הכנסת התשע-עשרה

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני

<פרוטוקול מס' 211>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, ד' באדר א התשע"ד (04 בפברואר 2014), שעה 13:00

<הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – מימון בחירות שבוטלו), התשע"ד-2014-של חברי הכנסת משה גפני, איתן כבל, זהבה גלאון, יריב לוין, עפר שלח, איילת שקד, אריאל אטיאס. (פ/2036)>

חברי הוועדה: >
מירי רגב – היו"ר

יעקב אשר

משה גפני

יריב לוין

אורי מקלב

>
יוסף ברון - מפקח ארצי על הבחירות, משרד הפנים

עו"ד רון אלמוג - לשכה משפטית, משרד הפנים

עמי ברקוביץ - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דנה יפה - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שמואל גולן - משנה למנכ"ל, משרד מבקר המדינה

חנה רותם - מנהלת אגף לביקורת מימון מפלגות, משרד מבקר המדינה

עו"ד יצחק בקר - עוזר בכיר ליועצת המשפטית, משרד מבקר המדינה

עידית ריפס - מתמחה ביעוץ משפטי ,לשכה משפטית, משרד מבקר המדינה

יוסי עדס - רפרנט פנים אגף תקציבים, משרד האוצר

עו"ד רות דיין מדר - מרכז השלטון המקומי

גלעד קרן

יפה שפירא

הדר אביב

<הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – מימון בחירות שבוטלו), התשע"ד-2014->
של חברי הכנסת משה גפני, איתן כבל, זהבה גלאון, יריב לוין, עפר שלח, איילת שקד, אריאל אטיאס פ/2036)

בוקר טוב לכולם, אני פותחת את דיון ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בהצעת חוק פרטית של חבר הכנסת גפני: - -

לא לבד.

- - הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – מימון בחירות שבוטלו), התשע"ד-2014 – הכנה לקריאה ראשונה.

שלום לך, המשנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה.

סליחה, מה קורה פה?

זו ישיבת סיעה של "דגל התורה". אנחנו רק מבקשים ממך להצטרף אלינו.

שב כבר.

זה מה שקורה.

אם הוא היה עושה רבע מהמאמץ שאני עשיתי בשבילו - - -

המקום הטבעי - - -

אנחנו עכשיו דיברנו מה יקרה כשתרצי לעבור ל"דגל התורה".

אל תדאג, זה לא יקרה עם הדרת הנשים שיש אצלכם. זה לא יקרה, גם אם מאוד תרצה.

את יודעת מה, תיכף אני אתחיל לדבר על הליכוד ועל הדרת נשים.

את הגבר היחיד בליכוד. מה את מדברת?

חברים, הצעת החוק הזאת מדברת על כך שהיא רוצה לעשות סדר ותיקון פער שקיים בחקיקה.

על-פי חוק מימון בחירות, מגיע לכל סיעה את מימון הבחירות שלה, אבל החוק לא מתייחס למקרה שבחירות מתבטלות וצריך לחזור על בחירות, וצריך את הלאקונה הזאת לתקן. אני חושבת שזו הצעת חוק ראויה והיא נכונה, ואני חושבת שאפשר להגיע להסכמות כדי להביא לפתרונה כמה שיותר מהר, עוד לפני שיוחלט מתי יהיו הבחירות החוזרות בבית-שמש.

גפני, כמציע החוק, בבקשה.

אל"ף, אני מודה לך, גברתי היושבת-ראש, גם על המהירות וגם - - -

הו, במה זכיתי?

- - -

במה זכיתי?

הוא המועמד השני ל"דגל התורה".

במה זכיתי?

הוא המועמד השני.

אל תתחנפו עכשיו לכל אחד מהליכוד שמגיע. בוא, בוא.

- - -

בוא, בוא, ברוך הבא.

גפני, בבקשה.

בית-שמש לא עומדת פה על סדר-היום, מכיוון שבית-המשפט עדיין לא החליט מה הולך לקרות. מה שבית-שמש עשתה במקרה הזה, מבחינתי, ועל זה דיברתי גם עם ראשי הסיעות, הוא שהתברר שיש לאקונה בחוק.

לראשונה התחילו לדבר, או שהיתה פסיקה של בית-המשפט המחוזי שיש בחירות חוזרות כלליות. זאת אומרת, גם בחירות לסיעות המרכיבות את - - -

לא, לא. רק שנייה, כדי לעשות סדר.

יש את הצעת החוק שהמציעים הציעו, זה הדף הכחול. אצלנו הוא בחלק מהדף הלבן. הדף הלבן זה הנוסח המוצע אחר התערבות של היועץ המשפטי של הוועדה. בבקשה, גפני.

אני חוזר לגבי העניין הזה: התברר שיש לאקונה בחוק, כאשר בית-המשפט מחליט – מה שלא היה לו תקדים. אני לא זוכר מקרה במדינה שיש בחירות כלליות חוזרות, גם לראשות העירייה, לראשות המועצה וגם לסיעות שמרכיבות את המועצה.

ואז התברר בעצם, איך עושים בחירות כאלה? מה, יתחילו לעבור על החוק? יתחילו לגייס תרומות? יתחילו לקחת הלוואות שאף אחד לא יודע מאיפה יבואו?

ברור, ברור. בהחלט הצעה רצויה.

בזה הסתיים תפקידה של בית-שמש בעניין, רק במחשבה הזאת. ואז פניתי לראשי הסיעות, לכל הסיעות, בין היתר ליריב לוין, לאיתן כבל, לזהבה גלאון, לעפר שלח, לאיילת שקד, לאריאל אטיאס, וכולם חתמו על החוק.

החוק מורכב משלושה חלקים שאני הודעתי במליאת הכנסת, לאחר ששר הפנים אמר שיש להם השגות בעניין ההצעה כפי שהיא מנוסחת, אמרתי, זה יבוא לוועדת הפנים, נקיים את הדיאלוג הזה, וכמובן שזה ייעשה בהסכמה. אין לי שום עניין, זה לא נושא אידאולוגי. זה נושא שצריך לקבל לגביו החלטה.

יש פה שלושה חלקים שבהם, למיטב ידיעתי, שר הפנים, במקרה הזה, דיבר עליהם, והוא אמר במליאת הכנסת, ודאי שהדיאלוג צריך להתקיים ונראה מה עושים. האחד, לפי איזה בחירות הולכים כאשר נותנים תקציב, גם לבחירות הקודמות, האם הבחירות הקודמות בטלות, מבחינת המימון, לחלוטין, ונותנים אחוז מסוים גבוה, לא 100%, אלא 160%, 170%, 180%, מה שיוחלט בהסכמה. אבל הבחירות הקודמות לא קיימות.

יש בעיה עם החלק הזה, למשל, מה קורה אם אחד עבר את אחוז החסימה בשני קולות, ובבחירות החוזרות הצביעו הרבה יותר אנשים, והוא לא עובר את אחוז החסימה בפחות שני קולות. לפני שמקבלים החלטה בעניין הזה, צריך לקחת את הנושא הזה בחשבון. הוא לא קשור לעניין, הוא עכשיו לא יקבל מימון בכלל - - -

אבל בוא תגיד לי איפה הפערים.

הנה הפער: אומרת הממשלה, וגם הייעוץ המשפטי כאן בוועדה, צריך ללכת על-פי מה שנקבע בבחירות החדשות. ואז אותו אחד שתיארתי בעצם לא יקבל בכלל מימון, שזו בעיה.

יש מקרה שאני מציע ולא חייבים לקבל אותו – יש מקרה שאנחנו חוקקנו בשעתו, כאשר למישהו יש 20 מנדטים והוא ירד ל-10 מנדטים, אז לא מורידים אותו מ-20 ל-10, אלא מורידים אותו בחצי.

זה בכנסת, לא?

אני מדבר על הכנסת. אני מדבר על הרעיון. יש רעיון שהיה בחקיקה, בבחירות לכנסת, שקיבלתם 20 מנדטים, ירדתם באופן דרסטי, שאנשים לא יתמוטטו כלכלית, ההחלטה בבחירות לכנסת היתה: בוא ניקח חצי. והרעיון שאני חושב עליו, אולי לעשות באיזושהי צורה, של חצי, כדי שאותו אחד לא ייפגע באופן דרסטי.

נכון שיכולים להביא את זה למצבים אבסורדיים בגלל שיכול להיות זיוף נורא ואיום, שבן-אדם קיבל 20 מנדטים, ופתאום, אחרי הבחירות החוזרות, הוא לא קיבל כלום, והתברר שהוא זייפן בין-לאומי. אבל זה אבסורד.

הדבר השני – כמה מממנים? האם מממנים מה-60%, או מה-70%, או מה-80%. הבחירות החוזרות הן זמן קצר יותר באופן יחסי, אבל הן בחירות לכל דבר ועניין, והמימון לבחירות הרגילות, אני סבור גם, כמו שר הפנים, אפילו שבחוק זה לא כתוב, אני סבור שצריך להיות פחות. אבל אני לא חושב שצריך להיות פחות באופן דרסטי, בגלל שהבחירות הן בחירות ממשיות.

והדבר השלישי, גם לגבי הדיווח של מבקר המדינה – איך אנחנו מתייחסים לזה? את הכסף שמקבלים עבור הבחירות הקודמות, שהוא יהיה בזמן קצר יותר בגלל שהכסף הוצא כבר. זאת אומרת, לנתק טכנית את הדיווחים.

לנתק את שתי מערכות הבחירות. זה לא אותו דבר.

בדיוק.

בוודאי, חד-משמעית. אחרת, אתה יוצר לך כזה בלגן וערבוב, ויכולת של אנשים להעמיד אותם בפינה. גמרו מערכת בחירות, ידווחו על מערכת הבחירות שגמרו. מה שכן, יכול להיות שצריך לתת להם יותר זמן לדיווח. אלה שתי מערכות בחירות שונות. אלה שני מהלכים שונים.

יש לי שאלה טכנית אחת להבין: במצב של בחירות חוזרות כאלה, מה קורה בסוגיית הגשת רשימות מועמדים, וכן הלאה? רצות אותן רשימות?

אותן רשימות.

אותן רשימות.

אותה רשימה. אין הגשת רשימה חדשה.

זאת אומרת, אין הגשות, אין יוצא ואין בא? - - -

צילום מצב של מה שהיה בפעם הקודמת.

מה קורה אם אני אומר שאני לא רוצה לרוץ פעם נוספת?

אז אל תרוץ.

אז אתה מתפטר. זה תמיד.

כל אחד יכול להתפטר בכל עת.

ואז אני לא רץ?

אתה לא יכול להוסיף, אבל אתה יכול להתפטר.

אתה לא יכול למשוך את הרשימה, כי ברשימת מועמדים, אם כל המועמדים מתפטרים, אז הרשימה בטלה. אבל אם רק אחד התפטר – רק הוא.

ולהתחבר עם מישהו?

רק שנייה, גפני.

אני רוצה הערות של היועץ המשפטי של הוועדה. לאחר מכן אני מבקשת לשמוע את עמדת משרד הפנים ואת עמדת מבקר המדינה, ונראה איך אנחנו מתקדמים. בבקשה.

אני אתייחס רק לפערים שעליהם דיבר חבר הכנסת גפני, בעניין מימון הבחירות הישנות.

אנחנו חושבים שיש פה בעיה נורמטיבית במימון בחירות שתוצאותיה נפסלו על-ידי בית-המשפט. כפי שאמר חבר הכנסת גפני, על-פי דוגמה עליה דיברתי אתו לפני הדיון, יכול להיות מצב – אני בכוונה מקצין את הסיטואציה – שמפלגה קיבלה, אם זה בגלל זיוף או מסיבה אחרת, 20 מנדטים יותר ממה שהיתה אמורה לקבל, ואין שום היגיון שהמדינה תשלם מכספי ציבור על תוצאות שבעצם לא קיימות; מבחינה חוקית, התוצאות נפסלו ויש בחירות חדשות לגמרי.

אז מה אתם מציעים?

אני מציע שהמימון יהיה על-פי תוצאות הבחירות החדשות בלבד, כשכמובן אנחנו נגדיל את אחוז המימון, הוא לא יהיה מאה אחוז, אלא ההצעה שמונחת כרגע על השולחן היא שאם הבחירות החדשות ייערכו בתוך שנה מיום הבחירות הקודמות, המימון יהיה – אני כתבתי X אחוז כי זה לא להחלטה משפטית, אבל ההצעה של שר הפנים במליאה היתה 160% או 170% מהסכום המקורי. ואם הבחירות נערכות למעלה משנה אחרי מועד הבחירות הראשונות, תהיה תוספת מימון של 200%.

אוקי, תמתין עם זה. משרד הפנים, ההמלצה הזאת מקובלת עליך?

כן, אנחנו מצטרפים כמובן להצעת שר הפנים, כפי שהוא אמר, שאם הבחירות מתבצעות תוך שנה, זה עד 70%.

עד 70% ממה שהם קיבלו בבחירות הקודמות?

נכון.

ובבחירות לאחר שנה, עוד 100%.

לא הבנתי. 100% בנוסף למה שהם קיבלו? זאת אומרת, הם מקבלים 200%?

זה כאילו בחירות חדשות לגמרי.

ולמה? בוא תסביר לי מה ההבדל בין "עד השנה" ו"מהשנה"? למה בשנה הראשונה הם יכולים לקבל 70%, ויום אחרי השנה שנגמרה הם יכולים לקבל 170%? למה? תסביר לי את ההיגיון. אני באמת לא מבינה.

ההיגיון אומר שבתוך השנה מערכת הבחירות עדיין זכורה לכל התושבים. הרי אנחנו מדברים על משהו שקרה, תעמולה וכל מה שקשור בכך, אנשים חיים את השטח ועדיין זוכרים בדיוק מה קורה.
לאחר שנה, זה זמן די סביר שדברים קצת התבטלו; גם יש תוספת של תושבים, גם יש שינוי באנשים שנפטרו, ואנשים חדשים שבאו.

הבנתי.

נציג מבקר המדינה, מה אתם אומרים על הצעת המימון הזאת?

אני לא רוצה להתייחס כרגע לאחוזים. אני רוצה, קודם כל, להתייחס למודלים שהוצגו פה.

רגע, לפני המודלים, בוא נעבור פער-פער.

לא, זה בדיוק העניין.

טוב, בבקשה.

יש פה שתי השקפות. יש השקפה אחת שאומרת: בוא נעשה שתי מערכות נפרדות. יש את המערכת הראשונה, שאנשים השקיעו בה, עשו בה, ובסופו של דבר, היו תוצאות כאלו ואחרות, שבעקבותיהן עכשיו הולכים לערכאה משפטית כזו או אחרת. אבל נעשתה שם פעילות, לקחו מקדמה, ביצעו את כל הפעילות, וגם כל אחד קיבל את החלק היחסי שלו.

אגב, לא קיבל עדיין, לפי החוק.

כל אחד קיבל את החלק היחסי שלו, שלא חשוב כרגע שעכשיו רצו לבית-משפט, וביקשו לערער, ואמרו שחלקם מזויף וחלקם לא מזויף.

למה זה לא חשוב?

ולכן, צריך לסגור את המערכת הזאת, כפי שנעשתה, לדעתנו. ויש פה גם הצעה כזאת. לממן אותה כפי שהמחוקק קבע עד היום. לתת לנו את הדוח בזמן, עכשיו, יחד עם כולם. כי אני מזכיר לכם: אם אנחנו יוצרים פה רצף עם המערכת הבאה, המשמעות היא שהאנשים האלה לא יקבלו כסף עד שאנחנו מסיימים.

זה קיים כבר היום. זה המצב שקיים היום בחוק.

זה נראה לי נכון. זה נראה לי הכי הגיוני.

- - -

סליחה, רגע, עכשיו נתתי לנציג המבקר לדבר.

לסיעות האֵם יש פחות בעיות בעניין הזה כי הן קיבלו מקדמות גדולות והן יכולות לממן. לסיעות העצמאיות – והולכות להתמודד פה גם סיעות עצמאיות – אם אנחנו הולכים למשוך אותן עכשיו לתקופה, ולך תדע כמה, כי זה הלך לערכאות משפטיות, ולא יקבלו שום דבר, אז מי שקיבל מקדמה, הוא משלם ערבות, דרך אגב, על המקדמה הזאת, שהיא לא נגמרת.

ואז, מה אתה אומר?

מערכת ראשונה צריכה להיסגר, להיסגר על-פי הקריטריונים הקיימים.

עכשיו אנחנו הולכים לבחירות חוזרות, ומוחלט שיבוצעו, בין אם זה דרך ערכאה משפטית או בין אם זה החלטה מינהלית אחרת. ובסופו של דבר, המערכת הזאת יכולה מבחינתנו להיות רצף מסוים, או אחרי שנה. לך תדע כמה זמן אנחנו נסתובב עכשיו בבתי-משפט.
לפי זה צריך לקבוע מהו המועד הקובע, מהרגע שבית-המשפט יחליט על מערכת בחירות חדשה. זה המועד הקובע שממנו אנחנו צריכים להתחיל לקבוע את תקופת הבחירות, ולתת להם עכשיו חלק יחסי. אנחנו לא מתערבים כרגע כמה תחליטו פה בכנסת, אם זה יהיה 70%, 80%, או 100%, ובהתאם אם זה שנה מהטווח.

מה שצריך לקחת בחשבון, ככל שזה קרוב יותר למערכת שהיתה, אז ברור שצריך לתת פחות, כי בכל זאת נעשתה שם פעילות; ככל שזה יהיה יותר רחוק - - -

העיקרון שלך מקובל עלי.

אני רוצה להבין: האם משרד מבקר המדינה מציע לשלם על-פי תוצאות הבחירות שנפסלו?

אנשים הוציאו כסף.

יש גם מקרים שאנשים הוציאו כסף והם לא מקבלים מנדטים בכלל, והם לא מקבלים מימון.

אני אגיד לך איפה ההבדל: כשאתה יוצא למערכת בחירות, יש כללים ידועים מראש; אתה יודע שאם אתה לא מקבל מנדטים, לא תקבל כסף, ואתה צריך לכלכל את ענייניך בהתאם. לבוא למצב הקיצון הבלתי-רגיל, שפתאום ביטלו את הבחירות והתהליך הזה נמשך חודשים, ולהגיד לך: תשמע, בינתיים תהיה בחוסר ודאות, הבנק שממנו לקחת אולי אשראי ילחץ עליך - - -

יש ספקים שמחכים לכסף.

זה המצב המשפטי גם היום, כיוון שכל עוד יש ערעור בחירות ואין פסק-דין סופי, גם אז לא משלמים - - -

כן, אבל כמה זמן זה לוקח?

אמר לי שר הפנים כמה פעמים, שמבקשים לשנות את החקיקה בעניין הזה - - -

לא, לא ידוע לי.

אז לי ידוע.

אבל מה ההיגיון?

מה ההיגיון בזה?

ההיגיון הוא שהפרמטר לתשלום הוא - - -

- - -

רגע, את מי אתה מייצג?

את משרד המשפטים.

אז מה הבעיה שלכם, של משרד המשפטים?

מה שאמר היועץ המשפטי של הוועדה, שמבחינה נורמטיבית, הפרמטר לתשלום זה תוצאות הבחירות. כאן תוצאות הבחירות נפסלו - - -

אבל זה היה. אבל זה היה. תוצאות הבחירות היו.

לכן, כשמבקר המדינה קיבל את הצעת החוק המקורית, של חבר הכנסת גפני - - -

זה לא רק שלי, זה של כל ראשי הסיעות.

אנחנו הצענו שיהיה גם שיקול דעת של בית-משפט, כן לפסול או להגביל את המימון במקרה הקיצון. אבל בדרך כלל, הספקים, במה פשעו? הם צריכים לקבל את הכסף.

את מי אתה מייצג?

אני מהייעוץ המשפטי של מבקר המדינה.

גברתי היושבת-ראש, הנוהג שבעולם, המציאות שבה אנחנו חיים ושעליה אנחנו מדברים בסך-הכול הכללי כשיש ערעור בחירות, ושבית-המשפט אכן יקבל את ערעור הבחירות, מדובר במקרה הגרוע ביותר על מקרה של סיעה אחת, אולי שתיים. המקרה הקלאסי הוא של סיעה אחת.

יש שם 40 סיעות או 20 סיעות, והם התחייבו לספקים, והם עשו את עבודתם נאמנה, והם עשו את הכול. מה אתה מעניש אותם? מה אתה אומר להם לעשות?

אתם תנסו לשכנע בפעם האחרונה, כי אני באופן עקרוני מקבלת את ההיבט של שתי מערכות בחירות שונות.

רק להבהיר: עמדת הממשלה היא כעמדת משרד הפנים, זאת אומרת שיהיה תשלום אחד בסוף. אין תשלום על-פי תוצאות בחירות שנפסלו. זו ההסכמה שלפיה ההצעה עברה.

אבל למה? למה?

אבל היא לא הצעה הגיונית.

זה לא הגיוני. תעמיד את עצמך במקום האנשים שנקלעו למצב הזה.

היא לא הגיונית. זה גם לא הוגן. אתה ואני עכשיו הולכים לתחרות, שנינו מתאמנים, לקחנו מורים פרטיים, הכנו את עצמנו לזה, הגענו ליום התחרות - -

ונהגנו כחוק.

- - קנינו תלבושות, הכול היה בסדר, בדרך קרה משהו.

פסלו את התוצאות.

אבל עשינו את זה.

כן, אבל אנחנו נהגנו כחוק; אנחנו, הרוב, נהגנו כחוק. פסלו בגלל מישהו אחר.

זה לא משנה. הפרמטר לתשלום הוא תוצאת הבחירות.

אבל גם הצעת החוק שאתם הצעתם, לתת 200%, היא בעצם משלמת - - -

לא, ממש לא. להיפך.

אני רוצה להסביר שני דברים.

אחד, לעניין עיכוב התשלומים – זהו המצב החוקי היום, אין בהצעה שום שינוי בעניין הזה. החוק היום קובע שכל עוד יש ערעור בחירות תלוי ועומד, אסור לשלם לסיעות. לכן אין בהצעת החוק שום שינוי מהמצב שקיים היום בעניין הזה - - -

כן, אבל אנחנו מדברים אחרי שהיו כבר בחירות חוזרות, מה עושים עם זה?

לא, לא, מה שמציע פה משרד המבקר זה לשלם לפני שיש תוצאות של ערעור הבחירות. זה שינוי המצב הקיים היום, וזה לא קשור לבחירות חוזרות או לא חוזרות.

אני רוצה להתייחס גם לזה, אם מותר לי.

הסיבה שאתה לא משלם, עד שלא נגמרו אירועי הבחירות, כי אתה לא יודע איך חולקו המנדטים, זה מצב אחד. ולכן, עד שלא יודעים את זה, אי אפשר לשלם. במקרה הזה, הוויכוח הוא לא על חלוקת המנדטים.

כן, כן, ודאי. על זה הערעור.

כי הם מקבלים לפי זה.

במקרה הזה, ההליך הוא לפסול את כל המערכה מיסודה.

אין לך מפתח. איך אתה תשלם?

אבל בפועל - - -

יש לך מפתח ברור. כי ברגע שנפסלו הבחירות כולן, יש לי את התוצאות שהיו. הן נפסלו as is.

אז הן נפסלו. הדגש הוא על "נפסלו".

מאה אחוז, נו?

אז אתה רוצה לשלם על-פי תוצאות שנפסלו.

אז מה תעשה?

- - - לפי היועץ המשפטי של הוועדה.

אני חושב שהמצב שאתם מציעים פה ייצור תמריץ לזיוף בחירות.

למה?

כי אם בן-אדם יודע שהוא יקבל מימון עבור הבחירות הראשונות, גם אם הן נפסלו - - -

תאמין לי, אף אחד לא רוצה ללכת לבחירות חוזרות.

אני באופן עקרוני מקבלת את עמדת מבקר המדינה, אני חושבת שהיא העמדה הנכונה, שיש כאן שתי מערכות נפרדות. צריך לסכם את המערכת שהיתה – זויפו, לא זויפו, כן זויפו, קבע בית-המשפט, אבל המערכת התנהלה כראוי וכחוק.

לא, זה בדיוק מה שבית-המשפט לא קבע.

בסדר, בחלק מהמקומות היו זיופים. כתוצאה מהזיופים שהיו, הוא קבע שהכול נפסל ויש בחירות מחדש, אבל חלק מהאנשים התנהלו נכון, נכון?

דווקא הפסיקה של בית-משפט היא נגד המנצחים.

מי אתה?

אני ממשרד האוצר, יוסי עדס, רפרנט פנים, אגף תקציבים.

דווקא מי שניצח בבחירות, בית-המשפט קבע שהוא ניצח שלא בצורה הוגנת, ודווקא הוא יקבל נתח גבוה יותר ממימון הבחירות, אם נקבע את זה לפי בחירות שנפסלו.

בשלב הזה, אנחנו בניגוד לעמדת הממשלה. אני יכולה להגיד: חבר'ה, אני לא מקבלת את עמדת הממשלה, אני רוצה לחוקק את החוק על-פי שתי מערכות נפרדות. אבל אתם התחייבתם ללכת עם הממשלה. אז תחליטו מה אתם רוצים – אם התחייבתם, אז אנחנו הולכים על הקטע הזה וממשיכים אתו הלאה.

אני רוצה להציע משהו באמצע: בוא נעביר את החוק בקריאה ראשונה, נשאיר את השאלה הזו ב"צריך עיון", נדון בעניין הזה אִתם, בטווח הזמן הזה, וככה לא נתעכב.

לפי איזה נוסח נעביר את הקריאה הראשונה?

להעביר את הקריאה בנוסח של המלצת הממשלה.

כן, ונשאיר את העניין לדיון בינינו לפני הקריאה השנייה והשלישית.

אוקי, אז העניין הזה סוכם. רשמת את זה מנהלת הוועדה? היועצת המשפטית, את רושמת את ההערות האלה?

מהו הפער השני שהיה?

הפער השני הוא גובה הסכום.

אם זה 70% או 100%.

100%, אני מסכים שלא. אבל אני חושב שזה צריך לעמוד על 80%.

וכמה הממשלה מציעה?

60% עד 70%.

העמדה המקורית של שר הפנים היתה 60%.

אני מציע שעמדת שר הפנים תישאר.

עמדת שר הפנים, הוא אמר אותה במליאת הכנסת. הוא אמר שמה שיוחלט בוועדה בהסכמה. אתם צריכים להביע הסכמה. אתם לא יכולים לבוא עם עמדת שר הפנים. אנחנו לא רובוטים.

גם העמדה שהוצגה בוועדת שרים היתה 60% עד 70%.

אין לי בכלל ספק שעמדת משרד האוצר, שאם היה אפשר להוריד את זה מ-60% ל-20% - - -

בואו נלך על 80%: אתם רוצים 60%–70%, הם רוצים 100%.

אז זה לא תואם את עמדת הממשלה, זה הכול.

אז אוקי. אנחנו לא אמרנו "אמן" על כל עמדת הממשלה.

אמר שר הפנים שמה שיוחלט בוועדה בהסכמה – מה, ועדת שרים זה "הלכה למשה מסיני"?

זו העמדה שאִתה אנחנו באים.

עמדה, בסדר. העמדה, בסדר. סתם להתנתק מהמציאות.

אוקי, והפער השלישי הוא דוח למבקר. האם זה יהיה דוח כשמסתיים?

אם תעשו שתי מערכות, אז שני דוחות. אם תעשו מערכת אחת מתמשכת, אז אנחנו נקבל את זה, אתם יודעים מתי – אחרי מערכת הבחירות, שלושה חודשים אחרי זה מגישים לנו, ואנחנו עוד חמישה חודשים אחרי זה. כלומר, שמונה חודשים אחרי מערכת הבחירות השנייה, שזה אומר שיהיו כאלה שלא יקבלו את הכסף של המערכת הראשונה.

כתוב: אחרי הבחירות. ההגדרה של בחירות כוללת גם בחירות חוזרות.

זה באמת לא הוגן לגבי אלה שפעלו ולא יקבלו.

גברתי היושבת-ראש, אני רוצה להתייחס להצעה שלך.

רגע.
גפני ויריב, לי אין שום בעיה להביא את הצעת החוק עכשיו להצבעה בקריאה ראשונה, על-פי החלטת הממשלה. אבל אני אומרת לכם, שאם אתם לא תבואו לפני קריאה שנייה ושלישית בדיבור עם שר המשפטים, האוצר והפנים – אני חושבת שמה שמוביל פה את המהלך היא השאלה אם אלה שתי מערכות נפרדות או מערכה מתמשכת, כי לפי זה נקבע את הכול. אם זה שתי מערכות, בעצם זה פותר לנו את הכול. זה פותר מימון של 100% פה ו-100% שם, זה פותר את גובה המימון, וזה פותר את עניין הדיווח.
אם אלו לא שתי מערכות נפרדות, זה אומר שזה בעצם מערכת אחת מתמשכת, ובמערכת המתמשכת זה אומר שיהיה 70% כמו שהם אומרים, ולא 100%, וזה אומר שהדיווח יהיה דיווח בסוף, על הכול.

170%.

170%, בסדר.

למה 170%?

אם אתה משלם 170%, משמע שאתה מכיר בזה שהמערכת הראשונה היתה מערכת שחייבים לקבל עליה כסף.

ודאי, על ההוצאות שהם מוציאים, כן. אבל לא לפי התוצאות הישנות.

אם ככה, אז זה בדיוק מה שאנחנו אומרים כל הזמן.

אנחנו מכירים בזה שזו מערכת ארוכה ומתמשכת, ארוכה יותר מהרגיל.

סך-הכול הארכתם את זה עכשיו – זה יכול לקחת עוד שנה.

הארכנו את זה, ולכן אנחנו נותנים 170% - - -

אנחנו לא נותנים 170%, אנחנו נותנים 180%.

למרות שדעתך שונה מדעתי, אני מבקשת - - -

את קובעת.

ואני קובעת בסוף.
אני מבקשת להוציא מכתב שאתה תנסח אותו עוד היום, לשר הפנים, לשר האוצר, לשרת המשפטים ולמבקר המדינה, שרוב האנשים בוועדה, וזאת גם התייחסותו של מבקר המדינה – והרקע הוא כזה: אנחנו יוצאים מהרקע שאין הרבה מערכות בחירות חוזרות. אם היו הרבה, הייתי אומרת לכם: תשמעו, יש כאן הוצאה גדולה ודברים גדולים. ואתם צודקים, אין הרבה. זה באמת קורה לעתים רחוקות.
ולכן, בגלל שאין הרבה, אני חושבת שמן ההגינות, צריך להתייחס לזה כאל שתי מערכות בחירות נפרדות.

אבל - - -

שנייה, את ה"אבל" אני יודעת, לכן אני לא קובעת כלום ולא מביאה את זה להצבעה, ומביאה את זה להצבעה לפי הצעת החוק הממשלתית. אבל אני רוצה לקראת קריאה שנייה ושלישית שתהיה הסכמה בין הממשלה לבין המציעים, ובין עמדתי כיושבת-ראש הוועדה.
אני לא במציעים, אבל אני, כיושבת-ראש הוועדה, שומעת כאן מה אומר מבקר המדינה, שומעת כאן מה אומרים המציעים, שומעת כאן מה אתם אומרים, ואני חושבת שבאופן עקרוני נכון להתייחס לזה כאל שתי מערכות בחירות שונות.
אני מוכנה, אם זה עד שנה, להוריד את גובה המימון. אם זה אחרי שנה, אני מקבלת את העיקרון הזה גם פה. אני לא אריב אתכם על זה, אבל בגדול, זה לא פייר, לא הוגן.

אני תמיד אומרת לעצמי – הצדק הכי נכון זה לשים את עצמי בנעליים של אותו בן-אדם.

נכון.

אם היום הייתי צריכה לעבור את מערכת הבחירות הזאת, אני או את, או כל אחד אחר, האם זה היה הגון שהייתי מוציאה ומביאה, ו"רצה" על תרומות? ואני יודעת מה זה. אחר-כך יש לי את העסק אִתם, עם מבקר המדינה, שאני כבר לא רוצה להגיד מה אני חושבת על מבקר המדינה.

את רוצה לדבר על זה?

לא רוצה להגיד. אחר-כך אני משלמת על טעויות של אחרים.

אבל הם מתנהגים בהגינות.

ואחר-כך אני גם לא מקבלת החזר על זה. ואני יוצאת עכשיו לעוד מערכת בחירות – מאיפה אני אביא את הכסף? אני אגנוב אותו?

לא, את מקבלת - - -

מקבלים מקדמות.

אני אקבל החזר בסוף, מתי? אבל מתי? זה לא הוגן.

עמי, יש עוד נקודה שגם אותה צריך - - -

אבל אלה שלא הגישו ויש להם ערבות - - -

ערבות – כמה הבנק יכול לתת ערבות? הוא לוקח ריבית. זה לא הוגן. ולהכניס את כל המערכת לסחרור – זה לא הוגן. משרד המשפטים, לא הוגן. משרד המשפטים לא צריך להסתכל על הגרוש. הוא צריך להסתכל על הצדק, ושהאוצר יסתכל - - - זה לא צודק.

עמי, יש כאן עוד נקודה שאתם צריכים לקחת אותה בחשבון: ברוב המקרים, אני חושב שאולי בכולם, כשנגיע למציאות כזאת קיצונית, רוב-רובם של המעורבים בבחירות הם בסדר. קח את הדוגמאות שיש לנו עכשיו – אז בבית-שמש יש ויכוח על 800 קולות, מתוך מסה של אלפים, ובנצרת יש ויכוח על עשרות קולות מתוך מסה אדירה.

צריך לקחת בחשבון שהאנשים האלה נמצאים מראש בעמדה של נזק נורא – הם התמודדו, הם נבחרו, עשו את הבחירות בגלל עניינים - - -

זה לא הוגן. אני לא מבינה אתכם, משרד הפנים, אתם מדברים עם השר ומשנים את עמדתו. אתם משרד הפנים. אתה עובד בשטח עם האנשים האלה. אתה עובד בשטח, אתה המון זמן עם האנשים האלה, קצת הגינות כלפי אותן סיעות. מה, כולם עבריינים? היו עבריינים. כולנו מתנגדים לעבריינים.

בואו נצמצם להם את הנזק לפחות. הנזק שנגרם להם הוא איום.

מהי העמדה שלכם?

אני סבור שהעמדה, כפי שאומרת יושבת-הראש, ודאי נכונה.

חד משמעית.

אנחנו בפועל נוהגים כך, גם בערעורי בחירות שמתקיימות היום, אנחנו לא לגמרי לא משלמים את הכול. אנחנו משאירים מנדט אחד שהוא ניתן ל - - -

כן, אין לי בעיה. אני אומרת, צריך להיות הגונים.

מה שאפשר לשלם, אנחנו משלמים.

בוא נחשוב מה אשמות כל הסיעות שרצו בבית-שמש.

אבל הזכאות שלהם נקבעת לפי תוצאות, ואין תוצאות.

עמי, אני אשאל אותך את השאלה בצורה אחרת: בוא נניח שהפער בבית-שמש לראשות העיר היה 3,000 קולות – רוב הסיכויים שהבחירות לא היו נפסלות. כי הרי אנחנו יודעים מה ההלכות, והוויכוח הוא על 1,000 קולות על ראשות העיר, ועל מועצת העיר אף אחד לא היה הולך ומפזר את הבחירות. אז הם היו מקבלים את הכסף, ואת הכול מסודר. אז באה רשימה, התמודדה, קיבלה שני מנדטים. יש בעיה של 800 קולות בעייתיים בבחירות לראשות העיר, שזה בערך היה הפער. הגענו למצב הקיצוני שאחרי שסוחבים אותם חודשים, פסלו להם את כל ההליך ושולחים אותם להתמודד מחדש, שזה לא פייר מיסודו.

הוא צריך לשלם לפעילים, הוא צריך לשלם למטה, הוא צריך לשלם לטלפונים.

עמי, תראה איזה עוול אתה עושה להם – לא אתה באופן אישי, כמובן – הרי ממילא ברור שכאשר שלחת אותו להתמודד בעוד חצי שנה בבחירות, התנאים הם שונים. יכול להיות שאם הוא היה יודע שאלה יהיו התנאים, הוא בכלל היה עושה חבירות אחרות, הוא היה מביא מועמדים אחרים. מצבו הורע כי פורסם עליו משהו, או כי קרה לו משהו, אלף ואחת צרות קורות לו. נוסף על כל זה נעמיס עליו גם את הצד הכלכלי? זה לא פייר. זה לא עושה שׂכל.

אני אומרת, שלא יקבל 170%. שיסיים את המערכת הזאת, ויקבל את מה שמגיע לו למערכת הזאת.

אל תעניש אותו יותר ממה שצריך. אל תגרמו להם נזק יותר ממה שצריך. אין ברירה, עושים בחירות. אין ברירה.

זה לא הוגן. אף אחד לא שׂש לבחירות. כולם היו פה, בוודאי הגדולים שניצחו, בוודאי גם הם לא שׂשים לבחירות, לכאורה, כשאתם אומרים שהם המנצחים הכי גדולים מהבחינה הזאת.

לכן אני אומרת, הדבר הכי נכון, הכי ראוי, הכי הגיוני, לעשות שתי מערכות נפרדות. גמרת את הבחירות? תסיים את הבחירות. עכשיו אתה יודע מה? לקחתי פעילים מסוימים, לא אוהבת את הפעילים האלה, הפעילים האלה לא עבדו מספיק, יש לי עכשיו דרך אחרת לקחת פעילים אחרים, רוצה לשלם לאחרים. רוצה לשלם לזה את החוב שמגיע לו, ולקחת מישהו אחר.

כתוב בתורה: "צדק צדק תרדוף".

נכון.

מה, נכון?

זה כתוב, נכון.

מי אמר למי?

מי אמר למי ובאיזה הקשר?

גפני, צטט פעם פסוק שלא קיים - - -

היה פעם ויכוח – אני לא אגיד שמות – היו עומדים במליאת הכנסת, אחד נציג מפלגת העבודה, אחד נציג הליכוד. זה היה אומר: כתוב בתקנון ככה, והיו רואים דף ריק. ההוא היה אומר, כתוב בתקנון הפוך. לא חשוב, פעם היתה הכנסת יותר מעניינת מהיום.

ברור. תמיד פעם זה היה יותר טוב.

כתוב בתורה: "צדק צדק תרדוף". שואלים, למה צריך פעמיים "צדק"? – אי אפשר להשיג את הצדק באי-צדק. אין מציאות כזאת. רוצים לעשות צדק? צריך לעשות את זה בצדק, לא לפגוע במי שלא מגיעה לו פגיעה.

אני מייצג במקרה הזה את המפלגות שברובן המכריע עשו את העבודה, שילמו את הכספים, עשו את החשבון פחות או יותר כשתכננו את הבחירות - - -

גם אני מייצגת מפלגות שעשו את העבודה.

כן, בסדר. מול הממשלה, לא מולך. הרי העמדה שלך היא ברורה.

אצלנו יש תמיד גירעון, לא כמו אצלם.

הוא מתכוון - - -

אני מדבר לממשלה. אנחנו עשינו את הבחירות בצדק, בלי בעיה, ואני לא מקבל עכשיו כסף. דיברתי עם שר הפנים, שזה עוול שאין כדוגמתו. ומשרד הפנים הלך פה צעד גדול קדימה. לא לגמרי, אבל בצעד גדול קדימה בזה שהוא אמר שאף על-פי שיש ערעור בחירות, ובחוק זה לא בדיוק שמשלמים, אנחנו כן משלמים, נשאיר מנדט אחד בחוץ.

אבל אולי רק נבהיר: הם משלמים ביחס לחלק שיש לגביו ודאות.

אני מבין גם בלי שתגיד לי.

מאה אחוז. אבל צריך להגיד את זה לפרוטוקול.

אבל משלמים שזה לא בדיוק החוק. אבל אתה יודע שאני אתבלבל אם אתה כל הזמן תעיר לי?

גפני, נציג המבקר צריך ללכת, תסיים לדבר, כי אנחנו צריכים גם לעשות הקראה.

אני עשיתי את הכול, ואני מימנתי את זה, ואני חייב לספקים, ואני חייב הכול. עכשיו נגזר עלי, שלא באשמתי, אלא באשמת סיעה אחרת, נגזר עלי ללכת למערכת בחירות חדשה כשאני נמצא בלי כסף בעניין הזה, ועם אי ודאות מוחלטת, עם ערבות בבנקים. אין לי יכולת לעשות את זה, אלא אם אני אעבור על החוק.

אני רוצה להגיד לך, גברתי היושבת-ראש, מה היה הסיכום בין המציעים לבין שר הפנים. הסיכום בין המציעים לבין שר הפנים היה זה שבסופו של דבר אנחנו נגיע להסכמה, שיהיה דיון בוועדת הפנים ונגיע להסכמה. אם באים עם עמדה של ועדת שרים, אז זה לא היה הסיכום. לא היה סיכום כזה. אני לא הסכמתי לדבר כזה במליאת הכנסת. אמרתי: נקיים את הדיאלוג.
הרי לא כל החוכמה נמצאת בממשלה. יש חוכמה גם אצלנו, אנחנו אנשי שטח, אנחנו גם יודעים מה שקורה בפועל. אי אפשר אחרי זה לבוא עם חוקים דרקוניים כאלה, כמו שקורה היום, ולחפש חלטורות במשרד הפנים כדי לשלם לאנשים שעומדים בפני שוקת שבורה.

אני לא מסכים לדבר הזה. אני חושב שזה צריך להיות שתי מערכות שונות.

גם אני חושבת ככה.

אני מציע כהצעת פשרה לאפשר לבית-המשפט, כשהוא מחליט על בחירות חוזרות, שייתן החלטה גם לגבי המימון אם הוא חושב שלא לעשות את זה על-פי החוק הזה. הרי יכולים להיות מקרים חריגים שהיועץ המשפטי דיבר עליהם, שהוא קיבל 20 מנדטים יותר ממה שמגיע לו – יביאו את זה לבית-המשפט ויגידו: במקרה הזה, הקיצוני, שבית-המשפט יחליט לא לממן.

באיזה שלב? בשלב הראשוני?

בשלב שבו הוא נותן את הערעור.

בתהליך הפסילה.

כן, בתהליך הפסילה. זה בסדר. דרך אגב, זה בתיאום עם מה שאתה אומר.

בית-המשפט יגיד שזה מקרה קיצוני, כמו שאומר היועץ המשפטי, ובית-המשפט יחליט שבמקרה הזה אנחנו לא מממנים את זה. אז בסדר, הגענו למקרה קיצוני, וזהו. אבל במקרים השגרתיים, כשמדובר על סיעה אחת קטנה שעשתה זיופים, לפי הטענות מול בית-המשפט, אנחנו כולנו צריכים לסבול? אנחנו לא נקבל מימון? ואחרי זה תחפשו עם היועץ המשפטי אצלכם במשרד הפנים איך עושים חלטורות כדי לשלם בגלל שאנשים יישארו עם לשון בחוץ?

אוקי, אני מקבלת את זה, ואני רואה שגם נציג משרד הפנים מקבל את זה. היחיד שלא מקבל את זה הוא נציג משרד המשפטים.

הוא לא יכול לא לקבל החלטת בג"ץ.

לא, לא, נציג משרד הפנים לא יכול לקבל את זה מפני שלהבנתי הוא כפוף לעמדת ועדת השרים לחקיקה.

בסדר.

לכן אם רוצים שנשקול מחדש את עמדתנו - - -

כל הכבוד, גם למשרד המשפטים.

אני משלים את הצעתי. אני מציע שאנחנו נעשה את זה כך: אם הממשלה לא תקבל את זה, בקריאה שנייה ושלישית נצטרך לשנות.

מאה אחוז. אני מקבלת את זה.

לא, לא.

לא הבנתי. כרגע, איך זה יעבור בקריאה ראשונה?

בשתי מערכות נפרדות, כשבית-המשפט קובע את גובה המימון.

זה בניגוד לעמדת הממשלה.

כרגע עמדת הממשלה היא להתנגד. זאת המשמעות.

אוקי, אבל אתם לא מצביעים.

בסדר, הממשלה מצביעה, אבל לא הקואליציה - - -

אבל אנחנו מתחייבים - - -

אז בוא תתחייב הפוך.

אנחנו מתחייבים שאם לא נשכנע את הממשלה ולא תקבלו את זה, נחזור להצעה הזאת.

לא, אני מצטער, זה לא הסיכום שבו ההצעה עברה.

- - -

איזו גרסה? של הממשלה?

הגרסה המקורית, כן, ונתווכח אתם - - -

על הגרסה של הממשלה להצביע?

לדעתי, כן.

נציג המבקר, יש לך מה להגיד?

עמי, אבל אני באמת אומר לך: כולנו באותה דעה לא במקרה.

אבל אתה יודע שאנחנו לא יכולים כרגע – גם אם אנחנו מוכנים לחשוב על זה שוב – לשנות את ההחלטה.

הבנתי, עמי. בסדר, מקובל, אתם תחשבו על זה ואני מאמינה שתשנו את ההחלטה.

אנחנו הצענו את זה כי אנחנו רואים שבגישה שהצגנו יש את ההיגיון. מהצד השני, אין בה היגיון, כפי שנאמר פה על-ידי חברי הכנסת. יחד עם זאת, זו לא אחריות שלנו, זו אחריות של חברי כנסת, מה שתחליטו, נעשה, עם כל המגבלות שיהיו.

אני אומרת ככה בסיכום, ואני מבקשת שזה יעבור לשלושת השרים: אני מקבלת את המלצת מבקר המדינה. אני חושבת שהמלצת מבקר המדינה עושה שׂכל, היא הגיונית, היא נכונה, היא עושה צדק, והיא לא נותנת מקום לזיופים. לא אנחנו קבענו, בית-המשפט קבע שיש לקיים בחירות חוזרות. מרגע שנקבע שיש בחירות חוזרות, צריכות להיות שתי מערכות נפרדות, לסגור את המערכת שהיתה, להתחיל מערכת חדשה, ולאפשר לכולם להתמודד שוב על-פי החוק, בצורה צודקת, עם המימון שמגיע להם, לא יותר וגם לא פחות.
ולכן אני חושבת שזאת ההחלטה שצריכה להיות. אני קוראת גם לשרת המשפטים ולשר הפנים שמוביל את המהלך הזה, כן ללכת לקראת המציעים ולקראת החלטת יושבת-ראש הוועדה בהמשך להמלצת מבקר המדינה, שלקראת הקריאה השנייה והשלישית – וזה יהיה לטובת הפרוטוקול – אני מצביעה על המלצת הממשלה. אני לא מקבלת אותה, זה בגלל שהמציעים ביקשו לעשות את זה. אילו זה היה תלוי בי, אני הייתי מציעה על המלצת מבקר המדינה, על שתי מערכות נפרדות, מימון ייקבע.
אבל בגלל שאתם המציעים ואני לא המציעה, אני מקבלת את המלצתכם, את בקשתכם, לכן אנחנו נצביע בקריאה ראשונה על הסיכום שנעשה - - -

אם מותר לי להוסיף עוד דבר אחד: תוסיפי בתוך ההצעה את הרעיון שהוצע כאן, שלבית-המשפט תינתן הסמכות לקבל החלטה אחרת - - -

כן, תיכף.

אז אני מצביעה על הקריאה הראשונה כפי שתואם עם הממשלה. אני מבקשת, לקראת קריאה שנייה ושלישית, ונציגי הממשלה נמצאים פה, יתוקן לשתי מערכות בחירות נפרדות ושבית-המשפט יחליט במסגרת הערעור שבאים לערער על בחירות חוזרות, הוא יחליט על גובה המימון.

לא, לא על גובה המימון.

לא, הוא יחליט אם יש מקום לסטות מההסדר, ואם כן, מה - - -

מאה אחוז. אם יש מקום לסטות מההסדר הזה, או לא.

השאלה היא מה קורה עד ההחלטה של בית-המשפט, כי מצד אחד אתם אומרים שצריך לשלם לפני ההחלטה של בית-המשפט - - -

לא, לא. עד ההחלטה של בית-המשפט זה שתי - - -

בית-המשפט הופך להיות רלוונטי אם תתקבל ההצעה שמציעה יושבת-ראש הוועדה.

נכון. שתי מערכות נפרדות.

שתי מערכות נפרדות, אלא אם בית-המשפט החליט אחרת - - -

כן, אם בית-המשפט החליט אחרת, אז זה משהו אחר.

ורק אם מתקבלת ההצעה הזאת.

נכון. וההצעה הזאת היא נכונה, ההצעה הזאת עושה שׂכל, היא הגיונית, היא עושה צדק.

יש לי רק בקשה, שלא יהיה נושא חדש לקריאה השנייה והשלישית, בגלל שאם אנחנו הולכים על הנוסח של הראשונה, אז שנדע שהנושא הזה נמצא פה על סדר-היום.

אז זה לא נושא חדש. אני מביאה את זה להצבעה, את הנוסח של הממשלה. תקריא אותה, בבקשה.

"הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – מימון בחירות שבוטלו), התשע"ד-2014
תיקון סעיף 1
1.
בחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 -



(1) בהגדרה "הבחירות", אחרי "ולראש הרשות, לרבות" יבוא "בחירות חדשות,";



(2) בהגדרה "תקופת בחירות", בסופה יבוא "לעניין בחירות חדשות, יראו את תקופת הבחירות ככוללת גם את התקופה שמהיום שפסק הדין המורה על עריכת הבחירות החדשות היה לסופי עד יום הבחירות החדשות";



(3) אחרי ההגדרה "בחירות חוזרות" יבוא:




""בחירות חדשות" – בחירות לפי סעיף 73 לחוק הבחירות וכפי שהוחל בסעיף 7(ב) לחוק הבחירה הישירה".

תיקון סעיף 6
2.
בסעיף 6 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:



"(ב1) רשות מקומית שנערכות בה בחירות חדשות למועצה, ייווסף לסכום המימון לגביה סכום נוסף כלהלן:




(1) נערכו הבחירות החדשות בתוך שנה מיום הבחירות שנערכו באותה רשות מקומית (בסעיף זה – הבחירות הראשונות), יהא הסכום הנוסף" - -

כמה אתם מחליטים? 70%? 80%?

100%.

70%. 60%.

תעשו 70%, בינתיים.

זה יהיה 80% בסוף.

אבל זה יהיה 80%. אז תעשה 80%. לפחות בזה נכניס שינוי.

זה בניגוד לעמדת הממשלה.

בסדר, אז הממשלה תיפול בגלל זה. הגיע זמן.

אז הממשלה תיפול. די. למה, אנחנו עושים הכול בהתאם לעמדת הממשלה? מזל שאתם לא נציגים בוועדת התכנון והבנייה.

שיהיה רק ברור שהנוסח - - -

מזל שאתם לא נציגי המשרדים בוועדת התכנון והבנייה. אחרת, הכנסת לא צריכה לעשות כלום.

למה צריך בכלל את הכנסת? ועדת שרים תחליט, הממשלה תקבל החלטות, אנחנו נצביע, ושלום על ישראל.

כן, באמת, מה זה? איזה מין דבר זה? דרך אגב, בגלל שאתם הסכמתם – אם לא הייתם מסכימים ממש, עמדת ועדת שרים, אמרנו שלוש פעמים "אמן", ובסוף אני קובעת.

אה, שכחתי בכלל שמירי רגב היא יושבת-ראש הוועדה - - -

- - "80% מסכום המימון האמור בסעיף קטן (א) שהיה באותה רשות מקומית בבחירות הראשונות; אם נערכות הבחירות החדשות באזורי קלפי מסוימים בלבד, יהא הסכום הנוסף 80% מסכום המימון האמור בסעיף קטן (א) אילו נערכו הבחירות הראשונות באותם אזורי קלפי בלבד;




(2) נערכו הבחירות החדשות למעלה משנה מיום הבחירות הראשונות, יהא הסכום הנוסף 100% מסכום המימון האמור בסעיף קטן (א) שהיה באותה רשות מקומית בבחירות הראשונות; אם נערכות הבחירות החדשות באזורי קלפי מסוימים בלבד, יהא הסכום הנוסף 100% מסכום המימון האמור בסעיף קטן (א) אילו נערכו הבחירות הראשונות באותם אזורי קלפי בלבד.



(ב2) רשות מקומית שנערכות בה בחירות חדשות לראש הרשות בלבד –





(1) בתוך שנה מיום הבחירות הראשונות – סכום מימון הבחירות יהיה 80% מסכום מימון הבחירות שהיה באותה רשות בבחירות הראשונות; אם נערכות הבחירות החדשות באזורי קלפי מסוימים בלבד, סכום מימון הבחירות יהיה 80% מסכום מימון הבחירות אילו נערכו הבחירות הראשונות באותם אזורי קלפי בלבד;





(2) למעלה משנה מיום הבחירות הראשונות – סכום מימון הבחירות יהיה סכום מימון הבחירות שהיה באותה רשות בבחירות הראשונות; אם נערכות הבחירות החדשות באזורי קלפי מסוימים בלבד, סכום מימון הבחירות יהיה סכום המימון אילו נערכו הבחירות הראשונות באותם אזורי קלפי בלבד.".

תיקון סעיף 7
3.
בסעיף 7 לחוק העיקרי -



(1) אחרי סעיף קטן (א2) יבוא:




"(א3) סכום המימון אשר כל מועמד בבחירות חדשות לראש רשות בלבד זכאי לקבל, הוא כאמור בסעיף קטן (א1), בשינויים המחויבים";



(2) בסעיף קטן (ב)(1), בסופו יבוא "ובלבד שבית המשפט לא ציווה על עריכת בחירות חדשות".



(3) בסופו יבוא:




"(ד) נערכו בחירות חדשות, יראו לעניין חוק זה את תוצאות הבחירות כתוצאות הבחירות החדשות בלבד"."

אני רק רוצה שתי הערות לפרוטוקול.

נו, כן. גם מאחֵר וגם הערות לפרוטוקול. בפעם אחרת, למאחרים לא תינתן זכות הפרוטוקול. בבקשה.

בסעיף 2, בתיקון סעיף 6(1), אני רק רוצה לציין שה-80% זה בניגוד לעמדת הממשלה.
ובסעיף (ב2) אני רוצה לציין שהיום, במקרה שיש סיבוב שני לבחירות לראש רשות, המימון הוא 60%, כך שאין היגיון לקבוע 80%.

אוקי, אבל זה לא כמו סיבוב שני.

לראש רשות אין מימון.

רק שנייה.

המבקר, אני מצביעה על ההצבעה הזאת עם ההסתייגויות, למרות שאני מבקשת לתקן אותה לקראת קריאה שנייה ושלישית, כפי שאמרתי, ובהתאם לסיכומים. אני מבקשת ממך שתעביר את הבקשה שלנו לשר הפנים. אני אדבר עם יאיר לפיד, ואני כבר בהתכתבות עם המשרד שלו לגבי העניין הזה. אני חושבת שזה נכון.

עמי, תעביר את זה לשרת המשפטים. אני חושבת שזה באמת נכון ללכת על שתי מערכות נפרדות, לעשות צדק בעניין הזה. אם זה היה באמת כל-כך הרבה, הייתי אומרת שזה נכון, אבל זה לא כל-כך הרבה ולכן אני חושבת שצריך ללכת בדרך הזאת. זה הדבר הכי נכון והכי הוגן.

מי בעד ההצעה? גפני מצביע פה במקום אייכלר. מי נגד? אין. נמנעים אין.

הצבעה

בעד חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – מימון בחירות שבוטלו), התשע"ד-2014 – פה אחד

הצעת החוק נתקבלה.

הצעת החוק עברה. תודה רבה לכם.

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. מתי זה יבוא למליאה?

הוא הבטיח לי שזה יהיה ביום שני.
<הישיבה ננעלה בשעה 13:55.>