ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 03/02/2014

הצעה לסדר-היום בנושא: "האם הקשר בין חברת שראל למשרד הבריאות הוא כשר או פסול?", הרכב ועדה משותפת בהתאם לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגרי מידע, התש"ע-2009 - פניית יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה., אישור לנשיא הפרלמנט האירופי לנאום במליאת הכנסת בשפתו, לפי סעיף 22 לתקנון הכנסת., חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 41)

פרוטוקול

 
PAGE
2
ועדת הכנסת
03/02/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 65>
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, ג' באדר א התשע"ד (03 בפברואר 2014), שעה 9:30
סדר היום
<א. בקשת יושב-ראש הכנסת לאשר לנשיא הפרלמנט האירופי לנאום במליאת הכנסת ביום רביעי, י"ב באדר א' התשע"ד – 12 בפברואר 2014>
<ב. הרכב ועדה משותפת בהתאם לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגרי מידע, התש"ע-2009 – פניית יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה>
ג. הצעת חוק-יסוד
הכנסת, מועד התפטרות נשיא המדינה, שר או חבר כנסת (תיקוני חקיקה) (פ/1784/19), של חברי הכנסת יריב לוין ומיכל בירן – הכנה לקריאה ראשונה
<ד. קביעת הוועדה לדיון בהצעה לסדר-היום בנושא: "האם הקשר בין חברת שראל למשרד הבריאות הוא כשר או פסול?", של חבר הכנסת משה פייגלין>
נכחו
חברי הוועדה: >
צחי הנגבי– היו"ר
יריב לוין – מ"מ היו"ר
דב ליפמן

אורי מקלב
משה זלמן פייגלין

יפעת קריב

דוד רותם

מאיר שטרית

איילת שקד

פנינה תמנו-שטה
ניצן הורוביץ
מוזמנים
>
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
עמי ברקוביץ - משרד המשפטים

זכריה רייך - לוביסט, חב' "פרולוג", מייצג את "קובידיאן"
ייעוץ משפטי
ארבל אסטרחן
מנהל/ת הוועדה
אתי בן יוסף
רישום פרלמנטרי
ירון קוונשטוק
<ב. הרכב ועדה משותפת בהתאם לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגרי מידע, התש"ע-2009 - פניית יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה>
היו"ר יריב לוין
רבותי, אני פותח את הישיבה כדי שנוכל לשחרר את האנשים. נתחיל ברשותך מנושא ב' – אני יכול להתחיל ממנו?
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
מב'?
היו"ר יריב לוין
כן, ואז נעבור לא'. הנושא הראשון על סדר-היום: הרכב ועדה משותפת בהתאם לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגרי מידע, התש"ע-2009 – פניית יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה.
יש צורך להקים ועדה משותפת לצורך הטיפול בהתאם לחוק הזה. ההרכב המוצע הוא הרכב של שישה חברים. מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט: חבר הכנסת דוד רותם שיהיה היושב-ראש ושולי מועלם. ועדת הפנים והגנת הסביבה: תמר זנדברג ורינה פרנקל. וועדת המדע והטכנולוגיה: חברי הכנסת משה גפני ומאיר שטרית. אני מבין, חבר הכנסת מקלב, שאתה רוצה איזושהי התייחסות לעניין הזה. בבקשה.
אורי מקלב
אני באמת רוצה רק לשקף את הפנייה של יושב-ראש ועדת המדע, בקשתו שהוא יעמוד בראש הוועדה הזאת.
דוד רותם
מי זה יושב-ראש ועדת המדע?
אורי מקלב
משה גפני, אם אתה לא יודע. במקרה הזה לא בגלל שהוא מתנגד דווקא לזה שאתה תעמוד, אבל אני חושב שהוא מייצג את עמדת הוועדה בכללותה ולאורך השנים, שהיא זאת שישבה בראשותו של חבר הכנסת מאיר שטרית. כשאומרים ביומטרי מתכוונים מאיר שטרית בתפקידו כיושב-ראש ועדת המדע. ועדת המדע היא זאת שדנה בכל החוק הזה, ישיבות רבות, אני חושב 15 פעם שהיא ישבה, 15 ישיבות.
מאיר שטרית
כל פעם שבע-שמונה שעות.
אורי מקלב
כל פעם שבע-שמונה שעות.
דוד רותם
מה כתוב בחוק?
אורי מקלב
עכשיו, החוק גם קובע ששתי ועדות יקומו.
דוד רותם
איזו?
אורי מקלב
הוועדה הזאת ועוד ועדה שהיא ליישומים. בחוק כתוב בפירוש בוועדה של היישומים שיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון הוא זה שיעמוד בראשה. בחוק הזה, מאיר שטרית נמצא פה, לא דיברתי אתו קודם, אבל כפי שגם התברר לי על-ידי הצוות של הוועדה ולפי מה שביררנו, היה מובן והיה ברור מאליו שיושב-ראש ועדת המדע הוא זה שיעמוד בראש הוועדה הזאת.

רק לאחר מכן הכנסת תיקנה תקנון שמופיע בתור חוק ועדות משותפות. אז לפי השם הראשון שמופיע, הוועדה הראשונה שמופיעה, הוא גם יהיה היושב-ראש בה.
היו"ר יריב לוין
נכון.
אורי מקלב
ובמקרה הזה בחוק כתוב - -
היו"ר יריב לוין
החוקה, חוק ומשפט ראשונה.
אורי מקלב
- - שתקום ועדה שתהיה משותפת לחברי ועדת החוקה, חברי ועדת הפנים וחברי ועדת המדע, ממילא היושב-ראש - - -
מאיר שטרית
זה פשוט פשלה של היועץ המשפטי שפספס את זה כשהוא כתב את זה.
אורי מקלב
חבר הכנסת מאיר שטרית, זה לא היה פשלה, בגלל שאז לא היה תקנון שדיבר על זה. התקנון תוקן לאחר החוק הזה.
מאיר שטרית
אה.
אורי מקלב
התקנון תוקן לאחר החוק הזה. עכשיו תשאלו: למה ועדת החוקה ראשונה? בגלל שהלכו לפי סדר, דרך ארץ יש בכנסת ודרך ארץ בחקיקה, וועדת החוקה היא הראשונה בסדר הוועדות שמופיע בכל מקום בפרסומים של הכנסת.
אפשר לשאול למה לא ועדת הפנים? האמת היא, בלי לפגוע ביושב-ועדת החוקה, אם לא יושב-ראש ועדת המדע, מי שצריך היה לשבת בראש הוועדה המשותפת היה צריך להיות יושב-ראש ועדת הפנים, מכיוון שהנושא הזה הביומטרי קשור לתעודות זהות ותעודות זהות קשורות למשרד הפנים. הרי היא באה לעקוב אחרי הפיילוט, הפיילוט נעשה על-ידי ועדה של רשות, שבעיקרון ועדת הפנים מלווה את זה עם כל העיכובים.
לכן הבקשה. אומנם התקנון סותר את זה, אבל צריך למצוא משהו או בשינוי תקנון או בשינוי אמיתי. אם רוצים באמת להגיע לתכלית, למקצועיות של יישום אותה ועדה ומעקב של הוועדה המשותפת, צריך להעמיד את ועדת המדע ואת היושב-ראש שלה בראש הוועדה המשותפת.
היו"ר יריב לוין
תודה. טוב, חבר הכנסת מקלב, נראה לי שהדרך היחידה אולי לעשות שינוי כזה היא באמת אם נעשה תיקון בחוק.
אורי מקלב
עשיתם את זה לא מזמן.
היו"ר יריב לוין
אבל אני מעריך שלא יהיה סיכוי לתקן את החוק לכנסת הזו.
אורי מקלב
כשרצינו לשים ועדה משותפת - - -
היו"ר יריב לוין
נכון, אז אני אומר: צריך לעשות תיקון בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים, להפוך את הסדר, לעשות לו תחולה מהכנסת ה-20, אז יש סיכוי שהוא באמת גם יעבור ונתקן את זה לפחות מכאן ולהבא. כן.
מאיר שטרית
אני מבקש להתייחס. עכשיו, ברור שאין לי אינטרס כלשהו, אני לא יושב-ראש ועדת המדע ואני לא מדבר כדי לקבל את תפקיד יושב-ראש הוועדה משותפת. גם אני לא רוצה שיתפרש חלילה שיש לי משהו נגד דוד רותם. אין לי שום דבר נגד דוד רותם, אני אפילו אוהב אותו.
אורי מקלב
אני אפילו לא הייתי צריך להגיד את זה.
מאיר שטרית
כדי שלא יתפרש לא נכון. אבל אני חושב שמן הראוי היה באמת שראש ועדת המדע יישאר בראש הוועדה, מכיוון שבאמת החוק הזה נעשה בוועדת המדע.
היו"ר יריב לוין
אז בואו נעשה תיקון לחוק.
מאיר שטרית
אני רוצה להסביר אגב מאיפה נבע ועדת החוקה, למען ההיסטוריה אני רוצה להסביר. כאשר הכנתי את החוק בתור שר הפנים והעברתי אותו בקריאה ראשונה בממשלת אולמרט, זה היה שלושה חודשים לפני שהכנסת התפזרה. מנחם בן-ששון שהיה יושב-ראש ועדת החוקה, חבר הקואליציה וחבר המפלגה שלי, הבטיח לי שלפני פיזור הכנסת הוא יגמור את החוק בקריאה שנייה ושלישית.

הפשלה שקרתה היא שהוא חלה, ובעצם ועדת החוקה לא התכנסה אפילו פעם אחת לדון בחוק אז. לכן העברתי לוועדת חוקה, כי זה לא היה אמור להיות בוועדת החוקה. העברתי לשם בכוונה כדי שמנחם בן-ששון יוכל לטפל בחוק במהירות ולגמור אותו עוד לפני פיזור הכנסת.

לצערי מה שקרה קרה, הכנסת התפזרה, החוק הוחזר על-ידי הממשלה ברציפות, ואז הממשלה ביקשה ממני לטפל בחוק, מתוך ראייה שאם אני אטפל בחוק אני באמת אקדם את החוק ואעשה אותו. זה מה שעשיתי. לכן כמובן אתה צודק שיש בעיה מבחינה תקנונית.
היו"ר יריב לוין
בקיצור, כל הצרות מקדימה, אתה אומר.
משה זלמן פייגלין
בוא נצביע להצעה שלך.
אורי מקלב
הוא היה יושב-ראש ועדת המדע באופוזיציה.
היו"ר יריב לוין
אז אני מציע ככה. אני מציע שנצביע על הרכב הוועדה, ואני מציע באמת שניזום איזשהו תיקון לחוק שייכנס לתוקף מהכנסת הבאה, כדי שנוכל באמת להעביר אותו עכשיו ונפתור את הבעיה הזאת מכאן ולהבא.
טוב, רבותי, מי בעד הרכב הוועדה כפי שהקראתי כאן?

הצבעה

בעד הרכב הוועדה כפי שהוקראה – 6
נגד – אין
נמנעים – 1

הרכב הוועדה אושר.
אורי מקלב
אני מצביע בעד, אתה שם לב?
היו"ר יריב לוין
אתה יכול לתמוך בה, ניצן, יש לכם אפילו נציג שם. שישה. נגד? אין. נמנעים? אין. אושר.
משה זלמן פייגלין
יש גם נמנע.
היו"ר יריב לוין
אה, נמנע אחד, סליחה.
משה זלמן פייגלין
אני נמנע, כי החוק הזה - - -
היו"ר יריב לוין
שישה בעד, נמנע אחד ואין מתנגדים. מאה אחוז.

<א. בקשת יושב-ראש הכנסת לאשר לנשיא הפרלמנט האירופי לנאום במליאת הכנסת ביום רביעי, י"ב באדר א' התשע"ד – 12 בפברואר 2014>
היו"ר יריב לוין
אני עובר לנושא שרשום כא' בסדר-היום: בקשת יושב-ראש הכנסת לאשר לנשיא הפרלמנט האירופי לנאום במליאת הכנסת ביום רביעי, י"ב באדר א' התשע"ד – 12 בפברואר 2014. מזכירת הכנסת, בבקשה.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
כן, בוקר טוב. התבשרנו שיגיע לביקור בכנסת נשיא הפרלמנט האירופי ונדרש האישור של ועדת הכנסת כדי שהוא יוכל לשאת את דבריו בשפתו במליאה.
דוד רותם
איזה שפה?
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
זה יהיה בשפה הגרמנית ב-12 בפברואר, זה יום רביעי, י"ב באדר א'. ונדרש האישור של הוועדה.
היו"ר יריב לוין
מאה אחוז. הערות?
משה זלמן פייגלין
כן.
קריאה
מי בעד, לא?
היו"ר יריב לוין
מי בעד?
משה זלמן פייגלין
רגע, יש לי הערות.
היו"ר יריב לוין
אה, סליחה. בבקשה, חבר הכנסת פייגלין.
משה זלמן פייגלין
אני מודה לחבר הכנסת רותם ששאל את השאלה כי אחרת לא הייתי מעלה על דעתי. אני לא חושב שנכון לשמוע את השפה הגרמנית בכנסת ישראל.
ניצן הורוביץ
מרטין שולץ קוראים לו.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
היא כבר נשמעה. כבר היו נאומים בגרמנית.
היו"ר יריב לוין
כבר היה תקדים.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
ויהיה תרגום סימולטני.
משה זלמן פייגלין
לא, הבעיה היא לא התרגום. אני חושב שעדיין יש בינינו ניצולי שואה שמאוד יצרום להם לשמוע נאום בשפה הגרמנית מעל בימת הכנסת.
היו"ר יריב לוין
אבל זה כבר קרה, למיטב ידיעתי.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
כן, היו נאומים בעבר שהתקיימו בגרמנית.
משה זלמן פייגלין
אז מה? העניין עולה שוב לדיון. זה לא חוק. אמרתי את דעתי.
היו"ר יריב לוין
בסדר.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
כרגע התקנון מאפשר את זה. אני מביאה את זה בהתאם לסעיף 22 לוועדה.
משה זלמן פייגלין
כן. אמרתי את דעתי על מנת להסביר לוועדה.
היו"ר יריב לוין
אני אגב מבין שמדובר באדם שהוא באמת ידיד גדול של ישראל.
אורי מקלב
אפשר לקרוא קריאת ביניים. ראינו היום שגם כשמגיע נשיא וגם כשמגיע מישהו, חברי הכנסת מעירים קריאות ביניים ולא מכבדים את המעמד. אז אפשר למחות על השפה הגרמנית שנשמעת בכנסת, זה דווקא אפילו - - -
משה זלמן פייגלין
דווקא לעניין הזה אני לא מסכים. אני מאמין שאם מגיע אורח לא צריך לשסות את דבריו.
היו"ר יריב לוין
אני מוכרח לומר, משה, שאני דווקא מתחבר להערה שלך. אני גם מוכרח לומר שאם זו הייתה פעם ראשונה, אני לא יודע אם היינו ששים לעניין הזה. מאחר שזה כבר קרה וזה לא תקדים, אז אני לא רואה - - -
משה זלמן פייגלין
אפשר לקלקל, אפשר גם לתקן.
אורי מקלב
גם בחיי מנחם בגין זה קרה? זה קרה גם בחיי מנחם בגין שנשמעה השפה הגרמנית בכנסת?
מאיר שטרית
למה לא?
אורי מקלב
כן? אני לא יודע, אתה הוותיק. אתה זקן הבית.
מאיר שטרית
אני לא זוכר שנאם מישהו בגרמנית, אבל בטח שמנחם בגין לא החרים את זה.
אורי מקלב
לא, בגרמנית, שאלנו על גרמנית.
היו"ר יריב לוין
נאם מישהו בגרמנית?
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
אני חושבת שאנגלה מרקל הייתה.
ניצן הורוביץ
כבר כמה פעמים היה. גם הלמוט קוהל.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
כמה פעמים, גם לפניה.
מאיר שטרית
מנחם בגין היה דוגמה לדמוקרט.
היו"ר יריב לוין
טוב.
מאיר שטרית
אף פעם לא היה יוצר איסור כזה, בחיים זה לא היה עולה על דעתו.
היו"ר יריב לוין
טוב, רבותי, מי בעד לאשר את הבקשה?
מאיר שטרית
זה בתור חירותניק אני אומר.

הצבעה

בעד אישור הבקשה – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין

הבקשה נתקבלה.
היו"ר יריב לוין
נגד? אחד. אז כמה היו פה? חמישה בעד, אחד נגד. אושר.
<ד. קביעת הוועדה לדיון בהצעה לסדר-היום בנושא: "האם הקשר בין חברת שראל למשרד הבריאות הוא כשר או פסול?", של חבר הכנסת משה פייגלין>
היו"ר יריב לוין
אני עובר לנושא ד', כדי שנוכל לשחרר אותך אם אתה לא רוצה להתעכב פה: קביעת הוועדה לדיון בהצעה לסדר-היום בנושא: האם הקשר בין חברת "שראל" למשרד הבריאות הוא כשר או פסול? של חבר הכנסת משה פייגלין. אני מבין שביום 6 בינואר 14' הוחלט להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה. יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ביקש להעביר אליו את העניין, כי מתקיים אצלו דיון מהיר באותו נושא. אני מבין שאתה מסכים, כי זה תלוי בך.
משה זלמן פייגלין
אני מבקש, אם אפשר, אם יורשה לי רגע אחד להסביר, לדחות את ההחלטה בנושא.
מאיר שטרית
לדחות זה תמיד טוב.
משה זלמן פייגלין
כן. ואסביר מדוע.
היו"ר יריב לוין
לא, זאת רוויזיה או שהייתה החלטה במליאה?
אתי בן יוסף
לא, הייתה אצלנו החלטה להעביר את זה לפה.
משה זלמן פייגלין
הייתה החלטה להעביר את הדיון לכלכלה. את רוצה להסביר?
ארבל אסטרחן
אם אני זוכרת את הפרטים, הייתה החלטה להעביר את זה לוועדת הכלכלה פה. לא הודיעו על זה עדיין במליאה, ובינתיים ביקש יו"ר ועדת העבודה והרווחה להעביר את זה אליו, כי יש נושא נוסף דומה שעבר אליו.
משה זלמן פייגלין
נכון.
היו"ר יריב לוין
אז לצורך העניין, יש רוויזיה של יושב-ראש הוועדה, אני מבין.
ארבל אסטרחן
זה לא כל כך משנה של מי.
משה זלמן פייגלין
אני מבקש לא לקבל את ההחלטה היום. אסביר מדוע, אם אפשר.
היו"ר יריב לוין
מאה אחוז. אתה לא צריך להסביר.
משה זלמן פייגלין
אפשר? לא צריך להסביר? נשאיר את זה ככה.
היו"ר יריב לוין
אני מסכים. אז הנושא יידחה לישיבה עד שתודיע שאתה רוצה והגעת לאיזשהם סיכומים.
ניצן הורוביץ
מה זה משנה?
משה זלמן פייגלין
אסביר לך אחר כך.
היו"ר יריב לוין
מאה אחוז.
ג. הצעת חוק-יסוד
הכנסת, מועד התפטרות נשיא המדינה, שר או חבר כנסת (תיקוני חקיקה) (פ/1784/19), של חברי הכנסת יריב לוין ומיכל בירן – הכנה לקריאה ראשונה
היו"ר יריב לוין
אוקיי, אני עובר לנושא האחרון, הצעת חוק-יסוד: מועד התפטרות נשיא המדינה, שר או חבר כנסת (תיקוני חקיקה) (פ/1784/19), של חברי הכנסת יריב לוין ומיכל בירן – הכנה לקריאה ראשונה. אתן אולי לארבל לפרט את כל הדברים שישנם בחוק, כי החוק הזה הוא באמת תולדה של יוזמה של הלשכה המשפטית, שנועד להסדיר כל מיני הוראות טכניות שנוגעות למועדי התפטרותם או כניסה לתוקף של התפטרות של נשיא המדינה, שר או חבר כנסת.

החוק למעשה מסדיר בעיקר שני דברים: הראשון, מה קורה כאשר ההתפטרות אמורה להיכנס לתוקפה בתוך יום שבת או יום מנוחה, והשני מבטל את פרק הזמן של 48 השעות עד כניסתה לתוקף של התפטרות נשיא המדינה, מתוך הנחה שבמקרה הזה, אם נוצר מצב שהנשיא התפטר, ראוי שההתפטרות שלו תיכנס לתוקף מיידי והעניין הזה לא יידחה. ארבל, בבקשה, תציגי גם איזושהי הערה טכנית מבחינת פיצול החוק.
ארבל אסטרחן
כן. היום יש לנו הוראות שונות בחוקים לגבי מועדי התפטרות של נושאי משרה שונים. והכלל הרגיל צריך להיות שאדם מתפטר וההתפטרות נכנסת לתוקף מיד. אבל יש לזה כמה חריגים בחוקים שנוגעים לנושאי המשרה.
חבר כנסת למשל, כמו שאתם בטח יודעים, ההתפטרות שלו נכנסת לתוקף כעבור 48 שעות. כך גם שר, גם לגבי התפטרות שלו וגם כאשר מפטרים אותו – ח"כ אי-אפשר לפטר, שר אפשר גם לפטר. וגם לגבי נשיא המדינה יש הוראה כזו, כשהרעיון הוא לאפשר לאותו נושא משרה לשקול ולהרהר בדבר ולאפשר לו לחזור בו בתוך אותן 48 שעות. לפעמים, בעיקר כשזה פיטורים, למשל של שר, יכול להיות שנותנים גם זמן להתארגנות.
עכשיו, למשל לגבי ראש ממשלה אין את פרק הזמן הזה. ראש ממשלה, כשהוא מתפטר ההתפטרות נכנסת לתוקף מיד, אז רואים את זה גם כהתפטרות הממשלה. הוא איזשהו סמל שלטון משמעותי, חשוב, להתפטרות שלו יש גם משמעויות רבות יותר, ואומרים: שיעשה את השקילות והמחשבות לפני, ברגע שמתפטר זהו.

מה שמוצע כאן, כמו שאמר יו"ר הוועדה, קודם כול, אגיד את הדבר הפשוט יותר לגבי נשיא המדינה. גם לגבי הנשיא יש את אותה הוראה של 48 שעות, ונראה שמתאים יותר להקביל אותו לראש ממשלה ולא לחבר כנסת שמתפטר, הוא גם לא בדיוק שחקן במשק הפוליטי, ולהגיד: אם נשיא המדינה שקל וחשב והחליט להתפטר, ההתפטרות תיכנס לתוקף מיד. זה תיקון אחד שמוצע. אגב, נשיא, יש גם אפשרות בחוק היסוד של הכנסת להעביר אותו מכהונה, כמובן שאז זה גם נכנס לתוקף מיד. אז זה תיקון אחד.
בעניין הזה גם אציין, ביקשה ממני היועצת המשפטית של בית הנשיא להגיד שהם עיינו בהצעה והם לא מתנגדים לה, אין להם עמדה בעניין הזה, ולכן היא גם לא באה.
מאיר שטרית
למה אנחנו דנים בהצעת החוק?
ארבל אסטרחן
כי היא עברה קריאה טרומית, ומיד אסביר מה הקטע הבעייתי יותר, איפה התעוררו בעיות.

הנושא השני הוא מתי נכנסת התפטרות לתוקף כאשר מניין 48 השעות מסתיים בשבת. אין הוראה בחוק שאומרת מה קורה במצב כזה, וכמובן יכול להתעורר קושי כאשר אדם רוצה לחזור בו מהתפטרותו בשבת, למשל אם מדובר באדם דתי שלא יכול להתקשר או לשלוח מכתב. ואז נשאלת שאלה אם אנחנו מאריכים את התקופה, ואם מוארכת התקופה עד מתי היא תוארך.

יש הוראה בחוק הפרשנות שאומרת שבמניין ימי תקופה יבואו גם ימי מנוחה או שבתון, זולת אם הם הימים האחרונים שבתקופה. במצב רגיל שצריך לעשות משהו עד תקופה מסוימת, והתקופה הזאת מסתיימת ביום שבת, מוארכת התקופה, אם זו תקופה - - -
פנינה תמנו-שטה
כבר אי-אפשר להגיד להם להתפטר בימים - - -
ארבל אסטרחן
זו הייתה חלופה אחרת.
פנינה תמנו-שטה
זו החלופה הנכונה וזהו.
ארבל אסטרחן
אז כאשר יש תקופות, למשל צריך להגיש איזשהו מסמך לבית-משפט ויש 30 ימים להגיש אותו, היום האחרון הוא שבת, זה יוארך ליום ראשון. זו ההוראה הכללית.
קודם כול, ההוראה הזאת לא מדברת על שעות. וכשאנחנו מדברים על התפטרות מדברים על שעות ולא על ימים. אבל גם אם אומרים שהדבר הזה צריך לחול גם כאשר מדובר על ימים, גם לא כל כך ברור אם חוק הפרשנות בהכרח חל על פרשנותם של חוקי-יסוד, גם כאן יש כל מיני אמירות שזו לא פרשנות מחייבת.

אבל גם זה משאיר איזושהי שאלה: אוקיי, אז נגיד מאריכים. אז איך בדיוק מאריכים? זאת אומרת, סופרים כמה שעות מתוך ה-48 היו בשבת, בשבת זה גם לא בדיוק 24 שעות, ומתי נכנסה השבת איפה שהמתפטר נמצא, איפה שיו"ר הכנסת או ראש הממשלה שהגישו לו את כתב ההתפטרות נמצא. הדבר הזה יוצר חוסר בהירות.
לגבי חברי כנסת היו לנו מקרים כאלה שהתפטרו ביום חמישי וההתפטרות נכנסה לתוקף בשבת, אז זה הוארך ליום ראשון. בדרך כלל יום ראשון הכנסת לא עובדת, אז זה לא כל כך משנה בדיוק השעה. לגבי שרים זה יכול להיות יותר משמעותי – עד איזו שעה בדיוק אותו שר יכול להצביע. ולכן הייתה מחשבה שיש מקום להסדיר את זה.

עכשיו, יש הסדרות מסוימות שכבר קיימות. לגבי ח"כים – לא. יש לנו פסק-דין אחד בעניין הזה לגבי סגן ראש עיר, פסק-דין משנת 1996 שהתפטר סגן ראש עיר בטמרה ביום שישי ורצה לחזור בו. הוא שלח פקס בתוך 48 שעות, אבל הפקס הזה הגיע כשמשרדי העירייה היו סגורים, ורוב פסק-הדין עסק בשאלה, מה קורה אם ראש העיר שצריך לקבל את החזרה מההתפטרות – זה הגיע למשרדו אבל הוא עצמו לא ידע מזה.

בסדר, זה לא מה שמעניין אותנו כרגע. אבל באמרת אגב באותו פסק-דין הייתה גם התייחסות לנושא של השבת, והשופט חשין דיבר שם על זה שאותן 48 שעות הן איזשהו תחום ביניים שנועד לאפשר למתפטר לשקול היטב אם באמת הוא רוצה להתפטר. הוא אמר שה-48 שעות נמדדות בשעון מתקתק או שעון חול ולא בלוח שעל הקיר. יש 48 שעות חסד, וראוי למתפטר שיזכו אותו בכל שעה ושעה, בכל דקה ודקה. אמר השופט שאותו סעיף שמאריך תקופות שנגמרות בשבת ליום שלמחרת, אותה הוראה צריכה לחול גם על שעות. הוא נתן דוגמה באמת של יהודי שומר מצוות שלא יכול להתפטר בשבת, ואם תהיה פרשנות אחרת זה יקצר לו את הזמן שבו הוא יכול להתפטר.

בעקבות אותו פסק-דין קבע היועץ המשפטי לממשלה בשנת 97', אחרי שהתפטר שר ביום חמישי בצהריים, גם כן שאותן 48 שעות מוארכות ליום ראשון. שם הוא דיבר על זה שההארכה תהיה לתקופה שבין תחילת יום המנוחה עד המועד שבו הייתה אמורה להסתיים התקופה.
פנינה תמנו-שטה
אבל יש חשש כזה של תכנון מראש, של אנשים שרוצים לקחת לעצמם את הזמן.
ארבל אסטרחן
בסדר. נכון. אבל ההארכה מגיעה להם. אבל הקושי שלנו הוא שנוצרת איזושהי חוסר בהירות בדיוק מתי נכנסת ההתפטרות לתוקף.
ולכן מה שמוצע בהצעת החוק לקבוע זה שבחוק-היסוד ייאמר שאם הסתיים מניין השעות – לא נוגעים ב-48 שעות, את זה משאירים, אבל אם אותו מניין הסתיים ביום שבת או יום מנוחה אחר, ותיכף אגיד מה זה יום מנוחה אחר, תיפסק הכהונה ביום שלאחר מכן שאינו שבת או יום מנוחה, כפי שייקבע בחוק. את זה לקבוע בחוק-היסוד.

ובחוק הרגיל, זאת אומרת אם זה לגבי שרים – חוק-יסוד הממשלה וחוק הממשלה, לגבי ח"כים – חוק-יסוד הכנסת וחוק הכנסת, בחוק הרגיל ייקבע שהכהונה תיפסק ביום שאחרי השבת או יום המנחה בשעה 10:00 בבוקר. ואז כל התפטרות שאמורה להיכנס לתוקף בשבת - -
פנינה תמנו-שטה
זה עד 10:00 בבוקר.
ארבל אסטרחן
- - יידעו שביום ראשון ב-10:00 בבוקר נכנסת ההתפטרות לתוקף, אין ספק בדבר שעת הכניסה לתוקף.
עכשיו, מהו יום מנוחה לעניין זה? מוצע לקבוע שיום מנוחה יהיה מועד ממועדי ישראל, שהם מפורטים בפקודת סדרי השלטון והמשפט, שזה שני ימי ראש השנה, יום כיפור, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות, ויום שבת כמובן. זאת אומרת, שבת והמועדים האלה ידחו התפטרות של שר או ח"כ או פיטורין של שר ליום ראשון ב-10:00 בבוקר. אלה הדברים.
היו"ר יריב לוין
טוב. אפשר גם לרוץ להסכמות. אז אם אין הערות נוכל לעבור להצביע.
ארבל אסטרחן
ובגלל שצריך לפצל ובגלל שזה חוקי-יסוד וחוקים רגילים, אנחנו לא נוהגים להביא אותם ביחד לקריאה ראשונה. בטרומית כן, אבל בראשונה - - -
היו"ר יריב לוין
אז אנחנו מחברים את שני החוקים ומפצלים את ה - - -
ארבל אסטרחן
שלושת חוקי-היסוד יהיו ביחד, וחוק הכנסת וחוק הממשלה יהיו ביחד. וחוק-יסוד הממשלה מחייב 61.
היו"ר יריב לוין
מאה אחוז. אוקיי, רבותי, הערות? אין.
אז אנחנו נצביע ככה
קודם כול, מי בעד לאשר את החוק לקריאה ראשונה?

הצבעה

בעד אישור הצעת החוק לקריאה ראשונה במליאה – פה אחד
הצעת החוק נתקבלה.
היו"ר יריב לוין
פה אחד. אין מתנגדים, אין נמנעים.
שניים, מי בעד פיצול החוק כמו שהציעה ארבל, על מנת שנביא למליאה את הצעת הפיצול?
הצבעה

בעד פיצול הצעת החוק – פה אחד
הפיצול נתקבל.
היו"ר יריב לוין
פה אחד. אין מתנגדים, אין נמנעים. תודה, אושר. והצעת משה בעניין יוני דואר צריכה תיקון חוק כי נכון להיום אי-אפשר.

טוב. תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:02.>

קוד המקור של הנתונים