PAGE
2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
12/02/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 137>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, י"ב באדר א התשע"ד (12 בפברואר 2014), שעה 9:00

<הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 70) (שופט עמית), התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר
אורי מקלב

>
מיכאל שפיצר - מנהל בתי המשפט, הנהלת בתי המשפט

ברק לייזר - היועץ המשפטי למערכת בתי המשפט, הנהלת בתי המשפט

מיכאל שפירא - אגף התקציבים מערכת בתי המשפט, הנהלת בתי המשפט

שירי לנג - ממונה חקיקה בלשכה המשפטית, הנהלת בתי המשפט

חלי ברכה - עו"ד בלשכה המשפטית, הנהלת בתי המשפט

לירון בנית ששון - עורכת דין, משרד המשפטים

פרץ סגל - ראש תחום יעוץ וחקיקה

שמעון יעקבי - יועץ משפטי, בתי הדין הרבניים

יוסף פריצקי - חה"כ לשעבר

נועה ברודצקי-לוי

דורית ואג

אתי בן-שמחון
<הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 70) (שופט עמית), התשע"ב-2012>

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. נדון היום בהצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 70) (שופט עמית), התשע"ב-2012.
מי ממשרד המשפטים רוצה להציג לנו את החוק? בתי המשפט יציגו.

בבקשה, כבוד השופט שפיצר.

הנושא של שופט עמית נועד להמשיך ולהשתמש בניסיונם הטוב של השופטים לאחר פרישתם, ולנצל אותם ככוח משתף באופן חלקי בהמשך העבודה השיפוטי.

התרומה והנסיון הוכיחו שהתרומה של שופטים עמיתים במהלך השנים האחרונות הייתה רבת משמעות, וכמעט בכל פרמטר שהם עסקו בו, והצורך בהם גם נותן מענה מבחינת גמישות ניהולית של המערכת, הנסיון בעולם אף הוא מראה שנעשה שימוש רב בשופטים שפרשו. בסך הכול מדובר באנשים שמרביתם עוד בשיא כוחם. לכן אנחנו חושבים שיש מקום להכניס את הנושא הזה כמהלך קבוע עם כל האיזונים שהצעת החוק נותנת.

השופט שפיצר תגיד, אתה לא חושב שצריך שהמינוי שלהם יהיה לשישה חודשים, וכל שישה חודשים יבדקו אותם, כי אנחנו יודעים, בן אדם הגיע לגיל 70, זה שהחוק קובע שבגיל 70 פורש בזה יש הגיון מסוים, למרות שכולנו יודעים שבגיל 70 הם עדיין במלוא כוחם, אבל צריך לבדוק אם הם מנהלים את העסק כמו שצריך.

אני חושב ששישה חודשים, שתקופת המינוי אותו עקרון צריך לחול על תקופת המינוי של שופט עמית כפי שנקבע פה בחוק ארבע שנים במקביל לשופט שמתנה בתחילת דרכו השיפוטית.

צריך גם שופט בתחילת דרכו השיפוטי, צריך לקבוע שהוא מתמנה לשלוש שנים.

זה דיון אחר, זה לא כלול בתיקון הזה. באופן אופן, אני חושב שהמינוי צריך להיות מינוי קבוע. בסופו של יום כששופט מתגלה שהמינוי שלו לא צלח, יש כלים די והותר כדי לסייע, להיפרד ממנו, התהליך הזה הוא תהליך שעובר מיון פנים מערכתי, המלצות נשיא. אנחנו לא רוצים למנות כל שופט פורש, וצריך לזכור שגם יש שופטים רבים שפורשים לפני גיל 70 שהחוק מאפשר להם לפרוש לפני גיל 70 בתחנות יציאה, כך שגם זה לא משפיע, ובסופו של יום אני לא חושב שמימד הגיל הוא איזשהו פקטור בתקופה הזאת של חייו של שופט. לכן אני חושב שהצעת החוק שומרת על האיזונים שלה בהקשר הזה.

אני מקווה שאתם לא מתכוונים למנות כשופט עמית מי שפרש לפני גיל 70.

יכול להיות שכן, וגם בעניין הזה צריך להפריד בין שני סוגי שופטים לפחות, בין שופטים בפנסיה צוברת שבוודאי לא חייב להיות שום זיקה לעניין, לבין שופטים בפנסיה תקציבית שלגביהם צריך לבחון את הנושא יותר לעומק.

זכויות הפרישה של השופטים באמת לא מעניינים בנושא הזה. אם אדם החליט שאין לו כוח כבר והוא רוצה לפרוש מהמערכת, אז אני לא ממנה אותו אחר כך להיות שופט עמית, אני משאיר אותו בפרישה, הוא בחר את הפרישה.

הוא יכול את היומיים בשבוע לתרום בהקשרים אחרים וטובים מאוד אפילו.

אפשר לעשות אותו עוזר משפטי.

אבל אז זה לא יעזור בתחומי העשייה השיפוטי.

אני מצטרף לדברים ולהנמקות בתקופת הביניים של הוראת השעה. היה לנו נסיון מוצלח עם שני דיינים שפרשו לגימלאות ומונו, הם עבדו בבתי הדין במשרה חלקית בהתאם לכללים. סייעו מאוד בהורדת הלחץ, לחץ העבודה בבתי הדין, ונראה שראוי להמשיך עם זה.

מי ימנה את הדיינים האמיתיים?

אותו דבר, אותו הסדר שיש לגבי שופטים, זה אותו דבר.

השרה ונשיא בית הדין הרבני הגדול.

אם זה מה שיוחלט לגבי שופטים, אז זה מה שיוחלט לגבינו.

באישור הוועדה.

בוא נאמר כך, זה יובא להחלטת ועדה, וכל שניים מחברי הוועדה, או כל חבר בוועדה יוכל לדרוש קיום דיון.

אז זה כבר לא אישור.

אתה תקרא לזה איך שאתה רוצה.

הבקשה שלנו היא מאחר ומדובר בשופטים שלא רק שעברו ועדה, חלקם גם עברו ועדה פעם שנייה במהלך תקופת הכהונה שלהם וקודמו מערכאה לערכאה. להביא אותם בתום התקופה לאישור של ועדה לבחירת שופטים, זה מאוד בעייתי בעינינו, לכן מה שאנחנו סברנו להציע, זה שזה יועבר על ידי נשיא בית משפט עליון ושרת המשפטים במשותף וידווח לוועדה, ואני חושב שזה בסדר.

כאשר זה ידווח לוועדה, מה יקרה?

אז שם, אם למי מחברי הוועדה יש הסתייגות, המנגנון יהיה הפוך, האישור יהיה אוטומטי. אבל אם למי מחברי הוועדה תהיה הסתייגות תוך 15 יום ביחס, 30 יום לא משנה, תוך תקופה שתקבע, תהיה לו הסתייגות ביחס לאחד מהשמות, אותו שם באמת לא ימונה ויובא לדיון בוועדה.

אנחנו כן חושבים שזה צריך לבוא לאישור הועדה. כן יש מקום לבחון את זה. ועדת חוקה דנה בזה כבר בעבר בתקופת הוראת השעה, וכן סברו שיש צורך להביא את זה בפני הוועדה לבחירת שופטים. בכל זאת מדובר על משהו חריג, על אנשים שכבר פרשו, שהם כבר מעבר לגיל הפרישה גם המקובל במשק בכלל, וגם לגבי שופטים. אנחנו כן חושבים שנכון להביא את זה בפני הוועדה כמו כל שופט אחר שמתמנה, לעתים גם עברו כבר 40 שנה מאז שאותו שופט עבר בפני הוועדה. אנחנו סבורים שכן יש צורך להביא את זה שוב ולבחון את כל השיקולים.

אם לא ועדה, מי כן יחליט מי? יש כל כך הרבה שופטים.

הנשיא והשר.

זה יכול להיות מינוי לארבע שנים, זה בכל אופן מינוי, זה לא משהו של מה בכך. ככל שיהיו ותיקים ואנשי מקצוע, וצריך להיות שקיפות מירבית גם בעניין הזה.

מאפשרים להסתייג.

אנחנו חשבים שההצעה מאזנת בין העובדה שמדובר בשופטים שכיהנו לאורך שנים, וצריך גם לומר שבדרך כלל המינוי לשופט עמית נעשה סמוך לאחר הפרישה. זה לא שאנחנו מחכים 5-6 שנים ואז הולכים לחפש שופט עמית, אלא בדרך כלל זה נעשה סמוך לאחר הפרישה. ולכן כאילו המינוי יש בו סוג של התמשכות, סוג של המשכיות, ויחד עם זה, האיזון הנכון לטעמנו, שאנחנו מאפשרים לוועדה, לכל אחד מחברי הוועדה להעלות הסתייגות ביחס למי מהשמות המוצעים, בזה נשמרת זכותה של הוועדה מצד אחד, ונשמר גם הכבוד של השופטים וגם הסיטואציה שבכל זאת מדובר בשופטים שכיהנו לאורך שנים, שהם לא הצטרכו לעבור מחדש הצבעה בוועדה.

כמה שופטים אמורים להימנות, אם ימנו, זה לא יותר מ-15%, זה מכלל השופטים. אני יוצא מנקודת הנחה שכל שנה פורשים 20 שופטים, 10 שופטים, מהם אתה יכול לבחור 2, לא יכול למנות יותר מזה. השאלה מה אומרים ה-18 האחרים שלא מנויים, לא כלפינו, הם ראויים, הם היו שופטים. אין ספק על הכשירות שלהם שהם יכולים, ואם בחרו בהם סימן שלהם יש גם יתרון. אבל כשיבואו אחרים, רק החלק הזה, זה צריך להיות מסודר. חלקים אחרים על היכולות שלהם ולמה צריך וההמשכיות אתה צודק, והביורוקרטיה והמינוי והאישור אנחנו גם יודעים.

אמר לי היועץ המשפטי שלנו או שאני כיוונתי לדעתו, או שהוא לדעתי. הלוואי והיו לנו כל כך הרבה קופצים על התפקידים האלה. זה לא שששים אליי קרב, פשוט אנחנו זקוקים לזה, גם יש לנו את המלאי הראשוני כמו שאתה אומר 15% מ-650 נותן לנו בכל זאת כמות די משמעותית שגם אותה אנחנו לא מצליחים למלא, כך שהדאגה הזאת היא לא ממש אמיתית.

במאמר מוסגר, האם תנאי השכר שלהם זה כמו תנאים של שופטים רגילים, גם לגבי - - -

זה כמו תנאים של שופטים רגילים בחלקיות המשרה והם הולכים למס הכנסה לסדר את התיאום מס.

ההצטברות לוותק פנסיה.

לא, מתווה העסקה הוא מתווה העסקה קבלני. לאחר הפרישה אין המשך הפרשה.

נניח שיש כאלה שופטים שהם לא שופטים 35 שנה, יש כאלה - - -

יש ניתוק מוחלט של זיקת יחסי עובד מעביד נקרא לזה, והתשלום הוא קבלני על בסיס חשבוניות, משהו אחר לגמרי.

אני מזדהה לחלוטין עם הדברים שאמר מנהל בתי המשפט. אנחנו מדברים על שופטים ודיינים שבדרך כלל הם אחרי עשרות שנות שפיטה, למרות שיכולנו למנות יותר, התמנו אצלנו רק שניים. האיזון שיש בין מצד אחד שר המשפטים, ומצד שני נשיא בית הדין הגדול, שר המשפטים מפקח על העניין המינהלי, הנשיא מפקח על העניין השיפוטי, ומדובר פה על נסיון מצטבר.

המנגנון שהוצע פה הוא מנגנון מאוזן דיו, והוא מאזן גם כן בין הצורך של תוספת כוח עבודה וצורך בעזרה, לבין הברירה הטבעית שיש בתוך המערכת.

אני מבקש להוסיף משפט, שגם היום כשאנחנו ממנים יושבי ראש לוועדות כאלה ואחרות, תהליך המיון שנעשה על ידי שרת המשפטים ונשיא בית המשפט העליון הוא תהליך קפדני, בודקים את ההיסטוריה של השופט, בוחנים את התלונות שהיו לו.

למה אתה שם לי שמן על הרצפה כדי שאני אחליק. כי כשאתה מדבר כמו שאתה מדבר, אתה מחייב אותי כמעט לתגובה.

אז לא אמרתי כלום.

שלום אדוני היושב ראש, תודה שהגעתי לכאן. אינני מייצג כאן אף אחד, אבל אני נזעקתי כאשר קראתי את הצעת החוק הזו, שיש כאן פגיעה חמורה מאוד בעצמאותה של הרשות השופטת, ואני רוצה מייד להסביר גם למה.

שופט לקראת סיום כהונתו, שרוצה להמשיך ולכהן, צריך עכשיו לשקול איך הוא יראה בפני הועדה למינוי שופטים. כאלה השופטים אתם רוצים שיהיו במדינת ישראל? כלומר, שתבוא להתדיין לפניו הממשלה, והממשלה היא בעלת דין בערך ב-60%, 70% של התיקים, הוא צריך לשקול שמא שרת המשפטים או מאן דהוא לא יאריכו לו את המינוי שלו בגלל מה שהוא יפסוק, אתם אינכם רואים לנגד עיניכם מה שכאן קורה?
אני רוצה להציע לוועדה הנכבדה הזו דבר כזה. רוצים להאריך את כהונתם של שופטים? קודם כל תאריכו, זה בסדר גמור. מאה אחוז, קיראו להם שופט עמית, הרי זה לא עלות שכר, זה תואר, זה מאגר של אנשים הזמינים לשפיטה. בדיוק כפי שאמר האדון הנכבד, אני מבין שאדוני מנהל מערכת בתי המשפט שלו, כפי שממנה המערכת שופטים לשבת בוועדות ערר של מס שבח, והיא לא מביאה אותם לפני הועדה למינוי שופטים, וטוב היא עושה שהיא היא לא מביאה אותם בפני הועדה למינוי שופטים, היא צריכה לעשות את אותו דבר בשופטים עמיתים.

לגבי שופטים עמיתים, הרעיון הוא, שהם ימונו, ואז יובאו לאישור בוועדה.

אדוני יהא מחר שר המשפטים, ואדוני פוליטיקאי, וזה בסדר גמור.

אם אתה מבטיח לי.

אני לא בטוח שאתה רוצה את זה, אבל זה כבר עניין אחר. אדוני יהיה מחר שר המשפטים, ולאדוני יש אג'נדה פוליטית, זה בסדר גמור, בשביל זה אדוני כאן.

אדוני רואה מצב שיש לשר המשפטים אג'נדה פוליטית כזו או אחרת, הוא ממנה שופטים שהם כבר שופטים בפועל, לא לפני תחילת הכהונה, זה כבר סיפור אחר. כלומר, מי שרוצה להמשיך את עתידו אומר, צריך אני לשאת חן בעיני השר.

בעיני הנשיא והשר.

כלומר, חמישים אחוז פוליטיקה. זה לא פגיעה בעצמאותה של הרשות השופטת? שיא הפגיעה בעצמאותה של הרשות.

מכיוון שנשיא בית המשפט העליון בוודאי דואג לעצמאותה של הרשות השופטת, אני מניח שאילו הוא היה חושב שיש פגיעה בעצמאות הרשות השופטת בדרך הזו, הוא היה מסרב להיות חלק מהעניין הזה.

אדוני, אני חושב שאדוני דואג לעצמאותה של הרשות, וגם אני דואג לעצמאותה של הרשות השופטת, אבל אני גם לא מבין את התהליך. אם חשקה נפשו של שופט להמשיך יודיע על שהוא חושק, ובזה הרגע הוא נכנס למאגר, הרי הוא מקבל עבודה קבלנית. יכול להיות שנשיא בית המשפט שבו הוא מכהן אדוני יחליט שהוא לא ראוי ולא ייתן לו ולו תיק אחד, טוב, אז הוא יבוא למנוחת עולמים עם התואר שופט עמית ולא יישב אפילו שעה. אל תביאו שופטים מכהנים כדי להמשיך את כהונתם לפני גוף פוליטי, יש לזה משמעות.

מה הוועדה לבחירת שופטים היא לא גוף פוליטי?

אתה צודק, אבל לפני שהם שופטים לא בזמן שהם מכהנים. לפני שהם דיינים, לא בזמן שהם דיינים. יש כאן הבדל עצום בין הדברים הללו.

האיש פרש, הגיע לגיל 70 ופורש.

לבריאות.

עכשיו הוא רוצה להיות שופט עמית, הם יביאו אותו עוד פעם לפני ועדה פוליטית?

עכשיו אדוני יתאר לעצמו את הכותרת שתוציא טובה צימוקי, או יוציא מישהו אחר, ששופט מסוים דן בעניין מסוים שהממשלה או ששר המשפטים, או שהמדינה נדונה לפניו, והוא רואה את המשך עתידו ולכן הוא פוסק את מה שהוא פוסק.

מה אתה מציע?

אני עונה לך. דרך אגב, יש כאן דוח של מחלקת מחקר מ-2005 לעניין הזה שאמר יש כאן פגיעה בעצמאות הרשות השופטת, היזהרו. מה שאני מציע הוא נורא פשוט. מי שרוצה שימשיך, עכשיו אתם חושבים שהוא לא מתאים, אל תתנו לו עבודה.

לא, זה יהיה הרבה יותר מזה.

כל מי שמונה ידווחו לוועדה לבחירת שופטים, והוועדה הזאת כל אחד מחבריה יהיה רשאי לדרוש קיום דיון במינוי של אותו שופט.

הטיעון של מר פריצקי, הוא גם לא מתיישב עם זה שדנים בין ערכאה לערכאה השופט עולה לאותה ועדה - - -

זה מה שרציתי לומר, מר פריצקי הבעיה הרבה יותר חמורה. על פי שיטתך הבעיה הרבה יותר חמורה כשבאים לקדם שופט מכהן, שם הוועדה פועלת בשיא עוצמתה.

קודם כל נתחיל אחד לאחד. שופט מכהן יש לו poole back position, פה אין poole back position. יש כאן מצב, רבותיי, אני לא מחדש כאן שום דבר.

בוא נגיד שאתה צודק, אז מה יקרה? אם האיש הזה שבמשך ארבע שנים לפני שהוא פורש מתחיל לדון בתיקים, אז הוא יכתוב פסקי דין שימצאו חן בעיני השר ובעיני נשיא בית המשפט העליון, זה לא משנה, גם אם זה יהיה ארבע שנים קודם, או חמש שנים קודם. גם הוועדה לבחירת שופטים תבדוק מהם פסקי הדין שהוא כתב.

אדוני לא רואה בזה פגיעה בעצמאותה של הרשות השופטת?

אני מבקש לומר עוד משהו. מהיכרותי בשנתיים האחרונות, ויצא לי כבר לעבוד עם שני שרי משפטים, ההתנהלות בהקשרים האלה היא כל כך לא פוליטית, היא כל כך מקצועית, כל כך אמיתית לגופם של דברים.

עד עכשיו זה נכון, מה יהיה בעוד 10 שנים?

הוא צודק. כשאני אהיה שר המשפטים הוא אומר זה יהיה אחרת.

אין לי טענה כלפי פוליטיקאי שיושב בוועדה.

אתה גם יוצא מנקודת הנחה שלטעמי קצת שגויה בהקשר, אם נגיד את זה, מי עושה טובה למי, אין עומס, אין תור של waiting list למינוי של שופט עמית. המערכת היא זו שמחפשת, היא זו שמבקשת.

אז היא הנותנת.

בדרך כלל, תצא מהנחה שכאשר המערכת מחפשת שופטים בדיוק כמו שהיא מחפשת שופטים בתחילת דרכם, כך גם לאחר פרישתם. את אלה שהתרומה שלהם לעבודה המאומצת שיש תהיה משמעותית, ואת זה אנחנו מחפשים. האם אתה מוכן להגדיר לי מה זה פסק דין שימצא חן בעיני מישהו?

לא זה מה שחשוב.

אני יודע, אתה כותב פסק דין, אתה יודע מה ערכאת הערעור תגיד עליו? אתה יודע מה מישהו יחשוב עליו?

לי חשוב איך הציבור רואה את זה. נורא חשוב לי אמון הציבור במערכת הזאת. כאשר לוקחים שופט מכהן, ומכפיפים את עתידו, עתידו לכסף, בפני גורם פוליטי, אני לא חושב שזה מעודד את אמון הציבור במערכת.

מי זה הגורם הפוליטי?

השר.

החלטה משותפת של הנשיא ושל השר.

אדוני, מה מפריע למערכת?

זמן ונסיון.

כמעט כל המינויים של שופטים לוועדות נעשות על ידי השר הרלבנטי ונשיא בית משפט עליון.

אני כיהנתי כשופט 40 שנה, אז אני אצטרך עכשיו כדי להמשיך לעבור עוד פעם אצל הוועדה לבחירת שופטים?

להיפך, בדיוק לא. אני לא רוצה שתעשה את זה, בדיוק לא. אני רוצה שאם כיהנת כשופט 40 שנה, יחליט הנשיא או הנשיאה של בית המשפט שבו כיהנת, אתה תהיה שופט עמית אם לתת לך תיק או לא לתת לך תיק, אל תבוא לפני - - -

זה יקרה ממילא.

לא, רוצים להביא אותך לפני מערכת חצי פוליטית, ולפני ועדה.

לא רוצים להביא אותי לוועדה, זה רק יהיה כאשר חלק מחברי הוועדה, או מי מחברי הוועדה ידרוש שאני אופיע בפניו.

כלומר, יש סיכון לזה.

אני לא יודע מה הסיכון, אחד מחברי הועדה ידרוש כי הוא מכיר אותי, הוא הופיע בפניי, הוא ראה מה קורה בבתי המשפט, הוא חושב שאני לא ראוי, אז הוא יבקש דיון וישכנע את חבריו שאני לא ראוי.

אדוני סבור שכאשר אדוני שופט מכהן כך זה צריך להיות?

כן, גם כשאתה רוצה לעלות מהשלום למחוזי, זה כך קורה.

אין לי מנגנון יותר טוב מזה לגבי השלום והמחוזי. הרי אין כאן נטל כספי, אני פשוט לא מבין למה צריך להביא שופטים מכהנים עוד פעם לפני ועדה או לפני גוף שהוא חמישים אחוז פוליטי, או במקרה הטוב שני חברי כנסת ושני חברי ממשלה. למה לא לקחת את המערכת הזו, להמשיך איתה קדימה? יכול להיות שיש שופט שלוקה לא עלינו בשטיון.

אז אנחנו צריכים לשנות את החוק, כי אתה מבין שהחוק קובע שבגיל 70 השופטים הולכים הביתה.

אדוני נבהל משינוי חוק? לא שמעתי את זה.

אני נורא פוחד משינוי חוק.

אני לא שמעתי את זה. ידונו בזה, יביאו תיקון ויגידו שלום.

אבל אדוני ער לזה, שגם היום, בהתאם למצב דהיום, המינוי של שופטים בדימוס לוועדות ציבוריות ולתפקידים בתוך מערכת בתי המשפט מתבצע על ידי שר המשפטים.

זה לא טוב, גם זה לא טוב, תקן את זה, למה אתה עושה את זה? בעצם מנהל מערכת בתי המשפט או הנשיאים יש לו עכשיו מאגר, ירצה השתמש בו, לא ירצה, אף אחד לא מכריח למנות שופט עמית בפועל לשבת בתיק.

גם כאשר השר והנשיא ימנו אותו, הנשיא לא חייב לתת לו תיקים.

בשביל מה לעשות את כל התהליך הזה?

בוא נאמר כך, ימנו את התהליך כי האיש החליט שהוא רוצה.

או, אז בשביל מה להביא אותו, לא יהיו חייבים לתת לו - - -

אנחנו לא מקימים מאגר.

אתם מממנים לפי צורך כי אתם בטוחים שהנישא צריך מישהו.

השופט העמית צריך להימצא באיחוד כהונה, הוא לא יכול לעסוק בעיסוקים אחרים, זאת אומרת, זה לא ריאלי למנות - - -

אם הוא לא רוצה הוא לא התמנה, אל תדאג, מי שרוצה.

ההצעה שלך בעצם מתייחסת להבדל אחד, אתה אומר אני לא רוצה שיהיה חמישים אחוז פוליטי. הוועדה לבחירת שופטים - - -

- - - ששופט מכהן יעמוד עוד פעם בפני איזושהי - - -

אתה לא רוצה?

לא.

זה לא שופט מכהן, אני מזכיר לך, זה לא שופט מכהן. אנחנו מדברים על שופט שפקע כהונתו כי הוא פרש. ברגע שהוא פרש, ואתה רוצה להחזיר אותו למעגל השפיטה חייב להיות תהליך כלשהו, זה לא יהיה תקין אם באופן אוטומטי כל שופט שפרש הוא כלול באיזשהו מאגר, הנכון הוא, וזה מקובל עלינו שאדם שרוצה, או שאנחנו רוצים או שביחד רוצים שימשיך בכהונה שיפוטית במשרד שופט עמית, יעבור תהליך של אישור מחדש, לא אישור שהוא עבר מלכתחילה בראשית דרכו השיפוטית, אלא אישור שיש בו המשכיות מצד אחד, ויש בו חדשנות מצד שני.

אני לא יודע איך לשכנע יותר, אני מניח שלא שכנעתי.

אני רוצה להתייחס לעוד משהו, במה שאמר מר פריצקי, אני פחות מבין בזה. אני קצת רוצה להתייחס מהיבט אחר. בעצם אנחנו לא מונעים ממנו שום תיקים שיכול שופט עמית לדון בהם. יכול להיות מצב שמנהל בתי המשפט או נשיא בית המשפט יחליט שהוא ממנה שופט עמית כאלה שופטים שלא גמרו תיקים, ניתן להם להמשיך בתיקים. אנחנו יודעים שחלק מהזמן אם אנחנו מגבילים, כי שופט עמית לא דן בתיקים שהוא דן. יש לכם שני אפשרויות, או שני סיבות למה אתם רוצים למנות שופט, לחץ בבתי משפט, שאתם רוצים, יש לכם פרויקט שאתם רוצים לתת לשופט עמית, או שאותו שופט יוצא לפנסיה, אין מי שיגמור, והוא לא גומר את התיקים, אתם תגידו אנחנו ניתן הארכה של שנתיים לשופט עמית, וזה מצב אני לא ראיתי מניע בחוק.

אתה יכול להכניס את ההסתייגות הזאת.

יש מניעה בחוק שאתה צריך להביא מישהו שמתאים, אני כבר אומר לך, לא עולה על דעתנו. אין אפילו קצה של הבא אמינא שאנחנו נאריך. שוב, אני מזכיר, אנחנו לא מאריכים.

מינוי חדש, אבל - - - תיקים שלא גמר, במקום להביא את זה לשופט אחר.

שופט שמשאיר אחריו תיקים, ובשנים האחרונות היו מתי מעט כאלה שעשו את זה, והותירו לחבריהם מלאכה לעשות, צריך גם לזכור שלשופט יש מיום פרישתו עוד שלושה - - -

אני לא מסכים למה שאתה אומר, אגיד לך למה. במערכת בתי הדין הרבניים, אני בוודאי רוצה שדיינים עמיתים יוכלו לעסוק בתיקים שהם כבר דנו כשהם היו, לא כל תיק אפשר לגמור אותו בזמן.

אני מסכים לדברים לגבי בתי הדין. אנחנו דנים בשלושה. סיום של התיק לא תלוי מתי שהדיין פורש, ואם במקרה הוא מונה לדיין עמית לאחר מכן, מדוע שייכנס דיין שלא ישב בתיק ואת כל התיק הצטרך להתחיל מהתחלה.

לגבי בתי דין אתה צודק, אבל זה שופט יחיד, אז הרוב כבר יודעים שחלק מהזמן ששופטים מה שמאיץ אותם - - - אם לא זה יכול להיסחב עוד חמש שנים.

כן, בבקשה.

רצינו לשאול לגבי התקופה של הוראת השעה כמה שופטים מונו באותה תקופה, כמה היה נסיון בנושא הזה?

מספר השופטים שמונו 13 לשופטים עמיתים בבית המשפט השלום, המחוזי וכו', לתקופה של ארבע שנים. מספר התיקים שנסגרו באותה תקופה על ידי אותם שופטים כמעט 19 אלף תיקים.

הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 75) (שופט עמית), התשע"ד-2014.

הוספת סעיף 10א 1. "בחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 10 יבוא":

שופט עמית 10א (א) "שר המשפטים ימנה בהסכמת נשיא בית המשפט העליון".

שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון ימנו.

וידווחו על כך לוועדה.

וכל חבר בוועדה יהיה רשאי לדרוש קיום דיון בוועדה.

להעלות הסתייגות ביחס – לא סתם דיון בוועדה.

אבל אולי צריך לקבוע לפחות תקופה מסויימת.

90 יום.

לא 90 יום, זה המון 90 יום.

אני הייתי פעם חבר בוועדה לבחירת שופטים. אתה באמת חושב שהוועדה הזאת כל היום נמצאת במרכז הראש שלי?

לא זמן להתנגדות, לא ממתי יהיה הדיון.

שהרי אם אין התנגדות, אז המינוי יכול לעבור, והשופט יכול להיכנס לעבודה.

תוך 45 יום מיום שקיבל הודעה יהיה רשאי להגיש הסתייגות לוועדה. ואז הוועדה תקיים דיון, ואז יבוא לאישור.

אי אפשר לקצר את התקופה?

לא, גם לא כדאי לנסות.

שופט בית משפט מחוזי או שופט בית משפט שלום שיצא לקיצבה לכהן כשופט עמית, לתקופה אחת שלא תעלה על ארבע שנים (בחוק זה – שופט עמית), ובלבד שלא יכהן כשופט עמית מי שגילו עולה על שבעים וחמש. לעניין זה שופט שיצא לקצבה – שופט שיצא לקצבה לפי הסעיפים הבאים:

די, גמרנו, בגיל 75 יוצאים לפנסיה, מספיק.

הוא רוצה, אתה לא מבין. תגיד, אתה מכיר שופטים שלא רוצים להמשיך?

כמעט ולא, מה רע בזה? זה רק טוב.

אני לא אמרתי שרע בזה. אני מוכרח לומר שאני זוכר שהיו שופטים בדימוס פה בירושלים שהגיעו לגיל מסוים והם המשיכו לשבת ודי נמנמו בדיונים.

אדוני, אני מכיר שופטים שלא היו בדימוס ונמנמו בדיונים פה בירושלים, גם במקומות אחרים, זה לא קשור, תרשה לי. יש מנגנונים להביא לסיום כהונתו של שופט.

אני מבקש אולי להעיר הערה, אני מציע לחשוב על אפשרות של הארכה מעבר לתקופה של ארבע שנים. יכול להיות שאנחנו נמצא את עצמנו עם תקופה קצרה מדי.

לא כדאי לנסות, כי אני עוד אוריד את זה מארבע שנים.

זה יבוא לפני הוועדה, והוועדה תחליט אם - - -

אחרי ארבע שנים אם אתם רוצים למנות, אז תביאו אותו כמינוי לוועדה לבחירת שופטים.

כן, אבל הנוסח דהיום שונה לחלוטין.

אני אומר שהנשיא והשרה לא יכולים למנות ליותר מארבע שנים.

אבל זה לא עולה מהנוסח של החוק.

הנוסח של החוק הוא כזה, זה ארבע שנים - - -

אנחנו נסכים שזה יהיה באישור הוועדה, וזה גם מוצדק שיהיה כך, אבל ארבע שנים זה יכול להיות תקופה קצרה מדי.

באישור הוועדה. שיביאו אותה עוד פעם לקביעת שופטים.

מה גם, שאם הוא ימונה בגיל 73, אז כעבור שנתיים הוא הצטרך - - -

אתה יודע מה, אני לא רוצה שהם ימנו בן אדם בן 73.

בכל מקרה תהיה מגבלת גיל 75, זה בכל מקרה יישאר. אבל שופט שפרש בגיל 69, 68, זה אומר שבגיל 72 כבר לא יוכל להמשיך לכהן וחבל, זה יכול להיות שופט טוב, שופט מנוסה שיכול לתרום למערכת, ואם זה מובא לאישור הוועדה לבחירת שופטים, יש את מגבלת גיל 75, אנחנו לא רואים הפחתה.

כן, אבל זה יבוא כמינוי של שופט.

זה יבוא לאישור הוועדה.

מעל ארבע שנים, יובא המינוי לוועדה לבחירת שופטים לבחירה.

יש פה כמה קשיים לגבי העניין של אי התלות שעלתה פה קודם, עם זה שזה הארכת קדנציה, אני גם יודעת שמשרד המשפטים - - -

הארכה שאדוני מדבר עליה היא תהיה בלי הגבלה, כלומר ארבע שנים?

עד גיל 75. בגיל 75 הוא הולך הביתה.

אבל אם זו שופטת שפרשה בגיל 60, אפשר יהיה ארבע שנים למשל שלוש פעמים למנות אותה?

אפשר יהיה בפעם אחת למנות אותה בגיל 62 עד גיל 75, רק שיביאו את זה לוועדה לבחירת שופטים. כל ארבע שנים הצטרכו לחזור.

סליחה אדוני, למעשה מדובר פה במסלול חדש, כלומר, הצעת החוק כפי שהיא הייתה בפני הוועדה למינוי שופטים דיברה על שופט עמית, כשהכוונה הייתה באמת שאפשר יהיה למנות ל-4 שנים. המשמעות של הדבר שאדוני אמר, שאפשר למנות שופט בחצי משרה ל-15 שנה לדוגמה. אנחנו למעשה נותנים פה סטטוס חדש של שופט, של שופטים בחצי משרה. כי הרי עכשיו הוספנו את סעיף קטן (ב) שגם שופט שפגש בגיל 40 אומר, אני לא רוצה לשבת, אני מספיק לי, יש לי מספיק כסף, אני רוצה חצי משרה. ניתן לו מגיל 40 עד גיל 75, 35 שנה מינוי על ידי הוועדה למינוי שופטים שופט בחצי משרה. זה באמת המערכת שאנחנו רוצים לבנות עכשיו?

אם אתם לא רוצים, אין שום בעיה. אני מציע ששרת המשפטים תגיש הסתייגות.

הנוסח הוא נוסח מסוים, עכשיו הנהלת בתי המשפט באה עם הצעה חדשה - - -

לא, פרץ לא הובנו נכון. אנחנו דיברנו הארכה אחת. לא הסברנו את עצמנו, הארכה אחת בלבד.

עוד 4 שנים בלבד, לכן הערתי את מה שהערתי כי שמעתי מהיושב ראש.

אני מוכן שאחרי ארבע שנים יאריכו את זה רק לעוד שנתיים. למה? בואי נאמר כך, אני מכיר את השופטים כשהם מגיעים לגיל מסויים, הם מאבדים את הכוח והסבלנות שלהם. עורכי הדין שצריכים להופיע בפניהם, סובלים קשות.

יש עוד ענפים שזה קורה בהם, ואין את ההגבלות האלה.

זה נכון מאוד, אני הייתי מציע גם בנושאים אחרים להכניס את ההגבלות.

למה, תראו את נשיא המדינה שלנו.

נשיא המדינה שלנו הוא משהו יוצא דופן, אין לך שופטים כאלה בבתי המשפט.

צריך לזכור שבסוף כל הצעת החוק הזאת נועדה לשפר את השרות לציבור, זו תכליתה של הצעת החוק.

אנחנו זוכרים את שיפור האפשרות לציבור, ואנחנו רוצים לשפר את השרות לציבור, אבל יש רק בעיה אחת, אתם נוגסים בחוק הזה כל עשר דקות. מלכתחילה היה מדובר ששופט עמית ימונה על ידי הוועדה לבחירת שופטים. באו, פנו אליי וביקשו שנשנה את זה.

המלה כרסום אני לא מזדהה איתה, בסך הכול אנחנו מחפשים את הפתרון הנכון.

הפתרון הנכון זה מה שאמר פריצקי. תעמידו כל שופט בפני הוועדה לבחירת שופטים.

לא, בדיוק הפוך.

בכל זאת, הייתי מציע, את הקדנציה השנייה לתחום בעד 4 שנים, לא שנתיים, לפי החלטת הוועדה.

אולי תביאו הצעת חוק מתוקנת.

זה ניואנס. אדוני, אני חושב שהיועצת המשפטית שלך צודקת במובן הזה שצריך לשים גבול, ונדמה לי שממילא מ-4 שנים - - -

היועצים המשפטיים שלי תמיד צודקים.

היועצים המשפטיים בדרך כלל תמיד צודקים.

בשים לב לכך שהוועדה מאשרת את המשך התקופה, נדמה לנו שאפשר לקבוע מגבלה של עד שבע שנים, ממילא זה מגיע לאישור הוועדה.

לא יהיה מגבלה של עד שבע שנים, ברק, תשכח מזה. המגבלה תהיה ארבע שנים, ועוד שנתיים במקסימום.

ורוצים להגיד שזה יהיה - - - בשביל העניין של האי תלות בכל זאת שלא יהיה משהו - - -

רק כאשר המערכת צריכה זה יהיה.

גם הוועדה תשתכנע שיש בכך צורך על הארכת התקופה.

בגיל 75 נגמר הסיפור הוא הולך הביתה.

חלקם פורשים לפני.

לעניין זה, שופט שיצא לקיצבה –
"שופט שיצא לקיצבה לפי הסעיפים הבאים: 13(א)(1), (ב)(1), (ב)(2) או 13(ג), (2)13(ב)(3), ובלבד שהנסיבות שבשלן יצא לקיצבה אינן מונעות את מינויו כשופט.

(ב) שופט עמית יכהן כשופט בבית משפט שדרגתו אינה גבוהה מדרגת בית המשפט שבו כיהן ערב יציאתו לקיצבה.


 (ג) שופט עמית יראו אותו כשופט לכל דבר וענין, ואולם יכול שיכהן במשרה חלקית.
(ד) מספר השופטים העמיתים שיכהנו לא יעלה על 15% במספר השופטים המכהנים בבית המשפט השלום ובמספר השופטים המכהנים בבתי המשפט המחוזיים".
תיקון סעיף 39 2.

בסעיף 39 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג) על אף האמור שופט עמית לא יהיה אב בית הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט אחרת לעניין הרכב מסוים".

תיקון סעיף 50 3.
בסעיף 50 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

(ג) "על אף האמור בסעיף קטן (א) שופט עמית לא יהיה אב בית הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט אחרת לעניין הרכב מסוים".
תיקון סעיף 57. 4.

בסעיף 57 לחוק העיקרי: 1
בסעיף קטן (א) המלים "או שופט בקיצבה" - יימחקו.
2. סעיף קטן (ב) בטל.

אני חושב שצריך לכתוב מפורשת כדי למנוע ספקות, במקום שופט בקיצבה, שופט עמית בסעיף 57, כי הנוסח הוא שופט. בית משפט לעניינים מקומיים הוא בית משפט ספציפי. אמנם דינו של בית משפט לעניינים מקומיים כמו בית משפט שלום, אבל זה לא אומר שהשופט הוא יכול להיות שופט עמית. לכן, כדי לצאת ידי ספק, הייתי כותב במקום שופט בקיצבה, שופט, או שופט עמית.

בעצם מוצע כאן לבטל את ההסדר של שופט בקיצבה כך שרק יובהרו הדברים. בעצם עד היום קיימת האפשרות של מינוי של שופט בקיצבה, חלו על זה כללים אחרים, אנחנו סברנו יחד עם הנהלת בתי המשפט שנכון שיהיה הסדר אחד ברור של שופט עמית, ולכן בעצם מוצע לבטל הסדר של שופט בקיצבה. לעניין הערה של פרץ, אני חושבת שלכולם ברור המהות שהכוונה לבטל פה שופט בקיצבה, והאם צריך לכתוב במפורש שופט עמית או לא, הועדה תסמיך אותנו רק לבדוק מבחינת נוסח.

(5) ביטול סעיף 66. סעיף 66 לחוק העיקרי בטל.
(6) תיקון בחוק עזרה משפטית בין מדינות התשנ"ח 1998.
(1) סעיף 58 בטל.
(2) בסעיף 59(ב) המלים "את שכרם של שופטים בקיצבה שמונו לפי סעיף 58 וכן" יימחקו.

(7) תיקון חוק נציב תלונות הציבור על שופטים. בחוק נציב תלונות הציבור על שופטים התשס"ב-2002, בסעיף 1 בהגדרה "שופט".
בפיסקה (1) במקום הסייפא החל במלים: "לרבות שופט בקיצבה" יבוא: "ושופט עמית כמשמעותו בסעיף 10(א) לחוק בתי המשפט".

(2) בפיסקה 3 – במקום הסייפא "החל במלים "לרבות שופט", יבוא ב"שופט עמית כמשמעותו בסעיף 7(א) לחוק בית הדין לעבודה". אנחנו נדון בשאלה של בית הדין לעבודה.


(3) בפיסקה 5 – יבוא: "לרבות דיין עמית כמשמעותו בסעיף 9א לחוק הדיינים".

תיקון חוק הדיינים 8.

בחוק הדיינים התשט"ו-1955
(1) בסעיף 8, אחרי סעיף קטן (ז) יבוא:


"(ח) על אף האמור בסעיף קטן (ו) דיין עמית לא יהיה אב בית דין, אלא אם כן קבע נשיא בית הדין הרבני הגדול אחרת לעניין הרכב מסויים".


(2). אחרי סעיף 9 יבוא:

"דיין עמית 9 (א) השר ימנה לפי בחירת הוועדה דיין בית דין רבני אזורי שיצא לקיצבה לפי סעיף 16א(1)(ב)(1) או (ב)(2) לכהן כדיין עמית בבית דין רבני אזורי".

צריך לתקן פה. השר ונשיא בית הדין הרבני הגדול.

ונעשית אותו הסדר לגבי הוועדה.

אני ממשיכה – "כדיין עמית ובית דין רבני אזורי לתקופה אחת שלא תעלה על ארבע שנים, בכל מקרה דיין עמית, ובלבד שלא יכהן כדיין עמית מי שגילו עולה על 75".

החוק של גפני בזמנו שלא הגבילו את הגיל, זה חוק שעבר או שרק הונח?

רק הונח.

אנחנו מגבילים פה ל-75.

זה מבטל חוק אחר, או שהחוק ההוא לא אושר?

בזמנו זה היה הוראת שעה שפקעה כבר.

שתוקפו פג.

אנחנו עושים גם פה את ההסדר של השנתיים הנוספות.

הועדה רשאית למנות.

4 ראשונות בדיווח, שנתיים הבאות באישור.

אני מבקש שאתם תשקלו את הדברים שאמר פריצקי, גם לי זה לא נוח.

(ב) "דיין עמית יראו אותו כדיין לכל דבר ועניין, אולם יכול שיכהן במשרה חלקית.

(ג) מספר הדיינים העמיתים שיכהנו לא יעלה על 10% ממספר התקנים המאויישים של דיינים בבתי הדין הרבניים האזוריים".
בתקופת הוראת השעה זה היה 10%, עכשיו נתנו בבתי המשפט 15%.

שיהיה גם פה 15%.

(9) תיקון חוק בית הדין לעבודה.

בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969" –
(1) אחרי סעיף 7 יבוא:
7א "שופט עמית

(א) שר המשפטים, בהתייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה".

אין היום שר התעשייה.

שר הכלכלה.

אבל זה צריך להיות מסונכרן לניסוח של בתי המשפט.

בתי הדין עד היום כמה מינו שופטים עמיתים?

לא ניתן היה, אי אפשר היה. אבל אני כן רוצה לומר, שמבחינת העומסים, העומסים בבתי הדין לעבודה זהים למעשה.

אני רוצה להגיד לך משהו. לגבי בתי הדין לעבודה, יש לי בעיה קשה עם הדברים שאמר פריצקי.

במקרה אחד שהיה איזה שנה, שנתיים בבית הדין לעבודה, אני לא לגמרי מתחבר לדברים האלה. בתי הדין לעבודה בוודאי שלא, אין להם לא לחשבון חשבון עמית, זה לא רלבנטי עם כל הכבוד לדברים, חבר הכנסת פריצקי. צריך לזכור, כל פסק דין נתון לערכאת ערעור. יש בזה אמירה לא נכונה כלפי מערכת המשפט בכלל לבוא ולומר שאנחנו מבדלים את בתי הדין לעבודה בהקשר כזה או אחר, זה מאוד בעייתי. אני חושב שעניינית בתי הדין לעבודה עושים עבודה קשה כלל בתי המשפט בארץ. ולכן אני לא חושב שצריך לשנות אותם להפלות אותם לרעה מבתי משפט אחר.

תמנו שופטים מה הבעיה?

זה מחזיר אותנו למשבצת הראשונה – תמנו שופטים.

בגלל זה אנחנו פה.

יש תחומים מסוימים שאתם מתכוונים למנות?

לפי הצורך.

איפה שאנחנו צווארי בקבוק כבדים אנחנו לשם ממנים שופטים, ומחפשים את השופטים המתאימים בין אם הם עסקו בזה בעבר, ובין אם יש להם את הידע המתאים. מאוד חשוב לנו, לא סתם, אנחנו לא סתם ממנים שופטים עמיתים, אנחנו בכל זאת מחפשים את התועלת, את התפוקה ואת הסיוע שאנחנו יכולים לקבל מהם, ואנחנו מקבלים סיוע עצום, ראיתם את הנתונים.

שר המשפטים בהתייעצות עם שר - - -

אותו דבר, צריך לסנכרן, בדיוק אותו דבר.

שר המשפטים ונשיא בית המשפט - - -

אין פה נציג של משרד הכלכלה, אני מרגישה חובה לייצג את העמדה שלהם, כי בכל זאת הם העירו לתזכיר החוק. הדרישה הייתה שלהם שתהיה התייעצות עם שר הכלכלה, והם בעצם העתיקו את זה ממינוי בפועל.

רבותיי, אין לי שום בעיה שזה יהיה, אני מסכים שזה יהיה בהתייעצות עם שר הכלכלה, ובאישור נשיא בית הדין הארצי.

באותה פורמולה.

באותה פורמולה שקבעת קודם, ושוב ארבע שנים בדיווח, שנתיים באישור.

אתה מוסיף שר ואתה רק אומר לו בהתייעצות. הפורמולה היא נכונה לגבי שר המשפטים, ונשיא בית הדין, רק נוסיף פה משהו, בהתייעצות, כל מה שיש לך בשר הכלכלה התייעצות. מחריגים את זה גם בתוספת של שר הכלכלה.

זה גם בחוק בית הדין לעבודה כך.

בכל מה שקשור במינוי דיינים לבתי הדין לעבודה הוא מעורב.

שר המשפטים בהתייעצות עם שר הכלכלה ובהסכמת נשיא בית הדין לעבודה, ואותו הסדר שקבענו לגבי הוועדה.

"- - - ימנה שופט בית דין אזורי שיצא לקיצבה לכהן כשופטו עמית לתקופה של 4 שנים, עם אפשרות שהוועדה תאשר לשנתיים נוספות, ועד שלא יכהן כשופט עמית מי שגילו עולה על 75. בסעיף זה שופט שיצא לקיצבה לפי הסעיפים הבאים:
(1) 13(א)(1), (ב)(1), (ב)(2) ו-13(ג), ו-13(ב)(13) ובלבד שהנסיבות שבשלן יצא לקצבה אינן מונעות את מינויו כשופט עמית.
(ב) שופט עמית יכהן כשופט בבית דין שדרגתו אינה גבוהה מדרגת בית הדין שבו כיהן ערב יציאתו לקצבה.

(ג) שופט עמית יראו אותו כשופט לכל דבר ועניין, ואולם יכול שיכהן במשרה חלקית.

(ד) מספר השופטים העמיתים שיכהנו לא יעלו על 15% ממספר השופטים המכהנים בבתי הדין האזוריים לעבודה".
(1) בסעיף 31 סעיף קטן (ז) בטל.

אני מקריאה ניסוח טיפה שונה בפניכם.

הוראת מעבר 10
"על אף הוראות סעיפים 57(א) ו-66 לחוק העיקרי כנוסחם ערב יום התחילה.

שופט בקיצבה מכהן ערב יום התחילה כשופט בית משפט לעניינים מקומיים או כשופט בית משפט לתביעות קטנות, ניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת, ובלבד שתקופת כהונתו מיום התחילה לא תעלה על שנה אחת, ושלא יכהן כשופט כאמור מי שגילו עולה על שמונים".

למה? 75, אל תשני לי את הגיל.

מדובר פה על הוראת מעבר.

גם הוראת מעבר. אני לא רוצה אף אחד מעל גיל 75.

אדוני, יש כאלה שכבר היום מכהנים. אגב, לעניין השנה, יש כאלה שיש להם מינויים בתוקף.

יש להם מינויים בתוקף, אז החוק יקבע שהמינוי שלהם פוקע. כי אני מעל גיל 75 לא רוצה לראות אף אחד.

אז תוריד את השנה ותשאיר את ה-75.

אפילו לא אוכלוסייה הקיימת? זה שופטים שמכהנים היום.

יכול להיות שזה שופטים מכהנים, אני מכיר כמה שופטים שכיהנו בבית דין לעניינים מקומיים, ולא נעים להגיד מה היה איתם.

באיזה גיל הם היו?

אין לי מושג באיזה גיל הם היו.

נועה, אולי צריך גם להוסיף שההוראה הזאת תתייחס לשופט שמכהן לפי חוק עזרה משפטית בין מדינות, גם שם יש לנו שופט. מה סוכם?

שנה אחת עם הגבלת גיל של 75.

אבל מה המשמעות שאנחנו נפקיע מינויים?

החוק יפקיע את המינוי.

המינוי האחרון מסתיים באפריל 2015, יותר משנה. צריך לפחות לאפשר להם לסיים את הכהונה.

הם כבר ממונים שיסיימו את הכהונה שלהם.

לפי הנתונים שיש לי אפריל 2015, זה המינוי האחרון.

ועד שהחוק הזה מתפרסם ועד שהוא יוצא זה כמו שנה אחת.

צריך לכל הפחות אפשר להם לסיים.

בלי שום אפשרות, לא שמישהו יוכל להתמנות לעוד שנה, אנחנו עושים עד תום הכהונה וזהו.

האם המשמעות היא שאפשר יהיה למנות אותם שופטים עמיתים עכשיו, כי הרי כתוב "על אף האמור בסעיף 4 ו-5, פירושו של דבר שאפשר יהיה למנות אותם עכשיו כשופטים עמיתים?

לא, המכהן ערב יום התחילה כשופט.

הוראת מעבר מתייחסת אך ורק למצב שהם שופטים בקיצבה, האם אחר כך יכולים לבוא ולמנות אותם שופטים עמיתים זה תהליך חדש ואחר לגמרי.

האם הוראת המעבר מאפשר למנות שופט שנמצא היום בסטטוס של שופט בקיצבה לשופט עמית?

לא רק עד תום תקופת הכהונה שהוא כבר מונה אליה.

זה ביחס לשופט בקיצבה, אבל אם הוא עונה לדרישות שאדוני קבע בהליך חדש, בהליך הרגיל לפי חוק זה.

הוא מסיים את הכהונה שלו כשופט בקיצבה תוך מקסימום שנה וחודשיים כמו שאמרנו, ואחר כך אם הוא הולך, פרוצדורה חדשה לגמרי של שופט עמית.

אנחנו רוצים להגיד תודה. אני מודה על הדיון.

האם אתם תשקלו את מה שאמר פריצקי?

את הוראת המעבר, כי הרי זה לא כהונה נוספת מכוח שופט בקיצבה.

לא, הם ימשיכו לכהן עד תום תקופת כהונתם.

ואז יחול עליהם החוק הזה.

עוד פעם מחדש אם הוא עומד בתנאים.

מי בעד?
הצבעה

בעד – רוב

הצעת החוק נתקבלה.

פה אחד. תודה רבה.
הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 10:00.>