PAGE
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
29/01/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 168>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, כ"ח בשבט התשע"ד (29 בינואר 2014), שעה 9:20

<הצעת חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר
מיקי רוזנטל

יצחק וקנין
זבולון קלפה

>
אביגיל סון-פלדמן - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אפרת אביאני - סגנית בכירה ליועמ"ש, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

דפנה טיש - עו"ד - לשכה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

פנינה אורן - מנהלת מחלקת מספוא, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אוריה ברזל - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

פרץ שורק - חבר הנהלה, התאחדות מגדלי הבקר

רחל בורושק - כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

נעה ברודצקי לוי

וילמה מאור

מוריה אביגד
<הצעת חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, התשע"ב-2012>

בוקר טוב, יום רביעי בשבוע, כ"ח בשבט, 29 בינואר 2014 ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא: הצעת חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, התשע"ב-2012. למרות שאמרנו שאנחנו רק באים ומצביעים יש כמה דברים קטנים שהיועצת במשפטית אמרה שהיא רוצה להעלות ולאחר תיאום עם משרד החקלאות הם מוכנים להתפשר קצת.

כמה הבהרות רק: קודם כל עניין צו המספוא, אנחנו הקראנו אתמול שצו המספוא יבוטל אז הוא יבוטל בהמשך. אנחנו לא יכולים בחקיקה ראשית לבטל אותו בתוך הנוסח אבל הוא יבוטל בהמשך על ידי משרד החקלאות. דבר נוסף הוא לגבי עניין המשקיפים, אותו ארגון צרכנים שדיברנו עליו. לאחר חשיבה נוספת, אנחנו מדברים על הוועדה המייעצת, סעיף 31, ב(א)(5) יהיה נציג של ארגון יצרנים ומשווקים של מזון לבעלי חיים המשמשים לייצור מזון, כמו שדיברנו, אבל לגבי הנציג של ארגון צרכנים זה יהיה: ארגון צרכנים או ארגון אחר הפועל לקידום בריאות הציבור.
נקודה נוספת היא לעניין הגדרת ייצור. דיברנו על זה בפרוטוקול של דיון קודם אבל זה עדיין לא הוצבע, אז אם יוצבע כל החוק ביחד - - -

כל החוק ביחד, כבר אנחנו נצביע על זה.

אוקיי, אז אנחנו דיברנו שם על כך שאנחנו נעשה למעט עניין של ייצור מזון לבעלי חיים שאינם משמשים לייצור מזון ושלא על דרך עיסוק.

זאת אומרת, גופים ופודלים זה בסדר.

לעניין ייצור מזון, יש דברים שחלים לגבי הזנה.

יש לי בעיה עם הגופים שלי, יש לי הרבה גופים.

מה, אבל אתה מפלה בין דגים לדגים? אני לא מבין, אדוני היושב-ראש.

אני מגדל גופים, אני נוגע בגופים. אני תמיד הולך לפשוטים, אני עוזר לאלה - - -

כל הכרישים.

יש לי הרבה מאוד אקווריומים מלאים גופים, גופים פשוטים, אני מטפל בהם במסירות.

אבל יש גופי אמריקאי עם זנב כזה.

יום אחד הבן שלי ביקש כמה גופים והלכנו להצגה, לקחתי אותם בשקית, באתי להצגה, הסדרן אומר לי: מה זה? אני אומר לו: דגים. הוא אומר: מה? אני אומר לך: למה ציפורים אתה יכול להוציא בטיול לסין, אני מוציא פעם בשבוע את הדגים שלי לטיול. יראו הצגה, מה קרה? קולטורה.

אז הוא רצה כרטיסים בשבילם?

הבן שלי הגיע כי קבעתי אתו בכניסה, לקח את הדגים, ההוא נשם. זה גופים שכמעט והלכו להצגה.

גם לגבי הגופים וגם לגבי בעלי חיים בכלל, יש דברים לגבי הזנה שכן חלים גם על בעלי חיים שלא משמשים לייצור מזון. אבל לגבי עניין הייצור רצינו להבהיר שזה לא יחול לעניין של הזנה של בעלי חיים שלא משמשים לייצור מזון ולא על דרך עיסוק של אותו אדם, ואני מבקשת אם הוועדה תוכל להסמיך אותנו כאן לנסח את הנושא של הייצור.

כן, הוועדה תסמיך אתכם, תנסחו את העניין הזה.

נקודה אחרונה היא לעניין ניתוח סיכונים, סעיף 35. אני רק רוצה להבהיר שזה לא פוגע כמובן בכללים הרגילים של הסבירות שחלים כמובן על כל רשות מינהלית, זה לא בא לשנות.

והסעיף המדובר.

סעיף 35?

לא, הסעיף הגדול, 7(ב), בואי תתני לנו סקירה נוספת.

אתה מדבר על ההסתייגות?

לא על ההסתייגות, אני מדבר על הסעיף הגדול, "ביודעין".

7.(ב) מדבר גם על ייצור מזון לבעלי חיים וגם על איסור. אני אקריא אותו קודם כל:

7. (ב) " לא ייצר אדם מזון לבעלי חיים, לא ישווקו ולא יעשה בו שימוש להזנת בעלי חיים, אם הוא הכיל חומר מזיק בשיעור העולה על השיעור המרבי המותר."
כמו שאמרנו גם בדיונים הקודמים, כשלא מציינים יסוד נפשי היסוד הנפשי הוא יסוד נפשי של מחשבה פלילית שדורש בעצם מודעות לנסיבות שיוצרות את העבירה. ולכן, בגלל הכללים הרגילים של דיני העונשין, לא נכון להכניס בו את המילה "ביודעין".

ממה שאני בדקתי, אני הלכתי ושאלתי גם עורכי דין, אמרו לי: לפני 15 שנה עגנו את - - -

תיקון 39 לחוק העונשין.

אז תתני הרצאה מה היה לפני 15 שנה שעגנו.

בעבר כן לפעמים היו משתמשים במילים "ביודעין", "במזיד", כל מיני מונחים כאלו. בתיקון 39 לחוק העונשין הובהר שכל מקום שכתוב "ביודעין" זה בעצם עבירות של מחשבה פלילית ולא משתמשים במונח הזה יותר.

ואם אנחנו מכניסים לחוק הזה את המילה "ביודעין" אנחנו יכולים לעשות נזק להרבה מאוד אחרים, להרבה מאוד אחרים שיגידו: אם פה הכניסו אז מה קרה במקומות אחרים?

נכון.

ועכשיו אדוני.

קודם כל, אני הצעתי פה שתי חלופות: חלופה אחת זו באמת ההסתייגות של "ביודעין", אבל האפשרות השנייה - הרי בסוף מרכז העניין זה אותו חקלאי שאמור לספק חלב או ביצים או כל מיני דברים. בנוסח, כמו שזה כתוב פה כרגע, רוב רובם של האנשים קונים ממפעלי מזון מאושרים על ידי המדינה, מוכרים, אז בואו נחריג אותם לצורך העניין. כל מי שקנה במקום מסודר, במידה והתעוררה בעיה, למה לבוא לאותו חקלאי מסכן שבסוף השרשרת? הוא הרי יצטרך להתמודד. הרי ברגע שתהיה בעיה יפנו אליו בתור חשוד, נאשם, נבדק, יתחילו פה הוצאות של משפטיזציה, תביא עורך דין, תגיב, לא תגיב.

יענה לך משרד החקלאות למרות שדנו ודשנו בזה אבל לא היית.

היינו בשליחות, כמו שאתה יודע.

לא, היו כבר איזה 6 ישיבות בעניין הזה.

אבל הנושא הועלה, חיים.

בטח שהועלה ורשם בפרוטוקול.

אפילו אתה הערת על כך.

כן, כן.

מי יממן להם את ההוצאות המשפטיות ואת כל מה שיהיה?

אבל לא הבנתי, אז מה ההצעה שלך? סליחה, תענו קודם, משרד החקלאות.

בוקר טוב. גם כשהחקלאי קונה ממקום מסודר עדיין יכולות להיות תקלות. אם זו תקלה שהחקלאי יודע עליה, כמו שאמרנו, נדרשת מודעות. אם הוא לא ידע הוא לא אחראי. זה הכללים הרגילים. אבל אם זו תקלה שקרתה והוא יודע עליה, אז למרות שהוא קנה ממקום מותר, עדיין יש לו אחריות ואסור שהוא יזין. זה כל מה שההוראה הזאת אומרת. היא אומרת לחקלאי: בסדר, יופי שקנית ממקום מותר, אבל גם אם קנית ממקום מותר ואתה יודע שיש תקלה במזון למרות שקנית במקום מוכר - - -

אתה אחראי אם אתה יודע.

תשים לב ואל תאכיל את בעלי החיים. יש לנו גם הצעה כדי להבהיר את זה אם צריך, היא לא מקובלת על משרד המשפטים אבל אם צריך באמת להוסיף איזו הבהרה בסעיף שמירת דינים אז אנחנו נעלה אותה.

אז כן, תבהירי. אנחנו רוצים שתבהירי.

למה? אם אין לכם חילוקי דעות מהותיים וזה מונע ספק וזה מניח את דעתו של חבר הכנסת קלפה.

כן, אז תבהירי.

אני שוב אבהיר, זה לא מקובל על משרד המשפטים, נקודת המוצא שכל החריגות האלה עושות בעיות משפטיות.

אנחנו לא עובדים אצל משרד המשפטים.

היא לא הבינה את זה.

אני צריכה לומר לפרוטוקול, זה מאוד מאוד חשוב, אנחנו ממשלה, אנחנו מדברים בקול אחד, זה מאוד חשוב. אז ככה: ההוראה הזאת שאומרת שהוא חייב להיות מודע, אחרת אין עבירה, היא מופיעה בסעיף 19 לחוק העונשין. חשוב לנו מאוד מאוד שיהיה ברור שהכלל הזה חל ובלי מודעות החקלאי לא אשם. אז אנחנו יכולים – יש לנו בסוף החוק סעיף שנקרא "שמירת דינים", יש שם כל מיני הוראות של כל מיני חוקים שאנחנו מציינים במפורש שאנחנו לא פוגעים בהם, שהחוק הזה לא בא לשנות.

איפה זה?

זה סעיף 38. יש פה כל מיני הוראות ואני חשבתי אולי באמת כדי להסיר את הספק הזה וכדי להרגיע גם נוסיף פה את חוק העונשין, ואז זה גם לפרוטוקול, גם לסעיף, ומי שירצה לדעת למה הוסיפו יוכל לקרוא בפרוטוקולים ולהבין שבעצם התכוונו להגיד שאי מודעות - - -

אז אתם תוסיפו את זה בסעיף 38?

אם הוועדה תאשר אני לא - - -

אני חייבת לציין שזה מאוד מאוד חריג לציין בסעיף שמירת דינים את חוק העונשין כי זה נורא ברור.

מאוד חריג אבל אנחנו דורשים את זה, בצורה חריגה.

אפשר לשאול שאלה?

לא, אנחנו לא בשלב הזה כבר.

אנחנו לא רוצים להעמיס על החקלאים הוצאות מיותרות.

הוא ייקח עורך דין, נכון שתהיה פרנסה לעוד כמה עורכי דין אבל אנחנו לא רוצים.

מה אכפת לכם אם זה עולה בקנה אחד עם האפשרויות?

משרד המשפטים, בבקשה.

אני רק רוצה לציין שאותו שיקול של השלכות הרוחב והשאלה למה לא אומרים את זה במקומות אחרים עולה גם לגבי שמירת דינים.

בסדר, מאה אחוז. אמרת וזה נרשם הפרוטוקול, יחד עם זה אנחנו רוצים שתבהירי את זה שם. אני מקווה שאתה מוריד את ההסתייגות שלך. אנחנו מצביעים על כל החוק, מי בעד כל החוק כפי שהוא? אתה מצביע?

אני מצביע במקום שולי.

אני במקום יעקב מרגי.

חבר הכנסת זבולון קלפה מצביע במקום חברת הכנסת דולי מועלם וחבר הכנסת יצחק וקנין מצביע במקום חבר הכנסת יעקב מרגי.
הצבעה
בעד – פה אחד
הצעת החוק נתקבלה.

וכל חברי הכנסת שנמצאים פה, והם ארבעה במספר, הצביעו על הצעת החוק כהכנה לקריאה השנייה והשלישית ואני מקווה שזה יעבור במליאה לשביעות רצון כולם. תודה רבה, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 09:35.>