PAGE
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
03/02/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 176>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, ג' באדר א התשע"ד (03 בפברואר 2014), שעה 12:30

<תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (בדיקה מחדש ותביעה חדשה), התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
יעקב מרגי – מ"מ היו"ר
מיכל בירן

אילן גילאון

שולי מועלם-רפאלי

קארין אלהרר

>
אילנה שרייבמן - סמנכ"ל גמלאות, המוסד לביטוח לאומי

אבי שביט - אגף נכות, המוסד לביטוח לאומי

עו"ד שלומי מור - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

לימור לוריא - המוסד לביטוח לאומי

עו"ד חנן פוטרמן - המוסד לביטוח לאומי

עו"ד שי סומך - משרד המשפטים

עו"ד ערן טמיר - ריטיינר, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

יחיאל שרשבסקי - משקיף בוועדת לרון מטעם משרד הבריאות

נעמי מורביה - יו"ר מטה מאבק הנכים

ירון לוי - מנכ"ל ארגון הפעולה של הנכים

יוסף אלי בוסקילה - דובר ארגון הפעולה של הנכים

ניסים מורביה - מנכ"ל מטה מאבק הנכים

יעקב כהן - מטה מאבק הנכים

משה בר - יו"ר עמותת "תנו יד לחירש ונכים למען נכים"

דניאל גלילי - מזכ"ל עמותת "תנו יד לחירש ונכים למען נכים"

נעה בן שבת

וילמה מאור

אהובה שרון – חבר המתרגמים
<תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (בדיקה מחדש ותביעה חדשה), התשע"ב-2012>

צהרים טובים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. היום ה-3 בפברואר 2014, ג' באדר א' התשע"ד. על סדר היום תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (בדיקה מחדש ותביעה חדשה), התשע"ב-2012.
זכות הקדימה למוסד לביטוח לאומי.

אני אתחיל בהיסטוריה. באוגוסט 2008, עת התחלנו ליישם את חוק לרון, הוחלט שבמשך שנתיים הנכים לא ייבדקו מחדש בשום מקרה שהוא והכוונה הייתה שלאחר שנתיים נתקין תקנות שיאמרו באיזה מקרים אנחנו בודקים אותם שוב. מאז 2010 חלפו כמעט ארבע שנים והתקיימו דיונים באיזה מקרים בודקים נכים מחדש. אנחנו התחלנו במוסד לביטוח לאומי בהצעה שלנו ובאמת הצבנו כל מיני תנאים וראינו במהלך הדיונים שהיו שהנכים והארגונים שלהם מאוד חוששים מהתנאים שחשבנו שהם בסדר. ראינו שיש חשש גדול מאוד ואני כבר מודיעה מראש שאין לנו שום כוונה לבדוק מישהו בגלל שהוא מתחיל לעבוד. בשום פנים ואופן לא. לבסוף צמצמנו את המקרים בהם נבדוק נכים מחדש רק לשני מקרים בלבד ואומר מה הם המקרים.

המקרה הראשון בו האיש בטופס התביעה או בעת שהוא נבדק אמר דבר אחד ואחר כך התגלה שהדבר שהוא עצמו אמר הוא לא נכון. בעברית פשוטה, הוא רימה. המקרה השני הוא שעקב טיפול רפואי שהאיש עבר, שהנכה עבר, הוא הפסיק לחלוטין להיות נכה. זאת אומרת, הוא לא מגיע אפילו לסף הרפואי. בכל מקרה, כאשר אדם לא מגיע לסף הרפואי אנחנו דוחים אותו על הסף ולא ממשיכים בבדיקות.

אני חייב לשאול שאלה. הרי לכאורה אתם לא אמורים לדעת אם הוא עבר בדיקה רפואית או לא.

נכון.

מה מעורר אצלכם את הצורך בבדיקה ברגע שאת מסייגת אותה רק לשני המקרים?

בדרך כלל אנחנו באמת לא עושים מעקבים אחרי הנכים ואנחנו לא יודעים שום דבר, אבל מידע לפעמים מגיע אלינו. אם למשל אנחנו יודעים שאנשים שהיו עיוורים, המציאו זוג משקפיים שעכשיו עיוורים יכולים לראות.

כמו האנשים המשיחיים. הייתי עיוור ועכשיו אני רואה.

יש התקדמות אבל אני חושב שההתקדמות בראייה נעצרה בשלב מסוים.

לא סתם נזמין את האדם. ראשית, אנחנו נגיד לו שאנחנו רוצים לבדוק אותו למטרה כדי לראות אם באמת חל שיפור במצבו הרפואי, נבקש מסמכים רפואיים ולפי זה נחליט אם יש בכלל מקום להזמין אותו.

את מבינה את החשש של הארגונים?

מהו?

ברגע שנשאיר פתח, כל בדיקה היא לגיטימית וכל תדירות היא לגיטימית. אני מאמין בכנות דבריך ואני מאמין שהביטוח הלאומי לא מובטל.

אדוני היושב ראש, התדירות בתקנות היא שישה חודשים.

עוד לא התחלנו. אני בכוונה מציף כדי לשחרר מתחים.

אני רוצה לומר משהו באופן עקרוני. הביטוח הלאומי באמת לא יכול לעשות מעקבים ובקושי הוא מצליח לטפל בלוח זמנים שהוא הקצה לעצמו בנכים שמגישים תביעות ואנחנו לא מתכוונים לעשות מעקבים, אבל פשוט לא רצינו להשאיר פתח לזה שמישהו לא נכה והוא ממשיך לקבל קצבה. אני חושבת שזה צורם לכולם.

אני חושב שגם הארגונים וכל מי שיושב סביב השולחן יסכים אתך אבל צריך למצוא את הדרך הנכונה והסבירה.

יש מעקבים.

אני מייצג אתכם נאמנה. אל תפריעו.

לא בטוח שאנחנו מסכימים אתה בסעיף השני.

אין לי ספק, אבל נמתין לאי ההסכמה שלכם.

אדוני היושב ראש, תודה. בעיקרון אני חושבת שאין חולק על כך שכאשר לאדם לא מגיעה קצבה, הוא לא יקבל אותה. זאת נקודת המוצא של כולם, לדעתי. אני קצת מוטרדת מהעניין הזה של חוק לרון מכיוון שאין אמירה מפורשת. החוק והתקנות כלשונם הם בעייתיים מהבחינה הזאת כי הרי מה אנחנו קובעים? החוק והתקנות קובעים בצורה מאוד מפורשת שאם לאדם יש כושר השתכרות, הרי שהוא לא יכול להיות זכאי לקצבת נכות. אדם עבד ומסיבה כזו או אחרת הוא הפסיק לעבוד, בין אם פיטרו אותו, בין אם הוא התפטר מפאת מצבו, הפסיק לעבוד מכל סיבה שלא תהיה, חוקית עדיין יכול להתייחס לכך הביטוח הלאומי. אני לא אומרת שהוא יעשה זאת אבל מהבחינה החוקית הוא יכול למרות שזה לא כתוב בשום מקום, ואילנה, תקני אותי אם אני טועה.

ממש לא.

אני אשיב. המוסד לביטוח לאומי לא שולל זכאות מאדם שחלה הטבה במצבו אלא אם כן הוא בדק אותו וועדה רפואית קבעה שיש שיפור במצבו, או במצבו הרפואי או באי כושרו. הדוגמה שנתת היא דוגמה מצוינת כיוון שכאשר אדם כזה יגיע לוועדה והביטוח הלאומי ירצה לזמן אותו מסיבה כזאת או אחרת, הוא יגיע לוועדה ואז הוועדה תצטרך לבדוק האם התקיים אחד משניים: האם הוא לא מסר איזשהו פרט או שנכותו הרפואית ירדה מתחת לסף המזכה. אם נכותו הרפואית לא ירדה מתחת לסף המזכה, על אף שהוא עובד ועל אף שאי כושרו – כפי שציינת – השתפר, הוא יכול לעבוד יותר מכפי שיכול היה בעבר, לא תיפגע קצבתו. למעשה יאמרו לו שבזאת הוועדה מסתיימת, לא יכולנו לזמן אותך כי נכותך הרפואית לא ירדה.

את זה אני מבינה. כדי להיות זכאי לקצבת נכות, צריך שיהיו מינימום אחוזי נכות רפואית וכושר השתכרות.

נכון.

בהיעדר תנאי אחד מבין התנאים האלה, אדם לא יהיה זכאי.

נכון.

זה ברור. ניקח אותי כמשל. אני לא עבדתי תקופה ארוכה ובאיזשהו שלב התחלתי לעבוד. במסגרת חוק לרון ניתנה לי איזושהי קצבת עידוד למשך תקופה ארוכה. אחרי שלוש שנים פוטרתי או התפטרתי ואין לי יכולת להגדיר בצורה מפורשת מדוע הדבר קרה ואז נניח תזמנו אותי לדיון בוועדה. בנכות הרפואית שלי ככל הנראה לא חל שום שינוי במצבה. אז אנחנו נדרשים לחלק השני של העניין.

לא. בדיוק כאן אנחנו עוצרים.

תאמרו לי איפה המקור החוקי, איפה ההסמכה החוקית לכך שאתם יכולים לומר בפה מלא שאתם לא תשנו את הזכאות שלי.

למה שהם יזמנו אותך?

אדם זכאי על פי החוק, כפי שציינת.

השאלה של חברת הכנסת הייתה מאוד ברורה. נשמע את התשובה מהביטוח הלאומי.

התקנות האלה מאוד מגבילות אותנו באיזה מקרים אנחנו מזמנים אנשים. זה בכלל לא קשור לזה שאדם התחיל לעבוד או הפסיק לעבוד. זאת לא עילה להזמין אדם.

לחדד את הנקודה. נניח שבאיזשהו שלב הפסקתי לקבל את אותה קצבה כי סך ההשתכרות שלי היה יותר גבוה מאותה קצבת עידוד. במשך שלוש שנים עבדתי והשתכרתי ועכשיו פוטרתי. הנכות הרפואית שלי לא השתנתה ואני לא מצליחה להשתלב במעגל העבודה בגלל המוגבלות שלי. מה עמדת הביטוח הלאומי? האם אני יכולה לשוב ולקבל את הגמלה מבלי לעבור את כל הוועדה מלכתחילה?

אני מבינה מה אומרת חברת הכנסת אלהרר. למי שיש נכות צמיתה, עד שלוש שנים יכול לצאת, לחזור ובאופן אוטומטי תוחזר לו הקצבה ערב יציאתו לעבודה.

ללא שום הליך.

ללא שום הליך. בן אדם התפטר, מקבל באופן אוטומטי כשזה צמית. אומרת חברת הכנסת אלהרר שכאשר זה עובר את השלוש שנים ולמרות שיש לו נכות רפואית יציבה ולא השתנה שום דבר במצבו הרפואי, מעלה את החשש שבמצב הזה הביטוח הלאומי יגיד שהוא במשך שלוש שנים הוכיח כושר השתכרות מעל ומעבר ולכן אולי הוא לא איבד מכושרו להשתכר.

לעניין הזה אני רוצה לומר שזה לא שונה משום בן אדם אחר שמגיע לוועדה ומשתכר בזמן שהוא עומד בפני הוועדה הרפואית. ההנחיות שלנו הן שזה שבן אדם עובד ומשתכר – וזאת האנומליה שקיימת היום בחוק – זה לא אומר שהוא הוכיח כושר השתכרות כי אנחנו יודעים שגם אנשים עם נכות מאוד קשה מנצלים את מה שאנחנו קוראים הכושר השיורי שלהם לעבוד. העובדה שהם עובדים לא אומרת שהם לא איבדו מכושרם להשתכר בצורה כזאת שלא מזכה אותם בקצבה.

ההנחיות היום לוועדה הרפואית הן להמליץ על חוות דעת כושר בהתאם לליקוי הרפואי, עד כמה הליקוי הרפואי משפיע על הכושר שלו להשתכר.

זה ששפר גורלה שלוש שנים וחצי, לא יעמוד לכם בשום מבחן. לרון לא נוגע בזה.

מכל מקום, זה לא נוגע לתקנות האלה. זה משהו אחר. זה במקום אחר לגמרי.

חבר הכנסת אילן גילאון ביקש את רשות הדיבור, אבל אני רוצה להתייחס לפני כן. אנחנו התחלנו את הדיון ויצאנו מתוך הנחה, כפי שנאמר לנו, שיש הסכמות. אנחנו רוצים להעביר את זה עד לשעה 1:00. אפשר לפתוח את הדיון אבל אני חושב שזה יהיה מיותר כי לא נצליח להעביר את זה. אם יש הסכמות, בואו נתחיל להקריא.

אין הסכמות.

אין הסכמות מול מי?

לא. אנחנו רוצים להביע את דעתנו.

מיד. עם כל הכבוד, אני אתן את רשות הדיבור לחבר הכנסת אילן גילאון ואחר כך נתחיל בהקראה. אם תהיה הערה ספציפית, נתייחס אליה תוך כדי ההקראה.

אתה שאלת בהתחלה אם אילנה שרייבמן מבינה את החששות. כן, אני חושב שהיא מבינה. אנחנו נמצאים במשבר אמון ענק של שנים של הארגונים מול הביטוח הלאומי ואנחנו מנסים לפתוח איזשהו דף חדש כי בסופו של דבר הביטוח הלאומי הוא עורך הדין של הארגונים ולא להפך. מי שהיה אצלי בחדר יודע שיש לי פוסטר של אחמד יאסין ולמטה כתוב שלא כל הנכים צודקים וכל הנכים לא בעד רמאות. זה חד משמעית. אף אחד לא מבקש משהו שאיננו שייך לו. אנחנו מבקשים רק דברים שהם בזכות. לכן ההחלטה כאן היא לגמרי עומדת במבחן הסבירות. כלומר, מצד אחד אדם שרימה, נתן נתונים לא נכונים, ומצד שני שינוי מהותי ביכולתו של האדם.

אנחנו לא נמצאים בעולם אידיאלי כי בעולם אידיאלי, כפי שאני יכול להבין אותו, בכלל כושר ההשתכרות לא היה צריך להיות מדד אלא אחוז הנכות וצריך לשלם מסים על הכול. זה היה החשבון הכי טוב. מצד אחד תקבל מה שמגיע לך ומצד שני תשלם לי מסים ואל תערבב שמחה בשמחה כי זה תמיד מסבך את החשבונות. יותר מזה, אני לא בטוח שהמדינה מרוויחה אבל זה הופך אותה ללא אמינה. אנשים לא מבינים את התהליך. לרון מסבך במידה רבה.

אני אומר שבנתונים הקיימים, מה שנאמר כאן הוא סביר בשני המצבים. לסעיף השני הייתי מוסיף שהביטוח הלאומי יבהיר מה קרה. זאת אומרת, יסביר לי כתוצאה ממה. זאת אומרת, נפלה עלי רוח אלוהים או שבאמת עברתי ניתוח בעין וראיתי את זה או שכמו ההוא שרץ באולימפיאדה, השתילו לו רגליים שלא היו לו. אם הוא יכול להיות במקום ראשון באולימפיאדה, אולי לא מגיעה לו קצבת נכות.
אם מדובר על הסכמות, אני ישבתי יחד עם הביטוח הלאומי, יחד עם ערן והגענו לאיזשהו סיכום שהשינוי צריך להיות שינוי מהותי או במידה ואנשים לא מוסרים דברים נכונים. אם אתה חושש לגבי הנושא של החשד, החשד קיים וצריך לטהר אווירה. זה לא קורה תוך יום ולא תוך חודש אלא זה לוקח המון זמן.

נתחיל לקרוא את התקנות ונראה אם הן ברוח ההבנות וההסכמות.

תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (בדיקה מחדש ותביעה חדשה) (תיקון), התשע"ד-2014

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 214 ו-400 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, בהתייעצות עם מועצת המוסד לביטוח לאומי לי סעיף 12 לחוק, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
1. תיקון תקנה 1

בתקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (בדיקה מחדש ותביעה חדשה), התשס"א-2000 (להלן – התקנות העיקריות), בהגדרה "מועד דחיה קודמת" במקום "בדבר אי כושר" יבוא "בדבר דרגת אי כושר".

2. הוספת תקנה 5א

אחרי תקנה 5 לתקנות העיקריות יבוא:

"5א.
בדיקה מחדש ביוזמת המוסד

(1) המוסד רשאי לערוך בדיקה מחדש של דרגת אי הכושר לפי סעיף 2 וכן לערוך בדיקה כאמור אף אם טרם חלפו שישה חודשים ממועד הקביעה הקודמת, בהתקיים אחת מאלה:

(1) נתגלו עובדות הקשורות במצבו הרפואי או בכושרו להשתכר של המבוטח, שהיו קיימות בעת מתן ההחלטה בעניינו ולא פורטו בידיו כנדרש בטופס התביעה שהגיש או במסגרת תשובתו לבקשת פקיד התביעות, ואשר היה בהן כדי להשפיע על זכאותו לקצבה או על שיעורה. לעניין זה, "בקשת פקיד התביעות" – בקשה בכתב להשלמת פרטי תביעה לפי תקנה 8 לתקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ"ח-1998.
(2) סבר המוסד כי בעקבות טיפול רפואי שקיבל הנכה, חל שינוי מהותי במצבו הרפואי. לעניין זה "שינוי מהותי" – שינוי שיש בו כדי להפחית את הנכות הרפואית כך שלא מתקיים בנכה התנאי האמור בסעיף 208(א) לחוק.
(2) תחילתה של החלטה בבדיקה מחדש הנערכת לפי תקנת משנה (א), לא תקדים את המאוחר מבין אלה:

(1) המועד שבו נוצרו העובדות האמורות בתקנה (א)(1) או חל השינוי המהותי כאמור בתקנת משנה (א)(2).

(2) 15 חודשים בתכוף לפני יום הזימון לבדיקה מחדש".

3. תיקון תקנה 6
מוצע כאן לשנות את כותרת השוליים כדי להבהיר שתקנה 6 נשארת לבדיקה מחדש של תביעה חוזרת ביוזמת המבוטח. זה לא מופיע כאן בנוסח, אבל זה יופיע כדי להבהיר ש-5(א) נוגע ליוזמת המוסד ו-6 ליוזמת המבוטח.

בסעיף קטן (א), במקום "נתגלו" יבוא "הומצאו על ידי מבוטח במסגרת תביעה לבדיקה מחדש או תביעה חוזרת".

כאן תיווסף הסיפא של הפסקה.

4. תחילה ותחולה
(1) תחילתן של תקנות אלה שישים ימים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה).
(2) הוראת תקנה 5א תחול על בדיקה מחדש שזימון אליה ניתן מיום התחילה ואילך.

התייחסויות.

יושבת ראש מטה מאבק הנכים ונציגת פורום הארגונים. יש לנו הסתייגות מסעיף 2, ב-5א. "סבר המוסד כי בעקבות טיפול רפואי שקיבל הנכה חל שינוי מהותי במצבו הרפואי". זה משאיר פתח ענק ועצום. זה לא בור אלא זה חור שחור בו רופא שלא חייב להיות מתחום ההתמחות במחלה או בנכות ממנה סובל הנכה, הוא יכול להחליט שחל שינוי מהותי ועכשיו הוא כבר לא נכה.

תני דוגמאות.

מהותי, זה לא מה בכך.

אני אכוון את דבריי ואבהיר אותם. במוסד לביטוח לאומי רופא שיושב ובודק את החומר, לא תמיד תחום ההתמחות שלו הוא התחום בו לוקה האדם עם המוגבלות. יש מצבים שרופא פנימי שהוא מומחה לריאות בודק דברים שקשורים לקרצינומה, ללימפומה, ללוקמיה, לא יודעת למה. הוא לא יכול להחליט טכנית ורפואית והוא לא יכול לקבל החלטה בעלת משמעות רפואית.

כשהנכות נקבעה לאותו אדם, הוא היה טוב? זאת אותה ועדה שקובעת.

לא. זאת לא אותה ועדה. הוא לא עובר ועדה. הוא מבקש בדיקה מחדש והוא מביא ערימה של מסמכים. יושב רופא המוסד, בכל סניף יש רופא מוסד עם תחום התמחות ספציפי.

אבל זה ביוזמת המוסד.

זאת הבעיה. ייווצר מצב שאנשים יפחדו לעשות החמרת מצב כי הם יאמרו שהם מביאים מסמכים רפואיים ולא רק שלא יחמירו את מצבם אלא עוד יורידו להם את אחוזי הנכות ואז הם יצטרכו ועדת ערערים ודיני עבודה.

אם מקובל עליך שהמטרה היא לתת לאנשים את מה שמגיע להם, אם חלה החמרה רפואית במצב שלו, רופא אחד יגיד שחלה החמרה והרופא של המוסד לביטוח לאומי יגיד שזאת דווקא הטבה?

כן.

חברת הכנסת שולי מועלם, אני מעריצה אותך כי את אישה מדהימה אבל את מה שהאנשים שיושבים כאן סביב השולחן עברו, את המסכות שעברנו, אף אחד מאתנו לא נכה מלידה.

אתם מתבלבלים עם ועדות ניידות.

אני לא מדברת על ועדות ניידות ואל תכניסי לי מלים לפה. אני מדברת על ועדות רפואיות. בוועדות רפואיות בן אדם יכול להגיע עם החמרת מצב כשמצבו באמת הוחמר ולצאת בריא לחלוטין.

אנחנו רוצים לקיים דיון. יש שאלות חשובות שנשאלות וצריך לקבל עליהן תשובות ולא ליצור בלבול.

ירון לוי ביקש את רשות הדיבור.

מנכ"ל ארגון הפעולה של הנכים, מרכז המטה לקידום הקמת הארגון היציג.

או לאי הקמת הארגון היציג.

את המריבות אל תעשו לפרוטוקול.

צחקתי.

זה נאמר בחיוך. שמתי לב.

בהתייחס לסעיף 5א(1), לעובדות הקשורות למצבו הרפואי. הייתה לי שיחה עם לימור מהביטוח הלאומי. אני אומר שיש לנו את תיקון 109 שהוא חוק לרון ואני רוצה הבטחה שאם מחר יצא פלוני - - -

חברת הכנסת קארין אלהרר הבהירה, חידדה וביקשה הבהרה וקיבלה. למה לפתוח את זה?

למה לא להוסיף שתי מלים ולומר שמי שיצא לעבודה, לא ייקרא בעקבות כך ויורידו לו.

כבר נאמר לפרוטוקול. למה אני צריך עוד פעם? תודה. חבר הכנסת אילן גילאון, בבקשה. אתה יודע שבבתי המשפט יש עד מומחה, אבל אני לא רוצה לומר שאתה עד כי אתה חבר כנסת.

במקרה הזה אני עד אופי. דיברנו קודם על חששות ועל חשדות ויש גם תחושות סובייקטיביות. אנחנו לא יכולים לעשות סדר בכל זה. השאלה אם זה עומד במבחן הסבירות או לא. אולי במידה מסוימת כדי לענות לחשש שהביעה נעמי, אמרתי שיש להוסיף כאן משפט שאומר שהביטוח הלאומי מבהיר, בסעיף 2. סבר המוסד כי בעקבות טיפול רפואי שקיבל הנכה חל שינוי מהותי במצבו. שיהיה כתוב שהביטוח הלאומי יבהיר מי, למה ומה קרה בתהליך.

כדי להתקדם, אני ארצה לשאול את הביטוח הלאומי אם זה מקובל עליהם.

אני חושב שכך אפשר לסיים את זה. אנחנו כמובן צריכים את התיקון הזה בכתב, כלומר, בתיקון כאן. לא רק בכתב. הכול עושים בכתב כי עכשיו יש אנשים טובים אבל מחר יהיו אחרים ואי אפשר לדעת מה יהיה. אני חושב שהביטוח הלאומי גם מחויב לנמק והוא צריך להסביר מה קרה בתהליך עצמו ואיך הוא נקבע. אם באמת רופא פנימי יגיד שאתה לא עיוור, יש בעיה. זה צריך להיות ברור וזה צריך לענות במידה מסוימת לחששות שלכם.

נותנים כאן פתח.

כל אחד צריך לראות את הסבירות של הדברים. שום דבר לא סופי.

מקובל עלינו שבמכתב שנכתוב לאנשים נסביר להם למה אנחנו מזמינים אותם.

איך זה שתכתבו את המכתב יופיע בתקנות?

לא יודעת איך לנסח את זה. אולי זה טוב אם זה נאמר לפרוטוקול.

אם אתם מוכנים לזה, אפשר לומר ש"סבר המוסד כי בעקבות טיפול רפואי שקיבל הנכה חל שינוי מהותי במצבו הרפואי, פירט זאת בזימון לבדיקה מחדש".

כן.

אני חושב שזה פחות או יותר נותן מענה וזאת לא התעמרות – סליחה על הביטוי הקשה – ולא קפריזה לעשות עכשיו משהו לרוחב. אני חושב שזה ממקד את זה והמוסד לביטוח לאומי מחויב להסביר למה.

אני רוצה לומר יותר מזה. ראינו שהעיכוב הזה בהתקנת התקנות גורם עוד יותר לאי אמון ויש הרבה מאוד נכים שחוששים לצאת לעבוד. היינו מוכנים להגיע לשני הדברים המינימליים האלה ואם צריך להוסיף עוד איזה משפט, אנחנו נוסיף אותו כדי שסוף סוף נתקין את התקנות האלה ונגמור עם המצב הזה שבו הנכים מחכים שנתקין את התקנות האלה.

אומרת נציגת הביטוח הלאומי שזה בא להיטיב עם אותם נכים שיכולים לממש את מה שעשתה להם ועדת לרון. נכון?

נכון מאוד.

אתם רוצים לדון בנוסח?

תקנות הביטוח הלאומי קובעות שהטפסים ינוסחו על ידי המוסד לביטוח לאומי. יש כאן הצהרה של נציגי הביטוח הלאומי, של סמנכ"לית גמלאות, שבמכתבים בעניין הזה יהיה העניין של הבדיקה של נכות רפואית ואני חושב שדי בזה.

לא.

להכניס את זה כאן בנוסח? שוב אני אומר, התקנות לא מגדירות את הנוסח של הטפסים שלנו. אני מבין את רמת החשש ואי האמון, אבל אנחנו מצהירים קבל עם ועדה שזה יופיע. אנחנו מזמינים אותך רק לבדיקה רפואית.

מה מפריע שזה ייכנס לנוסח?

אתה רוצה להגיד שהנימוק הוא שינוי מהותי רפואי.

עילה לזימון.

אני רוצה לדעת בטוח שזה זה. גם הביטוח הלאומי מוכן לזה. עורכי דין קופצים תמיד כשמשנים להם את הניסוח. אם לא יהיו שינויי נוסח, מה תעשו? זאת מדינה ששמונים אחוזים מהאזרחים לא מבינים מה קורה אתם ויש עשרים אחוזים שמסבירים להם מה קורה אתם.

אנחנו מביאים את התקנות להצבעה, עם התוספת.

הדבר הזה יצוין בזימון לבדיקה מחדש.

ברוח הדברים שאמר חבר הכנסת אילן גילאון.

אני מעלה את התקנות להצבעה. קארין, את יכולה להצביע במקום עדי קול. מי בעד התקנות בתוספת ההבהרה של חבר הכנסת אילן גילאון?

הצבעה

בעד – פה אחד
התקנות נתקבלו.

התקנות אושרו.

תודה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:05.>