ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 04/02/2014

תקנות הבלו על הדלק (תיקון), התשע"ד-2013

פרוטוקול

 
PAGE
2
ועדת הכספים
04/02/2014

-אריהכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 283>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ד' באדר א התשע"ד (04 בפברואר 2014), שעה 11:55
<סדר היום:>
<תקנות הבלו על הדלק (תיקון), התשע"ד-2013>
נכחו
<חברי הוועדה:>
ניסן סלומינסקי – היו"ר
אראל מרגלית

חמד עמאר

ראובן ריבלין

אלעזר שטרן

סתיו שפיר

<מוזמנים:>
רוית נעים - ממונה בלו, רשות המיסים, משרד האוצר

דינה יושיע - מנהלת תחום דלק והסדר הסולר רשות המסים, משרד האוצר

איילת קול - כלכלנית רשות המיסים, משרד האוצר

דני וקנין - מנהל תחום שומה וביקורת רשות המסים, משרד האוצר

גיא גולדמן - עוזר ראשי רשות המסים, משרד האוצר

אור לילי - עו"ד בלשכה משפטית, רשות המסים, משרד האוצר

גבי בן הרוש - יו"ר, מועצת המובילים והמסיעים


<ייעוץ משפטי: >
אייל לב-ארי
<רכזת בכירה בוועדה:>
ליאת קרפטי
<רישום פרלמנטרי:>
הדס צנוירט
<תקנות הבלו על הדלק (תיקון), התשע"ד-2013>
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר-היום: תקנות הבלו על הדלק (תיקון), התשע"ד-2013. גיא, בבקשה.

<ראובן ריבלין:>
היושב-ראש, יש לנו אפשרות לא לאשר את זה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא יודע. נשמע, ונדע. תכף נשמע גם מה המסגרת של זה.

<גיא גולדמן:>
רובן המכריע של התקנות, למעט נקודות בודדות, באות לבצע התאמות לשינויים שאושרו בחוק הבלו בחוק ההסדרים. אין בהן כדי להשפיע על הפרקטיקה הקיימת. זה בסך הכול התאמות שנועדו לבצע הסדרה משפטית של המצב הקיים בעקבות השינויים בחוק הבלו, שאושרו בחוק ההסדרים.
<חמד עמאר:>
אנחנו יכולים לקבל את התקנות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בהחלט.

<גיא גולדמן:>
בשגרה יחידת הדלק ברשות המסים מפקחת על מתקני התשתית בהם מוחזקים מוצרי דלק שלא שולם עליהם הבלו. דומה למחסני מכס. החברות שמחזיקות את הדלק הזה הן חברות שחייבות בדיווח, מדווחות על המלאים, מדווחות על תנועת הדלק, על הדלק שהן מקבלות, על הדלק שהן מוציאות, אבל בחוק הבלו, לפני התיקון בחוק ההסדרים, לא היתה התייחסות אליהן באופן מפורש. חוק הבלו הגדיר את החברות שמפוקחות על-ידי רשות המסים כחברות שסוחרות בדלק או מייצרות אותו. זה אכן המצב לגבי רוב החברות המאחסנות, אבל יש חברות שהן רק מאחסנות – בלי שהן סוחרות ובלי שהן מייצרות. המטרה של התיקון בחוק ההסדרים היתה להכניס בצורה בהירה – זה היה תיקון מבהיר – את החברות האלה למעגל הדיווח והפיקוח. עשינו את ההתאמות בחוק ההסדרים. הם כבר דיווחו, הן כבר היו מפוקחות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין עניין של תשלום, מיסוי?

<גיא גולדמן:>
אין נטל חדש מבחינת דיווח.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כלומר כל העניין, שגם אלה שלא סוחרות בזה, צריכות לדווח?
<גיא גולדמן:>
נכון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לפני כן לא היו צריכות לדווח?

<גיא גולדמן:>
היתה רפורמה- - -
<ראובן ריבלין:>
- - - לפני שמכרת את זה?

<גיא גולדמן:>
אירוע המס הוא לא מכירה אלא הוצאה ממחסן. זה אירוע המס, בדומה למכס.

<ראובן ריבלין:>
היתה לנו התלבטות באותו עניין. הרבה דיברנו בזה, אבל אישרנו, כי הבנו את ההיגיון שבזה. אין פה בעיה של נטל נוסף עכשיו.

<גיא גולדמן:>
אין נטל נוסף.
החוק לא היה מנוסח בצורה מוצלחת ביותר, ועד 1988, לדעתי, לפני שהיתה רפורמה במשק הדלק, היו לנו שלוש חברות. היום יש לנו חברות רבות שרוכשות דלק מבתי זיקוק – לא רק שלוש החברות הגדולות; יש לנו הרבה חברות שסוחרות, ולכן השוק השתנה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בחברה שלא סוחרת, למה היא מחזיקה את הדלק?

<גיא גולדמן:>
יש חברות גדולות, חברות תשתית, שמאחסנות עבור אחרים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
והן מקבלות על זה כסף?

<גיא גולדמן:>
זה שירות שהם נותנים. זה אחסנה וניפוק – זה ניפוק למיכלית. הם משלמים לחברה שמאחסנת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה אומר שהחברות הרגילות, נניח, הן קונות דלק, מאחסנות את זה ואחר כך משתמשות. עליהן אנחנו לא מדברים כאן.

<גיא גולדמן:>
נכון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה מדבר על זה שיש חברות כאלה שמאחסנות את הדלק, אבל לא קונות ולא מוכרות.

<גיא גולדמן:>
בדיוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הן חיות ממשהו? מקבלות כסף על זה שהן מאחסנות?

<גיא גולדמן:>
כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה משהו עסקי. הן משלמות על זה?

<גיא גולדמן:>
הן לא חייבות היום בתשלום הבלו, אבל הן חייבות בדיווח, כי יש להן הפריבילגיה מבחינת המדינה, לאחסן דלק שלא שולם עליו בלו.

<רוית נעים:>
יש להם מעמד זהה למחסנים רשויים.

<חמד עמאר:>
עד עכשיו היו מתחזקים את הדלק?

<גיא גולדמן:>
הם נחשבו יצרן דלק, היה להם הרבה שנים רשיון יצרן, אבל ההגדרה של ייצור בחוק הבלו לא תופסת אותם בצורה הכי מוצלחת. בפרקטיקה הן היו מפוקחות, אבל רשות המסים היא רשות אוכפת, והדברים צריכים להיות בהירים בחוק, כי אם תהיה בעיה, אם יתגלו חוסרים, אם היה משהו שלא כדין שנעשה, שאף אחד לא יטען: רגע, יש פה בעיה בחוק - אנחנו כן בפנים, אנחנו לא בפנים. זה תיקון מבהיר.

<גבי בן הרוש:>
אפשר להתייחס? גבי בן-הרוש, מועצת המובילים. אנחנו הצרכן הגדול של הבלו ושל הסולר, אוטובוסים ומשאיות. אני קצת מופתע, ולא סתם נשאלת על-ידי היושב-ראש, האם עושים את זה בהתנדבות. אולי זה המסחור הגדול שאנחנו משלמים עליו כסף, על פערי תיווך, שפתאום יש פה כל מיני הגירה עודפת אולי? הלא הבלו משולם במזומן. שאל אותך חבר הכנסת ריבלין - אתה לא יוצא מבז"ן בלי לשלם. כלומר הדיווח קיים בתשלום כבר.

<ראובן ריבלין:>
תסביר למה אתה מתנגד.

<גבי בן הרוש:>
אני לא מתנגד. אני רוצה לדעת, אם לא מחר בבוקר יהיה לזה השלכות עלינו, ואם יש אי-דיווח, ומתווכחים באמצע נוספים, עוד שחקנים- - -

<גיא גולדמן:>
אין עוד שחקנים. הפרקטיקה הקיימת ממשיכה. אין עוד שחקנים. זה הבהרה שדרושה בחוק, כי היו שינויים, וחוק צריך להתעדכן מעת לעת. זה המצב. אין נטל נוסף. החברות האלה כבר מדווחות. אין עם זה שום בעיה. זו הבהרה בחוק. ההבהרה בחוק נעשתה בחוק ההסדרים, והיום אנחנו באים לעשות התאמה בתקנות.
<חמד עמאר:>
כמה חברות יש כאלה, מחזיקות?

<דינה יושיע:>
דינה יושיע, יחידת דלק, הנהלת רשות המסים. בעיקרון, יש שתי חברות גדולות שהן בתי זיקוק, שמקבלים את הרשיון לייצר דלק, להחזיק דלק וגם למכור. יש שלושה גדולים, שהם פי גלילות- - -, שהן רק מאחסנות. יש לנו 36 חברות, בהן פז, סונול, דלק. בפז, סונול, דלק, יש להם גם מקומות אחסון משלהם, ובנוסף עוד 36 שרק מוכרים דלק בסיטונאות. הם לא קשורים לנושא הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי שקשור לנושא הזה, זה רק שלוש החברות – פי גלילות ואלה.

<גיא גולדמן:>
במתקנים בהם מדובר, מבדיקה שנעשתה, נדמה לי, לגבי 2012, ראו ש-40 אחוז מהבלו על הדלק ששולם למדינה עבר בחברות האלה. זה אולי שתי חברות, אבל זה כמות דלק מאוד משמעותית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שלוש.

<סתיו שפיר:>
איך אנחנו מונעים שיהיה כפל תשלום, שגם האחסון וגם תחנות הדלק ישלמו על אותו- - -
<גיא גולדמן:>
אין כפל. לא גובים בלו פעמיים. החוק קובע שלא גובים בלו פעמיים, ברגע שגבו בלו פעם אחת.

<רוית נעים:>
דלק שמאוחסן במקום אחסון, יש דחיית מס עליו. רק ברגע שהוא יוצא ממקום האחסון, חל מועד החיוב במס.

<גבי בן הרוש:>
רשות המסים כבר שנים מתמודדת עם מיליארדים שחייבים, שלא משלמים. את זה צפינו עוד בהתחלה. כשמדברים, אדוני, חבר הכנסת ריבלין, על הסולר, זה טריגר מספר 1 לכל ההתייקרויות.

<ראובן ריבלין:>
כשמביאים את הסולר מנמל חיפה, שמים אותו במחסן אחד ואחר כך מעבירים את זה לתת-המחסנים?

<גבי בן הרוש:>
לא, זה בתי הזיקוק.

<ראובן ריבלין:>
מבתי הזיקוק זה הולך ישר לאותם מקומות. אז באותו רגע שיוצא מבית הזיקוק, הוא משלם את הבלו, נכון?
<רוית נעים:>
משולם בלו.

<גבי בן הרוש:>
אני חי את זה. יש תעשייה שלמה, שאגף המסים לא יודע איך לאכול את זה, של אי-תשלום, כולל הרשות הפלסטינית, עם כל המעברים.

<ראובן ריבלין:>
הרשות הפלסטינית היא בעיה אחרת לגמרי, שאני מכיר אותה, ולא פה נפתור אותה.

<גבי בן הרוש:>
לא, יש עסקאות סיבוביות. לא משלמים את המע"מ, הסולר נשאר פה, נמכר לכל מיני מגזרים ולכל מני גופים. רשות המסים יודעת את זה. זה עשרות-מיליונים. חבל, אולי בדרך הזו, אולי כמה מתווכחים היינו מורידים בדרך, להוזיל את רמת החיים שלנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא הבעיה של פה.

<ראובן ריבלין:>
מה שהוא אומר זה דבר חמור ביותר. אגב, זה היה לנו עם המלט בזמנו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה סיפור נפרד. זה לא קשור לעכשיו.
<ראובן ריבלין:>
יש מקומות שהם פטורים, כלומר אתה מאחסן אותם, ואז אתה צריך לשלם, כשאתה מוציא אותם, אלא אם כן זה פטור. הם מחזיקים את זה, עושים תחנות ביניים במקום שיש פטור, שהוא מחלק אחר כך את העניין, והאוצר יוצא נפסד.

<חמד עמאר:>
זה עם הרשות הפלסטינית, שיש לנו פטור. במקומות אחרים יש לנו פטור?

<גבי בן הרוש:>
יש לנו הסדר עם הממשלה מ-2005, שאנחנו מקבלים 50 אחוז הרכב הציבורי – מוניות, אוטובוסים, משאיות וציוד מכני. זה אומר, אם הבלו עולה 2.80, אני מקבל 1.40 שקל חזרה. זה עודד וזה נתן תמריצים לכל מיני גופים למסחר בזה. זה מיליונים בחודש, שמע. שווה לך לעשות מאגר, ולמכור את זה יד שנייה, ויש דיווחים כוזבים, ורשות המסים יודעת, של עשרות-מיליונים, והם לא מגיעים אליהם.

<ראובן ריבלין:>
איך יכולת למכור את זה יד שנייה אם לא שילמת את הבלו?

<גבי בן הרוש:>
לא, הוא מקבל את ההחזר מהמדינה, את ה-50 אחוז. הממוצע של משאית ואוטובוס החזר בחודש של 6,000 שקל - תכפיל את זה, אחד שיש לו אלף משאיות או אוטובוסים – וזו נהפכה להיות תעשייה. רשות המסים יודע מזה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על זה נצטרך לקיים דיון נפרד, אם נחליט. זה לא הנושא שלנו. תקריא, בבקשה.

<ראובן ריבלין:>
אתה יכול להצביע במקומי. אין התנגדות. ואם יש התנגדות, תעשה חמש דקות, תקראו לי ואני בא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה.

<גיא גולדמן:>
תקנות הבלו על דלק (תיקון), התשע"ד-2014.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 21 ו-31 לחוק הבלו על דלק, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
1. הוספת שם. בראש תקנות הבלו על דלק, התש"ך-1960 (להלן – התקנות העיקריות) יבוא: "תקנות הבלו על דלק, התש"ך-1960".
2. תיקון הפתיח. בפתיח לתקנות העיקריות, אחרי "התשי"ח-1958" יבוא "(להלן – החוק)".

3. החלפת תקנה 1. במקום תקנה 1 לתקנות העיקריות יבוא: 1. בקשה למתן רשיון או ובקשה למתן אישור. בקשה למתן רישיון לפי סעיף 15 לחוק ובקשה למתן אישור לפי סעיף 16 לחוק יוגשו למנהל בכתב, ויכללו את פרטי המבקש, נתונים הנוגעים לעסקו וכן פרטים אלה:
(1) לעניין רשיון להפעלת אתר אחסון.

<חמד עמאר:>
רק להבהרה, מנהל – למי הכוונה?

<גיא גולדמן:>
מנהל רשות המסים או מי שהוא האציל את הסמכות על-פי דין, כמובן.

לעניין רשיון להפעלת אתר אחסון – (א) תיאור אתר האחסון לרבות האמצעים לאחסון הדלק באתר; (ב) כמות הדלק המוחזקת באתר האחסו; (ג) פרטים בדבר יצרן הדלק או כל אדם אחר לו שייך דלק המוחזק באתר האחסון;
(2) לעניין רשיון לייצור דלק – (א) מקום הייצור בו מיוצר הדלק ואתר האחסון שבו מוחזק הדלק; (ב) כמות הדלק המיועדת להוצאה ממקום הייצור ומאתר האחסון מדי חודש בחודשו.

החלפת תקנה 2. במקום תקנה 2 לתקנות העיקריות יבוא: "2 תוקף רשיון ואישור. (א) תוקף רשיון לפי סעיף 15 לחוק או אישור לפי סעיף 16 לחוק יהיה עד ה-31 בדצמבר של השנה שבה ניתן הרשיון או האישור לפי העניין; ואולם המנהל רשאי לקצר את תקופת תוקפו של רשיון או אישור כאמור, כפי שציין ברשיון או באישור.
<חמד עמאר:>
לפי אילו נתונים הוא יכול לקצר?

<גיא גולדמן:>
יש מקרים שבהם חברות לא עומדות- - -

<חמד עמאר:>
מובהר בתקנות, אילו מקרים?

<גיא גולדמן:>
אנחנו נותנים רשיונות לשנה, ברגיל. יש מקרים שבהם חברה לא עומדת בחובותיה, לא עומדת במלאי שאושר לה, כלומר חרגה מתשלום הערבות שהפקידה. יש מקרים שבהם הבלו משולם באיחור. יש אי-סדרים כאלה ואחרים.

<חמד עמאר:>
יש קריטריונים לקיצור?

<גיא גולדמן:>
זה פעולה אפשרית, כשבסוף שנה מגיע המועד לחידוש הרשיון.

<חמד עמאר:>
אתה לא מדבר על חירוש אלא מדבר, לקצר.

<רוית נעים:>
הכוונה לא לקצר אלא לקבוע שתחולת הרשיון לא תהיה למשך שנה שלמה אלא לתקופה קצרה יותר כדי לראות שיצרן הדלק עומד בחובות שלו או בתנאים שהוא התחייב במתן הרשיון. הכוונה היא לא לקצר.

<חמד עמאר:>
אתה מדבר על 31 בדצמבר, ויש זכות למנהל לקצר. יש שימוע לנושא הזה, בשביל לקצר? איך?

<גיא גולדמן:>
תמיד יש נימוקים. במקרה הזה יהיה שימוע, כי הדבר הזה הוא החריג. דיברו אתי על העניין הזה לפני תחילת הדיון. יש המשפט המינהלי הכללי. שום דבר כזה לא נעשה בלי שימוע ובלי הנמקה. לא סתם מופיע התאריך הספציפי, 31 בדצמבר – חזקה, שבכל פעם שנקבע מועד מוקדם יותר, הדבר צריך להיות בהנמקה לאחר שימוע. זה לא באופן שרירותי. אין שום כוונה לקבוע באופן שרירותי תקופה קצרה יותר. מדובר על מקרים חריגים שמצריכים פעולה כזו. ואני אומר את זה כאן חד וחלק.

<חמד עמאר:>
למה לא לרשום
בכפוף לשימוע?
<רוית נעים:>
אפשר אולי לציין, שזה לא לקצר אלא לקבוע תקופה קצרה משנה.

<חמד עמאר:>
אם אתה מקצר לו את זה, בכפוף לשימוע.

<רוית נעים:>
זה לא שאני מקצרת במהלך השנה אלא לכתחילה, כשאני מעניקה את הרשיון, אני קובעת שהרשיון הוא למחצית השנה, וכמובן, זה לאחר ש- - -

<חמד עמאר:>
אבל התקנה מדברת על לקצר. הרשיון באופן אוטומטי, מדובר על לקצר. לקצר, בכפוף לשימוע.
<גיא גולדמן:>
אסביר. אומר לך למה זה לא באופן שרירותי, כי ממילא, מגישים בקשה חדשה כל שנה. ממילא הרשות באה בדין ודברים אתם לגבי הרשיון של השנה הבאה, אז מן הסתם הרשות שולחת להם בכל מקרה תשובה ורשיון. ודאי שזה תמיד עם הנמקה. זה לא שרירותי. הם לא שומעים את זה בצורת שמועה.

<חמד עמאר:>
אתה היועץ המשפטי של הוועדה. תקרא את התקנה שוב. התקנה מדברת באופן ברור, שזה עד 31 בדצמבר, ולמנהל יש זכות לקצר. במילא הוא נתן לו עד 31 בדצמבר, והוא יכול לקצר. לא שקבעת עד 31 במאי, ואתה רוצה לקצר.
<אייל לב-ארי:>
במהלך השנה רשאי המנהל, לפי התקנה- - -

<גיא גולדמן:>
אז במקום קיצור אפשר לומר- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זו הכוונה?

<גיא גולדמן:>
אפשר לומר, שהמנהל רשאי לקבוע כי תקופת הרשיון תהיה קצרה יותר, כלומר לא באמצע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הבנתי שזו הכוונה.

<גיא גולדמן:>
אין בעיה. אני מתקן.
(ב) גילה המנהל כי פרט שנכלל בטופס שהוגש כאמור בתקנה 1א ועליו הסתמך המנהל במתן הרשיון או חידושו או במתן האישור או חידושו היה כוזב או שגוי, רשאי המנהל לדרוש מהמבקש לתקן את הבקשה, להתלות את הרשיון או האישור לפי העניין, עד לקבלת החלטה אחרת על תוקף הרשיון או האישור כאמור, בהסתמך על הנתונים שיש בידיו. לא יתלה המנהל רשיון או אישור לפי תקנת משנה זאת בלי שאפשר למגיש הבקשה להשמיע את טענותיו".
החלפת תקנה 3 והוספת תקנה 3א. במקום תקנה 3 לתקנות העיקריות יבוא: 3. "אגרת רשיון ואגרת אישור. (א) האגרה השנתית לרשיון לפי סעיף 15 לחוק ולאישור לפי סעיף 16 לחוק היא כמפורט להלן: (1) ליצרן שאינו מפעיל אתר אחסון – (א) אם לא ניתן רשיון לאותו יצרן בשנה הקודמת 55,167 שקלים חדשים; (ב) אם ניתן רשיון לאותו יצרן בשנה הקודמת 3,299 שקלים חדשים; (2) למפעיל אתר אחסון, לרבות יצרן שמפעיל אתר כאמור –
(א) אם לא ניתן רשיון לאותו מפעיל בשנה הקודמת 55,167 שקלים חדשים בעד כל אתר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם אמרתם שכל התקנה היא רק בנושא אלה שמאחסנים, למה כל כך הרבה?

<גיא גולדמן:>
חלק מזה ניסיתי להקל ולקצר, אני חייב לציין, אבל אייל בצדק מבחינת הייעוץ המשפטי של הוועדה העיר שצריך ללכת יד ביד עם החוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כלומר תמיד מכניסים גם את החלק הזה.

<גיא גולדמן:>
נכון.

למפעיל אתר אחסון, לרבות יצרן שמפעיל אתר כאמור –

(א) אם לא ניתן רשיון לאותו מפעיל בשנה הקודמת 55,167 שקלים חדשים בעד כל אתר.

(ב) אם ניתן רשיון לאותו מפעיל בשנה הקודמת 6,899 שקלים חדשים בעד כל אתר.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) – (1) לא תיגבה אגרה בעד רשיון למפעיל אתר אחסון אם הדלק המוחזק באתר משמש כולו – ארצה להוסיף, אייל: על-פי דין - כמלאי לשעת חירום. כי כמובן, זה לפי הנחיות משרד האנרגיה בעניין הזה, שר האנרגיה. אף אדם לא מחליט על דעת עצמו שהוא מחזיק מלאי חירום.

<אייל לב-ארי:>
איך זה נקבע?

<גיא גולדמן:>
כידוע, חוק משק הדלק נמצא בהכנה. עוד לא מוכן.

<רוית נעים:>
היום זה, כנראה, מכוח חוק משק החשמל. יש שם סמכויות לקבוע חובת החזקת מלאי דלק.
<חמד עמאר:>
מי?

<גיא גולדמן:>
שר האנרגיה והתשתיות. לכן אני אומר: על-פי דין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה שמסומן כאן בקו, זה ביניכם, או זה התוספת לחוק הקיים?

<אייל לב-ארי:>
בינינו רק. תסביר רק את ההבדל באגרות, בחידוש הרשיון.

<גיא גולדמן:>
אותן חברות שאנחנו מדברים עליהן, העבודה של רשות המסים, הם מאחסנים הרבה פעמים דלק לחברות נוספות, ומתקנים שצריך לפקח עליהם. אפשר לעשות ביקורת פיזית שם גם. לכן העבודה בשוטף, הנטל הוא רב יותר, העבודה היא משמעותית יותר, לכן אגרת החידוש השנתית גבוהה יותר, וזה נעשה כבר עכשיו. אין פה נטל נוסף.

(2) לא תיגבה אגרה בעד רשיון למפעיל אתר אחסון אם שולמה אגרה בעד אותו אתר כמחסן רשוי כהגדרתו בפקודת המכס, בעד אותה שנה; (3) לא תיגבה אגרה בעד רשיון יצרן אם החייב באגרה זו שילם אגרת רשיון מפעיל אתר אחסון בעד אותה שנה.
"עדכון סכומים. 3א. (א) הסכומים הנקובים בתקנה 3 יתעדכנו ב-1 בספטמבר של כל שנה (להלן – יום העדכון) לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.
(ב) סכום שהתעדכן כאמור בתקנת משנה (א) יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב.
(ג) המנהל יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח תקנה 3(א) כפי שהשתנה עקב האמור בתקנה זאת.
(ד) בתקנה זאת – "המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון; "המדד היסודי" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם; ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתן של תקנות הבלו על דלק (תיקון), התשע"ד-2013 – המדד שפורסם ביוני 2013; "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה".
תיקון תקנה 4. תקנה 6. בתקנה 4 לתקנות העיקריות, במקום "היצרן" יבוא "בעל רשיון בלו".
תיקון תקנה 5. 7. בתקנה 5 לתקנות העיקריות, אחרי "ליצרן" יבוא "למפעיל אתר אחסון", ואחרי "במקום ייצור" יבוא "או באתר אחסון".
8. תיקון תקנה 7. בתקנה 7 לתקנות העיקריות – (1) בתקנת משנה (א) – (א) ברישה, אחרי "יצרן" יבוא "או מפעיל אתר אחסון" ואחרי "אלה" יבוא "לפי העניין"; (ב) בפסקה (1), אחרי "שייצר" יבוא "או שאחסן"; (ג) בפסקה (2), במקום "במקום הייצור", יבוא "באתר האחסון", ובמקום "ממנו" יבוא "מהם"; (ד) בפסקה (3), אחרי "במקום הייצור" יבוא "או באתר האחסון", ובמקום "ממנו" יבוא "מהם".
(2) במקום תקנת משנה (ב) יבוא:
"(ב) יצרן ומפעיל אתר אחסון יגישו למנהל דוח חודשי מקוון (להלן – דוח חודשי), כשהוא חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת כהגדרתה בחוק חתימה אלקטרונית התשס"א-2001, שיכלול, לעניין החודש שלגביו מוגש הדוח, את הפרטים כאמור בתקנת משנה (א)(1) עד (6), לפי העניין.

<אייל לב-ארי:>
תסביר את ההחלפה הזאת, כי היום תקנה (ב) גם מדברת על שליחה באמצעים אלקטרוניים. היא, כנראה, היא תוקנה אחרי.

<גיא גולדמן:>
נכון. חתימה אלקטרונית זו הראיה הטובה ביותר. החברות כבר מדווחות עם חתימה אלקטרונית, לכן אין פה נטל נוסף.

<אייל לב-ארי:>
במה זה שונה מההגדרה של הנוסח היום, באמצעים אלקטרוניים? ב-2002 היה חוק חתימה אלקטרונית.

<גיא גולדמן:>
זה המצב. זה לא הובהר בתקנות.

<רוית נעים:>
הם דיווחו לנו באמצעים אלקטרוניים, וכדי שזה יהיה קביל בבית משפט, אנחנו חייבנו אותם להפיק פלט אצלם במשרד, ולחתום עליו ולשמור אותו כך, כדי שאם נידרש לזה בהליך משפטי, נבקש מהם. חוק החתימה האלקטרונית קובע חזקה, ברגע שיש פלט, מסר שחתום בחתימה אלקטרונית, הוא קביל בבית משפט, ויש לו מעמד של מקור וכו'.

<גבי בן הרוש:>
שאלת הבהרה
אתה מדבר כרגע בתקנות על אחסון ואגרות. השאלה, אם יש הבדל, ואנחנו מאחסנים, כולל אגד ודן, ואנחנו החברות הגדולות, ציי הרכב, מאגרים של דלק לשימוש עצמי לאוטובוסים ולמשאיות.

<גיא גולדמן:>
אחרי תשלום בלו אין קשר.

(3) בתקנת משנה (ג), במקום "היצרן" יבוא "בעל רשיון הבלו"; (4) בתקנת משנה (ה), במקום "יצרן" יבוא "בעל רשיון בלו"; (5) תקנת משנה (ו) – בטלה; (6) בתקנת משנה (ז), במקום "יצרן" יבוא "בעל רשיון בלו".
9. תיקון תקנה 8. בתקנה 8 לתקנות העיקריות – (1) בתקנת משנה (א), אחרי "יצרן" יבוא "או מפעיל אתר אחסון", ואחרי "במקום הייצור" יבוא "או באתר האחסון"; (2) בתקנת משנה (ב), אחרי "יצרן" יבוא "או מפעיל אתר אחסון", ואחרי "מקום הייצור" יבוא " או באתר האחסון".
10. בתקנה 9 לתקנות העיקריות – זה תיקון תקנה 9 - (1) בתקנת משנה (א), אחרי ל"מקום ייצור" יבוא "או לאתר אחסון"; (2) בתקנת משנה (ב), אחרי "למקום הייצור" יבוא "או לאתר האחסון" ואחרי "ממקום הייצור" יבוא "או מאתר האחסון".

תקנה 10 לתקנות העיקריות – בטלה.
זה הכול.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד לאשר את תקנות הבלו על הדלק (תיקון), התשע"ד-2013 – ירים את ידו?
<אייל לב-ארי:>
עם התיקון- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

התקנות אושרו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אושר פה אחד.

תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:30.

קוד המקור של הנתונים