PAGE
8
ועדת הכלכלה
10/02/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 203>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י' באדר א התשע"ד (10 בפברואר 2014), שעה 11:30

<פגיעת עדכון נוהל השתתפות בתשלום שכר דירה בשכבות החלשות, הצעה לדיון מהיר של חבר הכנסת חנא סוייד
>

חברי הוועדה: >
חנא סוייד – מ"מ היו"ר

דוד אזולאי

>
רונן כהן - מנהל תחום פרט וחריגים, משרד הבינוי והשיכון

אריה וקנין - ראש תחום דיור ושיכון, המשרד לאזרחים ותיקים

הראל יפרח - משרד האוצר

רמזי חלבי - יועץ אסטרטגי, מרכז השלטון המקומי

אבי שץ - מנהל אגף סיוע בשכר דירה, עמידר

ג'ואד קאסם - עו"ד, מרכז מוסאוא

רשא עיסאווי - מרכז מוסאוא

הגר קאופמן-שרן - מרכז מוסאוא

מהדי נסר אלאדין - מנכ"ל וגזר הרשות כסרא-סמיע

אבנר עורקבי - יו"ר אהב"ה, ארגון הנכים בישראל המיוחד

רותי רוזנטל - פעילה, המשמר החברתי

לאה ורון

איה לינצ'בסקי
<

פגיעת עדכון נוהל השתתפות בתשלום שכר דירה בשכבות החלשות
הצעה לדיון מהיר של חבר הכנסת חנא סוייד
>

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה, כאשר נושא הדיון הוא בקשה לדיון מהיר שהגשתי. נושא הבקשה הוא פגיעת עדכון נוהל השתתפות בתשלום שכר דירה בשכבות החלשות. המשרד האחראי הוא משרד השיכון ואני אפתח ואתאר מדוע פניתי וביקשתי לקיים את הדיון הזה. אני חושב, שבצדק נשיאות הכנסת נענתה לפנייה שלי, כי מדובר בשינוי קריטריונים, שיש לו השלכות רוחב ועומק, לגבי משפחות הזכאיות לסיוע בשכר דירה. הרבה משפחות עלולות להיפגע לדעתי מהקביעה הזו או מקביעת קריטריונים חדשים, מהשינוי הדרסטי שנעשה על הקריטריונים שהיו נוהגים עד עצם היום הזה.

לכן חשוב לקיים את הדיון הזה ולשמוע מה דחף את משרד השיכון לעשות את השינוי הזה. נקיים דיון, שכוונתו ומטרתו היא להבין, האם יש תחזית מצד משרד השיכון, שיזם את שינוי הקריטריונים, איך זה ישפיע על משקי הבית, שקבלו עד עכשיו סיוע בשכר דירה ואיך זה ישפיע בעתיד על קהל מקבלי הסיוע.
מנהלת הוועדה הזמינה לישיבה הזו נציגי משרדי ממשלה שונים, שיש להם קשר לנושא. אנחנו יודעים שנמצא כאן נציג משרד הבינוי והשיכון ונציג המשרד לאזרחים ותיקים. האם יש נציגי ממשלה אחרים נוספים? אם לא, אני מקווה שיגיעו בהמשך כי בוודאי יהיה להם מה להגיד בעניין.

אנחנו נדון במדיניות ובקריטריונים החדשים שמשרד השיכון כבר התחיל להפעיל, החל מ-1 בפברואר, לגבי משקי הבית הזכאים לסיוע לשכר דירה ממשרד השיכון. זו הטבה, שמשרד השיכון נותן למשפחות שנמצאות במצב קשה, משקי בית מוחלשים. אם בגלל נכות, גיל, עולים ואני לא כולל את כל הקבוצות שתפגענה מהשימוש של הקריטריונים, אבל אלו הקבוצות שנהנים מהסיוע הזה שנותן משרד השיכון.
משרד השיכון, שאני מניח שעשה בסמכות את שינוי הקריטריונים שהחלו לפעול מה-1 בפברואר, כאשר השינוי העיקרי הוא הרחבת המעגל של משפחות שמוגבלות באפשרות של שכירת דירה מקרובי משפחה. כלומר, משרד השיכון הרחיב את ההגדרה של קרוב משפחה, כך שאם נסתכל על זה בצורה גיאומטרית, אם האיסור כלל בהתחלה שטח של 1 מ"ר, האיסור הזה יכלול עכשיו 3-4 מ"ר. כלומר, מעגל האנשים שלא יכולים לשכור דירה מקרובי משפחה, יגדל פי 3 או פי 4 מאשר המצב הנהוג עד היום הזה.

עד היום, ההגבלה הייתה, שמשפחה לא יכולה לשכור דירה דרגה אחת מעל ודרגה אחת מלמטה. כלומר, אתה לא יכול לשכור מאבא או אמא שלך או של בן/בת הזוג ואתה לא יכול לשכור דירה מבן או בת, חתן כלה. רדיוס תחום, לדעתי יש בו מן הסבירות. אם נשווה את האיסורים על קרבת משפחה בחוקים אחרים הייתי אומר שזה סביר וניתן לחיות אתו.
מה שמשרד השיכון עשה עכשיו בקריטריונים החדשים, שהתחיל להפעיל ב-1 בפברואר, הוא הרחיב את היריעה של הגדרת קרוב משפחה וההגדרה כוללת את הסעיפים הבאים: בן בת זוג, או ידוע או ידועה בציבור. בן או בת זוג לשעבר, ידוע או ידועה בציבור לשעבר. יש כאן תוספת, אבל זה לא הדבר החשוב. ילדים או בני זוגם - בן בת, חתן כלה ובני זוגם. הורים, הורי הורים ובני זוגם - אבא, אמא, סבא, סבתא ובני זוגם. צאצאים ובני זוגם - נכד, נכדה, נין, נינה בני זוגם וילדיהם. אחים, אחיות בני זוגם וילדיהם. אחיינים ואחייניות, אחים של ההורים וילדיהם - דוד, דודה ובני זוגם, בני ובנות דוד.

האם הדבר הזה נראה לכם סביר? אני תוהה. אדוני נציג משרד השיכון. קודם כל קצרה היריעה של השפה מלתת שם לילדים של נינים. למדתי היום שזה נקרא חימש. עשיתי חישוב פשוט, קשיש בן 75, התחתן בערך בגיל 25, כך שהבן שלו בגיל 50. הבן התחתן גם הוא בגיל 25, כך שהנכד בן 25. הנכד התחתן בגיל 25 והנין בגיל 0, הבן של הנין הוא בגיל 25-. האם זה הגיוני או שרק רוצים לזרוק מילים והגדרות, הרי זה לא ייתכן ביולוגית.

לכן אני רוצה לומר שמדובר לדעתי בקביעה שרירותית של קרבת משפחה. הסיבה לשינוי הקריטריונים לא אובייקטיבים, הם באים על מנת להגביל ובמיוחד בקהילות שידועות כברוכות ילדים ושהקהילות האלה הן שתפגענה בעיקר. אני מדבר על הציבור הערבי, על החרדים, על עדות המזרח באופן כללי. המעגל הזה של קרבה תופס שטח רב ולכן הנפגעים שיהיו כתוצאה מהרחבת היריעה הזו יהיו מרוכזים בקבוצות אוכלוסייה מסוימות.

התכוונתי לקיים את הדיון הזה לשמוע את תגובת משרד השיכון ובסופו של דבר, אני מניח שנקודת הפתיחה שלי, תהיה נקודת הסיום, שנבקש ממשרד השיכון לשקול מחדש את הפעלת הקריטריונים האלה, כי הם יפגעו בצורה קשה, במיוחד בקבוצות, שידועות כקבוצות חלשות בציבור.

אני אבקש התייחסויות, מי שירצה להוסיף לדברים שאמרתי, בתיאור הבעיה וההשלכות של שינוי הקריטריונים. אמנם זה מסתכם לבעיה, אבל נקרא לזה שינוי הקריטריונים. אחר כך ניתן לנציג משרד השיכון לומר את דברו.

שמי אבנר עורבקי, יושב ראש ארגון אהב"ה, ארגון הנכים בישראל. יש קריטריון של משרד השיכון שלא מסייע לאנשים שהיה להם פעם בית. אם היה לך בית ומכרת אותו, רק אחרי 10 שנים אתה יכול לקבל סיוע או משהו כזה. בארגון שלנו יש הרבה משפחות של ילדים נכים, מפאת הקושי ההורים מתגרשים כי קשה להחזיק בבית ילד נכה ומוגבל. ברגע שמתפרקת החבילה מתפרקים הנכסים. כשכל זה קורה, האמא, שמחזיקה את הילדים משכירה דירה ולוקחת חובות. החובות מתרבים ומתרבים ואני נתקל בזה הרבה בשטח, היא מקבלת את החלק במכירת הדירה, אבל מכסה בזה את החובות. אין לה איך לשכור דירה והיא נמצאת בחובות. במשרד השיכון אומרים, שרואים שהיא זכאית אבל הקריטריונים אומרים צריך לחכות 10 שנים. יצאתי לבדוק וכעסתי ממה שמצאתי, למה הרבה ילדים נכים, אין להם איפה לגור ולא מקבלים בסיוע בשכר דירה.

תודה. משרד השיכון בבקשה.

אפתח בכמה מילים על תכנית הסיוע. המשרד מפעיל מספר תכניות סיוע, שאחת מהן היא הסיוע בשכר דירה. תכלית התכנית היא לסייע לאנשים לשכור דירה בשוק החופשי, דיור בר השגה בשוק החופשי, כאשר הסיוע יכול להינתן עד 95% מגובה השכר. הנחת העבודה שלנו, כבר כמה שנים, ששוק חופשי מצטמצם כאשר מדובר בקשרי משפחה. לא אנחנו המצאנו את זה.

מצטמצם?

לא אנחנו המצאנו את זה. זאת אומרת, שככל שמשווים בין לשכור דירה, מאדם שאין קרבת משפחה לעומת אדם שיש לו קרבת משפחה, הסיכוי שלא מתקיים שוק חופשי אמיתי, כשמדובר בקרוב משפחה, הוא גדול יותר, לא מוחלט אבל גדול יותר. הנחת העבודה היא, שאם אתה שוכר דירה מהנכד שלך או מהאחיין שלך, יש סיכוי שהמושג הזה של שוק חופשי לא בא לידי ביטוי באופן מלא.

בתפקיד שלכם, אתם מגני השוק החופשי, או שאתם רוצים לעזור למשפחות בצרה, שיהיה להם פתרון דיור.

אנחנו רוצים קודם כל לעזור למשפחות למצוא פתרון לדיור, אבל אנחנו גם רוצים שזה יתנהל ביושר ובאמינות.

אין ספק, אז זה לא קשור לעניין של שוק חופשי.

הוא קשור, כי כאשר הנחת העבודה היא שכשקרוב משפחה עושה עסקה, זה לא אותו דבר, הוא מוזיל לו. היות ואנחנו לא רוצים להתערב בשוק החופשי ואנחנו גם אומרים, שהסיוע שלנו אמור לתת מענה לשכירת דירה בשוק החופשי, ככל שלא מתקיים שוק חופשי כמו שצריך, אז אנחנו חושבים שצריך להקפיד בנושא. הדרך לעשות את הזה, זה למנוע.

אתה אומר, הדרך היא למנוע את זה?

הדרך היחידה למנוע מצב בו אדם מתקשר בחוזה שכירות עם אחיין שלו ומקבל ממני עד 95% משכר הדירה, אני לא יכול להיכנס למערכת היחסים של כל אחד, יכול להיות שבן אדם אומר שהוא נותן לו 50% ובכל זאת כותב לו ששכר הדירה אחר, כדי שיוכל לקבל את ה-95% משכר הדירה.

לא המצאנו את הגלגל מהבחינה הזו שיש התייחסות מיוחדת לעסקאות בן בני משפחה, גם בפקודת המיסים יש התייחסות. אני מקבל את מה שאתה אומר לגבי הגילאים.

כי אתם פועלים שרירותית לחלוטין.

לא עשינו חישוב מתמטי כמו שעשית וזה באמת מעלה גיחוך, אני מסכים אתך.

אתה מתכוון לעשות משהו לגבי האבסורד?

אני מקבל שאנחנו צריכים להוריד את כל מה שאבסורד.

לא רק הקטע האחרון הוא אבסורד, גם הקטע לפניו, גם הדרגה השנייה לפני הסוף היא אבסורדית.

כל מה שלא סביר, אנחנו נפעל מידית. חשוב לומר שלא שינינו את הקריטריונים המזכים. אנחנו לא מונעים מאדם לקבל את הזכאות שלו ולממש אותה בשוק חופשי אמיתי. לא פוגעים פה בשכבות החלשות, היות ויש בשוק החופשי דירות, חלקן של בני המשפחה וחלקן לא, יתכבד זה שרוצה לשכור דירה וישכור.

אתה רוצה להגיד, שאם אני במצב קשה, צריך לשכור דירה ולקרוב משפחה שלי יש דירה ובגלל קרבת המשפחה שלי - - -

אתה תשכור דירה אצל אדם, שהוא לא קרוב משפחה שלך.

או שאני לא אוכל. אני אומר לך, אתה מגביל כך את ההיצע, כשאתה מגביל את ההיצע, אתה מעלה את המחירים, לא רק שאתה לא עוזר לאנשים, אתה פוגע בהם. אתה באת לכאן בקונספציה שאתה לא פוגע, אתה פוגע. יש היצע ויש ביקוש. כשאתה מגביל את ההיצע, אתה מעלה את המחירים ואתה פוגע באלו שזכאים. זו חשיבה כלכלית פשוטה ביותר.

חשבנו גם על הנקודה הזו. אנחנו מעריכים שהיות ויש בשוק הדירות מספיק דירות שהן לא של קרובי המשפחה שלך ויש לך חלופות - - -

דווקא הטענה שלכם היא שאין שוק שכירות.

אנחנו מעריכים שאדם יכול לשכור דירה אצל מי שאינו קרוב משפחה שלו, לעומת זאת, השכן שלו יכול לשכור דירה אצל הקרוב שלו.

אני אגיד לך ממה זה נובע, אבל זה שאני יודע ממה זה נובע, זה לא פותר את הבעיה. אני רוצה לעזור למשפחות.

כדי שנתקדם לקראת פתרון, חשוב שיבינו את התמונה הנכונה.

אני לא בית משפט שיכול לבטל לכם נוהל, כפי שעשה בית המשפט המחוזי בשריג נגד מדינת ישראל- משרד השיכון, אבל אני יכול להעביר ביקרות ולהגיד לך נקודות שיש בהם אבסורד ושרירותיות. זה אני יכול ולזה תהיינה השלכות רבות. דברת על אפשרות שמישהו יעקוף את השוק החופשי במובן זה שיעשה עסקה עם קרוב משפחה וישכור דירה שלא בכללי השוק החופשי. בדרך כלל אם לקרוב משפחה יש דירה סביר להניח שהוא נותן לך במחיר יותר נמוך. לא קשה לכם לקבוע מחיר סביר לשכר דירה, גם אם אני אגיד שזה 2,000 שקל, אתה יודע שזה 1,000 שקל. הייתי זורם אתך בעניין הזה.
אני רוצה להציע לך לחשוב על אפשרות אחרת ואתם עושים את זה. אני יודע שאתם מפעילים חקירות, במיוחד באוכלוסייה המוחלשת. אני יודע על הישובים הערבים, שם החקירה קשה ביותר ומעמיקה. אתם עושים את העבודה שלכם ואני לא מתווכח אתך שצריך לחקור ואני לא מעוניין שאנשים ייהנו משקר. אבל יש לכם את הכלי הזה לדעת בסופו של דבר האם אני זכאי או לא והאם אני מתגורר כאן או לא. אם יש לך את שני הדברים ביחד פתרת את הבעיה, נשאר לך רק עניין המחיר, אז אתה יודע לקבוע מחיר נורמטיבי שלא יכביד עליך ויהיה הגון. מה אתה אומר על הפתרון?

לוועדה יש מקום חשוב אצלנו, אנחנו מאד קשובים לוועדה הזו. ניקח את ההצעה שלך אני רק אומר שקשה מאד ואני לא רואה אדם, מומחה ככל שיהיה, נכנס בן בני משפחה ויכול להכריע האם מדובר בעסקה - - -

אבל אני לא מבינה מה אכפת לכם?

הכסף הציבורי מאד חשוב לנו. לכן אנחנו חושבים שזו נקודת האיזון. אם אתם חושבים שצריך לשרטט את הגבולות אחרת.

הרבה אחרת. כבר הוכחתי לך שחור על גבי לבן - - -

נשמח לשמוע הצעה, איפה אתם חושבים שצריך למצוא - - -

איך ייפגע הכסף הציבורי? לדעתי המדינה תחסוך, אפשר יהיה לעזור לעוד מבקשי סיוע.

אם אדם מקבל 95% משכר דירה, שהוא לא אמיתי, הוא מעלים אותו כדי לקבל את ה-95%, הדלתא הזו היא פגיעה בכספי ציבור.

אילו הייתי יושב בכיסא של חבר כנסת הייתי יותר ביקורתי אליך, אבל אני מנהל את הישיבה ומנסה להיות אובייקטיבי. יחד עם זה, אני רוצה לתת לך את המידע הבא. בית משפט מחוזי פסל את הנוהל שלכם ואמר שהוא נוהל מפלה. בפרט נגד הציבור הערבי. אתה יודע, שאישה אחת מהישוב דבוריה, לא גרמתם לה שתירצח על ידי מישהו, אבל אותה גברת שעתרה בעניין שכר הדירה, נרצחה בגלל בעיות סביב העניין הזה. אני לא מאשים אותך חס וחלילה.

מצטער, לא ידעתי, הייתי מנהל אתה שעות של שיחה.

טוב שתדע, היא נרצחה על ידי בעלה בגלל סכסוכים על איפה תגור ומאיפה הכסף ואיפה היא עובדת. תדע שיש לזה השלכות עומק והשלכות הרות אסון על עתיד של משפחה מסוימת. אתה יודע שבית המפשט המחוזי, שבמאי הנוהל הזה מבוטל ותביאו נוהל אחר. אני מעלה על דעתי, שחשבתם, או כל הערבים והחרדים האלו יבואו אלינו עכשיו בהמוניהם ואנחנו נסדר אותם, בפברואר נפעיל את נוהל המיפוי הזה, שאין לו כל הצדקה וכבר הראיתי לך שביולוגית הוא בלתי אפשרי. יש לי חשד עמוק, שזו הכוונה ולכן אני אומר לך, תחשבו עוד פעם על הקריטריונים האלה. אלה קריטריונים פוגעניים ומוטי קבוצות אוכלוסייה מסוימות.

אני מקבל את ההצעה, אני אבוא למשרד ואציג אותה בפני האנשים, שמקבלים אתי את ההצעות. אם יש לאדוני או לוועדה הצעה אחרת, שהם גבולות אחרים, או שאדוני אומר שמה שהיה הוא סביר ואין להרחיב אותו בכלל, או שהוא חושב שבכל זאת יש מקום להרחיב, כדי למצוא נקודת איזון יותר קרובה. אני אביא בכל אופן גם את ההצעה הזו ואם לא, נתכבד באתגר, נבוא למשרד ונחשוב על זה שוב.

נציג החשב הכללי בבקשה.

אני מתנצל על האיחור.

הוכחתי ביולוגית, שחלק מהתנאים שמשרד השיכון כלל בקריטריונים החדשים, הם בלתי אפשריים. כך שהטענה שלי הייתה שהם שרירותיים לחלוטין. תהיה בטוח, שאם הוא השתכנע, אתה היית בוודאי היית משתכנע. הוא בעל הקופה, הוא מוציא את הכסף.

ראשית, חשוב להבין, שזה נוהל של משרד השיכון, כך שמיש קידם את הנשוא זה משרד השיכון, מי שקבע את הקריטריונים זה משרד השיכון וזה בסדר. אני לא יודע עד כמה יש פה החלטות תקציביות. מה שכן, חשוב לי להגיד וזו ההסכמה שלי עם רונן, שבסוף, מה שעומד לנגד עינינו, תוך כדי מתן הסיוע הזה לאוכלוסיות חלשות, זו מטרה חשובה הסיוע בשכר דירה, המטרה שלנו בסיוע הזה היא לתת לאנשים שעומדים בקריטריונים סיוע בשכר דירה.
יחד עם זאת, צריך לזכור, שכמשרדים הממשלתיים שאמונים על קופת המדינה, וצריכים לדאוג לכספי הציבור, אנחנו צריכים לוודא, בוודאות סבירה, שאין ספקולציות.

זה מוסכם לחלוטין.

ולא בא מישהו ואומר לבן דוד שלו או לאחיין שלו, תשמע, משרד השיכון נותן לי 3,000 ₪ - - -

זה מוסכם לחלוטין, אל תפתח את זה הלאה, אין ספק, אבל יש לזה פתרון ולא תמנע מזכאים. תיתן לזכאים ותפקח עליהם, שזה יעשה ביושר, יעשה על פי חוק ותוסיף לזה את כל הסופרלטיבים שאתה רוצה. אני מסכים. אני לא רוצה שמישהו אחד יוציא שקל מהמדינה כשלא מגיע לו, על זה אין לנו ויכוח.

שמעתי את רונן שאמר שייקח את זה לבחינה מחודשת במשרד השיכון, זה נשמע סביר.

הוא אמר יפה. אנחנו מדברים על תקופה שיש בה מצוקת דיור. רשויות המדינה, כולם, האוצר, משרד השיכון, כל משרד רלוונטי, עושה את כל מה שהוא יכול על מנת להקל על המשפחות ועל המצוקה של משקי הבית. מה שאתה עושה, לפי עיקרון כלכלי, ונציג משרד האוצר יכול לחזק את זה, שאם אתה מגביל את ההיצע אתה מעלה את המחירים. כך שיוצא שכרך בהפסדך. אם אתה מגביל את הקבוצה של משקי הבית, שיכולי ליהנות מההיצע, כאילו אתה מגביל את ההיצע וזה מעלה אתה מחירים ולא לזה אתה מכוון.

בסופו של דבר אם אתה מגביל מאדם לשכור דירה, אם יש שוק של 100 דירות ואתה מגביל ממנו את הדירה של אבא שלו ושל הבן שלו, אדם אחר, שהוא גם זכאי, כן יוכל לשכור. כך שאם אתה בודק את זה מבחינה מצרפית אין השפעה על המחירים.

אתה טועה ואני אתן לך תשובה פשוטה. אחי ואני, שנינו רוצים לשכור דירה. יש שתי דירות, אחת של קרוב משפחה ואחת לא של קרוב משפחה. תגיד לי, עם הידע הכלכלי שלך, זה מגביל או לא מגביל?

כשיש שתי דירות, אתה צודק.

כמה אתה רוצה? אלף דירות? אין אלף דירות. כל הטענה שלכם בנוהל הקודם, ששכירות בישובים הערבים זה עסק שולי לחלוטין. כך שההיצע בלאו הכי מוגבל. מה שאתה רוצה לעשות, תחשוב אובייקטיבית, מדעית, אתה יודע שזה מגביל את ההיצע, אם זה מגביל את ההיצע – זה מעלה את המחירים. לכן, לא נתווכח על זה כי לדעתי זה טריוויאלי ומובן מאליו. אם נציג המשרד אומר שהוא משתכנע, אני רוצה לסכם.

תבקש הוכחת תשלום, אין לכם בעיה עם זה. אין לי בעיה עם שמירת הכסף, הכסף הציבורי הוא של כולנו. אבל זה יכול להיות דבר רלוונטי.

ד"ר רמזי חלבי, נציג השלטון המקומי בבקשה.

מרכז השלטון המקומי מפעיל, כידוע לך, פונקציות רווחה ודיור והנושא הזה בהחלט חשוב בעינינו. גם לאור העובדה, שיש פערים מאד גדולים בין הרשויות המקומיות עצמן. יש מקומות שיש בהם היצע יותר גדול, יש מקומות בהם הרשויות יותר חזקות, יש שר רווחה יותר מורחב. כאן אנחנו רואים שזה פוגע באמת באוכלוסיות המוחלשות, כל הנוהל החדש הזה. אנחנו יודעים גם שיש מצוקה בדיור הציבורי, אנחנו יודעים שיש רשימות המתנה מאד מאד ארוכות, אז באופן טבעי, חלק גדול מהמשפחות ילכו לשוק החופשי בגלל שאין להם פתרונות דיור במסגרת החברות המשכנות.
בנוסף לזה, צריך לקחת בחשבון שני אלמנטים: אחד, את האלמנט התרבותי. כלומר, אנחנו צריכים לקחת בחשבון, שישנן קהילות, גם בחברה החרדית, גם בחברה הערבית, גם בפריפריה, של משפחות ברוכות ילדים עם קשרי משפחה ענפים, כך שהמשמעות של הקריטריונים החדשים יותר משמעותית עבור אותן אוכלוסיות.

נקודה שניה שכדאי לקחת בחשבון, זה אלמנט הכלכלי. גם במקומות כמו פריפריה, ישובים ערבים וישובים חרדיים, היצע השכירות מאד מוגבל, אז בוודאי שזה יכול ליצור בעיה למצוא דירה לשכירות ובוודאי יעלה את המחירים ואנשים ינצלו את העובדה הזו.

לכן, בשם השלטון המקומי, אני פונה אליכם ומחזק את דברי יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת חנא סוייד, שהנושא הזה ייבחן מחדש. תודה.

תודה רבה לך. הגעתי למצב שבו השופט מרוצה. אם בעל העניין, נציג משרד השיכון אומר שהוא רוצה לשקול את זה מחדש, באתי על סיפוקי ואני אקריא את הסיכום שהכינה מנהלת הוועדה.
הוועדה דורשת ממשרד הבינוי והשיכון לשקול מחדש את העדכון לנוהל השתתפות בתשלום שכר דירה, הפיצו ב-20 בינואר 2014.
הוועדה מבקשת לבטל את ההרחבה שנעשתה בהגדרה של קרוב משפחה, שבסעיף 4(13) לנוהל האמור. הוועדה מבקשת להעביר אליה עד ה-1 באפריל 2014 את העדכון לנוהל. אני מודה לכולם הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:20.