PAGE
2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
25/02/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 149>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, כ"ה באדר א התשע"ד (25 בפברואר 2014), שעה 12:00

<הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 117) (החמרת הענישה בשל כניסה לשטח חקלאי), התשע"ד-2014>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר
אורי מקלב

אורית סטרוק
זבולון קלפה
איילת שקד

>
לילך וגנר - יעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

אורטל בליליטי - קמ"ד תביעות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

אילנה חן - חטיבת תביעות, המשרד לביטחון פנים

קובי עזרא - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

מירה קליין - ק' אח"מ מג"ב, המשרד לביטחון פנים

רויטל גור - ייעוץ משפטי, המשרד לביטחון פנים

אברהם דניאל - מנכ"ל, איגוד ארצי של מגדלי פרחים וצמחי נוי

לינור דויטש - יועמ"ש, סמנכ"ל רגולציה, התאחדות האיכרים

ירון סולומון - תנועת האיחוד החקלאי, המחלקה להתיישבות

איילת סלע - לוביסטית, חב' "גלעד" מייצגת את השומר החדש

אפרת חקאק

דורית ואג

הילה מליחי
<הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 117) (החמרת הענישה בשל כניסה לשטח חקלאי), התשע"ד-2014>

שלום. אני פותח את הישיבה. אנחנו נעסוק היום בהצעת חוק העונשין (תיקון מס' 117) (החמרת הענישה בשל כניסה לשטח חקלאי), של חברי הכנסת איילת שקד, שולי מועלם-רפאלי, יוני שטבון, יריב לוין, ראובן ריבלין, אלעזר שטרן ודוד רותם. אנחנו נגמור את זה היום לקריאה השנייה והשלישית. כן גברתי.

אני מבקשת לאשר את הצעת החוק כפי שהיא לקריאה שנייה ושלישית.

לאשר אותה כמות שהיא?

כן.

אין שום בעיה. יש לי רק בעיה אחת עם משטרת ישראל.

שהיא?

שהם לא מגישים כתבי אישום על עבירות כאלה.

נכון. אבל הם אמרו שאולי אם נחמיר את הענישה ונעלה את זה לשישה חודשים אז תהיה להם יותר מוטיבציה להגיש כתבי אישום.

אוקיי. אפשר לקרוא בבקשה את הסעיפים?

הייתה לי הערה אחת. אנחנו דיברנו על הנושא הזה בדיון הקודם. אם תסתכלו על סעיף קטן (א) בחוק הקיים, הוא מנוסח בצורה רחבה מאוד היום. גם כל מי שנכנס – בלי עדר, בעצמו נכנס לשטח חקלאי – הוא כבר חשוף לעונש של שלושה חודשים, ועכשיו מעלים את העונש לשישה חודשים. אני הצעתי בזמנו להוסיף יסוד תוצאתי לעבירה. הצעתי שנכתוב ברישה: העושה אחד מאלה ונגרם נזק לקרקע, לגידולים או - - -

אני לא יכול לעשות את זה מסיבה אחת פשוטה, המשטרה לא תעמיד אף אחד לדין כי היא לא תרצה להתעסק עם שמאויות.

נכון. אנחנו הבנו מהדיון הקודם שהחקלאים כן אומרים שבדרך כלל נגרם נזק לקרקע.

נכון, אבל ההוכחה היא – לינור דויטש, היועצת המשפטית של התאחדות האיכרים בישראל. הנושא של הכנסת אלמנט של נזק מעקר את כל החוק מתוכן. הרי אלו מגוון בעיות. מחר יכנס עדר בצפון – הרי יש מקומות שהם שטח שלך, שיש היתר לרעות בו. מכניסים עדר אחר שרועה מקום שלא כדין. איזה נזק אני יכולה להוכיח שנגרם? הוא רמס לי גידולים, הוא אכל לי את העשב של המרעה שלי? איזה נזק אני יכולה להוכיח?

את לא יכולה להוכיח נזק משום שהמשטרה לא תתעסק בזה, אני כבר אומר לך.

בדיוק. ברגע שאת מכניסה אלמנט של נזק, את מעקרת את החוק מתוכן.

נכון.

אני חושבת שלא מעקרים את החוק מתוכן. נכון שמצמצמים טיפה את המקרים, אבל בכל מקרה, כשהחקלאי בא למשטרה, איך בכלל הוא בא עם תלונה? מה הוא אומר להם שם?

מה זאת אומרת? סליחה, יש לי שטח פרטי, בית פרטי - - -

הוא בא עם תלונה שהם נכנסו לו לשטח.

אפרת, יש לי בית פרטי, את נכנסת לי לחצר. היום אני יכולה לגשת למשטרה – יש לי פולש בחצר. אני יכולה, נכון? זה שטח פרטי שלי. למה זה שונה? למה זה אחרת? למה אם נכנס לשטח חקלאי שלי עכשיו עדר או מישהו אחר - - -

לינור, רק שנייה אחת. אני רוצה לפרט לך את הדוגמה כדי שתביני את הסיטואציה. המדינה מחכירה למשל שטחי מרעה בהיקף של כמיליון וחצי דונם ברחבי הארץ. כשמחכירים לחקלאי שטח מרעה, הוא בדרך כלל מגדר את השטח שלו. הסיטואציה היא כזו שבצורה מתמדת, שיטתית לחלוטין – ויושבת פה נציגה של מג"ב, היא יכולה לאשש את הדברים – יש כל הזמן התמודדות בלתי פוסקת עם עדרי מרעה של אנשים שלא מורשים להיכנס באופן שיטתי. הם פורצים את הגדרות, נכנסים פנימה. לך תתחיל להוכיח של מי העדר שרעה באותו מקום. עד שיגיע הג'יפ למקום עוברות שעה או שעתיים, הוא בינתיים יצא או שלא יצא. מתחילים הוויכוחים – זה כן היה, לא היה. המציאות היא בטבע, במיוחד בשנה הזאת, שהייתה בצורת – אני לא יודע מה יהיה על המרעה, אבל זה דיון אחר. לכן אני אומר, ברגע שנדרשים לאלמנט של הוכחת הנזקים – אני אומר לך, זה מה שאמרתי לחברת הכנסת שקד בבוקר כששמעתי על הדבר הזה, אני אומר את האמת, עדיף שלא יוגש החוק, עדיף לייתר אותו ולחזור אחורה כי לא עשינו כלום.

לא, לא, לא, אנחנו נחוקק אותו. אנחנו לא ניתן למשטרה להוכיח נזק, כי היא לא תעשה את זה.

אז יש לי הצעה חלופית, רציתי לשמוע את התגובה של הגורמים כי חשבתי על זה רק כמה דקות לפני הדיון. אפשר לכתוב שמי שנכנס לגן או לקרקע זרועה, כמו שכתוב ב-א(1), שם יצטרכו להוכיח נזק, אבל נוסיף שגם מי שרועה בעל חיים ללא גרימת נזק, גם שם העברה תחול. הבנתם את ההצעה שלי?

כן. את יכולה לקרוא לנו את החוק בבקשה?

עם הדבר הזה או בלי?

בלי הדבר.

לא, בלי.

הבנתם מה אני - - -

הבנו מה היא רוצה.

למה?

תסבירי עוד פעם, אני לא הבנתי, אני מצטערת.

את לא צריכה להבין, את לא מצביעה.

לא, אבל להגיב או לשכנע, את זה אני כן יכולה.

לא צריך, אנחנו מתנגדים.

אוקיי, אבל החקלאים הצביעו על בעיה ספציפית של מישהו שמביא את העדר שלו לתוך הגן. שם אתה יכול לכתוב שמי שרועה בעל חיים בשטח הזה הוא חשוף לעונש, אבל מי שסתם נכנס, לבד - - -

יש לי הצעה פרקטית. אני מציע שבתקופה של הפגרה אנחנו נעשה סיור לצוות המקצועי של הוועדה אחרי שהחוק יעבור, כדי שנראה את הדברים בעיניים. תאמיני לי שהמציאות הרבה יותר – החוק במתכונתו הנוכחית, במתכונת היסודית שלו, הוא נותן מענה, הוא נותן כלי משמעותי למשטרה ולמשמר הגבול כדי להתמודד עם המציאות הזאת, שבעיני היא מטורפת. היא באמת מטורפת. אנשים זועקים כבר. זה לא נורמלי.

החקלאים מופקרים. תצביע, דודו.

כן, קדימה, תקראי את החוק.

"הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת העונש בגין כניסה לשטח חקלאי), התשע"ד–2014

תיקון סעיף 494 –
1. בחוק העונשין, התשל"ז–1977, בסעיף 494 –
(1) בסעיף קטן (א), במקום "מאסר שלושה חודשים" יבוא "מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2)";
(2) בסעיף קטן (ב), במקום "מאסר חודש ימים" יבוא "מאסר שלושה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2)"".

איפה הקנס? זו הכפלה של הקנס, כן?

כן.

זו גם הכפלה של המאסר.

זהו, סיימנו. תצביע.

זה רק סעיף אחד? אוקיי, מי מצביע בעד?

אני, במקום אורית.

שנינו. אנחנו במקום אורית ושולי.

במקום מי אתה?

אורית.

הוא במקום אורית ואני במקום שולי.

אני במקום שולי, במקום אורית, זה לא משנה.

קדימה, מי בעד?

הצבעה
בעד אישור התיקון לחוק – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
התיקון נתקבל.

אושר לקריאה שנייה ושלישית פה אחד.

תודה רבה.

תודה רבה.

הנה, גם מקלב הגיע.

גם אני מצביע.

גם חבר הכנסת מקלב הצביע בעד החוק. תודה רבה רבותי, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 12:20.>