PAGE
2
ועדת הכספים
04/02/2014

-אריהכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 283>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ד' באדר א התשע"ד (04 בפברואר 2014), שעה 11:55

<תקנות הבלו על הדלק (תיקון), התשע"ד-2013>

חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
אראל מרגלית

חמד עמאר

ראובן ריבלין

אלעזר שטרן

סתיו שפיר

>
רוית נעים - ממונה בלו, רשות המיסים, משרד האוצר

דינה יושיע - מנהלת תחום דלק והסדר הסולר רשות המסים, משרד האוצר

איילת קול - כלכלנית רשות המיסים, משרד האוצר

דני וקנין - מנהל תחום שומה וביקורת רשות המסים, משרד האוצר

גיא גולדמן - עוזר ראשי רשות המסים, משרד האוצר

אור לילי - עו"ד בלשכה משפטית, רשות המסים, משרד האוצר

גבי בן הרוש - יו"ר, מועצת המובילים והמסיעים

אייל לב-ארי

ליאת קרפטי

הדס צנוירט
<תקנות הבלו על הדלק (תיקון), התשע"ד-2013>

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר-היום: תקנות הבלו על הדלק (תיקון), התשע"ד-2013. גיא, בבקשה.

היושב-ראש, יש לנו אפשרות לא לאשר את זה?

אני לא יודע. נשמע, ונדע. תכף נשמע גם מה המסגרת של זה.

רובן המכריע של התקנות, למעט נקודות בודדות, באות לבצע התאמות לשינויים שאושרו בחוק הבלו בחוק ההסדרים. אין בהן כדי להשפיע על הפרקטיקה הקיימת. זה בסך הכול התאמות שנועדו לבצע הסדרה משפטית של המצב הקיים בעקבות השינויים בחוק הבלו, שאושרו בחוק ההסדרים.

אנחנו יכולים לקבל את התקנות?

בהחלט.

בשגרה יחידת הדלק ברשות המסים מפקחת על מתקני התשתית בהם מוחזקים מוצרי דלק שלא שולם עליהם הבלו. דומה למחסני מכס. החברות שמחזיקות את הדלק הזה הן חברות שחייבות בדיווח, מדווחות על המלאים, מדווחות על תנועת הדלק, על הדלק שהן מקבלות, על הדלק שהן מוציאות, אבל בחוק הבלו, לפני התיקון בחוק ההסדרים, לא היתה התייחסות אליהן באופן מפורש. חוק הבלו הגדיר את החברות שמפוקחות על-ידי רשות המסים כחברות שסוחרות בדלק או מייצרות אותו. זה אכן המצב לגבי רוב החברות המאחסנות, אבל יש חברות שהן רק מאחסנות – בלי שהן סוחרות ובלי שהן מייצרות. המטרה של התיקון בחוק ההסדרים היתה להכניס בצורה בהירה – זה היה תיקון מבהיר – את החברות האלה למעגל הדיווח והפיקוח. עשינו את ההתאמות בחוק ההסדרים. הם כבר דיווחו, הן כבר היו מפוקחות.

אין עניין של תשלום, מיסוי?

אין נטל חדש מבחינת דיווח.

כלומר כל העניין, שגם אלה שלא סוחרות בזה, צריכות לדווח?

נכון.

לפני כן לא היו צריכות לדווח?

היתה רפורמה- - -

- - - לפני שמכרת את זה?

אירוע המס הוא לא מכירה אלא הוצאה ממחסן. זה אירוע המס, בדומה למכס.

היתה לנו התלבטות באותו עניין. הרבה דיברנו בזה, אבל אישרנו, כי הבנו את ההיגיון שבזה. אין פה בעיה של נטל נוסף עכשיו.

אין נטל נוסף.
החוק לא היה מנוסח בצורה מוצלחת ביותר, ועד 1988, לדעתי, לפני שהיתה רפורמה במשק הדלק, היו לנו שלוש חברות. היום יש לנו חברות רבות שרוכשות דלק מבתי זיקוק – לא רק שלוש החברות הגדולות; יש לנו הרבה חברות שסוחרות, ולכן השוק השתנה.

בחברה שלא סוחרת, למה היא מחזיקה את הדלק?

יש חברות גדולות, חברות תשתית, שמאחסנות עבור אחרים.

והן מקבלות על זה כסף?

זה שירות שהם נותנים. זה אחסנה וניפוק – זה ניפוק למיכלית. הם משלמים לחברה שמאחסנת.

אתה אומר שהחברות הרגילות, נניח, הן קונות דלק, מאחסנות את זה ואחר כך משתמשות. עליהן אנחנו לא מדברים כאן.

נכון.

אתה מדבר על זה שיש חברות כאלה שמאחסנות את הדלק, אבל לא קונות ולא מוכרות.

בדיוק.

הן חיות ממשהו? מקבלות כסף על זה שהן מאחסנות?

כן.

זה משהו עסקי. הן משלמות על זה?

הן לא חייבות היום בתשלום הבלו, אבל הן חייבות בדיווח, כי יש להן הפריבילגיה מבחינת המדינה, לאחסן דלק שלא שולם עליו בלו.

יש להם מעמד זהה למחסנים רשויים.

עד עכשיו היו מתחזקים את הדלק?

הם נחשבו יצרן דלק, היה להם הרבה שנים רשיון יצרן, אבל ההגדרה של ייצור בחוק הבלו לא תופסת אותם בצורה הכי מוצלחת. בפרקטיקה הן היו מפוקחות, אבל רשות המסים היא רשות אוכפת, והדברים צריכים להיות בהירים בחוק, כי אם תהיה בעיה, אם יתגלו חוסרים, אם היה משהו שלא כדין שנעשה, שאף אחד לא יטען: רגע, יש פה בעיה בחוק - אנחנו כן בפנים, אנחנו לא בפנים. זה תיקון מבהיר.

אפשר להתייחס? גבי בן-הרוש, מועצת המובילים. אנחנו הצרכן הגדול של הבלו ושל הסולר, אוטובוסים ומשאיות. אני קצת מופתע, ולא סתם נשאלת על-ידי היושב-ראש, האם עושים את זה בהתנדבות. אולי זה המסחור הגדול שאנחנו משלמים עליו כסף, על פערי תיווך, שפתאום יש פה כל מיני הגירה עודפת אולי? הלא הבלו משולם במזומן. שאל אותך חבר הכנסת ריבלין - אתה לא יוצא מבז"ן בלי לשלם. כלומר הדיווח קיים בתשלום כבר.

תסביר למה אתה מתנגד.

אני לא מתנגד. אני רוצה לדעת, אם לא מחר בבוקר יהיה לזה השלכות עלינו, ואם יש אי-דיווח, ומתווכחים באמצע נוספים, עוד שחקנים- - -

אין עוד שחקנים. הפרקטיקה הקיימת ממשיכה. אין עוד שחקנים. זה הבהרה שדרושה בחוק, כי היו שינויים, וחוק צריך להתעדכן מעת לעת. זה המצב. אין נטל נוסף. החברות האלה כבר מדווחות. אין עם זה שום בעיה. זו הבהרה בחוק. ההבהרה בחוק נעשתה בחוק ההסדרים, והיום אנחנו באים לעשות התאמה בתקנות.

כמה חברות יש כאלה, מחזיקות?

דינה יושיע, יחידת דלק, הנהלת רשות המסים. בעיקרון, יש שתי חברות גדולות שהן בתי זיקוק, שמקבלים את הרשיון לייצר דלק, להחזיק דלק וגם למכור. יש שלושה גדולים, שהם פי גלילות- - -, שהן רק מאחסנות. יש לנו 36 חברות, בהן פז, סונול, דלק. בפז, סונול, דלק, יש להם גם מקומות אחסון משלהם, ובנוסף עוד 36 שרק מוכרים דלק בסיטונאות. הם לא קשורים לנושא הזה.

מי שקשור לנושא הזה, זה רק שלוש החברות – פי גלילות ואלה.

במתקנים בהם מדובר, מבדיקה שנעשתה, נדמה לי, לגבי 2012, ראו ש-40 אחוז מהבלו על הדלק ששולם למדינה עבר בחברות האלה. זה אולי שתי חברות, אבל זה כמות דלק מאוד משמעותית.

שלוש.

איך אנחנו מונעים שיהיה כפל תשלום, שגם האחסון וגם תחנות הדלק ישלמו על אותו- - -

אין כפל. לא גובים בלו פעמיים. החוק קובע שלא גובים בלו פעמיים, ברגע שגבו בלו פעם אחת.

דלק שמאוחסן במקום אחסון, יש דחיית מס עליו. רק ברגע שהוא יוצא ממקום האחסון, חל מועד החיוב במס.

רשות המסים כבר שנים מתמודדת עם מיליארדים שחייבים, שלא משלמים. את זה צפינו עוד בהתחלה. כשמדברים, אדוני, חבר הכנסת ריבלין, על הסולר, זה טריגר מספר 1 לכל ההתייקרויות.

כשמביאים את הסולר מנמל חיפה, שמים אותו במחסן אחד ואחר כך מעבירים את זה לתת-המחסנים?

לא, זה בתי הזיקוק.

מבתי הזיקוק זה הולך ישר לאותם מקומות. אז באותו רגע שיוצא מבית הזיקוק, הוא משלם את הבלו, נכון?

משולם בלו.

אני חי את זה. יש תעשייה שלמה, שאגף המסים לא יודע איך לאכול את זה, של אי-תשלום, כולל הרשות הפלסטינית, עם כל המעברים.

הרשות הפלסטינית היא בעיה אחרת לגמרי, שאני מכיר אותה, ולא פה נפתור אותה.

לא, יש עסקאות סיבוביות. לא משלמים את המע"מ, הסולר נשאר פה, נמכר לכל מיני מגזרים ולכל מני גופים. רשות המסים יודעת את זה. זה עשרות-מיליונים. חבל, אולי בדרך הזו, אולי כמה מתווכחים היינו מורידים בדרך, להוזיל את רמת החיים שלנו.

זה לא הבעיה של פה.

מה שהוא אומר זה דבר חמור ביותר. אגב, זה היה לנו עם המלט בזמנו.

זה סיפור נפרד. זה לא קשור לעכשיו.

יש מקומות שהם פטורים, כלומר אתה מאחסן אותם, ואז אתה צריך לשלם, כשאתה מוציא אותם, אלא אם כן זה פטור. הם מחזיקים את זה, עושים תחנות ביניים במקום שיש פטור, שהוא מחלק אחר כך את העניין, והאוצר יוצא נפסד.

זה עם הרשות הפלסטינית, שיש לנו פטור. במקומות אחרים יש לנו פטור?

יש לנו הסדר עם הממשלה מ-2005, שאנחנו מקבלים 50 אחוז הרכב הציבורי – מוניות, אוטובוסים, משאיות וציוד מכני. זה אומר, אם הבלו עולה 2.80, אני מקבל 1.40 שקל חזרה. זה עודד וזה נתן תמריצים לכל מיני גופים למסחר בזה. זה מיליונים בחודש, שמע. שווה לך לעשות מאגר, ולמכור את זה יד שנייה, ויש דיווחים כוזבים, ורשות המסים יודעת, של עשרות-מיליונים, והם לא מגיעים אליהם.

איך יכולת למכור את זה יד שנייה אם לא שילמת את הבלו?

לא, הוא מקבל את ההחזר מהמדינה, את ה-50 אחוז. הממוצע של משאית ואוטובוס החזר בחודש של 6,000 שקל - תכפיל את זה, אחד שיש לו אלף משאיות או אוטובוסים – וזו נהפכה להיות תעשייה. רשות המסים יודע מזה.

על זה נצטרך לקיים דיון נפרד, אם נחליט. זה לא הנושא שלנו. תקריא, בבקשה.

אתה יכול להצביע במקומי. אין התנגדות. ואם יש התנגדות, תעשה חמש דקות, תקראו לי ואני בא.

בבקשה.

תקנות הבלו על דלק (תיקון), התשע"ד-2014.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 21 ו-31 לחוק הבלו על דלק, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
1. הוספת שם. בראש תקנות הבלו על דלק, התש"ך-1960 (להלן – התקנות העיקריות) יבוא: "תקנות הבלו על דלק, התש"ך-1960".
2. תיקון הפתיח. בפתיח לתקנות העיקריות, אחרי "התשי"ח-1958" יבוא "(להלן – החוק)".

3. החלפת תקנה 1. במקום תקנה 1 לתקנות העיקריות יבוא: 1. בקשה למתן רשיון או ובקשה למתן אישור. בקשה למתן רישיון לפי סעיף 15 לחוק ובקשה למתן אישור לפי סעיף 16 לחוק יוגשו למנהל בכתב, ויכללו את פרטי המבקש, נתונים הנוגעים לעסקו וכן פרטים אלה:
(1) לעניין רשיון להפעלת אתר אחסון.

רק להבהרה, מנהל – למי הכוונה?

מנהל רשות המסים או מי שהוא האציל את הסמכות על-פי דין, כמובן.

לעניין רשיון להפעלת אתר אחסון – (א) תיאור אתר האחסון לרבות האמצעים לאחסון הדלק באתר; (ב) כמות הדלק המוחזקת באתר האחסו; (ג) פרטים בדבר יצרן הדלק או כל אדם אחר לו שייך דלק המוחזק באתר האחסון;
(2) לעניין רשיון לייצור דלק – (א) מקום הייצור בו מיוצר הדלק ואתר האחסון שבו מוחזק הדלק; (ב) כמות הדלק המיועדת להוצאה ממקום הייצור ומאתר האחסון מדי חודש בחודשו.

החלפת תקנה 2. במקום תקנה 2 לתקנות העיקריות יבוא: "2 תוקף רשיון ואישור. (א) תוקף רשיון לפי סעיף 15 לחוק או אישור לפי סעיף 16 לחוק יהיה עד ה-31 בדצמבר של השנה שבה ניתן הרשיון או האישור לפי העניין; ואולם המנהל רשאי לקצר את תקופת תוקפו של רשיון או אישור כאמור, כפי שציין ברשיון או באישור.

לפי אילו נתונים הוא יכול לקצר?

יש מקרים שבהם חברות לא עומדות- - -

מובהר בתקנות, אילו מקרים?

אנחנו נותנים רשיונות לשנה, ברגיל. יש מקרים שבהם חברה לא עומדת בחובותיה, לא עומדת במלאי שאושר לה, כלומר חרגה מתשלום הערבות שהפקידה. יש מקרים שבהם הבלו משולם באיחור. יש אי-סדרים כאלה ואחרים.

יש קריטריונים לקיצור?

זה פעולה אפשרית, כשבסוף שנה מגיע המועד לחידוש הרשיון.

אתה לא מדבר על חירוש אלא מדבר, לקצר.

הכוונה לא לקצר אלא לקבוע שתחולת הרשיון לא תהיה למשך שנה שלמה אלא לתקופה קצרה יותר כדי לראות שיצרן הדלק עומד בחובות שלו או בתנאים שהוא התחייב במתן הרשיון. הכוונה היא לא לקצר.

אתה מדבר על 31 בדצמבר, ויש זכות למנהל לקצר. יש שימוע לנושא הזה, בשביל לקצר? איך?

תמיד יש נימוקים. במקרה הזה יהיה שימוע, כי הדבר הזה הוא החריג. דיברו אתי על העניין הזה לפני תחילת הדיון. יש המשפט המינהלי הכללי. שום דבר כזה לא נעשה בלי שימוע ובלי הנמקה. לא סתם מופיע התאריך הספציפי, 31 בדצמבר – חזקה, שבכל פעם שנקבע מועד מוקדם יותר, הדבר צריך להיות בהנמקה לאחר שימוע. זה לא באופן שרירותי. אין שום כוונה לקבוע באופן שרירותי תקופה קצרה יותר. מדובר על מקרים חריגים שמצריכים פעולה כזו. ואני אומר את זה כאן חד וחלק.

למה לא לרשום: בכפוף לשימוע?

אפשר אולי לציין, שזה לא לקצר אלא לקבוע תקופה קצרה משנה.

אם אתה מקצר לו את זה, בכפוף לשימוע.

זה לא שאני מקצרת במהלך השנה אלא לכתחילה, כשאני מעניקה את הרשיון, אני קובעת שהרשיון הוא למחצית השנה, וכמובן, זה לאחר ש- - -

אבל התקנה מדברת על לקצר. הרשיון באופן אוטומטי, מדובר על לקצר. לקצר, בכפוף לשימוע.

אסביר. אומר לך למה זה לא באופן שרירותי, כי ממילא, מגישים בקשה חדשה כל שנה. ממילא הרשות באה בדין ודברים אתם לגבי הרשיון של השנה הבאה, אז מן הסתם הרשות שולחת להם בכל מקרה תשובה ורשיון. ודאי שזה תמיד עם הנמקה. זה לא שרירותי. הם לא שומעים את זה בצורת שמועה.

אתה היועץ המשפטי של הוועדה. תקרא את התקנה שוב. התקנה מדברת באופן ברור, שזה עד 31 בדצמבר, ולמנהל יש זכות לקצר. במילא הוא נתן לו עד 31 בדצמבר, והוא יכול לקצר. לא שקבעת עד 31 במאי, ואתה רוצה לקצר.

במהלך השנה רשאי המנהל, לפי התקנה- - -

אז במקום קיצור אפשר לומר- - -

זו הכוונה?

אפשר לומר, שהמנהל רשאי לקבוע כי תקופת הרשיון תהיה קצרה יותר, כלומר לא באמצע.

הבנתי שזו הכוונה.

אין בעיה. אני מתקן.
(ב) גילה המנהל כי פרט שנכלל בטופס שהוגש כאמור בתקנה 1א ועליו הסתמך המנהל במתן הרשיון או חידושו או במתן האישור או חידושו היה כוזב או שגוי, רשאי המנהל לדרוש מהמבקש לתקן את הבקשה, להתלות את הרשיון או האישור לפי העניין, עד לקבלת החלטה אחרת על תוקף הרשיון או האישור כאמור, בהסתמך על הנתונים שיש בידיו. לא יתלה המנהל רשיון או אישור לפי תקנת משנה זאת בלי שאפשר למגיש הבקשה להשמיע את טענותיו".
החלפת תקנה 3 והוספת תקנה 3א. במקום תקנה 3 לתקנות העיקריות יבוא: 3. "אגרת רשיון ואגרת אישור. (א) האגרה השנתית לרשיון לפי סעיף 15 לחוק ולאישור לפי סעיף 16 לחוק היא כמפורט להלן: (1) ליצרן שאינו מפעיל אתר אחסון – (א) אם לא ניתן רשיון לאותו יצרן בשנה הקודמת 55,167 שקלים חדשים; (ב) אם ניתן רשיון לאותו יצרן בשנה הקודמת 3,299 שקלים חדשים; (2) למפעיל אתר אחסון, לרבות יצרן שמפעיל אתר כאמור –
(א) אם לא ניתן רשיון לאותו מפעיל בשנה הקודמת 55,167 שקלים חדשים בעד כל אתר.

אם אמרתם שכל התקנה היא רק בנושא אלה שמאחסנים, למה כל כך הרבה?

חלק מזה ניסיתי להקל ולקצר, אני חייב לציין, אבל אייל בצדק מבחינת הייעוץ המשפטי של הוועדה העיר שצריך ללכת יד ביד עם החוק.

כלומר תמיד מכניסים גם את החלק הזה.

נכון.

למפעיל אתר אחסון, לרבות יצרן שמפעיל אתר כאמור –

(א) אם לא ניתן רשיון לאותו מפעיל בשנה הקודמת 55,167 שקלים חדשים בעד כל אתר.

(ב) אם ניתן רשיון לאותו מפעיל בשנה הקודמת 6,899 שקלים חדשים בעד כל אתר.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) – (1) לא תיגבה אגרה בעד רשיון למפעיל אתר אחסון אם הדלק המוחזק באתר משמש כולו – ארצה להוסיף, אייל: על-פי דין - כמלאי לשעת חירום. כי כמובן, זה לפי הנחיות משרד האנרגיה בעניין הזה, שר האנרגיה. אף אדם לא מחליט על דעת עצמו שהוא מחזיק מלאי חירום.

איך זה נקבע?

כידוע, חוק משק הדלק נמצא בהכנה. עוד לא מוכן.

היום זה, כנראה, מכוח חוק משק החשמל. יש שם סמכויות לקבוע חובת החזקת מלאי דלק.

מי?

שר האנרגיה והתשתיות. לכן אני אומר: על-פי דין.

מה שמסומן כאן בקו, זה ביניכם, או זה התוספת לחוק הקיים?

בינינו רק. תסביר רק את ההבדל באגרות, בחידוש הרשיון.

אותן חברות שאנחנו מדברים עליהן, העבודה של רשות המסים, הם מאחסנים הרבה פעמים דלק לחברות נוספות, ומתקנים שצריך לפקח עליהם. אפשר לעשות ביקורת פיזית שם גם. לכן העבודה בשוטף, הנטל הוא רב יותר, העבודה היא משמעותית יותר, לכן אגרת החידוש השנתית גבוהה יותר, וזה נעשה כבר עכשיו. אין פה נטל נוסף.

(2) לא תיגבה אגרה בעד רשיון למפעיל אתר אחסון אם שולמה אגרה בעד אותו אתר כמחסן רשוי כהגדרתו בפקודת המכס, בעד אותה שנה; (3) לא תיגבה אגרה בעד רשיון יצרן אם החייב באגרה זו שילם אגרת רשיון מפעיל אתר אחסון בעד אותה שנה.
"עדכון סכומים. 3א. (א) הסכומים הנקובים בתקנה 3 יתעדכנו ב-1 בספטמבר של כל שנה (להלן – יום העדכון) לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.
(ב) סכום שהתעדכן כאמור בתקנת משנה (א) יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב.
(ג) המנהל יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח תקנה 3(א) כפי שהשתנה עקב האמור בתקנה זאת.
(ד) בתקנה זאת – "המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון; "המדד היסודי" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם; ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתן של תקנות הבלו על דלק (תיקון), התשע"ד-2013 – המדד שפורסם ביוני 2013; "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה".
תיקון תקנה 4. תקנה 6. בתקנה 4 לתקנות העיקריות, במקום "היצרן" יבוא "בעל רשיון בלו".
תיקון תקנה 5. 7. בתקנה 5 לתקנות העיקריות, אחרי "ליצרן" יבוא "למפעיל אתר אחסון", ואחרי "במקום ייצור" יבוא "או באתר אחסון".
8. תיקון תקנה 7. בתקנה 7 לתקנות העיקריות – (1) בתקנת משנה (א) – (א) ברישה, אחרי "יצרן" יבוא "או מפעיל אתר אחסון" ואחרי "אלה" יבוא "לפי העניין"; (ב) בפסקה (1), אחרי "שייצר" יבוא "או שאחסן"; (ג) בפסקה (2), במקום "במקום הייצור", יבוא "באתר האחסון", ובמקום "ממנו" יבוא "מהם"; (ד) בפסקה (3), אחרי "במקום הייצור" יבוא "או באתר האחסון", ובמקום "ממנו" יבוא "מהם".
(2) במקום תקנת משנה (ב) יבוא:
"(ב) יצרן ומפעיל אתר אחסון יגישו למנהל דוח חודשי מקוון (להלן – דוח חודשי), כשהוא חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת כהגדרתה בחוק חתימה אלקטרונית התשס"א-2001, שיכלול, לעניין החודש שלגביו מוגש הדוח, את הפרטים כאמור בתקנת משנה (א)(1) עד (6), לפי העניין.

תסביר את ההחלפה הזאת, כי היום תקנה (ב) גם מדברת על שליחה באמצעים אלקטרוניים. היא, כנראה, היא תוקנה אחרי.

נכון. חתימה אלקטרונית זו הראיה הטובה ביותר. החברות כבר מדווחות עם חתימה אלקטרונית, לכן אין פה נטל נוסף.

במה זה שונה מההגדרה של הנוסח היום, באמצעים אלקטרוניים? ב-2002 היה חוק חתימה אלקטרונית.

זה המצב. זה לא הובהר בתקנות.

הם דיווחו לנו באמצעים אלקטרוניים, וכדי שזה יהיה קביל בבית משפט, אנחנו חייבנו אותם להפיק פלט אצלם במשרד, ולחתום עליו ולשמור אותו כך, כדי שאם נידרש לזה בהליך משפטי, נבקש מהם. חוק החתימה האלקטרונית קובע חזקה, ברגע שיש פלט, מסר שחתום בחתימה אלקטרונית, הוא קביל בבית משפט, ויש לו מעמד של מקור וכו'.

שאלת הבהרה: אתה מדבר כרגע בתקנות על אחסון ואגרות. השאלה, אם יש הבדל, ואנחנו מאחסנים, כולל אגד ודן, ואנחנו החברות הגדולות, ציי הרכב, מאגרים של דלק לשימוש עצמי לאוטובוסים ולמשאיות.

אחרי תשלום בלו אין קשר.

(3) בתקנת משנה (ג), במקום "היצרן" יבוא "בעל רשיון הבלו"; (4) בתקנת משנה (ה), במקום "יצרן" יבוא "בעל רשיון בלו"; (5) תקנת משנה (ו) – בטלה; (6) בתקנת משנה (ז), במקום "יצרן" יבוא "בעל רשיון בלו".
9. תיקון תקנה 8. בתקנה 8 לתקנות העיקריות – (1) בתקנת משנה (א), אחרי "יצרן" יבוא "או מפעיל אתר אחסון", ואחרי "במקום הייצור" יבוא "או באתר האחסון"; (2) בתקנת משנה (ב), אחרי "יצרן" יבוא "או מפעיל אתר אחסון", ואחרי "מקום הייצור" יבוא " או באתר האחסון".
10. בתקנה 9 לתקנות העיקריות – זה תיקון תקנה 9 - (1) בתקנת משנה (א), אחרי ל"מקום ייצור" יבוא "או לאתר אחסון"; (2) בתקנת משנה (ב), אחרי "למקום הייצור" יבוא "או לאתר האחסון" ואחרי "ממקום הייצור" יבוא "או מאתר האחסון".

תקנה 10 לתקנות העיקריות – בטלה.
זה הכול.

מי בעד לאשר את תקנות הבלו על הדלק (תיקון), התשע"ד-2013 – ירים את ידו?

עם התיקון- - -

כן. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

התקנות אושרו.

אושר פה אחד.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:30.>