PAGE
2
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
19/03/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 104>
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום רביעי, י"ז באדר ב התשע"ד (19 במרץ 2014), שעה 9:00

<רשות השידור - ענייני מינהל ואירגון - דוח מבקר המדינה 61ב', עמ' 395.>

"נמשך המשבר ברשות השידור: עיצומים, דה-מורליזציה ומאבקי הכול בכל", של חבר הכנסת נסים זאב

חברי הוועדה: >
אמנון כהן – היו"ר

שמעון אוחיון

גילה גמליאל

רות קלדרון

נסים זאב
שלי יחימוביץ
נחמן שי

>
שר התקשורת גלעד ארדן

מבקר המדינה יוסף שפירא
לאה עוזיאל - מנהלת אגף בכירה, משרד מבקר המדינה

אהובה נבו - מנהלת ביקורת בכירה, משרד מבקר המדינה

דנה נויפלד - היועצת המשפטית, משרד התקשורת

רונית ישר-אל - רפרנטית, אגף הביקורת, אגף פיקוח כללי, משרד ראש הממשלה

עמית צור - אגף הממונה על השכר, משרד האוצר

רם לנדס - יו"ר ועדת לנדס

ג'לאל ספאדי - חבר ועדה, ועדת לנדס

אמיר גילת - יו"ר רשות השידור, רשות השידור

יוני בן מנחם - מנכ"ל רשות השידור

יראון רופין - סמנכ"ל משאבי אנוש, רשות השידור

דוד חיון - יו"ר ועדת הכספים, רשות השידור

יוסי דרמר - יו"ר ועדת ביקורת, רשות השידור

יואב אשכנזי - סמנכ"ל הגבייה בפועל, רשות השידור

מיכאל דנה - ראש דסק מדיני, הטלוויזיה בערבית, רשות השידור

משה זמיר - רשת מורשת, רשות השידור

לינדה בר - דוברת רשות השידור

פרופ' אלי פולק - יו"ר האגודה לזכות הציבור לדעת

נילי בן גיגי - מנכ"לית האגודה לזכות הציבור לדעת

יאיר בר-קול - יו"ר עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי

חני לוז - מנהלת מרכז תדמ"ית - תגבור הדמוקרטיה במדיה הישראלית

אופיר טל - אגודת העיתונאים

אלי גרוס - המשמר החברתי

גלעד קרן

חנה פריידין

ר.כ. חבר המתרגמים
1.<רשות השידור - ענייני מנהל וארגון - דוח מבקר המדינה 61ב', עמ' 395>
2.<הצעה לסדר-היום בנושא: "נמשך המשבר ברשות השידור: עיצומים, דה-מורליזציה ומאבקי הכול בכל", של חבר הכנסת נסים זאב>

אני פותח את הדיון של הוועדה לענייני ביקורת המדינה. יש לנו שני נושאים על סדר היום. הנושא הראשון זה רשות השידור – ענייני מינהל ואירגון – וד"ח מבקר המדינה 61ב', עמ' 395; ונושא שני, הצעה לסדר היום, הצעה של חבר הכנסת ניסים זאב, שהנושא שלה היה – "נמשך המשבר ברשות השידור: עיצומים, דה-מורליזציה ומאבקי הכל בכל", זה הנושא שהעלו במליאת הכנסת וזה עבר אלינו כאן לדיון, וראינו לנכון לחבר את זה.

אני מבקש את סליחתו של חבר הכנסת המציע, שלקח קצת זמן, כי רציתי לכרוך את הדברים ביחד, ואז גם תיאמתי עם השר מתי אפשר לעשות דיון המשך. הדיון הראשון שלנו בדו"ח מבקר המדינה, של הוועדה שלנו, מאחר שלפנינו היו גם דיונים אחרים של יושבי ראש ועדות אחרות. האחרון היה ב-15 ביולי 2013, ואז אנחנו קבענו בסיכום הדיון, שהיו ליקויים רבים שדו"ח המדינה ציין, ודובר כאן שיש תהליך רפורמה שהעובדים, יחד עם ההנהלה, עם המדינה, חתמו עליה, רפורמה שפעם ראשונה בחיים עברו עליה וחתמו עליה.

ולמעשה אז, תוך כדי דיון אמר חבר הכנסת כבל שהוא לא רואה בסופו של דבר אופק לזה שהרפורמה הזאת תמומש, או שזה יבריא את רשות השידור, והוא חשב לנכון, כמי שציין כרגע, ואנחנו מבינים שנעשתה עבודה על ידי ועדת לנדס, שהקים אותה שר התקשורת, חבר הכנסת גלעד ארדן, שנמצא איתנו כאן.

בתיאום עם השר הוא ביקש שלאחר שהוועדה תסיים את עבודתה, יותר נוח יהיה לו להתייחס גם לנושא הדו"ח, תיקון ליקויים, וגם הוא חשב לנכון שלתקן את הליקויים במתכונת הנוכחית זה יותר קשה, הדברים בנויים בצורה קשה, ולכן הגיעו למסקנה שפירוק והקמה מחדש של רשות ממלכתית. לנו חשוב לחזק את הרשות הממלכתית, ואם אתם כגוף המפקח, הרגולטור, רואים לנכון שבמתכונתו הנוכחית קשה היה מאד לתקן אותו ואתם חושבים שצריך לסגור אותו ולפתוח משהו אחר, במודל אחר, כאשר המטרה היא הבראה.

כמובן שאנחנו כנבחרי ציבור צריכים לדאוג ששידור ציבורי ממלכתי ימשיך. כבוד השר, אני רוצה לדעת לגבי תיקון ליקויים, ואשמח אם מישהו ממשרדך יעדכן אותנו. בוודאי זה ייקח זמן, כי אני מבין שזה חקיקה.

אדוני יושב הראש, המודל החוקי, רשות השידור היא גוף עצמאי. אני השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור.

כן, פתיחה סגירה.

לא, שאלת על תיקון הליקויים. בתיקון הליקויים משרד התקשורת איננו המשרד שמדווח על תיקון הליקויים. זה הרשות עצמה.

הם ידווחו. אני מדבר לגבי הליך הפתיחה והסגירה – האם זה הליך חקיקתי.

ברור.

כן, זה הליך חקיקתי. אז לכן עד שהדבר הזה ירקום עור וגידים, היינו רוצים לשמוע את אנשי רשות השידור, איך הם מתקנים את הליקויים עד אז, ובנוסף כבודו יגיד האם יש איזה שהוא חלון באמצע, בו יהיו לציבור שידורים, עד שזה ייסגר או ייפתח, כי לנו חשוב שהדברים האלה יובנו אף הם.
משרד המבקר, אתם רוצים להתייחס בגדול בנקודות, או שניתן להם להציג לנו את הוועדה, ונראה מה מעמד העובדים ומה קורה לגבי כל מה שקורה מסביב. יש פה מערכות שלמות. לסגור זה קל, אבל אחר כך לפתוח מחדש זה לא פשוט. לא פשוט בכלל.

גם לסגור זה לא קל, אני חייב להגיד. אני לא יודע למה בכנסת משתמשים בביטוי הזה, אבל זה ממש לא קל.

לא קל, אבל כשסוגרים קשה אחר כך להקים לדברים. מהניסיון שלנו אנחנו יודעים שלהקים זה הרבה יותר קשה. הרבה יותר קשה. גם לפרק זה קשה, גם לסגור זה קשה, אבל להקים – הרבה הרבה יותר קשה.

כמובן אנחנו נשמע וניתן לצדדים, וניתן גם לחבר הכנסת נסים זאב להציג את ההצעה לסדר שלו, ונתייחס לכל הדברים ביחד.

כן, בוקר טוב לכולם, תודה אדוני יושב הראש. כבוד השר ומכובדי כולם:
אולי הקדמה קטנה לפני שהאגף אצלנו ייתן מה שנקרא סטאטוס של המטלות שאנחנו עוסקים בהן בענייני רשות השידור וידינו מלאות עבודה.

רשות השידור, כפי שהסלוגן שלכם אומר - השידור הציבורי הוא שלך ובשבילך – אני מסכים עם זה, אני חושב שהשידור הציבורי חשוב מאד. אני עושה בכוחותיי הדלים, כמו שאומרים, מה שאני יכול למען השידור הציבורי. העלינו תלונות רבות, הייתה תלונה ידועה מהתקופה האחרונה של יגאל רביד, שזו הייתה הזדמנות באמת אולי להביא קצת לאיזה שהוא קירוב לבבות, נקרא לזה ככה, בין יושב הראש - - -

זה לא היה עניין של יושב הראש. יושב הראש לא היה מעורב בזה.

לא, יותר המנכ"ל בן מנחם - - -

אתה מתבלבל בין התלונות.

אבל עשינו בהזדמנות זו גם מפגש בין יושב הראש לבין המנכ"ל, כדי לנסות ולראות איך אפשר להמשיך את השירות הציבורי הזה, שהוא שירות חשוב מאד לקיים אותו בצורה תקינה, מפני שלכאורה, מי ששומע רדיו ומי שרואה את ערוץ 1 בטלוויזיה, חושב שהכל בסדר. אבל מתחת לפני השטח האדמה רועדת, ויש הרבה נושאים. נושא האגרה למשל הוא רב-תלונתי, נקרא לו כך.

בשביל זה מבטלים אותו עכשיו. הבנתי שמבטלים אותו.

יכול להיות. אז אנחנו נמצאים עכשיו באיזו שהיא תקופת זמן, אחרי שהדו"ח הוגש, לפני שהוא נכנס לביצוע, ותיכף נשמע על זה קצת יותר, אבל רק כדי לתת לכם פרופורציות במה אנחנו עוסקים רגע, אז לאה בבקשה, או אהובה.

אני רק מציע, זה דיון המשך, אנחנו נגענו בדברים, רק את עיקרי הדברים ורק את הדברים שטרם נסגרו. זאת אומרת אם קיבלנו דיווח פעם קודמת על דברים שטופלו, אז לא צריך לחזור עליהם שוב. רק עיקרי הדברים, בבקשה.

ברור. הדו"ח הונח על שולחן הכנסת במאי 2011, והדברים כבר השתנו. אנחנו עסקנו אז בכמה נושאים מרכזיים, שכפי שראיתי את דו"ח ועדת לנדס, בחלקם הוא אפילו נוגע בכמה דברים. אנחנו דנו למשל בפרק שלם על איוש המוסדות המנהלים את הרשות והליכי המינוי של החברים, שהיום ועדת לנדס מציעה שינויים. אנחנו דנו בנושא התקציב השנתי של הרשות, ששוב, שחלק מהתקציב היה בהחלט, חלק גדול, החלק הארי של התקציב היה מבוסס על אגרת רשות השידור, ושוב, גם כאן יש שינויים. ניהול כוח אדם, זאת אומרת הדו"ח הוא באמת לא כל כך רלבנטי.

אני רק רוצה להזכיר שבשנת העבודה האחרונה אנחנו עסקנו גם בנושא רשות השידור, עשינו שלושה דו"חות שהתפרסמו במאי 2014, ועכשיו על סדר יומנו, אנחנו מקבלים תלונות בנושא התנהלות רשות השידור. אנחנו חושבים עדיין אם להיכנס לביקורת גם השנה, לאור השינויים שאמורים לחול. זאת אומרת בשנים האחרונות אנחנו באמת עסקנו כל השנים בנושא רשות השידור.

אוקיי, תודה.

חבר הכנסת נסים זאב יעדכן לגבי הצעתו לסדר, ואנחנו פותחים את הדיון.

תודה רבה אדוני יושב הראש, אני מודה לך על הדיון הזה, הוא דיון מיוחד במינו. אני רק רוצה לומר לכבוד השר, כשיש ויכוח בין פיקוד העורף למשרד להגנת העורף, אז יש ויכוח מי יערוף את ראשו של מי. האם פיקוד העורף יש לו תכנית חיסול להגנת העורף, או הגנת העורף שבעצם יש לה את התקציבים, יש לה משאבים, היא מאן דאמר, וזה עדיין סוגיה שלא הוכרעה.

ראש הממשלה הנכבד שלנו, שבאמת חוק המשילות כל כך איכפת לו, הוא אפילו לא יכול לעשות סדר בינך לבין שר הביטחון, ולכן אני לא תולה שום תקוות בפוליטיקה. אבל כשמדברים בשם המקצועיות, אני יודע שמי שכואב לו הראש מנסה לקחת אספירין, אבל לא מנסים לערוף לו את הראש. זאת אומרת זו לא התרופה שלו, לחסל אותו. ומה שקורה פה, חד משמעית, יש פה חיסול של דברים שהיו במשך עשרות בשנים, בשם הרפורמה.
אז עכשיו כולם מנגנים באותו חליל, תשמעו איזה מהפך. לקחו את קצבאות הילדים ממשפחות ברוכות ילדים, שם אין רחמים. שם אין מידת החסד. עושים חסד עם מי שצריך לשלם אולי את האגרות האלה. תשמעו, אנחנו אתכם, אנחנו בעדכם. פתאום יש אקסטרה כסף למדינת ישראל כדי לממן בעצמה. ממה זה נובע? מה המניעים?

עכשיו, אני לא נגד רפורמה. שש שנים, אדוני יושב הראש, נדרשו כדי לגבש את תכנית ההבראה ברשות השידור, בהסכמת ההנהלה כמובן. היו שם האוצר, אני הייתי בחלק מהדיונים. היה כאן הסכם רפורמה שנחתם בידי כל הצדדים, וזה היה כולל פרישה של 700 עובדים, שלדעתי כבר יש עד היום למעלה מ-400 עובדים שפוטרו. כמובן אלה שיוצאים לפנסיה לא מכניסים במקומם אחרים. זה צמצם באופן משמעותי ביותר את העלויות.

ומשהו מאד מעניין. כאשר השר ארדן, ואני חלילה וחס לא חושד ביושרו, אבל לפעמים אדם יכול לטעות בדרך, כי יש לו אולי איזה קו חשיבה.

איפה הטעות?

רגע, רגע, תיכף, תן לי. אני עוד לא התחלתי את הביקורת. נמצא פה מבקר המדינה, שישמע. אם אני אומר דברי הבל, אני מבקש למחוק אותם מלכתחילה.

לא, תגיד איפה הבעיה.

אני קודם כל אמרתי ואני רוצה לומר, חברת הכנסת הנכבדה גילה גמליאל הייתה יושבת ראש - - -

איפה? במליאה?

במליאה, ב-9 בדצמבר, עוד הרבה לפני שהרפורמה הזאת בכלל קמה לאוויר העולם.

לא, הוועדה - - -

רגע. מה שקרה אדוני יושב הראש, היו תהפוכות. במהלך החודשים האלה היו שינויים, אני לא אומר, יש רפורמות, אבל לא יכול להיות שתהיה פה מכירת חיסול של מערכת גם של עובדים וגם של רשות השידור, ותאמין לי, אני לא מהחסידים של רשות השידור, שאני יש לי איזה שהוא אינטרס או איזה שהן נגיעות, או שיש איזה מונופול או משהו, או איזה שהוא קשר. תאמין לי, הש"סניקים הם אחרונים בתקשורת, אז אנחנו הכי פחות חשודים. כשאנחנו מעלים פה איזו שהיא סוגיה, היא באמת מתוך רגש עמוק קודם כל לעובדים ולמערכת, שלדעתי הולכים לחסל פה את רשות השידור הציבורית.

כאשר השר בא ואמר ביום הראשון שהוא כבר שוקל לסגור את רשות השידור, הוא כבר הביע עמדה נחרצת כלפי רשות השידור, והוא בעצם לקח אדם שלדעתי הוא שנוי במחלוקת. יכול להיות שהוא אדם הכי מתאים מבחינתו כאיש מקצוע, אבל אני חושב שהיה צריך להיות פה מישהו שהוא יותר אובייקטיבי, מישהו שהוא הרבה יותר ניטראלי במערכת הזאת, שהוא יישב ובאמת יחשוב איך אנחנו יכולים לגשר על אותם פערים שאני הזכרתי.

ברור שההכנסות של הרשות, המקור שלהן זה באגרת רכב ורדיו ופרסום קול ישראל וכמובן שהמחדל היה כאשר רשות השידור - ראיתי איזו שהיא כתבה – עלולה להפסיד 70 מיליון שקלים. היום רק אנחנו מבינים שההפסדים הם הרבה הרבה מעבר, כי כל הדרך וכל הוויכוח הפנימי ששורר בין ההנהלה לבין המערכת המקצועית, זה הגיע למצב שהוא בלתי נסבל. ולכן השר בעצם בא והחליט שאנחנו חייבים לעשות שינויים.

עכשיו בוא נאמר, קול ישראל מפעיל 7 תחנות, שזה חשוב לדעת מה העבודה הציבורית שלו. היא נותנת מענה בעצם לכל המגזרים בחברה הישראלית. שום כלי תקשורת לא יכול למלא את המשימות הלאומיות האלה, בפרט כאשר מדובר בשידורים ב-15 שפות, אדוני יושב הראש. בנוסף, הערוץ הראשון פועל על פי שיקולים ציבוריים, בין השאר לקידום הפקות מקור.
אני הייתי בעד הרפורמה, לא הרפורמה הזאת, אבל הרפורמה שאז הכנסת דנה במשך כל כך הרבה שנים, עד שהיא באה וקיבלה החלטה.

אני רוצה לצטט את מבקר המדינה, מכיוון שאדוני יושב פה, עוד בשנת 1999, זה הנוסח שלו:

"בחוק שעל פיו מתנהלת רשות השידור, נקבעו תפקידי המליאה והוועד המנהל, אך לא נקבעו תפקידי המנכ"ל, מלבד חובתו לפעול לפי החלטות הוועד המנהל והנחיותיו, ולהשתתף בישיבותיו בזכות דעה מייעצת. לוועד המנהל נתן החוק סמכות כללית לדון ולהחליט בענייני הרשות, ולמליאה להתוות את קווי פעילותה של הרשות, לדון בכל עניין אחר שייראה לה ולקבוע מסקנות ולהחליט מדי פעם בפעם על משדר מסוים, מכל בחינותיו", ואנחנו יודעים שלצערנו זה לא עלה יפה.

השאלות שלי, אדוני יושב הראש, לאחר שהרפורמה בעצם נחתמה על ידי כל הצדדים, ואמנם זה באיחור רב, נותר רב הליך פורמאלי והוא בעצם אישור הממונה על השכר. מדובר בהליך פורמאלי שבו הממונה בעצם צריך לבדוק רק את הצדדים הטכניים, שכל המסמכים הנחוצים קיימים וכל צד חותם כפי שהוא מתבקש.

היה פה פתאום שינוי דרסטי, סוויץ' כזה, כאשר כבוד השר, שאני מאד מכבד אותו, פנה לעורך דין אבי ליכט, שהוא המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, לקבל ממנו עצה ותושייה, כיצד אפשר לעכב או לבטל את הרפורמה, והרציונל היה שלטענת כבוד השר הוא שמע טענות לגבי רפורמה שבעצם היא לא טובה, היא לא תעזור לפתור את הבעיות של רשות השידור.

אבל יש בעיה עם החשיבה הזאת, אדוני יושב הראש. הרי אנחנו יודעים, הרפורמה הזאת נבדקה במשך שנים עשרות פעמים, כולל ראש הממשלה, שהוא גם היה שותף לדיונים האלה. הצוות שלו, בראשות הראל לוקר, לכולם היה ברור שהרפורמה הזו היא הדרך היחידה להוציא את רשות השידור מהבוץ.

מובן שיש ברפורמה הזאת בעיות, בדיוק כמו שיש ברוב התכניות הממשלתיות. כל אחד מביא רפורמה, חושב שאולי זה דבר שנראה לו שזה ילך בקלות. אני אומר – שום דבר לא הולך בקלות. יש בעיות בדרך ליישם כל רפורמה, כי זה שינוי במערכת בצורה מאד אמיתית.
המשנה ליועץ המשפטי התעלם לדעתי מהמאמץ הרב שהושקע ברפורמה, בין השאר גם של חבריו האחרים המשפטיים, שהם גם ישבו על הסוגיה, על המדוכה, והוא העדיף ללכת לרפורמה שונה, שלדעתי היא בעצם באה לחסל את רשות השידור.

אני רוצה לומר דבר נוסף. כאשר כבוד השר נתן להקים ועדה ברשותו של רם לנדס, שהוא בעצם יגבש, שהוא יאסוף את המידע, הוא יבריא את רשות השידור, הרי המינוי הוא באמת בעייתי, לפחות על פניו. הרי מדובר פה באיש טלוויזיה, שמגיע מהמגזר הפרטי. הוא בעצמו בעלים של חברת תקשורת, לא משנה, והוא גם בעצם נמצא בשורת חברות של הפקה, שמתחרות גם על תקציבים ומה שמפיצה רשות השידור. לכן אני חושב שלכאורה יש פה איזה שהוא טעם לפגם. יכול להיות שכבוד השר לא ראה את זה, לא ידע מה תפקידו. אני לא רוצה להיכנס, אני לא רוצה להאשים, אני מעלה פה עובדות אדוני, אני מבקש לא להפריע לי.

הדבר המוזר ביותר מדוע הוועדה לא פרסמה את הפרוטוקולים לידיעת הציבור. אני חושב שזכות הציבור לדעת, בייחוד בנושא כל כך חשוב. אין פה זכות הציבור לדעת. בפרט כאשר לכולם ידוע מראש מה היא מערכת היחסים המעורערת בין יושב הראש למנכ"ל, וכך גם מערכת היחסים בין הוועדים השונים ברשות השידור.

בעצם מה ועדת לנדס באה ואמרה? היא מציעה לבטל את אגרת רשות השידור, מבלי לתת שום חלופה מציאותית. הרעיון להקציב מדי שנה כסף מתקציב המדינה, בעיני הוא פסול, הוא לא ריאלי וגם יגרום להגברת הזיקה בין רשות השידור לממשלה. אז בעצם כשמדברים על טייקונים, הרחבת מעגל הטייקונים, זאת דוגמא קלאסית.

ועדת לנדס מציעה בעצם לפטר את כל עובדי רשות השידור. פשוט שולחים אותם לכפרות. ולהחזיר אולי יעשו להם טובה, אומרים בערבית – מערוף – להחזיר את מקצתם, אם בכלל, לרשות חדשה. פתאום רוצים לתת להם חיים חדשים. רוצים להפיח בהם נשמה חדשה. זה לא נשמה יתרה של שבת. אדוני, עוד שלוש דקות. אני כבר מחכה כל כך הרבה חודשים, שהאוויר כמעט נגמר לי.
אני חושב שמן הראוי לומר את הביקורת כפי שהיא, להעלות את הנקודות. אני בטוח שיש תשובות לכל ביקורת שאני אגיד כאן, אבל חשוב שהדברים האלה יישמעו. לכבוד השר יש בוודאי תשובות לכל מה שאני מעלה פה.

ולכן?

ולכן אדוני יושב הראש, לדעתי זו הצעה לא סבירה שתגרום לערעור נוסף של מערכת היחסים עם העובדים במגזר הציבורי, אם יחושו לא בטוחים. אתה מכניס אותם למערכת חדשה. הם לא יודעים מי הבעלים, איך זה יתנהל. למעשה ועדת לנדס לא נותנת מענה רציני לבעיות הבוערות של רשות השידור, ובראשן הגדרות ברורות בחוק מה הסמכויות עדיין של יושב ראש הרשות, כפי שכבוד המבקר בזמנו אמר, שזוהי הסוגיה המרכזית שלנו, זו הבעיה המרכזית שלנו.

בשנים האחרונות פרשו עובדים רבים לגמלאות, רק מעטים מהם נקלטו אולי בעבודות, ואף אחד מהם כמעט לא עובד, רק במצבים שבהם יצאה אולי עובדת לחופשת לידה.

אני חושב, אדוני יושב הראש, ואסיים בזה. לדעתי מבקר המדינה חייב להתחיל לבדוק את העניין הזה של ההתנהלות, קודם כל של הממשלה בסוגיה הזו, וגם על הכנסת בעצם לתקן לאלתר את החוק שיגדיר את התפקידים של יושב הראש ושל המנכ"ל. על פי חוק החברות על יושב הראש לעסוק במדיניות כללית ולאפשר למנכ"ל לתפקד כעורך ראשי וכמנהל המערכת.

וכל זאת, אדוני יושב הראש, אני מקווה שהנושא הזה יביא קץ לסכסוכים הבלתי פוסקים, וכפי שאנחנו רואים, אני שוב חוזר ואומר במשפט אחד, אנחנו כנציגי ציבור חייבים לעשות את הכל, קודם כל שהעובדים לא ייפגעו, שהרשות תמשיך לתפקד, הרשות הציבורית, ושחלילה וחס לא יהיה מצב שבתיקון הזה אנחנו מחסלים את הדבר הכי יקר לתושבי מדינת ישראל.

תודה, תודה.

בבקשה, כבוד השר.

למה אדוני רוצה שאני אתייחס? לדברי המבקר? לדו"חות המבקר?

תתייחס להכל.

דבריו התמציתיים של חבר הכנסת זאב?

תמציתיים מאד.

השאלה למה אדוני מבקש שאני אתייחס.

יתחיל עם דבריו של יושב הראש, של המבקר ולדברים המתומצתים.

העיקר שזה יהיה בשידור חי.

כן, בבקשה.

קודם כל תודה אדוני יושב הראש. אני מתנצל על כך שלא יכולתי להגיע בעבר, בעקבות הזמנותיך. פשוט הרגשתי לא נוח, כיוון שישבה ועדה שאני מיניתי יחד עם שר האוצר על המדוכה, ואני חייב לומר שהוועדה הזו, יחד כמובן עם המבקר ומשרדו, עשו בעבר עבודה מאד מאד חשובה בהדלקת פרוז'קטורים על חלקים בעייתיים מאד בתפקודה של רשות השידור. ואני אומר את זה מידיעה, גם משיחה עם רם לנדס וגם עם חברי הוועדה, שהדו"חות של המבקר, גם בתחום של המינויים, של התקציב, של הזיקה הפוליטית, הם עמדו לנגד עיני הוועדה, כאשר היא דנה וחלק נכבד אני חושב מהנושאים שהמבקר מציף, מטופלים על ידי ההמלצות של ועדת לנדס, ומה שלדעת חברי הכנסת לא מספיק טופל – בוודאי שאפשר יהיה להשלים את המלאכה בחוק החדש שאנחנו נגיש לכנסת, ולסגור שם את כל הפרצות ולמנוע ליקויים בתחומים שהמבקר העיר.

אני רוצה לומר מילה לגבי הדברים שאמר חבר הכנסת נסים זאב, ואולי להתחיל מהדבר שהוא מאד התמקד בו – שנחתמה רפורמה, לכאורה. אני אומר - - -

לא לכאורה. נחתמה רפורמה. מה זה לכאורה?

לא, לא.

מה זה לכאורה?

אני מבקש לא להתפרץ. מי שיתפרץ ייצא החוצה. מי שרוצה לדבר אנחנו נכבדו, ירים את היד, יש פה סדרן, ירשום את שמו ויעביר לי את השם. אנחנו נכבד את כולם, אבל כשמדברים לא מפריעים.

בבקשה.

הסוגיה הזו שהועלתה כרגע, הרי נמצאת כרגע בדיון משפטי בבית המשפט העליון. אני מייצג רק את עמדתי ואת עמדת הממשלה והמדינה, אבל אני לא מתיימר לייצג כל מי שיושב כאן בחדר. לתפיסתנו המשפטית, התנאים לחתימת הרפורמה וליציאתה לדרך לא הושלמו, וטוב שלא הושלמו. כנראה לא בכדי שנוהל משא ומתן לאורך שנים ארוכות, ששינה משמעותית, דרמטית אפילו, את ההמלצות המקוריות שעליהן הייתה אמורה להיות מבוססת הרפורמה.
העובדה דרך אגב שנוהל משא ומתן לאורך שנים, לא מעידה כמו שאמר חבר הכנסת זאב שבדקו את זה ובדקו ובדקו עד שהגיעו למוצר הטוב ביותר, אלא בדיוק להיפך: כרסמו וכרסמו וכרסמו על בסיס לחצים ויחסי כוחות בהמלצות המקצועיות שאיתם היו אמורים לצאת לדרך בשנת 2006-2007, והביאו למוצר סופי שאני כשר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור, שאחראי לכך שיהיה שידור ציבורי חזק, משפיע, מקצועי, עצמאי, רלבנטי, לא יכולתי, לאחר שהתייעצתי עם אנשי מקצוע רבים במדינת ישראל, לא יכולתי לסמוך את ידי על המתווה שבסוף נותר מההמלצות המקוריות.

וכנראה שכיוונתי לדעת גדולים, כי כאשר מנכ"ל רשות השידור הנוכחי הופיע בפני ועדת לנדס וגם שוחח איתי, בשונה ממה שציין חבר הכנסת זאב, הוא עצמו אמר והעיד בפני חברי הוועדה, והיא כתבה את זה בדו"ח, שמתווה הרפורמה הזה שנחתם, בחלקו, הוא בעייתי, יש בו חורים ואני מצטט "יותר מבגבינה שוויצרית", והוא צודק. זה לא רק בהקשר להסכמי השכר והשעות הנוספות, זה גם בהקשרים של המלצות מקצועיות כמו איחוד חטיבת החדשות, נושאים שקשורים להתייעלות, להבטיח שבאמת חלק נכבד או רוב הכסף יושקע בתוכן, ונוכל לראות באמת, ופה אני חייב לומר – אני מאד מאד מזדהה ומבין את הדאגה ואת הכאב של עובדי רשות השידור; ואני אמרתי שאני אלווה באופן אישי את הפורשים ואת כל נושא הסדר הפרישה, כך שמי שייאלץ לפרוש בעקבות החוק החדש, באם הוא יאושר בעזרת השם, יקבל תנאי פרישה הוגנים ונדיבים.

יחד עם זאת, שלא נתבלבל. המחויבות הראשונית שלי, של חברי הכנסת, של כל מי שהוא משרת ציבור, זה להבטיח שערב-ערב על המסכים, אזרחי מדינת ישראל יקבלו תמורה לתשלום, וזה לא משנה אם הם משלמים אותו דרך המיסים שלהם או באופן ישיר. הוועדה חשבה שזה לא נכון שהם ישלמו באופן ישיר ולעמת בין רשות השידור, שצריכה ליהנות מאמון ציבורי ומגיבוי ציבורי ועצמאות, זה לא נכון לעמת אותה בהליכי גבייה ישירים מול הציבור. אבל אני חושב שהאחריות של כולנו קודם כל היא ל-8 מיליון אזרחי המדינה ולמה שהם יקבלו.

וכשאנחנו השווינו, והוועדה ביקשה נתונים מאיחוד השידור האירופי ומגופי שידור ציבוריים בעולם, אז זה נכון. פה הפכו את המחדל לאידיאולוגיה. הרגילו אותנו ואמרו לנו – כאשר לא מונחים משיקולי רייטינג אלא איכות, אז טוב, אז בואו לא נתפלא שזה הולך ויורד ודועך מ-10% ל-8%, ל-6%, ל-5%, ל-4% והדור הצעיר במדינת ישראל, שגדל ומתחנך בעידן הרב מסכי והוא כבר לא בהכרח מסתכל על טלוויזיה בסלון, בסוף זה כנראה גם יגיע ל-2% ו-1%, ואנחנו נמשיך לשלם, או אזרחי המדינה, כל שנה מיליארד שקלים.

המחויבות שלנו זה לשנות את המצב הזה, כי בהרבה מאד מדינות השידור הציבורי מקבל נתח של 10%, 20% וגם 30% ומעלה מנתחי הצפייה, ואנחנו כחברי כנסת צריכים לשאוף לכך שגוף שלא מחויב לשיקולי רייטינג ולשיקולים מסחריים ולבעלים שלו שהם בעלים של עוד עסקים, יגיע לנתחי צפייה כאלה. ומי שימנע או יחשוב שבכך הוא מציל איזה שהוא משהו – לא. מי שימנע ויטרפד את החקיקה החדשה שאנחנו נביא לכנסת, הוא יהיה אחראי על כך שעלול לא להיות בכלל שידור ציבורי במדינת ישראל.

אני התחייבתי, החוק יחייב את זה, זה בידיהם של חברי הכנסת, שהמתווה שיושג כאן לא יביא חס וחלילה להפסקת השידור הציבורי, אלא הוא יוודא שבעת ובעונה אחת תהיה סגירה של הגוף הקיים, הבזבזני, הלא יעיל, שלצערי את התוצאות, אני לא אומר את זה, הציבור אומר את זה. שמענו את זה ממבקר המדינה ומאנשיו, אנחנו רואים את אחוזי הצפייה שאני לא מוכן לקבל שהם ימשיכו וירדו בצורה הזו.

סליחה, אבל למה צריך להרוג את החולה על שולחן הניתוחים? זו השאלה בדיוק.

קודם כל אני לא אהבתי, שר האוצר גם הוא חזר בו מהאמירה שלו, וגם אני לא אהבתי את האמירה שלו ואני לא מתכוון לשחק לידיים, אני לא מתכוון לזרום עם הדוגמה הזו שאמרת. אני לא משווה את זה לדוגמאות מעולם החולים ולהוריד את הראש וכל האמירות הללו. מדובר בנושא חשוב מדי ורציני מדי, חבר הכנסת זאב.

אני מדבר ברצינות.

יש גוף שידור ציבורי - - -

למה, אתה חושב שאני מתלוצץ עכשיו? אלה הן העובדות. אתה בא ואומר - - -

מה זה אלה? אני לא יודע מה זה. כשאתה אומר אלה הן העובדות, העבודות הן – כמה עולה השידור הציבורי, מה אחוז הצפייה שלו, כמה עובדים שם מנצלים את זמנם וכמה לא, גם זה - - -

כמה העלות של כל הדיבורים? השידור מעניין אתכם?

טוב, זאת תמיד התשובה כשאין מה לענות. כשאין מה לענות אז אומרים זהו, נגמרו כל הבעיות, שעוסקים רק בשידור הציבורי. אם לך לא איכפת ממיליארד שקלים שכל שנה יורדים כמעט לטמיון מכספי משלם המיסים, אז אני חושב שזאת טעות ואני חושב שאני צריך לעשות תיקון במצב הזה, ואני אגיד את זה לאישור הכנסת - - -

אולי תדאגו למים, לארנונה, ואת כל הגזרות החברתיות. פתאום אתם כל כך מתמקדים ברשות השידור.

חברת הכנסת זאב, לא נוכל לטפל בכל הבעיות החברתיות כרגע.

אני לא רוצה לטפל בשום דבר כרגע. לא, כשהוא בא ואומר מתוך דאגה עמוקה זה נשמע, זה קורע לבבות.

בסדר, כל שר במשרדו יטפל בבעיות.

.... בדברים שחשובים לנו ולאזרחים פה במדינת ישראל.

תודה, תודה.

בבקשה כבוד השר, תמשיך.

אם אדוני רוצה, אני אשמח שרם לנדס או מי שאדוני יחליט, יציג את העקרונות המרכזיים של מסקנות הוועדה, אבל באופן עקרוני הסברתי את הכיוון. הכיוון הוא, כפי שאמרתי, להביא לסיום הפסקת פעילותו של הגוף הקיים, עם כל מה שמתחייב - - -

תתייחס לעובדים. תגיד לנו מה קורה עם העובדים. מפרקים? מי מטפל בסוף? אמרת שאתה מלווה את זה אישית אחד-אחד, אבל אנחנו רוצים להיות רגועים שבסופו של תהליך יש לנו גם שידור מצוין, עם נתח שוק ראוי ועם תקציב, בלי פוליטיזציה שכל אחד ישחק בתקציבים שם, ויחד עם זאת שיש עובדים מוכשרים בתוך המערכת, שיכולים לתרום עוד הרבה שנים מניסיונם. אני חושב שהעובדים מצוינים, אז מי שיכול לפרוש והגיע לגיל וגם ככה עוד שנה שנתיים הוא צריך לפרוש, אז כמובן תלוו אותו באמת על הצד הטוב ביותר. אבל עדיין ישנם אנשים מוכשרים, האם הם כשווים בין שווים יכולים להתקבל ולעבוד? אנחנו רוצים לדעת גם את הדבר הזה.

אני מסכים עם אדוני לחלוטין שיש ברשות השידור עובדים רבים שהם מסורים ומקצועיים ונתנו את מיטב שנותיהם ל - - -

ויש להם עוד מה לתת.

בהחלט, לשידור הציבורי, אבל אני חושב שיש פה איזו שהיא בעיה עם כך שאני כשר, פוליטיקאי, אתחיל לעסוק ולהגיד איזה אנשים שם או איזה בעלי מקצוע - - -

לא, מה המנגנון.

אני אסביר. אני בשבוע הבא, בעזרת השם, אמור להיפגש, יחד עם עובדי מדינה נוספים, עם הארגונים היציגים של העובדים ולהציג להם את המתווה ששר האוצר ואנוכי מתכוונים להציע לאישור הממשלה, ולאחר מכן לאישור הכנסת. במקביל, יוקם צוות משא ומתן בראשות משרד האוצר, כדי לנסות ולהגיע עם הארגונים, עם נציגי העובדים, להסכם על מה יהיו התנאים שיקבלו האנשים או העובדים שיאלצו לפרוש, כתוצאה מהפסקת פעולת הגוף הנוכחי.

יש הסכמי פרישה. יש הכל. הכל חתום כבר.

בסדר, תן לי לדעת. אתה יודע, אני לא יודע.

שיגיד לך.

סליחה, זו שאלה נכונה. למה להמציא את הגלגל שוב מחדש אחרי שישבו ממשלה, הסתדרות, עובדים?

לגבי הרפורמה הקודמת?

לא כל מה שהיה פסול.

אוקיי, יבחנו את זה.

וגלעד, לך יש מורשת פוליטית. היית בכנסת הקודמת, היית שר, יש אנשים שבקעו מהביצה עכשיו וחושבים שהם ממציאים את הגלגל ומגלים את האור, אבל אתה יודע שיש המשכיות לדברים. למה לא לקחת את הסכם שנחתם?

לא, אבל יכול להיות שזה לא מתאים להמלצות של היום.

הכל חתום שם.

לא משנה, אבל יש ועדה אחרת, המלצה אחרת. טוב, השר רוצה להשיב.

אני לא מתכוון להמציא את הגלגל מצד אחד, ומצד שני אני גם לא מתכוון ללכת ולהשקיע מאות מיליוני שקלים מכספי ציבור במסמך שייצרו אותו בעבר וכאשר כל אנשי המקצוע והאנשים שאני נועץ בהם אומרים שהוא לא יביא לשום שינוי, לא על גבי המסך מצד אחד, וזו המחויבות הראשונה - - -

לשבת גברת, אי אפשר ככה.

לא, זה לא יכול להיות ככה.

חברת כנסת יכולה לדבר.

... ... לנדס, וישבו איתנו חמש שנים למשא ומתן. על מה אתם מדברים פה עכשיו?

אוקיי.

לא, מה זה השקר הזה שעומד פה? עומדים פה 1,800 אנשים. אני הגשתי את התלוש משכורת שלי של ינואר, אני עובדת ברשות השידור 25 שנה. אני הגנבה שהוא מציג בפגוש את העיתונות שמרוויחה 20,000 שקלים. אני מבקשת להציג את התלוש פה בפני כולם, בלי שורה נוספת. עם זה אני הולכת הביתה.

תודה.

אני מבקשת להציג את התלוש שלי. 7,000 שקלים.

התלוש שלך פה.

כן, אני רוצה שיציגו את התלוש שלי פה.

אין בעיה. תודה גברתי, הערתך הכאובה נשמעה, היא יצאה מתוך ליבך, אנחנו מזדהים איתך, אנחנו - - -

אתם .... לגבי ....

אתה רוצה לצאת עכשיו? אני מבקש לצאת בבקשה.

אין בעיה, אני אצא.

תיתן לי לנהל דיון. אי אפשר ככה.

לא אוהבים לשמוע את האמת. פה כאילו כולם תרנגולות. אין לנו משפחות, אין לנו ילדים. השר ארדן המציא את ה..., כן, הוא כחלון השני. שקל ביום. שקל ביום.

מה עשית שאתה מביא את ה - - -

בואו נראה איך גובים ארנונה. נראה איך גובים כסף של חייבים.

אתם לא מחוברים.

תודה.

מנותקים מהמציאות.

כן, אתה רוצה להשלים את המשפט?

אני מאד אשתדל, גזרתי על עצמי לנסות ולא להיגרר ולא להפוך את הדיון הזה לאישי ואני לא מתכוון להגיב לשום האשמות אישיות.
מה שאני יכול לומר עוד פעם, ואני אנסה לשכנע בכך את חברי הכנסת ואני מקווה שהכנסת באמת תקיים דיונים ארוכים, עמוקים ורציניים, כדי שתבין שהמוצר שהובא לפתחי, כאשר קיבלתי את האחריות כשר הממונה על ביצוע רשות השידור, הוא לא המוצר שעליו המליצה בזמנו אותה חברה שבחנה את רשות השידור, חברת טאסק, שנשכרה בזמנו בשנת 2006 או 2007 דומני, על ידי הנהלת רשות השידור וגיבשה תכנית שהיו לה עקרונות. העקרונות הללו, נוהל לגביהם משא ומתן.

דרך אגב, אותם ועדים ברשות השידור ועובדים שהיום באים בטענות, הם יכולים גם לשאול את עצמם מדוע הם לא הסכימו כבר אז לתכנית ההבראה הזו בתחילת הדרך. דרך אגב, גם אז הייתה המלצה של צוות מקצועי שהוקם אז, המלצה לסגור את רשות השידור ולהקים גוף שידורים חדש, יעיל ומודרני. אז העדיפו לנסות ולקדם את המתווה שנכתב על ידי חברת טאסק, כפי שאמרתי. המתווה הזה שונה באופן מאד מאד משמעותי עד כדי כך שהמוצר הסופי שהובא ממנו, גם לא הבטיח שינוי על גבי המסך ולא פחות גרוע מכך, ואת זה ועדת לנדס בחנה שוב בעזרת חברת יעוץ כלכלית, גם המתווה הארגוני בו, שפורסם, למשל ההמלצה לאחד את גורמי החדשות לחטיבת חדשות, אבל גם המבנה של השכר והשעות, כפי שסיפרתי קודם, היה כזה שגם אם הממשלה הייתה משקיעה את אותם מאות מיליוני שקלים בתכנית ההבראה, הרשות הייתה חוזרת מתוך מספר שנים בודדות, להיות גוף גירעוני.

ולכן, במצב הזה, אני קיבלתי החלטה להשהות את התכנית הישנה ולאפשר לוועדת מומחים לבחון גם את המתווה הישן, גם את המתווה הישן עם אפשרות להכניס בו שיפורים, וגם את הרעיון לסגור את הרשות הקיימת ולהקים גוף חדש בעצם מהתחלה, כך שהוא יוקם בסטנדרטים המודרניים, עם אתוס אחר כבר ויאפשר שידור ציבורי חדש, חזק, יעיל ומשפיע, וזאת ההחלטה שנתקבלה גם בוועדה, דרך אגב נתקבלה פה אחד, ואני באמת מאד מאד ממליץ לקרוא את הדו"ח המלא של הוועדה ולהתרשם מהעבודה המקצועית שנעשתה בה.

לגבי הסכמים שנחתמו בעבר עם העובדים, זה ייבחן מחדש כביכול, או שזה ייפסק לגמרי? פשוט רוצים לדעת.

ההסכמים שנחתמו בעבר לא נכנסו מעולם לתוקף, ועל כך מתנהל היום גם הליך משפטי.

המטרה סומנה מראש.

כפי שאמרתי, יוקם בימים הקרובים צוות בראשות משרד האוצר, כדי לנסות ולהגיע להסכמים עם העובדים שיאלצו לפרוש. כפי שאמרת, אני בהחלט חושב שרבים מקרב עובדי הרשות הקיימת, ראוי שייקלטו בגוף החדש שיוקם. אמורים להיות מוקמים בו שלושה ערוצים: ערוץ מרכזי בעברית, ערוץ בערבית וערוץ ילדים.

כמה אתם הולכים להחזיק מתוך ה- 2000?

אני עונה לך, חבר הכנסת זאב. כיוון שאני לא ניהלתי מעולם כלי תקשורת - - -

איך הוא יכול לדעת?

ואינני מבין בכך, אני חושב שזו החלטה מסוג ההחלטות שאני בטוח שיש חלק מחברי הכנסת שרוצים לעסוק בכך, אבל אני חושב שמוטב שמי שיעסקו בכך הם המנהלים המקצועיים. זה קצת מוזר לדבר על גוף עצמאי ומנותק מהפוליטיקה, ואז לרצות שאנחנו נעסוק בכמה יישארו ומי יישאר. קשה קצת לאחוז, לי קשה לאחוז את המקל משני קצותיו.

מעניין. מפעל של 30 איש בקריית שמונה יותר מדאיג את הממשלה מאשר 2000 עובדים פה, והממשלה כן יוצאת לחלק ממצוקה כשמפעל כזה או אחר קורס, ואני חושב שזה המפעל הגדול של מדינת ישראל, מבחינת רשות השידור. ולכן אני חושב שאי אפשר לזלזל.

אני מציע לך אדוני השר, לפני ששולחים גט פיטורין לכל העובדים, אז אל תעשה נעשה ונשמע. זה לא קבלת התורה. בוא תראה כמה באמת אתה רוצה לפטר, איך אתה רוצה את המערכת הזאת, איך אתה משאיר את העובדים בצורה כזו או אחרת, ואחר כך - - -

מי יחליט?

יש דיל עם ערוץ 10.

לנדס כבר דן מי יישאר ומי יילך?

זה לא יעמוד בבית משפט.

הוא לא מטפל בעובדים. אתה מטפל גם בעובדים? לא.

כפי שאמרתי אדוני יושב הראש, אני שוב חוזר ואומר, יש אדם שזה תפקידו, הוא הממונה על השכר במשרד האוצר. אני ביחד איתו ניפגש עם נציגי העובדים בשבוע הבא בעזרת השם. אני שוב, אני מבין את הכאב ואת הדאגה. אני רק מזכיר לעצמי ולכולנו – המחויבות הראשונה היא לאזרחי מדינת ישראל ואנחנו נדאג לעובדים כמיטב יכולתנו, אבל לא פחות מזה, ואני מציע שגם חברי הוועדה וגם חברי הכנסת, גם יעסקו באיך מייצרים שידור ציבורי, איכותי, חזק, עצמאי, שהציבור נותן בו אמון. ונותן בו אמון זה באמצעות ההשפעה שלו, הרלבנטיות שלו, וכן, גם אחוזי הצפייה שבו, ולדעתי זה המבחן.

אבל הציבור לא ירצה לעולם לשלם אגרה, גלעד, את זה אתה יודע. הוא לא ירצה לשלם אגרה.

תודה, תודה.

נשמע את לנדס כעת, או שחברי הכנסת רוצים לדבר? נשמע את מר לנדס בקצרה. תגיד לנו בבקשה מה אופי העבודה שלכם, ותתייחס בבקשה גם לאיך אתם רואים את כל הערוץ וגם לגבי מעמד העובדים אם יש לכם מה להגיד. תודה.

אדוני יושב הראש, מבקר המדינה, חברות וחברי כנסת, מכובדי.

אני יכול להגיד שוב, כפי שכתבנו בדו"ח, שעשינו עבודה בחרדת קודש בגלל חשיבות הנושא ובגלל שמדובר גם באנשים, משפחות.

אני חושב שיש דבר שאפשר להסכים עליו בחדר הזה ובחדרים אחרים: כולנו מאמינים שמדינת ישראל זקוקה לשידור ציבורי ראוי, חזק ורלבנטי. על זה אין ויכוח.

אתה יודע איך עושים שידור ציבורי?

סליחה.

הוועדה עסקה בצורה מאד מעמיקה ברפורמה, בייתכנות של הרפורמה, בתוצאות של הרפורמה. בחנה אפשרויות כאלה ואחרות והגיעה למסקנות שהגיעה פה אחד ונימקה אותן. אני מאד ממליץ לאדוני חבר הכנסת לקרוא את דו"ח הוועדה.

אני יודע שהרבה יותר קל לפנות לגופו של אדם במקום לגופם של עניינים, אבל בכל זאת, כיוון שהנושא מאד חשוב, אני ממליץ להקדיש טיפה זמן ולקרוא 92 עמודים - - -

אולי תגיד לנו את עיקרי הדברים?

ולא להסתפק ב - - -

זה לא אישי לא אליך אלא לממשלה הזו.

בסדר, חבר הכנסת זאב, תן לו לדבר עכשיו.

כיוון ש... בהקשרים כאלה ואחרים, אז אני מעיר לך הערה, שהדיון הוא יותר חשוב מאשר אני. זה לא עניין שלי פרטי, אוקיי? ולכן גופו של אדם הוא לא רלבנטי אלא העניין עצמו וכדאי לעסוק בעניין עצמו ולא בעמוד אחד - - -

אנחנו עוסקים בעניין עצמו, תאמין לי. העובדים זה העניין עצמו. התכנים זה העניין עצמו.

חבר הכנסת נסים זאב, אתה דיברת. תן לי לשמוע אותו רגע.

לא, הוא מנסה להסב את זה כאילו זה מתקפה אישית כלפיו.

לא, אתה אמרת משפט אז הוא מגיב.

אני לא מכיר את אדוני - - -

אמרת, אמרת.

שלא יקראו לך לנדס, יקראו לך מוחמד, סליחה. זה לא מעניין.

סליחה, אבל אתה אמרת עליו.

אני מדבר על השיטה, על הדרך, איך מחסלים את רשות השידור בצורה הכי מקצועית שיכולה להיות.

אמנון, אני מבקש, באמת בקטע הזה, אנחנו רוצים - - -

תן לשמוע אותו.

צריכים לשמוע אותו.

נו, בסדר. אתם לא נותנים לו לדבר.

כן, בבקשה אדוני.

המשימה שעמדה בפנינו היא לא לפתור את בעיית רשות השידור לשנה הקרובה, אלא ליצור שידור ציבורי לטובת אזרחי מדינת ישראל, שיחזיק מעמד גם בעוד 20 שנה. אני חושב שזו משימה מאד ראויה ומאד מסובכת.

לא התעלמנו מהעובדה שהמסקנות משפיעות גם על עובדים, והוועדה במסקנותיה מתייחסת לעניין של העובדים וממליצה בצורה חד משמעית – מה לדעתנו הממשלה צריכה לעשות מול העובדים. אני חושב שמי שתרם שנים רבות לשידור ציבורי - ולשידור הציבורי בישראל יש היסטוריה מפוארת - ראוי שיתייחסו אליו בכבוד הראוי.

עדיין, המצב אליו נקלעה רשות השידור הוא לא תולדה של שנה או שנתיים, אלא תולדה של יותר מ-20 שנה, של ארגון שלו ביצע התאמות למציאות. וכאשר אתה בא אחרי 20 שנה לבצע התאמות שלא בוצעו 20 שנה, המסקנות עלולות להיות מאד כואבות, ואכן המסקנות הן כואבות.

אבל אנחנו ניסינו לייצר פורמט של שידור ציבורי שיחזיק מעמד לשנים הבאות ויבטיח שידור איכותי, הצטיינות של הנהלה ועובדים. יש במסקנות של הוועדה התייחסות מאד מעמיקה לדרך שבה יש מינויים, יש התייחסות לנושא הסמכויות - - -

מר לנדס, דו"ח המבקר ציין וגם חבר הכנסת ציין, שלא היה מוגדר בחוק רשות השידור סעיף לגבי יושב ראש, לגבי מנהל, מנכ"ל. האם אתם התייחסתם גם לדברים האלה?

אנחנו התייחסנו בצורה מאד מפורטת גם לשיטת המינויים, התייחסנו בצורה מאד מפורטת לחלוקת הסמכויות, התייחסנו בצורה מאד מפורטת לכשירות של הדירקטוריון של הגוף החדש, שהוא צריך להיות בעל כשירות מקצועית. התייחסנו ליחסים בין המנכ"ל לבין הדירקטוריון, התייחסנו לזה שהמנכ"ל ממונה על ידי הדירקטוריון ולא על ידי הממשלה. התייחסנו להרבה מאד דברים שביניהם לבין מה ששומעים בתקשורת או נשמעים אפילו בחלל החדר הזה, אין שום קשר. אני באמת ממליץ, יש 40 מסקנות, זה לא מעט מסקנות, והמסקנות מנומקות ב-92 עמודים. צריך לקרוא את זה. אני יכול לפרט אם תרצו.
יש מאמץ אמיתי לייצר עבור אזרחי ישראל שידור ציבורי ראוי, ואני הראשון שאבוא ואגיד שמדינת ישראל זקוקה לשידור ציבורי ראוי. היא זקוקה בגלל המורכבות של החברה הישראלית, בגלל האתגרים שאיתם אנחנו מתמודדים. השידור הציבורי כרגע הוא שידור ציבורי שאיבד את הרלבנטיות שלו. נכון שיש הבחנה בין הרדיו ובין הטלוויזיה והרדיו הוא עדיין מאד רלבנטי, אבל גם הרדיו עובד בתקציב של 270 מיליון שקלים. כאשר אתה בוחן את המהות של הדבר אתה מבין שזה תקציב בזבזני ולא יעיל, בתקציב הרבה פחות אתה יכול לייצר שידור ציבורי הרבה יותר יעיל וראוי ורלבנטי.

יש הרבה רשתות.

בהמלצות הוועדה כל הרשתות הקיימות נשארות, לפי המלצות הוועדה. בהמלצות הוועדה יש איחוד בין מהדורות החדשות של הרדיו לבין החדשות בטלוויזיה ליצירת גוף תקשורת חדשותי, מאסיבי, חזק, שיכול להתמודד מול הערוצים המסחריים בכבוד ויותר מזה. יש שם הקצבה של 160 מיליון שקלים לגוף הזה, זה הרבה מאד כסף שבא אל המסך. יש מינימום השקעה בתוכן איכותי והגדרות של תוכן איכותי, הרבה הרבה יותר מאשר היום מגיע אל המסך.

אני חושב שאתם כחברי כנסת, צריכים להתבונן אל האזרחים ולהגיד להם מה אתם ממליצים. האם להישאר עם הקיים או ללכת אל החזון של משהו חדש, יעיל וטוב. כמובן שיש עוד בעיות בדרך, כמובן שיש פה עניינים אנושיים שצריך לפתור אותם. שום דבר הוא לא קל. אבל לבוא ולהגיד אנחנו נשארים עם מה שיש, אני חושב שזו תהיה טעות.

תודה.

אתה יכול להרחיב לגבי הגבייה?

תיכף. פרופסור אלי פולק, בבקשה.

כבוד יושב ראש הוועדה, כבוד השר ארדן, אני מודה לכם עבור ההזדמנות ואני רוצה לומר מילה אישית. אני חושב שהצעדים שנקט כבוד השר בתחילת דרכו ובהמשך עם הקמת ועדת לנדס, הם צעדי מנהיגות ושמנהיגות מהסוג הזה לא ראינו הרבה שנים ברשות השידור, ועל זה יש לברך ואני חושב שהוועדה, ועדת לנדס הציעה הצעות שקשורות לניהול הטכני של הרשות, שיש מקום לברך עליהן ויש מקום ליישם אותן, ואני מאד מקווה שהן אכן יישומו.

אני מאד מוטרד אבל לא מהצדדים הטכניים של ההמלצות שלכם, אלא מהצדדים התוכניים של ההמלצות שלכם. והדבר לטעמי, בצורה סמלית, מתבטא בכך שבחוק הקיים של רשות השידור מדובר על קידום השפה העברית ומדובר על מחויבות לחוק חינוך ממלכתי חובה שמדבר שם על מחויבות למדינה. מדובר שם על קידום העמקת הקשר עם מורשת ישראל. כל הדברים האלה לא קיימים בהצעת החוק שלכם.

הוא אמר שכל הדבר הזה לא נפגע שם. זה עומד על כנו, זאת אומרת לא משנים את זה.

לא, לא, לא, לא, זה מוצא מהחוק הקיים. נעשה פה מעשה, אקט, של לקחת סעיפים שבעצם, וכאן אני שואל את עצמי. רשות השידור הציבורי, שעבדכם הנאמן, האגודה לזכות הציבור לדעת תמכה בו במשך 20 שנה, משום שאנחנו חושבים שרשות השידור הציבורית זה דבר חשוב למדינת ישראל. מה המשמעות של רשות שידור ציבורית?

מי שקורא את מטרות הרשות כפי שהן מופיעות בהצעת החוק, מי שקורא את ההצעה שלכם, מר לנדס, מקבל את הרושם שמדובר על רשות שידור שנמצאת באיי סיישל, לא במדינת ישראל. ויש פה בעיה של מה בעצם האתוס הרוחני של רשות השידור.
ואני רוצה לומר עוד דבר. כמי שעקב אחרי רשות השידור, אחת הבעיות הקשות ביותר ברשות, זה שהרשות לא הייתה - - -

כן, תודה, תודה.

סליחה, תרשה לי, אני חושב שזו נקודה מאד חשובה, כי היא לא הועלתה. הרשות התייחסה אל הציבור כאל היא יודעת מה טוב לציבור ולא כרשות שמשרתת את הציבור. אתוס של שירות ציבורי, של לדעת מה הציבור רוצה, מה הציבור צריך, פתיחות כלפי הציבור, כל זה לא נמצא בדו"ח. אני חושב שיש מקום לעשות לו השלמות.

תודה רבה.

תודה. כבוד השר, תרצה להתייחס לזה?

תראה, הצעת החוק הסופית עוד לא הוגשה לכנסת, בוודאי שיכול להיות שעוד יהיו בה שינויים. אני יכול להגיד לגבי מה שאמר פרופסור אלי פולק, כיוון שישבתי גם אני בדיונים רבים בוועדות הכנסת. יש שני מודלים לנסות ולבסס שידור ציבורי.

אני בהחלט שותף לדאגות של פרופסור פולק, והאגודה לזכות הציבור לדעת עושה מלאכת קודש בפיקוח שלה בכלל על השידורים במדינת ישראל, אבל מה שראינו בעבר זה שכשאתה מנסה לדחוס בחוק מכל הבא ליד: אנחנו רוצים להגיד לשידור הציבורי שהוא צריך לשקף את ערכי היהדות ואת המיעוטים בישראל ואת הפערים החברתיים ואת איכות הסביבה, וכל אחד רוצה להכניס בחוק עוד איזה משהו, כי אני יכול למנות מאות נושאים חשובים במדינת ישראל. בסוף, כשבא ומקבל את זה מנכ"ל רשות השידור ויושב הראש והוא מסתכל על החוק, תאמין לי, הוא לא יודע איך לצאת מהנושא הזה ואיך בכלל אפשר להתחיל ולבנות לוח שידורים, אתה בעצם גורם לו לעבור על החוק גם אם הוא לא רוצה.

ויש מודל חלופי שאומר אנחנו קובעים בחוק מה התכלית של השידור הציבורי, קובעים לו מה היא אותה תכלית ובוחנים אותו ומממנים דירקטוריון מקצועי, וזה חידוש מפתיע דרך אגב, כי יש פה הצעה לדירקטוריון שכל אחד מהם צריך לבוא מרקע וכישורים מקצועיים, שביחד ירכיבו באמת את היכולת הזו, ולפקח ברמת המדיניות על אותו גוף שידורים חדש שיוקם, כך שהוא באמת ממלא את הייעוד והשליחות הציבורית שלו, אבל אז באמת גם יש למנכ"ל את הגמישות הניהולית להביא לידי ביטוי את המחויבות שלו על פי חוק.

ובין שני המודלים הללו, הוועדה בחרה במודל, ותקן אותי אם אני טועה רם, באיך שאני מתאר את זה, של אותה גמישות ניהולית תחת המחויבות הכללית בחוק, למה הן מטרות רשות השידור החדשה.

פרופסור פולק, אתה תשתתף בדיונים לכשתגיע החקיקה. אנחנו נראה איך אפשר לעשות את הדברים האלה.

חברת הכנסת רות קלדרון, בבקשה.

תודה רבה. אדוני יושב הראש, כבוד מבקר המדינה, אדוני השר, רם לנדס וכל העבודה הרבה שאני מאד מעריכה שנעשתה בוועדה.

אני רוצה לפתוח בשבח ולהמשיך בגנות ואחר כך להציע הצעה. אני רוצה לשבח קודם כל באמת את עובדי רשות השידור. אני רואה רק ערוץ 1. אני לא אוהבת את השידור המסחרי.

אני מתנצל, אני חייב לעבור לוועדת הכספים, אבל העוזרים שלי יעבירו לי את מה שנאמר, ורם יישאר עוד כמה דקות, עוד 10 דקות.

כן, יש דיון בוועדת הכספים על רשות השידור.

כן, בגלל זה אני נאלץ לעבור לשם.

השר עשה סיבוב עלינו היום, בסדר. אנחנו ממשיכים עד השעה 11:00.

אנחנו גם מוזמנים לוועדת הכספים.

בסדר. מי שרוצה יישאר, מי שרוצה, זכותו. בבקשה רות, תמשיכי.

אני חושבת שהעבודה המקצועית ברשות השידור היא מצוינת. אני חושבת שישנו כשל ניהולי וארגוני, תרבות ניהול קלוקלת, אני מצטטת מדו"ח מבקר המדינה - - -

הקשר לתפקוד יושב ראש רשות השידור שיושב בכיסאו - - -

זה מה שאני מנסה לומר, גברתי, אז אם את תעמדי שנייה, אני רוצה לדבר גם אליך. את רוצה ללכ,ת אז אל תלכי בדיבור.

אני חושבת שבכל זאת אתם עושים בכל זאת את התוכן הכי טוב שיש היום בארץ. אני חושבת שיש תרבות נוראית של טלוויזיה בערוץ השני, ואני חושבת שהקברניטים של הערוץ הראשון בגדו בנו, האזרחים שאנחנו מייצגים, פשוט בגדו שנים רבות ובגדו גם בעובדים שלהם.

בכל זאת אני רוצה לדבר לא רק על העובדים כפי שדיבר חבר הכנסת זאב, אלא על העניין העקרוני של מה זה שידור ציבורי. אני חושבת שאפילו הוועדה שלכם, שבאמת מאד מעודכנת, תופסת תפיסה ישנה של שידור ציבורי, בעידן שהאינטרנט והסלולר שינה לגמרי את העולם שלנו. הילדים כבר לא רואים טלוויזיה וצריך חוק של רשות תקשורת ציבורית.

ואני רוצה להציע או לארח את המחשבה, אפילו שישבתם על זה הרבה יותר ואני מתנצלת שאני באה בזמן הזה, במימון ציבורי שיחולק בין כל גופי התקשורת וערוצי התוכן שיסכימו להעמיד את עצמם לרגולציה ממלכתית, ויעמדו בתנאי המכרז שייערך על ידי הרשות הממלכתית. אני מדברת גם על עיתונים, גם על כל רשויות התוכן, גם טלוויזיה וגם רדיו. כי הרי מעריב נסגר ועיתונים נסגרים וארץ אחרת נסגר, ואנחנו נישאר רק עם תכניות מציאות וזה, בינינו, מאד משעמם ומשחית את הנפש ואת השכל.

אני חושבת כמו מבקר המדינה שלא צריכות להיות פרסומות בערוץ ציבורי. אני חושבת שהמדינה צריכה לממן לא רק בתקשורת ציבורית, כל התקשורת הציבורית צריכה להיות בתנאי העסקה שוויוניים לכל העיתונאים, לכל הפובליציסטים, לכל המעצבים וכו', בכל מקום שהם מוכנים לעבוד, כאשר זה תחת רגולציה. הגוף צריך להיות ללא מטרות רווח. אני יותר מדי, אפילו שאני מאד מאד מכבדת ומעריכה את המקצועיות שלך, של השר, של אנשים אחרים שעוסקים בזה, הראש שלכם עסקי ואנחנו רוצים שידור ציבורי לא עסקי. עמותות שהן לא למטרות רווח, בלי גירעון ובלי יתרות ובלי פרסומות, ושכל המסחריים בחוץ יצליחו, סבבה. מי שאוהב לראות גלדיאטורים שמושלכים אחר כך לחייהם, סבבה.
אני שמה את זה כהערת שוליים בתוך העבודה שלכם. אני חושבת שהמדינה יכולה. הכסף הגדול או של אגרה או של דרך אחרת יכול לממן את זה, או המדינה ראוי לה שתממן את זה ושיהיה לנו ערוץ Channel 4 ציוני, יהודי, ישראלי. אני כן חושבת שצריך להיות לזה תרבות מקומית - - -

Channel 4 זה בלעז.

כן, אני לא יודעת איך להגיד את זה, ערוץ 4. תרבותית איכותית, מעולה. ערוץ ד' ישראלי, עברי.

זה מה שרציתי לומר, תודה.

תודה.

חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה.

כן, תודה רבה. אדוני יושב הראש ומבקר המדינה, לדיון הזה יש זווית מיוחדת, שונה מהוועדות האחרות שמתחרות עכשיו כל אחת מי תמשוך את החוק הזה אליה, כי בוועדת ביקורת המדינה יש איזו שהיא פרספקטיבה, מסתכלים אחורה לביקורות החשובות שערך מבקר המדינה בעבר, העבר הרחוק והקרוב, ואז לאור הביקורות האלה צריך לבדוק האם ההצעות של ועדת לנדס נותנות לזה תשובה. זו התבונה שבדיון בוועדת ביקורת המדינה לדעתי.

אני חושש מאד שלא, ואני צריך להקדים ולומר את מה שאמרתי גם קודם, גם לשר וגם לרם ולצוות שלו. אני מלא הערכה על הרצון להתמודד עם הבעיות ברשות השידור, כי זה נושא מרתיע. זה כבר נמאס, פשוט עוזבים את הפגר הזה, אבל ככה אי אפשר להתנהל וזו אחריות של כולנו, כדי שהשידור הציבורי יימשך ורשות השידור, כגורם שממלא את הפונקציה הזאת.

אחת הרעות החולות של רשות השידור היא הפוליטיזציה, הדבק הזה הבלתי ניתן להפרדה בין הממשלה, שריה, בדרך כלל זה ראש הממשלה עצמו, לבין הדרגים המקצועיים והציבוריים שברשות השידור. משם מתחילים רוב הדברים הרעים, ואני הייתי בין היתר גם יושב ראש רשות השידור, אז אני מכיר את זה בצורה הכי אישית שאפשר.

אני לא רואה איך הדבר הזה יימנע. גם במינויים, למרות שנעשו איזה שהם ניסיוניות, אבל יותר מזה בשאלת המימון. ביום שייכנסו 200 מיליון, אם ככה מדברים, סכומים מהסוג הזה, אבל גם אם ייכנס שקל אחד של המדינה לתוך רשות השידור, בעקבותיו יכנסו עובדי משרד האוצר. אין שקל שהולך סתם. ואחריו ייכנס השר, כי אם ירצו להגדיל את הסכום הזה או יאבקו עליו, יבואו לשר. עם מי ינהלו את המשא ומתן? וזו בעיני הרעה הכי חולה, כי ברגע שרשות השידור הופכת להיות לא ממלכתית אלא ממשלתית - - -

אז איך זה יהיה? מה אתה מציע? מאיפה יבוא הכסף, מהשמיים?

לא, אז אני רוצה שזה יהיה ציבורי. אגרה, שזה נורא פופולארי לבטל אותה, אפילו אני הצעתי חוק לבטל את האגרה ולא המשכתי אותו. זה נורא חכם, אבל אם לא יהיה מימון ציבורי בלתי תלוי בממשלה, כשהממשלה מאשרת תקציב הרשות, לא תהיה לה עצמאות. להיפך, מקטינים את העצמאות.

דבר נוסף שהוא מאד חשוב וגם עליו אני מבקש לפקוח עין, זה נושא העובדים. מדובר על כ-2,000 איש, מספר עצום שהולכים הביתה ואחר כך יתחילו לבנות מחדש. קודם כל אני מטיל ספק אם המהלך הזה בכלל אפשרי, אם אפשר לסגור גוף אחד ולפתוח אחר על הריסותיו של הגוף הקודם. אני לא יודע איך עושים את זה. התנסיתי בכמה דברים, אי אפשר. לדעתי אי אפשר.

אבל נניח שינסו - 2,000 איש הולכים הביתה, מי מחליט מי הולך הביתה, מי מחליט מי מקבל לעבודה? אני רוצה לדעת איזו ועדת מינויים או ועדה אחרת קמה במדינת ישראל, שיודעת לנטרל את כל השיקולים הלא רלבנטיים ורק לפעול במידה מקצועית. אני לא רואה את זה.

תודה.

אתן לשני עובדים את רשות הדיבור ובהמשך מר לנדס יתייחס.

אלף הבטיחו לנו פוליטיקה חדשה. אני רוצה לדעת - - -

אתה עובד הרשות?

אני עובד רשות השידור, אני עובר קול ישראל, שמי משה זמיר. אני רוצה לדעת למה הפרוטוקולים של הוועדה שהתכנסה לא פורסמו ברבים. אנחנו לא יודעים מי דיבר, מי זומן לוועדה. זו ועדה ציבורית.

אוקיי, דבר שני.

דבר שני, מן הראוי, אני חושב שמבקר המדינה, שאדם מכובד כמוהו יושב פה, מן הראוי לבדוק בכלל, אותם אלה שהבטיחו פוליטיקה חדשה, את הנגיעות שלהם בכל הנושא של רשות השידור. יש להם נגיעות מכף רגל ועד אבא של הראש. שזה אומר שר האוצר שנזרק מרשות השידור על תכנית שהוא הביא בקלטת לשדר בטלוויזיה, ואנשים לא יודעים את זה. והוועדים אמרו לו – אדוני, אתה לא תשדר את זה פה. פה לא צילמת את זה, אז הוא עזב בכעס את רשות השידור והוא הלך לערוץ השני. והוא ממונה מטעם הערוץ השני לטלוויזיה ורדיו, והוא איש ידיעות אחרונות, שהוא החליט לבוא ולחסל את רשות השידור.

אתה ידעת את זה אדוני?

אני חושב שמן הראוי שמבקר המדינה, אדם מכובד כמוהו, שיבדוק את כל הנגיעות של האנשים האלה.

אוקיי, תודה.

העובד השני, מי אדוני?

ויותר חשוב, איך זה יכול להיות שלנדס, שהוא בעל חברה פרטית שאמורה למכור לרשות השידור תכניות, איך הוא יושב ראש ועדה? מי מינה אותו?

מינו אותו, בסדר.

יפה. צריך לבדוק את כל הנגיעות ואת כל הדברים האלה.

בבקשה אדוני, מה שמך ותפקידך לפרוטוקול?

מיכאל דנה, ראש הדסק המדיני בטלוויזיה בערבית.

מה השאלה שלך? מר לנדס פשוט צריך ללכת, אז תענה להם ותלך.

בסוגריים נולדתי וגדלתי במדינה ערבית. שני דברים מאד בקצרה. אני אצטט מדו"ח הוועדה, הוועדה אומרת כאן – "הוועדה אינה מקלה ראש בחשיבות הפלורליזם והייצוג ההולם של המגזרים המרכיבים את החברה הישראלית בשידור הציבורי. הוועדה קובעת כי הדרך הנכונה, היעילה והאפקטיבית ביותר למלא מטרות אלה בפרט ואת מטרות השידור הציבורי בכלל, היא באמצעות מינוי של אנשי מקצוע מהשורה הראשונה, הן לשדרת הניהול והן למועצה".
וראה זה פלא, בהמשך לגבי הטלוויזיה בערבית כתוב ש"הערוץ יהיה בית להכשרת אנשי תוכן ערביים שישתלבו בשידוריו". ולאחר מכן: "כחלק חשוב בבניית זהותו של הערוץ, ממליצה הוועדה על הברור מאליו: מנהל הערוץ יהיה ערבי". איפה נעלמו מכם שני חוקים מאד יסודיים בהווי של המדינה הדמוקרטית?

מזעזע מה שאני שומע.

חוק יסוד חופש העיסוק משנת 1992, חוק שוויון הזדמנויות התשמ"ח, איפה זה נעלם מכם? האם מישהו יודע כאן בחדר כמה עובדים בני מיעוטים - - -

בושה וכלימה. זה מקצועי?

רגע, רגע, בטלוויזיה בערבית, המקום היחידי במדינת ישראל, כמה אחוז בני מיעוטים שעובדים? מישהו כן יודע? 58% רבותי, ואני מאד גאה על כך שאני עובד במקום הזה. 58%. למה לתקוע טריז?

אז אתה אומר פה שמונעים מלהיבחר כביכול. הבנתי.

עוד דבר לגבי השידורים, נאמר כאן: "בשל התפקיד הכפול, העיתונאי וההסברתי, פועלים השידורים בערבית במתח מתמיד בין זהויות תקשורתיות שונות ואולי אף סותרות ובפועל נכשלים במילוי שני התפקידים". מי דיבר על הסברה? אולי בשנות ה-70, ה-80. היום אין הסברה. אני לא יודע מר לנדס, מתי ראית מהדורה בערבית. יש לנו מהדורה מקצועית. אמנם היא ענייה מבחינת אמצעים טלוויזיוניים, ויזואליים, ענייה מבחינת תקציבים, אבל היא מהדורה שכל אחד יתגאה בה. יש לנו תכניות אקטואליה יומיות, שכל האורחים שלהם, גם המנחים וגם האורחים הם מהמגזר הערבי. למה לא ראית את זה?

כמה הן עולות?

תודה.

משפט אחרון.

בבקשה אדוני, הוא חייב לצאת. הבטחתי לו שייצא.

משפט אחרון. בתחילת הדו"ח שלך אתה אומר משהו מאד מרגש, וסליחה שאני אומר את זה בציניות: "תפילתו של שליח ציבור בימים נוראים הדהדה בחדר הישיבות: הנני העני ממעש, נרעש ונפחד מפחד יושב תהילות ישראל. אין זו גוזמה ואין זו התנעות. עשינו עבודתנו בחרדת קודש וחשנו שליחי ציבור". מהותו של שליח ציבור זה ואהבת לרעך כמוך. אל תעשה לי מה שאתה לא רוצה שיעשו לך.

תודה רבה.

בבקשה אדוני.

לפני שהוא יענה, אני מבקש לדבר, ביקשתי רשות דיבור.

תראה אדוני יושב הראש, לפנינו מונח דו"ח של המבקר ולמעשה כאן באמת מצביעים על הכשל הניהולי וגם על הכשל התוכני, על אי העמידה בתנאים לגבי הפקות מקוריות וכל מה שקשור בכך. אני כחבר הוועדה לביקורת המדינה, אם אני חושב שהמענה הוא ההצעה של ועדת לנדס, הייתי מציע קודם כל לקבל אותה, ללמוד אותה ולראות אם יש בה מענה לתלונות או להצעות או לביקורת של מבקר המדינה.

אנחנו קיבלנו פה את הדו"ח, קראנו אותו בעיון, מוכנים לדיון בנקודה הזאת, אבל אני לא מכיר היטב את ההצעות שלו, כדי לראות באיזו מידה הן עונות לכשלים שמצביע עליהם מבקר המדינה.

בהקשר הזה, אם כבר הדיון פתוח, אני רוצה לומר כמה דברים. אלף, בוודאי שליבי עם העובדים, עם כל אלה שצריכים לסבול וצריכים במסגרת ההתייעלות וכל מה שקשור בכך, לשלם מחיר של ניהול כושל במשך הזמן, מצד אחד; ומצד שני, כשאני שומע את חברנו מיכאל דנה אומר אני מנהל יחידה צנועה, יכול להיות שמישהו יגיד שמרנית, שלא כל כך מתאימה לשנת 2014, אבל מאד מאד יעילה ועושה את מלאכתה נאמנה, ואיננה מכבידה על המסגרת התקציבית ומתנהלת בצורה יעילה. זו דוגמא שהיא גם מצביעה עם מה שקרה לנו.

לנסות לספר את הסיפור, ואת זה אני אומר לחבר הכנסת נחמן שי, היום יש התנגדות בתודעה הציבורית לשלם את האגרה נאמר לשידור שהוא איננו היום - - -

תגיד, הציבור יודע שהוא משלם אגרת רדיו? הוא לא יודע, כי מטעים אותו. לא כותבים את זה בתוך רישיון הרכב. אתה יודע כמה אתה משלם אגרת רדיו? אתה לא יודע. אתה יודע שהעלו את זה בשנה האחרונה ב-5%? אתה לא יודע. מתכננים להעלות את זה הלאה, כי זה מובלע בפנים.

טוב, כי זה מובלע בפנים, נכון.

נכון, זה הכל. זה כל הטריק.

אבל היום לבוא ולהגיד, ויכול להיות שבעוד - - -

זעקת הרדיו. יש הרבה זעקות והרבה עוולות על עליית מחירים במדינה הזאת, כל יום.

שנייה, אני רוצה להגיד עוד שתי נקודות ובזה אני מסיים. יכול להיות שהעניין של האגרה היום, בגלל שהוא איננו מקובל בציבור ויוצר איזה שהוא אנטגוניזם כלפי השידור הציבורי מול השידור המסחרי שהוא זול והוא זמין והוא בחינם, ואם אני רוצה לקדם שידור ציבורי ואני רוצה למשוך את הציבור, שהוא כרגע מרגיש עול, אז בוודאי יכול להיות שאנחנו צריכים לעשות לפחות איזו שהיא הפסקה של כמה שנים. ייתכן מאד שצריך לחזור אל האגרה כדי לנתק את התלות של השידור הציבורי מהמימון הממשלתי. זה אפשר. אבל כרגע, לפחות טקטית, אני יכול להבין לקדם את הרעיון.

אני לא נאיבי לבוא ולהגיד רבותי איזו מסגרת תיתן לנו באמת שידור ציבורי מייצג? הרי מדובר בגופים פוליטיים, ונו, ואז מה? ואז מה? אני לא יכול לעשות בקרה? אם השר מציע חברי דירקטוריון מקצועיים, נכון שהם בעלי השפעה פוליטית ויש לו רקע. ומה, משרד החינוך, שר החינוך לא קובע אג'נדה פוליטית שלו? ושר אחר לא קובע אג'נדה?

אבל אנחנו בכל זאת מנסים להתנהל, ויש פער גדול בין מה שנוצר כאן בשידור ציבורי, שלצערי לא מילא את ייעודו, וכשאני קורא וכואב, ואני מדבר כרגע על התכנים, ואני כיושב ראש השדולה לשפה העברית, יחד עם חברתי, בוודאי אני רואה את כמות ההפקות המקוריות שירדה בזמן שהתקציב שלמעשה היה קובע שהיא צריכה להוציא לא פחות מ-36% מהכנסותיה ומדברים על אחוזים בודדים, אז אני יודע איפה המוקד.

אוקיי, בסדר, תן לו להשיב, חבר הכנסת אוחיון.

לכן אני חוזר על ההצעה: אם באמת רוצים שהוועדה לביקורת המדינה תתייחס, הייתי מציע לקיים דיון לאחר שאנחנו נקרא את ההצעות של ועדת לנדס, מול הביקורת שניתנה לנו כאן על ידי המבקר, ונוכל לבחון. אם הדברים שלו יידונו במסגרת ועדה אחרת, זה משהו אחר.

תודה.

מר לנדס, תענה גם לדברים האלה.

אני חייב להעיר שתי הערות כי אני חייב ללכת.

כן, כן, בבקשה אדוני.

ראשית, המספר 2,000 עובדים הוא מספר יפה ועגול, רק אף אחד לא יודע אם יש 2,000 עובדים ברשות השידור. למעשה אף אחד לא יודע כמה עובדים יש ברשות השידור, כולל המנכ"ל ויושב הראש, לא יודעים.

יש 1,800.

זאת אומרת יש טענה שיש 1,650 ויש טענה, המנכ"ל אומר בין 1,900 ל-2,000. יושב הראש אומר 1,700. משרד האוצר שמפקח אומר 1,730. רשות שידור ציבורית עם מיליארד שקלים לשנה, אף אחד לא יודע כמה עובדים יש. לכן אתם יכולים להגיד עד מחר 2,000 עובדים. לא ברור שיש 2,000 עובדים בכלל.

עניין האגרה.

מי אמור לדעת?

זה לא שאלה עכשיו.

מנהלי הארגון חייבים לדעת כמה עובדים יש להם.

מנכ"ל צריך לדעת.

כולל סמנכ"ל הכספים לא יודע כמה עובדים יש לו. והסיבה שהוא אומר לפרוטוקול - ואגב הפרוטוקולים הם פתוחים לציבור ויכולים לקבל אותם על פי חופש המידע - הוא אומר סיבה שהוא לא יודע כמה עובדים, סמנכ"ל הכספים שמוציא משכורות, זה כי סמנכ"ל כוח האדם מדווח לו דיווחים שקריים, והוא אומר את לפרוטוקול.

אז אם זה הגוף הציבורי במיליארד שקלים לשנה שאתם מעוניינים בו – אהלן וסהלן. אני חשוב שלמדינת ישראל ראוי שיהיה גוף ציבור ציבורי אחר, שידור ציבורי אחר.

לעניין האגרה.

עכשיו הוא עונה. סליחה, אין פולומוס פה. בבקשה.

המטרה של האגרה במהות שלה, לפי ארגון השידור האירופאי, שעל סמך אותם פרמטרים נולד השידור הציבורי בישראל, הייתה לייצר ניתוק בין השידור הציבורי לבין המערכת הפוליטית, אוקיי? כשיש מקור הכנסה - - -

מאיפה יהיה לפי ההצעה שלכם?

שנייה, אני אסביר - - -

כי רק שר האוצר יכול - - -

בבקשה אדוני, בבקשה. הבעיה היא שהמטרה היסודית של האגרה לא מתקיימת, כי מדי שנה עובדי רשות השידור מגיעים לוועדת הכלכלה ומתחננים בפני חברי הכנסת שישנו את המתווה של צמצום האגרה, ולכן המהות של האגרה, שהיא צריכה להפריד בין הפוליטיקאים לבין השידור הציבורי – לא מתקיימת. אחד.

שניים, הקריטריון לפיו קובעים את האגרה, מקלטי טלוויזיה, שייך לדור שלא היו בו טאבלטים ומחשבים ניידים, שקולטים שידורים, ולכן העיקרון של מקלט טלוויזיה הוא לא רלבנטי.

נושא נוסף, גוף שצריך לתת שירות לציבור לא יכול להתעסק בגבייה אגרסיבית, שמכרסמת את האמון של הציבור בגוף הזה. לכן, בלי קשר לפופוליטיקה ולסיבות כאלה ואחרות, האגרה הזאת אין לה מקום וצריך למצוא מקור תקציבי אחר.

ואם תקראו את דו"ח הוועדה, הוועדה מתייחסת גם לסכנה שהכסף יבוא מתקציב המדינה והוועדה קובעת חד משמעית שהיא לא ממליצה שזה יבוא מזה יבוא מבסיס תקציב המדינה, אלא קובעת ארבעה פרמטרים. על סמך הפרמטרים האלה אנחנו ממליצים שיבוא הכסף הציבורי.

ואני אגיד רק בקצרה, כי אני באמת חייב ללכת, שהפרמטרים האלה הם מוליכים למצב שהתוספת שחסרה, בסביבות כ-200 מיליון שקל שהולך ויורד אגב, לא יבואו מהוצאות המדינה, שאז אכן יש שליטה של שר כזה או אחר, אלא מהכנסות המדינה, וזה מהלך אוטומטי, גבייה אוטומטית, שאין לה שום יד ורגל להחלטות פוליטיות.

תודה רבה.

לגבי הערוץ הערבי.

לגבי הערוץ הערבי, שמי ג'לאל ספאדי, אני חבר ועדת לנדס, אני מייצג את החברה הערבית. חברים, קודם כל אני מכבד אותך ומכבד את כל העובדים של רשות השידור ואנחנו מזדהים אתכם מבחינה אנושית, הומניסטית.

חברים, 21% ערביי ישראל הם מיעוט. כל המיעוטים בעולם יש להם כלי תקשורת דובר את השפה שלהם, 24 שעות ביום. הגיע הזמן, העידן הזה של שנות ה-50, איך שהיה בתקופה הזאת של הממשל הצבאי, זה נגמר. היום יש צרכים של החברה הערבית. לחברה הערבית אין כלי תקשורת שייצג אותה. החברה ערבית חשופה ללוויינים מחו"ל, ואתה יודע איזה לוויינים ואיזה טלוויזיה יש בסלון. הגיע הזמן שהחברה הערבית תיתן אמון בכלי התקשורת הערבי. היום לצערי לחברה הערבית אין אמון בטלוויזיה הערבית. אין לה אמון. אין לה אמון. למה? מכל מיני סיבות.

אחד הדברים שיכול לחזק אמון זה שערבים ינהלו אותו תחת פיקוח של הדירקטוריון החדש; שאנשי מקצוע ערבים יתמכו בהם, יחזקו אותם, יקימו - - -

אבל זה מנוגד לחוק.

רגע, רגע. שיעודדו - - -

למה אני לא יכול להיות מנהל? למה אני כילד מדינה ערבית לא יכול להיות מנהל, לדוגמא?

אדוני, אנחנו במדינה דמוקרטית, מדינת ישראל. אל תשווה את מדינת ישראל למדינה ערבית, סליחה.

תשלח את זה למכרז. מאיפה אתה ממציא את זה.

סליחה, מה שמך?

מיכאל דנה.

מיכאל, אל תשווה את מדינת ישראל הדמוקרטית עם מדינות ערב. אני מבקש. אנחנו במדינה דמוקרטית, מגיע לחברה הערבית כלי תקשורת ציבורי, שידור ציבורי ערבי לשתי מטרות: אחת, לחבר את הערבים למדינה ולסוגיות המרכזיות של המדינה; שתיים, לתת ביטוי לצרכים הייחודיים של החברה הערבית, כי האלטרנטיבה היא לוויינים של לבנון ושל חמאס ושל זה ושל זה.

צריך לתת ביטוי לערביי ישראל. תודה רבה.

אוקיי, תודה, תודה. תודה רבה. אני רואה שכל מי שרצה לדבר - - -

סליחה, אני ביקשתי רשות דיבור.

בוודאי, אני אתן לך גם.

כן אדוני. שב, שב, אתה לא צריך לעמוד פה. פה זה לא רשות השידור. פה יושבים.

אני מהמשמר החברתי.

כן, המשמר החברתי, אז מה יש שם בחברה?

שמי אלי גרוס. אני אומר שהבעיה המרכזית של רשות השידור זה הניהול. הניהול הכושל שלהם הוא שהביא אותם למה שאנחנו רואים, ובעבר רשות השידור נוהלה בצורה מאד טובה ומאד יפה, וחבל שהמנהלים ממשיכים לנהל. שום ועדה לא תפתור אם לא יהיה מינוי - - -

זה שטויות והבלים. אתה לא עובד רשות השידור, אתה לא יודע מה הולך בפנים. יש פה פשוט דה-לגיטימציה שעושים להנהלה בצורה פושעת.

אדוני, אתה כבר דיברת, תן לגברת. בבקשה מי גברתי?

מה ההנהלה? ההנהלה. אם הייתה הנהלה אחרת, היו - - -

אדוני, תלך לוועדת כספים, מחכים לכם שם.

שמי חני לוז, אני הייתי עיתונאית, במשך כ-15 שנה ליוויתי את רשות השידור. יש לי עכשיו מרכז שנקרא מרכז תדמית – לתגבור הדמוקרטיה במדיה הישראלית. אני עוסקת במעקב תקשורת, שומעת את הציבור, מה שיש לו להגיד על השידורים בכלל ועל השידור הציבורי בפרט.

מאד הופתעתי לשמוע את חבר הכנסת נסים זאב בתחילת דבריו, מאד הופתעתי, בגלל שרשות השידור במשך כל השנים, וזה לא דבר חדש שבאים להרוג את רשות השידור. יש לנו דו"ח אחרי דו"ח. יש את דו"ח צוקרמן, דו"ח לבני, ורדי, פלד, אפשר לספור אותם. אני 15 שנה מלווה את רשות השידור בישיבות שלה, כל פעם רפורמה חדשה, שר חדש, חברי כנסת חדשים, רפורמה חדשה, יושב ראש חדש. מאד מאד רציניים.

משה גביש, יושב הראש הקודם, הוא איש כלכלה מאד מאד רציני. הוא לא הצליח להבריא את רשות השידור. נחמן שי שישב פה היה גם כן יושב ראש רשות השידור, איש מאד מאד רציני, הוא לא הצליח להבריא את רשות השידור. גם לא אמיר גילת?

אז מה עכשיו? את מכניסה עוד פעם לדיכאון? אז גם זה ימשיך?

הגיע עכשיו שר אמיץ שבא ואמר את מה שעם כל הכבוד כתבתי כבר לפני 17 שנה, 15 שנה, הדו"ח שלי לפני 6 שנים. רשות השידור היא מקום חולה, אי אפשר להבריא אותו. צריך שידור ציבורי, הציבור ראוי לשידור ראוי, וצריך לפתוח גוף חדש שייתן מענה.

הוא צריך לתת מענה לא רק לדוברי השפה הערבית ודוברי השפה העברית. יש פה ציבור של כ-20-25% במדינה שנקרא הציבור הדתי, על כל מגזריו השונים, הוא לא מקבל מענה מהשידור הציבורי.

אה, עכשיו יתנו. בתכנית החדשה ייתנו.

רשת מורשת היא מענה דל מאד לציבור הדתי הזה שקיים כל השנים - - -

אז עכשיו יתנו, כן?

אתה תדאג שיתנו, כן.

במסגרת החדשה יתנו, נכון?

אבל למה להמשיך את השידור הזה, שהוא במשך כל השנים ראה שהוא - - -

ערוץ 2 יעסוק בתכנים.

והדף את הדתיים. תקים אתה עכשיו גוף שידור חדש שינוהל, ומה שאמרה חברת הכנסת קלדרון זה רעיון שנכון להקשיב לו, שיהיו עמותות שיתנו שידורים. אני לא כלכלנית, אני רק מדברת על התוכן ועל ההשפעה של התוכן ועל ייצוג של מגזרים.

אני רק רוצה להגיד לך שלפני חודש אני הרמתי טלפון לשידור הציבורי, כי הופניתי לשם לעבודה למחלקה באנגלית, אני אמריקאית. ומה הייתה התשובה? את עבדת בהצופה? את עבדת בערוץ 7? את דתייה, נכון? אנחנו לא יכולים להעסיק דתיים, כי זה עבודה בשבת. זה השידור. זה רשות השידור.

אני בעד להקים רשות שידור שתיתן מענה גם לציבור הדתי, שהוא ציבור גדול, שיהיה גם ערוץ שייצג אותו במסגרת - - -

אז עכשיו את תקבלי את המענה, במסגרת החדשה? את חיה באשליה.

ובמסגרת של משהו חדש אתה יכול כן להקים משהו בריא. במסגרת של גוף חולה בסרטן, חולה ש - - -

אם לא היה שם, בטח ובטח לא יהיה כאן אתה אומר. תודה, תודה רבה.

את רואה ערוץ 2? את רואה את התכנים שלהם?

כן.

לאיזו מדינה יהודית זה מתאים, או לאיזה ערכים יהודים זה מתאים?

אז תקים משהו אחר. אתה שמעת את רשת ב'?

אנחנו מתחת לתהום כבר מזמן.

אתה שומע את רשת ב'? מה הוא מייצג בעיניך? את מי הוא מייצג? את איזה מיעוט הוא מייצג? עשו פעם סקר שביעות רצון של הציבור מה הציבור רוצה? האם הוא שבע רצון או מה הוא רוצה לשמוע? אני רוצה לשמוע מה יש לציבור לומר. אני שומעת את הציבור.

ואת מאמינה שעכשיו ימלאו את רצונם של הציבור?

אני יודעת שבמשך 20 שנה או 15 שאני עוקבת, לא קיבלנו מענה.

עכשיו כן?

אז בוא תקים משהו חדש, ששם תוכל לדרוש - - -

אז תקימי משהו. אז זה החדש? זה החדש שלנו? אבוי לנו.

תקים משהו חדש. תדאג אתה ש - - -

הרב אמנון, אני יכול להציע. הרבה אנשים טוענים שהמוסד לביטוח לאומי, שחי על הכספים שלנו, מנוהל כמו שהוא מנוהל והרבה אנשים מקופחים. צריך לסגור את הביטוח הלאומי ולפתוח אותו מחדש.

יופי, רעיון טוב.

ובאותה צורה גם כן את האגרה שיש על הרכב, גם כן את כל התשתיות, אז צריך לסגור ולפתוח. מספיק עם כל ה - - -

תודה, שמענו את כל הרעיונות.

אם אתה מסכם דיון, אני רק רוצה - - -

סיכמתי כבר. מה אתה רוצה?

לבוא ולהרוג את הרשות זה לא נכון לעשות.

יש למעלה קפיטריה שאפשר לשבת שם ולהתווכח.

כן, בבקשה.

אדוני יושב הראש, קודם כל אני באמת מודה לך על כל הדיון הזה, דיון באמת מעמיק, רציני.

אני חייב כבר ללכת, יש לי עוד כמה דברים עם המבקר.

אני רוצה לומר, הנושא שכאילו נותנים סוכרייה עם רעל, בעצם אומרים אנחנו פותרים אתכם מהאגרה ואנחנו מחסלים את המערכת, זה מה שקורה היום. אומרים לכם תשמעו, אנחנו פותרים אתכם מהאגרות, מהדבר הנורא הזה.
אדוני יושב הראש, כפי שאמרתי בתחילת דברי, הממשלה הזאת כל יום מכבידה במיסים חדשים. חדשים לבקרים אנחנו שומעים את הגזירות הכלכליות על הציבור, ופתאום, ציפור נפשה של הממשלה הזאת זו אותה אגרה מסכנה ועלובה.

אני רוצה לומר דבר נוסף ששמעתי בביקורת, כאילו אין מצב שגוף יכול לנהל את הנושא הכספי. אני רוצה לשאול, כשלי יש מפעל, אני מנהל גם את המפעל וגם את נושא העובדים. בכל מפעל הכי פשוט, חנות מכולת אפילו, שיש לי עובדים. אני קובע את התכולה שאני רוצה למכור בחנות שלי ואני גם משלם לעובדים את שכרם. מה, פתאום רשות השידור לא יכול לנהל את נושא העובדים? כל בית ספר - - -

מי אמר שהוא לא יכול לנהל?

ככה אני שמעתי.

אבל זו המציאות.

צריכה המדינה לקחת את המונופול. אדוני, מי זאת המדינה? באים ואומרים שרוצים לנתק את הפוליטיקאים מהרשות אבל לתת את זה רק לפוליטיקאי מסוים, שהוא יהיה הבעלים, שזה שר האוצר.

תודה.

אדוני, אני אמרתי את כל הנקודות בתחילת דברי, אני לא חוזר עליהן, המבקר שמע את כל הנקודות, רשמתי אותן אחת אחת והקראתי אותן אחת אחת. כל הנושא הזה צריך בדיקה מעמיקה, האם יש פה ניגוד אינטרסים או לא, באיזו רמה ואם זה לא גובל בשחיתות.

כן, מי אדוני?

אני יושב ראש ועדת ביקורת של רשות השידור.

רציתי לתת לכם לדבר, אמרתם שאין לכם מה להגיד, אז אם יש לך מה להגיד, תגיד.

רק דבר אחד. שמי יוסי דרמר.

יש לך מה לבדוק שם בכלל?

יש הרבה מה לבדוק, כמו שבכל גוף יש מה לבדוק.

ומה? מישהו מתקן מה שאתה מגלה?

מתקנים ועובדים. יש עוד הרבה מה לתקן, אבל לא על זה רציתי לדבר.

כמה עובדים יש ברשות השידור, אתה יודע?

אני כיושב ראש ועדת ביקורת וודאי לא יודע.

איך, לא עשית ביקורת על זה? כמה יש בפועל, כמה מחתימים כרטיס, כמה לא מחתימים כרטיס, אתה לא בודק?

הרב אמנון, זה לא בדיוק ככה. מה רצית להגיד?

אני רוצה להגיד דבר אחד ואני רוצה שזה ייצא מהוועדה הזאת. מאז שיצא דו"ח ועדת לנדס ודיבר על ביטול האגרה, האזרחים החליטו שהאגרה בוטלה. אנחנו רואים את זה בגבייה בפועל, אנחנו מנסים היום לגבות אגרה, מרימים טלפונים נימוסיים, אני עדיין לא מדבר על הביקורת שיש לגבי גבייה יותר - - -

מה אני אעשה אם יש שרים פופוליסטיים, מה אני אעשה?

לא, אני רוצה שייצא דבר אחד מפה - - -

לא, ששר האוצר יגיד. מי שאמר, שר התקשורת שאמר שאין אגרה, שהוא ייצא עכשיו בהכרזה. אנחנו לא נהיה מנקי הרחובות של אותם השרים. מי שקיבל פופוליזם - - -

אני מבקש מיושב ראש הוועדה - - -

לא, לא, שום דבר. מבחינתי תמשיכו את מה שהבנתם. מי שדיבר בתקשורת ואמר שלא תהיה אגרה, שהוא ייצא לתקשורת. ואם לא, שיידע לתקצב את זה מהתקציב. ששר האוצר יביא כסף מהבית, או שר התקשורת. מי שדיבר, הוא יתקן לא אנחנו נתקן. אנחנו נהיה הרעים לציבור? חס וחלילה.

הרב אמנון, יש הערה מאד חשובה שאנשים לא מבינים בנושא כמות העובדים ברשות השידור.

שנייה אחת. אל תהיה פה זה, הוא דיבר עובדה, זה מה שקיים.

אבל דבר מאד חשוב - - -

לא, לא, אדוני, זה לא קשור אליך. יש אנשים שם שבכלל לא יודעים על קיומם והם מקבלים משכורת, לזה הוא התכוון, אז לכן תעזוב את זה.

אני אגיד לך משהו, נקודה מאד חשובה.

אני חייב לסכם, מספיק.

רק הערה קטנה בנושא רשות השידור בערבית. אני רוצה לומר לך, אני מסתובב בעולם ואני אומר לך, אנשים אומרים מדוע מדינת ישראל בשידורים שלה בערבית, לא מביאה את הלאומיות של המדינה עצמה. זאת אומרת אנחנו שומעים גורמים עוינים יותר - - -

לא ברשות ממלכתית, זה בלוויינים הוא התכוון. בלוויינים החיצוניים שמגיעים, זו עוינות.

אני אומר לך כהערה ואולי המבקר, בהמלצותיו, יביא את הדברים. אני חושב שצריך להיות רשות שידור בערבית שתייצג את מדינת ישראל כפי שהיא. אנחנו נראים, מערכת ההסברה שלנו לקויה בעולם כולו וזה חשוב.

בלי שום קשר לזה.

אז אם אתה תיתן את זה עכשיו לאיזה ערבי, עם כל הכבוד, אז אנחנו נראה את מוחמד ברכה ואחמד טיבי בשידור הזה. את הדעות שלהם - - -

אבל הוא חבר כנס.ת

בסדר, אבל אנחנו נראה את זה ברמה המקצועית, זה מה שרוצים. רוצים לעשות שידור בערבית – תעשו שתי תחנות: אחת לעולם כולו ואחת לתוך ערביי ארץ ישראל, אין לי בעיה, שיקבלו את התכנים שלהם.

טוב, שמעתי, בסדר, תודה.

שתהיה להם יחידה נפרדת.

תודה, תודה.

כמו שיש קול ברמה ויש ערוץ 7.

מה שאני מציע לחבר הכנסת נסים זאב, החוק יבוא לדיונים בוועדת הכלכלה, ולכן אני מבקש ממך - - -

אבל הנוכחות של הוועדה היא מאד חשובה.

שנייה, אז אני אומר קודם כל מה יהיה בתוכן של החוק, מה יהיה בסוף בחוק זה נקבע בכנסת ישראל, בוועדת הכלכלה. החוק צריך להגיע לוועדת הכלכלה, חבר שלנו שם, חבר הכנסת אריאל אטיאס. כל מה שדיברו כאן לגבי תוכן, זה המקום להשפיע בו. אם לא נגיד שם איך ימולא התוכן, איך יהיו הדברים, זה ילך כמו שאמרת, איפה שילך.

לכן הנוכחות שלך פה הייתה חשובה, אבל שם הרבה יותר חשובה, כי בסעיפים שצריכים לתת מענה לגבי תוכן, לגבי העובדים, לגבי הערוץ הערבי – מי ייבחר מי לא ייבחר – כל הדברים האלה יעלו שם. לכן אני אומר שההשתתפות שלך שם היא חובה.

הדיון היה חשוב, אנחנו נלמד את דו"ח ועדת לנדס, אנחנו נראה אם יש תיקון ליקויים שהצביע עליו מבקר המדינה לגבי כל הדו"חות אחורה, כי אני הבנתי מהשר שזה הולך לתקן גם את הליקויים של דו"חות של מבקר המדינה, ואם יש נדבכים נוספים, הייתי רוצה שגם המחלקה שלכם תבחן את הסוגיה. תאירו את עינינו כחברי כנסת, על מנת שאם יש עדיין ליקויים שאנחנו יכולים לתקן תוך כדי החקיקה החדשה, בוודאי שאנחנו נשמח לעשות את זה.

אם יש עדיין סעיפים פתוחים שלא טיפלנו או שוועדת לנדס לא שמה לב אליהם, כדי שאנחנו נעביר את זה לחברים שלנו בוועדת הכלכלה, שנטמיע אותם בתוך החקיקה החדשה, שגם אם יש לכם דו"חות שאתם עומדים על המדוכה, שזה אמור להתפרסם במאי, אז גם שם לא צריך לחכות שיתפרסם עד אז. אם יש לכם דברים חשובים ואתם רואים שוועדת לנדס לא לקחה אותם בחשבון, כמובן נטמיע את זה שם, כי אני לא יודע את הרלבנטיות של הדו"חות אלה, במידה ויקום גוף חדש כבר. לכן עדיף שהכל הדו"חות האלה יוטעמו כבר בתוכם. זה מאד חשוב לנו לטפל בדברים האלה.
אנחנו כמובן נעקוב גם כוועדה אחרי הדברים האלה. ייתכן שנעשה דיון המשך גם על דו"ח ועדת לנדס. גם אם נראה שהעובדים לא טופלו, אם חס וחלילה נזרקו או אם חס וחלילה היה פה מצב לא סביר לגבי העובדים, אנחנו נמשיך לעקוב ונקיים דיונים כאן, נשמע אותם. אם כבר רוצים לעשות משהו טוב, שיהיה טוב, מוגמר ועל הצד הטוב ביותר.

תודה רבה. הישיבה הזו נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:45.>