמספר הזה גדל מדי יום ביומו. כשמקישים רק JNF אנחנו מגלים מיליון וחצי תוצאות. אם מורידים את החצי מיליון, זאת אומרת כל מה שאנחנו עשינו ב-113 שנים יש מיליון תוצאות, ומה שהם עושים בארבע שנים בלבד זה חצי מיליון תוצאות. אם פותחים את היוטיוב אנחנו מגלים 10,000 תוצאות של סרטונים תחת הכותרת Stop the JNF, אלה סרטונים שונים של כביכול עדויות, כמו שעושים את פרויקט תיעוד השואה אז הם עושים פרויקט הפוך, Stop the JNF, הם מתעדים כביכול איך קרן קימת לישראל נישלה פלסטינים מהכפרים, כביכול סיפורים אמיתיים שכאשר אנחנו בודים ואנחנו בודקים את המסמכים המשפטיים, כמובן שהכול שקרים מארץ השקרים, אבל הכול נראה מאוד מאוד אמיתי.

בפלטפורמה האינטרנטית משתמשים, מלבד הבלוגים והצ'טים והפורומים, גם באי-מיילים, משבשים את הפעילות שלנו. יושב ראש קרן קימת לישראל קיבל לאי-מייל האישי שלו למעלה מ-50,000 פניות בארבע השנים האחרונות של אותם פעילים אנטי ציוניים, כל מיני כביכול שאילתות 'למה אתם עושים כך?' 'למה אתם עושים אחרת?' כאשר אנחנו כבר מזהים את הנוסח הסטנדרטי, ובעצם הכול מתבצע באמצעות האינטרנט.

והדבר האחרון שאני רוצה לומר זה שהאינטרנט גם מהווה זירה מאוד חשובה מבחינת הארגונים האלה לאסוף עלינו מידע, אם זה לדעת מתי אנחנו עושים אירועים, כנסים, אם זה להכיר את התורמים שלנו, אם זה לגלות כל מיני פרטים, שיתופי פעולה וכל מיני כאלה דברים. אנחנו פועלים בעניין הזה עם שורה של שותפים, כמובן גם משרד החוץ, גם NGO'S נוספים. יושב לשמאלי מנהל מערך ההסברה של קרן קימת לישראל, שייתן אולי עוד דוגמה או שתיים.

חברים, אנחנו לקראת סיום וחבר הכנסת זאב צריך לדבר. אם אתה רוצה במשפט אחד.

משפט אחד, לבוא ולהגיד שאפשר לנצח. היה פה את חגואל, אתה אמרת את זה? אפשר לנצח. גם בפריז ניצחנו. גם בעזרת שימוש באינטרנט. חגואל ראה את התוצאה של האירוע של למעלה מ-15,000 איש יהודים שהגיעו לאירוע ציוני שלדעתי לא היה כמוהו בצרפת הרבה מאוד זמן, כששבוע לפני זה 24,000 איש צעדו ברחובות פריז ודיברו כנגד השואה וכאילו שכל הדברים האלה לא קרו וכן הלאה. חודש לפני זה אנחנו במתקפות הדדיות, עם 15 ארגונים שהיו צריכים להפגין באותו אירוע, גם ברשת, ואיתרנו אותם ברשת, פעלנו מולם. שבוע לפני הם נתנו הוראה להפציץ את אתר הטוויטר של מנהל האירוע ולאיים עליו והוא אכן הוריד אותו ומצד שני אנחנו הגשנו תלונות למשטרה בהקשרים האלה וכמובן פעלנו, הכול משחקים של חתול ועכבר, של שאלות ותשובות, ובסופו של יום הם קמו בבוקרו של יום והם קיבלו מהמשטרה שם, משר הפנים במקרה הזה, הוראה שהם לא מפגינים, בעקבות כל מיני דברים שאנחנו יודעים, אנשים שיודעים ולא יודעים, העברנו כל מיני דברים שקרו והם לא הפגינו. פתאום עבר אירוע, שהייתה היערכות מטורפת בהקשר הזה והייתה היערכות מטורפת של 15 ארגונים שקיבלו לכאורה עד בוקרו של יום היתר להפגין והם לא הפגינו.
זו דוגמה לניצחון קטן שהביא בסוף למהלך הסברתי. חברים, תבינו, האירוע ההסברתי הזה היה על פניה של מדינת ישראל, זה היה אירוע שקרן קימת מימנה ועשתה, אבל הכותרת שלו הייתה 'ישראל היום ומחר' כשהמגמה הייתה לבוא ולהגיד, גם הפרסומים שהיו שם לחברים בצרפת, לא רק לקהילה היהודית, מי שרוצה לבוא ולראות את פניה האמיתיות של ישראל ייכנס לתוך ארמון שנמצא בלב פריז, איפה שהבורסה, מי שמכיר את הבורסה של פריז, אין בן אדם שעובר שם ולא נשאר המום מהגודל, כמו שאתם יכולים לתאר מה זה ארמון, עם דגלי ישראל במרכז. אנשים לא הבינו מאיפה זה בא להם. עמדנו שם והגיעו לשם הרבה מתעניינים צרפתים מקומיים שרוצים לחבק את הקהילה, ראשי הקהילה היו גאים והאירוע הזה הוכתר בהצלחה, גם בזה שלא היו התארגנויות.
מה שאני רוצה להגיד, היה לנו פה אלוף, ראש ממשלה לשעבר, קוראים לו אריאל שרון, שאמר שבטרור ובמלחמה מול טרור, וזה סוג של טרור, גם באינטרנט, בואו נגרום לזה שהם יתעסקו בעצמם. יש לי פה רק עצה אחת, שאנחנו כבר התחלנו ליישם אותה, כמו שהם אוספים עלינו מידע, בואו נעביר את המלחמה לצד שלהם.

עושים את זה.

על הכיפק. יש הרבה הרבה, בואו נקרא לזה פאוולים ודגלים אדומים של הצד שני. אם היה לנו פה באמת איזה שהוא מרכז עיקרי שכולם היו משתפים פעולה, גם במידע וגם במשאבים, יכול להיות שלא היינו פה ומדברים ואומרים 'וואו כמה קשה' ונותנים עוד דוגמאות ועוד דוגמאות.

זאת המהות של הדיון הזה, להקים את המרכז הזה ושהדברים האלה יתקיימו. תודה רבה.

חבר הכנסת זאב, בבקשה.

קודם כל אני רוצה לברך את כל ראשי הארגונים, כל אחד עושה פה עבודת קודש, כל אחד בתחום שלו ובדרך שלו, ואין בררה, זו מלחמה לה' בעמלק וצריך להבין שזו מכת הדבר, שפעת העופות, שמשתוללת, המפלצת של האנטישמיות בעולם כולו. אני חוויתי במדינות שונות, אם זה בפריז וכמה מקומות, שאני, תארו לכם, נסים זאב, הולך בלי כיפה בתוך השכונות. איתי היה אחד מהרבנים החשובים, אב בית הדין, הוא אומר לנו, 'אסור לנו פה באזור הזה להיראות כיהודים'. אלה לא דברים שאנחנו לא חווינו או מכירים אותם ממש על בשרנו. היריקה שקיבלתי פעם בארצות הברית.

כששמעתי אותך, כשדיברת על העניין של עלילת הדם, שמקורו בארצות הברית, אני חושב שאסור לשתוק אפילו לרגע אחד. עלילת הדם, מקורה בחלב לפני 500 שנה, ואלה דברים שאולי הלכו גם במדינות שונות בעולם, אבל אני חושב שצריכים לעמוד מול בית המחוקקים, אם זה בארצות הברית, מול הפרלמנטים השונים ברחבי אירופה, אסור לשתוק, משרד החוץ צריך להיאבק ברמה של החקיקה. אנחנו לא יכולים להילחם במכת הצפרדעים, כשכל פעם אתה דורך על הצפרדע ואתה רואה שפתאום מצפרדע אחת צמחו כמה אלפים. זה לא עובד ככה, רבותיי. לנו, עם כל הכבוד, אנחנו מעטים מול רבים והרבים הם לא סתם רבים, זה במיליונים רבים. לכן לפחות באותן מדינות, אירופה וארצות הברית, מדינות ידידותיות, אני חושב שאנחנו חייבים וצריכים לתבוע מאותן מדינות שהם צריכים לאכוף את החוק. חוק נגד אנטישמיות קיים בהרבה מדינות בעולם, ודאי באירופה, ודאי בארצות הברית, מה זה משנה אם זה טוויטר או פייסבוק, הרי כל פעם, חדשות לבקרים, צומחים עוד אתרים בכל מיני שיטות ואנחנו לא יכולים, זה 'עד כי חדל לספור כי אין מספר'. אנחנו לא יכולים לשכוח שהיטלר יימח שמו וזכרו הצליח, בגלל שהייתה דה לגיטימציה על ידי אנטישמיות מספר שנים קודם לכן, ואז הוא קיבל לגיטימציה מהעולם לעשות את מה שהוא עשה בהשמדת היהודים. לכן, רבותיי, אנחנו חייבים להילחם בדרכים שלנו, אבל קודם כל לעמוד מול אותן מדינות שהן יכולות להוריד את אותם האתרים ואם אין חקיקה, לדרוש מהם שהם צריכים לעשות חקיקה בנושא הזה.

אני מודה לך, אדוני היושב ראש, זו ישיבה חשובה, מרתקת ומחזקת את כולנו. דוד המלך אומר, אמרו 'לכו ונכחידם מגוי ולא ייזכר שם ישראל עוד, כי נועצו לב יחדיו עליך ברית יכרותו', זה עוד בתקופת דוד המלך, כל אומות העולם. תמיד יש אנטישמיות בכל העולם וכולם בנושא הזה מאוחדים. פעם אנחנו חושבים שזה הגורם הזה או ההוא הגורם, זה לא גורם כזה או אחר, כולם ביחד מאוחדים כדי להיאבק במדינת ישראל, במעטפת של אנטי ישראליות, כנגד המדיניות, אבל בתוך תוכו טמונה האמת שזו שנאת העם היהודי.

תודה רבה לחבר הכנסת זאב.

חברים, לסיכום, חבר הכנסת ליפמן יצא, אבל אני חושב שהעמדה שלנו היא באותו ראש, כולנו, וזה לנסות לעבוד ביחד עם הפייסבוק ועם אי-ביי וכולם, קודם כל כבר היום לאותם אנשים שיושבים בישראל, אני מתכוון להפנות מכתבים. פייסבוק אין בישראל, אבל לפייסבוק אנחנו יכולים להגיע רחוק יותר ואנחנו יודעים מי עומד בראש ואני חושב שאנחנו כמדינה, במיוחד שיש לנו את האנשים שלנו שם, אני קורא לזה אנשים שלנו, אנחנו חייבים לפנות ולדרוש.

מבחינת החקיקה, אני חושב שאנחנו, גם בכנסת, כשאנחנו עובדים עם כל אגודות הידידות, אנחנו יכולים לדבר על זה ואנחנו יכולים לעשות את זה, לפעול מול משרד החוץ, אבל זה באמת עניין שלנו כאן.

מבחינת ההסברה. כמו שאמרנו, צריך לרכז את כל הכוחות. אני לא מקבל את זה שאין סיכוי לנצח, המטרה פה היא לנצח, המטרה היא לעצור את זה לפני שהגל שוטף אותנו. לפי איך שזה נראה היום, משרד החוץ כן מוביל איזה שהוא פורום, בפורום הזה אני מבקש שתזמנו את כל הגופים הרלוונטיים ובאמת יש פה המון גופים שרוצים ועושים, ואני מבקש, בלי מלחמות, בלי קרדיטים, כי יש הרבה גופים וכל אחד רוצה להוביל, אנחנו צריכים לרכז את זה, ואם זה משרד החוץ היום וזאת המדינה שייקחו על עצמם. אם אנחנו רואים שזה לא עובד ואנחנו עוד פעם בודקים את הנתונים בתקופה קצרה, כמה חודשים, כי האינטרנט זה משהו גלובלי, משהו גדול, ואנחנו רואים שכל יום נוספים עוד אלפים ועוד אלפים ועוד עשרות אלפים ועוד מאות אלפים, אז אנחנו נדרוש תכנית לאומית. אנחנו נצטרך להקים תכנית לאומית שתרכז ותעצור את התופעה הזאת, כי כמו שאני אומר, עוד פעם, ואני לא צוחק, זה באמת נשמע נורא, הגל הזה ישטוף אותנו יום אחד ובעולם אנשים שלא יודעים ולא היו נגדנו, היום רואים את התמונות האלה ורואים שאנחנו משתמשים בדם של ילדים נוצרים. זה חמור ביותר וזה גובל בהסתה.
כל מה שגובל בהסתה, במיוחד אותם הארגונים שממומנים על ידי ממשלות שונות. קיבלנו כאן איזה שהיא חוברת, האם יש פה סיכום של אותם הדברים? אם לא, אני מבקש לקבל את הנתונים מאותן ממשלות. היום יש לי פגישה עם נשיאת הפרלמנט השבדי, אנחנו צריכים להציף, צריכים להציף ולדבר ולתת להם עובדות, להראות לאותם הפרלמנטים עובדות, כי אנחנו נפגשים איתם ביום יום, לתת להם את הנתונים, את מי הם מממנים וזו באמת הסתה כנגד המדינה וכנגד העם היהודי כולו.

חברים, אני היום נותן את המושכות למשרד החוץ, מתי אמור להתקיים הפורום שלכם שקיים פעם בשנה?

27 במרץ, כולם מוזמנים.

אבל חשוב מאוד שאתם תיקחו את כל הפרטים, באמת אתם תאתרו את אותם הגופים שפועלים ויש הרבה גופים, אנשים טובים שפועלים, תאתרו אותם ותזמינו אותם ותרכזו את זה. וכמו שאמרו כאן, אפשר להחליף דאטה, להעביר את המשחק לצד השני, אבל צריך שמישהו יעשה את זה. אני מצפה מכם.
ואם אנחנו רואים שעדיין זה לא עובד והכמויות והתופעה גוברת, אנחנו נפנה לממשלה ואנחנו נצטרך תכנית לאומית בשביל להילחם בזה.

חברים, תודה רבה על מה שאתם עושים, ורק שנצליח. תודה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:15.>