PAGE
2
הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול
04/02/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 14>
מישיבת הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול
יום שלישי, ד' באדר א התשע"ד (04 בפברואר 2014), שעה 11:00

<חידושים בנושא שתיית אלכוהול במהלך ההיריון ובתקופת ההנקה ונגישות המידע>

חברי הוועדה: >
מוחמד ברכה – היו"ר

>
ד"ר פאולה רושקה - מנהלת המחלקה לטיפול בסמים והתמכרויות, משרד הבריאות

ד"ר ליזה רובין - מנהלת המחלקה לאם ולילד, משרד הבריאות

קרן גולדמן - מרכזת תחום אלכוהול, משרד הבריאות

איריס יוגב - המשרד לבטחון פנים והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

רקפת בן גיא - סגנית מנהלת השרות לטיפול בהתמכרויות, משרד הרווחה

קרן רוט-איטח - ממונה על מניעת שימוש בסמים ואלכוהול, משרד החינוך

עירית ליבנה - הממונה על חינוך לבריאות, משרד החינוך

ד"ר יהודה סנצקי - מומחה ברפואת ילדים נוירולוגית ילדים והתפתחות הילד, מרכז שניידר

פרופ' יונה אמיתי - יו"ר חיפ"א לשעבר, אוניברסיטת בר אילן

יעל צ'רניחובסקי - מרכז שניידר

בת שבע פנחסוב

ר.כ., חבר המתרגמים
<חידושים בנושא שתיית אלכוהול במהלך ההיריון ובתקופת ההנקה ונגישות המידע>

אנחנו נתחיל ברשותכם. שלום לכולם וצהריים טובים. הישיבה היום מתקיימת תחת הכותרת חידושים בנושא שתיית אלכוהול במהלך ההיריון ובתקופת ההנקה ונגישות המידע.

אנחנו מודעים לתופעות מאד מדאיגות שמשפיעות גם על האם וגם על הנולד, בכל מה שקשור לשתיית אלכוהול בזמן של היריון וגם בזמן ההנקה. יש נתונים ומחקרים חדשים שאנחנו נשמע עליהם היום, אבל תחילה אני רוצה לברך את התלמידים, כיתה י"ב מבית הספר גבעת גונן. אני לא יודע כמה זמן תישארו כאן, אבל אם מישהו ירצה להגיד משהו, אנחנו מתירים בדרך כלל בוועדה הזו, אם עולה לכם רעיון כלשהו. בדרך כלל אנחנו מפיקים הרבה תועלת מההערות של התלמידים.
אנחנו נתחיל עם איריס, שמייצגת את הרשות, אבל לפני זה, סליחה. היום אנחנו מתחילים את הפיילוט שקיים. אנחנו הפיילוט של מה שמתחיל בכנסת, בנושא של הגשת מים בישיבות. אתם הייתם לראות בקבוקי מים מינרלים, זה גם מים מינרלים, אבל בקנקנים. זה חיסכון כפול: זה חיסכון בכסף, חצי מיליון שקלים מתקציב הכנסת ייחסך כתוצאה מכך, והדבר השני, הוא איכות הסביבה והגנת איכות הסביבה. אנחנו גם חוסכים שימוש ב-25,000 ליטר של בקבוקים, ואני חושב שזה דבר חשוב, נכון וחשוב לפעול על פיו גם בכנסת וגם מחוצה לה.
הנושא של איכות הסביבה מתקשר עם הוועדה, עם תחום הפעילות בעבודת הוועדה, ואני באמת רוצה לברך על כך את המנכ"ל ואת ההנהלה, שהחליטו את מה שהחליטו ואני שמח שדווקא הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול, היא שעושה את הבכורה בנושא הזה.

בכל אופן, אנחנו נחזור למסלול הישיבה. איריס, בבקשה.

קודם כל אני מתנצלת בשם מנכ"ל הרשות שנבצר ממנו להגיע היום, אם כי הנושא מאד מאד חשוב בעיניו. לפני שד"ר סנצקי ירחיב בנושא הסכנות לעובר בשתיית אלכוהול בהיריון, אני מבקשת להגיד מספר מילים.
הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, עוסקת במאבק בנזקי האלכוהול ובסכנותיו, ומתכללת את הפעילות הלאומית בנושא. השנה, לראשונה, שמנו דגש על אוכלוסיית הנשים ההרות, כאוכלוסיית סיכון לשימוש באלכוהול ואחד הדברים הראשונים שעשינו, זה יציאה בקמפיין הסברה תחת הכותרת – כשאת שותה, גם הוא שותה. פרסמנו גלויות מידע לנשים שחולקה בקהילה ובמרפאות לבריאות האישה.

אחד התפקידים המרכזיים של הרשות זה לתווך לציבור את המידע בנושא הסכנות והנזקים הטמונים בשימוש לרעה בסמים ובאלכוהול, וכך אנחנו עושים. אנחנו יכולים לומר בסיפוק שתופעת השתייה בהיריון בישראל, אינה תופעה גורפת, נהפוך הוא. רוב הציבור מודע לכך שצריכת האלכוהול בהיריון מסוכנת, אבל אנחנו פועלים ללא לאות להקטין את הפערים ולהביא את הנושא לתודעת המיעוט שאינו מודע לסכנות.

במקביל, יחד עם משרד הבריאות, אנחנו פועלים בקרב אנשי המקצוע הרלבנטיים ובמקרה זה רופאי נשים ורופאי משפחה, ומכשירים אותם בידע מקצועי, בכלים לזיהוי, איתור והפנייה להמשך טיפול, על פי הצורך.

תודה רבה.

תודה. אנחנו נעבור לסקירה ומצגת שיציג ד"ר יהודה סנצקי מהמרכז הרפואי שניידר. אנחנו שמחים לארח אותך מדי פעם.

תודה רבה גם לך. אתה ממשיך בתנופה של הנושא וגם אנחנו משתדלים. בעיקר הייתי רוצה להציג את מה שאנחנו התקדמנו בשטח, כדי לא לשעמם את חלק מהאנשים שכבר מכירים את הנושא מכנסים קודמים, ואני שמח שיש לנו קהל צעיר, שישמע על נזק נוסף מהאלכוהול, כשהאישה במהלך ההיריון שותה, וגם שתייה לא רבה.

רוב העבודה שלנו נעשית בתמיכה ובשיתוף פעולה מלא עם הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, ואני אציג אחרי זה את המרפאה שפתחנו לא מזמן. יעל צ'ירנחובקסי היא עוזרת המחקר והמתאמת של המרפאה, והיא הגיעה לכאן גם.

הייתי רוצה לדבר על שני נושאים עיקריים, כמו שאמרתי על הפעילות של המרפאה, מרפאת מש"אב. משא"ב זה מניעת שתיית אלכוהול בהיריון – זה השם הכי מוצלח שמצאנו. הייתי רוצה להעלות גם את הנושא של העומס הכלכלי שנגרם מנזקי האלכוהול לעובר, כי אני מבין שהפוליטיקאים מבינים מאד בכסף, לא כמונו הרופאים.

לא כולם. זו אמירה גורפת מדי. יש כאלה שמבינים בכסף הפוך אבל.

למרות שהרווח הכלכלי הוא עניין של לחכות כמה שנים, והרבה פעמים הם רוצים תמורה מיידית. אני אדבר גם על זה, כי אני חושב שזה מאד משמעותי.

אני רק אזכיר בכמה מילים דברים שחלק יודע כאן, שקודם כל אלכוהול היא הסיבה השכיחה ביותר לפיגור שכלי ולבעיות התפתחות שניתנות למניעה. הדגש הוא מתחת לניתנות למניעה. ודבר נוסף שכדאי לזכור, שבמהלך היריון אישה ששותה, האלכוהול שלה עובר באופן חופשי לחלוטין מהשלייה למחזור הדם של העובר, ולכן רמות האלכוהול שנצברות אצל האישה בדם, הן זהות לרמות האלכוהול שנצברות אצל העובר. אנחנו רואים כאן ציור מאד יפה, האישה שותה, כשאת שותה, גם העובר שלך, התינוק שעוד לא נולד גם שותה.
אנחנו מדברים היום על קשת של נזקים לעובר. בעבר הרחוק קראנו לזה תסמונת, אבל אנחנו יודעים היום שהתסמונת המלאה, עם כל הביטוי האופייני בפנים ובחלקי גוף ובמומים, היא תסמונת די נדירה. וכאן גם הבעיה למעשה, מפני שבקשת עצמה ישנם בצד אחד הצד הקיצוני שהוא נדיר, ועיקר הבעיות של שתיית אלכוהול במהלך ההיריון, זה בעיות שלא נראות באופן חיצוני על העובר והתינוק והילד, לכל מיני בעיות, לכל מיני פגמים, הם נפגעים בכל מיני פגיעות נוירו התפתחויות, בכל מיני מומים מולדים מקבוצות שונות.

אני אקח מספר מקומות אחרים. אנחנו לוקחים מספרים ממקומות אחרים, כי יש מקומות בעולם כמו ארצות הברית, קנדה, דרום אפריקה ואוסטרליה, ששם יש כבר פעילות די מתקדמת בתחום הזה. צריך לזכור שכל מידע לגבי פגיעות האלכוהול בעובר, הוא בעיקרו מתבסס על עבודות שהתחילו רק לפני 40 שנה. זאת אומרת זה מידע די צעיר. אז בארצות הברית נולדים כל יום כ-10,000 תינוקות. לפי מספרים שלהם, 20 תהיה להם התסמונת המלאה, שהיא הנדירה אמרתי, וכ-100 יהיו להם את אחת הפגיעות של קשת הפגיעות בעובר, שזה יכול להיות בעיית למידה, בעיית התנהגות, בעיות קשב וריכוז שאנחנו כל כך מדברים עליהן ושאף אחד לא שם לב - - -

הבעיות הן רק מנטאליות הוא גם מוטוריות?

בעיקר החלקים הקוגניטיביים, אבל בהחלט יכולה להיות מסורבלות מוטורית, אבל הכוונה היא שהחלקים ההתפתחותיים הקוגניטיביים נפגעים, וזה לא רואים על פני השטח, אלא יותר מאוחר, כשלילד יש בעיות קשב, ריכוז, התנהגות, מוקדם או מאוחר יותר, אז בהחלט יכול להיות שזה כתוצאה משתייה במהלך היריון.

ואם אנחנו נחשב בארץ לפי החישוב הזה מה קורה, אז נראה שכל שנה, מכיוון שנולדים כ-170,000 תינוקות בשנה, 172,000, אז יהיו כ-1,700 שיסבלו מפגיעה כלשהי, כמו שאמרתי בעיקר בהתנהגות ולמידה, וכ-170, שזה 0.1% מהתסמונת המלאה. זה מספרים די משמעותיים. למעשה אלה שפגועים בתסמונת המלאה, רק 10% מהם חיים חיים עצמאיים וכל היתר צריכים תמיכה כזו או אחרת, זאת אומרת שזה עול מאד כבד על החברה.

אני רק אזכיר בכמה מילים את עבודות המחקר המוקדמות שעשינו. בשנת 2009 רצינו לבדוק מה אנשי המקצוע בארץ יודעים על הנושא ושלחנו שאלונים ל-43 מנהלים בכירים במכונים להתפתחות הילד ובמכונים הגנטיים. אלה האנשים שאמורים להתמצא בנושא ושאלנו אותם מה דעתם, כמה שאלות קצרות. קיבלנו תשובות מ-42 אנשי מקצוע מתוך 43, ורק 10 מהם חשבו שיש איזה שהוא מידע מספק בידי אנשי המקצוע, ו-38% דיווחו שראו אי פעם, שאבחנו אי פעם ילד עם התסמונת. אנחנו בדקנו באותה תקופה גם את הרשימות במכבי שירותי בריאות ובשירותי בריאות כללית, אלה שתי הקופות הגדולות, שמכסות למעלה מ-50%, ובכל בתי החולים בין השנים 1998 עד 2007. מצאנו רישומים בסך הכל ל-10 ילדים.

זאת אומרת, אני מעריך שגם המספר של 38% שדיווחו שאבחנו אי פעם, לדעתי הוא קצת מוגזם, אבל ניתן להם את הקרדיט. בכל מקרה, רק 10% חשבו שיש מידע מספק.

המסקנות היו אז, שלמרות הדיווחים בעולם לנושא, בארץ עדיין המודעות הייתה מאד נמוכה. זה היה בשנת 2009.

המשכנו והחלטנו לבדוק מה קורה עם נשים בהיריון. מה המודעות של נשים בהיריון ומה המידע שבידיהן, באשר לשתיית אלכוהול בזמן ההיריון. עשינו את המחקר הגדול הזה במימון של הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול. נטע וייס, שהיום היא סטז'רית לרפואה ניהלה את זה, ועשינו את זה בשלושה בתי יולדות בארץ: בעפולה, בלניאדו ובבילינסון. כ-4,000 נשים ראיינו, יום או יומיים מיד לאחר לידה. תספנו אותן מיד לאחר לידה ושאלנו אותן כל מיני שאלות על התנהגות בהיריון, כולל עישון עשינו את זה, בעיקר אלכוהול ומה אמרו להן בנושא, איפה הן קיבלו מידע.
מצאנו אז שעם כ-75% מהנשים לא דיברו כלל במהלך ההיריון על הנושא של אלכוהול. מאידך, 75% מהנשים ידעו להיזהר מאלכוהול. זאת אומרת הנשים בכל זאת יודעות, אבל 25% מהן לא קיבלו מידע כלשהו וכ-15%, אני לא הבאתי לכאן את כל המספרים, אבל 15% המשיכו לשתות במידה זו או אחרת, וכ-1.5% המשיכו לשתות בשתייה מסוכנת. שתייה מסוכנת בהיריון זו שתייה ששותים יותר מ-4 או 5 מנות של אלכוהול בעת ובעונה אחת. זאת אומרת נאמר אם בחורה צעירה הולכת למסיבת רווקות והיא בהיריון ועדיין לא יודעת והיא שתתה, הרי מה עושים במסיבת רווקות? שותים גם אלכוהול. לא הייתי שם אף פעם. אם היא לא ידעה שהיא הייתה בהיריון, אז העובר שלה יכול להיפגע מבלי שהיא תדע.

אז המסקנות היו ששתיית אלכוהול היא לא זניחה בארץ. המספרים שקיבלנו היו די דומים לארצות הברית ואירופה. ישנה אבחנת חסר של התסמונת, ורוב הנשים אינן מקבלות מידע בנושא של האלכוהול.

אנחנו עישנו שני ימי עיון. יום העיון הראשון היה בשנת 2011 בנושא הזה. יום העיון השני שערכנו היה ב-9.9.2013.

לרופאים?

בשנת 2013 זה יום עיון של משרד הבריאות, שערך את זה אצלנו בבית חולים שניידר, בנוכחות השרה שהייתה אז, היא קיבלה אותנו, והיו אנשי מקצוע מכל מיני תחומים. ה-9 בספטמבר הוא יום המודעות הבינלאומי לנזקי אלכוהול בהיריון בעולם כולו, ואנחנו, משרד הבריאות עשה אצלנו את הכנס לציון של היום הזה. 9 בספטמבר – זה נותן תשעי ירחי היריון. זה התחיל ב-9 בספטמבר 1999 לראשונה בעולם ציינו את היום הזה.

זה יום העיון שהיה לנו לפני מספר חודשים: הם הפכנו את העובר לשתיין? הייתה לנו שם נציגות חשובה, גם פוליטית וגם היו הרצאות.

מה עשינו בינתיים – קודם כל ההסתדרות הרפואית בישראל הוציאה נייר עמדה בנושא של נזקי האלכוהול משתייה במהלך היריון ובזמן ההנקה. צריך לזכור שגם בהנקה יש סכנה. המוח שלנו מתפתח גם בשנים לאחר הלידה.

פרופסור מתי ברקוביץ עומד לפתוח בבית חולים אסף הרופא בשירות לייעוץ תרופתי שהוא נותן יחידה שתיתן לנשים ייעוץ בנושא הזה. פרופסור גידי קורן מטורונטו, שאנחנו כולנו בקשר איתו והוא אחד מהמובילים בעולם, ישראלי לשעבר או ישראלי היום, אז הוא גם פותח קתדרה באוניברסיטת תל אביב בעניין, והרבה מאד איגודים היו שותפים לנייר הזה: איגוד המיילדות ורופאת משפחה, וגם איגוד רופאי הילדים והנוירולוגים. אז כולם חתמו על הנייר הזה, הוא נמצא מולכם על השולחן. זה אחד הדברים שעשינו והפצנו את זה לכולם.
אנחנו עומדים בקרוב מאד, המרפאה שלנו, שעוד מעט אני אספר עליה, עומדת לקבל הכרה כשירות מתמחה. הכרה כשירות מתמחה של משרד הבריאות אומרת, שאנחנו מרפאה שמתמחית בתחום בבית החולים שניידר, וזה גם מונע מקופות החולים שלא לתת טופס 17, כי כל מי שאמור לקבל שירות צריך להגיע אלינו, בלי כל המגבלה הזו של טופסי 17, שזה חשוב היום כמו שאנחנו כולנו יודעים, וזה מחכה לחתימה של השרה. זה על שולחנה, אני מקווה שזה ייעשה כבר.
זו המרפאה שפתחנו שיש את העלון מולכם, מרפאת משא"ב. זו מרפאה שאמורה לראות ילדים לצורך אבחון ומעקב וטיפול, אבל בסך הכל הטיפולים בילדים שנפגעו מאלכוהול במהלך ההיריון, הם טיפולים שכל מכון להתפתחות הילד בארץ יכול לתת. זאת אומר אין שום חובה להגיע אלינו. אנחנו בעיקר מייעצים בנושא הזה של אבחון ואני רואה את עיקר המטרה של המקום כרגע, להפיץ את המידע.

איפה אנחנו מפיצים את המידע – בכל מיני כנסים, למשל היה כנס גדול באוניברסיטת חיפה, בלימודי המשך באוניברסיטת תל אביב. אנחנו מרצים במחלקות נשים, כבר הרצנו בבילינסון, בעפולה, בצפת, באסף הרופא. לפני שבוע אני הרצתי לכל המנהלים של רפואה ראשונית של מכבי שירותי בריאות, שהייתה היענות מאד יפה שם. יש כל מיני כתבות בעיתונים, בשבועונים, בטלוויזיה. אנחנו משתתפים במחקר. כמו שאמרתי אנחנו גם בודקים ילדים, אבל זה החלק כרגע הפחות פעיל, שעדיין לא מתקיים ככה בתנופה.

אני רוצה להגיד מספר מילים על העלות הכלכלית של הנושא, מול מה שקורה בעולם ואני חושב שאולי אפשר להביא את הנתונים האלה גם לגבי מה שקורה בארץ. מדובר כאן כמה עולה כל הנושא הזה של פגיעות האלכוהול בעובר למדינה, וכמה עולה לגדל ילד שנפגע. בארצות הברית, במכון שמתעסק בנושא של פגיעות אלכוהול וסמים, מצאו שבשנת 1992, זה המספרים המוקדמים, ההערכה היא שבערך 2.9 ביליון דולר זה המחיר, העלות של כל הנזקים למדינה שם בשנת 1992. וזה מבוסס, הם דיברו על שני ילדים פגועים ל-1,000, ומדובר כאן על כל השירותים שילד מקבל עד הגיעו לגיל 21, כל השירותים הרפואיים, החינוכיים, וגם את הפגיעה בחברה כתוצאה מכך שהילד הוא ילד שהתועלת שלו לחברה היא לא גבוהה.

ישנם חמישה פקטורים עיקריים. אני אעזוב את זה רגע. כמה זה עולה באופן כללי לגדל ילד אחד עד הגיעו לבגרות. המספרים, כשמתאמים אותם לשנת 2009, זה עולה ב-2 מיליון דולר במושגים של ארצות הברית, לגדל ילד עם כל המשמעויות, שמתוכם 1.6 לחלק הרפואי, לחינוך מיוחד, ו-0.4 מיליון לכך שהחברה איבדה אזרח שתורם לחברה.

בכל מקרה, העלות, ואני כאן כתבתי מאפיינים סינדרום האלכוהול, אבל אני מתכוון למאפיינים... ספקטרום ... על הקשת עצמה. העלות שלה לחברה היא מאד גבוהה ובמושגים של היום, בשנת 2014, בארצות הברית מדובר על 4 ביליון דולר, וגם כאן הם מדברים בעבודות השונות על 2 מיליון ויותר לכל ילד, נער, עד הגיעו לבגרות.

יש גם עבודות שונות מקנדה, בעיקר ארצות הברית וקנדה הן המדינות שבודקות את העלויות. אני לא רוצה להלאות אתכם עם יותר מדי מספרים. יש למעשה בכל העולם כ-13 עבודות טובות, עבודות מחקר תקינות, שמדברות על הנושא הזה בקנדה ובארצות הברית. העלויות בארץ הן עלויות דומות, אז אפשר לעשות חשבון כמה עולה, אם אנחנו מחשבים כמה נפגעים יש בארץ ומה מידת המודעות בארץ, אנחנו יכולים גם כן לחשב פחות או יותר מחירים. אז זה בקצרה.

תודה. יש לי שתי שאלות אליך, השאלה ברמת ההסברה, זה רק במרכזים או גם ברמה של הפרט, של האישה בהיריון, למשל בטיפות החלב. זו השאלה הראשונה. השאלה השנייה, האם נבדקו גם נזקי אלכוהול של האבא.

אני אענה על השאלה השנייה, על השאלה הראשונה היא תענה אחרי זה. לגבי השאלה השנייה, מבחינת הגברים אנחנו יודעים שני דברים. כשהגבר שותה, גם האישה שותה. זאת אומרת משפחות שגברים לא שותים, הסיכוי שאישה תשתה הוא קטן יותר.

לא סוציולוגית, מבחינה רפואית.

הדבר השני, הוא שהפגיעה היחידה שיש בגבר כתוצאה משתיית אלכוהול, יש מעט מאד עבודות על זה, זו פגיעה באיכות הזרע. זאת אומרת שהפוריות יכולה להיות פגיעה. מעבר לזה, אני לא מכיר עבודות שעוסקות בזה.

שמי ד"ר ליזה רובין ממשרד הבריאות, שירותי בריאות לציבור, אחראית על התכנים המקצועיים בטיפות חלב. אז אלף כל אני רוצה להגיד משהו לגבי המים, בבקשה, שהשימוש במים, במי ברז, הוא גם כן אות אמון לאיכות מי השתייה במדינת ישראל, שמשרד הבריאות מופקד על הנושא הזה. אז אנחנו מברכים.

סליחה שנייה, לפני שאתם עוזבים, יש מישהו שרצה להגיד משהו, או שזה לא מעניין אתכם? לא הרבה מכם מועמדים להיריון, זה בסדר.

לא רחוק היום.

אז נקודת המבט שלנו זה בעצם נקודת מבט של מניעת התופעה בכלל. משרד הבריאות גם כן מעורב בחלקים האחרים שד"ר סנצקי דיבר עליהם. אז אנחנו פועלים תוך כדי מודעות לשינויים בדפוסי השימוש בישראל. אנחנו מחילים את הנושא, אנחנו רואים את הנושא בתוך העבודה השוטפת שלנו, אני אספר לכם איך, וגם כן רואים שיש צורך לתת כלים להתמודדות עם הנושא לגבי בכלל איך להעלות את הנושא באישה הרה, אם 25% לא קיבלו בכלל מידע.

75% לא קיבלו מידע.

75% סליחה. קשה להעלות את זה. אני חושדת בה וכו'. אז צריכים גם לכן לתת איזה שהם כלים לאנשי המקצוע, איך להעלות את זה, ובכדי גם כן להשאיר לאישה לספר את האמת ולא לתת את התשובה הרצויה.

אנחנו יצרנו חקיקה וזה מיושם לגבי תוויות על מיכלי האלכוהול, כמו שיש תוויות על חפיסות סיגריות.

זה מיושם?

אני לא הצלחתי לבדוק את זה.

על הבקבוקים לא. תהיה הערת אזהרה כללית, לא יהיה הסכנות לנשים בהיריון.

יש רק בבקבוקים שבייצוא לצרפת מישראל, אז עליהם יש את האזהרה, כי זה חובה בצרפת. אבל אזהרה כללית, וסליחה שאני מפריע, אזהרה כללית על בקבוק, בלי להזכיר את נושא ההיריון, היא לא מספקת.

אבל יש חובה לשים שלט אזהרה במקומות ממכר, שבאמת שם יש את הבקבוק הזה, ואישה בהיריון.

זאת בדיוק הערה לוועדות הכנסת הרלבנטיות.

כן.

שמה שטוב לצרפתים, חייב להיות לפחות טוב באותה מידה לנו.

תודה. בתיק האישה ההרה יש סעיף סימון שהאחות חייבת לשאול לגבי זה, וזה כלול גם כן בנוהל אישה הרה, דרישה להתייחס לנושא הזה, וכל אישה הרה, יש לנו חוברת של אורחות חיים שמחולקת לכל אישה הרה שבמעקב היריון בטיפות החלב. זה אחד מהסעיפים, זה במסגרת של כל אורחות החיים, אבל יש דף בנושא של אלכוהול והמלצות של המשרד לגבי הימנעות מאלכוהול.

אנחנו גם כן פרסמנו בעיתון בריאותן, עיתון שמגיע לכל עובדי משרד הבריאות. כל אחיות טיפות החלב קיבלו את העיתון הזה, שיש נושא של סינדרום האלכוהול והפרעות בגלל אלכוהול, אז כך שיש עוד מערכת בעניין. הייתה השתלמות של אחיות טיפת חלב. בשנתיים האחרונות הזמנתי פעמיים והיו לנו כנסים של רופאים שעובדים בטיפות החלב, בנושא של סינדרום האלכוהול, או מה התפקיד של רופאי הנשים במניעת הנושא ובהתייחסות לזה.

מרכזי אם וילד ששם מפקחים ומלווים את אחיות טיפות החלב, קיבלו בנוסף למידע הכללי, הנחיות. כך שאנחנו עובדים על הדרכה. אני לא יכולה להגיד שזה 100%. זה נמצא במכלול של הדברים שאנחנו עושים, אבל זה נושא בהחלט שנמצא על השולחן, מתייחסים אליו, ואנחנו חושבים שהוא חשוב ושצריכים להעלות את המודעות, ואני חושבת שהפעילות הזאת מראה את זה.

תודה.

נייר עמדה מפורסם גם כן באתר של המשרד. פעלנו לכלול את זה גם.

תודה.

פרופסור אמיתי, בבקשה.

קודם כל אני מברך את הוועדה על הקו המאד עקבי של הישיבות האלה, שהן בעצם טריגר לכל מיני שותפים פה, לעשות וגם להרים את זה למודעות הציבור.

בקשר לסקירה היפה של ד"ר סנצקי ולפעילות שנעשית בבית החולים שניידר בראשותו, אין ספק שברפואה של היום צריך מוקדי מצוינות וקבוצות רופאים שמתמקדות בתחום, כי אנחנו כרופאים חשופים למידעים מגוונים והולכים לאיבוד ביניהם, ומיקוד מקצועי של קבוצה כזאת בעזרת הרשות, יכול להיות באמת פלטפורמה להעלות את הנושא, כמו שזה כבר נעשה.
אני חושב שצריך קצת להיזהר בהשוואה עם האמריקאים והקנדים, אנחנו עדיין לא שם. שתיית אלכוהול בישראל הרבה פחות נפוצה מאשר במדינות האלה, אם כי הנתונים בקרב הנוער מראים על עלייה. זאת אומרת יש לנו בצנרת כנראה הריונות, שאולי נגיע למצב הזה. אנחנו עדיין לא שם. לכן, כל השלכה באחד לאחד מהסטטיסטיקה האמריקאית, היא עדיין לא בדיוק נכונה, אבל טוב שמביאים את זה.

עוד דבר צריך לזכור. בישראל יש יחסית הרבה הריונות במגזר החרדי והמוסלמי, ושם הגברים שותים, הנשים פחות, וזה כולנו יודעים. שוב, זה סטיגמתי, זה גנרי, זה לא נכון לאישה הפרטנית, אבל באותה מידה, בהתייחס למה שד"ר ליזה רובין אמרה, ואגב אני שירתי 8 שנים את משרד הבריאות בתפקיד שד"ר רובין עושה היום, וחשוב מאד לציין את הפעילויות האלה. טיפות החלב בישראל מגיעות לשירות אוניברסאלי לגמרי בכל מה שנוגע לילדים. אבל לגבי הריונות, השימוש בטיפות חלב על ידי נשים הרות בישראל הוא יותר בפריפריה - - -

יש מעקב על היריון, לא?

כן, ודווקא במאסה הגדולה יותר של הציבור במרכז הארץ, במגזר היהודי, שם יותר חשוב להגיע לנשים הרות דרך קופות החולים, שעושות יותר מעקב הריון פעיל, וזה טוב לעבוד בשני הצינורות. נכון שהמחלקה שברשות ד"ר ליזה רובין אחראית גם על הנחיית כלל הציבור וכלל המטפלים, גם בקופות, וזה חשוב.

אני אישית חוויתי מקרה אחד שממחיש את הבעייתיות. לפני שלוש שנים פנו אלי כמומחה בטוקסיקולוגיה, לתת חוות דעת מומחה ביחס לבחור בן 18, שתקף בעשרות דקירות סכין אישה מבוגרת, ללא סיבה נראית לעין, והשאלה שהופנתה אלי זה, הוא לקח תרופה כנגד דיכאון, באיזה מידה זה משפיע. בדקתי את הילד בגיל 18, הסתבר שהוא אומץ מבולגריה, משקל לידה 2.3 ק"ג. זה כבר הדליק נורה אדומה, כי מאומצים ממזרח אירופה, זה ידוע שהם קבוצת סיכון גדולה מאד. שתיית אלכוהול במזרח אירופה נפוצה, הילדים שנמסרים לאימוץ, אין כל ספק ששם זה נפוץ יותר. יש מחקר שפורסם בשבדיה, בעיתון פדיאטריקס, שמרה ש-50% מהילדים שאומצו ממזרח אירופה, בשבדיה, היו עם תסמונת אלכוהול עוברי, לפחות עם ספקטרום כזה, וזה גם בישראל.

בקיצור, ביקשתי לראות תמונות שלו מאז שהוא היה ילד קטן, וראיתי מאפיינים קלאסיים בפנים, באזור שורש האף, באזור מפתח העיניים, השטחה של השפה העליונה. קלאסי של תסמונת האלכוהול העוברי. מסתבר שהילד הזה עבר עשרות טיפולים ואבחונים על ידי אנשי מקצוע, כולל נוירולוגים, רופאים התפתחותיים, רופאי ילדים, ואף אחד לא העלה את העניין הזה, אבל בשחזור של התמונה ושל הרקע, כנראה שזה הסיפור: משקל לידה נמוך, אומץ ממזרח אירופה. למה אני אומר את זה? כי תקיפה ללא סיבה נראית לעין, זה אחד הביטויים של תסמונת האלכוהול העוברי, איזה שהן התפרצויות זעם ואלימות וכן הלאה.

כשדיברתי עם ההורים על זה, קודם כל הייתה להם הקלה גדולה מאד: סוף סוף אמרו, אנחנו מבינים את הילד שלנו, כל השנים. זה אמנם היה לפני שלוש שנים וזה משקף את מה שרופאי הילדים והמכונים ההתפתחותיים עשו לפני 18 שנה. אין ספק שיש עלייה במודעות.

עכשיו, לגבי מה שקורה היום. בדרכי לפה דיברתי עם פרופסור מתי ברקוביץ, שגם הוזמן לישיבה ולא יכול היה לבוא. יש לי איתו דיבור כבר תקופה מסוימת בקשר ליוזמה שהעליתי באחת הישיבות כאן, שכל הפניות למרכזים הטרטולוגיים, זאת אומרת כשאישה מתקשרת למכון מידע תרופתי בהיריון ורוב השאלות הן טריוויאליות: לקחתי שני כדורי אקמול, אני יודע – לקחתי אנטיביוטיקה, דברים כאלה, כי רוב הפניות הן על דברים שוליים, יהיה כלי פתיחה שאומר ב-15 שניות בצורה מקצועית: שתיית אלכוהול ועישון סיגריות גורמים לנזקים לעובר, ואלכוהול ועישון לבד גורמים לנזקים יותר מכל עשרות אלפי, או אלפי התרופות שבשימוש בישראל.

אז אני רוצה לבשר לכם שעם כניסתו של פרופסור גידי קורן בשיתוף עם פרופסור ברקוביץ, וגם מתוך שיחות שהיו לי עם שניהם, סוף סוף זה יתבצע בקרוב. זאת אומרת אותם עשרות אלפי נשים הרות שיתקשרו למרכזים למידע תרופתי, דבר ראשון, לפני השאלה שבוערת להן, ישמעו על הנושא הזה.

הבעיה שלנו כולם זה להעביר מסרים בתקופה רלבנטית. מסרים על בריאות יש עשרות, יש מאות. אי אפשר להגיד את כל עשרות המידעים לכל אישה בכל רגע נתון, אבל ברגע שאישה בהיריון כבר מרימה טלפון, שם היא תשמע את זה.

בקיצור, יש שיפור לעומת הישיבה הקודמת, אני מניח שיהיה שיפור יותר בולט ובשנה הקרובה.

תודה רבה.

תודה.

מה שהייתי רוצה להעיר זה ככה: כשאישה מגיעה לטיפת חלב והיא כבר בהיריון, יש בזה מידה מסוימת של איזה שהוא איחור, ולכן מאד חשוב ללמד אותן על חשיבות הנושא עוד לפני שהן בהיריון. היתרון בללמד אישה בהיריון שאלכוהול מזיק, זה גם לגבי הילד הבא שלה, שבילד הבא היא כבר תהיה מוכנה, היא לא תשתה.


יש תחום שמאד מעניין אותי בנושא, וזה דווקא תחום שפרופסור אמיתי העלה, זה הנושא של החוק ואותו ילד, נער, בוגר, שהיה חשוף לאלכוהול במהלך ההיריון של האימא שלו. מדובר על זה במקומות כמו קנדה בארצות הברית, יש אפילו עורך דין אחד שיש לו אתר באינטרנט, שהוא מתעסק אך ורק בזה: איך להגן על אותם ילדים מסכנים, אנשים בוגרים שאחרי זה פושעים, איך להגן עליהם ולהביא להם כל מיני, להקל עליהם בעונשים לפחות, כדי שהמערכת תבין שלמעשה הם לא אחראים על מה שהם עושים, מפני שהם נפגעו במהלך ההיריון, ואפשר לראות את זה גם ב - - -

התופעות הן בלתי הפיכות?

בלתי הפיכות.

שלא באשמתם, זאת אומרת.

כן, שלא באשמתם. זאת אומרת, אנחנו מדברים כאן, אני בקשר עם מרכז אתיקה,רפואה ומשפט בחיפה שאני בקשר איתם, כי זה תחום חשוב וזה גם מעניין אותם, מפני שאני חושב שמערכת המשפט בישראל, עורכי הדין והשופטים, צריכים להבין שישנו הנושא הזה, של אנשים שנפגעו במהלך היריון, וכמו שיש אחרים שאינם אחראים למעשיהם, גם הם לא אחראים למעשיהם. דוגמא מאד טובה הם אותם ילדים או מבוגרים שהיום מגיעים מאימוץ מחוץ לארץ. כל הנושא של כל ההתעניינות שלי בתחום התחילה כשאני נסעתי לבדוק ילדים לאימוץ וחיפשתי את אותם ילדים שפגועים מאלכוהול, ואז הבנתי לאחר הרבה שנים שאני לא יודע איך למצוא אותם, לא יודע לאתר אותם.

אז זה תחום מאד מעניין ואני חושב שצריך גם כן לקדם אותו במידה מסוימת, את הנושא הזה של עמידה בפני החוק.

אפשר להוסיף?

כן, כמובן.

שמי קרן, אני ממשרד הבריאות. ד"ר סנצקי דיבר על כל מה שעשינו במשותף, אז לא כדאי שנחזור. אני רק אגיד שתקצבנו גם בשנה הבאה את הפעילויות לקראת ה-9 בספטמבר, אבל בנושא הזה של אימוץ הילדים מחו"ל, השרה מאד רצתה שאנחנו ניקח את הנושא לתשומת ליבנו, וקיימנו פגישות עם משרד הרווחה, עם המחלקה שאחראית על אימוץ ילדים מחו"ל, וכתבנו להם איזה שהוא נייר של העלאת מודעות להורים מאמצים, כי הטענה הייתה הרבה פעמים שהורים בכלל לא נפגשו בתופעה, עד שבעצם הם כבר הגיעו לארץ ונודע להם שהילדים הם באמת פגועים מהאלכוהול.

אז גם הכנו להם מסמך שהם היו אמורים להעלות לאתר, להעלות את המודעות של ההורים, וגם הצענו להם שאנחנו נערוך הכשרות לרופאים שעוסקים באימוץ מחו"ל, לרופאים שבודקים את הילדים, כדי באמת, כי הטענה הייתה שהרבה פעמים הם סובלים מתת אבחון ולא יודעים לאבחן כמו שצריך את הנושא, אז אנחנו לקחנו על עצמנו לערוך להם הכשרות במידה שאפשר.

בכל יום עיון, בכל הכשרה בנושא אלכוהול בכלל, אנחנו מכניסים גם את הנושא הזה של אלכוהול עוברי. ביום העיון שערכנו במשותף, אנחנו נדהמנו לדעת כמה הנושא מאד מאד לא במודעות של רופאי נשים בכלל, וכתוצאה מזה גם, בשיתוף הרופאים, אנחנו נעשה הכשרות לרופאים גניקולוגיים.

מה שעוד רציתי לומר, השרה ביקשה מפרופסור אור-נוי בזמנו, שעכשיו הבנתי שיש לו מחליפה אחרת, לבדוק את האפשרות לעשות סל שירותים לילד שהוא פגוע אלכוהול, בדומה נניח לסל שניתן לילדים אוטיסטיים. אני לא יודעת איפה זה עומד, אבל אני מוכנה לבדוק.

אוקיי.

אם אפשר, שמי רקפת מהשירות לטיפול בהתמכרויות.

כן, בבקשה.

אני באה בכלל מצד אחר. הצד הרפואי פה הוא מאד בולט, אבל אני חייבת להגיד שני דברים.

קודם כל, לגבי אוכלוסיות בסיכון, שזה האוכלוסיות שאנחנו עובדים איתן, שחשופות כל הזמן. אז שני דברים חשובים לציין פה בצורה נוקבת, כי התייחסו פה לנשים שותות. קודם כל יש סרט או סיפור שנקרא ציפורים מתות בסתר. נשים שותות בסתר בכל המגזרים. אנחנו רואים את זה, זה מאד בולט, ועד שהן כבר מגיעות לטיפול, הן מגיעות כבר במצבים קשים מאד, כשהנזקים נעשו והן גם לא אוהבות להגיע, כי באמת התפר של ההיריון, שהיה יכול להיות איזו שהיא מוטיבציה להיגמל ולעזור, היא גם מוטיבציה מסוכנת מבחינת נשים שהן בסיכון גבוה והן מכורות, מאחר שיש סכנה שייקחו להן את הילדים. זאת אומרת יש פה מצד אחד רצון כמה שיותר מהר לחשוף את הנשים האלה ולהביא להן כמה שיותר ידע וכיוצא בזה.

אנחנו היום, אני יכולה לומר, יודעים היום, אצלנו במערכות הטיפול יש 80% גברים ו-20% נשים, אבל אנחנו יודעים שכמו שאתם אמרתם פה, שמאחורי כל גבר מכור יש כמובן אישה שאו בעצמה מכורה, אולי לא לסמים קשים ביותר, אבל אצל נשים זה דבר שכל הסיפור הזה, ההיריון, צריך להיכנס בתוך קונטקסט יותר רחב, שזה בכלל שתייה וסמים בקרב נשים. הן לא מגיעות לטיפול, החברה גם לא כל כך מעודדת אותן להגיע לטיפול. ממש נשים שותות בסתר, זה אני יכולה להגיד בוודאות, גם מהנתונים שאנחנו רואים של מי שמגיע אלינו היום.

טוב.

אני רוצה לסכם בשתי מילים את הישיבה, ברשותכם.

ראשית, אני מברך על המאמצים ועל המחקרים שנעשים בעניין הזה, והגברת המודעות, פתיחת המרפאה, היא סימן דרך, אבל כפי שאמר ד"ר סנצקי, כל מחלקת ילדים בכל בית חולים יכולה לתת את השירות, ולכן אנחנו חושבים שהגברת המודעות לעניין הזה היא דבר מאד חשוב.

אני אבחן ואבקש לשמוע גם מה דעתכם, אם האזהרה על בקבוקים, ואני מסכים להערה שנאמרה כאן, היא אזהרה כללית או רק ספציפית לעניין של נשים בהיריון. אז אולי נקדם את זה בהתייעצות עם ועדת הכלכלה, כי זה תחום של הוועדה.

הנושא של הסברה הוא הנושא המרכזי והקריטי כמובן, כפי שהשתמע מהדברים של כל הדוברים והדברים החשובים שנאמרו כאן. אני מציע שתיערך או יהיה מערך של צוות הסברה מסוים, שיופץ גם לאנשי המקצוע, אבל בעיקר לציבור הרחב. אם אפשר, כפי שאיריס אמרה בהתחלה, שזה יהיה ממוקד ולא במסגרת ההערות הכלליות.

כמובן שהדבר העיקרי הוא הסבל למשפחה ולאותו ילד, כשיתבגר, אבל בנוסף מה שאמר ד"ר סנצקי, בכל מה שקשור לעלות, זה דבר שהוא מאד מדאיג גם כן.

אני מבקש לומר שבכל עת שתחשבו שיש התפתחות מסוימת בעניין הזה, או שיש עניין שיכול לקדם את המלחמה או את המאבק בשתיית אלכוהול בזמן היריון, כל דבר שיכול לקדם את העניין, אתם מוזמנים להביא אותו לשולחן הוועדה.

אני חושב שלא כל דבר צריך להיות דבר במחלוקת, בעיקר בוועדה זו כל הדברים הם בהסכמה ומתוך מחויבות משותפת, כל אחד מהכיוון שלו ומהצד שלו, אבל לפעמים כאשר מפנים זרקור לגבי נושא מסוים, שהוא כאילו נעלם מעיני האנשים, פתאום אתה רואה כמה חשוב לטפל בו ולתת לו את הדאגה ואת ההתעניינות.

אני שוב מברך את כל העוסקים במלאכה, ואני מאחל לכולנו שנצליח, לפחות שהמודעות תהיה רחבה בכל מקום ואצל כל אדם, אצל כל אישה, על מנת להימנע מהנזקים האלה.

תודה רבה לכם.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:55.>