PAGE
2
ועדת הכנסת
03/02/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 65>
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, ג' באדר א התשע"ד (03 בפברואר 2014), שעה 9:30

<א. בקשת יושב-ראש הכנסת לאשר לנשיא הפרלמנט האירופי לנאום במליאת הכנסת ביום רביעי, י"ב באדר א' התשע"ד – 12 בפברואר 2014>
<ב. הרכב ועדה משותפת בהתאם לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגרי מידע, התש"ע-2009 – פניית יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה>

הכנסת, מועד התפטרות נשיא המדינה, שר או חבר כנסת (תיקוני חקיקה) (פ/1784/19), של חברי הכנסת יריב לוין ומיכל בירן – הכנה לקריאה ראשונה
<ד. קביעת הוועדה לדיון בהצעה לסדר-היום בנושא: "האם הקשר בין חברת שראל למשרד הבריאות הוא כשר או פסול?", של חבר הכנסת משה פייגלין>

חברי הוועדה: >
צחי הנגבי– היו"ר
יריב לוין – מ"מ היו"ר
דב ליפמן

אורי מקלב
משה זלמן פייגלין

יפעת קריב

דוד רותם

מאיר שטרית

איילת שקד

פנינה תמנו-שטה
ניצן הורוביץ

>
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
עמי ברקוביץ - משרד המשפטים

זכריה רייך - לוביסט, חב' "פרולוג", מייצג את "קובידיאן"

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

ירון קוונשטוק
<ב. הרכב ועדה משותפת בהתאם לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגרי מידע, התש"ע-2009 - פניית יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה>

רבותי, אני פותח את הישיבה כדי שנוכל לשחרר את האנשים. נתחיל ברשותך מנושא ב' – אני יכול להתחיל ממנו?

מב'?

כן, ואז נעבור לא'. הנושא הראשון על סדר-היום: הרכב ועדה משותפת בהתאם לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגרי מידע, התש"ע-2009 – פניית יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה.
יש צורך להקים ועדה משותפת לצורך הטיפול בהתאם לחוק הזה. ההרכב המוצע הוא הרכב של שישה חברים. מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט: חבר הכנסת דוד רותם שיהיה היושב-ראש ושולי מועלם. ועדת הפנים והגנת הסביבה: תמר זנדברג ורינה פרנקל. וועדת המדע והטכנולוגיה: חברי הכנסת משה גפני ומאיר שטרית. אני מבין, חבר הכנסת מקלב, שאתה רוצה איזושהי התייחסות לעניין הזה. בבקשה.

אני באמת רוצה רק לשקף את הפנייה של יושב-ראש ועדת המדע, בקשתו שהוא יעמוד בראש הוועדה הזאת.

מי זה יושב-ראש ועדת המדע?

משה גפני, אם אתה לא יודע. במקרה הזה לא בגלל שהוא מתנגד דווקא לזה שאתה תעמוד, אבל אני חושב שהוא מייצג את עמדת הוועדה בכללותה ולאורך השנים, שהיא זאת שישבה בראשותו של חבר הכנסת מאיר שטרית. כשאומרים ביומטרי מתכוונים מאיר שטרית בתפקידו כיושב-ראש ועדת המדע. ועדת המדע היא זאת שדנה בכל החוק הזה, ישיבות רבות, אני חושב 15 פעם שהיא ישבה, 15 ישיבות.

כל פעם שבע-שמונה שעות.

כל פעם שבע-שמונה שעות.

מה כתוב בחוק?

עכשיו, החוק גם קובע ששתי ועדות יקומו.

איזו?

הוועדה הזאת ועוד ועדה שהיא ליישומים. בחוק כתוב בפירוש בוועדה של היישומים שיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון הוא זה שיעמוד בראשה. בחוק הזה, מאיר שטרית נמצא פה, לא דיברתי אתו קודם, אבל כפי שגם התברר לי על-ידי הצוות של הוועדה ולפי מה שביררנו, היה מובן והיה ברור מאליו שיושב-ראש ועדת המדע הוא זה שיעמוד בראש הוועדה הזאת.

רק לאחר מכן הכנסת תיקנה תקנון שמופיע בתור חוק ועדות משותפות. אז לפי השם הראשון שמופיע, הוועדה הראשונה שמופיעה, הוא גם יהיה היושב-ראש בה.

נכון.

ובמקרה הזה בחוק כתוב - -

החוקה, חוק ומשפט ראשונה.

- - שתקום ועדה שתהיה משותפת לחברי ועדת החוקה, חברי ועדת הפנים וחברי ועדת המדע, ממילא היושב-ראש - - -

זה פשוט פשלה של היועץ המשפטי שפספס את זה כשהוא כתב את זה.

חבר הכנסת מאיר שטרית, זה לא היה פשלה, בגלל שאז לא היה תקנון שדיבר על זה. התקנון תוקן לאחר החוק הזה.

אה.

התקנון תוקן לאחר החוק הזה. עכשיו תשאלו: למה ועדת החוקה ראשונה? בגלל שהלכו לפי סדר, דרך ארץ יש בכנסת ודרך ארץ בחקיקה, וועדת החוקה היא הראשונה בסדר הוועדות שמופיע בכל מקום בפרסומים של הכנסת.
אפשר לשאול למה לא ועדת הפנים? האמת היא, בלי לפגוע ביושב-ועדת החוקה, אם לא יושב-ראש ועדת המדע, מי שצריך היה לשבת בראש הוועדה המשותפת היה צריך להיות יושב-ראש ועדת הפנים, מכיוון שהנושא הזה הביומטרי קשור לתעודות זהות ותעודות זהות קשורות למשרד הפנים. הרי היא באה לעקוב אחרי הפיילוט, הפיילוט נעשה על-ידי ועדה של רשות, שבעיקרון ועדת הפנים מלווה את זה עם כל העיכובים.
לכן הבקשה. אומנם התקנון סותר את זה, אבל צריך למצוא משהו או בשינוי תקנון או בשינוי אמיתי. אם רוצים באמת להגיע לתכלית, למקצועיות של יישום אותה ועדה ומעקב של הוועדה המשותפת, צריך להעמיד את ועדת המדע ואת היושב-ראש שלה בראש הוועדה המשותפת.

תודה. טוב, חבר הכנסת מקלב, נראה לי שהדרך היחידה אולי לעשות שינוי כזה היא באמת אם נעשה תיקון בחוק.

עשיתם את זה לא מזמן.

אבל אני מעריך שלא יהיה סיכוי לתקן את החוק לכנסת הזו.

כשרצינו לשים ועדה משותפת - - -

נכון, אז אני אומר: צריך לעשות תיקון בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים, להפוך את הסדר, לעשות לו תחולה מהכנסת ה-20, אז יש סיכוי שהוא באמת גם יעבור ונתקן את זה לפחות מכאן ולהבא. כן.

אני מבקש להתייחס. עכשיו, ברור שאין לי אינטרס כלשהו, אני לא יושב-ראש ועדת המדע ואני לא מדבר כדי לקבל את תפקיד יושב-ראש הוועדה משותפת. גם אני לא רוצה שיתפרש חלילה שיש לי משהו נגד דוד רותם. אין לי שום דבר נגד דוד רותם, אני אפילו אוהב אותו.

אני אפילו לא הייתי צריך להגיד את זה.

כדי שלא יתפרש לא נכון. אבל אני חושב שמן הראוי היה באמת שראש ועדת המדע יישאר בראש הוועדה, מכיוון שבאמת החוק הזה נעשה בוועדת המדע.

אז בואו נעשה תיקון לחוק.

אני רוצה להסביר אגב מאיפה נבע ועדת החוקה, למען ההיסטוריה אני רוצה להסביר. כאשר הכנתי את החוק בתור שר הפנים והעברתי אותו בקריאה ראשונה בממשלת אולמרט, זה היה שלושה חודשים לפני שהכנסת התפזרה. מנחם בן-ששון שהיה יושב-ראש ועדת החוקה, חבר הקואליציה וחבר המפלגה שלי, הבטיח לי שלפני פיזור הכנסת הוא יגמור את החוק בקריאה שנייה ושלישית.

הפשלה שקרתה היא שהוא חלה, ובעצם ועדת החוקה לא התכנסה אפילו פעם אחת לדון בחוק אז. לכן העברתי לוועדת חוקה, כי זה לא היה אמור להיות בוועדת החוקה. העברתי לשם בכוונה כדי שמנחם בן-ששון יוכל לטפל בחוק במהירות ולגמור אותו עוד לפני פיזור הכנסת.

לצערי מה שקרה קרה, הכנסת התפזרה, החוק הוחזר על-ידי הממשלה ברציפות, ואז הממשלה ביקשה ממני לטפל בחוק, מתוך ראייה שאם אני אטפל בחוק אני באמת אקדם את החוק ואעשה אותו. זה מה שעשיתי. לכן כמובן אתה צודק שיש בעיה מבחינה תקנונית.

בקיצור, כל הצרות מקדימה, אתה אומר.

בוא נצביע להצעה שלך.

הוא היה יושב-ראש ועדת המדע באופוזיציה.

אז אני מציע ככה. אני מציע שנצביע על הרכב הוועדה, ואני מציע באמת שניזום איזשהו תיקון לחוק שייכנס לתוקף מהכנסת הבאה, כדי שנוכל באמת להעביר אותו עכשיו ונפתור את הבעיה הזאת מכאן ולהבא.
טוב, רבותי, מי בעד הרכב הוועדה כפי שהקראתי כאן?

הצבעה

בעד הרכב הוועדה כפי שהוקראה – 6
נגד – אין
נמנעים – 1

הרכב הוועדה אושר.

אני מצביע בעד, אתה שם לב?

אתה יכול לתמוך בה, ניצן, יש לכם אפילו נציג שם. שישה. נגד? אין. נמנעים? אין. אושר.

יש גם נמנע.

אה, נמנע אחד, סליחה.

אני נמנע, כי החוק הזה - - -

שישה בעד, נמנע אחד ואין מתנגדים. מאה אחוז.

<א. בקשת יושב-ראש הכנסת לאשר לנשיא הפרלמנט האירופי לנאום במליאת הכנסת ביום רביעי, י"ב באדר א' התשע"ד – 12 בפברואר 2014>

אני עובר לנושא שרשום כא' בסדר-היום: בקשת יושב-ראש הכנסת לאשר לנשיא הפרלמנט האירופי לנאום במליאת הכנסת ביום רביעי, י"ב באדר א' התשע"ד – 12 בפברואר 2014. מזכירת הכנסת, בבקשה.

כן, בוקר טוב. התבשרנו שיגיע לביקור בכנסת נשיא הפרלמנט האירופי ונדרש האישור של ועדת הכנסת כדי שהוא יוכל לשאת את דבריו בשפתו במליאה.

איזה שפה?

זה יהיה בשפה הגרמנית ב-12 בפברואר, זה יום רביעי, י"ב באדר א'. ונדרש האישור של הוועדה.

מאה אחוז. הערות?

כן.

מי בעד, לא?

מי בעד?

רגע, יש לי הערות.

אה, סליחה. בבקשה, חבר הכנסת פייגלין.

אני מודה לחבר הכנסת רותם ששאל את השאלה כי אחרת לא הייתי מעלה על דעתי. אני לא חושב שנכון לשמוע את השפה הגרמנית בכנסת ישראל.

מרטין שולץ קוראים לו.

היא כבר נשמעה. כבר היו נאומים בגרמנית.

כבר היה תקדים.

ויהיה תרגום סימולטני.

לא, הבעיה היא לא התרגום. אני חושב שעדיין יש בינינו ניצולי שואה שמאוד יצרום להם לשמוע נאום בשפה הגרמנית מעל בימת הכנסת.

אבל זה כבר קרה, למיטב ידיעתי.

כן, היו נאומים בעבר שהתקיימו בגרמנית.

אז מה? העניין עולה שוב לדיון. זה לא חוק. אמרתי את דעתי.

בסדר.

כרגע התקנון מאפשר את זה. אני מביאה את זה בהתאם לסעיף 22 לוועדה.

כן. אמרתי את דעתי על מנת להסביר לוועדה.

אני אגב מבין שמדובר באדם שהוא באמת ידיד גדול של ישראל.

אפשר לקרוא קריאת ביניים. ראינו היום שגם כשמגיע נשיא וגם כשמגיע מישהו, חברי הכנסת מעירים קריאות ביניים ולא מכבדים את המעמד. אז אפשר למחות על השפה הגרמנית שנשמעת בכנסת, זה דווקא אפילו - - -

דווקא לעניין הזה אני לא מסכים. אני מאמין שאם מגיע אורח לא צריך לשסות את דבריו.

אני מוכרח לומר, משה, שאני דווקא מתחבר להערה שלך. אני גם מוכרח לומר שאם זו הייתה פעם ראשונה, אני לא יודע אם היינו ששים לעניין הזה. מאחר שזה כבר קרה וזה לא תקדים, אז אני לא רואה - - -

אפשר לקלקל, אפשר גם לתקן.

גם בחיי מנחם בגין זה קרה? זה קרה גם בחיי מנחם בגין שנשמעה השפה הגרמנית בכנסת?

למה לא?

כן? אני לא יודע, אתה הוותיק. אתה זקן הבית.

אני לא זוכר שנאם מישהו בגרמנית, אבל בטח שמנחם בגין לא החרים את זה.

לא, בגרמנית, שאלנו על גרמנית.

נאם מישהו בגרמנית?

אני חושבת שאנגלה מרקל הייתה.

כבר כמה פעמים היה. גם הלמוט קוהל.

כמה פעמים, גם לפניה.

מנחם בגין היה דוגמה לדמוקרט.

טוב.

אף פעם לא היה יוצר איסור כזה, בחיים זה לא היה עולה על דעתו.

טוב, רבותי, מי בעד לאשר את הבקשה?

זה בתור חירותניק אני אומר.

הצבעה

בעד אישור הבקשה – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין

הבקשה נתקבלה.

נגד? אחד. אז כמה היו פה? חמישה בעד, אחד נגד. אושר.
<ד. קביעת הוועדה לדיון בהצעה לסדר-היום בנושא: "האם הקשר בין חברת שראל למשרד הבריאות הוא כשר או פסול?", של חבר הכנסת משה פייגלין>

אני עובר לנושא ד', כדי שנוכל לשחרר אותך אם אתה לא רוצה להתעכב פה: קביעת הוועדה לדיון בהצעה לסדר-היום בנושא: האם הקשר בין חברת "שראל" למשרד הבריאות הוא כשר או פסול? של חבר הכנסת משה פייגלין. אני מבין שביום 6 בינואר 14' הוחלט להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה. יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ביקש להעביר אליו את העניין, כי מתקיים אצלו דיון מהיר באותו נושא. אני מבין שאתה מסכים, כי זה תלוי בך.

אני מבקש, אם אפשר, אם יורשה לי רגע אחד להסביר, לדחות את ההחלטה בנושא.

לדחות זה תמיד טוב.

כן. ואסביר מדוע.

לא, זאת רוויזיה או שהייתה החלטה במליאה?

לא, הייתה אצלנו החלטה להעביר את זה לפה.

הייתה החלטה להעביר את הדיון לכלכלה. את רוצה להסביר?

אם אני זוכרת את הפרטים, הייתה החלטה להעביר את זה לוועדת הכלכלה פה. לא הודיעו על זה עדיין במליאה, ובינתיים ביקש יו"ר ועדת העבודה והרווחה להעביר את זה אליו, כי יש נושא נוסף דומה שעבר אליו.

נכון.

אז לצורך העניין, יש רוויזיה של יושב-ראש הוועדה, אני מבין.

זה לא כל כך משנה של מי.

אני מבקש לא לקבל את ההחלטה היום. אסביר מדוע, אם אפשר.

מאה אחוז. אתה לא צריך להסביר.

אפשר? לא צריך להסביר? נשאיר את זה ככה.

אני מסכים. אז הנושא יידחה לישיבה עד שתודיע שאתה רוצה והגעת לאיזשהם סיכומים.

מה זה משנה?

אסביר לך אחר כך.

מאה אחוז.

הכנסת, מועד התפטרות נשיא המדינה, שר או חבר כנסת (תיקוני חקיקה) (פ/1784/19), של חברי הכנסת יריב לוין ומיכל בירן – הכנה לקריאה ראשונה

אוקיי, אני עובר לנושא האחרון, הצעת חוק-יסוד: מועד התפטרות נשיא המדינה, שר או חבר כנסת (תיקוני חקיקה) (פ/1784/19), של חברי הכנסת יריב לוין ומיכל בירן – הכנה לקריאה ראשונה. אתן אולי לארבל לפרט את כל הדברים שישנם בחוק, כי החוק הזה הוא באמת תולדה של יוזמה של הלשכה המשפטית, שנועד להסדיר כל מיני הוראות טכניות שנוגעות למועדי התפטרותם או כניסה לתוקף של התפטרות של נשיא המדינה, שר או חבר כנסת.

החוק למעשה מסדיר בעיקר שני דברים: הראשון, מה קורה כאשר ההתפטרות אמורה להיכנס לתוקפה בתוך יום שבת או יום מנוחה, והשני מבטל את פרק הזמן של 48 השעות עד כניסתה לתוקף של התפטרות נשיא המדינה, מתוך הנחה שבמקרה הזה, אם נוצר מצב שהנשיא התפטר, ראוי שההתפטרות שלו תיכנס לתוקף מיידי והעניין הזה לא יידחה. ארבל, בבקשה, תציגי גם איזושהי הערה טכנית מבחינת פיצול החוק.

כן. היום יש לנו הוראות שונות בחוקים לגבי מועדי התפטרות של נושאי משרה שונים. והכלל הרגיל צריך להיות שאדם מתפטר וההתפטרות נכנסת לתוקף מיד. אבל יש לזה כמה חריגים בחוקים שנוגעים לנושאי המשרה.
חבר כנסת למשל, כמו שאתם בטח יודעים, ההתפטרות שלו נכנסת לתוקף כעבור 48 שעות. כך גם שר, גם לגבי התפטרות שלו וגם כאשר מפטרים אותו – ח"כ אי-אפשר לפטר, שר אפשר גם לפטר. וגם לגבי נשיא המדינה יש הוראה כזו, כשהרעיון הוא לאפשר לאותו נושא משרה לשקול ולהרהר בדבר ולאפשר לו לחזור בו בתוך אותן 48 שעות. לפעמים, בעיקר כשזה פיטורים, למשל של שר, יכול להיות שנותנים גם זמן להתארגנות.
עכשיו, למשל לגבי ראש ממשלה אין את פרק הזמן הזה. ראש ממשלה, כשהוא מתפטר ההתפטרות נכנסת לתוקף מיד, אז רואים את זה גם כהתפטרות הממשלה. הוא איזשהו סמל שלטון משמעותי, חשוב, להתפטרות שלו יש גם משמעויות רבות יותר, ואומרים: שיעשה את השקילות והמחשבות לפני, ברגע שמתפטר זהו.

מה שמוצע כאן, כמו שאמר יו"ר הוועדה, קודם כול, אגיד את הדבר הפשוט יותר לגבי נשיא המדינה. גם לגבי הנשיא יש את אותה הוראה של 48 שעות, ונראה שמתאים יותר להקביל אותו לראש ממשלה ולא לחבר כנסת שמתפטר, הוא גם לא בדיוק שחקן במשק הפוליטי, ולהגיד: אם נשיא המדינה שקל וחשב והחליט להתפטר, ההתפטרות תיכנס לתוקף מיד. זה תיקון אחד שמוצע. אגב, נשיא, יש גם אפשרות בחוק היסוד של הכנסת להעביר אותו מכהונה, כמובן שאז זה גם נכנס לתוקף מיד. אז זה תיקון אחד.
בעניין הזה גם אציין, ביקשה ממני היועצת המשפטית של בית הנשיא להגיד שהם עיינו בהצעה והם לא מתנגדים לה, אין להם עמדה בעניין הזה, ולכן היא גם לא באה.

למה אנחנו דנים בהצעת החוק?

כי היא עברה קריאה טרומית, ומיד אסביר מה הקטע הבעייתי יותר, איפה התעוררו בעיות.

הנושא השני הוא מתי נכנסת התפטרות לתוקף כאשר מניין 48 השעות מסתיים בשבת. אין הוראה בחוק שאומרת מה קורה במצב כזה, וכמובן יכול להתעורר קושי כאשר אדם רוצה לחזור בו מהתפטרותו בשבת, למשל אם מדובר באדם דתי שלא יכול להתקשר או לשלוח מכתב. ואז נשאלת שאלה אם אנחנו מאריכים את התקופה, ואם מוארכת התקופה עד מתי היא תוארך.

יש הוראה בחוק הפרשנות שאומרת שבמניין ימי תקופה יבואו גם ימי מנוחה או שבתון, זולת אם הם הימים האחרונים שבתקופה. במצב רגיל שצריך לעשות משהו עד תקופה מסוימת, והתקופה הזאת מסתיימת ביום שבת, מוארכת התקופה, אם זו תקופה - - -

כבר אי-אפשר להגיד להם להתפטר בימים - - -

זו הייתה חלופה אחרת.

זו החלופה הנכונה וזהו.

אז כאשר יש תקופות, למשל צריך להגיש איזשהו מסמך לבית-משפט ויש 30 ימים להגיש אותו, היום האחרון הוא שבת, זה יוארך ליום ראשון. זו ההוראה הכללית.
קודם כול, ההוראה הזאת לא מדברת על שעות. וכשאנחנו מדברים על התפטרות מדברים על שעות ולא על ימים. אבל גם אם אומרים שהדבר הזה צריך לחול גם כאשר מדובר על ימים, גם לא כל כך ברור אם חוק הפרשנות בהכרח חל על פרשנותם של חוקי-יסוד, גם כאן יש כל מיני אמירות שזו לא פרשנות מחייבת.

אבל גם זה משאיר איזושהי שאלה: אוקיי, אז נגיד מאריכים. אז איך בדיוק מאריכים? זאת אומרת, סופרים כמה שעות מתוך ה-48 היו בשבת, בשבת זה גם לא בדיוק 24 שעות, ומתי נכנסה השבת איפה שהמתפטר נמצא, איפה שיו"ר הכנסת או ראש הממשלה שהגישו לו את כתב ההתפטרות נמצא. הדבר הזה יוצר חוסר בהירות.
לגבי חברי כנסת היו לנו מקרים כאלה שהתפטרו ביום חמישי וההתפטרות נכנסה לתוקף בשבת, אז זה הוארך ליום ראשון. בדרך כלל יום ראשון הכנסת לא עובדת, אז זה לא כל כך משנה בדיוק השעה. לגבי שרים זה יכול להיות יותר משמעותי – עד איזו שעה בדיוק אותו שר יכול להצביע. ולכן הייתה מחשבה שיש מקום להסדיר את זה.

עכשיו, יש הסדרות מסוימות שכבר קיימות. לגבי ח"כים – לא. יש לנו פסק-דין אחד בעניין הזה לגבי סגן ראש עיר, פסק-דין משנת 1996 שהתפטר סגן ראש עיר בטמרה ביום שישי ורצה לחזור בו. הוא שלח פקס בתוך 48 שעות, אבל הפקס הזה הגיע כשמשרדי העירייה היו סגורים, ורוב פסק-הדין עסק בשאלה, מה קורה אם ראש העיר שצריך לקבל את החזרה מההתפטרות – זה הגיע למשרדו אבל הוא עצמו לא ידע מזה.

בסדר, זה לא מה שמעניין אותנו כרגע. אבל באמרת אגב באותו פסק-דין הייתה גם התייחסות לנושא של השבת, והשופט חשין דיבר שם על זה שאותן 48 שעות הן איזשהו תחום ביניים שנועד לאפשר למתפטר לשקול היטב אם באמת הוא רוצה להתפטר. הוא אמר שה-48 שעות נמדדות בשעון מתקתק או שעון חול ולא בלוח שעל הקיר. יש 48 שעות חסד, וראוי למתפטר שיזכו אותו בכל שעה ושעה, בכל דקה ודקה. אמר השופט שאותו סעיף שמאריך תקופות שנגמרות בשבת ליום שלמחרת, אותה הוראה צריכה לחול גם על שעות. הוא נתן דוגמה באמת של יהודי שומר מצוות שלא יכול להתפטר בשבת, ואם תהיה פרשנות אחרת זה יקצר לו את הזמן שבו הוא יכול להתפטר.

בעקבות אותו פסק-דין קבע היועץ המשפטי לממשלה בשנת 97', אחרי שהתפטר שר ביום חמישי בצהריים, גם כן שאותן 48 שעות מוארכות ליום ראשון. שם הוא דיבר על זה שההארכה תהיה לתקופה שבין תחילת יום המנוחה עד המועד שבו הייתה אמורה להסתיים התקופה.

אבל יש חשש כזה של תכנון מראש, של אנשים שרוצים לקחת לעצמם את הזמן.

בסדר. נכון. אבל ההארכה מגיעה להם. אבל הקושי שלנו הוא שנוצרת איזושהי חוסר בהירות בדיוק מתי נכנסת ההתפטרות לתוקף.
ולכן מה שמוצע בהצעת החוק לקבוע זה שבחוק-היסוד ייאמר שאם הסתיים מניין השעות – לא נוגעים ב-48 שעות, את זה משאירים, אבל אם אותו מניין הסתיים ביום שבת או יום מנוחה אחר, ותיכף אגיד מה זה יום מנוחה אחר, תיפסק הכהונה ביום שלאחר מכן שאינו שבת או יום מנוחה, כפי שייקבע בחוק. את זה לקבוע בחוק-היסוד.

ובחוק הרגיל, זאת אומרת אם זה לגבי שרים – חוק-יסוד הממשלה וחוק הממשלה, לגבי ח"כים – חוק-יסוד הכנסת וחוק הכנסת, בחוק הרגיל ייקבע שהכהונה תיפסק ביום שאחרי השבת או יום המנחה בשעה 10:00 בבוקר. ואז כל התפטרות שאמורה להיכנס לתוקף בשבת - -

זה עד 10:00 בבוקר.

- - יידעו שביום ראשון ב-10:00 בבוקר נכנסת ההתפטרות לתוקף, אין ספק בדבר שעת הכניסה לתוקף.
עכשיו, מהו יום מנוחה לעניין זה? מוצע לקבוע שיום מנוחה יהיה מועד ממועדי ישראל, שהם מפורטים בפקודת סדרי השלטון והמשפט, שזה שני ימי ראש השנה, יום כיפור, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות, ויום שבת כמובן. זאת אומרת, שבת והמועדים האלה ידחו התפטרות של שר או ח"כ או פיטורין של שר ליום ראשון ב-10:00 בבוקר. אלה הדברים.

טוב. אפשר גם לרוץ להסכמות. אז אם אין הערות נוכל לעבור להצביע.

ובגלל שצריך לפצל ובגלל שזה חוקי-יסוד וחוקים רגילים, אנחנו לא נוהגים להביא אותם ביחד לקריאה ראשונה. בטרומית כן, אבל בראשונה - - -

אז אנחנו מחברים את שני החוקים ומפצלים את ה - - -

שלושת חוקי-היסוד יהיו ביחד, וחוק הכנסת וחוק הממשלה יהיו ביחד. וחוק-יסוד הממשלה מחייב 61.

מאה אחוז. אוקיי, רבותי, הערות? אין.

קודם כול, מי בעד לאשר את החוק לקריאה ראשונה?

הצבעה

בעד אישור הצעת החוק לקריאה ראשונה במליאה – פה אחד
הצעת החוק נתקבלה.

פה אחד. אין מתנגדים, אין נמנעים.
שניים, מי בעד פיצול החוק כמו שהציעה ארבל, על מנת שנביא למליאה את הצעת הפיצול?
הצבעה

בעד פיצול הצעת החוק – פה אחד
הפיצול נתקבל.

פה אחד. אין מתנגדים, אין נמנעים. תודה, אושר. והצעת משה בעניין יוני דואר צריכה תיקון חוק כי נכון להיום אי-אפשר.

טוב. תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:02.>