PAGE
2
הוועדה לזכויות הילד
16/02/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 52>
מישיבת הוועדה לזכויות הילד
יום ראשון, ט"ז באדר א התשע"ד (16 בפברואר 2014), שעה 11:30

<סיור במעבדות מכון התקנים העוסקות בבטיחות ובריאות ילדים>

חברי הוועדה: >
אורלי לוי אבקסיס – היו"ר

>
תמר ברמן - טקסולוגית ראשית, משרד הבריאות

שי רייכר - יועץ מדעי לראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

רפאל קרמונה - מנכ"ל שיווק ופרויקטים, מכון התקנים הישראלי

רן כהן - יו"ר מכון התקנים הישראלי

לימור ארגמן - אגף התקינה, מכון התקנים הישראלי

אריאל למפל - ראש מטה, מכון התקנים הישראלי

ורד אורן - דוברת, מכון התקנים הישראלי

דני גולדשטיין - מנכ"ל, מכון התקנים הישראלי

דליה ירום - ראש המעבדה לכימיה, טקסטיל ומזון, מכון התקנים

מרים הר לב - ראש ענף טקסטיל, מכון התקנים הישראלי

אביהו לוי - ראש ענף רהיטי ילדים, מכון התקנים הישראלי

יואל - בודק קרינה

יורי - בודק קרינה

יעקב וכטל - משנה למנכ"ל ומנהל אגף תעשייה, מת"י

מאיר קלוגהפט - יו"ר ענף הצעצועים, לשכת המסחר

אבטל אפל פנקס - מנהלת תחום מדיניות, בטרם

אילת גלעד - בטרם

רחל סעדה

ס.ל., חבר המתרגמים
<סיור במעבדות מכון התקנים העוסקות בבטיחות ובריאות ילדים>

אנחנו במקום לא שגרתי של הוועדה לזכויות הילד, אבל היום אנחנו נמצאים במכון התקנים, כמו שאתם שמים לב, ובאנו להתרשם, צוות הוועדה ואנוכי, בכל מה שנוגע לבטיחות ילדינו. זה מקבל משנה תוקף בעיקר מאחר שאנחנו קרבים מאוד לחג פורים ולצערנו הרב כמעט שלא קורה שאנחנו עוברים את החג הזה בלי להתבשר על תאונות שבהן ילדים נפצעים, נפגעים, ולא מעט מהפעמים זה בעקבות כך שהשוק הוא די פרוץ. תחפושות שלא עוברות, לא את מכון התקנים ובוודאי לא ביקורות אחרות מגיעות לשוק, הורים די תמימים שבוחרים לילדים שלהם תחפושת לא לוקחים בחשבון, או אין להם לפעמים את הכלים כדי לקבל את ההחלטות הנכונות, מה מסוכן, או מה יכול להוות פגיעה בילדים ובשל כך אנחנו גם עדים לתאונות שבהן נפצעים ונפגעים ילדים.
אנחנו ננסה לראות היום מה קורה בכלל בשוק הילדים מבחינת התקינה ולנסות לקבל כמה נקודות שבהן נוכל להבטיח, כי מכון התקנים אולי נותן את האישורים, או לא נותן את האישורים, אבל נושא האכיפה כמובן הוא בידיים של משרד הכלכלה, הממונה על התקינה, ואם צריך לנער שם קצת אנשים, אז אנחנו יודעים לעשות גם את זה, או לפחות לקבל תשובות ועכשיו אני מעבירה כמובן את המושכות אליך, רן, חברי הטוב.

אוקיי. אז אני באמת חייב לומר שזה עונג כפול ומכופל בשבילנו לארח אתכם פה, אבל אני מודה שבאופן אישי גם כיושב ראש לשעבר של הוועדה הזאת וגם הקשר האישי, אם מותר לגלות ברבים, שלי עם חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, שאני מאוד מאוד מעריך אותה ומאוד אוהב את הפעילות שלה בכנסת, אני חושב שנפתח באמת בכמה משפטים ולאחר מכן נעשה לכם את המצגת של הדברים שאנחנו רוצים להציג בפני הוועדה.

אני יכול לומר בהכללה שזה עיתוי מאוד מאוד טוב שאתם כאן, והסיבה היא מאוד פשוטה. בהכללה, אני משמש כיושב ראש המכון כשנתיים וחצי, עוד שבועיים, משהו כה, בהתנדבות דרך אגב, והמכון רואה לעצמו באמת שליחות מאוד ממוקדת בשלושה תחומים, אחד זה בריאות, וכשמדובר על בריאות, זה בריאות ילדים, אז על אחת כמה וכמה, השני זה בטיחות, וגם כאן שוב בטיחות ילדים היא בראש מעיינינו והשלישי זה איכות הסביבה ומשאבי הטבע של מדינת ישראל. אלה בעצם שלושת התחומים בהכללה שהמכון עוסק בהם.

באמת אני יכול לומר שבבת עינינו, אם מותר לומר את זה במונח אימהי כמעט, יהודי אימהי, זה ילדים בכל הקשור לצעצועים, לביגוד, למשחקים, למתקנים, לכל הדברים שנוגעים לחיי ילדים ואתם תקבלו פה את הפרטים בהמשך הישיבה והסיור הזה. אני מאחל הצלחה לעניין.

למה לדעתי העיתוי הזה הוא מאוד מאוד טוב? כי קיימת באמת היום בישראל מתקפה מאוד מאוד אגרסיבית של אנשים שבעצם העניין הגלוי שלהם הוא להרוויח ולא מעניין אותם אם להרוויח גם על חשבון סיכונים, בדברים שאנחנו רואים בהם סכנה מאוד מאוד גדולה, ואסור, מה לעשות, לוותר בדברים האלה, גם אם המשק יעבוד כמשק חופשי וזה. בישיבה האחרונה בוועדת הכלכלה אני אמרתי שהאשליה של שוק חופשי בעולם היא העמדת פנים במידה רבה מאוד וסיפרתי להם שכשהייתי שר התעשייה והמסחר בדיוק אל-על עמדה לרכוש ארבעה מטוסים גדולים ואני בכלל לא הייתי אפילו בוועדת השרים שאמורה לדון בעניין, אני לא בטוח שאפילו הייתה כזאת, אל-על היו צריכים לקנות. שגריר ארצות הברית וארבעה-חמישה שגרירי מדינות אירופה לא בחלו בשום אמצעי ובשום נימוק וגם ברמזים מאוד מאוד עבים, 'מה, אתם חושבים שאתם תקראו לנו רק כשאתם צריכים אותנו? עכשיו אתם יכולים לקנות? מה פתאום אתם תיקנו איירבוס? אנחנו האמריקאים עומדים לימינכם כל הזמן, אתם תיקחו בואינג'. זה אומר שגריר, לא הנספח של בואינג בישראל. ואותו דבר אומרים לי ארבעה שגרירי אירופה, 'תגיד, מה, אתם צריכים להיכנע לאמריקאים? יש לכם פה מטוס מצוין, הרבה יותר זול, הרבה יותר זה, תפתחו שוק, תגוונו, כבר יש לכם בואינג'. ואני אומר להם, 'רבותיי, אני בכלל לא קובע בזה', הם אומרים לי 'עזוב, אנחנו מכירים אתכם'. שלא יהיו אי הבנות, השוק נראה כאילו הוא משוכלל, מה שלמדנו בכלכלה כולנו, הוא נראה חופשי, הוא לא חופשי, מדינות מגנות על אזרחיהן ועל התוצרים שלהם.

בתוך התווך הזה נמצאת גם המערכת השלטונית בישראל וגם היא נמצאת בלחצים מאוד גדולים. היום את יודעת הרי שאפילו יש לנו תביעה נגד איזה יבואן קטן שהשמיץ את המכון וגם אותי באופן אישי אפילו, ואנחנו משתדלים לעשות הכול באמת, גם יבואנים קטנים, גם יבואנים גדולים. העניין בשבילנו הוא לא מי הוא יבואן, איזה יבואן הוא, מבחינתנו זה מה מגיע לילדי ישראל לשחק בהם וללבוש אותם.

צריך לומר שאנחנו הצלחנו להחריג את כל נושא התקינה לגבי ילדים מתוך אותה רפורמה שניסתה לעבור בחוק התקציב האחרון ונחלנו שם הצלחה. מה שאומר שעוד מעט יבוא אלינו החוק לגבי בטיחות מתקנים וצעצועים לילדים, בנפרד, עם ההחרגה כמובן, ויגיע לוועדה שלנו, כך סוכם עם משרד הכלכלה, ואנחנו נעשה כל שבידינו כדי להבטיח את ביטחונם של הילדים. ופה הצלחנו, למרות כל כוחות השוק והאינטרסים.

טוב, את יודעת, חברת הכנסת אורלי לוי, שאני מעריך מאוד את כוחה של הוועדה הזאת, של הכנסת בכלל, ואם מותר לי, ודני, אני חושב שהוא אפילו יאשר את זה וגם לא יכעס, מאז שאני בכל זאת במכון יש איזה חיבור יותר טבעי אולי גם לכנסת ולעבודת הכנסת בכלל ואני משתדל לעשות את זה. השארתי שם 25 שנים אז אני שמח - - -

אתה מכיר את המערכת.

זהו. מנכ"ל המכון, דני גולדשטיין, המשנה למנכ"ל יעקב וכטל, עוזר המנכ"ל אריאל, את ורד אורן את מכירה ולימור מאגף התקינה ו - - -

ומאיר קלוגהפט הוא נציג היבואנים בלשכות המסחר.

תהיה לנו הרבה עבודה משותפת, אני משערת.

יש לנו יום עמוס מאוד, אני רוצה להגיד לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס שאנחנו שמחים לארח אתכם. מה שניסינו לעשות כאן זה גם על פי המתווה שאתם אמרתם, להסתכל על טווח קצר וארוך, להסתכל על פורים הקרוב מצד אחד ולהראות לכם מה אנחנו עושים וקצת להראות לכם איך אנחנו פועלים במעבדות וזה הסיור, ולדבר איתכם בכלל על החזון קדימה, של כל נושא ההגנה על הדור הבא של מדינת ישראל. הדור הזה, אחת הבעיות שלו זה שהוא לא יודע לדבר. זה הדור ששם את מבטחו בנו ובצוות פה ואין לו דרך להביע מחאה או משהו כזה, הוא תלוי או בהורים או בעצמו, או במה שקורה ואנחנו מציגים פה כמה נקודות, מנקודת התקינה ומה שהיא עשתה ועוד יותר את מה שהיא לא עושה כרגע, כי היוזמה נרדמה מאחורה וכיום יש איזה מעין תפיסה שלא צריך לעשות יותר תקנים במדינת ישראל. זה מעין תפיסה כזאת מוזרה, אז אני חושב שזה חשוב שאנחנו מסתכלים על זה קדימה ונגבש כיוון לאיפה - - -

כשכל העולם, אגב, כן עושה תקינות.

ההיפך, הוא מחמיר בתקינות כדי להגן על בסיס נתונים ומידע. ודבר שני, נדבר על כל נושא המנגנון שלנו, איך אנחנו מבטיחים, לא באכיפה, אלא בקטע של המנגנונים, שלא ייכנסו מוצרים לא תקינים לישראל, על בסיס תקינה כמובן קיימת. ואחר כך נראה את המעבדות ונראה את כל העבודה הטובה שעושים פה, ואני מציע שניכנס, נעשה את זה כמה שיותר מהר, כדי להשיג כמה שיותר.

אנחנו נציג שישה שקפים מהירים על הנושא של מכון התקנים, הייעוד שלו והדרך שבה הוא עובד. אז קודם כל הייעוד של מכון התקנים הוא שמירה על בטיחותם, בריאותם ואיכות חייהם של אזרחי ישראל, גלובליזציה בסחר, סחר הוגן, שיפור כושר התחרות של הייצוא וקידום האיכות והשאיפה למצוינות במגזר העסקי והציבורי. אפשר כן לשלב בין בטיחות לבין גלובליזציה וסחר ותחרות. תמיד יש פה מאזניים לא ברורים שאומרים שהבטיחות באה על חשבון התחרות. שלילי גדול, כל העולם בנוי על המשולש הזה, או על המקבילית הזאת, שכן בטיחות וכן תחרות ואפשר לעשות את זה ואנחנו דואגים לתהליך הזה. כשעשינו עוד דבר אחד וזה גלובליזציה. אנחנו מביאים לפה מוצרים, צעצועים, שמיוצרים ומקובלים בכל העולם, כך שאנחנו משיגים שתי מטרות, בטיחות על פי תקנים בינלאומיים מוכרים ומתקדמים, ודבר שני אנחנו חושפים את הציבור בישראל, את הדור הבא, לכל האלטרנטיבות המתקדמות שמאפשרות להם התפתחות יותר מהירה ויותר טובה, שזה השמות בתחום בצעצועים וכל מה שנמצא במוצרי תינוקות.
איך אנחנו עושים את זה? אנחנו עושים את זה בשילוב של שלושה אלמנטים. אחד זה התקינה. אנחנו המעבדה הלאומית לתקינה בישראל, אנחנו מכינים את התקינה, מאמצים בעיקר תקינה בינלאומית וכך אנחנו דואגים לזה שהמדינה תהיה חלק מהעולם הגלובלי הגדול. דבר שני זה בדיקות המעבדה, כל מה שמוגדר כרשמי או כחובה עובר אצלנו בדיקות בטרם כניסתו לישראל, נקודה שנדבר עליה בהמשך, והדבר השלישי זה אישור מוצרים, מערכות ניהול, זה כל היכולת שלנו לפתח את מערכות הניהול של ארגונים, האיזו 9000 ודומיו, שזה איכות ניהול בתחום של בטיחות, הגנת סביבה ועוד ועוד. אז השילוב הזה זה מין מערכת הוליסטית שנותנת תמונה או מערכת מלאה לכל הארגונים.

ורובה בינלאומית, דרך אגב.

אני מסיים פה מהר, כי אנחנו רוצים להתקדם, להראות לך את תחום התקינה. רק קצת מה זה מכון התקנים. תאגיד סטטוטורי, הוא פועל מכוח חוק התקנים. יש לנו מעל מ-1,040 איש, קרוב ל-1,100 איש כבר היום, אנחנו פועלים בהיקף של 100 מיליון דולר. אנחנו לא מקבלים כמעט כלום מממשלת ישראל. הממשלה לפעמים מזמינה תקנים, בהיקף של סדר גודל של 15 עד 20 מיליון שקל.

אבל זה לא תקציב.

לא, הם מזמינים. בעיקר מה שעשתה הממשלה בתקופה האחרונה, זה הזמינה אצלנו את התרגום של התקינה הישראלית לתקינה בינלאומית. על זה עבדנו, את זה היא מימנה וכמעט יותר מזה היא לא מממנת.

אז בעצם עיקר התקציב בא ממה, מהיבואנים?

מהיבואנים, מהיצואנים, מהארגונים.

ומהמייצרים.

מהמייצרים, לא רק בתחום שנהוג לחשוב, התחום הרגולטורי שבו אנחנו מחויבים להגיע אלינו. אנחנו פחות מ-50%.

אחת הביקורות הגדולות ביותר, ותסלחו לי שאני עכשיו פה לוחצת, זה בעצם התהליך ואורכו. השאלה היא באמת למה לוקח כל כך הרבה זמן כדי לקבל תקינה, במה צריך לעמוד, איפה אפשר שכן לקצר את התהליך בלי שיבוא על חשבון הבטיחות, האם יש מקום גם להתייעלות פה?

אז אני אגלה לך משהו, אני הגעתי לפה לפני ארבע שנים, רן לפני שנתיים וחצי כמעט, אני הגעתי מהמגזר העסקי, ואנחנו עסוקים בהתייעלות. אני חושב שהביקורת שאת שומעת על המכון, לדעתי הרבה ממנה זה מההיסטוריה, אנחנו היום עשינו קפיצת מדרגה, אני לא יודע אם מאות אחוזים, אבל קרוב לאלפי אחוזים בין מה שהיינו פעם למה שאנחנו נמצאים היום, בין היכולת לדבר עם הלקוחות שלנו, בין הזמנים. אנחנו מכירים בתעודות בינלאומיות וכך מקצרים מאוד. יש לנו פה לקוח גדול, שזה תחום הצעצועים, שהיה נורא ואיום בעבר, ואנחנו עובדים איתם בעבודה משותפת לקצר זמנים. היום הם מקבלים תעודות בפחות משבועיים ימים, אנחנו רוצים להגיע לתשעה ימים ורוצים להגיע גם לחמישה ימים.

אז האורך של שנתיים זה משהו שנמצא - - -

הייתה פגישה ביום רביעי האחרון עם נציגי רוב היבואנים של הצעצועים והביקורת הייתה חיובית מאוד ביחס אפילו לחצי שנה קודם, שהיו הערות קשות מאוד. חל שיפור בתוך חצי שנה, משמעותי מאוד.

איזה כיף, אז יש לנו בשורות.

אלה בשורות טובות. את יודעת למה זה טוב? כי זה לא רק התלונה, כשזה שנתיים או יותר או אפילו חצי שנה, זה מביא לכל מי שנמצא בסביבה את המניע להתחיל לעקוף את המערכות, וכשזה fluently אז אנחנו תורמים גם ל - - -

זה זורם.

בדיוק, זה זורם, ואנחנו כבר לא שם טוטאלי. אני לא יודע אם יהיה לנו זמן היום, יעקב, אם יהיה לנו כמה דקות, אני רוצה להעביר אותך ולהראות לך איך אנחנו מדברים עם הלקוחות שלנו, גם בתקשורת וגם במחשבים. אנחנו היום paper less system, עובדים ישירות עם הלקוחות בריל טיים ונמצאים במקום שונה לגמרי.

אני שמחה לשמוע.

יש לנו שלושה סניפים, בתל אביב, ירושלים ובאר שבע, עכשיו גם ברופין, זה ארבעה, ועוד 18 אתרים ברחבי הארץ. יש לנו צוות מדהים של מהנדסים, תואר ראשון, תואר שני, תואר שלישי, מעל 60% הם מהנדסים והנדסאים. הכוח שלנו כאן זה האנשים, זה אנשי מקצוע, זה לא בירוקרטים, אלא אנשי מקצוע. ואת תתפלאי לראות היום, את תראי כמה חבר'ה צעירים יש. יותר חשוב, אנחנו משקיעים המון בידע וטכנולוגיה. מאז שאנחנו שנינו כאן עיצבנו את המכון ואנחנו משקיעים בסביבות 20 עד 30 מיליון שקל כל שנה בטכנולוגיה חדשה, מכספי העבודה שאנחנו עושים.

ממקורות המכון, בלי שום עזרה של הממשלה.

אנחנו לא סמוכים, לא על שולחן הממשלה, לא מבקשים טובות, מבקשים רק שאנחנו נוכל לשרת את הציבור כמו שצריך. יש לנו מעל 30,000 לקוחות, יש לנו מרכז הדרכה גדול מאוד, שמדריך מעל 5,000 לקוחות בשנה.

זהו. אני מציע ללכת ישר, כי הזמן קצר ואני לא רוצה לבלבל לכם יותר מדי, אז נתחיל עם התקינה.

עקרונות התקינה באגף התקינה. האגף מחולק לכל מגזרי המשק, מה נעשה בכל התחומים. מה שאנחנו בעצם עושים, אנחנו מרכזים את ה - - - כשהעבודה של חברי הוועדה זה עבודה בהתנדבות והעקרונות החשובים ביותר זה שקיפות והגעה לקונצנזוס בין כל בעלי העניין במשק. כמו שדני אמר, אנחנו מנסים היום, אני חושבת שכבר 90% מהתקינה הישראלית היא תקינה מאומצת, מבוססת על תקינה בינלאומית, אירופית, אמריקאית. תחום הבניין, שזה התחום שלי, הוא קצת יותר קשה, זה תחום שמסורתית הוא יותר קשה, אבל גם שם אנחנו עושים מאמצים להיות בקשר עם ארגוני תקינה בעולם ולנסות להגיע גם פה ל - - -

איך הם מקבלים את אישורי התקינה שלנו בעולם?

זה תחום המעבדות.

את מדברת על אישורי המעבדות שלנו? אנחנו חתומים היום בהסכמי הכרה הדדית עם חמש מעבדות עיקריות, גדולות.

אז מי שפה מקבל אישור, יש לו גם דרך קצרה מאוד לשווקים בחו"ל?

נכון מאוד, ולהיפך.

חמישה הסכמים כאלה זה בעצם מאות מעבדות, לכל אחת מהן יש המון - - -

כל מעבדה כזאת זה 30,000 עובדים, היא נמצאת ב-60-70 נקודות בעולם, עם 800 סניפים. זה כל אחת מחמש המעבדות שאני מדבר איתך עליהן.

התקנים הישראליים, כשהם מתפרסמים הם תקנים וולונטריים, יש שתי דרכים להפוך אותן לחוק, בתקן רשמי על ידי הממונה על התקינה, או חיוב בתקנות של משרדי הממשלה שמחליטים לחייב את התקן.

אלה התחומים שקיימים בהם תקנים ישראליים, באדום זה התקנים הלא רשמיים, הכחול זה התקנים הרשמיים. בתחום התחבורה יש לנו את התקנים של כיסא בטיחות לילד באוטו, התקני ריסון, אופניים, קסדות מגן. יש תקן ישראלי לרכב להסעת תלמידים, שכמו שאת רואה הוא לא תקן רשמי. במוסדות חינוך פיתחנו תקן חדש לבטיחות - - -

מה זאת אומרת לא תקן רשמי?

הוא לא מחייב. הוא תקן ישראלי וולונטרי.

במוסדות חינוך - - -

כן, מניעת הילכדות אצבעות.

וזה לא מחייב?

לא.

זה לא מחייב. כל האדומים האלה היום, לדעתי, לא נמצאים ב - - - לא שאני יודע.

תראי, יש לנו בארץ 3,600 תקנים בכלל, שמהם 550 רק הם תקנים רשמיים, כל השאר וולונטריים.

זאת אומרת מי שרוצה לבוא ללקוח עם אקסטרה בטיחות, אם הלקוח יודע על זה - - -

נכון.

בתחום הבית והסביבה יש תקן חדש שרק עכשיו פורסם, דירוג בית בטוח לילדים. הכנו אותו ביוזמת בטרם. יש תקינה ללונה פארקים, מתקני משחקים, מתקנים מתנפחים, תקן לקירות טיפוס. בתחום החשמל יש בתקן לשקעים ותקעים המלצות בתחום בטיחות לילדים. זה תקן חדש שהוא לאו דווקא לילדים, הוא מדבר גם על נוער וילדים, מתקנים לפעילות גופנית באתרים ללא השגחה, שנמצאים בפארקים.

מתקני ספורט, שזה יותר המועצות המקומיות והאזוריות. הם לא מבקשים את ה - - - ? בגלל זה אחר כך סל נופל תלמיד ככה באמצע - - -

לא, זה לא הסלים.

זה לא הסלים, זה מתקני הספורט, זה מתקני הכושר.

אבל זה על אותו רעיון.

זה לרוב קטיעה של אצבעות, זה גם תקן שבטרם קידם, לאור זה שראינו שאיך שהם נכנסו לארץ, כבר היו שישה מקרים של ילדים שנקטעו להם אצבעות מהמתקנים הללו. זה תקן, אגב, יחסית חדש שעכשיו אושר. אנחנו ככה מאוד גאים בו, על העבודה שעשינו עם מכון התקנים.

אבל הוא לא מחייב.

הוא עדיין לא מחייב ואנחנו הגשנו בקשה שכן.

פה אני יכול להגיד, אני חושב שאחת הנקודות מכאן זה לסמן דברים שאנחנו חושבים שצריך לקדם אותם ולהניע אותם, כי אם לא זה יירדם. היום הכיוון הוא בכלל - - -

שלא יהיו תקנים.

כן.

בתחום מוצרי הצריכה יש יותר תקנים שהם רשמיים, זה כל סדרת התקנים לצעצועים, ריהוט לתינוקות, מיטות לתינוקות, לולים, עגלולים, יחידות החתלה, כל התחום הזה, עגלות, מזרנים, בקבוקים, מוצצים. יש תקן של אריזות קשות פתיחה לילדים, זה כל בקבוקי התרופות, זה גם לא תקן רשמי ולא מחייב. תקן לדליקות של בגדי שינה לילדים, שזה היבטי בטיחות ממש, זה ההיבט היחיד בו, גם לא מחייב. חיתולים, החד פעמיים, הם תקן מחייב. יש תקן לדרישות מיקרוביולוגיות למזון לתינוקות, זה גם לא מחייב.

משרד הבריאות לא עושה את זה?

עד כמה שאנחנו יודעים לא.

מזון לתינוקות תקן לא מחייב?

התקן לא מחייב.

אחר כך למה יש את רמדיה.

לא, זה לא מדבר על ההרכב, זה מדבר על בדיקות חיידקים.

בסדר, אנחנו לא מדברים אחד לאחד על רמדיה. אם פתחנו את הקטע של רמדיה, פה זו בעיה אחרת. חס וחלילה, אחרי שילדים ישלמו בזה ב - - -

זה מזון, זה נכנס לגוף.

דליקות בגדי שינה לילדים, גם לא.

בארצות הברית זה מחייב, בארץ לא. יש פה הרבה דברים שהם - - -

אם אנחנו יכולים לחזור שנייה אחת לנושא של ביגוד לילדים. אני לפחות כאמא לילדים קטנים, אז אנחנו מדברים על 100% כותנה או לא, נכון? שזה בשורה התחתונה, אתה יכול למנוע את ה - - -

לא, יש חומר מעכב בעירה שצריך להכניס בפיג'מות לילדים.

כמו שיש במזרנים.

בדיוק, כמו במזרנים. במהלך הייצור. זה לא בדיוק כמו במזרן, אבל במהלך הייצור יש - - -

כמו בתחפושות, כל תחפושת חייבת להיות עם חומר מעכב בעירה.

זה כמו שעכשיו, יש דילמה אם להכניס את זה למזרנים, כן או לא, כי ישראל הולכת בכיוון קצת הפוך לעולם, כשכולם מוציאים אנחנו רוצים להכניס.

כולם מוציאים את מה?

חומרים מעכבי בעירה היום הם פחות ופחות נפוצים בעולם, ויש לנו על זה דיון בוועדה שעוסקת ספציפית בנושא הזה. אנחנו, כמשרד הבריאות, הוצאנו סקירה מאוד רחבה על זה שמעכבי בעירה זה לאו דווקא דבר בריא.

אתה משרד הבריאות?

כן.

מה קורה עם האוכל של התינוקות?

יש את שירות המזון הארצי שעושים בדיקות, גם מדגמיות, בכל התחום של מזון לתינוקות ו - - -

מיקרוביולוגיות, נגד חיידקים וכדומה?

עושים.

אז אנחנו יכולים להיות רגועים בקטע הזה?

עושים. עושים סקירות, גם סקרים תקופתיים לגבי חומרים מזהמים שונים, הכול מפוקח בשירות המזון.

זאת אומרת הבדיקות הן ב - - -?

לא, הם עושים מדגמי. אני לא יודע בדיוק, כי אני לא ספציפית עושה את הדגימות האלה.

כשאתה אומר שאפשר להיות רגוע, זו הצהרה חזקה.

זה רגוע בעירבון מוגבל מאוד.

בודקים לפי התקן הישראלי את זה?

אני חושב שכן.

אנחנו נבדוק את זה, נבקש תשובה ממשרד הבריאות בנושא הזה.

אגב, דליקוּת, אני רוצה להגיד לכם משהו. זה לא, עוד הפעם, אנחנו חוזרים למשוואה שדליקות זה מעכב בעירה, זה לא חייב להיות. זה יכול להיעשות מחומר שהוא לא מעכב בעירה, זאת אומרת שהוא לא צריך להיות מעכב בעירה, אלא חומר חדשני שהוא - - - אבל זה לא עומד אחד מול השני.

אנחנו מקדמים גם נושא שברור שמשרד הבריאות, אין לו שום אינטרס חלילה שאנשים ייפגעו על מזרנים, או מבגדים, אבל כן יש דרכים חלופיות שאנחנו בהחלט דוחפים אותן, ולא מעכבי בעירה, כפי שמשתמע.

בדיוק. לכן הבעיה היא לא מעכבי בעירה, הבעיה זה פשוט שזה לא יבער. בזה אין ויכוח.

תחומים שאנחנו היום מכינים תקנים למניעת שכיחת ילדים - - -

שזה בעקבות הוועדה שלנו, נכון? זה בעקבות החוק שעבר כבר את הקריאה הראשונה, לקראת קריאה שנייה ושלישית. קצת קשה לנו מול המשרדים, איך אנחנו מגיעים לקונצנזוס, אז זה מאוד יעזור לנו אם תתקדמו עם זה.

זה מעוכב כרגע בחקיקה?

העברנו קריאה ראשונה לגבי הנושא של מניעת שכחת ילדים ברכבים, כי לא מעט ילדים נשכחו ברכבי הסעות או ברכבים הפרטיים של ההורים שלהם. אנחנו מנסים לסגור את זה בכמה ערוצים, אחד גם שחובת היידוע על ילד שלא מגיע למוסד חינוכי ואז אתה יכול לאתר בשעות הראשונות, שזה באמת קריטי מאוד להצלת הילד, אם הוא נשכח באוטו, אבל מצד שני איך לחייב למשל את רכבי ההסעות למיניהם להתקין איזה שהוא התקן מסוים - - -

מערכת מזעיקה.

זה כבר קיים, דרך אגב.

שוב פעם, בהתנדבות, לא בחובה, וגם אותו התקן שהיום אושר לשימוש, זה אותו אחד שצריך לעבור הנהג לסוף הרכב, ללחוץ על הכפתור שם ולחזור, או שהוא לא יכול להוציא את ה - - -

סוויץ'.

הבעיה היחידה היא שיש פה התנגשות עם משרד התחבורה, שאומר שאם אנחנו מכניסים איזה שהיא מערכת שהיא מתערבת במנגנון החשמלי הפנימי של מערכת ההצתה או משהו כזה, אז הם נורא נגד.

לא, זה כבר סודר גם עם ד"ר שי סופר, שהוא המדען הראשי של משרד התחבורה.

כן, אז פנינו אליהם להגיע לאיזה שהוא דין ודברים, כדי שנוכל לזרז את זה. אז אני שמחה לשמוע שזה מתקדם.

כן, בזה התקדמנו מאוד. הרעיון הוא לגמור את התקן לרכבים פרטיים.

כן, שנוכל גם להמליץ.

בדיוק, שזה מתוכנן עד יולי.

הבעיה שביום חמישי הייתה הצבעה על זה בוועדה הטכנית ולא ברור שזה יעבור. אנחנו באנו לקרוא לזה שצריך, חוץ מרכבי הסעה, גם לרכבים פרטיים. באנו, אמרנו את דברינו ויצאנו, הוציאו אותנו להצבעות, הבנתי שיצא ארבע-ארבע ועכשיו לא ברור אם התקן יוכן או לא.

הוא יוכן. אנחנו נטפל בזה.

מה זה, הצבעה איפה? פה, בתוך מכון התקנים?

כן, הייתה ועדה - - -

אז זה מאוד חשוב לנו. זה גם על שולחן הוועדה ואנחנו - - -

מאוד חשוב.

דווקא גם נציג הצרכנים היה נגד והסיבה היא נורא מוזרה, הוא טוען, ממה שקיבלתי דיווח, שזה כאילו מוריד את האחריות מההורים, ואני חושב שזה כלי עזר להורים.

אני רוצה להגיד לך, כמעט לכל דבר שאנחנו מנסים להעביר בנוגע לילדים אומרים לנו, 'רגע, ואיפה האחריות ההורית?' אנחנו מדברים על רשתות ביטחון בנוסף לאחריות ההורית. אלה הילדים של כולנו, אלה ילדי החברה, זה הדור הבא שלנו, ואם ככה, אז בואו נעזוב את הכול לעניין, אנחנו לא צריכים להגיד 'ילד עד גיל 9 לא חוצה כביש לבד', אחריות הורית, שההורים יחליטו מה יעשו איתו. לא, אנחנו מכתיבים איזה שהן אמות מידה מסוימות ואנחנו מצפים וגם ההורים - - -

חייבת להיות נורמה חברתית, בוודאי.

ואנחנו ניצור את כל רשתות הביטחון, למקרים שיהיו הורים שלא יידעו איך לעשות את הדברים נכונה.

חד וחלק.

בכל מקרה היום כבר המוצרים על המדף והורים סומכים עליהם. עכשיו אנחנו רוצים להבטיח שכשהם סומכים על המוצר, הוא אכן יעמוד באיזה שהוא סטנדרט של איכות. כי בכל מקרה המוצרים קיימים, בואו נבטיח שהם עומדים בסטנדרט של איכות.

ואז נדע על מה אנחנו ממליצים.

תקן נוסף זה קורקינט חשמליים, זה נמצא גם בהכנה. אם הזכרת את הסל, אז קיים פער מאוד גדול בין התקינה בעולם לתקינה בישראל. אנחנו הגשנו למשרד התרבות והספורט הצעה למאה נושאים בערך - - -

זה תרבות, הספורט והחינוך. בעקבות המקרה המצער, שנהרג ילד פה ברמת אביב, שנפל עליו מתקן כדורסל - - -

אז על תחזוקה שוטפת?

זה גם על התחזוק וגם על התחזוקה.

היה גם על התקינה. היינו צריכים ללכת מהתחלה על הכול.

כן, אבל אנחנו צריכים לקחת בחשבון שחלק מאותם מתקנים כבר נמצאים שם מימים ימימה.

מחליפים אותם.

מחליפים. עם האסון עצרו את כל מגרשי הספורט האלה בתל אביב, קרוב למאה, ואנחנו נכנסנו לתמונה, גם את התקינה, גם את הבדיקות והכול, וכל המגרשים היום פתוחים ומותקנים.

לאט לאט, עוד לא. בתל אביב, אבל לא בכל ה - - -

אני מדבר על תל אביב.

אנחנו לא במדינת תל אביב. אני גרה בצפון, אני רוצה לדעת שכשהילד שלי משחק הוא בטוח.

לא בטוח.

כי זה לא מחייב?

כי אם הרשות לא פונה לעשות את זה, אז זה - - -

זו החלטה של יושב ראש רשות. אבל אנחנו פנינו בהצעה טובה מאוד, או ברעיון טוב, למשרד הספורט ומשרד החינוך, רצו לעשות מה שנקרא הסדרה של כל הנושא הזה, בדומה למגרשי משחקים. התחילו את התהליך הזה, אנחנו בנינו את כל התקינה מסביב ואת המנגנון גם, איך לעשות את הפיקוח, באותו רעיון של מגרשי משחקים. הם נתקעו שם עם תקציבים ועם לא יודעים מה לעשות, כן יודעים מה לעשות. כרגע זה מעוכב, אנחנו ניסינו יחד עם אריאל לנסות לחלץ את זה, אבל זה כרגע שם נמצא על - - -

זו סאגה ארוכה, כי זה התחיל כבר לפני עשור, היינו אז מול מפעל הפיס, מול שר החינוך, עוד פעם מפעל הפיס, עכשיו זה משרד התרבות.

תעבירו לנו את זה מסודר, נראה מה יש ביכולתנו אולי ל - - -

ההסדרה תכלול גם את התחזוקה. בתקנים יש גם פרק של תחזוקה.

נכון. זה גם אישור מתקן וגם התחזוקה שלו לאורך זמן. אז אנחנו נמצאים שם בתהליך הזה.

נעבור לנושא הבא.

אני המשנה למנכ"ל, אבל אחראי גם על מעבדות הבדיקה במכון התקנים. הבדיקות שאנחנו מבצעים במוצרים מיובאים הן מחוללות מסביבנו קצת רעש, כמו שאת יודעת, דיברנו על זה קצת קודם.

המסגרת החוקית כאן, כמה מילים על המסגרת החוקית. כמו שנאמר קודם, למעשה מה שמגדיר את התקן כמחייב זה הגדרתו כתקן רשמי. יש עוד ערוץ נוסף, שהוא הזכרת התקן בחקיקה, בתקנה או בחוק, אבל הערוץ המסודר והערוץ שמתוכו אנחנו פועלים זה כאשר התקן מוכרז כרשמי. כאשר הוא מוכרז כרשמי התקן מחייב ואסור לייצר מוצר כזה, למכור אותו, לעשות בו שימוש, אם הוא לא עומד בדרישות התקן. כאשר מדובר במוצרים מיובאים, אז בתוך צו יבוא חופשי יש דרישה של אישור מכון תקנים להוכחת עמידה בדרישות התקן ורק בהינתן האישור הזה מותר ליבואן למכור את המוצרים שלו.

כמו שראית קודם, זה מה שסיפרתי לך עד עכשיו וזה למעשה מגדיר את מעמד התקן וכאשר שר הכלכלה מכריז על תקן כתקן רשמי אז נדרשת בדיקת מכון התקנים ביבוא, כאשר בייצור המקומי המדינה צריכה לפקח ולאכוף. אנחנו זרוע ביצוע שאליה מביעים את המוצר לבדיקה.
הערוץ הזה די פרוץ, אם את שואלת אותי. נושא האכיפה הוא נושא שצריך לקבל תגבור רציני מאוד. גם אם מדובר אחרי יבוא וגם אם מדובר על ייצור מקומי.

אז מה שקורה היום בעצם דווקא בנושא של היבוא אנחנו צריכים להיות רגועים, כי הוא - - - ?

ביבוא אנחנו צריכים להיות רגועים, אם כי עדיין יש - - -

הייצור המקומי הוא יותר בעייתי?

לא אמרתי שהוא יותר בעייתי - - -

כי מה שמגיע ארצה עובר בעצם בדיקות של מכונים מסוימים בעולם, חלקם מוכרים או פחות.

מה שמגיע ארצה עובר למעשה את האישור שלנו, גם אם הוא מסתמך על בדיקה שנעשתה בחו"ל, נדבר על זה תוך כדי הסיור, אני לא רוצה לבזבז את הזמן עכשיו. אנחנו מכירים בבדיקות שנעשו בחו"ל תחת הסכמים, זה הסדרה שמאפשרת לנו באמת לדעת שמה שהגיע ונבדק, שזה נבדק כמו שצריך, או בבדיקה שלנו. כאשר מדובר בייצור מקומי המדינה אמרה שיש לה את היכולת לאכוף את זה וגם איזה שהם כלים כלפי היצרן אם הוא לא ייצר כמו שצריך ולכן זה לא מחויב בבדיקה של סדרות יצוא, למעט קבוצה מסוימת של מוצרים שיש עליהם תו תקן חובה. זה כ-40 תקנים שיש עליהם תו תקן חובה מכל מגוון המוצרים.

זה הרוב.

ואז אנחנו כן מפקחים.

ראית את השקף הזה, אני לא אחזור עליו. כאן יש רשימה, למעשה כל מה שצבוע בכחול ביבוא, אנחנו מפקחים עליו. אפשר להגיד. אלא אם כן עוקפים אותנו.

טיפ-טיפה על משטר הבדיקות, נדבר על זה יותר בשטח. למעשה הטובין המיובאים מחולקים לארבע קבוצות לפי רמת סיכון, פה יש שלוש, כי הקבוצה הרביעית לא רלוונטית, היא רלוונטית יותר לתעשייה. קבוצה אחת, כל מוצר או כל דגם צריך אישור אב טיפוס ולאחר מכן במשלוחים אנחנו מוודאים שמה שהגיע זה לאב טיפוס שאישרנו. לדוגמה, רוב מוצרי הילדים, או מוצרי החשמל.

מוצצים.

מוצצים, בקבוקים, צעצועים, שייכים לקבוצה אחת. חלק מהצעצועים שמייצרים לילדים מעל גיל 6 הם כבר בקבוצה שתיים. קבוצה שתיים למעשה זה אישור אב טיפוס, אנחנו בודקים את כל סעיפי התקן הרשמיים ולאחר מכן אישור משלוחים על סמך תצהיר יבואן, כי הפרטים שבמשלוח זהים לאב טיפוס שאושר על ידינו.

אז רק כשיש קטסטרופה אנחנו יודעים אם הוא הצהיר לא אמת.

נכון מאוד.

אבל לא בקבוצה שתיים. קבוצה שלוש זה רק תצהירים.

ושם אין ילדים, בקבוצה שלוש.

בקבוצה שלוש אין ילדים, אבל זה רק תצהירים. יש מוצרים אחרים. עוד פעם, כשאת אומרת אין ילדים, הילדים היום חשופים כמעט לכל מוצר ש - - -

לא, לא מה שמיועד מראש לילדים.

זה לא משהו שמיועד בהגדרה לילדים. אגב, לא הוזכר פה, ריהוט ילדים בבתי ספר, אין עליו תקן רשמי. אני לא בטוח שזה לא דבר שחשוב, שילד יושב על כיסא כמה שעות ביום.

הוא לא מחייב.

אמרתי, זה גם לא תקן רשמי ולא מחייב.

יעקב, גם לא בגני ילדים? בפעוטונים?

ריהוט ילדים שאיננו מיטות, שידות או ריהוט ביתי איננו מחייב. ריהוט ציבורי איננו מחייב.

אישור אב טיפוס יכול להסתמך על סמך בדיקות שנעשות בחו"ל, יש לנו את המנגנונים וההסכמים שמאפשרים לנו לדעת שהבדיקה היא רלוונטית ואמיתית. כי אנחנו גם רואים הרבה תעודות מזויפות או הרבה תעודות שמתייחסות לגרסת תקן שלא בתוקף כבר, גרסת תקן מאוד ישנה או תעודות שלא מתייחסות בכלל למוצר שהגיע, אבל דרך ההסכמים האלה יש לנו את היכולת לקבל את המידע, אם באמת הבדיקה היא אותנטית או שאינה אותנטית.

יעקב, ברשותך, אני רוצה להסביר דבר אחד שבאמת המון אנשים לא מבינים אותו. בתוך כל התפיסה הזאת או ההרגשה שיש שוק משוכלל והכול נפלא ונהדר, מערכת הרמייה שמתקיימת ליד כל מערכת המסחר היא ענקית, היא משוכללת. כלומר בלי שיש מוסד במדינת ישראל שהוא הממונה על זה שהרמייה הזאת לא תעבוד, אז מה שיקרה זה לא רק שהילדים האלה ייפגעו או המבוגרים ייפגעו, גם זה אסור שזה יקרה, אלא גם יבואנים הגונים למשל, הם ייפגעו, כי כל מיני חאפרים יסתמכו על כל מיני ניירות שהם לא שווים את הנייר שהם כתובים עליהם, אבל הם באים ואומרים 'יש לי תעודה'.

נכון, והם לא יודעים באמת אם התעודה רלוונטית או - - -

ולפעמים גם הם עצמם מרומים, אבל מישהו צריך להאיר את עיניהם כדי שהדבר הזה לא יקרה.

יש באמת מגמה עכשיו במשרד הכלכלה, להקים צוותי ביקורת בשטח ולהטיל את האחריות על מי שמוכר את המוצרים ודרך זה גם על היבואן שהוא רימה, כי עד היום אמרנו שנחפש את כולם.

מאיר, אתה יודע, הדין בישראל בכלל לא אומר שום דבר.

לא, עד היום אמרנו שצריך לחפש את היבואן.

כן, גם את האישה.

אתה יודע, אני זוכר אחד התסכולים שהיו לי בתור שר המסחר והתעשייה, אפרופו פורים, שלפני פורים אמרו לי 'שמע, היום, מחר, לקראת פורים אתה צריך לצאת לסיור בחנויות'. לקחו אותי שם לקניון בירושלים בתור שר, אמרתי 'רגע, אבל מה קורה בתל אביב ומה קורה בעפולה ומה קורה בירוחם?' אמרו לי, 'בסדר, אתה עושה עכשיו את זה, זה הצגה בשביל זה', אבל זה רק קניון ירושלים, עם כל הכבוד. אם זה על היבוא, אז היבוא נשלט, אם זה על כל חנות, אין שום סיכוי לגרישה, עם כל הכבוד לו, להגיע לזה שהוא יוכל ל - - -

הם עכשיו גדלים בעקבות הרפורמה.

הם הוסיפו תקנים של מפקחים.

מ-9 ל-30, שמה זה 30? זה בטל בשישים, אבל בוא נגיד שזה יותר טוב ממה שהיה.

מה זה 30? זה כלום, זה שום דבר.

אבל זה כיוון נכון.

יש עוד נקודה נוספת שאני מבקש להפנות את תשומת ליבך וזה ערוץ הקניות באינטרנט שהולך וצובר תאוצה. הערוץ הזה לא מפוקח לחלוטין, על זה גם יש טענות של יבואנים, שמופנות כלפינו, כי אנחנו השליח לצורך העניין, איך זה שבערוץ הזה אין פיקוח של המדינה בכלל ויש מוצרים שהם יכולים גם להיות מוצרים מסוכנים.

תסביר לי, על איזה ערוץ אנחנו מדברים?

ערוץ הקניות באינטרנט.

אי ביי וכאלה?

לא, אי ביי זה אתר נהדר. יש איזה 200 אתרים שלא מתקרבים לאי ביי, כל מיני אתרים זולים מסין, מאינדונזיה, מכל מיני כאלה ש - - -

אבל איך ניתן בכלל ל - - -?

מקבלים בדואר.

זו כבר אחריות אישית של כל לקוח.

איך את יודעת? את רוצה תחפושות, יש עכשיו דוגמאות שהגיעו אלינו מיבואנים, תחפושות ב-30 שקל, או ללכת לחנות תחפושת ב-100 שקל. מה תעדיפי? את נכנסת לאינטרנט, 30 שקל ויש לך תחפושת. זה עבר בדיקה? זה בטוח, לא בטוח?

אני ציינתי את זה כי הממשלה מודעת לנקודה הזאת, זה מופנה אליה גם מצד היבואנים - - -

כמה עסקאות כאלה ביחס לשוק יש?

הולך וגדל.

אי אפשר לדעת, אבל זה הולך וגדל. יש לזה גם בעיה אחרת, מבחינת מיסוי, אתה בעצם לא משלם מס, אתה יכול לקנות בזול. היבואנים נפגעים בצורה נוראית מזה, היבואנים הישרים.

היה מקרה של צייר לייזר, שהילד איבד עין. אני חושב שדווקא במוצר הזה יש את ההגבלה גם על היבוא האישי. יש את היכולת גם ביבוא האישי, אבל זה בהיבט הבטיחותי, נקודה.

איך אפשר לשלוט ביבוא האישי הזה? אפשר אולי להזהיר תוך כדי שידור?

מכיוון ש - - - שמגדיר מה זה המוצר. אני רק ציינתי את זה, כי יהיה לנו הרבה זמן לפתח את זה. נתנו פה כמה דוגמאות לפסילות שאנחנו מבצעים, כי עדיין, עם כל זה שמביאים תעודות מחו"ל ואמרתי שהיבואנים ברוב המקרים לא יודעים האם המוצר עומד בדרישות התקן או לא, הם מסתמכים על מה שאומרים להם, וכשהם קונים את זה מדילרים אז ההסתמכות הזאת אין לה על מה להתבסס. כשקונים מיצרן, יכול להיות שיש לה על מה להתבסס. אבל עדיין אנחנו נתקלים בלא מעט מוצרים שיש בהם בעיות ואני לא מדבר על נושא סימון והוראות אזהרה, שאגב אני חושב שגם סימון והוראות אזהרה, יש לזה אספקטים בטיחותיים.

כן, אני יכולה להגיד לך, כמעט ואין צעצוע שאתה קונה שלא רשום שם 'מגיל 3', כדי לפתור את עצמם מאחריות. אתה קונה צעצוע שאתה יודע בדיוק, הרי זה לילד בן חודשיים-שלושה, אבל רשום שם שימוש מגיל 3.

אנחנו עדיין מתייחסים לזה. זאת אומרת אם זה לא משהו שעושה שכל, אז אנחנו כן מתייחסים לעניין הזה. יש לנו איזה שהוא סיי מסוים, זה קשה להתמודד עם זה כשהיבואן מצהיר שזה נועד לילד מעל גיל 14 והוא מביא משהו שהוא מוכר את זה אחר כך לילדים קטנים יותר. מעל גיל 14 לא דורש בדיקות.

אז יש פה לדוגמה סכנת התלקחות, התחשמלות, אנחנו רואים פה מוצרים מסוימים. בנושא צעצועים, הבעיה הכי גדולה בנושא צעצועים זה נושא של רעילות. זו תכונה סמויה שאת לא רואה אותה בעין, בצבעים יש חומרים כאלה - - -

ואז כל הסיפורים עם דורה ועם הכספית.

זה אחד הסיפורים.

אבל אלה דברים שהיה להם תקן, לא?

קורים דברים כאלה.

זה עדיין לא מבטיח לנו ביטחון.

מה שקורה בעולם, הבדיקות הן לאבי טיפוס בלבד. מי שמביא תעודה זה לאב טיפוס, זה לא פיקוח על ייצור שוטף. את זה אנחנו עושים כשהמוצר מגיע לארץ באמצעות בדיקות מדגמיות שבהן אנחנו בודקים תכונות קריטיות. כל פעם תכונות קריטיות אחרות.

אנחנו עלינו על זה אחרי שזה בעצם התגלה בעולם, או בגלל בדיקה שלנו?

במקרה הזה של מיטל, אם אני לא טועה, זה התגלה בעולם, זה נעשה באמצעות ריקול. אגב, בצעצועים הולכים להחמיר את הבדיקות בחומרים רעילים. הולכים להגדיל את כמות החומרים הרעילים שנבדקו מ-6 או 8 חומרים ל-19 חומרים. זה התקן האירופאי, התקן הבינלאומי כבר מגדיל את זה לכמות כזאת של חומרים. יש נושא של ריכוך PVC, שזה חומר שקוראים לו פתלאטים. שימי לב לאחוז הפסילות של המוצרים שאנחנו בודקים, 60% פסילות על יותר חומר ממה שמותר על פי התקן של המוצרים.

זה אומר שאם לא הייתה בדיקה בפיקוח שלנו ה-60% היה גורם להרעלה של אנשים. למרות שהם אמורים כאילו לקבל אחריות על זה ולהביא את זה עם זה.

ואלה מוצרי פטמות ובקבוקים, זה כולם לילדים.

אנחנו רואים פה את אחוזי הפסילה על תכונות מסוימות. כמובן שאם אוספים את כל התכונות אנחנו יכולים לקבל כמויות גדולות יותר.

מוצרי תינוקות וילדים. המוצרים האלה הם מוצרים שאם הם לא תקניים הם מסוכנים. נגיד את זה בשטח, אני לא אעבור על זה עכשיו.
אוקיי, נתנו לך איזה שהיא תמונה.

כן, בשטח נראה את זה.

מיהרנו, בשביל לראות את הדברים האלה בשטח, זה הרבה יותר ממחיש.

ממש ממש בקצרה. הרבה מאוד פעילויות שאנחנו עושים עם הקשר שלנו לצרכן, כמובן להורה, אתר אינטרנט עשיר במידע וטיפים, עם רשימת מוצרים, שאלות ותשובות, מנהלת לפניות הציבור, יש לנו עשרות פניות מהציבור ליום, רוב השאלות הן בנושא של ילדים ותינוקות.
רשתות חברתיות, יש לנו מעל ל-16,000 חברים, אנחנו מקבלים מאות מיילים. הפייסבוק שלנו הוא מובנה צרכנות, 90% זה נושאים צרכניים. יש לנו ערוץ יוטיוב, הרבה מאוד סרטי הסבר להורים, כיצד לבחור מיטה לתינוק, כיצד לבחור לול, מה נכון, מה לא נכון , מאוד מאוד פעילים שם.

יש לנו שיתופי פעולה בכנסת, אנחנו יושבים בוועדות כשמדברים על ילדים. המדיה האלקטרונית והכתובה, אנחנו נותנים דגש גדול בנושאים של ילדים וכמובן יש לנו שיתוף פעולה עם בטרם, פורומים של הורים ברשת, יש לנו אתר בלוגרים במכון התקנים, מביאים לפה אמהות לילדים. אני לא רוצה להרחיב על זה, כי אין לנו זמן, עדיף להיות בשטח.

כמה רעיונות לגבי שיתוף פעולה בנושא של פורים שמתקרב. עשינו פעילות מבורכת לפני שנתיים, נדמה לי, ביחד עם הוועדה וזה היה מאוד אפקטיבי. בירושלים. וזה היה נהדר. זה גם תפס כותרות וגם הביא הרבה מאוד - - - מבחינתי אמת המידה היא כמה פונים אלינו בעקבות זה. זה שאתה מופיע פה ושם, אם פונים סימן שזה עורר איזה שהוא עניין והיה עניין לנו, היה עניין לכם, זה עורר איזה שהוא - - - וזה לפי דעתנו חשוב. אפשר לעשות את הסיורים האלה במהלך השנה בנושא של מתקני משחקים או בנושאים אחרים, או במכוניות לממכר מוצרי תינוקות וילדים, לאיתור דברים לא בטיחותיים ויש דברים לא בטיחותיים.

חשבנו על איזה שהוא קו פתוח. יש הרבה רעיונות. אני חושבת שאחרי הסיור גם נהיה יותר חכמים כדי לראות מה אפשר לעשות בהמשך כדי לקדם את הנושא הזה.

(סיור במחלקות)

זה חמש מעבדות, כאשר כל מעבדה סדר גודל של 150 איש. יש פה מגוון מוצרים שהענף הזה או הענפים שנמצאים פה עוסקים. מה שרלוונטי לילדים יותר זה המוצרים האלה, זה פלסטיק שבא במגע עם מזון. פלסטיק שבא במגע עם מזון יכול לייצר מעבר של חומרים לא בריאים מהמוצר לילד. לדוגמה זה - - -המוצרים האלה ובמקרה אנחנו רואים שהחומר הזה נעלם. הוא נעלם, הוא לא מתנדף, הוא מגיע לתוך הגוף.

- - - ההאכלה לילדים אנחנו בודקים גם כן, אנחנו בודקים כעיקרון את החומרים שנודדים מהכפית למזון, כי המזון זה מה שנכנס לילד. הבעיה היא שברגע שאנחנו מתחילים לבצע את הבדיקה נוצר חלק קטן מסוכן. כרגע החלק הזה שבודק את החלקים המסוכנים הוא לא בחובת בדיקה, זאת אומרת זה תקן אחר, זה לא התקן שבא במגע עם מזון ולכן באופן תיאורטי אנחנו לא אמורים לבדוק את התכונה הזו. ברור לך שאם זה מה שקורה לנו בבדיקה אנחנו פוסלים את המשלוח, אבל אנחנו לא בודקים את זה.

פה שאלת על מוצרי האכלה, מוצרי מזון. את כל תחליפי המזון אנחנו בודקים, קבלן משנה של משרד הבריאות, זה לא דרך - - -

פה זה לא מוצרים שנפסלו, נכון?

לא, שם נפסלו, אלה לא.

לא, להיפך, פה אנחנו מתהדרים בטובים, כאן יש את אלה עם התו תקן, אבל זה כבר סיפור אחר.
זה לא לילדים.

זה לילדים גדולים.

תראה מה יש לנו היום פה. מה זה הדבר הזה?

מה בודקים כאן?

כעיקרון אנחנו בודקים - - -

אתם לא מתמסטלים מהאדים?

אנחנו כבר לא מרגישים את האדים. בודקים למעשה את כל הבדיקות - - - מדובר במשקאות אלכוהוליים, גם במוצרי מזון. כל מה שלא אכיל אינסטרומנטלית אנחנו בודקים פה. כרגע את רואה את החבר'ה בודקים משקאות כוהליים.

צריך להתרשם קצת. את רואה? גם יש מהנדסים צעירים שרק התקבלו לא מזמן.

ונראה גם מהנדסות.

יש לנו גם מהנדסות וגם מהנדסים.

זאת המעבדה הכי יפה שלנו.

גם מבחינת המוצרים שאנחנו בודקים.

דליה, אני רוצה שתראי ל - - - את המוצרים האלה אנחנו בודקים גם ליבוא וגם ליצוא.

זה ההסכם של מדינת ישראל, אנחנו נותנים גם אישורי יצוא.

כאן מה שאנחנו עושים, אנחנו למעשה עוברים מהקטע של הכימיה הרטובה לכימיה שהיא קצת יותר מתקדמת. אלה מכשירים לכרומטוגרפיה, זה פשוט בודק את הרכיבים על פי ההפרדה שלהם, ההפרדה של הכרומט שלהם, כל מיני דברים כאלה. כמובן הכול דוגמים אוטומטיים. כאן אמור החבר השלישי של זה, כולל גז כרומטוגרף. כמו שאת רואה פה, זה בדיוק הציוד שאנחנו משתמשים בו לבדיקת מזון לתינוקות, אנחנו בודקים בעיקר נוכחות של מתכות - - - -

אני רוצה להחזיק אחד, בשביל התמונה.

אני לא יודעת, יש פה קצת מותגים. לא יודעת אם זה מותר. המוצרים האלה נמצאים כאן - - -

להציג מותר, אבל לפרסם - - -

בנות, מה אתן בודקות כרגע במכשירים האלה?

אנחנו בודקים מתכות.

זה בעצם התחליף החדש, נכון?

זה התחליף החדש שכל הזמן מדברים עליו.

בינתיים הוא עבר את הבדיקות?

אני לא יודעת. אני יכולה לשאול פה אם זה מאוד - - -

קדימה, בואו נמשיך הלאה.

אלה מצבים שגם חשוב לבדוק אותם - - -

זה אפרופו התחקיר על הכוסות, אם את זוכרת. זו אותה בדיקה. כשעל הכוס היה ציפוי של צבעים או מתכות זה נדד לתוך ה - - -

לתוך הגוף.

וזה משפיע על מערכת העצבים.

מה זה עושה למערכת העצבים?

קודם כל חשוב לדעת שמתכות כבדות לא נשטפות מהגוף. מה שנחשפת אליו בגיל חודש, עד הזקנה את צוברת וצוברת וצוברת. אלה לא דברים שיוצאים ממערכת העיכול. הם מתרכזים בדם ונשארים שם ומתחילים לפגוע במערכת העצבים המרכזית. זה מתחיל מהפרעות קשב וריכוז ונגמר במחלות הכבדות של פרקינסון ואלצהיימר.

דליה, עכשיו הסיפור של סוכרת נעורים.

לא, זה בצד שם נדבר, כי זה לא פה. אבל פה מה שכן, אחת מהמתכות הכבדות גם הוכחה כמסרטנת.

מה, גם - - -

כן, כי מה שקורה זה צבוע. את שמה על זה מזון, המזון הוא חם, הוא יכול להיות גם חומצי, הוא יכול להיות גם שומני, הוא מפרק את הצבע הזה ואז משהו מתוך הצבע נודד למזון. מה שאנחנו עושים בבדיקה, אנחנו שמים סימולנט של מזון ובודקים את המזון. לא את זה. לא מעניין אותי כמה יש פה, מעניין אותי מה יש במזון.

אתם בודקים את כל הכלים?

לא, אנחנו בודקים מדגמים שמגיעים אלינו. למעשה מה שמעניין אותנו בכלים זה הצבעים.

זה בדיוק מה ששואלת חברת הכנסת. היא שואלת איך אני יכולה לדעת מה אני בודקת. אז בעיקרון במוצרים האלה הכול כתוב באתר האינטרנט שלנו מה נבדק. ואם את לא רוצה להיכנס לאתר אז ברור ש - - -

כאן יש שני חדרים, חדר פנימי וחדר חיצוני, את מחקה פה את כל הטמפרטורות, כולל לחות כולל הכול ובעצם את רואה איך זה מתפקד.

מעניין.

זה תחום בעייתי וזה תחום שהוא לפי חומרי הגלם.

על מה אנחנו מדברים?

על פלסטיק, כל כלי האוכל מפלסטיק החד פעמיים.

ומה את אומרת על זה?

אני אומרת שמה שנבדק אצלנו ומאושר אז הוא כנראה בסדר, אבל מה שלא נבדק זה קצת יותר בעייתי.

דליה, איך יודעים שבדקתם?

בודקים באתר האינטרנט.

ענף הצעצועים שלנו ממוקם בבאר שבע. אנחנו עשינו פה איזה שהיא תערוכה, נראה לך אחר כך כל מיני דברים - - - אני מציעה שנגיע לפני כן לארון הזה, נראה מה שקורה כאן.
פה מגוון המוצרים שאנחנו בודקים אותם כשחלק גדול מהם מוצרי תינוקות, מכל הסוגים. יש לנו גם את החיתולים החד פעמיים.

אבל איך הציבור יכול לדעת שבדקתם את המוצר?

תו תקן.

אבל זה לא רשום.

לא, יש יצרנים שנמצאים בפיקוח תו תקן, אז על גבי המוצר יהיה את סימון של תו התקן וזה אומר שהיצרן נמצא בפיקוח שוטף שלנו ולמוצר הזה יש היתר והוא מפוקח על ידנו באופן שוטף, בין אם זה מיוצר בארץ ובין אם זה ב - - -

ליצרן יש אינטרס לשים את התו הזה, במידה שהוא עבר.

לא לכולם. הרבה שיקולים מסחריים נכנסים.

גם אם הוא עמד בתקן?

לא, אם הוא עמד, הוא רשאי לסמן את המוצר.

והוא ירצה לסמן את המוצר.

בוודאי. אם הוא לא בפיקוח תו תקן, הוא עדיין רשאי להביא את זה דרך משטר הבדיקות ביבוא ואז, אמרתי קודם, יש שני ערוצים בשביל לדעת, אחד ודאי, אם זה נבדק על ידינו או לא, וזה הפרסום באתר האינטרנט שלנו.

אז חייבים להיכנס לאתר כדי לבדוק אם זה נבדק.

אני בכוונה מוציאה את זה, כי רשום על זה פסול. למה זה פסול?

זה פסול משום שהוא עשוי ממתכת והמתכת מכילה חומרים - - -

החומרים האלה זולגים למים? לשתייה של הילד?

נכון. יש פה עוד כמה כאלה שהם פסולים.

תראי לנו מה.

זה בקבוק מזכוכית שלא עמד בהלם תרמי.

אנחנו בדרך כלל נוטים לחשוב שהזכוכית פחות - - -

היא יותר טובה מאשר הפלסטיק, אבל - - -

בתנאי שהיא עומדת בתנאים.

פה היה ניסיון לעשות הארכה כדי שהמוצץ יהיה כאילו קש, רק שזה ארוך מדי וזה יכול - - -

יכול לחנוק.

זה פלסטיק שלא עמד בהלם תרמי. זה בקבוק עם קש שכולו התעוות. זה כוס אימון, כוס לשתייה שהפטמה הזאת לא הייתה מספיק חזקה.

אז גם זה לא עומד בתקן.

ודאי, עלולים להיחנק.

זה מוצץ שהתפרק בזמן שעשינו לו בדיקת מתיחה.

והדברים האלה כולם חייבים לעמוד בתקן. מוצרי תינוקות היום הם ברמה 1 ו-2, נכון?

נכון, חייבים.

רובם ב-1. אלה ב-1.

אז איך זה מגיע לשוק?

הוא לא מגיע לשוק.

זה נאסר לפני השימוש.

מה שאנחנו רואים, לא נותנים לו אישור להגיע לשוק.

אז אנחנו יכולים להיות קצת שקטים שבנוגע לדברים בסיסיים, מה שמגיע לחנויות אלה דברים שעברו את התקן.

נכון.

אם תהיה בעיה, צריך לבצע את הפיקוח בשווקים בשביל לוודא שלא נכנס משהו בדרך אחרת.

אני רואה שיש פה גם מוצרים של רפואה וכאלה.

יש פה גם תיקים, ילקוטים, שגם זה מוצר שיש עליו תקן רשמי.

שזה מחייב, נכון?

כן, הרבה דברים ההורים לא יודעים. מעבר לבעיות הארגונומיות יש פה גם אלמנט שצריך להיות זוהר, צריכים גם מחזירי אור, גם מאחור וגם מלפנים.

זה פסול, הוא צריך להיות על כל האורך.

הרבה דברים הציבור לא יודע.

אבל הדברים האלה כן מגיעים לחנויות.

לא מתאים.

את החברה הזו אני מכירה, כשאני הלכתי ל - - -

אגב, יכול להיות שאחרי שמצאנו ליקוי הם מתקנים את הליקוי. יש דברים שניתנים לתיקון ויש שלא. אם זה ניתן לתיקון והוא מחליט לתקן אנחנו בודקים שהוא תיקן את כל המשלוח.

זה מוצרי תינוקות. זה דוגמה שנשרף וזה עמד בזה.

זאת אומרת מה? יש פה חומר מעכב בעירה?

כנראה.

יש כמה רמות של חומר מעכב בעירה.

אנחנו לא בודקים איך זה עומד, מה גרם לו לעמוד, אנחנו בודקים את בדיקת האש.

מה שמעניין אתכם, שזה לא יתפרץ לממדים - - -

פה בשני הצדדים הוא עמד. מצטערת, אבל אין לי דוגמה שזה נשרף.

זה לא קשור לילדים,אבל זה לכלוך סטנדרטי. כשאנחנו בודקים את טיב הכיבוס אנחנו לא מלכלכים בסתם, אנחנו קונים את הדוגמאות האלה וכל דבר כזה מדמה סוג לכלוך אחר.

פה עמד יפה ב - - -

לא, זה אחרי כיבוס.

זה שטיח שגם צריך לעמוד באש. זה עמד באש.

זו אותה בדיקה.

זו אותה בדיקה ופה זה התלקח ופה - - -

כן, ופה זה נכבה מיד.

ואלה שטיחים שנורא הולכים עכשיו בבתים.

נכון. המשמעות של דבר כזה היא סיכון גדול מאוד.

אבל שטיחים לבתים לא נבדקים, אלא רק למקומות ציבוריים, נכון?

לא. זו בדיקה לבתים. למקומות ציבוריים זו בדיקה אחרת, הרבה יותר חמורה.

אני רוצה להתקדם ולהראות לך גם ריהוט לילדים. פה יש דוגמאות של מוצרים שנבדקו, כמו שאמרתי בהקשר אחר. אגב, שאלת לגבי לוחות הזמנים ורמת השירות, אין יבואן אחד, למעט מקרה בודד של נקודה ספציפית, שהביא מוצרים לפורים הזה ולא קיבל את התוצר. זאת אומרת אין מצב - - -

אם הוא הגיש בזמן?

זאת פעם ראשונה אחרי הרבה שנים, הערנו על זה בשנה שעברה בצורה מאוד חריפה - - -

שמה, שלא נתנו לכם את האישורים לפני החג?

נתנו אותם אחרי החג. התוצאה הייתה, לא חשוב מה הייתה, אבל השנה פרט למקרה אחד, כל היבואנים שהביאו תחפושות ואביזרים הבדיקה הייתה בהתארגנות של מכון התקנים - - -

הייתה מהירה.

כן.

זה לא דבר פשוט, כי זו הצטברות גדולה מאוד ויחד איתם, זה גם להביא מספיק זמן מראש וגם התארגנות שלנו.

אפשר לבקש לצילום שתחזיקי את זה?

כן, בטח.

זו תחפושת, דרך אגב, שנפסלה. לא בגלל דליקוּת, היא נפסלה מכיוון שהתפרים שלה לא מספיק צפופים ואז חומרי המילוי יוצאים ואת יודעת, הילדים בולעים אותם וזה מסתבך להם. זה בעיקר פה, באזור של הרגליים.

אז זה אנחנו יכולים להסיק שלא יהיו בחנויות בגלל שזה נפסל?

או שהוא חיזק את התפרים.

ללא פעולה מתקנת – לא.

פה הבאנו דוגמה דווקא לתחפושת שהיא בסדר, אבל כעיקרון אנחנו בודקים בתחפושות דליקות, שזה אחד הדברים ה - - - פה גזרנו כדי לבדוק את הרעילות, אבל אחת הפסילות היותר שכיחות בתחפושות - - -

זה הדליקות.

אגב, מהתחפושות שהגיעו השנה לבדיקה, ורובם הגיעו עוד לפני היבוא, הביאו לנו דגמים לפני היבוא, כ-10% נפסלו. זאת אומרת 10% לא אישרנו להביא לארץ.

אז אפשר היה לעצור את זה בזמן.

נכון, בדיוק.

וזה לא נקרא הרבה.

יחסית, כי לומדים כבר מה להביא.

10% ילדים נפגעים זה בעיה.

לא, אני אומר שהפסילה של 10% לעומת מה שראינו ב - - -

אז זה שיפור.

אבל זה גם, תזכרו, כי אנשים יודעים, זה אחרי שיודעים שהם עוברים בדיקה מה שנקרא - - -

זאת אומרת שהיבואנים באיזה שהוא אופן הסתמכו על בדיקות בחו"ל, הגיעו ולא עמדו בעצם בתקינה.

כן.

לכן אסור להסתמך על הצהרת יבואן. כי הוא מסתמך על בדיקות שהוא בעצמו לא יודע.

לא במוצרים כאלה.

לא במוצרים של ילדים.

אם היבואן מכיר את הספק שלו והוא מכיר אותו והוא יודע ממי הוא קונה, כי זה לא חד פעמי, יש פה גם היסטוריה - - -

כן, אבל סביר להניח שמה שהם הביאו עכשיו ומתוכם 10% נפסלו, אלה כאלה שהוא הביא ממקום שהוא מכיר את הספק שלו.

כן, אני אומר, 10% לדעתי זה עדיין - - -

אני הייתי מגדיר את זה ככה, במוצרים שמוגדרים כמסוכנים לא הייתי מסתמך. במוצרים שהם לא מסוכנים, זה משהו אחר.

בוא נדבר על הדבר שהוא הכי, אני חושבת, פופולרי בפורים, כל הקפצונים למיניהם. מה בודקים פה? והספריי?

מה שאנחנו בודקים, יש כאלה שיורים, אז אנחנו בודקים שעוצמת הירי היא כזאת שלא גורמת לנזק לילד, יש לנו כלים לבדוק את העוצמה. הצעצועים האלה הם גם צעצועים שיש עליהם את חוק הצעצועים המסוכנים, גם אם הם נראים כמו צעצוע, כמו משהו אמיתי או - - -

אז בעצם מה שמופיע זה אמור להיות על כל האביזרים האלה? אסור לכוון לבני אדם ב - - -

נכון. אגב, המוצר הזה הספציפי נפסל. נפסל על פתלאטים

פתלאטים זה החומר המסרטן שמכניסים ל-PVC בשביל לרכך אותו. כשרוצים לרכך מוצר, לנסות למצוא את המינון המתאים כדי לא לעבור מעבר איזה שהוא - - -

הילדים שמים את זה הרבה בפה, מרטיבים את זה כדי שזה גם יידבק יותר טוב ואז הם גם מלקקים בדרך את - - -

זה לדעתי היה גם נפסל כי הוא נראה כמו הדבר האמיתי.

היה נפסל לעלות לטיסה.

תעיפי מבט אחרי ידידנו הצלם את תראי. שאלת שאלה - - -

רשתות.

בדיוק. זה לא מחייב, אבל הרבה רשויות מחייבות להביא אלינו לבדיקה את המוצרים האלה. הם נבדקים גם - - -

מה עם הבימבות?

בואי נגמור עם פורים, זה חשוב לי. אולי אחת התאונות הכי שכיחות בפורים זה שילדים שמים את הקפצונים האלה בכיס, נופלים ואז זה מתפוצץ להם בכיס.

באמת?

אנחנו מקבלים מבתי החולים על כוויות ברגליים.

שזה לבד מתלקח.

מהחום.

ואז כמובן יש אזהרות שאסור לשמור בכיס ואסור לתת את זה לילדים מתחת לגיל 8 ו - - -

את יודעת מה הם עושים, הם שמים את זה על המדרכה ועם אבן.

זה לפחות הם מודעים למה שהם עושים.

הבימבה הזו נפסלה על לכידת אצבעות. ילדים אוהבים לשבת, הלכידה היא פה כשהוא מסתובב.

תוציאי את האצבע רגע.

אם הוא מסתובב במהירות בנסיעה ועוד נשען קדימה, יש מדיד כזה שאמור להיות רווח קצת יותר גדול זה גו נו גו.

אלה תקנים בינלאומיים.

אז זה כבר לא יהיה ברשתות.

לא.

אלה צעצועי מגנטים. גם תאונה שכיחה, שהם בולעים את המגנטים. זה שהם בולעים את המגנטים זו בעיה מאוד רצינית, כי זה מתחיל להידבק בדפנות של הקיבה או של מערכת העיכול.

אני ראיתי את זה באנטומיה של גריי.

לפרק הזה לא הגעתי.

כן, וזה התחיל לנדוד להם שם בגוף.

כן, וצריך לחפש את זה. יש את זה פה.

זה משחק מצוין, אבל הפחד שלי תמיד לדעת איפה נמצאות כל הגולות.

בגלל זה כעיקרון - - -

הוא עדיין נמכר. אז זה עבר או לא עבר?

לא, אלה עוברים בתנאי שיש אזהרה רצינית להורים, גם לגבי גיל השימוש וגם לגבי זה שיבדקו באמת שהאחים בני פחות מ-3 לא מסתובבים שם, וגם, איך את אומרת? לספור שכל החלקים נמצאים. זה משחק מצד אחד יפה, מצד שני יכול לגרום ללא מעט - - -

הוא יצא לנו בינתיים, כי יש לנו עכשיו קטנים בבית.

אז כן, אז כדאי שהוא ייצא.

מה קרה עם הבובה פה?

היא נדלקה. מספיק שהאמא מעשנת ליד הילד, כי זה די מדמה עשן יותר קל אז זה מתפשט - - -

היא לא עברה.

לא, היא לא עברה.

זה בדיקת סיגריה או להבה גלויה?

זו להבה גלויה, אבל יחסית חלשה. יש גם את הפאזל הזה, את רואה? זה חלקים קטנים. התקן אומר לבדוק בכוח מסוים, שמתאים לכוח של ילד, וזה מתפרק ויוצר חלקים קטנים.

סכנת חנק.

העגלה הזו, שכבר לא נשאר ממנה הרבה עכשיו, מה שבודקים זה גם בדיקת העמסה, כי האחים הגדולים אוהבים להשיב - - -

או שאם יש להם חתולים קטנים, אז הם מושיבים את החתול .

אבל התקן לא מדבר על בעלי חיים, הוא מדבר על ילדים. אלה הדברים העיקריים שאנחנו בודקים בצעצועים.

כמו שאמרנו, בצעצועים כולם מבינים, הילדים, האמהות, הסבים, הסבתות, כולם מבינים - - -

הם כותבים שזה מתאים לתקן 562.

יש עוד דברים שיעניינו אותך. אני לא יודע עד מתי יש לך זמן.

תגידו לי אתם, אני אחריכם.

אז אנחנו רוצים להראות לך כמה דברים.

הייתי רוצה גם את התא EMC, להראות קצת טכנולוגיה.

אנחנו נמצאים במרכז שירות ליבואנים של המעבדה לכימיה וטקסטיל. מה שאת רואה כאן זה למעשה את המענה הטלפוני שלנו, מנותב גם על המסכים וגם שם.

אז אנחנו רואים און ליין כמה זמן המתנה יש להם? כמה נענו, כמה ננטשו?

אנחנו רואים, כרגע יש שיחה, ארבע דקות, שזה חריג מאוד אצלנו. כי אנחנו שמנו לעצמנו יעד שעד דקה אנחנו עונים.

הנה, היא כבר ירדה.

כן, אבל עדיין זה חריג, יש כרגע עומס. ברגע שזה קורה אצלו, לא משנה, שלוש דקות זה חריג מאוד אצלנו.

אנחנו נעשה בדיקה קטנה. שמישהו יחייג.

קדימה. נפתלי עשה את זה פעם ראשונה שהוא הגיע לכאן.

כרגע אנחנו רואים שיש חמש בנות שעסוקות במענה טלפוני. זאת אומרת שכשהוא רואה מצב כזה הוא יכול לנווט שיחות גם למקומות אחרים.

אלה בעצם הלקוחות שיש להם שאלות?

הלקוחות שיש להם שאלות. תיכף תראי את הלקוחות שמבקשים שירות. כאן הן אמורות לתת ללקוח מענה על כל שאלה כמעט בקו ראשון. מה שהיא לא יודעת לתת בקו ראשון, היא פותחת קריאה, מעבירה את זה לקו שני ואחראית לוודא שהפנייה הזאת תיסגר נניח תוך ארבע שעות.

אנחנו מנסים 70% לסגור בקו ראשון.

פה את רואה דוגמה, כרגע ממתינות שתיים, הכי ארוכה 34 שניות. קודם ראיתם, היה מצב של ארבע דקות ושלוש דקות. 227 שיחות נענו מהבוקר, 39 נענות ב - - - זה יכול להיות גם אחרי ארבע או חמש שניות. יש לנו פה מערכת שקוראים לה קול באק, אוטומטית.

אז אתם חזרתם אל אלה ש - - -

זה לא אנחנו חוזרים, זה המערכת חוזרת אוטומטית. היא מקבלת רק אינדיקציה שזה המערכת, כי בהתחלה כשזה היה חוזר לא הלקוח היה יודע מי חייג ולא היא הייתה יודעת מי חייג. היום היא יודעת, אז 9 לא רצו יותר לחכות, ביקשו קול באק ואז המערכת חוזרת.

יש לנו נתונים על כל הלקוחות, שהיא תדע על מה הוא פנה, מה הוא עשה, גם היסטוריה שלו. לקוח אצלנו זה לא משהו אנונימי, זה משהו שחי.

אנחנו עובדים - - - כמו שדני אומר, בעבר היו רשימה של פקסים, היום כל החומר יכול להגיע דרך המחשב. אנחנו עובדים עם הלקוחות במערכת מסלול כשבנינו את הטופס עם ממשל זמין.

אתם מקושרים למכס ול - - -

הלקוח מגיש לנו בקשה, יכול להיות במשלוח אחד הרבה מאוד שורות של מוצרים, הרבה מאוד סוגי מוצרים. הוא מגיש בקשה, לבקשה הוא מצרף, את רואה, היא יכולה לראות אותה, הוא מצרף את כל המסמכים הרלוונטיים, זה יכול להיות קטלוגים, זה יכול להיות מה שדיברנו עליו, הכול, הוא לא צריך לעשות את זה יותר באמצעות פקס. האמת היא שאנחנו לא יודעים לעבוד יותר באמצעות פקס.

שאני אבין, אז בעצם מה?

הוא מגיש בקשה פה עכשיו, יבוא מזרקים ומחטים.

יש לו כרטיס חכם, ליבואן או לסוכן שלו, הם ממלאים את הבקשה. ברגע שהם ממלאים אותה אצלם במחשבים אנחנו רואים אותה מיידית כאן.

ואתם יכולים להגיד לו טופס שחסר און ליין.

נכון, אנחנו אומרים לו. הנה, אם זה נדחה, אז דחו את זה - - -

אתם אומרים גם למה זה נדחה.

בוודאי.

את יכולה לראות את ההיסטוריה.

זה ממש מקצר את כל הבירוקרטיה.

את יכולה לראות את כל ההיסטוריה של למה זה נדחה, על ידי מי זה נדחה.

מה ניתן לתיקון גם?

כן.

באיזה שעה זה הגיע, מתי הוא נענה. כל פעולה נרשמת פה למעשה.

ואתם עובדים בסירקולציה עם ה - - -

כן. אנחנו עובדים מול היבואן ומול המכס. אנחנו סוגרים מעגל.

וברגע שיש אישור זה רץ אוטומטית למכס.

יש שני שלבים שמעניינים אותו, אחד זה שחרור מהמכס. עוד לפני קבלת אישור התאמה לתקן, והשני זה אישור התאמה לתקן. פה מה שאת רואה, הבנות שיושבות פה, הן בעלות מקצוע, רובן הן אקדמאיות.

כולן.

כולן.

כולם מהנדסים פה.

בתחום הטקסטיל ולמעשה הן מקבלות גם החלטות, בעזרת המערכת שממליצה להן, איזה סוג הזמנה לפתוח, האם יש כבר בדיקה מלאה וצריך בדיקה חלקית, האם זה דגם שמוכר או לא. הם יכולים גם לראות תמונות של בדיקות קודמות. והם למעשה מקבלים החלטה איזה סוג הזמנה תיפתח, איזה בדיקה תתבצע. ברגע שהיא קיבלה החלטה איזה בדיקה תתבצע זה משוגר ללקוח לאישור שלו. הוא רואה כמה זה יעלה לו, מה סוג הבדיקה. ברגע שהוא מאשר את זה ניתן לו שחרור מהמכס אוטומטית.

ואז הוא מתחייב בעצם - - -

בדיוק, לא למכור ולא לשווק.

יותר מזה, כשאנחנו הולכים לבדוק את המוצרים אצלם בשטח, אנחנו הולכים היום עם טבלטים ומגיעים עם הטבלט ישר לשטח - - -

כל מה שעושים פה עושים גם שם.

עושים שם, משווים.

מי שעושה את הבדיקה בשטח, זה מקל - - -

זה מקל, זמן.

זה יחסית חדש, כל המערכת הזאת.

כן. זאת שנתיים וחצי.

מעניין אותי מה אתם אומרים על כל ההתייעלות פה.

אנחנו אומרים שיש התייעלות ורוצים שתהיה עוד יותר. זה כל הזמן אנחנו אומרים, אבל יש התייעלות.

זו לדוגמה השטיח.

מה שנקרא עם הפנים ללקוח. אבל יש עוד הערות ורוצים עוד לקצר.

מה?

עוד יותר לקצר. דני גם - - -

תשעה ימים למשלוח זה לא מספיק להם.

לא, אנחנו מדברים על חמישה ימים, עד שיגיע הנוטל , ושלושה שבועות עד שנקבל את האישור.

כן, אבל היום אתם מקבלים את הכול תוך 14 יום.

את רואה, זה סוג הוויכוח. אנחנו בכיוון של חמישה ימים. התחלנו מ-אֶה, ומ-אֶה - - -

לא אומרים כמה.

לא אומרים כמה. התחלנו ממערכות פקסים וניירות וערימות וכל מיני דברים כאלה.

אבל האמת היא נוספת, שיש התייעלות משמעותית בבדיקה. כשבא אותו בודק לשטח, הוא היום יותר מקצועי, הוא בודק על באמת. זה לא היה. אני כמה עשרות שנים בתחום - - -

קודם כל לא הייתה בדיקה בשטח בכלל, היו צריכים לקחת את המוצר למעבדה.

לא, זה היה פברוק. היום יש בדיקה אמיתית ויבואנים שהם בסדר ומסודרים לאט לאט מסתגלים לשיטה הזאת וגם בעתיד, אמרתי, שהם גם יחסכו כסף.

יותר מזה, יש לנו דו שיח עם היבואנים. אנחנו אומרים להם, כשאתם פונים ליצרנים שלכם, אנחנו אומרים להם בדיוק מה צריך לעשות כדי שיידעו גם להגדיר את המוצר הנכון. זה חוסך זמן.

תחת איזה קטגוריה להכניס את זה.

קטגוריה, איזה בדיקות צריך, מה צריך להביא, איזה טפסים צריך.

ואז כשזה מגיע כבר לפה אז חלק מהעבודה כבר נעשתה.

חלק מהעבודה נעשית.

או שאנחנו גם ממיינים ולא מביאים דברים ש - - -

אז זה צריך להרגיע אותנו, ההורים. הלקוח, בשורה התחתונה - - -

נכון, עבודה משותפת.

הרגיעה תבוא כשיהיה יותר פיקוח בשטח. כי אנחנו מדברים על זה שבאמת הם יודעים את הנהלים.

כמה מפקחים בשטח יש לכם?

זה משרד הכלכלה. משרד הכלכלה מארגן עכשיו ומכשיר צוותים.

30 איש.

זה ייתן את הדיבידנדים בהמשך, גם לאלה שהיום מבריחים ומרמים, כי זו הבעיה הגדולה היום עדיין.

המפקחים יבדקו בשטח על המדפים?

לא יבדקו בשטח, הם ידגמו בשטח ויעבירו אלינו.

כי היום הבנתי שזה רק במעבדה בבאר שבע ובחנויות עצמן אין בדיקות מדגמיות.

לא, את מדברת רק על הצעצועים, אבל אנחנו מדברים על כל המוצרים שיש עליהם - - -

אנחנו מדברים על בדיקות מדגמיות.

הם יצטרכו להביא את הדגימות ואנחנו נעשה אותן. אבל בגדול, אני אומר לך, כגוד ניוז, התהליך המקצועי והתהליך המהיר הזה מקצר את הזמנים, מקצר את הרצון להבריח, שתמיד קיים, אבל מקצר גם את הרצון הזה.

ככל שזה יותר - - -

ככל שהשירות יותר מהיר ופחות בירוקרטי - - -

אז אין את התמריץ לעקוף אותו.

יפה, וגם הצד המקצועי.

כאשר המוצר בסדר. כשהוא לא בסדר, התמריץ קיים.

לא, זה תמיד קיים, יעקב. גנבים ושוטרים תמיד יהיו קיימים בעולם, אבל בגדול התהליך הזה והעבודה המשותפת עם לשכות המסחר מייצר תהליך שהוא יותר מהיר, יותר מקצועי, ובסך הכול זה יכול להרגיע, כי מה שזורם לישראל הרבה יותר בטוח.

תודה רבה לכם, סליחה על ההפרעה.
(המשך הסיור)

אביהו הוא ראש אגף שעוסק בבדיקה של - - -

והריהוט.

פה אנחנו בודקים רהיטי ילדים. ברהיטי ילדים יש המון סכנות.

גם עגלות.

ברהיטי ילדים יש המון סכנות. זה יכול להיות סכנות של נפילה, מידות לא נכונות גם במיטות וגם בכיסאות גבוהים, גם בשידות החתלה, כל הסיכונים של הילכדות איברים, כולל הילכדות ראש שיכולה לגרום לחנק ולמוות. אם זה מעץ צבוע, אז גם חומרים רעילים שיכולים להיות בתוך הצבע, דליקות כמובן. הרבה מאוד סיכונים אפשריים.
פה יש הדגמה שאנחנו נבקש שידגימו לנו על הליכון. יש פה הרבה סכנות, אבל אחת הסכנות היותר משמעותיות זה שזה מגיע למדרגות וממשיך ללכת. הילד לא שולט למעשה עדיין בהליכה שלו וזה רק בא לעזור לו ללכת. אנשים לא יודעים, אבל ברגע שזה מגיע למדרגות זה צריך להיבלם ואנחנו בודקים שזה אכן נבלם. תסביר לה.

לא כדאי לכם לעמוד פה, נראה לי.

אז יש פה מוצר שלא יעמוד, אני מניח. ואם אני אקח את זה ביד, בלי שום כוח אפילו, בלי שום משקל, הוא ימשיך. יש פה מוצר שאם אנחנו נפעיל עליו כוח, במקרה שזה מדמה - - -

המשקולת שם זה כאילו הילד יושב?

המשקולת מדמה את הילד והמשקל כאן מדמה את האינרציה. אנחנו רואים שבסוף התהליך יש פה עדיין כוח.

זה נעצר.

תיכף תעשה עוד פעם.

נעשה את זה עוד פעם.

את תראי שזה רץ ונבלם במכה.

נהדר.

עדיין יש לו כוח, המשקולת עדיין תלויה, זאת אומרת יש איזה שהוא כוח שרוצה ל - - -

מה מונע - - -

יש לו ברקסים.

אפשר לראות את זה עם השני?

השני. את לא צריכה, אני אעשה את זה.

לא צריכים את זה, אבל אני כן רוצה לראות.

לא צריך בכלל את הכוח.

לא צריך את הכוח, אבל מעניין.

זה עם האצבע. וזה לא דבר לא שכיח.

זה נמצא.

אנחנו נתקלים בזה.

אנשים יכולים לחשוב שזה בעצם - - -

כן, זה בדיוק העניין. זה מיוצר בגרמניה.

אם היה פה הילד, שלא נחשוב מה - - -

בדיוק.

אחת הבדיקות שעושים על עגלות זה יציבות. הרעיון הוא מה קורה כאשר ילד - - - כאן אנחנו מדברים על משקולת של 15 קילו שזה פחות או יותר מדמה עגלה, מה קורה כאשר העגלה מגיעה לכל מיני מצבים שהם מצבי קיצון אבל שאפשר להשתמש בהם, שהם סבירים בזמן השימוש הרגיל. העגלה הזאת, למשל, אם אנחנו ניקח ונטה אותה במצב שהוא רגיל הילד היה מתהפך. זאת אומרת מצב כזה, אם אמא או המבוגר עוזב את הידית, יש מצב בהחלט שהעגלה תתהפך.

איך מונעים את הדבר הזה?

מתכננים עגלה שתעמוד גם בתחומים האלה.

התקנים מגדירים את תנאי הבטיחות.

זה עניין של מידות, דרך אגב. כשאת רוצה מרכז כובד זה עניין של מידות.

ועגלות כאלה קיימות בשוק?

עגלות כאלה נחסמות בשלב של אב טיפוס.

הן נחסמות אצלנו.

עגלות כאלה אפשר לרכוש בעולם, אם זאת השאלה.

ובחנויות למוצרי ילדים היום בישראל לא?

כזאת לא.

לא, אלא אם כן הגניבו אותה בתור טנדר.

זה מוצר שלא יכול לעמוד בתקן, הוא מסוכן, כי הסכנה פה מאי יציבות. זה עלול להתהפך אם הילד - - - אני לא מדבר על אם הוא מטפס עליו, אבל - - -

אני יכולה להסיק, בגלל שזה של אלה, אני לא אגיד את זה בקול, אז שזה כן עומד בתקן?

במקרה הזה זה מוצר שעומד בדרישות התקן.

יש עוד דבר מאוד חשוב, זה שיהיה לו רצועת מפשעה, שלא יחליק למטה.

כן, למרות שיש גם את זה.

שיהיה לו התקן שימנע החלקה של הילד קדימה, גם כאשר לא משתמשים עם המגש. המגש הוא לא אביזר חובה.

ויש כאלה שעולים ויורדים ואנחנו בודקים שלא תהיה שם אפשרות להילכדות של איברים.

זה גם אחת המעבדות ש - - -

כמובן בדיקות סטנדרטיות שקשורות לרעילות ולאש, אני לא יודע אם בודקים פה - - -

בכיסאות כאלה שמתהפכים גם עושים את הבדיקה הזאת. זה גם כיסא שמתאים לתקן, זה כיסא תקין.

מה אתה בודק פה?

מנסים להכות את משענת הגב על מנת לראות אם הכיסא מתקפל או לא.

שלא יתקפל.

שכל המנגנון הזה לא יתקפל. למעשה הכיסאות האלה עומדים ככה וזה בודק שמערכת הקיפול יודעת לספוג כוחות.

מיטות זה דבר שאם הוא לא תקני הוא מסוכן. אמרנו, הילכדות ראש יכולה להיות דבר מאוד מסוכן.

לכן יש את המרחק הקבוע.

יש שם את השרשרת.

מעבר לזה אנחנו מפעילים כוחות, זה מדמה 5,000 מחזורים של כוחות שמופעלים מכל הצדדים ורואים שהמיטה לא מתפרקת. יש מתקן שמדמה הקפצה של תינוק קופץ.

צריך לעשות את זה גם על מיטת ההורים. הילדים קופצים על המיטה של ההורים, זה הכי כיף להם במיטה הגדולה.

כן. אגב גם בודקים שאין מקומות שעלול השרוך של המוצץ להיתפס. יש מתקן שיש מקומות ש - - -

במקרה הזה אנחנו מדברים על מתקן שלא - - -

זה נפסל.

זה נפסל. צריך להעביר את זה בכל מיני פינות ובכל מיני מקומות בולטים ואז יש מקרים שבהם זה נתפס בצורה כזו. כאן במקרה הזה זה קרה לנו כאשר הפעלנו קצת כוח ואז למעשה המחְבָּרים יצאו ואז כאן אנחנו מבינים שבהחלט יכולה להיות - - -

עצם זה שזה מתפרק זה כבר בעייתי. מאוד חשוב, גם אנשים לא יודעים, אבל במיטת תינוק מחייבים, אפרופו עוד סימון לולאות, לרשום את מידות המזרן ההכרחיות, כי אחרת יכול להיווצר רווח בין המזרן לבין המיטה וזה מה שאמרנו.

או לגרום למצב שהגובה הפנימי יהיה קטן מדי. זאת אומרת אם נשים כאן מזרן מאוד מאוד עבה, למעשה נגרום למיטה שהגובה הפנימי שלה - - -

ואז זה סכנת נפילה.

גם המוצרים האלה כמובן נבדקים, שידות החתלה.

מה שאנחנו רואים כאן זה למעשה כוח של בערך 100 קילו - - -

שלא יישברו השלבים. זו בדיקה של כמה אלפי מחזורים והיא מדמה למעשה את אורך חיי המיטה. כמובן שהם לא עושים רק על אב טיפוס. אם אין תעודה, אם יש תעודה. אחד הדברים שאנחנו בודקים גם, שהמוצר שהגיע זהה לתעודה.

יש את המנגנון הזה שעוצר ב - - -

כן, כן, למרות שכאן אנחנו מדברים על מה קורה כאשר המגרה נפתחת עד הסוף, האם לא יכול להיות מצב שבטריקה החוצה היא תישלף.

זאת אחת הבדיקות, תקן אותי אם אני טועה, זה שכל המגרות פתוחות ו - - -

כן, זו בדיקת יציבות שבה כל המגרות - - -

אתה מחזיק?

יפה, עמד.

כן. בסוף התהליך למעשה המגרה ממשיכה לנוע מכוח האינרציה, כבר אין כאן כוח. שידה מתאימה לתקן אם המגרות עמדו בעשרה מחזורי בדיקה כזאת.

אבל למה הוא צריך להחזיק? אם הוא לא היה מחזיק זה היה מתהפך?

אנחנו לא מדמים כאן יציבות של המוצר, אלא אנחנו מדברים מה קורה כאשר מנסים לפתוח את המגרה בכוח.

שלא יעוף עליך.

כן, שמרכז הכובד לא נשאר - - -

הבחינה כאן היא האם המגרה יודעת לספוג את הכוח הזה ולהיעצר.

להיעצר ולא לעוף עליך.

יש עוד בדיקה אחת שעושים פה, היא הבדיקה היחידה שעושים גם לחומרי גלם שמיועדים למבוגרים וזה תכולת הפורמלדהיד בתוך ה - - - פורמלדהיד זה חומר מתנדף, מסרטן, שנמצא בדבק. ככל שעושים דבק יותר זול שמים יותר פורמלדהיד.

אבל זה אנחנו מדברים יותר לא על עץ מלא.

זה על מוצרי עץ, לבידים, MDF, סיבית. בעץ מלא אין את זה. אנחנו מדברים על עץ שהוא תעשייתי, על לוחות תעשייתיים.

איפה שיש דבק. זה רלוונטי להרבה מאוד מוצרי תינוקות וגם למוצרי מבוגרים. זאת הבדיקה היחידה שמחויבת במה שקשור לחומרי גלם בכלל.

אביהו, תודה רבה.

(המשך הסיור)

זה נראה כמו חדר אקוסטי להקלטות.

זה חדר אקוסטי, אבל לקרינה חשמלית. יואל הוא מנהל המעבדה. פה זה מתקן חדש לגמרי שהשקענו בו הרבה מאוד כסף, שנועד לבדוק את הקרינה האלקטרומגנטית שמכשירים פולטים ואיך הם מושפעים מקרינה שהם חשופים לה. כי כל מכשיר מתוחכם, ואנחנו מדברים על מכשירים מתוחכמים, פעולתם עלולה להשתבש אם הם לא חסינים לקרינה שהם - - -

מקבלים ממכשיר אחר.

שהם חשים בסביבה. וכמובן האם הם לא פולטים קרינה, שעלולה להיות קרינה מסוכנת, גם למכשירים וגם לבני אדם.

אתם לא חושפים אותנו לקרינה, נכון?

חס וחלילה.

כשהבדיקה מתקיימת כמובן. יש גם עוד בדיקה מעניינת, אבל כבר לא נראה לך, נשמור את זה לפעם הבאה, יש לנו עוד מתקן והוא חדש. לא נמצא פה אף אחד כמובן, החדר הזה אטום לחלוטין לקרינה, שלא יוצאת מפה ולא נכנסת. לחלוטין. הם רואים את כל מה שקורה פה דרך מצלמות ומערכת בקרה. כמובן הם רואים גם בעין, אבל גם המכשירים קולטים את כל תוצאות הבדיקה שמתקיימת.

פה אתם יכולים גם לתת אבחנה של טלפונים סלולריים? בדיקה של טלפונים סלולריים, שיש על זה כל הזמן ויכוח?

היום לא בודקים את הקרינה שהמכשיר פולט, אנחנו בודקים אותו יחד עם ספק הכוח, אבל לא בודקים את הקרינה ש - - -

למה?

זה לא מחויב.

אין תקן לבדיקות - - -

זה הבדיקות של הקרינה של הטלפונים הסלולריים. אין תקן לזה, אין תקן רשמי בארץ שמחייב. יש כל מיני המלצות, אבל אין תקן.

פולט או לא פולט?

כל הטלפונים פולטים, אבל האמת היא שכמה שהם יותר קרובים לאנטנות סלולריות הם פולטים פחות.

אז כן לרצות שהאנטנה הסלולרית תהיה קרובה אליך?

זה איזה שהוא טרייד אוף, כי כמה שהאנטנות יהיו - - -

בגדול כן. זה כאילו באיזה מקום את נמצאת. מבחינת הצרכן, כמה שיותר אנטנות. מבחינת זה שיושב ליד האנטנה?

המכשירים בגדול הם אדפטיביים, הם משדרים יותר חזק כשהקליטה היא פחות טובה. זאת אומרת אם בן אדם נמצא ממש ליד אנטנה הוא משדר במינימום הספק. אז זה איזה שהוא טרייד אוף, יותר אנטנות בפחות קרינה.

יואל, כמה מילים על המכשיר.

את המכשיר הספציפי הזה יורי יסביר, זה מכשיר של חברה ישראלית.

זה מכשיר לייזר, ואפשר לעשות גם ניתוח, גם טיפול קוסמטי. ככה הוא בנוי. בודקים אותו לפי - - -

מה זה קוסמטי? זה הסרת השיער בלייזר?

זה מכשיר ל - - -

אז הם פולטים קרינה.

כן. מה הכוונה? שיש - - - במיוחד ובזמן הבדיקה אנחנו בודקים איזה רעשים אלקטרומגנטיים הוא מייצר ואיך הוא משפיע על כל המכשירים שיש בסביבה. זה מצד אחד. מצד שני התקן דורש לבדוק את המכשיר, איך הוא מוגן מהפרעות של הסביבה. למשל מפעילים מכשיר ומישהו משתמש בטלפון סלולרי, אז בזמן השימוש של הטלפון הסלולרי הוא לא צריך להרגיש שיש קרינה. זה חלק מהבדיקות.

בנוסף יש כל מיני דברים. למשל חשמל סטטי. בן אדם שמפעיל מוצר, על הגוף שלו יש חשמל סטטי, אז המכשיר צריך להיות מוגן.

איזה מוצרי ילדים נבדקים פה?

במוצרים לילדים, קודם כל - - -

בייבי סיינס.

יפה מאוד. יותר ויותר משתמשים במכשירים שיש תקשורת אלחוטית.

האינטרקומים שיש.

כן, וגם זה שנמצא מתחת למזרן ואתה לוקח את הנייד הזה איתך.

נכון. אז אלה המכשירים שאנחנו בודקים ומכשירי אודיו וידיאו. בעצם כל מכשיר חשמלי ואלקטרוני.

אנחנו נראה מבחוץ איך עושים את זה?

כן, בוודאי.

אגב, פה את לא רואה, אבל יש פה דלת מאוד גדולה שכשהיא נפתחת היא מאפשרת להכניס מוצרים.

החומרים האלה זה הגנה. החומרים האלה הם חומרים שלמעשה אמורים לספוג את הקרינה ולא לתת לה להשתולל בחדר.

שם יש שתי שכבות.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30.