PAGE
2
ועדת הכספים
03/02/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 279>
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ג' באדר א התשע"ד (03 בפברואר 2014), שעה 10:00

<דיווח על היקף הגשת הדוחות השנתיים לרשות המסים>

חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
מיכל בירן

בועז טופורובסקי

יצחק כהן

יעקב ליצמן

אלעזר שטרן

סתיו שפיר

>
משה אשר - מנהל רשות המסים, משרד האוצר

זאב פורת - סמנכ"ל בכיר, אכיפה וגבייה, רשות המסים, משרד האוצר

מירי סביון - סמנכ"לית בכירה, שומה וביקורת, רשות המסים, משרד האוצר

אבי ארדיטי - סמנכ"ל בכיר, חקירות ומודיעין, רשות המסים, משרד האוצר

מינה גולן - מנהלת מחלקת פיתוח מקצועי, חטיבת השומה, רשות המסים, משרד האוצר

רו"ח דוד גולדברג - נשיא לשכת רואי החשבון בישראל

רו"ח עופר מנירב - יו"ר ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל

עו"ד עדי גרינבאום - יועצת משפטית, לשכת רואי החשבון בישראל

חזקיה ישראל - מנהל מחלקה, התאחדות התעשיינים

שלומית ארליך

אייל לב ארי

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים
<דיווח על היקף הגשת הדוחות השנתיים לרשות המסים>

בוקר טוב. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכספים. הנושא הראשון שעל סדר היום הוא דיווח על היקף הגשת הדוחות השנתיים לרשות המסים, המשך לישיבה שקיימנו לפני שבועיים.
אני אומר למה אני מעלה את זה ומתעקש על זה. אני מניח שמשה אשר יצטרף אלינו בהקדם. בתפיסה שלי, ואני חושב שגם של חברי הוועדה, אנחנו לא אוהבים לגזור גזרות על הציבור אבל בתקציב הקודם נאלצנו לגזור גזרות על ידי העלאת מס הכנסה והעלאת המע"מ, ואני לא יודע מה יהיה לגבי תקציב 2015. מצד שני אנחנו רואים שיש מקור כספי גדול מאוד שנקרא ההון השחור שברגע שנצליח להתחבר אליו ולמצות אותו - מעצם הדבר אסור שזה יקרה, אסור שיהיה צדיק ורע לו ורשע וטוב לו - כל מיליארד שמוציאים משם יגרום לכך שלא נצטרך לגרום גזרות על הציבור. בתפיסה הזאת אני חושב שהוועדה הולכת בנושא הטיפול בהון השחור ובנושא הטיפול עשינו כאן שני דברים מרכזיים. מצד אחד נתנו הרבה מאוד כלים, בעיקר בחוק ההסדרים אבל גם לאחר מכן וגם במשך הזמן, לרשות המסים ולכל מערכת האכיפה לטפל בהון השחור, לטפל בחישובים האגרסיביים שהם לא הון שחור אבל הם על הגבול, ואנחנו מצפים מהם שבמהלך 2014 כבר נראה תוצאות. מצד שני, הקמנו ועדת משנה בראשותו של חבר הכנסת אלעזר שטרן שתטפל בנושא הזה ומי שמכיר את אלעזר יודע שאכן היא תטפל בנושא הזה.

להפתעתנו אנחנו מגלים שלפחות לפי פרסומים שהיו כבר כמה פעמים – שמענו לפני שבועיים בוועדה מאלי אור על המחקר שערך במסגרת המכללה למינהל בראשון לציון והמחקר היה מחקר מקיף שבדק, איזן והצליב את האינפורמציות גם דרך מע"מ וגם דרך כל הדברים שנדרשים - שבאופן יחסי אחוז גדול מאוד של חברות לא מדווח וממילא אם הוא לא מדווח, הוא גם לא משלם ורשות המסים לא עושה דבר וחצי דבר בהקשר הזה.

בנוסף לכך אנחנו נחשפים לכך שגם אותם אלה שמדווחים, כוח האדם שעומד לרשות המסים הוא כזה שהם בודקים רק באופן אקראי ולכן אחוז קטן מסך המדווחים נבדק. נדמה לי שנאמר ש-27 אחוזים לא מדווחים וכאן יש ממש אפשרות לעשות הון שחור, להרוויח בלי שהמדינה מקבלת. היכולת לבדוק היא קטנה מאוד באופן אחוזי. הדבר הנוסף שלא קשור לרשות המסים אבל קשור לנו הוא שאם מישהו נתפס, בסופו של דבר המערכת השיפוטית היא כזאת שבסוף מגיעים להסדרים, הוא משלם קנס כלשהו והעניין נסגר. כל אדם שלא טבוע בלבו הנושא שהוא משלם למדינה כי כך הוא צריך, שווה לו לקחת את הסיכון ולא לדווח. אם הוא ידווח ויתפסו משהו, תמיד יש את מערכת המשפט שם אפשר להגיע להסדר.

החברות הגדולות חייבות לדווח כל שנה? למשל, צים וזיסר? הם מדווחים כל שנה?

בגדולים בודקים אחוז יותר גבוה.

צים זה סיפור נפרד. במה שקשור לישראל, היא רק מפסידה. במה שקשור למקומות אחרים, היא מרוויחה.

נוחי דנקנר וכל אלה, כמה מס הכנסה הם העבירו?

זאת הייתה הפתיחה. עבודת המחקר שנעשתה נמסרה גם לרשות המסים?

לא. לצערי, זאת ההסתייגות שלי, סיכמת או ביקשת שהחוברת הזאת תימסר גם לנו על פי בקשתי. נכון להבוקר עדיין לא קיבלנו דבר וחצי דבר. זה לא פייר. בכל זאת אנחנו נגיב על סמך הפרסומים בעיתונות.

זה חבל מאוד. חבל שלא אמרתם.

אמרנו אתמול. משה אשר דיבר עם מישהו מעוזריך.

יש לי על השולחן את החוברת שהוא השאיר ובשמחה הייתי נותן לכם אותה.

אנחנו לא קיבלנו.

סוכם שהוא יעביר וזה לא בסדר שהוא לא העביר.

הוא הופיע לפני הוועדה והוא צריך להעביר להם.

ודאי.

אנחנו נמסור את נתונינו בלי שום קשר לחוברת שלא ראינו.

בסדר. רשות הדיבור שלך.

אם הבנתי נכון את עורך דין אלי אור עת נפגשתי אתו מחוץ לחדר הישיבות, הוא דיבר על נתונים של אי הגשה במועד ולא על אי הגשה בכלל. כלומר, הוא אומר שעצם העובדה שאדם היה צריך לדווח ב-15 לפברואר ודיווח ב-18 בפברואר, מבחינתי הוא לא הגיש במועד. נכון שהגיש, אבל לא במועד.

מבחינתו הוא לא הגיש.

הוא מדבר על אי הגשה במועד. כשהוא מדבר על 26 אחוזים, זה על זה. אני רוצה לדבר אתכם על נתונים ודאיים ומוחלטים.

אחת המשתתפות אמרה לו שהוא יודע שאפשר להגיש עד תאריך מסוים, שזה שנה לאחר מכן, והוא אמר שהוא יודע ולקח בחשבון את ההגשה לאחר התאריך ההוא.

אנחנו מדברים אחרי מתן האורכות. ראשית, הנתונים נכון להיום – ואחרי כן אני גם אפלח אותם – הם שלשנת 2008 הוגשו 91.03 אחוזים – אני מדבר על חברות – מהדוחות של החברות. לשנת 2009 הוגשו 9014 אחוזים, לשנת 2010 הוגשו 89.2 אחוזים, לשנת 2011 הוגשו 87.29 אחוזים. כלומר, אנחנו רואים שההגשה היא סביב התשעים אחוזים.

מה הסיבה לירידה?

זאת לא ירידה. לגבי 2011 ניתן להגיש לכאורה עד חודש ינואר 2013. דוח 2011 הוא עד 31 בינואר 2013. יתכן שניתנו אורכות. מדרך הטבע, ככל שחולף זמן, אנחנו גם אוכפים ומוגשים יותר דוחות. כאן אנחנו מדברים על הגשה לא אכיפה. אנשים מגישים מיוזמתם את הדוחות במועדים החוקיים שנקבעו להם כולל האורכות.

לפילוח. אני אומר שהנתון שמסרתי לכם מוטעה ומטעה ואומר למה כוונתי. לצערי במס הכנסה רשומות 6,952 חברות שהן חברות בפירוק. במע"מ יש סוג תיק לפירוק שמוחרג, זה סוג תיק 80. במס הכנסה, למרות שמדובר בחברות שהן בפירוק, אין מאחוריהן דבר, הן עדיין רשומות כחברות פעילות. לכבודכם עשיתי עבודה הבוקר, בין 8 ל-9:30 בחנתי את פקיד שומה רחובות. סתם החלטתי לבדוק אותו לכבודכם. הבאתי את הנתונים אתי, נתונים פרטניים פר חברה-חברה. 52 אחוזים מהחברות שלכאורה יש להן מחזור במע"מ ב-2010 בפקיד שומה רחובות, אלה חברות בפירוק. אם תרצו, אני אעביר לכם, תתעלמו מהשמות אבל תראו איך אנחנו רואים את זה כי זה מצוין במפורש. הבאתי חברה-חברה. לא סטטיסטיקה אלא פירוט וניירת מקורית שמתייחסת לאותן חברות.

על פי פילוח שלנו שנעשה לכבוד הדיון הזה שלשום – והפילוח הזה נעשה לשנים 2010 ו-2011, ויכולנו לקחת גם שנים קודמות אבל זה פחות חשוב – ב-2010 לכאורה לא הגישו 16,575 חברות את הדוחות שלהן. כשאנחנו יושבים ובוחנים, מתוכן 1,537 חברות – שהן 9.2 אחוזים – רשומות במע"מ כעוסקים פעילים. רק עשרה אחוזים מהכמות הזאת רשומים במע"מ, ואנחנו יודעים שבמע"מ המרשמים הם מרשמים אוטנטיים ואון-ליין. השינוי הוא מידי. ב-9.2 אחוזים שאני מציין עדיין כלולות גם חברות שהן פעילות.

מה זה אומר על חברה בפירוק שמתנהלת במע"מ?

במע"מ היא רשומה בסוג תיק 80. היא לא פעילה והיא לא צריכה להגיש דוחות. היא חיה עד שבית המשפט מוציא צו חיסול חברה, אבל אין מאחוריה דבר. אנחנו לא יכולים לאכוף עליה דבר וחצי דבר, אנחנ לא גובים את החובות.

איך היא מתגלגלת במע"מ?

במע"מ היא לא מתגלגלת. יש לי את הרישום שלה, היא לא מגישה דוחות, היא לא נדרכת להגשת דוחות. יש לי סטטיסטיקה לגבי הכמויות. אנחנו נבצע את העדכון הזה במס הכנסה. אנחנו כבר כמה שנים מבקשים. אנחנו נעשה את העדכון הזה כך שסוג התיק, כשהוא יופיע לגבי חברה בפירוק, זה נדרך לאי הגשת הדוחות והוא לא מופיע. היום החברה הזאת רשומה כחברה פעילה שלכאורה צריכה להגיש דוח בעוד שבפרקטיקה אין חברה ואין ישות.

מתוך ה-16,575 חברות, 11,463 חברות לא פעילות במע"מ. כלומר, במע"מ סגרו את תיקן ומאלף ואחת סיבות שצריך לבדוק אותן – אני לא בא כרגע להסביר אלא אני מוסר נתונים – 11,463 חברות לא פעילות במע"מ, קרי, 69.2 אחוזים מן החברות שלכאורה לא הגישו דוחות למס הכנסה, לא פעילות כלל במע"מ. כלומר, חברות בסביבות מאוד מאוד גבוהה שאין עמן דבר וחצי דבר. אין שום פעילות. ההון השחור הוא לא שם.

יכול להיות שגם למע"מ לא מדווח?

לא. אני לא מאמין. ראשית, תיאורטית יכול להיות. אתה מדבר לא על לא מדווח אלא אתה מדבר על לא פעיל. כלומר, סגר את תיקו. אין בכלל תיק פעיל ולא מוצאות חשבוניות על ידי הישות הזאת.

ל-3,918 יש לכאורה מחזור במע"מ במהלך התקופה. כלומר, אם אנחנו באים ואומרים ש-1,537 פעילים במע"מ, מה פשר 2,400 הפרש? אלה כאלה שבמהלך השנה הייתה להם פעילות במע"מ בחלק מן השנה ונסגרו במהלך השנה. כלומר, סדר גודל של 2,400 חברות הייתה להן פעילות ב-2010 ובמהלך 2010 נסגרו במע"מ ועדיין הייתה פעילות שאמורה הייתה להיות מדווחת למס הכנסה בדוח השנתי. אנחנו רואים שהשד הוא לא כפי שצייר עורך דין אלי אור אלא השד רחוק מלהיות מבהיל ודמוני.

הוא הוזמן לישיבה היום?

כן. הוא בחוץ לארץ.

לצערי לא ידעתי על כך וחבל.

אני לא רוצה לצייר תמונה ורודה מדי. אני חושב שאנחנו צריכים לאכוף על כל ישות שחייבת בהגשת דוח. חובתנו לאזרחי מדינת ישראל לאכוף על אותן ישויות הגשת דוחות. כלומר, אנחנו לא נמצאים במצב שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו לחבק ידיים ולנוח. אני חושב שהוא העיר את הזרקור במקום נכון שלמעשה מניע או יניע אותנו להגברת פעילות בשנת 2014.

אני הוריתי להגדיל פי שתיים וחצי. כלומר, תוספת של 150 אחוזים בקנסות המינהליים שמוטלים מדי שנה. אבי, שהוא סמנכ"ל החקירות, הונחה על ידי מנהל רשות המסים להכפיל את כמויות החקירות הפליליות במסגרת אי הגשת הדוחות השנתיים. אנחנו כן מתכוננים לפעול. צריך לאכוף אבל הכסף הגדול הוא לא שם.

יש דבר שאלי אור לא הזכיר. כל ישות – ונמצאים כאן רואי החשבון שיעידו – שלא מגישה דוח שנתי, לא מקבלת אישור ניכוי מס במקור. הישות הזאת, אין לה יכולת קיום. אני אומר שחברה שלא הגישה דוח שנתי, לא מקבלת אישור ניכוי מס במקור, אזי אין לה יכולת להתקיים בתנאי התחרות כי הניכוי מס במקור שיתבצע אם אין לה אישור, הוא שלושים אחוזים וזה חיסול של חברה.

אם היא לא משלמת בכלל מס?

לא מונפק לה על ידי רשות המסים פטור מאישור ניכוי מס במקור.

היא לא צריכה. היא לא משלמת בכלל.

אבל היא עושה עסקה עם אלעזר. אלעזר מחויב על פי דין לנכות לה מס במקור של שלושים אחוזים.

אלא אם כן יש לה אישור.

אסור לי כמקבל שירות או רוכש שלא לנכות לה מס במקור אם היא לא אוחזת בידה את האישור שנקרא אישור ניכוי מס במקור. היום התקדמנו והיא לא צריכה לאחוז נייר פיזי אלא אנחנו מפרסמים באינטרנט רשימה מעודכנת און-ליין וחובתו של כל מקבל שירות להיכנס לרשימה ולראות האם היא מופיעה ברשימה ואיזה אחוז ניכוי מס במקור צריך לנכות לה. ישות שלא הגישה את הדוח השנתי, מנכים לה שלושים אחוזים. זה אומר סגירה לעסק. אין לעסק הזה זכות קיום. זה לא איזה עסק שפתאום עשה מיליונים. לעסק הזה אין זכות קיום.

או שהוא משלם רק שלושים אחוזי מס.

אבל 26,5 אחוזי מס חברות היום זה מס חברות נורמלי.

אם הוא לא משלם מס, הוא גם לא משלם דיבידנדים. זה הופך להיות 48 אחוזים.

לא. זה לא על הרווח. תאמינו לי שאין זכות קיום לישות הזאת.

דבר אחר. למייצגים יש הסדר אתנו. ברגע שהם מגישים כמויות מסוימות, יש להם הסדר על פיו יש להם דחייה בהגשת הדוחות השנתיים שלהם. הם אמורים עד מועד מסוים לדווח ארבעים אחוזים, במועד אחר שהוא מאוחר יותר שלושים אחוזים, עשרה ועשרה אחוזים לקראת סוף השנה. ברגע שישות לא מגישה את הדוח השנתי, מתחילות סנקציות על המייצגים בכל הקשור למתן האורכות שלהם כדי לעודד אותם לדרוש מאותן חברות פעילות להגיש את הדוח השנתי. לומר שאנחנו לא לוכדים מימין ומשמאל, מצרים צעדים ולכאורה לא פועלים – זה לא נכון. אנחנו מצרים צעדים, אנחנו משתדלים לתפוס אותם בכל פינה אפשרית. זה נכון שלא מיצינו עד תום את ההליך הפלילי/מינהלי בנקיטת סנקציה.
דרך נוספת. אותה ישות שלא הגישה את הדוח השנתי שלה, אנחנו מוציאים לה דוח שומה 04, דוח בהיעדר. כלומר, ברגע שהוא לא מגיש דוח ולנו יש נתונים על פי מע"מ ועל פי נתונים אחרי, פקיד השומה מוציא לה שומה על פי מיטב השפיטה. היא נקראת בסלנג שומת 04. על השומה הזאת מתחילים להפעיל את הליכי הגבייה. זאת שומה שנכנסת להרשאה על פי פקודת המסים (גבייה), היא נמחקת אוטומטית ברגע שהוא מגיש שומה עצמית. לא משנה מה הוא רושם בשומה, כשהוא מגיש את הדוח השנתי שלו, אזי אותה שומת 04 נמחקת אוטומטית. לא אמרתי שמה שהוא הגיש הוא נכון, אבל ברגע שהוא הגיש כשומה עצמית, שומת 04 נמחקת.

אנחנו עם בקרה אבל אנחנו מחויבים אכן להגביר את התחושה שאנחנו מגיעים ככל הניתן מוקדם יותר לכל חברה. גם אם היא לכאורה לא חייבת בתשלום או חייבת בתשלום מועט, חובתנו לאכוף כי זה החוק. לא יכולה להיות חובה וולנטרית. חובה צריך לאכוף.

אלי אור לצערי לא נמצא, הוא בחוץ לארץ, אבל הוא כותב שהחברות הפרטיות שפעלו בישראל בין השנים 2006-2010. הוא לקח את חמש השנים האלו, לקח את זה בחתכים שונים והוא אומר שנרשם אי ציות – הכוונה שלא מסרו – 27 אחוזים לאורך חמש שנות המס שנבחנו.

אם הייתי מקבל את העבודה, יכולתי בשתי דקות לראות מה פשר הסתירה בינו לביני. אני אסתכל שתי דקות בחוץ. העובדה היא שלנו יש תוכנת מחשב און-ליין. הרי על פי זה נמדדים פקידי השומה. אנחנו הרי בוחנים את פקיד השומה כל העת לגבי אחוז ההגשה. זה לא נתון שאנחנו שלפנו עכשיו לכבוד הוועדה. אנחנו בוחנים כל הזמן און-ליין כל פקיד שומה מה אחוז הציות במשרדו. אני יכול להגיד כעובדה שהנתונים שנתתי לך הם נתונים שנתיים. אנחנו נעים סביב תשעים אחוזים הגשה בחברות וביחידים הנתונים הם 95.71 אחוזים ב-2008, 95.09 אחוזים ב-2009, 93.89 אחוזים ב-2010, 92.94 אחוזים ב-2011. אנחנו כל הזמן עם יד על הדופק, כל הזמן עוקבים וכל הזמן מתבוננים. זה לא מצב של הפקרות. כאן צויר מצב שלכאורה פוטנציאל גביית המס יכול היה לגדול במיליארדי שקלים וגם אני הייתי חושב כך אם לא הייתי מכיר את הנתונים, כאילו המדינה מופקרת, 25 אחוזים לא מגישים דוחות, אף אחד לא עושה דבר, הם לא משלמים, המדינה הולכת ומשיתה מסים על אזרחיה מכיוון שהיא לא אוכפת על אחרים.

הוא לוקח את הצפון, אבל יש גם מקומות אחרים. אי ציות בטבריה – 1,300 תיקים, שזה 28.3 אחוזים וציות זה 3,526 תיקים. אני רואה כאן שהאחוז הגבוה הוא בנצרת ובחדרה. בנצרת 5,737 תיקים בהם אין ציות ולעומת זאת ב-9,726 תיקים – שזה 62 אחוזים – יש ציות. בחדרה לדוגמה יש 5,159 תיקים בהם אין ציות והם מהווים 33 אחוזים וב-10,472 – שמהווים 67 אחוזים – יש ציות.

הנתונים שאני מוסר לך נכונים להבוקר, 3 בפברואר, שעה 08:40 אותם הוצאתי מהמחשב לפני שעתיים והנתונים שונים. אני בוחן מה המצב נכון לרגע זה, כמה ישויות לא הגישו דוח היום. אני משוכנע שאם הייתי בוחן מי מהן לא הגיש ב-15 לינואר 2006, הכמות הייתה כפולה ומכופלה אבל בחודש מרץ הגישו איקס, בחודש אפריל הגישו וואי והכמות הולכת וקטנה. הכמות כל הזמן הולכת וקטנה. יש לך את 2010, נכון?

הוא עושה את החיבור מ-2006 עד 2010.

אני לא מבין איך זה מתנהל כאן. אתה מחזיק ניירות, הוא מחזיק ניירות ואנחנו מנסים לעקוב.

אני מוכן לתת לך.

אין לי בעיה אבל אני לא מבין את השיח הזה.

חשבתי שאלי אור העביר להם את עבודת המחקר אבל לצערי הוא לא העביר אותה.

אדם חיבר לא יודע בדיוק מה ונסע לחוץ לארץ. אנחנו מקיימים דיון שני ולפי המצב אני מניח שתהיה גם ישיבה שלישית. זה קצת מוזר לי.

זה שהוא עשה עבודה ועכשיו הוא בחוץ לארץ, זה קורה.

הוא לא ישב אתו לבדוק. אני יודע שאני רוצה לחבר על התורה איזה חיבור, אני בודק ברש"י, בתוספות וכולי.

דוגמה לא טובה.

הוא אפילו לא התחיל לבדוק אתם.

המנחה של העבודה הוא פרופסור עדן, קורא עבודה נוסף הוא פרופסור יוסף אדרי והוא מגיש את העבודה. הוא סיפר כאן שהוא ערך ביקורות. אני לא שם אותם כרגע למשפט בו נחרוץ את דינם.

אנחנו צריכים לקבל צל"ש. מה זה לחרוץ את דיננו?

אני אומר שאם יש תופעה כזאת, זה מדאיג ואנחנו רוצים שהיא לא תהיה. אנחנו נלחמים ובסוף בחצר האחורית שלנו אולי נמצאים כספים ובגלל שלא אוספים אותם, גוזרים גזרות על הציבור.

אני הייתי בודק כל חברה שמרוויחה סכום מסוים, ואני לא יודע כמה אבל את זה הם לא עשו.

אמרתי שיש כאן שלושה שלבים. שלב ראשון הוא אם יש כמות כל כך גדולה של 27 אחוזים שלא מגישים בכלל. הדבר השני הוא שמאלה שמגישים, אחוז הנבדקים בפועל הוא קטן מאוד וזה קורה בגלל חוסר כוח אדם וגם זה חמור מאוד כי כל אדם לוקח סיכון ואומר שהסיכוי שהוא ייפול ב-2.5 אחוזים אותם בודקים הוא קטן מאוד. הנקודה השלישית שהיא בעייתית היא שאותו אדם אומר שגם אם הוא ייפול בתוך זה, הוא יגיע למערכת המשפטית ושם הוא יסתדר עם איזה קנס ויגמור את הסיפור.

ה-2.7 אחוזים הם לא אותה סטטיסטיקה. אחוז הבדיקות כאן בתחום הטכני הוא הרבה יותר גבוה. ה-2.7 אחוזים, אלה הן הבדיקות המהותיות.

זה מה שיש לי בראש. זה מספר נכון?

זאת לא אותה סטטיסטיקה. זה דבר אחר לגמרי ושונה לחלוטין.

השאיפה שלי – יש הכרת החטא, יש חזרה ויש קבלה לעתיד – להגיע לקבלה לעתיד כי יכול להיות שצריך לדרוש משר האוצר שיגבו אתכם. בזמנו דובר על תוספת של 1,500 ובפועל נדמה לי שהוסיפו לכם רק 300 אבל צריך להוסיף הרבה יותר אם אנחנו רוצים להתמודד עם ההון השחור.

לזה אנחנו מוכנים תמיד.

אני יודע. אם השר היה יושב כאן ושומע את דבריך, הוא היה רואה שכיסיתם את הכול והכול נפלא ולכן למה להוסיף לכם?

לא כיסינו את הכול.

אני מחפש את החוסר כדי לגרום לכך שיוסיפו.

תן לי לומר כמה משפטים. קודם כל, ברמה העקרונית אנחנו חושבים ומאמינים שאכיפה טובה היא חלק חשוב בגביית המסים. כשאני אומר אכיפה, זאת למעשה דרישה ועמידה על זה שאנשים יגישו דוחות וגם אם בדוחות האלה אין מסים כי לדוגמה חברה הפסידה. אנחנו חושבים שעצם האכיפה ודרישת הדוחות בזמן, לפי לוחות הזמנים שקבע המחוקק, עם כל האורכות והסדרי האורכות שסיכמנו עליהם עם לשכת רואי חשבון – ואני רואה שהנציגים שלהם כאן – צריך לעמוד בכך. אנחנו באמת האנשים שאמונים על האכיפה ועל הדברים האלה ויש לזה חשיבות מיוחדת מבחינתנו.

אני אסביר בכמה מלים לגבי הסדר האורכות.

דרך אגב, אני רוצה להתנצל על כך שחלק מחברינו לא כאן כיוון שהם משתתפים בוועדה לתקציב הביטחון שמתקיימת עכשיו. לפחות ארבעה מחברינו משתתפים בדיון שם ולכן הם לא כאן. אני אמרתי להם שאני לא אלך לשם כי אני מנהל את הישיבה.

גם אני הייתי צריך להיות שם.

הסדר האורכות שאנחנו משתדלים כל שנה ושנה לסכם אותו עם לשכת רואי החשבון ולשכת יועצי המס, אומר את הדבר הבא. לפי החוק כל חברה צריכה להגיש את הדוח השנתי בגין השנה הקודמת עד ה-31 במאי. אלא מה, בגלל עומסים שיש בביקורת, במשרדי רואי החשבון ויועצי המס, הם מבקשים, ואנחנו נענים להם, לעשות פריסות שאם מגישים אחוז מסוים מהדוחות עד תאריך מסוים, לגבי היתרה יש אורכה. אם עומדים באורכה, זאת אורכה מתגלגלת שיכולה להגיע עד, למיטב זיכרוני, פברואר שנה אחר כך. זאת אומרת, עד פברואר של השנה אחרי כן אין בכלל מה לבקש את הדוחות כי עדיין אתה יכול להיות בתוך הסדר האורכות של המייצגים.

הוא הודיע את זה וזה כתוב. הוא לקח את כל אלה שלא הגישו אחרי התקופה.

בדרך כלל במשרדים אנחנו לא יוצאים בהתנפלות של קנסות וחקירות אלא נותנים למשרדי השומה, כל אחד עם רשימות העבודה שלו, ליצור קשר עם הלקוחות, עם הנישומים, עם מנהלי החברות, עם המייצגים ולשאול מה קורה. בדרך כלל המהלכים האלה מביאים הרבה מאוד דוחות ובסופו של דבר נשארים עם איזשהו גרעין מסוים שצריך לטפל בו. נכון, יש מספר כלים לטפל באי הגשת דוחות כאשר אחד מהם הוא הקנסות המינהליים עליהם מדבר המחקר, השני הוא שומות בהיעדר דוח, מה שנקרא שומה 04, כלי שלישי הוא כלי של חקירות ונמצא כאן אבי סמנכ"ל לחקירות, ויש אנשים שמיומנים בגביית עדויות ובסופו של דבר במקרה המתאים בהגשת כתבי אישום במקום שלא מגישים דוחות כאשר בדרך כלל אנחנו מצרפים את זה לעוד מחדלים נוספים של החברה או של הנישום הרלוונטי. בדרך כלל מהסטטיסטיקה שלנו, כאשר מגיעים לערכים האלה, מי שלא מגיש, באמת לא מגיש ולא מצליחים להשיג ממנו את הדוחות בזמן, אלה בדרך כל אלה חברות בקשיים שגם האכיפה עצמה בסוף לא מניבה בסופו של יום מסים כי בדרך כלל חברות בקשיים הן חברות מפסידות ואם הן מפסידות, הן לא צריכות לשלם מסים. זה לא אומר שלא צריך לבצע את האכיפה, כן צריך לבצע את האכיפה, אבל אם אנחנו מצפים שבגוש הקשה הזה, בגרעין הקשה הזה יהיו גם מסים משמעותיים, בדרך כלל מניסיון החיים, הניסיון מלמד שהמס הוא לא כל כך נמצא שם אבל זה לא אומר שאנחנו לא עושים את הדברים האלה.

בהתנהלות שלנו לגבי דוחות של שנה קודמת, דוחות 2013 שצריכים לייחס עכשיו, אנחנו מתכוונים לעשות פעולות מאוד נמרצות בכל הכלים שעומדים לרשותנו.

השנה יש לכם כאלה שלא הגישו?

רק עכשיו אנחנו מסיימים.

זאת כבר האורכה וסוף האורכה.

אתה לא יודע.

למעשה בסוף פברואר מסתיימת האורכה ואז במהלך מרץ אנחנו נראה את הרשימות, נעביר למשרדים, וברגע שהם יאמרו שלא הצליחו להביא את הדוחות האלה, אז אנחנו כבר קבענו לעצמנו שבסביבות תחילת אפריל-מאי החבר'ה של אבי ארדיטי, סמנכ"ל לחקירות, יזמנו בכמויות גדולות מאוד את האנשים.

כמה לא הגישו על 2012? בטח יש לכם רשימות.

יש לנו. ל-2012, נכון להיום, הגישו כבר 69.76 אחוזים.

זאת אומרת שיישארו שלושים אחוזים אבל הם עדיין בתוך אורכה.

אני מדבר על 2011 שהיו צריכים להגיש על 2012.

87 אחוזים.

88 אחוזים?

אם אנחנו מסתכלים על השנים האחרונות, לפני כן, אנחנו רואים שהאחוז שמתייצב הוא סביב התשעים וקצת אחוזים. לדוגמה, בשנת 2008 אנחנו ב-91 אחוזים בחברות וביחידים 95-96 אחוזים. בדרך כלל החברות בחלקן, מטבע הדברים, מי שלא הגיש עכשיו, ברוב המקרים כנראה שהחברה פשטה רגל, נקלעה לקשיים, אין לה כסף לשלם לרואה החשבון את שכר הטרחה שלו עבור הביקורת, אין תיק, אין ביקורת ולכן לא מוגשים הדוחות. מטבע הדברים, יכול להיות שגם אם נוציא שומה 04, שומה בהיעדר דוח, ספק רב אם נוכל בכלל לגבות אותה.

מסרתי לוועדה שיש לנו 6,952 חברות בפירוק שלכאורה רשומות כחברות פעילות. צריך לשנות את הסיווג שלהן.

יש חברות – נחשפנו לזה - שכל שנה וחצי או בדיוק במועד נסגרות ופותחות את עצמן בשם אחר. למשל אלה שהפיצו בחוץ לארץ את יחידות הנופש.

יש תופעה כזאת.

זאת מערכת שגלגלה סכומי עתק ואותן חברות כל שנה או כל שנתיים, נסגרת ואותו אחד פותח חברה אחרת בשם אחר וכך הם מתגלגלים.

לא בהכרח אותן חברות שנסגרות לא מגישות דוחות. יכול להיות שהן מגישות דוחות אבל הן נסגרות ומעבירות את הפעילות לחברה אחרת. לעתים הן נסגרות עם חובות וקשה לגבות את החובות. אנחנו מדברים כרגע על הפן של האכיפה. אני אומר שבסופו של יום, אם נשקלל את הנתונים שזאב ציין לגבי מספר החברות שנכנסות לפירוק, עם החברות שנכנסות לקשיים, אני מניח שגם לשכת רואי החשבון תעיד מהניסיון שלה על האינטראקציה שלה עם הלקוחות שמגיעים למועדים המאוד מאוד קיצוניים ולא מגישים דוחות מפאת קשיים כלכליים כאלה ואחרים כאשר רואה החשבון כמובן נחשף לדברים האלה.

אנחנו בכל מקרה מתכוונים כן להדק את האכיפה בנושא הזה ולזמן אותם לחקירות במועדים יחסית מוקדמים ובכמויות גדולות. בדרך כלל אנחנו מוצאים שיש מתאם וכשאתה מזמן את המנהל, הוא כן עושה מאמץ ובסוף משלם לרואה החשבון שיעשה ביקורת ויגיש את הדוח. זה סוג של לחץ כזה או אחר. אנחנו בפירוש נעשה את זה. שוב, זה לא אומר שזה ייתן יותר מסים.

בדיוק. נגיד שעכשיו חסרים עשרה אחוזים.

אם הם בפשיטות רגל, אתה לא תגלה את זה.

נגיד שחלק מהם בפשיטת רגל. האם המאמץ הוא במקום הנכון. מהתשעים אחוזים שמגישים דוחות, כמה בודקים?

אני מסכים אתך.

2.2 אחוזים.

אלה לא התיקים לביקורת. בוא נתחיל מזה.

לכן אמרתי שיש שלוש דרגות. גם באותם 2.2 אחוזים, מי שנתפס, הולך לבית משפט ושם סוגר בעסקה.

בסופו של דבר כולם יודעים שכמות העובדים ברשות המסים היא מוגבלת וצריך לדעת לפזר את כוח האדם שלנו שהוא לא גדול בין השומה לבין האכיפה לבין הביקורת לבין החקירות לבין שירות ללקוחות. יש המון מטלות.

אני אשאל אותך את שאלת המיליון. אתה יודע לומר כמה כסף מביאה תוספת של עובד אחד?

כן.

אני אענה על זה.

אני מתנצל על שאנחנו צריכים ללכת כי יש לנו היום דירקטוריון וחלוקת רישיונות.

מגיע לכם יישר כוח גדול על שהגעתם.

תודה. יש לנו לא אחת טענות כלפי רשות המסים ואני לא מתבייש להגיד אותן כאשר צריך להגיד אותן אבל אני חושב שהפעם הכתבה עושה עוול. אני חושב שהפעם אני אשמח להסכים עם כל מה שזאב אמר. יש לנו הרבה חילוקי דעות לאורך השנים אבל אני מסכים עם כל הדברים. אני חושב שמבחינת אחוז קבלת הדוחות, אפקטיבית לדוחות של חברות פעילות, זה מעל תשעים אחוזים.

לרשות המסים יש בעיה שלפעמים לא מסווגים חברות לא פעילות בזמן למרות שכותבים להן, בעיה כזאת או אחרת של מחשב, אבל אם היו מסווגים בזמן, האחוז היה הרבה יותר גבוה שמוגש בחברות פעילות ואני חושב שכאן למעשה אין בעיה. אני עכשיו חושש ממה שזאב אמר, שעכשיו יעלו ב-150 אחוזים את הקנסות המינהליים ויהיה דיווח מקוון, עיצומים כספיים ועוד כמה דברים כאלה ואחרים, אבל זה לא המישור כרגע ועל זה נדבר בהזדמנות אחרת.

מה שכן, יש בעיה מאוד מאוד גדולה בשאלה השנייה שלך, כבוד היושב ראש, בנושא של בדיקת התיקים והמסר שזה מעביר ציבורית. המסר שמועבר היום הוא – אני לא מדבר על אנשים ישרים אלא על אנשים שהם על גבול האפור, על אנשים פחות ישרים - שהסיכוי שיבדקו אתכם הוא אפסי, קחו סיכון וזה לא צריך להיות.

אני כתבתי כבר בשנת 2002 למי שהיה אז ראש הממשלה אריק שרון זיכרונו לברכה שיוסיפו אלף מפקחים והראיתי בנייר מחושב שעלות מפקח לשנה היא שמינית במקרה הגבוה ביותר ממה שהוא גובה. זאת אומרת, כל מפקח נוסף יכניס פי שמונה לפחות לקופת המדינה מהסכום שישולם לו. יש נייר על זה – אני מוכן להעביר אותו – בו קבענו וחישבנו איך מגיע ומה מגיע. אני לא יודע למה, יש איזושהי תפיסה שלא מוסיפים תקנים או כמעט לא מוסיפים ולא עושים חשבון עלות תועלת.

אפשר לקבל את הנייר הזה?

בוודאי. אני אחפש את הנייר שיצא רשמית מטעם לשכת רואי חשבון ואשמח להעביר לך אותו.

אני חושב שזה פי 25 לפחות ולא פי שמונה.

אנחנו עשינו מאוד זהיר לפי כמה הייתה אז תשואת מס-מפקח. שוב, זה היה לפני עשר שנים ויכול להיות שהיום זה כבר פי 25.

אני חולק עליך, ואני חושב דווקא בכיוון אחר, בנושא הזה שכאשר תיק נמצא בבדיקה וכאשר יש חילוקי דעות - חילוקי דעות הם לא מן ההכרח על העלמת מס והם לא בהכרח דברים לא חוקיים אלא לפעמים אלה דברים הגיוניים - כאן לעניות דעתי צריך להיות בדיוק ההפך. כמות הפשרות שמוכנים להגיע היא קטנה מדי. מה שקורה סותר את מערכת המשפט ומערכת המשפט לא יכולה לטפל בכמות תיקים, ואז לא מביאים לבית המשפט משום שהמערכת פשוט נסתמת ותיקים נמשכים שנים רבות מאוד ועם ערעורים הם יכולים להגיע גם לעשר ו-15 שנים וכאן אנחנו מחטיאים את המטרה. להפך, כאן אני דווקא חושב שכאשר יש חילוקי דעות – שוב, לא חילוקי דעות לגבי העלמות מס, לא בדברים של הברחות, לא בדברים פליליים – ברמה האזרחית, צריך להיות יותר גמישים כדי לרוץ הלאה. המדינה תגבה כסף. לפעמים כאשר אתה מגיע לבית המשפט וכבר יש פסק דין, אין ממי לקחת כי החברה כבר לא קיימת. כמובן לא צריך ללכת נגד החוק, כמובן במסגרת החוק ולפי הכללים.

מה קורה כאשר יש העלמות ומגיעים לבית משפט?

לעניות דעתי לא מתפשרים אתם. לפחות עד כמה שאני מכיר, אלה שעוברים עבירה פלילית – אין, לא מתפשרים אתם.

נכון. ברגע שיש עבירה פלילית מוכחת, אנחנו לא מתפשרים.

אני רוצה לומר שיש בעיית כוח אדם אמיתית ברשות המסים. הכול שאלה של ניצול משאבים קיים בהעדפות כאלה או אחרות. כלומר, בואו ניקח את אותו אחוז חברות שלא דיווחו, מישהו צריך לשבת ולעשות את העבודה כולל העבודה של הציות ומעקב, ואלה תשומות שלהערכתי היום ברשות המסים קשה מאוד למצוא. בוודאות מלאה, שנים רבות, אני אומר עשור, רשות המסים עובדת תחת כוח אדם שאני קורא לזה בלתי אפשרי, דבר שפוגע גם במסגרת המאבק בהון השחור ואני אומר את הנושא הזה כנושא נוסף במאבק בהון השחור.

יחד עם זאת אני רוצה לומר שאין ספק שהבעיה כאן היא בעיית התקשורת בין מנהלי החברות, החברות ורשות המסים ולדעתי לא הקנסות, לא שומות 04 ולא החקירות בהכרח בשלב הראשון יפתרו את הבעיה. אני רוצה להזכיר שהוצאו שומות 04 ושומה 04, כשאני מגיש עליה השגה, אלה חובות על העץ, חובות באוויר. כלומר, יום אחד רואים שמדינת ישראל יש לה חייבים בשומות 04 בסכום עתק וכבר נדמה לי שפעמיים מחקו חובות כאלה שאלה היו חובות על הנייר, חובות שאינם ברי גבייה.

יחד עם זאת, יש לי פתרון פשוט והפתרון אולי הוא פתרון שקשור שוב לבעיית הטכנולוגיה. אם היה יוצא מכתב למייצג ולמנהל הפעיל והמכתב היה אומר שהוא לא הגיש עד היום את הדוח לשנת 2011, אוטומטית היה יוצא מכתב אחרי כל האורכות, אחרי פברואר 2014 והמכתב היה יוצא גם למייצג.

מה זה המייצג?

המייצג הוא רואה החשבון. יועץ המס. המכתב הזה היה מגיע לשני אנשים וגם אם הדואר של המנהל השתנה, הרי המייצג היה מקבל והמייצג היה יכול לטפל ולא הייתה טענה של לא ידעתי. הדבר הזה היה חוסך הרבה מאוד משאבים. אפשר לבקש מהמייצג או מהמנהל תשובות – החברה בפירוק, החברה לא פעילה וכולי. היה אפשר לקבל תשובות ולהתייחס לזה. זה היה חוסך משאבים לרשות המסים והיה מקטין את כמות החברות. יש מנהלים שחושבים שהחברה פסקה לפעול ולא צריך לעשות דבר. היום רשם העמותות עוזר בכך שהוא דורש לפרק חברה. כלומר, אתה לא יכול להשאיר חברה באוויר אבל אני חושב שהיה יוצא דבר דואר למייצג ולמנהל, זה היה עוזר. דרך אגב, כאן אני מבקש לא להכריח את בעלי המניות השקטים. בעל מניות שקט זה בעל מניות שהוא לא מנהל ואין לו מושג. היו מקרים כאלה שהוציאו התראות לכל בעלי המניות ולא רק למנהל, ואז בעל מניות שקט היה מקבל אליו הביתה עיקולים והתראות וכולי, ואין לו מושג מה קורה בכלל כי הוא לא המנהל עצמו.

כאמור, אני מציע להוציא למנהלים ולמייצגים הודעה, לנסח הודעה בה יהיה כתובים כל הדברים המסוימים אותם צריך להגיש ובמידה ולא, תהיה גם התראה ומתן אפשרות לבוא ולדווח. אני חושב שהדבר הזה היה חוסך הרבה מאוד פעולות ומשאבים. דרך אגב, אמרנו אותו דבר בקשר להצהרות הון. מכתב יפתור את הבעיה.

בסופו של דבר הרבה מהמשרדים יוצרים קשר טלפוני ולא רק מכתבים. ממש קשר טלפוני עם אותו רואה חשבון או שותף ביקורת שאחראי על התיק. אנחנו ממש מנסים לברר מה קרה ואיך קרה. זאת אומרת, הקשר הוא הרבה יותר מאשר מכתב לקוני.

בסופו של יום יש אחריות בסיסית של רואה החשבון שזה לקוח שלו שישייך אותו לאיזה מועד במכסת הדוחות שלו ודווקא בעיניי אחריות רואה החשבון לומר שהוא סיים, הוא לא מגיש אותו כי יש לו בעיה. לדעתי דווקא האחריות הראשונה היא שם.

בכל זאת, למרות זה, אנחנו כן יוצרים את הקשר ישירות עם המנהלים ואפילו טלפונית ולא רק במכתבים. לעתים גם שולחים מכתבים אבל יש גם מכתבים, גם טלפונים וגם סיכום בקשר לאיזה יום הוא מגיש וכדומה.
בנושא של כוח אדם. כולם יודעים שאנחנו עובדים בכוח אדם שהוא חסר ולמרות שקיבלנו חיזוק בשנה שעברה והשנה הזאת, זה עדיין לא מכסה את הנדרש ברשות המסים.

כמה לדעתך עוד חסר?

הרבה יותר, אבל אנחנו נעשה עבודות בתוך הבית, באוצר, לפני שנשים את זה בפני ועדת הכספים.

בנושא של השופטים. נכון, יש היום – ולא רק היום אלא בכלל בהרבה שנים אחרונות – צוואר בקבוק בשפיטה בתחום המס. השפיטה בתחום המס היא שפיטה מאוד מיוחדת ומאוד מורכבת והשופט צריך להתמחות בתחום הזה ולדעת אותו לאשורו דבר שלוקח הרבה זמן. לכן נוצרים פקקים, לאו דווקא בגלל של מגיעים להבנות אלא גם מכיוון שיחסית יש מעט שופטים שמתמחים במסים, במישור האזרחי. אנחנו בקשר עם מנהל בתי המשפט ואני מניח שתוך חודש ימנו עוד שני שופטים לבית המשפט המחוזי שיתמחו במסים.

אפשר להימנע מלהגיע אליהם. אפשר לקבל החלטות בדרך.

אנחנו הצענו פעמים רבות לעשות גישור בתחום המסים אבל אתם דוחים את זה. אנחנו מציעים זאת עוד פעם. אפשר לפתור המון בעיות באמצעות גישור גם בנושא של מסים. זה לא יהווה תקדים, זה לא יהווה את הבעיה. גישור בנושא של מסים יפתור חלק גדול מהתיקים ויביא למדינה הרבה מאוד כסף.

אני אתייחס לזה. קודם כל, ברגע שיש מספר שופטים גדול ואם תוך שנה יהיה לנו פסק דין, נפתור את הבעיה הזאת. שנית, שני שופטים עומדים להתמנות בתקופה הקרובה למחוזי ובשנה הבאה, כפי שסוכם עם מנהל בתי המשפט, יוכשרו עוד כחמישה שופטים ברחבי הארץ לתחום המסים. זה ייקח שנה ואנחנו נהיה במצב הרבה יותר טוב.

אתם מבינים יותר מהשופטים. אתם יכולים לקצר את התהליך.

אני כבר אומר לכם שהיום מרבית השופטים בתחום המס, כבר בתהליכים הראשונים של הליך המשפט, בוודאי מי שמכיר את הנושא הזה, או שהם עושים את הניסיונות לגישור או שבמידה שהם רואים לנכון, הם שולחים את הצדדים לנסות להגיע להבנות ביניהם תוך כדי זה שהם נותנים איזה שהם קווי הנחיה כלליים בנושאים האלה. בחלק גדול מהמקרים – מי שרואה כמה תיקים נכנסים כהודעות ערעור לבתי משפט וכמה יוצאים כפסקי דין – זה בכלל לא דומה כי בדרך ברוב המקרים בסופו של יום יש פשרה כזאת או אחרת בחסות בית המשפט. לכן בסופו של דבר התהליכים האלה כן נעשים, גם אם זה לא בצורת גישור פורמלית. נציגי רואי החשבון בוודאי יודעים שגם כאשר מתנהל בית משפט, במקביל יכול להתנהל הליך כדי להגיע לפשרה כזאת או אחרת כאשר באמת יש סיבה אמיתית ויש טיעונים טובים לשני הצדדים. לא תמיד יש טיעונים טובים לשני הצדדים במובן הזה שלפעמים יש טיעוני סרק מצד הנישומים רק כדי להרוויח זמן ולא לשלם את המסים, וכאשר אתה מגיע בסוף לפסק דין, כמו שנאמר קודם, אין ממי לגבות אבל לא תמיד צריך להביא לפשרה רק מהסיבה הזאת.

שמונים אחוזים מהתיקים אתה יכול לגמור בגישור.

חברת הכנסת סתיו שפיר ביקשה לשאול שאלה.

שלום. התייחסת בראיון שנערך אתך לפני כמה ימים ב"דה מרקר" - ואני לא מצליחה להבין איך אתם מבצעים את הבדיקה הזאת – לעניין משכירי דירות. איך רשות המסים גם אוכפת את תשלום המס של משכירי דירות? האם בכלל יש לכם נתונים על כמות הדירות שעומדות להשכרה? נתונים אמיתיים על כמות הדירות שעומדות להשכרה. כמה מתוך אותם בעלי בתים משלמים את המס ובאיזה שיעור?

אני אתייחס אבל קודם קצת רקע על המצב החוקי מבחינת חיוב במס על הכנסה משכר דירה. בגדול, הכנסה משכר דירה עד קרוב ל-5,000 שקלים לחודש פטורה ממס. אם שכר הדירה גבוה מזה, ככל שזה עולה מעל התקרה, זה מוריד את התקרה ואז אתה נמצא למעשה בחלופות מס אחרות, או לשלם עשרה אחוזים ממחזור העסקה, ממחזור שכר הדירה, או לעשות חשבון מס אמיתי. אלה שתי החלופות. לכן בדרך כלל מה שקורה, מי שגר בדירה אחת ויש לו עוד דירה אחת באזור בינוני, דירה בת שלושה-שלושה וחצי חדרים, עבורה הוא מקבל עד 5,000 שקלים בחודש – סביר להניח שהוא לא יגיע לחבות במס ולכן לגביו אין בדרך כלל סיבה לעשות אכיפה או בדיקה מעבר למה שאמרתי.

אנחנו התחלנו עכשיו בפרויקט מודיעיני שלם שלוקח את כל נתוני מאגר המידע של עסקאות הנדל"ן שנעשו בכל השנים בישראל ואנחנו יכולים לשייך אותן למשפחות, לבעלויות, וברגע שאנחנו רואים שיש למישהו יותר מאשר נניח שלוש דירות, שלוש דירות ומעלה – בדירה אחת הוא גר, בדירה אחת, אם היו לו שתי דירות, היה פטור, ומהדירה השלישית כנראה יש חיוב.

מה זאת אומרת כנראה היה פטור?

באזור בינוני זה עד 5,000 שקלים. אם זה בכיכר המדינה, זה בדולרים.

הדבר הזה גורם למשכירי הדירות להוריד את שכר הדירה כי לא שווה לו לקחת קצת יותר ולשלם מס הכנסה הרבה יותר.

מי מהם שבאמת משלם מס. אתה מתייחס לאנשים שמשלמים ואני מדברת על אלה שלא משלמים.

אנחנו עושים עכשיו הצלבה של מערכת הנתונים שלנו. כל מי שיש לו יותר משלוש דירות או שלוש דירות ומעלה, אנחנו מציפים את זה ובודקים אם יש לו תיק ואם הוא מדווח או לא.

איך אתם יודעים אם יש לו שלוש דירות ולא שש דירות נוספות?

אם הוא רושם דירות בצורה מוסווית על שם הסבתא או הדודה, אנחנו לא יודעים.

לא. שש דירות מחולקות. זה לא רשום. דירה מחולקת יכולה להיות רשומה על שמו ואתה לא יודע כמה דירות יש בה.

את צודקת. לא נכנסנו לרזולוציה הזאת של חלוקת דירות כי אין לנו מצלמה על כל דירה לראות אם חילקו אותה או לא.

בדרך כלל אנחנו מקבלים מידע מהרשות המקומית שהיא אמורה לאכוף את זה.

גם היא לא יודעת.

ככל שהמשכיר ישלם מס הכנסה, השוכר ישלם יותר כסף. אם אנחנו דואגים לשוכרים, אם המשכיר ישלם מס הכנסה, השוכר ישלם יותר שכר דירה.

זה לא כך בהכרח.

ברוב המקרים זה כך.

לפני כמה חודשים ביקשתי מהציבור לשלוח לי תלונות על מה שקורה אצלו בדירה השכורה. יותר מחצי מהתלונות שקיבלתי – וקיבלנו תלונות בסדר גודל של מאות – היו אנשים שדיברו על כך שהם מחויבים לשלם חלק משכר הדירה במזומן או לשלם ערבויות במזומן – חלק, אפילו לא כל שכר הדירה, עד 4,000 שקלים נניח משלמים בשיק ואחר כך במזומן – והרבה מאוד דברים שהם ממש מסריחים.

נשמח לקבל את הנתונים.

הנתונים שאנחנו אוספים הם לא סקר מסודר. אלה נתונים שאנחנו מקבלים מפניות ציבור. ישבתי כבר אצלכם לגבי הסיפור הזה. אני לא חושבת שהדבר הזה יעלה את מחירי השכירות.

יעלה, אבל אולי את צודקת.

אתה יכול לתת תמריצים אחרים ואז זה דווקא יוריד. השאלה אם בכלל יש לכם איזושהי יכולת לאכוף את זה.

אפשר לדרוש מכל אחד שיש לו עוד דירה. אפשר להגיע לזה. אנחנו כרגע התחלנו במהלך הראשוני, למי שיש שלוש דירות ומעלה. ברגע שנראה את הפוטנציאל, נשלח את המכתבים כי יש לנו עוד סדרה של פרמטרים ולא רק זה. בתחום הנדל"ן יש לנו עוד פרמטרים. בהמשך נגיע גם למעגלים ואפשר גם להגיע לדירה שנייה ולדרוש דוח.

אפשר לעשות משהו אחר. אם הייתה איזושהי חובת דיווח יותר מקיפה לעניין השכרת דירות ובתמורה אנחנו היינו נותנים תמריצים למשכירי דירות שעומדים למשל בחוזה הוגן או בדברים מהסוג הזה, היינו מקבלים הרבה יותר כספי מסים וגם היינו יכולים להוריד את עלויות שכר הדירה כי היינו מתמרצים אותם.

בסופו של יום, מכיוון שמדובר במס יחסית נמוך, עשרה אחוזים מהמחזור, אם תתני את התמריץ, גמרת את המס.

במקביל אתה מייצר אכיפה הרבה יותר רצינית לגבי המס על הדירות.

השכרתי בשבעים אלף שקלים ושילמתי 7,000 שקלים מס מקסימלי, שזה עשרה אחוזים מהמחזור, ונתתי לו תמריץ של 5,000 שקלים, אז נשארתי עם אלפיים שקלים לשנה.

אני אתן לכם את החוברת שתוכלו לקרוא אותה. אני חושב שננסה להיאבק כדי להוסיף לכם הרבה יותר כוח אדם כי אני חושב שזה חשוב מאוד כי אנחנו מקווים שלקראת דיוני התקציב של 2015 לא נצטרך לעלות אלא נראה מכם תוספת גדולה מאוד שמגיעה ממה שנקרא היום הון אפור או שחור, איך שתקראו לו, כדי שלא נצטרך להעמיס על הציבור גזרות. תדעו מה אנחנו מצפים מכם. הוועדה תנסה להיאבק על כך שיוסף לכם הרבה יותר כוח אדם אבל יש לנו ציפיות מכם.

אנחנו נעמוד בכל. תודה.

תודה לכם. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:10.>