ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 11/02/2014

עולמם של בני הנוער 2014 - תפקיד הרשויות המקומיות ביצירת תרבות בילוי ופנאי כפתרון לנגעי הסמים והאלכוהול במוקדי בילוי

פרוטוקול

 
הכנסת התשע-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 15

מישיבת הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול

יום שלישי, י"א באדר א התשע"ד (11 בפברואר 2014), שעה 11:00
סדר היום
עולמם של בני הנוער 2014 - תפקיד הרשויות המקומיות ביצירת תרבות בילוי ופנאי כפתרון לנגעי הסמים והאלכוהול במוקדי בילוי
נכחו
חברי הוועדה:
מוחמד ברכה – היו"ר
מוזמנים:
ורדית ישראלי - מדריכה ארצית ביחידה למניעת שימוש בסמים ואלכוהול, משרד החינוך

גילת דנה - מפקחת ארצית, מנהל חברה ונוער, משרד החינוך

טירה אמרוסי-גלינויר - מפקחת ומנהלת תוכנית נאסא, משרד החינוך

ד"ר פאולה רושקה - מנהלת המח'' לטיפול בסמים והתמכרויות, משרד הבריאות

ד"ר רוני ברקוביץ - סגן ראש אגף אכיפה וביטוח, משרד הבריאות

תמי דיסקין - מפקחת ארצית התמכרויות, משרד הרווחה

יעקב נוי - ראש אגף קהילה ברשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, המשרד לביטחון פנים

ווליד חדאד - מנחה במגזר הערבי, הרשות למלחמה בסמים, המשרד לביטחון פנים

מורן טרבלסי - המשרד לביטחון פנים, הרשות למלחמה בסמים

ר"ק אבי הדי - ראש חוליית בילוש נוער ארצי, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק אהוד שפרן - ראש צוות חקירה ביחידת הסייבר, המשרד לביטחון פנים

ד"ר יוסי הראל-פיש - מדען ראשי ברשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, המשרד לביטחון פנים

סוזן בן עזרא - המשרד לביטחון פנים

כלאי רועי שוקר - קמ"ן ביס"ר אופק, שב"ס

מיה שריג - רכזת מטה, עיר ללא אלימות

זאב ציגלברג - ממונה יחידת הסמים והלבנת הון, מכס

פיני קבלו - מרכז השלטון המקומי

משה פרץ - מנהל אגף הנוער, עירית מגדל העמק

כרמלה עוזרי - יו"ר ועדת סמים, עיריית תל-אביב-יפו

מאעיר שרעבי - מתאם רווחה באגף רבעים ושכונות בעיריית ת"א

מרעי זייד - מתאם מניעת סמים ואלכוהול במועצת בית ג'אן

אור ביגר - מנהלת תחום הורים ערים, מח' לנוער, עירית ת"א

שלומית רונן לבנה - מועצת תנועות הנוער

אמיר רימון - מועצת תנועות הנוער

אירינה לויט - עמותת "אליס"

מלכה גרוסמן - עמותת "אליס"

אילת מייליס - מנכ"לית עמותת ישראל אומרת לא לסמים

רונן רזי - מתנדב, עמותת ישראל אומרת לא לסמים

שמעון פרץ - יו"ר ועדה למאבק בנגע הסמים, מועצה מקומית מיתר

אחמד חלילי - עמותת הגליל

נחמן חייט - תלמיד מקיף א', באר-שבע

איתי בגנץ - תלמיד מקיף רגר, באר-שבע

תומר לנגר - תלמיד

רון קלמן - תלמיד

אורי אשר - תלמיד

טופז פינטו - תלמיד

נועם בזיזה - תלמיד

אסף לוי - תלמיד
מנהל/ת הוועדה
בת שבע פנחסוב
רישום פרלמנטרי
אתי אפלבוים

עולמם של בני הנוער 2014 - תפקיד הרשויות המקומיות ביצירת תרבות בילוי ופנאי כפתרון לנגעי הסמים והאלכוהול במוקדי בילוי
היו"ר מוחמד ברכה
אני פותח את הישיבה של ישיבת הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול. על סדר-היום: תפקיד הרשויות המקומיות ביצירת תרבות בילוי ופנאי כפתרון לנגעי הסמים והאלכוהול במוקדי בילוי.

אני רוצה לומר שב-30.12 התקיימה ישיבה של הוועדה בנושא דפוסי השתייה הבעייתית של אלכוהול בקרב בני נוער וצעירים. הזדמנה לישיבת הוועדה קבוצה של תלמידים. כהרגלי אני מבקש מהאורחים לומר דברים בנושא הדיון. אחת התלמידות ביקשה רשות דיבור והתייחסה לשאלה ולסוגיה שאנחנו דנים בה היום והיא היעדר מסגרות חוץ לימודיות, חוץ ממלכתיות, לבילוי ולזמן הפנוי. היא הפנתה אצבע לכיוון הרשויות המקומיות.

אני יודע שיש רמות שונות של התייחסות לסוגיה הזאת של הרשויות המקומיות. יש רשויות חזקות והן אכן משקיעות בתרבות פנאי ומשקיעות בלימודים. יש רשויות, לא בגלל רוע לב או בגלל שהם לא רוצים, אלא שבגלל אמצעים דלים הם לא יכולים לעשות זאת.

אני רוצה לברך את ההחלטה של הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול, שדווקא ברשויות חלשות, במיוחד בקרב הציבור הערבי, שרכזים בעניין המלחמה בסמים ואלכוהול, ממומנים על-ידי הרשות ללא מצ'ינג. אני חושב שזה צעד גדול קדימה.

בנוסף לזה, אני צריך להצביע על אפשרות שלישית, לא של חלשות וחזקות אלא של קיומן של מערכות שונות באותה רשות מקומית כלפי מרכז ופריפריה של אותה עיר. אני לא רוצה לדבר על תל-אביב העיר הגדולה שיש בה שכונות שהן כמעט אקס טריטוריה של הרשות המקומיות, אם זה השכונות הדרומיות ואם זה יפו.

אני יכול להגיד הרבה דברים על לוד שהיא עיר שמקבלת התעניינות ותשומת לב מיוחדת מצד הממשלה, לפחות כך טוענים, על-מנת להילחם בתופעות שליליות בקרב הנוער. לעומת זאת אנחנו רואים שיש שם הזנחה, הייתי אומר כמעט פושעת, בכל מה שקשור ליצירת מקומות בילוי ותחליפי ריקנות בתוך העיר לוד, כמו במקומות אחרים.

איך אני יודע? אני לא צריך לנתח ולשאוב מספרים מהשנתון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אני יודע על-פי המספרים הקיימים של צרכני סמים ואלכוהול או משתמשים ועל מפלס העבריינות וכדומה.

לכן אני מייחס חשיבות רבה לישיבה הזאת וכמובן לכל המשתתפים המכובדים. אני מקווה שהיום לא רק נשמע סקירה מה קורה במקומות אלא מה אנחנו יכולים לעשות לעתיד. אני לא יודע אם נציגי המרכז לשלטון מקומי נמצאים. בד"כ פיני קבלו משתתף. אני רואה את זה בעין מאוד לא חיובית כי דברים שיישמעו כאן צריכים לעבור לשלטון המקומי או למרכז השלטון המקומי על-מנת שיהיה אפשר להתקדם בסוגיה הזאת. יכול להיות שחלק מהאנשים מסביב לשולחן יודעים שהוועדה מתמקדת בעיקר בעניין של החינוך והפעילות בקרב הנוער על-מנת למנוע את המגע הראשון בין האדם הצעיר לבין הסמים, או לבין השימוש באלכוהול.

אני אבקש שהפעם כל אחד יגיד את שמו ואת מי הוא מייצג על-מנת שנדע איך לנהל את הדיון. בת שבע היא מנהלת הדיון.
מלכה מאונטווין
אני מעמותת אליס, אימהות למניעת סיכון.
רינה לויט
אני יו"ר עמותת אליס, אימהות למניעת סיכון.
פאולה רושקה
מנהלת המחלקה לטיפול בהתמכרויות במשרד הבריאות.
רוני ברקוביץ
ד"ר רוני ברקוביץ, סגן ראש אגף אכיפה ופיקוח, משרד הבריאות.
תמי דיסקין
מפקחת ארצית בשירות לטיפול בהתמכרויות, משרד הרווחה.
נחמן חייט
תלמיד ממקיף א' באר-שבע.
ורדית ישראל
אני נציגת שפ"י, משרד החינוך, היחידה למניעת שימוש בסמים, אלכוהול וטבק.
גילת דנה
משרד החינוך, מנהל חברה ונוער.
משה פרץ
מנהל מח' נוער בעיריית מגדל העמק וחבר באגודת מנהלי יחידות הנוער.
אמיר רימון
ממונה על קשרי רשויות מקומיות בנוער העובד והלומד.
שלומית רונן
רכזת פרויקטים במועצת תנועות הנוער.
זאב ציגלברג
אני מרשות המיסים.
אהוד שפרן
אני מיחידת הסייבר במשטרה.
אבי הדי
אני ראש חוליית נוער במחלקת הנוער במשטרה.
איילת מליס-כהו
יושבת ראש עמותת "ישראל אומרת לא לסמים".
רזי רונן
אני מעמותת "ישראל אומרת לא לסמים".
זיאד מרעי
אני מכפר בית ג'אן, מתאם מנהל הסמים ואלכוהול.
יעקב נוי
אני ראש אגף קהילה, הרשות הלאומית ללחימה בסמים ואלכוהול.
יוסי הראל פיש
אני המדען הראשי של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול.
סוזן בן עזרא
אני מנהלת תכניות ופיתוח באגף הקהילה ברשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול.
מורן טרלבסי
אני מנהלת פרויקט אלטרנטיב, פרויקט מניעה של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול.
ווליד חדאד
אני מהרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול.
כרמלה עוזרי
אני חברת מועצת עיריית תל-אביב, יושבת ראש הוועדה לסמים.
אור ביגר
אני מנהלת תחום "הורים ערים" שזאת הגרסה התל-אביבית של סיירות הורים, המחלקה לנוער וצעירים, עירית תל-אביב-יפו.
מאיר שרעבי
מתאם רווחה, עירית תל-אביב.
היו"ר מוחמד ברכה
ברוכים הבאים.
קריאה
שמי רועי, אני קצין מודיעין של קמ"ן ביס"ר אופק.
היו"ר מוחמד ברכה
מאיזה בית ספר אתם?
קריאה
אנחנו מנס ציונה.
היו"ר מוחמד ברכה
אם תרצו להשתתף, תשלחו לי פתק.

אגב, כפי שאמרתי, הדיון הזה מתקיים בגלל הערה של תלמידה שהזדמנה לוועדה.

אני מציע שיוסי יתחיל ואחר-כך נציגת עירית תל-אביב שאחראית על הסמים ואחר-כך וווליד חדאד ואחריו ניתן רשות דיבור לאחרים. כל מי שיש לו דבר חשוב, יכול להיות בטוח שהוא יוכל להגיד אותו.
יוסי הראל פיש
בוקר טוב כבוד יושב הראש. אני מברך על הישיבה בנושא החשוב כל-כך. כמו תמיד אתה מקפיד שבני הנוער יהיו נוכחים בדיון הזה. כמו שאמרת, השתתפות בני הנוער היתה חלק מהווקטור שהוביל לדיון הזה. חבל שראשי רשויות מקומיות לא לוקחים את זה באותה רצינות. אם היתה נוכחות של נציגות שלהם פה זה מאוד היה עוזר.

אני אדבר בקצרה על העקרונות למה זה כל-כך חשוב מבחינת המידע שלנו. ישנם כאן גם יעקב נוי וגם סוזן וווליד שיכולים להסביר איך אנחנו מתרגמים את זה הלכה למעשה בשטח.

אנחנו יודעים מהספרות המדעית כבר הרבה שנים שהרמה היעילה ביותר להטמיע אסטרטגיה של התערבות ושינויי התנהגות אצל ילדים ונוער אבל לא רק, זאת הרמה של הרשות המקומית. במקום הזה אתה נמצא בקשר ישיר עם השטח ועם האוכלוסיות. יש לך אפשרות להיות מראה של כל הרשויות הארציות, מבחינת משרדי ממשלה, גם בתוך הרשות המקומית ולבנות שם את הקואליציה של השותפים, בין החינוך, הרווחה, אגפי הנוער, המשטרה וכן הלאה. כל אותם גופים שעוסקים באספקטים השונים של החיים של ילדים ונוער. בשנים האחרונות גם למדנו לבנות את הקואליציה של השותפים בצורה נכונה ולעבוד עם שולחנות עגולים. קצת לוותר על האגו ועל הצורך בקרדיט ולראות כל אחד את דל"ת אמותיו של התרומה הייחודית שלו, של המקצוע שלו ושל הגוף שהוא מייצג ולעבוד בשיתופי פעולה. בזה השתפרנו מאוד במדינת ישראל.

חשוב לזכור שאחת הבעיות החשובות ביותר או המרכזיות ביותר, שמהוות תולדה או סיבה לכך שהתנהגויות כמו שימוש בסמים ואלכוהול יש להן את כר לפרוח בהן ואפשרות לילדים מסוימים להגיע לשם במקום להגיע למקומות הקונסטרוקטיביים, זה אותם חללי ריק של שעמום של שעות הפנאי שאינם מובנים. ברגע שיש לך שעות פנאי לא מובנות, זה אבי אבות הטומאה.

לכן, אחת המטרות המרכזיות ביותר של הרשויות המקומיות זה להשקיע בהבניית שעות הפנאי של הילדים הצעירים בצורה חכמה. להבנות שני דברים: פעילויות אטרקטיביות לבני נוער, פעילויות שהם אוהבים לעשות וששם הם פוגעים את החברים שלהם. הלחץ הקבוצתי יהיה ללכת לשם ולא למקומות אחרים שמובילים אותם לסמים ולאלכוהול. זה דבר שהוא לא כל-כך פשוט לעשות, כי אתה צריך להשפיע על תרבות הבילוי של הנוער ולא רק על הצד הפרטני, שבו אתה אומר לנער להגיד לא לסמים או תעשה כך או אחרת. צריך ממש לפתח את התרבות. ברגע שרשות מקומית מפתחת את הפעילויות הללו ונותנת אותם ומנגישה אותם לנוער, שם אנחנו רואים את ההבדלים הגדולים.
היו"ר מוחמד ברכה
איפה אנחנו נמצאים בין הרצוי למצוי?
יוסי הראל פיש
אני אגיע לזה עוד שנייה.

בנוסף על הפעילויות זה גם הזירות הפיסיות, כלומר, אתן זירות פיסיות שנקיות מאלכוהול וסמים ומפוקחות וילדים יכולים להגיע לשם ויש שם הנגשה.

בנוסף לזה, ישנם הנושאים של המסרים האחידים לרוחב הרצף החינוכי של החינוך הפורמאלי והלא פורמאלי, המשפחה, ההורים ותרבות המשפחה. כל הדברים הללו צריכים להיעשות עם מסרים אחידים ולאן שהילד יסתכל, הוא יקבל את אותם מסרים.

אוכלוסיית הנוער היא חלק מהעשייה והיא לא רק האוכלוסייה שעליה אנחנו מבצעים את הפעילויות והם שותפים מלאים בחשיבה, בתכנון ובהטמעה של התהליכים הללו.

רשויות מקומיות צריכות להבין שמבחינת עלות תועלת, כל השקעה שמשקיעים בדברים שדיברתי עליהם עכשיו, התועלת לרשות המקומית על-ידי הצמצום של התופעות השליליות שעושות נזק גדול בתקציב, הוא ענק. גם על כך אנחנו יודעים מהספרות המדעית.

ברשותך, אני אבקש מיעקב נוי לדבר על ההבדל בין המצוי לרצוי, כי זה מה שהאגף הזה עושה.
יעקב נוי
אני אומר כמה תובנות. אנחנו צריכים להבין ואנחנו מבינים שבסופו של יום המאבק מתנהל ביישוב. כל יישוב עם האוכלוסייה האופיינית לו וכל ישוב עם הקהילה שלו. המאבק האמיתי מתנהל בישוב והאחריות בסופו של יום היא על נבחרי הציבור.

לכן, מה שבאמת מכריע את היעילות של המאבק היא קודם כל המנהיגות הישיבות, עד כמה היא רואה בתהליכים האלה משהו שקשור בהשקעה ולא בהוצאה. אם אנחנו עובדים היום בכמות עצומה של ישובים, אנחנו רואים שונות גבוהה בשאלה איך הקהילה תופסת את המלחמה בתוך היישוב?

הנושא השני הוא שיתוף פעולה בין כל הגורמים. יש המון אמצעים שמושקעים בתוך היישוב והחכמה היא לדעת איך אנחנו מאגמים את כל התקציבים האלה ואיך אנחנו רואים את העדיפויות כדי להילחם בדברים האלה.

אני רוצה לחזק את מה שיוסי אומר, זאת מניעה, מניעה, מניעה. אם מישהו יעשה פעם חשבון כמה משקיעים בנושא מניעה במלחמה בסמים ובאלכוהול, ביישוב פר ראש, אנחנו נגיע למספרים מאוד קטנים. בסופו של יום זה משפיע כמה אנחנו נשקיע לאחר מכן את כל ההוצאות בנושא של רווחה. כאשר מישהו נפגע אנחנו יודעים שקשה מאוד להוציא אות ו והעלויות הן גבוהות.

ההורים הם נקודת התורפה שלנו היום. אנחנו עדיין לא הצלחנו לפענח את כל הנושא של ההורים, התנדבות ההורים, מעורבות ההורים. אנחנו יודעים שיש שני גורמים שמשפיעים על הפעילות ועל היכולת שלנו לעבוד. האחד, זה החברים והשני זה ההורים. לצערנו היום ההורים הם נקודת חולשה אצלנו במערכת. אנחנו מנסים לתגבר את הנושא הזה להעצים ולתגבר באמצעות פעילויות להורים, מעבר להתנדבות של סיירות הורים. אנחנו עורכים סדנאות וחלופות לפעילות שלנו.

אני אבקש מסוזן קצת פירוט. ווליד ידבר על השונות בקהילה הערבית.
סוזן בן עזרא
אם אני אמשיך את הדברים של יעקב ויוסי, העבודה של באגף הקהילה היא להשלים את החינוך הפורמאלי. שפ"י עושים את העבודה עם כישורי חיים ולהשלים אותה בקהילה בשעות אחר הצהריים ושעות הפנאי של התלמידים.

בעצם אנחנו מנסים לחבר חליפה מותאמת לכל יישוב, חבילות שמותאמות לתלמידים שנמצאים. אם דיברנו על לוד, לדוגמה, אז יש לנו פעילויות שמותאמות למגזר הערבי, למגזר הרוסי וגם למגזר האתיופי. הם נעשים אחר-הצהריים ונותנים את המענה לתלמידים לשעות הפנאי שלהם.

כאשר אנחנו מסתכלים גם על התנדבות הורים, אנחנו יכולים לראות הורים שלוקחים אחריות. ביבנה, למשל, שאין להם פעילויות ביום שישי בערב, ההורים מפעילים מועדון בימי שישי בערב באישור העירייה. זה באמת משהו שהוא באמת יוצא דופן והוא חיובי בעינינו, לתת מענה לשעות הפנאי ולהסתובבות של הנוער ברחובות.

אנחנו משתדלים מאוד לראות איך אנחנו יכולים לתת פעילויות לשעות הפנאי ובמקומות הבילוי מענה מותאם: סיירות הורים שמסתובבים בערב, סיירות סטודנטים שמגיעים למקומות הבילוי שכבר קיימים בתוך ישובים. במידה ואין בישובים מקומות כאלה, אנחנו מנסים ליצור להם את המענה העוטף.
היו"ר מוחמד ברכה
בדברי שלושתכם חסר לנו מידע של ביקורתיות או שביעות רצון מהיחס ביניכם לבין השלטון המקומי. זה הדיון. אנחנו לא רוצים לשמוע סקירות כלליות.
סוזן בן עזרא
כפי שציינתי, יש ישובים שישקיעו יותר בשעות הבילוי והפנאי ויש ישובים שפחות. אנחנו יכולים לדבר על מה שהמתאמים שלנו עושים ביישובים. מתאמי הרשות בעצם לוקחים את המשאבים ומנסים לעשות מהם יותר ממה שהם. זה אומר לאגם משאבים, ליצור פעילויות שלא קשורות ברמה של תקציב.
היו"ר מוחמד ברכה
האם יש בעיות של אי הקשבה ברשויות מקומיות מסוימות? האם יש בעיה של הקצאת תקציבים? אנחנו צריכים לדבר על העניין ולא ליד.
יעקב נוי
יש מגבלה תקציבית. היא לא המגבלה היחידה אבל היא אחת המגבלות שלנו. העובדה שציינת, שבישובים הערבים אין מצ'ינג, זה מצביע על בעיה. יש מקומות שהמצ'ינג מתבצע בין התכניות. אין התאמה בין תכנית עבודה שהייתי רוצה לממש ביישוב לבין התקציב שעומד לרשותנו. כאשר אני מדבר על תקציב, זה תקציב שגם אנחנו תורמים וגם הקהילה שמה. יש פערים עצומים בין הרצונות שלנו כגוף שרואה את ההיבט המקצועי לבין היכולת היישובית לטפל בדברים האלה.
וליד חדאד
נושא הדיון התחיל עם כל נושא תרבות הבילוי של הנוער. במגזר הערבי אי-אפשר לקרות לזה תרבות אלא זה תת-תרבות. פעם בחברה היהודית גם קראו לזה כך אבל היום יש כבר הסכמה שזאת תרבות בילוי שאנחנו חייבים לקבל אותה ולעדן אותה ולכוון אותה לכיוונים חיוביים.

חשוב להדגיש שבחברה הערבית זה עדיין תת תרבות. אני מתכוון לכך שכל נושא השתייה מתבצע במקומות נידחים, מטעי זיתים וחורשות. זה לא נעשה במקומות בילוי כי בכפרים אין מוקדי בילוי. לכן המעבר מאלכוהול לסמים הוא יותר זמין וקל. המספרים מאוד קרובים. אם תסתכל על כמות הנוער בחברה היהודית ששותים, קרוב ל-60% מהנוער התנסה או שתה אלכוהול, אתה יכול לראות שבסמים זה 4.5%. לעומת זאת, בחברה הערבית זה 20% שתיית אלכוהול ו-9% סמים כימיים, שזה כפול מהחברה היהודית. אנחנו רואים שבאלכוהול המספרים הם פי שלושה אבל כשהולכים לסמים המגמה מתהפכת. זה מה שנקרא רגישות חברתית. בחברה הערבית ש-90% מהם הם מוסלמים, שתיית אלכוהול מהווה תחילת סטייה חברתית. לכן בערים הערביות אנחנו מנסים. היוזמה המבורכת שלנו כרשות שאנחנו פטרנו כמעט את רוב הרשויות ממצ'ינג, זה לא פתר את הבעיה. מצד אחד, אנחנו נכנסנו חזק מאוד למניעה. אנחנו עלינו8 מ-4 רשויות ב-2005 לקרוב ל-45 רשויות עכשיו. אין משרד ממשלתי שנכנס בחברה הערבית בכמות כזאת של עובדים. מצד שני, אנחנו מנסים להכניס פרויקטים בנצרת, באום אל פחם, יוזמות להיכנס לתת התרבות הזאת. זה מאוד קשה כי אי-אפשר לעשות פעילות מניעה בתוך מטעי זיתים.

כאן אנחנו חוזרים לאחריות של ראשי הערים ונבחרי ציבורי. אני אתן דוגמה לבעייתיות. היה דיון עם ראש עיר יהודית מסוימת שיש בה 50,000 תושבים ויש לו שכונה עם 3,000 תושבים ערבים. הוא אמר לי ש-3,000 התושבים מייצרים לו בעיות רווחה יותר מה-50,000. אני מסכים, אבל כמה עובדים סוציאליים דוברי ערבית יש אצלך במחלקה? אין לו אף עובד. זה חשוב מאוד להעלות את הסוגיה הזאת.

בעניין המתאמים. אנחנו נכנסנו בנושא מניעה, הסברה וחינוך אבל יצרנו פקק ולחץ על מערכת אחרת. ברגע שאתה מתחיל מניעה אתה מעלה מודעות, אז יש לך פניות לטיפול. יש לנו בעיה כי זה לא באחריות שלנו. אני רואה שכל נושא הטיפול והאיתור לוקה בחסר.

כבוד היושב ראש פתח את הכנסת ב-18.12.2013 באוניברסיטת חיפה ודיברנו על הסוגיה הזאת. יש לנו בעיה. אנחנו היום מטפלים אבל מצד שני, כל הנושא של האיתור, השיקום והטיפול לוקה בחסר. אנחנו שינינו קריטריונים. אם אתה רוצה לטפל בבעיה, אתה צריך לשנות מדיניות. המדיניות היתה ש-50% הרשות למלחמה בסמים משלמת במשכורת ו-50% הרשות המקומית. אמרנו שאנחנו נשלם 100%. משרדים אחרים עדיין לא שינו קריטריונים. אני נכנס לעיר עם 50,000 תושבים בשביל לממן משרת עובד סוציאלי שמטפל בנפגעי סמים. יש קריטריונים שחייבים להגמיש אותם. יש לנו נציג במגדל כרום. כפר כזה קטן עם 15,000 תושבים יש לו בעיות סמים כמו בעיר כמו חדרה. אז אי-אפשר להגיד שמכיוון שאין לו מספר תושבים כמו חדרה אז לא ניתן לו. חייבים לשנות מדיניות.
היו"ר מוחמד ברכה
אתה מתכוון שזה צריך להיות לא פר תושב אלא תוך טיפול בבעיה עצמה.
ווליד חדאד
זאת הכוונה שלי. אתה מגמיש קריטריונים על בסיס בעיות בתוך היישוב ולא על בסיס מספר התושבים. העובדים שמים את הנהלים האלה. אתה חייב לשנות מדיניות.
היו"ר מוחמד ברכה
מה מידת שיתוף הפעולה עם הרשויות?
ווליד חדאד
אני חושב שמידת שיתוף הפעולה היא מעולה. ראשי הערים מעוניינים. יש לנו כמה מקומות שעדיין לא הצלחנו להיכנס מכל מיני טעמים, אבל בגדול, ראשי הערים העלו את זה לאג'נדה שלהם.

אנחנו כרשות גם החלטנו לקדם את זה ברמה ארצית עם ראש עיריית סחנין מאזן גנאים, שהוא גם יו"ר הוועדה הארצית של ראשי הרשויות. עוד שבועיים תתקיים ישיבה עם צמרת הרשות. אנחנו רוצים לתאם ציפיות עם נבחרי הציבור. זאת סוגיה מאוד חשובה ולכן אנחנו קבענו ישיבה בשביל לראות איך אפשר לעלות מדרגה בנושא שיתוף הפעולה.
כרמלה עוזרי
אני קצת אגיד דברים קשים, כי כדי לתקן ולהסיק מסקנות כל האמת צריכה להיות על השולחן. האמת היא עגומה, היא קטסטרופלית. יתרה מכך, איבדנו שליטה. הילדים איבדו שליטה על הנוער שלנו, חד משמעית. כשיש מסיבה בתל-אביב או בכל מקום, יש אס.אמ.אס. ההורה לעולם לא יידע איפה המסיבה ומתי היא מתקיימת. הילדים שלנו הם מאוד מתוחכמים ואני אומרת את זה הפעם לא לחיוב אלא לשלילה. יש להם מידעים מהאינטרנט ומהטלוויזיה. הייתי רוצה לראות כאן חברי כנסת ושרים. לדעתי זאת מלחמה. לא סתם קראו לזה המלחמה בנגע הסמים. זאת מלחמה. במלחמה לא מחלקים סוכריות. צריך לנהוג אפילו באגרסיביות כי מה שאנחנו רואים זה פשוט הזוי. זה לא אמיתי, זה מאמלל וזה חוסר אונים מוחלט.

אני רוצה לומר לכם. 40 שנה אני פעילת ציבור. הנוער אומר שאנחנו לא מבינים כלום אבל פעם היו מתנ"סים. אני הייתי מדריכת נוער במתנ"ס ברמת ישראל-ביצרון. בזמנו זאת היתה שכונת הסמים. שם גדלתי ושם הייתי מדריכת נוער. אני הייתי מדריכה ואפילו הייתי מחביאה ילדים כדי שלא יפתחו להם תיקים. פעם בשבוע במוצאי שבת היינו מחלקים במתנ"ס שוקו ולחמנייה ולא "אבסולוט רד בול". היינו נותנים להם די.ג'י והיו רוקדים כדי שלא יצאו. מבחינה סוציו-אקונומית אנשים לא יכלו להרשות לעצמם לצאת מבחינה כספית וגם כדי שהילדים יהיו בבית שלהם, במקום שלהם, במתנ"ס שלהם. היינו יושבים, עומדים במסדר, נכנסים לאכול, עושים שיעורי בית ואחרי זה פעילויות עד 22:00 בלילה. זה היה במתנ"ס אצלנו לפני 25 שנה.

היום אנחנו לא יודעים מה הילדים שלנו עושים. כולם עסוקים עם הקריירה. חיילים וסטודנטים כל-כך משוועים לקצת עזרה. צריך לקחת אותם והם יהיו האח הגדול. אני קוראת לילד בשמו מכיוון שאם לא יהיה פיקוח או בקרה – הילדים שלנו לא יודעים מה שמים להם במשקאות. נתקלתי במצבים שאמרתי לעצמי: ריבונו של עולם, שום דבר לא חשוב עם כל מה שאנחנו עוברים במדינה הזאת ואנחנו עוברים המון דברים?

זה הנוער שלנו ודור העתיד שלנו. אנחנו צריכים להתעורר. שם המשחק ומילת הקסם זה התקציב ורק התקציב ורק תקציב יכול להציל אותנו. שלא יגידו לי מצ'ינג. אנחנו צריכים פה מלחמה.
היו"ר מוחמד ברכה
כמי שמייצגת את עיריית תל-אביב, איפה אתם עומדים בעניין הזה?
כרמלה עוזרי
אני גם יושבת ראש עמותת שיקום האסיר בתל-אביב. בדרך-כלל אצל המשפחות שלהם, אתה רואה את זה בצורה שלא ניתנת לתיאור את הילדים שהולכים לאלכוהול.

אני אתן לכם דוגמה מאתמול בלילה. אני חייבת לספר לכם. אני ובעלי רואים טלוויזיה. יש את תכנית "מסטר שף" וכל המאכלים האלה. הייתי אחרי ארוחת ערב שבעה. איזה סטיקים ואיזה מאכלים רואים שם. מה עושים אותם ילדים אומללים ממשפחות שאין להם ורואים את זה? מה יש פה להפסיד? אני הולך לגנוב, אני הולך לעשות משהו.

הטלוויזיה הרסה אותנו וגם האינטרנט. לא הטלוויזיה, התכניות והתכנים. האינטרנט והפייסבוק הזה, צריך להגביל את הילדים. כן, זאת לא בושה. בשעה 22:00 ההורים חייבים לקחת אחריות. ההורים לא יכולים להיות עסוקים רק עם הקריירה שלכם.

אתה כחבר כנסת – אני אגיד לך את הסכומים, אני מתביישת להקריא אותם. אנחנו מקבלים 20,000 שקלים מהרשות למלחמה בסמים לנושא של "הורים ערים מתנדבים". הורים יכולים להתנדב אבל זה לא יעזור לנו.
היו"ר מוחמד ברכה
תספרי לנו, כמי שממונה בעיריית תל-אביב-יפו מה אתם עושים. מה מידת שיתוף הפעולה עם הרשות? מה מידת ההצלחות? האם יש חוסר במשאבים? איפה זה עומד?
כרמלה עוזרי
יש חוסר רציני במשאבים. עיריית תל-אביבה נותנת 120,000 שקלים אך ורק לנושא של הורים ערים. רבותיי, אנחנו מדברים פה במלחמה אמיתית כי זאת הצלת נפשות.

אני פונה לחברי הכנסת, לשר החינוך, לשרת התרבות והספורט לימור לבנת, שגם היא תתעורר. גם לה יש משהו להגיד פה. היא יכולה לעשות כל-כך הרבה פעילויות בתרבות ובספורט. איפה היא פה? איפה שר החינוך? הרי זה הנוער שלנו, הילדים שלנו וכולנו נישא בתוצאות.

אם הכנסת תקצה באופן אמיתי, אני מאמינה שיחד עם חינוך אגרסיבי – אין יותר חופשי. אין מתירנות יותר. ילד צריך לדעת שאומרים לא וזה לא. גם בחינוך בבית ספר בשיעור חברה. היום כשאני אומרת לבני נוער "ואהבת לרעך כמוך" או "מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך" הם אומרים: מאיפה זאת באה? מה זה הדבר הזה? נתינה בשבילם זה "יורם" או חנון. חבר'ה, זה מזעזע, אנחנו צריכים להתעורר.

למה אני מדברת על תקציב? הייתי בעשרות ישיבות, אני פעילה 40 שנה. אני מבקשת זה מתחמים. בכדי לעשות מתחמים בשכונה שיהיו נגישים לנוער כדי שלא יצטרכו ללכת לפאבים ולדיסקוטקים, אנחנו צריכים תקציב ותקציב. אני רוצה שתילחם על זה ואנחנו נעזור לך כי זה תלוי גם בך.
היו"ר מוחמד ברכה
אני מבקשת שעיריית תל-אביב כעירייה מבוססת, שאפילו ביקשה להחריג אותה במשרד הפנים על-ידי החוק החדש של רשויות חזקות, שהיא לא צריכה מענקי איזון ושום דבר מהממשלה, הייתי מצפה ממך לשמוע מה אתם עושים, אבל זה מה - - -
כרמלה עוזרי
הנה, אתה עכשיו הולך לשמוע. זה אפילו לא טיפה בים ואפילו לא טיפונת.
יוסי הראל פיש
אני חייב להגיב במשפט אחד. ההשתלחות הזאת בנוער, בהאשמת הקרבן ולדבר על זה שאיבדנו שליטה על הנוער, ההבדל בין זה לבין המציאות הוא כהבדל מזרח ומערב. לא איבדנו שליטה על הנוער הישראלי. זה נוער מדהים ויש לו איכויות מדהימות. יש לו גם דפוסי התנהלות מדהימים.
כרמלה עוזרי
איפה אתה חי?
יוסי הראל פיש
זה שיש תת אוכלוסיות מסוימות שאורחות החיים שלהם הם בקצה, זה משהו שהוא שונה לגמרי. זה שאנחנו ההורים והמבוגרים מתלבטים עם הנושא של האינטרנט זה משהו אחר לגמרי.
כרמלה עוזרי
האלכוהול הוא בכל השכבות אצל כולם.
יוסי הראל פיש
אני לא הפרעתי לך.

הנה הנתונים האחרונים של הסקר הבינלאומי של ארגון הבריאות הלאומי שמשווה את ההשתכרות של בני הנוער ב-50 מדינות באירופה. ישראל היא מקום שני מהסוף עם השיעורים הכי נמוכים. אלה הנתונים הכי עדכניים והכי מדעיים. אז למרות העלייה בשיעורי האלכוהול, לא איבדנו שליטה על אוכלוסיית הנוער. הם לא הקורבן. לא צריך להאשים את הקרבן. אנחנו החברה הישראלית מתמודדים וצריך להתמודד. זה שצריך עוד תקציבים, אני איתך במיליון אחוזים.
היו"ר מוחמד ברכה
אין לי ספק שלא צריך להאשים את הקרבן. אנחנו הרי התכנסנו כאן על-מנת להציל את הקורבן או לראות איך אנחנו משתפים פעולה על-מנת להציל את הקרבן.

אתה יודע מה דעתי. אני לא כל-כך שלם עם הטבלה שהראית. נדמה לי שאנחנו לא נמצאים שם. יכול להיות שאלה שיטות מדידה שונות.
יוסי הראל פיש
זה ההבדל בין להסתכל על האוכלוסייה הכללית של הנוער. חבל לי שבני הנוער יצאו מהחדר לפני שהם שמעו את האיזון.
קריאה
יש כאן עוד בני נוער.
יוסי הראל פיש
אי-אפשר לומר שאיבדנו שליטה.
היו"ר מוחמד ברכה
אני לא נוטה להאשים את בני הנוער, אני מסכים עם יוסי.
כרמלה עוזרי
אף אחד לא מאשים את בני הנוער, זה עניין של חינוך. גם ילד טוב שרואה את החברים שלו, הוא רוצה להיות בחבר'ה.
אור ביגר
העלו כאן התייחסות בכמה מובנים שונים על פעילות מובנית לשעות הפנאי לבני הנוער, על זירות בטוחות ועל מסרים לאורך הרצף וגם הנושא של הורות.

אני אתייחס לכל הנושאים ואיזה מענה אנחנו נותנים ברשות המקומית. מבחינת פעילות לבני הנוער, החל מתנועות נוער וארגוני נוער, בדומה לכל רשות אחרת. זה נעשה כמובן בתמיכה של הרשות ויש גם את המסגרת של מרכזי הנוער השכונתיים. זה גם מתקשר לזירה הבטוחה. אם בעבר היה נהוג שבני הנוער הולכים למתנ"ס אחרי שעות בית הספר, היום זה כבר פחות באופנה. המתנ"ס הפך להיות המקום לילדים או של זקנים. ב-4-5 שנים האחרונות אנחנו מתחילים להחזיר את מרכז הנוער השכונתי כדי שיהיה לבני הנוער מקום מובנה לשעות הפנאי.

זה התחיל מתוך שיחה פתוחה של מרכז נוער עם בני הנוער בשכונת התקווה, שבני הנוער אמרו שהם רוצים מקום משלהם. יש כבר 18 מרכזי נוער שכונתיים, בעיקר בדרום העיר וביפו. הם יכולים לבוא לשם סתם, לשחק במחשב, לדבר אחד עם השני, ללמוד לבחינה. יש גם תכניות עם סטודנטים וחיילים מחיל חינוך שעוזרים להם בלימודים. יש גם פעילויות בערב ובשעות הלילה, בעיקר בחודשי החופש הגדול. יש ערב הקרנה של סרט, ערב סטנד אף, מסיבות. בהחלט דברים שקורים בעיר. הפיק של הפעילות נעשה בעיקר בחודשי הקיץ. נעשה איזה פיילוט לבדוק את העניין של בני הנוער כדי לבדוק אם הנוער יבוא ביום שישי בערב למרכז השכונתי. הפיילוט עבר בהצלחה ועכשיו אנחנו בודקים איך לתת לזה מענה. "הורים ערים" באזור הציעו לבוא לפתוח את המקום בהתנדבות כדי שיהיה להם את המרחב הבטוח שדובר כאן קודם.

10,000 בני נוער בתל-אביב-יפו לוקחים חלק במסגרות של החינוך הבלתי פורמאלי, וזה עוד לפני המסגרות של קידום נוער ושל הרווחה. בערך שליש מבני הנוער מגיעים למסגרות האלה. היינו רוצים להגיע ליותר. אנחנו מכירים בזה שעם שלל הפעילויות שאנחנו מציעים לבני הנוער, לא תמיד זה מדבר אל כולם. יש גם פעילויות שיוצאות החוצה אל בני הנוער במרחב הציבורי. שיהיה שם איזה מבוגר אחראי שידבר איתם.

יש גם בפעילות בחודשי הקיץ. יש רכזי נוער שלנו מהמרכזים השכונתיים, בליווי סטודנטים וחיילים של חיל חינוך שיוצאים לגינות בשעות הקטנות של הלילה. הם פותחים שם זירה. הם אומרים שאם בני הנוער לא מגיעים, הם יגיעו אליהם והם שם עבורם. יש עוד הרבה תכניות אבל אני אקצר.

משהו על תחום ההורות ופה אני מתחברת למה שיוסי הראל אמר. אנחנו לא יוצאים נגד הנוער באף אחת מהפעילויות שלנו. יש לנו נוער נפלא. אנחנו מכירים בזה שזאת תקופה שהיא לא קלה לבני הנוער. הם עוברים הרבה שינויים ואנחנו רוצים להיות שם עבורם כדי לעזור להם לצלוח את התקופה הזאת. אחת הדרכים החשובות והטובות זה דרך ההורים. יש באמת את המסגרות של הורים ערים שמתנדבים שיוצאים לגינות. הם עוברים קורס הכשרה והרצאות. אנחנו נותנים להם את כל הכלים שביכולתנו כדי להפוך אותם למבוגר משמעותי בחיים של הילדים שלהם.

תמיד מדברים על גורמי מניעה אבל חשוב גם לדבר על גורמי הגנה. איזו הגנה אנחנו מעניקים לילדים שכאשר הם יהיו מול התנהגות מסכנת, הם ידעו מה נכון ומה לא נכון, כפי שלמדו דרך החינוך. כפי שצוין, אנחנו מכירים בכל שלא כל ההורים יבואו להתנדב. אנחנו פותחים עוד הרבה מאוד פעילויות להורים בעיר, הרצאות והעשרות, בית ספר להורים שכולם מוזמנים.

בתכנית הזאת, מבחינת מצ'ינג, הרשות המקומית שמה יותר מפי שניים ממה שאנחנו מקבלים מהתכניות הלאומיות.
היו"ר מוחמד ברכה
אתם יכולים.

אנחנו נשמע את משרד החינוך ואת המשטרה, על-מנת להסתכל על התופעה מהכיוון השני ואחר-כך נחזור לאורחים.
גילת דנה
ראשית אני נתלית באילת גבוה, בד"ר יוסי הראל, על שיתופי פעולה. כל מה שאני אומר היום בשם משרד החינוך, זה אף פעם לא לבד. אנחנו עובדים בשיתוף עם הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול, בשיתוף שפ"י, בשיתוף מועצת תנועות הנוער והשלטון המקומי. אנחנו מפעילים כמה תכניות התערבות משמעותיות.

אדוני, אם ימצא הדבר בעיניך נכון, להקדיש להם יום. למה אני מתכוונת? מועצת תנועות הנוער במרחב הקהילתי המוניציפאלי, הוא היחידה האפקטיבית ביותר לעבודה עם בני נוער ולשינוי עמדות והתנהגות. מנהל יחידת הנוער מתכלל את כל העבודה ברשות המקומית, כולל מה שקורה עם תנועות הנוער. 12-13 תנועות נוער שנתמכות על-ידי המדינה, אנחנו בשנה הרביעית בתהליך משמעותי, עמוק של גיבוש מדיניות לכל תנועה על-פי הצבע שלה והמאפיינים שלה, נגד שתייה לשכרה. אם חשבתם שזה לא פולש אל תוך היחידה המוגנת יחסית של העבודה בתנועות נוער – טעינו. זה בהחלט פולש והם בהחלט מוטרדים מזה. נשמח להשמיע על התהליך המשמעותי הזה.
היו"ר מוחמד ברכה
גברתי. אנחנו דנים בסוגיה הזאת מכל כיוון ומכל צד אפשרי. הישיבה היום עוסקת בתפקיד הרשויות המקומיות ביצירת תרבות בילוי ופנאי כפתרון לנגעי הסמים והאלכוהול. אני מבקש להתמקד במתחם הזה. כל שבוע יש לנו ישיבה על מתחמים אחרים ועל זירות אחרות.

אני יודע שיש אנשים שמגיעים פעם ראשונה לוועדה ואז הם רוצים לשטוח את כל מה שיש על ליבם. בסדר, עד גבול מסוים אפשר לשמוע את זה. בואו נתמקד בעניין שלשמו התכנסנו.
גילת דנה
אכן, הזירה של הרשות המקומית, תנועות הנוער עובדות בזירה הזאת. תנועות הנוער נחשבות כמקום מוגן מפני התנהגויות סיכון אבל אין זה כך. גם הן יודעות היום לומר שהן זקוקות לנו, לכל השותפים. אנחנו עושים שם תהליך עמוק. אני אשמח אם תאפשר לנציגי תנועות הנוער לדבר.

לפני כן, מנהל יחידת הנוער, שהוא איש הרשות המקומית, הפריזמה שלו מאוד חשובה בדיוק לשאלתך ולנושא שהתכנסנו פה.
אבי הדי
אני אתחיל בנקודה שהמשטרה רואה לחיוב כל פעולה של הרשות המקומית, ליצור פעילות חיצונית בבית הספר, בשעות הפנאי של בני נוער. אנחנו יודעים שדי הרבה מהעבירות שמתרחשות, כתוצאה משתיית אלכוהול או כתוצאה משימוש בסמים או תחליפי הסם, מתבצעות בשעות הפנאי של אותם בני נוער. הם מתבצעות בעיקר בגנים ציבוריים, בקרנות רחוב שאין בהם תאורה, ששם אפשר להסתתר וללכת אליהם. בדרך-כלל זה גם לא בשעות הנורמליות שבהם גופים פועלים, כמו מתנ"סים, כמו בשעות הפעילות של תנועות הנוער. דווקא פעילות של בני נוער וגם אני הייתי כזה, ואני מניח שכל אחד מאיתנו אהב את הגיל הזה, אהבנו לצאת מהבית דווקא בשעות הלא שגרתיות, מעבר ל-10 בלילה, מעבר לשעה 11 בלילה. השאלה האם בשעות האלה הרשות המקומית נמצאת? האם יש אלטרנטיבת בילוי אחרת חוץ מההסתובבות בפארקים או בגנים הציבוריים? לא חשוב כמה תאורה תשים שם, ברגע שהם משתעממים והם גורמים לרעש שמציק לתושבים, זה מעלה את רמת המתח. רמת המתח מביאה מתח נוסף ומביאה קבוצה נוספת של קטינים שעושה גם היא רעש ואז הם מתחככים ביניהם. תוסיף לזה את האלכוהול ושימוש באיזה "nice guy", את התוצאות כולנו מכירים. לא מזמן היה מקרה בפתח תקווה ברצח של קטין.
היו"ר מוחמד ברכה
ברשותך, בוא נתמקד בשתי סוגיות בעניין של המשטרה. המשטרה נכנסת לתמונה כאשר הבעיה כבר קיימת. בהקשר של נושא הישיבה, האם יש קשר ביניכם לבין הרשות המקומית, למשל בנושא מוקדי העבריינית ומוקדי התנהגות חריגה. האם אתם מפנים את תשומת לב העיריה או המועצה המקומית שתטפל בזה?

אחרי שאתם מגיעים לאותם צעירים שכבר מסובכים בעניין הזה, האם יש מערכת של מעקב? אחרי שזה יוצא מידכם לאן זה הולך? לרווחה של העירייה? אני מציע להתמקד בשתי הסוגיות האלה שקשורות לנושא הדיון ולנושא עבודת המשטרה.
אבי עדי
מתוך הניסיון שלי בשטח וגם בעבודה שלי מול הנוער, למפקדי התחנות יש קשר רציף מול ראשי הרשויות המקומיות, אם זה ראשי ערים ואם זה ראשי תחומים ואגפים בעירייה. שם יש ממשקים מגבילים, שבסופו של דבר הם מתואמים בינם לבין עצמם.
היו"ר מוחמד ברכה
מה מידת שביעות הרצון של המשטרה? יש לך נתונים?
אבי עדי
לא, אין לי נתונים.
היו"ר מוחמד ברכה
האם יש רשויות שאתם מביאים לתשומת לבם שיש בעיה חריפה בתחומם ואתה נתקל בהזנחה ובאדישות?
אבי עדי
אני יכול להביא לדוגמה את הרשות המקומית בראשון לציון שהיא רשות די חזקה. שם באמת יש מעורבות מאוד פעילה של הרשות המקומית ביחד עם המשטרה כדי למנוע וכדי לתת פתרונות לבני הנוער לבילויים במקומות אחרים. יש מערך של פיקוח עירוני שעובד במשותף עם המשטרה. יש מערך של הרשות המקומית מטעם החינוך בפעילויות הסברה, משותף עם יחידות הנוער. שם זה קיים. אני לא יכול לומר לגבי כל רשות ורשות במדינת ישראל, מה מידת המעורבות. אין לי נתון כזה.
היו"ר מוחמד ברכה
כשזה מתנהל טוב זה מצוין.
אבי עדי
אני לא מכיר את הנתון, קשה לי מאוד להתייחס לזה.

ביחס לשאלה השנייה שלך. כשאנחנו מכירים שיש לקטין כזה או אחר בעיה והוא כבר הגיע לטיפולנו – אני משתמש דווקא במילה טיפולן ולא במילה אחרת. יש ממשק ישיר מול עובדי הרווחה. אם זה קטין שנמצא בהליך סיכון כזה או אחר, אז פקידי הסעד לחוק הנוער ברשויות השונות. שם יש ממשק ישיר בין יחידות הנוער אליהם. דרך אגב, הדיווח הוא דו צדדי. אנחנו מכירים את הקטינים שנקלעו למצבי סיכון כאלה ואחרים. אנחנו מדווחים עליהם ומקבלים את הטיפול שמוצאים לנכון.

הממשק השני הוא הממשק הפלילי. אם נפתח תיק לקטין כתוצאה מפעילות פלילית כזאת או אחרת, קציני מבחן לנוער של משרד הרווחה נכנסים לפעילות ושם נותנים את המענה הטיפולי לאותו קטין, עד כדי הפנייה בסופו של דבר להליך טיפולי דרך בית משפט, השתת הליכי טיפול כאלה ואחרים. לדאבוננו בסופו של דבר יש קטינים שמגיעים לידיו של עמיתי בבית הסוהר.
היו"ר מוחמד ברכה
אני מבין שיש פה קבוצה של תלמידים, נשמח לשמוע אתכם.
טירה אמרוסי
אני ממשרד החינוך, מנהל חברה ונוער מחוז מרכז.

אני רוצה להגיב למה שאמרת בעניין הרשויות המקומיות. אני נמצאת כאן בשני כובעים. אחד, מניעת נשירה, שזה גם של מנהל חברה ונוער במחוז מרכז, וגם בעניין של הרשויות המקומיות מהתפקיד שלי של פיקוח רשותי, שזה תכלול של הבוקר עם הערב בראיית רצף של החינוך ברשות, על כל הצדדים הבלתי פורמאליים שלו.

אני מוצאת שמאז חוק הנוער, שגיל ההצבעה ירד ל-17, הרשויות המקומיות מאוד רואות את הנוער וכן מאוד מכוונות למצוא לו מענים על רצף של סוגים בתוך בני הנוער, מנוער מאתגר ועד נוער שנמצא בתנועות הנוער והוא מאוד פעיל.

בנוסף, אני מוצאת קושי מול הרשויות שהן באשכול 5 ואין להן 1,000 ילדים מגיל 3 עד 18. שם, גם אם הם מאוד רוצים, הם ניזונים רק מתשלומי ארנונה ומצ'ינג של משרד הפנים. אז יש שם באמת קושי. זה בגלל שהבתים חלשים וגם כי אין להם איך באמת לתת מענה אחר של פנאי משמעותי ואיכותי לבני הנוער.

אנחנו יכולים לראות שזה פוגש את בני הנוער בכל הנישות של החיים שלהם, אם זה בלמידה ואם זה אחר-כך בגיוס לצבא, אם זה באחוזי הנשירה שלכם. לכן אני חושבת שזאת סוגיה שבאמת צריך להתעמק בה. איך עוזרים לרשויות האלה באשכול 5 ומטה והם מתחת ל-1,000 ילדים בגילאי 3 עד 5.

לזכות השלטון המקומי אני יכולה להגיד שמהורדת הגיל, גם מכוננים שולחנות עגולים שרואים בהם את כל גורמי הנוער שעובדים ברשות. אלה שולחנות שמשרד החינוך מוביל בתוך הרשויות על בסיס חודשי קבוע. עכשיו כבר מתחילים להתארגן לקיץ. אז זאת באמת אחת הסוגיות הכי משמעותיות, לראות באמת איך עוזרים.
היו"ר מוחמד ברכה
האמת שזה נשמע מאוד לא טוב, שבעקבות הורדת גיל ההצבעה, אז ההתעניינות היא גדולה ביותר. זאת אומרת שזה יוצר מעגל אלקטוראלי.
טירה אמרוסי
לפחות רואים אותם.
היו"ר מוחמד ברכה
את אומרת שמי שאין לו כוח פוליטי אמור להיות שקוף. זאת תזה מאוד מעניינת.
משה פרץ
אני רוצה לפתוח ולהגיד שיש לנו נוער מצוין במדינת ישראל. זה נוער טוב ואל לנו לשכוח שהוא דור העתיד שלנו. אני יודע שהרוב הוא קובע. הרוב אלה בני נוער שלא מתעסקים בסמים ובאלכוהול. אם הרוב הוא הקובע, אז אנחנו צריכים גם את זה להגיד פה על השולחן ולא לשכוח.
היו"ר מוחמד ברכה
יפה אמרת.
משה פרץ
כמנהל יחידת נוער, או כמנהל אגף נוער בעיריית מגדל העמק, אני חושב שהנושא של השקעת הרשויות בתחום הזה משתנה בין רשות לרשות, לפי אג'נדה או לפי תפיסה של ראש רשות כזה או אחר, הרכבים קואליציוניים שנכנסים לתמונה ועוד הרבה דברים.
היו"ר מוחמד ברכה
זה גם במבחן התועלת. אפילו אם אין לו אג'נדה חברתית במבחן התועלת זה יעלה לו פחות אם הוא יעסוק במניעה מאשר לעסוק בפשיעה.
משה פרץ
על פניו זה נכון. השאלה היא עד כמה זה מובן ועד כמה זה בא לידי ביטוי ועד כמה זה מיושם.

יש כמה דברים שאני אדבר עליהם. אני חושב שבמדינת ישראל היום הנושא של החינוך הבלתי פורמאלי, זה תחום שהוא לא ממוסד.

לדוגמה, אני לוקח בית ספר אצלנו שיש בו 1,000 תלמידים. יש שם קרוב ל-125 תקנים או משרות של מורים, אחזקה ובעלי תפקידים כאלה ואחרים. אם אני צריך להפעיל את בית הספר משעה 16:00 עד שעה 08:00 למחרת, יש לי סדר גודל של 13 עובדים בחלקיות משרה ובשכר מאוד זעום שאני אומר לתת להם. הם אמורים לראות את בני הנוער. הם לא סגורים בגדר כמו בבית ספר או בכיתה. הם נמצאים בפארקים, במקלטים, על הברזלים, בחורשות ובכל מיני מקומות כאלה ואחרים.

זה משהו שצריך כן לגעת בו וכן לדבר עליו. נכון שחוק הנוער עבר והיום זה נכנס בהובלה של חלק מהשרים, השלטון המקומי ומנהל חברה ונוער. מנהלי הנוער בעצמם אמרו שצריך לסדר את זה. לצערי, סידרו אותנו, מנהלי יחידות הנוער, ושכחו את כל החבר'ה מאחור, על זה גם צריך לדבר. אולי לא היום ואולי לא בפורום הזה.

אבי דיבר על תחום האכיפה. יש את הנושא של "עיר ללא אלימות", לצד הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול. אבל היחס הוא ההפוך. היום תחום האכיפה מקבל הרבה יותר תקציב מאשר תחום המניעה. זאת אומרת, החבר'ה מגיעים לשם ועושים את מה שעושים אבל שוכחים שלפני כן צריך לעשות משהו ושם לשים את רוב הביצים בסל.

אמרתי שאני רוצה לדבר על מה שקורה אצלנו ולהביא דוגמאות. אני חבר בוועדת אכיפה בתוך "עיר ללא אלימות" במגדל העמק. יושבים יחד עם מפקד התחנה אחת לחודש, מדברים על הדברים. לא מכניסים את חוקרי הנוער וקציני הנוער רק כשקורים דברים אלא מזמינים אותם להיות חלק מהנוף. הם יושבים בישיבות, הם יושבים במנהלת רשותית בתחום הנוער והם חלק מהמהלך הכולל. כשיש עצור כזה או אחר בתחום הנוער, או כשיש פרשייה כזאת או אחרת, אנחנו מעודכנים אונליין.

יש "פרויקט מילה" בתוך המשטרה, שנותנים הזדמנות שנייה לבני הנוער להגיע לצבא ללא תיק פלילי. כבני נוער אנחנו עושים טעויות. לפעמים אנחנו יודעים לצאת מזה בזמן ולפעמים לא. אני חושב שיש מהלכים ויש הרבה דברים שקורים עם המשטרה.

דובר על 18 מסגרות בתל-אביב. במגדל העמק יש 7 מסגרות נוער שפתוחות אחר-הצהריים משעה 16:00 עד שעה 22:00 או 2 לפנות בוקר בקיץ. זה לא מספיק.
היו"ר מוחמד ברכה
באיזה מימון?
משה פרץ
המימון הוא בדיוק עניין של איגום משאבים, תכניות של "עיר ללא אלימות", מגזר שלישי וגם רשות. אבל הרשויות, לצערי, נותנות כסף מאוד קטן כי הן מוגבלות. הרשויות מוגבלות בתקציבים וזה משתנה בין רשות לרשות ובין תפיסה של ראש עיר כזה או אחר.
רוני ברקוביץ
במשרד הבריאות אנחנו עוסקים בתחום של פשיעה פרמצבטית, תרופות מזויפות, גנובות, סמי פיצוציות. אנחנו עובדים בשיתופי פעולה עם המכס ועם המשטרה. אנחנו יודעים על המון בני נוער שהתאשפזו בגלל סמי פיצוציות. אנחנו נותנים הרצאות בבתי הספר בנושא של סמים, סמי פיצוציות, סמי אונס וכל תופעות הלוואי. גם כשאני נותן את ההרצאות אני רואה שבני הנוער בעצם יודעים על מה שאני מדבר. חלקם נחשפו לסמי פיצוציות וחלקם ייחשפו בעתיד. אנחנו נותנים הרצאות גם בבתי ספר ערביים. בשבוע שעבר נתנו הרצאה בעוספייה. בחודש הבא יש לנו שתי הרצאות שם ואנחנו מזמינים את כבודו להשתתף.

אנחנו מנסים באמצעות החינוך אנחנו מנסים לשפר.
פאולה רושקה
אנחנו פועלים יותר מול הרופאים, להעלות את המודעות שלהם. התחלנו בהרצאות לרופאים של הקופות יחד הרשות כדי שגם הם יהיו שותפים ויזהו את הנוער הרבה יותר מוקדם.

גם אנחנו במשרד הרווחה ובמרכזי איתור לנוער ביחד בתכנית כדי שהאיתור של הנערים והנערות שהם בסיכון של שימוש בסמים או אלכוהול יהיה יותר מוקדם. גם שם יש ישובים שמשתפים פעולה יותר ויש כאלה שפחות. אין אחידות וזה חבל מאוד כי יש מקומות שיש בהם תוצאות מדהימות.
אורי אשר
אני תלמיד בבית ספר "בויאר" בכיתה ט' ואני נמצא כאן עם שני חברים. האמת היא שלא הכנתי איזה נאום אבל חשבתי להראות לכם מה קורה בשטח. אני מכיר הרבה ילדים בכל מיני גילאים. הטבלה והמדד שהראיתם קודם, זה לא נראה לי כל-כך נכון. אולי זה במספרים ולא באחוזים.

לגבי התקציב. אני חושב שהכי כדאי לחלק את זה לשניים. משרד הבריאות יעשה הרצאות. זה באמת מיישר קו לתלמידים. זה מראה להם מה יכול לקרות אם הם יקנו את זה או את זה. לא תמיד הם יודעים מה הם הולכים לעשות.

הדבר השני זה תנועות נוער. אני בתנועת מכבי הצעיר. אני חושב שזה דבר מאוד יפה כי זה מראה שאפשר ליהנות גם בדרך אחרת, לא רק בשתייה או לעשות את כל הדברים האלה. אני ממש מתחבר לזה וזה נותן סוג של תעסוקה.
שלומית רונן
בהמשך לדברים של גילי. מועצת תנועות הנוער, עם הרשות ועם משרד החינוך מובילות מהלך של תכניות מניעה שבאות לידי ביטוי בכל מגוון האוכלוסיות, כולל כל מגזרי החברה הישראלית, כל אחת בהתאמה.

אני רוצה להגיד שחשוב לנו שתדעו שהיום תנועות הנוער לא מתייחסות רק לאליטה שהגיעה פעם לתנועות. היום התנועות רואות עצמן כחלק מהקהילה. הן פונות לקהילה, הן פותחות את הסניפים. הן יוצאות מחוץ לסעיף כדי לפגוש את האנשים.
אמיר רימון
אני אתחבר לדברים ששלומית אמרה. לפני שלושה שבועות הייתי בישיבה של "עיר ללא אלימות". אמרו לי: אתם תנועות הנוער מטפלים ב-15% ואנחנו ב"עיר ללא אלימות" מטפלים ב-85% מהאוכלוסייה. אתם מקבלים את השמנת ואנחנו מתעסקים בסופו של דבר עם הנוער אמיתי.

אני רוצה להניח את זה פה על השולחן שהדבר הזה לא נכון. תנועות הנוער משתנות. במשך 15-20 השנה האחרונות, אם תגיעו לפעילויות התנועות אתם תיראו נערים מכל הגוונים ומכל הסוגים, מכלל המגזרים, יהודי, ערבי ודרוזי. יש נוער דובר רוסית, יש נוער יוצא אתיופיה.

מאוד חשוב לי להגיד את הדבר הזה. מעבר לזה, הפעילויות הן לא רק פעילויות שבהן הילד יושב במעגל בקבוצה, מה שמחייב ריכוז גבוה של הילד. אנחנו יודעים לצאת לפעילויות גם בפארקים, פעילויות שאנחנו קוראים להן "ציפורי לילה". יש פעילות שנקראת "מרבד קסמים". שני מדריכים יוצאים עם תיק לפארק ופוגשים את בני הנוער ומוציאים מהתיק את הדומינו ואת הדמקה ומעסיקים אותם כדי שהם לא יגיעו למצב שבו הם רוצים לשתות אלכוהול. ילד מועסק לא מעסיק. מבחינתנו זאת הסיסמה שלנו לדבר הזה.

כל המפגש עם אנשי מקצוע והשתלמויות של המדריכים שלנו, כדי לתת כלים למדריכים שלנו, הש"ש והקומונרים והבוגרים כדי שיוכלו לפגוש את בני הנוער.

לגבי החיבור לרשות המקומית. אני רוצה להמשיך את דברי מנהל יחידת הנוער של מגדל העמק. אנחנו רוצים להרחיב את הפעילות שלנו. אנחנו לא תמיד מצליחים לקבל את שיתוף הפעולה של הרשות המקומית ולאו דווקא בגלל מנהל יחידת הנוער שמאוד רוצה בנו. הוא מאוד רוצה להרחיב את הפעילות, הוא מאוד רוצה לתת לנו את התקציב כדי לפתוח פעילות בפארק, כדי לעשות פעילות המונית, מסיבה נגד אלימות, ערב להקות צעירות. הדבר הזה עולה עשרות אלפי שקלים. למנהל יחידת הנוער לא תמיד יש איך לעזור לנו בסיפור הזה. כמו שאמרנו, זה נשען בעיקר על הרצון הטוב של ראשי הרשויות. אנחנו רוצים לעודד את ראשי הרשויות לתמוך בדבר הזה.

ברשויות הגדולות אין לנו בעיה. בעשר הרשויות הגדולות יש יחידות נוער מאוד חזקות שיודעות לתמוך. יש להן תקציבים מאוד גדולים. הבעיה שלנו היא בשאר הרשויות. הנוער העובד עובד היום ב-135 רשויות, מתוכן 125 לא מצליחות למצוא את המשאבים המתאימים כדי לתמוך בפעילות שהיא מעבר למה שקורה בתוך המבנה שלנו.
נחמן חייט
אני רוצה לקחת את זה יותר לצד הפרקטי. איך אנחנו מיישמים את זה? איך לוקחים את הזמן הפנוי של הנוער וממלאים אותו. לדעתי, שתיית האלכוהול וצריכת הסמים בקרב בני הנוער נובעת משעמום, בגלל שאין להם חוגים וכאלה דברים. אנחנו לא יכולים להכריח את ההורים לשלוח אותם לחוגים ולכן צריך למלא להם את הזמן הפנוי. זה מה שמנסים לעשות בבתי הספר וברשויות המקומיות.

אני רציתי לקחת את זה לכיוון פעילויות ההתנדבות ופחות בקטע של התקציב. במידה ונמלא את הזמן הפנוי ואת זמן אחר הצהריים והערב בפעילויות התנדבות כאלה ואחרות, בין אם זה התרמות, בין אם זה בבתי אבות, עזרה לתלמידים מתקשים, עזרה למורים, כל דבר שאפשר להתנדב בו ולצבור שעות תרומה לקהילה שעוברות אחר-כך לבגרות החברתית.

אני חושב שבמידה ואנחנו רוצים לקדם את הדבר הזה אנחנו צריכים לשאול את הנציגים של הרשויות המקומיות איך מרחיבים את ההיקף של פעילויות התנדבות.
היו"ר מוחמד ברכה
הייתי מצפה שאחד התלמידים יאמר משהו על תקופת החופש הגדול. בימי הלימודים יש שעות לימודים, עושים שיעורים. הזמן הפנוי בתקופת החופש הגדול הוא הרבה יותר גדול.
רון הלמן
אני גם לומד בכיתה ט' בבית ספר "בויאר". בחופש הגדול יש זמן לעשות דברים. יש מסיבות ויש דברים. כמו שנאמר, ההורים לא יודעים מה נעשה. אם ההורים שואלים עונים להם שהכול בסדר. הם לא יודעים אם באמת בסדר ומה קורה. לדעתי, ההורים הפכו לתמימים ונאיביים. הם לא מספיק עושים בשביל זה. יש לנו פה בעיה גדולה. זאת בעיה שצריך לפתור.

לדעתי הנתון לגבי שתיית הנוער הוא לא נכון ולא מדויק. אני מגיע משדרות ונמצא בפנימייה. ההורים שלי גרושים ואבא שלי גר במגדל העמק. ממה שאני שומע מהדודים שלי ומבני הדודים שלי, אני לא חושב שנעשה מספיק בעיר. אם היו יותר חוגים ודברים לעשות ותנועות נוער, אני חושב שהשיעור של בני הנוער ששותים היה יורד בהרבה. החופש הגדול הוא תקופה ארוכה ללא לימודים אז יוצאים יותר מהבית. ההורים לא נמצאים לידנו כדי לראות מה קורה.
היו"ר מוחמד ברכה
יש שתי אפשרויות. אפשרות אחת היא למלא את הזמן הזה במשהו דרך הרשות, תנועות נוער וכדומה, או לקצר משמעותית את החופש הגדול.
רון הלמן
אני חושב שזה יגרום לבעיה יותר גדולה. בגיל הזה בני הנוער מחפשים למרוד ואם אומרים להם לא לעשות אז הם יעשו. אני חושב שאם יקצרו את החופש אז יבריזו או יברחו. בגיל הזה עושים מה שאסור ורוצים לנסות דברים כי יודעים שאם לא בזמן הזה אז מתי? אני חושב שזאת בעיה גדולה וצריך למלא את הזמן הזה.
היו"ר מוחמד ברכה
לא ציפיתי לתשובה אחרת.
תמי דיסקין
אני ממשרד הרווחה. יושבים מסביב לשולחן גופים שונים ומדברים על נוער בכל קצה הרצף. אנחנו רואים פה מנוער איכותי בתנועות הנוער, בני נוער שמתנדבים עד בני נוער בסיכון שמגיעים לטיפול. בהקשר לשתי סוגיות שעלו כאן לגבי שעות הפנאי ומה קורה שהחוגים נפסקים והמתנ"ס נסגר כמו בחופש הגדול, השירות שלנו מפעיל שתי תכניות. יש תכנית אחת לילדים ונוער בסיכון, כששותפים לתכניות האלה משרד משרדי ממשלה כמו חינוך, רווחה, בריאות, קליטה.

ישנה גם תכנית שמופעלת בחופש הגדול ובחלק מהמקומות גם בפסח, באמת יציאה למוקדי הבילוי. יש לנו גם את הבילוי וגם מה קורה מחוץ לטריטוריה שבני הנוער מבלים. השנה זה הופעל גם על-ידי משרד החינוך וגם על ידנו במספר מוקדים בארץ. באמת מבוגרים אחראים, שילוב של אנשי מקצוע ומתנדבים, לפגוש את בני הנוער במקומות שהם נמצאים, לזהות סיכונים, להיות מבוגר מטיב ואחראי במקום עצמו.

באופן שוטף אנחנו מפעילים ב-10 רשויות מקומיות וגם במגזר הערבי יחידות איתור. הפעילות מתבצעת בשעות לא קונבנציונאליות מ-8 בערב עד 2 לפנות בוקר. הפעילות מתבצעת גם ביום חמישי בערב או במוצאי שבת. יוצאים למקומות שבו נמצאים בני נוער.
היו"ר מוחמד ברכה
זה מחלקות הרווחה ברשות המקומית?
תמי דיסקין
זה מופעל ברווחה ושותפים משרד החינוך ומשרד הבריאות. מאז חוק האלכוהול קשה יותר למצוא את המקומות שבני הנוער שותים. אנחנו יודעים שהיום הזירות הן בבתים. בני נוער שותים לפני שהם הולכים למקומות הבילוי. המטרה היא לראות איפה הם נמצאים, לזהות ולעשות איזה אבחון ולהפנות לטיפול במידת הצורך.
אחמד חלאילי
אני מתאם הרשות למלחמה בסמים בכפר מג'דל כרום. רציתי לדבר על שלושה מישורים.

במישור הארצי, אני מאמין במשולש של הורה, ילד ואיש מקצוע. לצערנו המשולש היום הוא על הקצה של הילד. אנחנו בדרך לאבד שליטה. עד עכשיו גם הרשות הלאומית למלחמה בסמים וגם הממשלה וגם תנועות הנוער וגם משרד הבריאות ומשרד החינוך עדיין לא מצליחים להיכנס לראש של הנוער ולהבין אותם כדי לחדד את הבעיה ומיישרים אותה. כרגע אנחנו לא יודעים להיכנס לראשם של בני נוער. אני מדריך נוער כבר יותר מ-10 שנים וזאת דעתי.

לגבי המגזר הערבי. יש לנו הרבה בעיות אבל הבעיה הרצינית שלנו היא שהרשות המקומית לא יודעת את המשקל ואת הכובד לבעיית הסמים. הם חושבים שזה משהו זוטר ושאת התקציב אפשר לנצל במקומות אחרים. הרשות הלאומית למלחמה בסמים עשתה צעד מבורך ואמרה שהם לא רוצים מצ'ינג. בגלל זה אני חושב שהעלייה היתה מ-4 ל-45. זה צעד ממש מבורך.

יש לנו עוד בעיה שהתקציבים שנותנים לנו הם מאוד צנועים. בתקציב הזה אני רוצה לעשות הרצאות ולמלא שעות פנאי של בני נוער. זה נעשה אחה"צ וחינוך לא פורמאלי. חינוך לא פורמאלי בכלל לא נכנס לנוסחה של הרשויות המקומיות.

אני מבקש גם לדחוף ולתת עוד ויותר תקציב. כן, הנוסחה היא תקציב. תודה רבה.
היו"ר מוחמד ברכה
סעיד מרעי, בבקשה.

הוא לא ביקש רשות דיבור אבל אני התארחתי לפני שבועיים אצלם בבית ג'אן ולדעתי הם עושים עבודה מצוינת בקרב בני הנוער. היתה הצגה ממש מרגשת אודות הסכנות של סמים ואלכוהול.
סעיד מרעי
צהריים טובים לכם. אני מבית ג'אן ואני מתאם סמים מ-1.9.2013. במעמד מכובד זה, אני רוצה להודות לחבר הכנסת מוחמד ברכה על הביקור ועל ההשתתפות אצלנו בבית ג'אן לפני שבועיים יחד עם ד"ר חדאד. היה ערב תרבות שבו השתתפו השייחים, ראש המועצה, אנשי תרבות. אני חושב שהביקור שלו עשה תפנית מאוד רצינית בבית ג'אן.

אני לא רוצה לחזור על דברים שאמרו אנשים יותר חכמים ממני ויותר ותיקים בעניין התקציבים. אני רק אומר שאם הבעיה בממדיה הקטנים בבית ג'אן, לא טופלה, היא עשויה להכפיל ולהשליש את עצמה.

מבחינת הפעילות אנחנו פועלים במסגרת בתי הספר לפי הגילאים הרלוונטיים וגם פונים להורים ובמישור הקהילתי הכללי.

אני רוצה לחלוק על מה שאמר מפקד המשטרה. נכון שעושים הסברה אבל אין בהסברה די בכדי למגר את התופעה הזאת של סמים ואלכוהול. יש צורך בשילוב זרועות ובפעילות משותפת עם המשטרה. אני לא מתכוון לתלמידים עצמם אלא למבוגרים יותר שלוקחים שתייה וסמים בקרב בני נוער.

בנוסף, צריך להגדיל את השותפות עם מערכת החינוך. אנחנו בבית ג'אן קיבלנו ציונים מאוד גבוהים בנושא של בגרויות אבל אני לא רוצה שהציונים האלה יורידו לשוליים את הנושא של התרבות והחינוך כי האפקט עשוי להיות שולי ובלתי רצוי. אנחנו רוצים שיהיה איזון עם מערכות החינוך וגם עם מערכות הרווחה וגם עם שאר ה ארגונים בכפר. תודה רבה על ההזמנה, אדוני, חבר הכנסת מוחמד ברכה, תודה לוווליד. יצא לי הכבוד להכיר כאן את מר יעקב נוי ונראה לי שיהיו לנו שיחות ארוכות בנושא של שילוב זרועות עם "עיר ללא אלימות", כדי לעבוד בצורה יותר אינטנסיבית. אנחנו מעוניינים שבית ג'אן תהיה נקייה לחלוטין מסמים, מאלכוהול ומנרגילה. אף אחד לא דיבר כאן על נרגילות, אבל זה כלי לשימוש בסמים. זה שלב ראשון בנושא של סמים.
היו"ר מוחמד ברכה
אני חושב שיש פה מקום להכניס הערה לרשות. לפני כשנה התבשרנו על-ידי הרשות שעומדים להוציא חומר הסברה בערבית. אני חושב ששנה זה זמן לא סביר על מנת ליישם את זה. אני רואה את זה בעין מאוד לא נוחה שמה שהובטח לוועדה מסביב לשולחן למעלה, שזה עדיין לא מתקיים.
ורדית ישראל
אני משפ"י, משרד החינוך.

אני באה ממחוז דרום. מחוז דרום כולל עבודה עם המגזר הבדואי. אני יודעת שגם הרשות למלחמה בסמים הכניסו הרבה מאוד מתאמים והעבודה שם היא מאוד חשובה.

ווליד, אתה דיברת על תת תרבות ועל עבודה בסיסית שצריך לעשות. אני רוצה להציג פה גם את המגזר הבדואי באותו הקשר. חשוב לי להגיד שצריך לא לשכוח את המגזר הבדואי שהוא ייחודי ושונה מהתרבות הערבית בצפון הארץ. הוא צריך דברים אחרים. הוא צריך דברים תואמים תרבות וחיבור למאפיינים שיש שם ויש שם הרבה עבודה.

בהקשר לשעות הפנאי, יש איזו חשיבה חדשה אותה ניסינו לקדם השנה והתחלנו בעיר באר-שבע. אנחנו חשבנו שההתייחסות שלנו לשתיית אלכוהול ושימוש בסמים בקרב בני הנוער היא בעיה חברתית, או שההתייחסות אליה צריכה להיות התייחסות חברתית. המבוגרים כאן יכולים מאוד להשפיע על התרבות של בני הנוער. אנחנו מאוד מאמינים בחיזוק של היכולת של המבוגרים לנהל שיח משמעותי עם הילדים. אנחנו חושבים שמעט מאוד מבוגרים פוגשים את הילדים ומנהלים אותם שיחה. אנחנו מאוד רוצים לעודד ולפתח בקרב מורים את המסוגלות הזאת. אני חושבת שאנחנו גם צריכים להביא לקדמת הבמה את ההורים.

סמינר "עמיתים" הוא סמינר שבו אנחנו מכשירים בני נוער להיות מנהיגי דעה שפוגשים את בני הנוער במקומות האלה ב-12 בצהריים ושהם חברים שלהם. אנחנו חושבים שיכולת ההשפעה של בן נוער על בן נוער, במקום הכי חברי ובמקום שאנחנו לא יודעים עליו, זאת השפעה שיש לה יכולת גדולה לאין ערוך מהשפעה של מבוגרים. השנה ניסינו לקחת את העמיתים האלה ולבדוק יחד איתם איך הם כקבוצה רוצים להביא את ההורים שלהם להיות בקדמת הבמה, להנכיח את עצמם, להיות אנשים שמדברים עם הנוער לאו דווקא בשיח אישי הורה ילד אלא ברמה חברתית. בעיניי, ערים שייקחו את זה לתשומת לבם – אי-אפשר להשאיר את זה רק לאנשי מקצוע. זה לא יכול להיות שיועצת ותלמיד יפתרו ביניהם את השיח הזה. אנחנו חייבים לראות איך כחברה אנחנו מביאים את ההורים לקדמת הבמה. צריך להנכיח את ההורים. בין היתר, הילדים הציעו רעיונות מדהימים. למשל, הם הציעו שתהיה פרסומת בטלוויזיה שמבקשת מההורים להיות בקדמת הבמה. הם הציעו מקום שיאפשר התייעצות טלפונית להורים בהקשר של שתיית אלכוהול. אמרתם שההורים לא יודעים מה קורה עם הילדים. אנחנו רוצים לספק להורים כלים בעיר כדי להיעזר בהם כדי להיות יותר נוכחים.
איתי בגנץ
אני מבאר שבע בכיתה ט'.

דיברתם הרבה על שעות הפנאי ואיך להעסיק את הילדים. אני בא משכונה שנחשבת שכונת פשע שבה משתמשים באלכוהול ובסמים. לא נכנסתי לזה לעומק אבל ראיתי את הילדים שמסתובבים בשכונה. זה לא רק בגלל השעמום אלא גם בגלל מה שקורה בבית. יכול להיות שאין מי שיפקח עליהם. אני, למשל, בן יחיד. אימא רוב הזמן בעבודה ואני לא בקשר עם אבא. אין באמת מי שיפקח עלי. אני יודע לא לעשות שטויות ומודע לזה. יש ילדים שבאמת רוצים להגשים את עצמם במוסיקה, בספורט אבל המצב הכלכלי בבית הוא הבעיה. אין להם באמת איך לשלם את זה ואיך להיכנס לכל הדברים האלה.
היו"ר מוחמד ברכה
ואם העירייה מספקת את הדברים האלה?
איתי בגנץ
כנראה שזה יפחית את האחוזים של שימוש בסמים ושתייה.
ורדית ישראל
זה צריך להיות נגיש למי שאין לו כסף.
היו"ר מוחמד ברכה
אמרת דברים חשובים, תודה.

לקראת סיום נשמע את פינו קבלו ונאמר כמה מילות סיכום.
איילת מליס-כהו
אני יו"ר עמותת "ישראל אומרת לא לסמים". אנחנו פועלים בחינוך למניעת שימוש בסמים ובאלכוהול ואנחנו פועלים בכל הארץ שנים רבות.
היו"ר מוחמד ברכה
מר שפרן לא תרצה לומר משהו?
אהוד שפרן
אני יחידת שטח ארצית ואין לי ממשק עם רשויות מקומיות אלא אם כן אנחנו צריכים משהו נקודתי. מעבר לזה, לצערי אני יותר נתקל בקורבנות.
איילת מליס-כהו
אני רוצה להודות לכבוד היו"ר ולכל הפועלים שפועלים שנים במאבק בנגע הסמים והאלכוהול. כמו שאמרתי, אנחנו פועלים לחינוך ולמניעה. אנחנו ארגון של מתנדבים שמתבסס על ידע של ארגון עולמי שנקרא "עולם ללא סמים". זה ארגון שפועל ב-170 מדינות והוא הוקם בשנות השמונים על-ידי אנשי ציבור, אנשים מכל הציבור, סינטולוגים. כבר בשנות השמונים הבינו שהבעיה של הסמים מתפשטת במהירות.

לפני שאני אדבר על נקודות האור שיש לנו, אני רוצה להעלות את רמת הנחיצות שלנו לפעול. היום בשוק הסמים בישראל יש לנו 80 טון חשיש, מריחואנה בשנה. יש לנו מסרים כפולים שמגיעים לנוער.
היו"ר מוחמד ברכה
מאיפה המספרים האלו?
איילת מליס-כהו
זה של הרשות למלחמה בסמים. 80 טון חשיש ומריחואנה בשוק בישראל.
היו"ר מוחמד ברכה
אני חושב שאין כלי מדידה.
איילת מליס-כהו
בזה אני מסכימה איתך.

הנוער היום מקבל מסרים כפולים. בהרצאות אנחנו שומעים שמריחואנה זה בריא. יש מריחואנה רפואית ואז הילדים חושבים שמריחואנה זה בריא. לך תתמודד עם הנתון הזה שמגיע אליהם.

בינואר מדינת קולורדו אישרה את השימוש בקנאביס באופן חופשי. יש להם חברת כנסת - באתר הכנסת של מדינת ישראל מתנוססים חוקים שרוצים להפוך את הקנאביס לסם חוקי. אלה המסרים שמגיעים אל הנוער ואיתם אנחנו צריכים להתמודד.

התכנית שלנו היא תכנית של מתנדבים ללא עלויות כך שכל רשות מקומית, משרד החינוך ותנועות הנוער, כולם יכולים לאמץ אותם. אני רוצה להדגיש עיר אחת שלקחה אחריות ולפני כמה שנים הם אימצו את התכנית הזאת בשתי ידיים. הם פשוט חטפו כל מה שהיינו מוכנים לתת להם. הם רצו את החוברות, את ההרצאות, הכשרות מרצים, טורנירים של כדורגל וכדומה. מדובר בעיר טמרה. ווליד בטוח שמע עליה. ווליד פגש אותנו גם בפעילויות בעוספיה. העיר הזאת הודיעה שהשימוש בסמים ירד ב-70% לפחות והגיע אלי מידע שהנושא של הסמים כבר לא מורגש בעיר לחלוטין. הפעילות האחרונה שלהם, שהם עשו ביוזמתם לפני שבועיים, היתה ללכת ולנקות פיסית את המקום שבו השתמשו בסמים ולסדר אותו. אני מבינה שיש נושאים של תקציבים אבל בנושא שלנו לא צריך תקציב. פשוט צריך את שיתוף הפעולה ולאמץ את החומרים. המחויבות של הרשות המקומית היא להעביר מסר חד משמעי. המסר של הרשות צריך להיות חד משמעי: סמים זה רע, אלכוהול זה רע. יש עיר אחת שעושה פסטיבל בירה. רשות מקומית לא יכולה לעשות פסטיבל בירה וכשאני נכנסת לפסטיבל המשטרה בודקת אם שתיתי אלכוהול או לא. מצד אחד עושים פסטיבל בירה ומצד שני אומרים למשטרה לעמוד על הכביש ושיתנו את כל הכוחות כדי למנוע נסיעה בשכרות.

ד"ר פיש פרסם לפני מספר שנים שישראל מובילה בשכרות של ילדים בני 11, מקום שני בעולם.
יוסי הראל פיש
ממש לא. אנחנו פרסמנו שגיל ההתנסות הראשון בקרב תלמידי כיתות ו' ירד ושאחוז הילדים שטען שלפחות פעם אחת בשבוע הוא שתה משקה אלכוהולי כלשהו, היה הנתון השני באירופה. אבל בשכרות תמיד היינו למטה. לא אמרתי לכם את הנתון רק נתתי את ההשוואה הבינלאומית. זה לא אומר שהמצב בארץ טוב, זה רק אומר שהמצב יותר גרוע במקומות אחרים. כן היתה בשלוש השנים האחרונות התחלה של ירידה והנתונים שאני מדבר עליהם אלה נתונים על תלמידי בתי ספר בלבד ולא על נוער מנותק וגם על כיתות ו', ח' ו-י' ולא על הגילאים היותר מבוגרים. רק כדי לשים דברים על דיוקם.
איילת מליס-כהו
חשוב לי להדגיש, בייחוד שנמצאים פה בני נוער ומועצת תנועות הנוער, שהפעילות שלנו היא עם הנוער עצמו. באמת הנוער לא כל-כך אוהב שמבוגר אומר לו מה לעשות. אנחנו מכשירים בני נוער מגיל 14 ומעלה, שהם יעבירו בעצמם את ההרצאות לחברים שלהם בבתי הספר. זה לא אנחנו. הם לומדים והופכים להיות מנהיגים כי פתאום הם מעבירים את הדברים. ילד שהפך להיות מרצה אמר לי: פעם ראשונה שאני יכול ללמד את המורה שלי משהו. באמת אתה מאפשר להם להיות במקום הזה שהם מלמדים את החברים שלהם.
היו"ר מוחמד ברכה
מר פיני קבלו נציג השלטון המקומי.
פיני קבלו
הדיון פה מאוד מעניין ומרתק. יישר כוח על רמת הדיון שהתנהל פה.

בשנים האחרונות ראשי רשויות מנסים למתג את עצמם ואין ספק שאף ראש רשות לא יכול למתג עיר כאשר יש לו נתונים של פשיעה, סמים ואלכוהול. לכן, כפי שנאמר קודם, יש ראשי רשויות שמקדישים לזה מאמץ מאוד גדול כי זה נושא שמעניין אותם ולכן גם מקימים את אותם שולחנות עגולים. כראש רשות קיימתי שולחן עגול עם נוער, עם הורים ועם כל גורמי האכיפה על-מנת למנוע. היתה איזו חלוקת עבודה שהתבצעה וכך ראשי רשויות פעלו. כמובן שיש הבדלים סוציואקונומיים בין רשות לרשות. ככל שאתה מגיע יותר למרכז, היכן שהרשויות יותר עצמאיות ויותר חזקות, אתה רואה שיש השקעה גדולה מאוד בנוער, השקעה במצלמות בגנים, כניסה להרבה מאוד פרויקטים. כשאתה מגיע לפריפריה זה יותר מתבסס על ארגונים, תרומות ולחפש כל מיני גורמים שיבואו ויסייעו בשעות הפנאי.

אני גם אביא אתכם לנתון שפרסם מבקר המדינה בנושא פעילות חברה ונוער בשעות הפנאי. 80% מהפעילות נעשית במימון של ההורים, 13% הרשויות המקומיות ו-3% המדינה.

בנושא של פעילות אחר-הצהריים המדינה פשוט יוצאת מהתמונה מלבד אותם בעלי תפקידים שדיברו עליהם, רווחה, חינוך ונוער. אבל אין תקציבים לתת בידם על-מנת לפעול ולקיים או לחזק את תנועות הנוער? נושא של תנועות נוער זה נושא הכי מדהים שקיים בכל עיר. הפעילות שמקיימים תנועות הנוער הם ילדים טובים. אבל האנשים שמשתמשים לא נמצאים באותן מסגרות. הם נמצאים במקומות חשוכים. צריך להאיר את המקומות האלה, לנסות לאתר אותם ולהביא אותם.

לכן יש ראשי רשויות שבאמת פועלים. הגברת שדיברה, נשמח מאוד להזמין אותך אלינו ולהפיץ את התכניות לראשי רשויות. יש די פרויקטים שהרשויות המקומיות נכנסות אליהם. "עיר ללא אלימות" היה מודל חלקי. עכשיו ראשי רשויות מתדפקים על הדלתות ורק מתקציבים של המשרד לביטחון פנים לא לכולם מגיע. לאט לאט אנחנו נכנסים למסגרות האלה. יש תכניות לילדים ונוער בסיכון של משרד הרווחה ומשרד החינוך שפועלים יחד עם הרשויות המקומיות. אנחנו מגייסים בנות שירות לאומי לעשות פעילות וגם גורמים נוספים.

בסך הכול, אני חושב שהרשויות רוצות יותר, אכפת להן. אני אומר למשרד החינוך ולמשרד האוצר שאי-אפשר להשאיר את הרשות להתמודד עם הבעיה של השעות אחרי בית הספר ולהגיד לרשות להתמודד עם הבעיה. כל הדברים קורים לאחר שעות בית הספר ולא בזמן הלימודים.

קיבלנו בהבנה את בקשתו של שר החינוך להאריך את חודשי הקיץ. אצלנו יש תרעומת גדולה מי יממן. עד היום יש את הוויכוח האם באמת הרשויות המקומיות ייכנסו לפרויקט של הארכה. יש כוח אדם, יש ניקיון, יש צוותים. עדיין לא ישבו עם ארגוני המורים ועם כל הארגונים האחרים כדי לסגור איתם את הדברים האלה. בממשלה יש הרבה סיסמאות שזורקים לפתחנו ואולי הם מצפים שהרשויות המקומיות יתמודדו. אני בא מעיר פיתוח ואני רואה את ההתמודדות הקשה. אני רואה את השנור, ראש עיר הולך ומחפש ארגונים ומחפש גופים שיבואו לסייע לו כי בתקציבים הנוכחיים זה לא אפשרי.

אנחנו נמשיך לפעול ונעשה ביחד עם השולחן הזה, כדי שהממשלה תבין שה-3% שהיא מתקצבת, זה לא די על-מנת להפעיל נוער אחרי שעות הלימודים.
היו"ר מוחמד ברכה
מר קבלו היה ראש עיריית בית שאן והוא עובד מרכז השלטון המקומי.

אני מציע לך לקחת את הפרוטוקול של הישיבה כדי לראות מה נאמר. אפילו לחבר איזה דף שיועבר לכל ראשי הרשויות, במגוון הדברים שהועלו סביב השולחן הזה.

אני מודה ומתוודה שהאנשים המכובדים שהגיעו לישיבה היום יש להם הרבה מה להגיד בכל מסכת העניינים שנוגעת לנושא של שימוש ואלכוהול וסמים. אנחנו כמובן היינו מוגבלים לנושא שלשמו התכנסנו והוא הנושא של הרשויות המקומיות ותרבות הפנאי. אנחנו בוועדה נשמח לקבל הצעות או הערות, גם בכתב ללא צורך בנוכחות בישיבה, על מנת להמשיך ולטפל בנושאים שעומדים על סדר היום.
כמה הערות
נאמר משהו על הקנאביס ועל חברת כנסת שמבקשת לעשות לגליזציה. אני הייתי אומר שהמושג הזה אינו קיים סביב השולחן הזה. אנחנו לא מכירים במושג של סמים קלים. כל סם הוא סם. אני יודע שזה יסבך אותי עם כמה אנשים מחוץ לאולם הזה אבל זה לא נורא.

גם בנושא איסור מכירת משקאות אחרי השעה 23:00 עמדנו בזה ואני חושב שזה הוכיח את עצמו, כל הנושא של חוק האלכוהול ומתן סמכויות למשטרה. על אף שזה הרגיז כמה צעירים אני חושב שזה נתן את אותותיו. אמנם הוא פתח לנו בעיה אחרת בתחום המסחר באינטרנט.

לגופו של עניין, אנחנו יכולים לדבר הרבה על כל ההיבטים של העניין הזה אבל יש נקודה שחזרה על עצמה אצל כמה מהנוכחים והיא נוער שמדבר עם נוער. אני חושב שזה דבר מאוד חשוב, בהתבסס על דיווחים מישיבות קודמות במשך השנים האחרונות. נוער שמדבר עם נוער זה חבר שמדבר עם חבר. מבוגר יש בזה סוג של פטרוניות מסוימת. זה לא שאני מבטל את מה שעושים אבל אני חושב שחשוב לייצר את האינטראקציה הזאת בקרב בני הנוער על-מנת להילחם בתופעות השליליות.

אני מקווה שמרכז השלטון המקומי ייקח לתשומת לבו את הדברים שנאמרים ואת הצורך במלחמה בבעיה הזאת. גם ללא ההיבט האלקטורלי של גיל 17, בסופו של דבר גם מי שלא מגיע לגיל 17 יגיע באחד הימים. אנחנו רוצים שהוא יגיע כשהוא איתן ועומד על שתי רגליו ויוכל לתרום לחברה ולמשפחה ולכל האנשים מסביבו.

אחד הדברים שעלו, אני חושב שיש מקום לעמוד עליו, הוא הנושא עליו דיבר ד"ר ווליד חדאד. לפעמים מייצרים את הבסיס של התקציב על-פי מספר התושבים. אני חושב שהגיע הזמן שייעשה מיפוי באמצעות גופים מוסמכים, אם זה על-ידי משרד הרווחה, הרשות. צריך לעשות מיפוי של הבעיה ולקבוע את התקציבים לפי המיפוי הזה. יש ישובים מבוססים שהתופעה הזאת כמעט אינה קיימת, או שכונות מבוססות שהתופעה הזאת היא מינימאלית. בגלל שיש 1,000 תושבים כאלה אתה תיתן להם. יכול להיות שיש מקום שיש בו 500 אנשים ויש בו יותר בעיות. דיברו כאן על חדרה, אני חושב שזה אומר הרבה בכל מה שקשור בטיפול בנושא הזה.

מר קבלו, אני יודע שיש ראשי רשויות שחושבים שזה לא משתלם פוליטית לעסוק בסמים ובמשתמשים בסמים בפוליטיקה הפנימית. אז לפעמים קמה מלחמה עולם כשרוצים לעשות מרכז שיקום. אני יכול להבין זאת בצורה כזאת או אחרת, אבל אני גם יכול להבין שהרשות המקומית צריכה לתת פתרונות תעסוקה אפילו זמנית והתנדבותית לאלה שיצאו ממעגל הסמים. למרבה הצער, חלק גדול מהחברה ומהרשויות המקומיות לא עומדים באתגר הזה. אדם שכבר עשה את המאמץ ויצא. הוא רוצה לנהל חיים נורמטיביים ואז הוא נתקל בקירות אטומים. זה תפקיד גם של משרדי הממשלה השונים אבל גם של הרשות המקומית.

אני לא אחזור על כל הדברים שנאמרו כאן. עצם ההתכנסות הזאת היא חשובה. אלה אנשים שפועלים בשטח, אנשים ממשרדי הממשלה השונים וגם התלמידים הנכבדים שהגיעו והעשירו את הדיון. אני מקווה שמהדיון הזה תצא תועלת ושיתוף פעולה בין כל הגורמים, בעיקר בנושא של הרשויות המקומיות על-מנת שיפעלו יחד למגר את התופעות של שימוש בסמים ושתייה לשכרה.

תודה רבה לכם ויום נעים. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45.

קוד המקור של הנתונים