PAGE
2
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
28/01/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 88>
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שלישי, כ"ז בשבט התשע"ד (28 בינואר 2014), שעה 11:00

<טיפולן של הרשויות המקומיות בבני נוער מנותקים ממסגרת לימודים - דוח מבקר המדינה על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013, עמ' 3>

חברי הוועדה: >
אמנון כהן – היו"ר
באסל גטאס

אורית סטרוק

מסעוד גנאים

חנין זועבי
ג'מאל זחאלקה
יוני שטבון

>
שמואל גולן - משנה למנכ"ל ומנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה

אורה וייס - מנהלת ביקורת בכירה, משרד מבקר המדינה

נידאל בלעום - מנהל אגף בכיר, משרד מבקר המדינה

עירית בירן - סגנית מנהלת המינהל הפדגוגי והממונה על אגף שח"ר, משרד החינוך

רחמים יוסף - מפקח ביקור סדיר במחוז דרום, משרד החינוך

חיים להב - מנהל האגף לקידום נוער, משרד החינוך

אילן שמש - מפקח ארצי באגף קידום נוער, משרד החינוך

אייל גבאי - מנהל תחום מידע, אגף שח"ר, משרד החינוך

צופיה דורות - יועצת סגן השר, משרד החינוך

אהרון שבי - סגן מנהל השירות לטיפול במתבגרים, צעירים וצעירות, אגף התקון, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עו"ד עירית ורונין - ע. יועמ"ש, מרכז השלטון המקומי

ד"ר רימה גלקין - מנ' מחלקה למניעת נשירה וקידום נוער, עיריית אשדוד

דניאל קליין - מנהל אגף חטיבה עליונה, עיריית אשדוד

מירב אבירם - מנהלת מחלקת נוער, עיריית אשדוד

שוש מזרחי - מנהלת אגף הרווחה, עיריית אשדוד

מורסי אבו מוך - ראש עיריית באקה אל גרביה

אסמאא גנאיים - מנהלת מחלקת חינוך, עיריית באקה אל גרביה

רזאן מסארוה - רכזת קב"סים, עיריית באקה אל גרביה

איציק ישראל - ס. ראש העיר וראש מינהל החינוך, עיריית פתח-תקווה

נורית טיבי - מנהלת האגף לטיפול בפרט (קידום נוער), עיריית פתח-תקווה

רעיה צ'מפרליק - מנהלת המחלקה לביקור סדיר, עיריית פתח-תקווה

רמי הופנברג - סמנכ"ל חינוך וקהילה, עיריית פתח-תקווה

ד"ר יצחק קדמן - מנכ"ל המועצה לשלום הילד

חנה פריידין

אושרה עצידה
<טיפולן של הרשויות המקומיות בבני נוער מנותקים ממסגרת לימודים - דוח מבקר המדינה על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013, עמ' 3>

אני פותח את הדיון של הוועדה לביקורת המדינה והנושא שעל סדר היום הוא טיפולן של הרשויות המקומיות בבני נוער מנותקים ממסגרת לימודים, דוח מבקר המדינה על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013, עמ' 3.
אנחנו קיבלנו את הדוח ביום רביעי בשבוע שעבר וכבר הוועדה שמה את הנושא על סדר היום של הוועדה. אני רוצה גם לשבח את מנהלת הוועדה על כך שבהתראה קצרה הביאה לדיון הזה. אמרתי לה שנושא של נוער ושל נוער מנותק קרוב לליבנו, לליבם של חברי הכנסת, ולכן שמנו את הנושא הזה מיד מיום רביעי להיום.

יש פה דוח רחב שאנחנו בוודאי נקיים בו דיונים. אנחנו נשלב את הנושאים בסדר היום של הוועדה. הנושא הזה הוא מאוד חשוב. כרגע הזרקור הוא על אותן רשויות מקומיות שהן הגוף המבוקר, אבל אנחנו כחברי כנסת וכוועדה מסתכלים על כך שזוהי בעיה רוחבית של החברה שלנו, של המדינה שלנו, ולכן אנחנו על משרדנו ועל אגפנו צריכים לטפל בבעיה כאובה זו. אם לא נדע לטפל בילדים האלה כשהם עוד צעירים וקטנים נצטרך להשקיע בהם במקומות אחרים ולפעמים לא נוכל לשקם אותם אפילו אם נשקיע המון כסף. טיפלתי גם בוועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא אסירים ושיקומם ועל כך שההגעה לשם היא במדרון חלקלק. לפעמים הממסד לא שם לב לכך שיש המון ילדים והוא לא מצליח להגיע לכל אחד כשכל אחד מהם הוא עולם ומלואו.
הדוח מצביע על כשלים ממש קשים ביותר. מבחינתי, אין טיפול בכלל כי אין אינפורמציה, אין ידע ואין ממשק בין הגופים, ולכן הילד הולך לאיבוד גם בתוך העיר. אם הוא לומד בבית-ספר אזורי או בבית-ספר אחר אז בכלל מאבדים אותו כי הוא רשום שם אבל הוא לא מגיע לשם, ואז הוא לא תורם את חלקו למדינה. הוא גם לא מתגייס כי הוא נער בעייתי שלא סיים את הלימודים. הוא הולך לפשיעה קטנה כי הוא צריך לחיות. הוא לא נמצא באף מסגרת. אם אין תעסוקה בגיל כזה שבו הם מאוד סקרנים מהר מאוד אורבים להם ותופסים אותם והם מדרדרים לפשע ולסמים ולדברים הכי שליליים ובוודאי אף אחד לא רוצה לראות אותם שם.
תיכף נשמע את עיקרי ממצאי הדוח. אומנם אלו מדובר באותן עיריות ואנחנו נלמד ונראה את התגובות של אותן רשויות מקומיות. עם זאת, אנחנו גם מסתכלים ברמה הרוחבית וממשרדי הממשלה אנחנו נצטרך לקבל תשובות גם לגבי אותן ערים, אבל אנחנו נרצה לשמוע מהם איך הם נערכים ברמה הארצית. אם צריך, אנחנו כמובן כוועדה נרחיב דיון עם שר החינוך, עם מנכ"לית משרד החינוך. אני רואה שכל בוקר הוא קם עם רפורמה חדשה אבל הנוער המנותק שהוא בחצר האחורית בכלל לא על בסדר-היום. לכן, אנחנו כוועדה רוצים לפקס אותו. כוועדה צריך להסתכל גם על אלה שהם לא בכותרות, לא בבגרויות, לא באוניברסיטאות, לא בפסיכומטרי. הילדים האלה בכלל לא יודעים את המושגים האלה. לכן, אנחנו צריכים לפקס ולמקד את המערכת. אנחנו, הכנסת, גוף רגולטורי, אנחנו הריבון ולפעמים אנחנו אומרים למערכת הממשלתית: אדוני, אתה עושה דברים טובים אבל תסתכל גם פה וגם על המקום הזה שהוא לא פחות חשוב לנו. כחברה וכחברי כנסת, ובוודאי גם לחברי הכנסת שהגיעו, חשוב לנו גם הנושא הזה. מבחינתנו, הראייה היא ראייה רוחבית.
שמואל גולן, המשנה למנכ"ל ומנהל חטיבה, בבקשה.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, בוקר טוב לחברי הכנסת ולשאר הקהל פה. במסגרת העבודה הסדורה שאנחנו עושים, מפעם לפעם אנחנו חוזרים על עצמנו ובודקים את הרשויות המקומיות וכמובן את משרדי הממשלה הרלוונטיים לעניין בתחומים שהם באחריות הרשויות המקומיות, כשחלקם הם תחומים שהם מוניציפאליים, חלקם הם תחומים שהם תחומים בחינוך וברווחה. הפעם השכלנו להיכנס לסוגיה הזאת של נוער מנותק כאשר אני רוצה רק להעיר לתשומת לב כולם שאנחנו עסקנו כבר בסוגיה הזאת לפחות פעמיים-שלוש. בעבר הרחוק עסקנו במה שנקרא נשירה והנשרה מבתי-ספר. היתה תופעה של הנשרת תלמידים. כאשר היתה תחרות בין בתי-הספר על שכלול הציונים היתה תופעה שסייעו לילדים להיפלט מתוך בתי-הספר בצורה כזו או אחרת.

היא עדיין קיימת.

הנשרה פחות היום. יש נשירה אבל פחות יש הנשרה היום, מה שנקרא מוכתבת. מנסים להעביר אותם לבתי-ספר אחרים אבל זה לא היה כמו בתקופה ההיא, בתקופת שרת החינוך שהיתה כשהם הוציאו הנחיות וגם הכנסת עסקה בזה בצורה מסיבית מאוד בכדי להוציא הנחיות שההנשרה הזאת תרד מהעולם והטיפול יינתן לכל ילד באשר האחריות הניתנת היום על הרשויות המקומיות לדעת איפה כל ילד נמצא. לכן, אנחנו באנו גם השנה והחלטנו שגם אנחנו הולכים לבדוק את הקבוצה הזאת כיצד העסק הזה מטופל. ואכן, כמו שאמרת אדוני, אומנם עשינו את זה בשלוש רשויות, אבל המטרה היא כמובן לשקף פה סוגיה שהיא כנראה נמצאת בהרבה מאוד רשויות. אנחנו לא יכולנו לפקוד את הרשויות ודגמנו את זה בשלושת המגזרים, כי היינו גם במגזר החרדי, על מנת להציף פה כמה סוגיות שראוי שהוועדה תדון בהן וכמובן תטפל בזה.
הטיפול בנוער שלא נמצא באיזושהי מסגרת כמובן חושף אותם להתנהגות עבריינית ולהתדרדרות התנהגותית שהיא כמובן מושפעת לאחר מכן, ולכן חלה החובה על הרשות המקומית, והחובה מוטלת על הרשות המקומית, לאתר נוער כזה, לנסות להחזירם לאיזה מסגרת נורמטיבית שקיימת ולטפל בכלים שנתנו להם על מנת שהאנשים האלה יהיו מחוברים לאיזה מסגרת ולא יסתובבו. בהגדרה שלנו נוער מנותק הוא כמובן נוער שנשר ממערכת החינוך ולא משולב כרגע בשום מערכת אלטרנטיבית שקיימת כמו קידום נוער או מערכת אחרת שהמחוקק בנה לטובת העניין.
מי שקרא את הדוח, לפי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ואני מתמקד פה לקבוצת הנוער בין 15 ל-17, היום כבר חלק מהרשויות חוק חינוך חובה גם על חל על גיל 18, אנחנו מדברים על כמעט 24,000 נערים ונערות בשנת 2009 שלא עמדו או לא היו באיזה מסגרת נורמטיבית. 24,000 לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

כמה זה היה באחוזים?

זה היה 7% במגזר היהודי כאשר במגזר הערבי זה היה כמעט 17% מתוך סך התלמידים. בסך הכול היו 24,000 שהם כמובן בכל המגזרים.

זה הנתון הרשמי בלבד.

כן, כן. שיעור הנשירה הגדול ביותר הוא כמובן בחטיבות הביניים ובתיכונים כי בלימודי היסוד הנשירה היא נמוכה מאוד. לגבי משרד הרווחה שמדבר על קבוצת גיל יותר רחבה והוא מסתכל מגיל 13 עד גיל 25 כי גם שילובם בתוך מעגל התעסוקה, מבחינתם יש קבוצה גדולה יותר והיו בדרגות שונות של ניתוק. כמעט 40,000 צעירים בגילאים האלה של בין 13 לגיל 25 ואני מדבר על שנת 2011 שזה כבר יותר קרוב אלינו. כמעט 40,000 צעירים שלא היו משולבים בשום מסגרת, לא מסגרת חינוכית ולא מסגרת עבודה ולא כל מסגרת אחרת. זה מספר גדול מאוד. לפחות לפי גורמי הרווחה, הם טוענים שכל ה-40,000 האלה זה כאלה שנזקקו לטיפול של מוסדות הרווחה למיניהם. כמו שאמרתי, בעבר כבר עסקנו בנושא הנשירה וכרגע אני מדבר על הנושא של המנותקים.

הבעיה המרכזית היא כמובן איך יוצרים מנגנון בכדי לאתר את האנשים האלה. בעבר הרחוק לא היתה אפילו מערכת ממוחשבת בעניין הזה. המנגנון הזה נבנה בשני אתרים: אתר אחד זה אתר הרשות המקומית ששם מחויבים לבצע מעקב אחרי כל ילד מהגיעו לגיל מסוים. כלומר, יש היום מערכות ממוחשבות ואין שום בעיה לבצע מעקב אחרי הילדים האלה מול מערכת של משרד החינוך שמזרימה את המידע, גם כולל מידע שמגיע מבתי-ספר כי כמו שאמר אדוני חלק מהתלמידים יוצאים מהמסגרת הרשותית והולכים ללמוד בבתי-ספר אזוריים, בבתי-ספר אחרים, ולכן צריך לבצע איזה מעקב שהוא מחוץ למסגרת הרשותית. בעניין הזה מצאנו ליקויים והליקויים היו בכל שיטת המעקב. עוד פעם, אנחנו מתמקדים במקרה ואני לא רוצה לרדת פה לפרטים לגבי שלושת הרשויות. צריך לבצע בדיקה. קודם כל, מנהלי בתי-ספר צריכים לדווח על ילדים שנעדרים או לא מגיעים. לאחר מכן, צריך לבצע מעקב של יומני נוכחות. יש שלושה מנגנונים שעוסקים בעניין הזה. המנגנון שאמור לעשות את זה זה הקב"סים או הקב"סיות, תלוי באיזה מקומות אנחנו מדברים. הם צריכים לבצע פיקוח ובקרה, לראות את יומני הנוכחות ולאתר שם ילדים שיש להם נשירה סמויה כפי שאנחנו קוראים לזה. כלומר, הם לא עזבו את בית-הספר, הם אומרים שהם בבית-הספר, אבל הם נעלמים מפעם לפעם וכל אחד הולך לעיסוקו הוא. צריך לזהות את הנערים והנערות האלה ולהתחיל לטפל בהם. זה הדבר הראשון שמצאנו שלפי דעתנו היה לקוי וחייב לעסוק בעניין הזה.

האם הנתונים האלה עוברים רק למשרד החינוך או שגם לרשות?

לא, לא. בדקנו בשלוש רשויות מקומיות. בשלוש הרשויות המקומיות האלה יש לנו את הדגימה בתוך הרשויות. הדגימה אומרת כמה ילדים היו בכל מקום שנעדרו או שלא היתה הלימה בין ילדים שהיו רשומים או היו צריכים ללמוד או לא מצאו אותם וכד'. אבל עוד פעם אני אומר, שלושת הרשויות האלה במקרה נפלו במדגם. זה לא אומר שהתופעה הזאת לא קיימת בבתי-ספר אחרים, ואנחנו יודעים שהיא קיימת גם ברשויות אחרות וצריך להתייחס לדבר הזה. זאת הבעיה הראשונה של מעקב או מעקב שוטף אחרי כל התלמידים. לזה צריך כמובן להוסיף את מה שאמרנו קודם של לומדים שיוצאים מחוץ למסגרת הרשותית, יוצאים החוצה. במקרה, אם תסתכלו בדוח שם, גם באשדוד וגם בפתח-תקווה יש קבוצה גדולה מאוד של נערים ונערות שיצאו מתוך המסגרת הרשותית, למדו בבתי-ספר מחוץ למסגרת הרשותית. קיימת פה בעיה של העברת אינפורמציה בין בתי-הספר. הבעיה היא פחות פחותה. כמי שיודע, נער או נערה שהולכים ללמוד ברשות מקומית אחרת, הרשות ההיא מיד הולכת להתחשבן עם הרשות ששלחה את הכסף. הכסף הוא הדבר שמיד מקפיץ ויודע ויודעים. אבל אנחנו לא מצאנו שמישהו בכלל בודק את העניין הזה. מי שמשלם את הכסף משלם את הכסף, אבל מי שכמובן צריך לבצע מעקב ואם התלמידים האלה אכן הגיעו לשם או לא הגיעו לשם, לא בצעו בדיקה בעניין הזה.

יש כאלה שהולכים לבתי-ספר שהם לא של משרד החינוך.

כן.

גם זה נופל מהסטטיסטיקה.

תפקיד הרשות המקומית שהילד גר בה זה לעקוב אחרי הילד הזה. יש כאלה שאין איזון מבתי-הספר. אני אומר, אתה יכול לקבל פעם אחת מידע מתוך בתי-הספר, אמור לקבל מתוך בתי-הספר, אבל יחד עם זאת, מול זה צריכה להיות בדיקה של הרשות המקומית כי להם יש רשימה של כל התלמידים בגילאים כאלה וכאלה וצריך לחפש אותם.

בתי-הספר החרדיים מופיעים פה?

כן, כן. עשינו גם בבתי-ספר חרדים באשדוד ועשינו את זה גם כמובן במגזר. אמרתי שעשינו את שלושת המגזרים ובדקנו אותם.

מה זה שלושת המגזרים?

המגזר החילוני, המגזר החרדי והמגזר הערבי.

בחמ"ד, בממלכתי-דתי, בדקתם?

זה בממלכתי.

זה היינו הך מבחינתנו. אנחנו מכניסים אותו למגזר אחד. אולי לא קוראים לזה מגזר.

זה לא אותו דבר וזה לא אותן תופעות. אני אדבר על זה.

אנחנו מצאנו ליקויים בדיווח של מנהלי בתי-הספר, מצאנו ליקויים בבדיקת יומני נוכחות, מצאנו ליקויים של קב"סים שצריכים לעשות פעילות של ביקורי בית, להתחיל לחפש את הילדים האלה ולנסות להחזיר אותם לתוך המערכת - כמות גדולה מאוד של נערים ונערות שלא ביקרו אותם. הדבר הזה כמובן נובע, בין היתר, מהעובדה שיש עומס גדול מאוד על הקב"סים והקב"סיות ברשויות המקומיות. אנחנו רואים פה קב"סים בחלק מהמקומות שמטפלים ב-2,000 - 2,500 תלמידים. לא כולם נעדרים כמובן, אבל רק לחפש ולעקוב אחרי זה זה כנראה עומס גדול מאוד. אחד התפקידים שגם מוטלים עליהם אם הם לא בבתי-ספר זה גם ללכת לסביבה הטבעית שלהם. קרי, למקומות שהם מסתובבים. פעם היה נהוג לשבת על הברזלים, היום כנראה לא יושבים על הברזלים אלא יושבים במקומות אחרים.

ברזלים אין.

אין ברזלים, לקחו את כל הברזלים. אבל יש מקומות, הם מסתובבים היום בגנים. יש את התופעה של השתייה שאנחנו מכירים אותה מדוחות אחרים שהצגנו אותם פה שהיא כמובן נעשית בגנים ציבוריים והקב"סים והגופים שעוסקים בעניין שתיכף אזכיר אותם צריכים לטפל בדבר הזה.
אמרנו שישנם שלושה גופים שאמורים לטפל. הקבוצה הראשונית שנמצאת היא כמובן קבוצת הקב"סים שעליהם מוטל העול של הפיקוח או בקרה והאיתור של כל הילדים האלה. הקבוצה השנייה שנמצאת בתחום הרשות המקומית ששייכת גם כן למערכת החינוך זה קידום נוער. קידום נוער זאת מערכת שנוצרה לצורך טיפול בקבוצת ילדים שיוצאים מתוך מסגרת הלימודים הרגילה והיא צריכה לתת תשובה לכאלה שלא רוצים כל כך ללמוד או לפחות רוצים להיות משולבים או צריכים להיות משולבים באיזה מערכת. חלקם זה כאלה שגם עובדים וגם לומדים. לקידום הנוער הזה יש את הכלים איך לאתר אותם, להביא אותם למפגשים אחת לשבוע, פעמיים בשבוע, בכדי שיהיה מגע עם הילדים האלה וידעו בדיוק מה עושים. גם שם מצאנו ליקויים שהמערכת הזאת לא עובדת.

הקבוצה השלישית היא כמובן קבוצת הרווחה, עו"ס נוער וצעירים שמתפקידו לטפל בכל הקבוצה הזו. בדרך כלל היא יכולה לתת תמונת מצב דרך הטיפול שעושים בתוך המשפחות בכדי לדעת איפה הנוער הזה מסתובב ולהשלים את התמונה לקב"סים ולהשלים את התמונה לקידום נוער במידה והדבר הזה לא קיים.
הדבר השני זה כמובן אחרי שאיתרת, והיו בזה ליקויים, צריך לעשות טיפול. אנחנו מצאנו ליקויים בטיפול, גם איחור בתחילת הטיפול ויש דוגמאות בתוך הדוח, וגם בטיפול רציף. נוער כזה - אם יצרת איתו מגע ואתה כבר מביא אותו לאיזה מסגרת נורמטיבית, אבל אם אתה לא עוקב אחריו ואתה לא במגע איתו אז הוא חוזר לסורו והוא הולך לאיפה שהוא רוצה ללכת. אני רוצה להגיד לכם שבעניין הזה משרד מבקר המדינה בודק עכשיו תופעה שבמידה מסוימת אולי שייכת גם פה וזו התופעה של זנות של קטינים. הדבר הזה מזעזע. אנחנו מתחילים עכשיו להתעסק עם העניין הזה וכשנגמור את הדוח כמובן שאנחנו נציג אותו. זה רק מראה לאיפה הנערים והנערות האלה עלולים להידרדר. יש כמובן גם עמותות חיצוניות כמו על"ם והיל"ה שמטפלים בזה, אבל המערכת השלטונית היא זו שצריכה לטפל. אמרתי, טיפול רציף, איחור בתחילת הטיפול ושילוב הטיפול עם מחלקות הרווחה. בדרך כלל הטיפול הוא לא רק טיפול אישי בילד, בנער או בנערה, אלא גם טיפול בסביבה התומכת שלו. הורים לפעמים לא יודעים איפה הילדים שלהם, הורים לפעמים לא מסוגלים להשתלט על הילדים שלהם, וכמובן כל מה שמחייב אותם זה ביקורי עו"ס שצריכים להיות בבית, להביא את כל האינפורמציה הזאת.
הבעיה העיקרית היא שתמיד אנחנו מוצאים אותה זה שיתוף הפעולה בין כל שלושת הגורמים האלה. אין העברת מידע בין שלושת הגורמים האלה. למרות שלפעמים לפחות שני גופים הם גופים של הרשות המקומית אין העברת מידע, אין שיתוף פעולה. אנחנו נמצאים כבר בדור של מחשבים, נמצאים בדור שיכולים כבר להעביר אינפורמציה וחלק מהדברים. לצערנו, מצאנו בחלק מהמקומות שאין העברת מידע והדבר הזה כמובן פוגע.

בין מי למי אין העברת מידע?

בין הרווחה לבין החינוך לבין הקב"סים, בין מי שאמורים לטפל בסוגיה הזאת. לפעמים טיפול מתחיל בזה שהקב"ס מנסה להחזיר אותו לאיזה מסגרת נורמטיבית ולא מצליח, ואז זה כמובן צריך לעבור או לקידום נוער או למחלקת הרווחה או השירותים החברתיים בתוך הרשות המקומית. אין העברת אינפורמציה מושלמת בעניין הזה, ולכן מוצאים גם ילדים שבסופו של דבר לא מגיעים אליהם, לא מוצאים אותם. הדבר הזה חמור מאוד. הדבר הזה הוא מאוד מאוד חשוב.

התופעה הזאת מתוך ההיכרות שלנו של השלטון המקומי היא קיימת בהרבה מאוד רשויות, בכל המגזרים, וצריך לתת את הדעת איך אנחנו יותר מהדקים את הפיקוח והבקרה והטיפול בתחום הזה.

תודה. נציגי באקה אל גרביה הגיעו?

הגענו. צר לנו שהגענו באיחור אבל הבנתי שהאדון שדיבר היה ממשרד מבקר המדינה. נראה לי שעל-פי הדוח אתם צריכים מישהו שיבקר אתכם.

הבנתי. קודם כל, למה איחרת? אני מבקר אותך שאיחרת.

אני מתנצל על האיחור.

תודה, תיכף ניתן לכם לדבר.

אני חייב להעיר פה, אם כבר העירו, גם במגזר החרדי וגם במגזר הלא יהודי יש בעיה שצריך לתת את הדעת בעניין הזה שברוב המקומות האלה מצאנו קב"סיות והקב"סיות - חלק מהתפקידים המוטלים עליהן זה בין היתר לעשות סיור בשטח וביקורי בית ובחלק מהמקומות התרבות אינה מאפשרת לעשות את הדבר הזה. אי-אפשר להגיד לקב"סים בבאקה אל גרביה לצאת בשעה שמונה-עשר בלילה ולחפש את הנערים האלה שמסתובבים באיזשהו מקום, וצריך לתת את הדעת איך עושים את זה.

גם עו"סים.

עו"סים, סליחה.

אתם מבדילים בין ילדים נושרים לילדים מנותקים?

זה היינו-הך. ילד שנושר צריך לטפל בו.

יש הפרדה ברורה. לא בהכרח הילד הוא מנותק, הוא הולך לעבוד. מה אחוז המנותקים מסך הכול הנושרים?

אנחנו נתנו פה נתונים רק של מנותקים. כלומר שלא נמצאים בשום מסגרת.

אלה לא עובדים ולא לומדים.

כן, בדיוק - שאין מידע. יכול להיות שהם עובדים בלי שאף אחד ידע איפה הם. לא יודעים עליהם.

הם עובדים לא מוסדר, בלי תלושים. לא רשומים באף מקום. הם עובדים במוסך או בשוק שם.

הסיפור הזה עם עבודה נגמר מזמן. יש חוק חינוך חובה עד כיתה י"ב. אין עובדים. מה זה הדברים האלה? אסור להם לעבוד, הם צריכים להיות בבית-ספר.

הקב"סים אחראים על עניין ההיעדרות או הנשירה. העניין הוא עם האחרים, עם עובדים סוציאליים.

יש קידום נוער, עירייה. כמובן שמשרד החינוך ומשרד הרווחה יענו רוחבית לדברים ויתייחסו ספציפית לאותן רשויות. אנחנו רוצים לראות את הממשק, את החיבור, את האיתור.

אדוני, גם מרכז השלטון המקומי נמצא כאן ואנחנו נשמח.

כן, אתם תעדכנו את הוועדה מה קורה בערים השונות. חשוב לנו לדעת כי החיבור הוא מאוד מאוד קריטי בממשק הזה. בעידן של טכנולוגיה ומחשבים אנחנו יכולים באמת לעשות עבודה טובה. תיכף נשמע אתכם.

חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש, אדוני המבקר, אני מבקשת להרחיב הרבה את היריעה מעבר למה שהדוח סקר כי אני חושבת שהדוח עלה על קצה קרחון של בעיה עצומה שיש לנו במדינת ישראל של נוער נושר ונוער שמתנתק. אדוני המבקר, אם דיברת כאן על עניין ההנשרה אני מכירה תופעה הפוכה שמאוד הייתי מבקשת שתבחנו אותה ותבדקו אותה. אני מכירה תופעה של נשירה סמויה. כלומר, של הרבה מאוד בני נוער שלא לומדים ומכל מיני סיבות מתנתקים מהמערכת הבית-ספרית, אבל לא מדווחים על זה. אתה יודע למה לא מדווחים על זה? כסף, פשוט מאוד כסף. כמה הכסף הזה שווה? אם תיקח את כמות בני הנוער של הנשירה, ולא רק הנשירה המדווחת אלא הנשירה גם הסמויה, תכפיל אותה בכסף שמגיע לכל תלמיד, שאנחנו, מדינת ישראל, החלטנו לתת לתלמיד הזה אתה תגיע למאות מיליוני שקלים בשנה. מאות מיליוני שקלים בשנה האלה - אם היו עושים בהם את השימוש המושכל הם היו צריכים להשתמש בהם כדי לעזור לילדים האלה. הרי אם הילדים האלה נושרים ומתנתקים זה בגלל שיש להם בעיה. לפעמים יש להם בעיה של טראומה שהם חוו, יש להם לפעמים בעיה נפשית כזו או אחרת, לפעמים יש להם בעיה של קשיי למידה כאלו ואחרים, או משפחתית, או כל דבר אחר והמערכת לא נותנת לזה מענה. היא לוקחת את הכסף של הילד הזה והיא מזרימה אותו לתוך המערכת הבית-ספרית הכללית ושם עושים עם זה מה שהם רוצים והילד לא מקבל את המענה שלו.
אם להורים יש אפשרות וההורים רואים את הילד במצוקתו הם בעצמם יוציאו את הכסף הזה ונקלעים למצבים שהורים לא יכולים לעמוד בהם מבחינת היקף ההוצאות. ואם להורים אין אז הילד באמת זרוק לגמרי. אגב, גם אם יש להם הוא זרוק כי האם ההורים הם אנשי מקצוע, האם הם יודעים איך לטפל בילד במצבים כאלה? הדבר הזה הוא צריך לבוא על תיקונו. לא יעלה על הדעת שמדינת ישראל חוקקה חוק חינוך חובה והשקיעה כספים בכל העניין הזה ובסופו של יום הילדים מדרדרים לפשע, לסמים, למצבים נפשיים קשים ואין מענה.
לכן, אני חושבת שמה שאנחנו צריכים לחתור אליו זה - ראשית, דוח יותר מקיף. אני יכולה להגיד מהמערכת שאני מכירה, אולי לא יאהבו לשמוע את זה מתוך המערכת של החינוך הממלכתי דתי, אני מניחה שזה חובק עולם. אני מכירה את הדבר הזה. בחינוך הממלכתי-דתי, אני חושבת שגם בחרדי, ילד בכלל לא צריך להיות במצב של טראומה קשה ולא במצב משפחתי קשה ולא במצב לימודי בעייתי. מספיק, אדוני היושב-ראש, ואתה מכיר את זה כמוני, שהוא יחליט למשל שהוא לא שם ציצית, שהוא מדליק את האור בשבת, וכבר אין לו מקום בבית-הספר. יפרישו אותו החוצה כי הוא מקלקל את כולם. מה קרה? אז הוא החליט לא לשים ציצית, אז מה? אז לא מגיע לו טיפול? ה- 10,000 שקל שמדינת ישראל החליטה להשקיע בילד הזה הם כבר לא? אני אומרת פה דברים קשים שאולי לא יאהבו לשמוע במערכת שלי, אבל אני רוצה שגם על המערכת שלנו יעשו את הביקורת הזו כי אלו דברים איומים ונוראים. ילדים נפלטים החוצה בגלל שיש להם שאלות על אמונה והם מוצאים את עצמם בחוץ ברחוב. בחינוך החרדי זה פי כמה וכמה, אדוני היושב-ראש.

גם לשם ניכנס.

אנחנו נכנסנו.

אני לא יודעת מה קורה במקומות אחרים, אבל כל הילדים חשובים.

אין בעיה. אנחנו נשמור על הילדים שלנו, על דור העתיד של עם ישראל. אנחנו נטפל בו.

אנחנו צריכים לבקש ממשרד החינוך להציג לנו תוכניות איך הם משתמשים בדיוק בתקציבים האלה - ואם הם רוצים, שיוסיפו. אנחנו נשמח שיוסיפו, אבל לפחות במאות מיליונים האלה משתמשים - כדי קודם כל למנוע את הנשירה בתוך בית-הספר. אם אפשר לתת לבית-הספר את הכלים המקצועיים לטפל בילדים כאלה. בשביל זה לא מספיק מורה, גם לפעמים לא יועץ. אולי צריכים אנשי מקצוע באיכות אחרת. אם אי-אפשר בתוך בית-הספר אז במסגרת צמודה לבית-הספר שמשקמת ומחזירה בסופו של יום לבית-הספר. אבל שלא יבואו אחר כך ויגידו לנו שקמות כל מיני מסגרות שיקומיות, באים ואומרים שאין תקציב או נותנים להם ברוב טובם כמה מיליוני שקלים בודדים כאשר כל מאות המיליונים האלה נשפכים סתם לתוך בתי-הספר והילדים מוזנחים. זה מה שהייתי רוצה לבקש - שנרחיב פה את היריעה בעניין הזה.

תודה, בעזרת השם. נשמע את הדיון ולפי זה נדע איך להתקדם.

אדוני, בבקשה.

אני חושב שהנושא מאוד חשוב והשלכותיו אינן מתמצות באותם 7% של נערים שלא עבדו ולא למדו ומשפחותיהם ובסביבתם הקרובה באוכלוסייה היהודית, ולא רק ב-17% בציבור הערבי בגילאים שלך 15 עד 17. 17% זה מספר נוראי והוא לא נתפס.

זה מה שיודעים, בלי סמוי.

אני לא יודע אם סמוי או לא. אני מתאר לעצמי שהמספרים לא רחוקים מהמציאות בהגדרה הזאת. יש כאלה שהולכים ללמוד ולא לומדים, יש כאלה שרשומים בעבודה ולא עובדים. ילד בגיל זה שהולך לעבוד זה בעיה קשה, זה לא הישג עצום. יש בעיות גם אצל העובדים וגם אצל הלומדים. 17% - אלה מספרים מאוד גדולים והשפעתם היא על כל החברה.

מתוך ראייה אפילו פנים מול פנים עם אותן קבוצות נוער אני יכול להעיד שיש בעיה שמהנוער הזה בקבוצה הזו דווקא מתחילה העבריינות כאשר המאפיה והפשע המאורגן. יש פשע מאורגן בכל הארץ. יש חדשות, יש ארגוני פשע מסודרים מאוד. פעם הם היו צדים אותם ועכשיו הם עומדים בתור להצטרף. יש מבחני קבלה לארגוני הפשע ועכשיו צריך לקבל החלטה או שבונים בתי-סוהר ומשקיעים כפי שבאו הצעות בכנסת להשקיע עוד ועוד כסף בבתי-סוהר או שמטפלים בנוער הזה. כל גרוש שמושקע בנוער הזה יחסוך מיליונים אם עושים את החשבון הכלכלי של ההשקעה. חבל מאוד שזה החשבון במשרד האוצר. אפילו מבחינה כלכלית, לא מבחינה אנושית, אתה משקיע כאן בהצלת הנוער הזה מהדרדרות לעבריינות וסמים וכו' ואתה פשוט חוסך המון. אתה מקטין מאוד את הנזק לחברה. תאר לעצמך יישוב שבו יש 17% מהנוער הזה מה הם יעשו בחברה? רובם יגדלו להיות טובים, אבל חלקם יקלקלו את כל החברה. לכן, מדובר בבעיה שהיא לא בשוליים, לא מנותקת. הם מנותקים אבל הבעיה היא לא מנותקת מהחברה. לכן, ההשלכות הן אדירות בעניין הזה.

אני חושב שטוב שמבקר המדינה ביקר. זה לא עניין בכלל של באקה אל גרביה, אשדוד ואשקלון, זו בעיה ארצית. הדיוק הקטן מה עשו פה ושם הוא לא חשוב, זה גובל אפילו מבחינתי ברכילות. זה לא הבעיה, הבעיה היא שיש כאן בעיה מערכתית וצריך טיפול מערכתי. מתברר שיש חוסר כאן.

הרשות צריכה לחשוב כיצד לפתור את הבעיות שהמבקר הצביע עליהן, זה העניין. זה תפקידה של הוועדה – תן לי פתרון לתיאום כי יש בעיה קשה מאוד של תיאום, וגם תקציב. לאן הולך הכסף של נוער בסיכון? אני לא יודע מה החפיפה כאן בעניין הזה.

תיכף נשמע את משרדי הממשלה. מר קדמן, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. קודם כל, אני באמת רוצה להודות לך שרק יצא הדוח וכבר עשיתם ישיבה בנושא הזה.

בהוראתי.

זה ראוי לכל שבח כי בדרך כלל הנושאים האלה נדחקים לשוליים ולא ממהרים לעסוק בהם. אני גם משבח מאוד את משרד מבקר המדינה שבשנים האחרונות, ואני יודע מניסיוני, שם דגש מאוד מאוד מסיבי על בעיות חברתיות ועל בעיות של ילדים ונוער. אין כמעט דוח של מבקר המדינה בשנים האחרונות שלא עוסק בנושאים האלה, ועל כך באמת הם ראויים לכל שבח.

אני רוצה לומר כמה דברים. קודם כל, בל נשגה באשליות שמדובר בשלוש רשויות מקומיות בעייתיות. זה מייצג בהחלט את מה שקורה גם במקומות אחרים. שנית, המספרים שאנחנו כבר שנים שומעים אותם - יש כבר כמה שנים שזה כל הזמן 24,000 נושרים, לא זז לא ימינה לא שמאלה. אחד לא נוסף, אחד לא יורד. כל הזמן תשמעו בשנים האחרונות שיש 24,000 נושרים - איזה מספר מיתולוגי. למספר הזה אין שום קשר למציאות. המספרים האלה בדרך כלל מושגים מהשוואת קבצים, נרשמו, לא נרשמו. אין להם שום קשר למה שקורה בשטח. אני כבר ביקשתי ממשרד החינוך. אגב, אני מכיר את חיים ואת אילן ואת האנשים הטובים מאוד שיושבים שם.
לא יכול קב"ס לטפל ב-2,000 ילדים, גם לא ב-200 ילדים. מי שמספר סיפור כזה לא יודע מהי עבודת הקב"ס והוא לא מבין שזה בלתי אפשרי. מה שצריך היה לעשות זה מספר פעמים בשנה באמצעות מערכת סוקרים להיכנס פיזית לבתי-הספר ולהגיד: בבקשה, אני רוצה לראות יומן נוכחות.

לא להשאיר את זה למנהלים שהם אינטרסנטים.

בדוח שלכם יש בתי-ספר שאין יומני נוכחות בכלל אז איך אתה יכול לדעת כמה נושרים יש לו. אני לא יודע כמה אנשים נכחו. מוכרחים להיכנס בשטח כמדגם. לא לכל הארץ, תעשו מדגם מייצג של הרבה יותר משלוש רשויות. בואו ניכנס לשטח ונראה.
את חטאיי אני מזכיר היום. אני את הקריירה שלי התחלתי בעבודה סוציאלית. לפני הרבה שנים הייתי עובד סוציאלי בבית-ספר.

את זה צריך להחזיר, זה חובה להחזיר.

בדיוק זה מה שצריך להחזיר וגם לא לתת למנהלים - - -

זה היה בית-ספר במועצה אזורית ובמועצה האזורית היה נוף יפה והיה יער ליד בית-ספר. אמרו לי: יש קבוצה של תלמידים שבאים בבוקר ואחר כך הולכים ליער. יש לנו הסכם ג'נטלמני איתם: אנחנו לא מפריעים להם, הם לא מפריעים לנו, ואתה אל תתערב. אל תהיה לי פה עובד סוציאלי ותתחיל לדחוף את האף שלך. אמרה חברת הכנסת סטרוק באופן אמיץ ונכון, חלק מזה זה עניין כספי וחלק מזה זה גם לא עניין כספי. רוב הילדים שנושרים הם ילדים שלא נכנסים למשבצת בדיוק והם לא מרובעים. אלו יכולים להיות ילדים עניים מאוד, אלו יכולים להיות ילדים עם בעיות התנהגות, ילדים עם הישגים לימודים נמוכים. לא רוצים אותם שם, אל תבואו לקלקל את המיצ"ב ואת הסטטיסטיקה של בית-הספר. לא רוצים אותם.
בשנה האחרונה לפי דיווחים של משרד החינוך הקב"סים טיפלו למעלה מ-86,000 ילדים. איך המספר הזה מסתדר עם 24,000 נושרים? הרי זה הבלוף כאן. אז נכון, יגידו לי: זה גם כאלה שעל סף נשירה. אבל אנחנו יודעים שזה גם כאלה על סף נשירה. בדוח עצמו, אדוני, מופיע שדיווחו על ילד חסר בבית-ספר והפגישה הראשונה עם הילד או הילדה היתה אחרי חצי שנה. אבוד, אין דבר כזה. לא יכול להיות שחצי שנה ילד מנותק ונמצא בחוץ ואתה תתחיל להחזיר אותו לבית-הספר אחרי חצי שנה - אבוד. גם בתוך הנשירה יש דרגות. יש נשירה ראשונית, יש נשירה עמוקה. אי-אפשר לטפל בילד אחרי חצי שנה שהוא נשר מבית-ספר.
אגב, אני רוצה להסב לתשומת ליבכם, וכתבתי על כך גם למשרד החינוך וגם למשרד הרווחה כבר לפני ארבע שנים, חלק מהילדים הנושרים הם ילדים קורבנות התעללות שמפסיקים להגיע לבית-הספר בגלל מה שעובר עליהם. אני מודיע לכם שהיה מקרה באזור נתניה של ילדים שהיו קורבן להתעללות של כת מסוימת. למעלה מחצי שנה הילדים לא ביקרו בבית-ספר ואף אחד לא בא לשאול אותם מה קורה. פונים אלינו כל הזמן הורים לילדים עם בעיות ומה שמרגיז אותם זה לא שלא מצאו לילד בית-ספר. הם אומרים: הילד שלנו כבר חצי שנה לא הולך לבית-הספר, ואולי גם ההורה אשם, אבל אף אחד לא בא לשאול. אף אחד לא הרים טלפון איפה הילד נעלם. יש ילדים נעלמים במערכת. אגב, הם נעלמים גם למערכת הרווחה. חלק מהם אומרים: ברוך השם, הוא כבר לא גר פה, עושים וי וסוגרים את התיק. הילד נעלם. אנחנו מדינה קטנה אבל יש אצלנו שנעלמו מהרדאר של רשויות הרווחה ורשויות החינוך גם יחד.
אני רוצה לומר מילה אחרונה למרות שזה ברור לגמרי. הילדים שנושרים מבית-ספר לא הולכים למכללות ולא הולכים להתנדב בתנועות נוער ולא תמצאו אותם במד"א או בכל מקום אחר. הילדים הנושרים נושרים אל הרחוב ואחר כך הם מעורבים בעבריינות. הם מעורבים לפי המחקרים של פרופ' יוסי הראל פי כמה בעישון סיגריות, בעישון סמים, בשתיית אלכוהול, בהתנהגות עבריינית פי כמה מאשר ילדים אחרים. ברגע שאנחנו מוותרים על ילד כזה אנחנו לא מוותרים עליו לטובת איזושהי אלטרנטיבה חיובית, אנחנו מוותרים עליו לטובת עולם פשע, עבריינות, נחשלות, חוסר יכולת להשתלב בחברה.

הם גם קורבנות נוחים.

הם גם קורבנות נוחים והוזכר פה יותר מאשר ברמז גם על הפגיעות המיניות. אנחנו צריכים להילחם בשיניים.
אני אסיים בדוגמה שטיפלנו בה בימים האחרונים, הדוח מזכיר גם את העניין הזה. יש לי ילדים ששולחים אותם מכל מיני סיבות ללמוד בעיר אחר. אגב, יש רשויות מקומיות שלא רוצות אצלן בתי-ספר לחינוך מיוחד ולא רוצות אצלן תלמידים בעייתיים ושהם ילכו ללמוד במקום אחר ולא יקלקלו לנו את הסטטיסטיקה. קבוצה של כ-30 תלמידים מעיר לא פשוטה במרחב הגדול של ירושלים נשלחה ללמוד בבית-ספר שהיה מוכן לקלוט אותם בירושלים. בשלב מסוים הרשות המקומית החליטה שהיא לא רוצה לשלם להם הוצאות נסיעה. כולם היו ילדים ממצב סוציו-אקונומי גרוע ביותר. הפסיקו לשלם להם את הוצאות הנסיעה, הילדים הפסיקו ללכת לבית-ספר. קיבלנו טלפון מעובדת סוציאלית אכפתית שקשורה לאותו בית-ספר שאמרה: חבל על הילדים האלה. מדובר על 250 שקל לחודש. אחר כך הם ינשרו, ואדוני אמר מאוד נכון, יתחילו להפעיל תוכנית היל"ה ויתחילו להכין כל מיני תוכניות שיקום כשכל ילד יעלה במקרה הטוב 2,500 שקל. חסכנו 250, הוצאנו 2,500 עם תוצאות פחות טובות.

בבתי-הספר הפנימייתיים הבעיה קשה פי כמה כי שם הרשות המקומית בכלל נעדרת מהסיפור.

תודה רבה. בשלב זה נעבור למשרד החינוך ומשם נראה איך הם מתמודדים בתופעה ברמה הארצית. עירית, סגנית מנהלת המינהל, בבקשה. עירית, את גם אגף השח"ר?

אני כרגע ממלא מקום של מנהל אגף שח"ר וגם סגנית מנהלת המינהל הפדגוגי.

אני רוצה להתחיל בזה שכל הדברים שעלו בדוח המבקר במידה כזו או אחרת ידועים. חלק מהקשיים הם קשיים שאנחנו מתמודדים איתם ומנסים למצוא פתרונות. המהלך הראשון שאנחנו כרגע מנסים ובונים אותו בתהליך הוא חיבור של קידום נוער וביקור סדיר - שתי יחידות, מחלקה ואגף, והופכים אותם לאגף אחד. כדי שלא יהיה צורך לדבר בין גורמים שונים זה יהיה יחידה אחת. התכנון העתידי מדבר על זה שליחידה יהיה ציר אחד שהוא בקרה, מעקב, ואולי נצליח לקבל ולטפל בכל הנתונים בצורה יותר מקצועית.

מי יטפל באיתור?

האיתור, בהחלט. אנחנו כל הזמן מטפלים באיתור, תיכף אסביר. הזרוע השנייה תטפל יותר לעומק בנושא של מהלכים טיפוליים או כלים שיחזקו את הילדים ויחזירו אותם לתוך המערכות הנורמטיביות, ומי שלא יוכל לתוך מסגרות אלטרנטיבות. גם בנושא הזה נפתחו השנה עוד מספר בתי-ספר תיכוניים במיוחד לאוכלוסיות כמו המגזר החרדי והמגזר הערבי, מה שאנחנו קוראים מח"טים - מרכזי חינוך טכנולוגיים - שהם בתי-ספר יותר קטנים עם יותר משאבים כדי לתת טיפול וליווי יותר עמוק לילדים.

מה המיזוג קורה?

המיזוג כרגע בימים אלה. ההחלטה היתה עם כניסתה של המנכ"לית החדשה מיכל כהן ואנחנו בימים אלה עובדים ועוסקים בעניין של המיזוג. אני מאמינה שנוכל תוך החודשים הקרובים גם לבוא ולהגיד שיש אגף חדש משותף שמטפל ברצף מלא בתוך המשרד. גם עבודה מול משרד הרווחה. אנחנו בנינו איזשהו מערך של ועדת תיאום בין הצוות של משרד החינוך והמינהל הפדגוגי שאוסף את כל הנתונים של משרד החינוך מול כל היחידות של משרד הרווחה כדי להדק את הקשר בין שני המשרדים במטה. כרגע בהחלטה של שני המנכ"לים אנחנו יורדים לעבודה במחוזות - לבנות צוות תיאום שמנהלי המחוזות אחראים עליו. גם אם יש ילד בודד, אם יש 30 ילדים או אם יש 100 ילדים שצריך לעשות תיאומים בין משרדי ממשלה צריך שהעבודה תהיה מסודרת ובצורה אחראית.

למה עד היום זה לא נעשה? למה צריך לחכות לדוח?

התהליך התחיל עוד לפני. זה עבודה של שנה, אבל הדוח עוזר לנו.

לפני שנה הכול היה דבש? הכול היה בסדר?

לא, יש המון בעיות. כל דוח של המבקר הוא רק עוזר ואני מקווה שמה שאנחנו נעשה בשנים הקרובות יהיה יותר טוב ממה שעשינו עד עכשיו.

איך השלטון המקומי מתחבר לתמונה?

הם שותפים בתהליכים, לפחות ברמת הדיונים של איך לבנות את זה ומה יקרה שם. יהיה מהלך.

הרי בסוף זה פר מנהל בית-ספר, פר מנהל אגף החינוך באותה עירייה, פר מחוז, ורווחה וחינוך. הממשקים חייבים לעבוד, אנחנו נמצאים היום בעידן טכנולוגי. איפה החיבור הזה? השלטון המקומי, אתם מחוברים לדיונים האלה?

כן, בהחלט - שולחן עגול

הם מחוברים.

נראה לי השולחן העגול נהיה כבר - - -

במקביל אנחנו עוסקים בריענון חוזר המנכ"ל. אנחנו כותבים חוזר מנכ"ל חדש. חוזר המנכ"ל של הביקור הסדיר הוא ישן מאוד והגיע הזמן שהוא גם יתחדש כי החוק הרחיב את חוק לימוד חובה עד גיל 18 וגם כי שיטות העבודה וכן הלאה השתנו. אני מקווה שנוכל לבוא ולהצהיר בפני הוועדה שיש כבר חוזר מנכ"ל חדש.

מתי יהיה חוזר מנכ"ל?

הוא עכשיו מול משרד המשפטים להערות ועוד הערות בתוך הלשכה המשפטית ומשרד המשפטים. יש בו היבטים שצריך גם התייחסות של משרד המשפטים והערות של יחידות נוספות.

מה יגיד חוזר המנכ"ל החדש?

זה מה שאני מנסה להגיע אליו. לתוך חוזר המנכ"ל הכנסנו שני כלים שהיו אבל היו יותר ברמה של המלצה ולא חיוב וזה נושא של ועדות ההתמדה. ועדות ההתמדה מחייבות את הרשות המקומית לקיים מספר פעמים בשנה דיון שבו כל האנשים שנוגעים באוכלוסייה בסיכון שותפים לשולחן אחד. לשולחן הזה מגיעים גם מנהלי בת-ספר, גם עובדים סוציאליים, גם צוות קידום נוער, קב"סים, ומעלים את אותם ילדים שכרגע הם או בסכנת נשירה או נושרים בפועל וכן נמצאה להם או לא נמצאה להם מסגרת, ומלווים את זה לאורך השנים.

איך אתם מסתכלים על מה שהציע ד"ר קדמן לגבי מערכת סוקרים בשביל לוודא, עירית? את אומרת שישבו לשולחן עגול והכול בסדר, אבל יש פה עניין של כסף. מנהל בית-ספר לא ימהר לדווח שיש לו נשירה של אחד או של מאה. כל אחד זה כסף, זה אגרה, אפילו אם הילד מבחוץ, וגם שעות לימוד. מבחינתו, הוא והמדינה מתקצבים את המורה. פחות מעניין אם יש עכשיו 24 תלמידים בכיתה או 30 או יותר. הוא אומר: מה אכפת לי אם הוא נשר? אני משלם למורה. פה אני צריך להסתכל איך אתם בודקים שהכסף שהוא מקבל לא הולך סתם לבית-הספר.

זה התפקיד של יחידת הקב"סים. יש יחידה שלימה שזה התפקיד שלה. זה לא עובד, היא לא עושה את תפקידה. הם אמורים להגיע.

אבל זה לא עובד כרגע. אני שואל בשביל לראות אם אנחנו קולעים לאותו שולחן עגול. בסוף נעשה עוד ארבעה שולחנות עגולים ולא נגיע למטרה.

המטרה היא לראות את 100% הילדים.

עירית, אני יודע שאתם יודעים הכול ואי-אפשר לחדש לכם כלום. אבל אני צריך להיות פה סנקציה כלכלית. אם תפסתי מנהל בית-ספר שלא דיווח על ילד נושר אז הוא יקבל פחות והוא יצטרך ללכת ולהביא תרומות. אם לא תהיה סנקציה כלכלית זו או אחרת לא תשיגו שום דבר גם אם תשימו מאה קב"סיות. בכל מיני תרגילים הם יגידו: הם בכיתה, הם יצאו בדיוק. הוא יבוא בבוקר ויצביע על נוכחות והוא ילך לפארק או לים. הוא נוכח, הוא בסדר. בשיעור הראשון הוא היה ואחר כך הוא הלך. לכן, צריך לחשוב גם על סנקציות. כולם אינטליגנטיים, כולם עם תואר רביעי ודוקטורים שם. אני כחבר כנסת דואג שאתם תקבלו כסף ומאשר אותו בוועדת הכספים, אבל הכסף לא הולך ליעדו והחוטא זה הקב"ס שלא נתנו לו את הכלים המתאימים ולכן הוא לא עושה את עבודתו. קשה לו. יש עיר שיש בה 2,000 תלמידים נושרים עם שני תקנים, ובאזורים ערביים העובדת הסוציאלית לא יכולה להיכנס בכלל. לא פתרתם את הבעיות האלה. להגיד שיושבים בשולחן עגול במשרדים בכנפי נשרים - זה הכול בסדר, הכול נראה יפה. אבל צריך פה לשתף את השטח. צריך לקחת שני מנהלי בתי-ספר ולראות את המצוקה שלהם, לראות איך הם מתמודדים עם זה. לא הכול אצלכם במשרדים. האם הם יושבים בוועדת היגוי? מנהל בית-ספר שפרש והוא עתיר ניסיון והוא בא ממגזר מסוים ועוד מנהל בית ספר כזה ממגזר אחר יכולים לתת לכם טיפים לבנות את זה נכון ולהסתכל על התמונה הכוללת - שלא יחשבו שהכול אתם יודעים ושכבר חיברתם והכול הולך כמו שצריך אבל הדוח הבא מצביע על דברים אחרים בכלל. האם יש לכם מנהלי בתי-ספר שאתם יושבים איתם.

ועדת ההתמדה מתחילה לעבוד בתוך בית-ספר.

מה זה ועדת התמדה?

זה מה שאני מנסה להסביר. ועדת התמדה אומרת שנציגי הרשות יחד עם נציגי בית-ספר מסתכלים על מאה אחוז הילדים שצריכים ללמוד בבית-ספר מסוים בשכונה מסוימת או ביישוב מסוים. הם צריכים לראות מי נמצא, מי איננו, בוועדת ההתמדה, איזה טיפול הוא מקבל, מה חסר. החסרים או הקשיים עוברים לוועדה יישובית. ראש הרשות הוא הרשם הראשי של כל התלמידים ביישוב מגיל 3 ועד גיל 18. הוא ממנה בדרך כלל את מנהל אגף החינוך או מינהל החינוך והם יושבים בראש ועדת ההתמדה. אליהם מצטרפים אנשים של היישוב וגם של המחוז כדי למצוא את המשאבים לטפל באותם ילדים.

מנהל בית-ספר מחויב בדיווח יומי ושעתי במה שנקרא מנב"סנט - יומן דיגיטאלי. ברוב בתי-הספר יש יומנים. אני יודעת שיש בתי-ספר קטנים שעדיין לא מפעילים את זה, אבל הם מחויבים כרגע בהוראות של מנכ"ל להפעיל את המערכות הממוחשבות האלה.

החרדים לא משתמשים בשום דבר.

תיכף אגיע למגזר החרדי, אני כרגע מדברת על המגזר הממלכתי והממלכתי-דתי. יש הוראות שמחייבות את מנהל בית-הספר. אנחנו חידשנו את הדרישה מהקב"סים השנה כבר בתשע"ד לעשות בדיקת יומנים. זאת אומרת, להיכנס לתוך המערכת הממוחשבת, להוציא את הדוחות.

ראית שלא בדקו את זה.

אבל יש מערכות שאין יומנים בכלל. מה יקרה לבית-ספר או לכיתה שלא מציגה יומנים. מורה נכנס לכיתה ויש שני תלמידים ולכן לא כדאי לא לרשום יומן. האם הוא יגיד שהיו שני תלמידים? אין יומן. איך את בודקת שאכן היו תלמידים? מה המחויבות של בית-הספר? ברגע שהוא לא יציג יומן את אומרת: לא מקבל תקציב. אם תגידי דבר כזה מחר יהיו כל היומנים. האם את יכולה להגיד דבר כזה?

אני לא יכולה להגיד בצורה סוחפת, אבל כן עשינו. קיזזנו ממנהלים את שכר הלימוד שהם צריכים לקבל תמורת ילדים שלא היו מדיווחים שהיו לנו. זאת אומרת, אני יכולה להגיד לך שהשנה היו ילדים שבפועל למדו במסגרת אחרות ואנחנו קיזזנו בסביבות 400 ילדים את שכר הלימוד מבתי-הספר האלה.

עירית, אבל אין יומן בכלל.

כשיש לנו אינפורמציה. כשאין אינפורמציה שלא קב"ס הגיע לבית-ספר ומפקח הגיע לבית-הספר ולא מצא יומן, עד שמקימים את היומנים, אנחנו מקימים למגזר החרדי מערך היום של פיקוח ויהיו לבתי-הספר מפקחים כוללים מעבר לכמות הקב"סים שכמו שאתם יודעים לא מספקת. אם היה לנו יותר כוח-אדם שהיה יכול להגיע היינו יכולים לתת תשובה.

ביקשתם כוח-אדם? ממי ביקשתם?

אנחנו כל הזמן מבקשים תוספות מהאוצר וממשרד החינוך.

מנכ"לית המשרד יודעת שחסר לכם כוח-אדם?

מנכ"לית משרד החינוך יודעת שחסר כוח-אדם בנושא של קב"סים.

כשאת אומרת שקיזזתם, מה שקיזזתם זה הסכום שהמנהל היה צריך לקבל עבור הילד הזה והוא לא מקבל. את יודעת מה אתם עושים? קוראים לזה בעברית "שיטת מצליח". המנהל אומר: אני אדווח שהוא נמצא, יצליח - יצליח. לא יצליח - לא יצליח. הלך על הכסף. אבל אין סנקציה.

גברתי, האם שקלתם יומנים טכנולוגיים? אנחנו בשנת 2014 היום. להסתמך על זה שקצין הביקור בעצמו יגיע ויבדוק את היומנים רק בכדי לדעת מי מהתלמידים הגיע לבית-הספר, זה נשמע משהו שמתאים למה שהיה לפני מאות שנים. אני יודע על חברות ועל יוזמות ואני מקווה שיש כבר בתי-ספר בארץ שברגע שהתלמיד נכנס בשערי בית-הספר הוא נרשם שהוא אכן הגיע. יש משהו משוכלל ואפשר לעשות דיווח בכמה רמות כשהכול אלקטרוני דרך כרטיס התלמיד שלו. זה הרבה יותר זול.

תודה רבה על ההמלצה, אנחנו נעביר אותה למשרד החינוך. צריך לבחון גם את העניין של כרטיס חכם כמו במפעל שכל אחד יעביר. אנחנו נעביר את ההמלצה.

הוא לא צריך להעביר. הוא רק ייכנס וזה נקלט.

במגזר הממלכתי כל בתי-הספר מפעילים יומנים אלקטרונים וזה נמצא. בבית-ספר שלא, מנהל בית-ספר מטופל בעניין. הבעיה שלנו הוא המגזר החרדי. אני עוד פעם אומרת, אנחנו בתהליך. אני מקווה שאנחנו הולכים בכיוון הנכון.
אני רוצה להתייחס לנושא של נשירה במגזר הערבי באופן ספציפי. מנכ"לית המשרד ביקשה להקים ועדה לתכנון אסטרטגי. כמו שאתם יודעים, המנכ"לית היא חדשה. היא אמרה שהנושא הזה הוא נושא בוער. אנחנו יושבים בימים אלה, ואני מובילה ועדה שבוחנת את הנשירה במגזר הערבי מדוברי השפה הערבית, ואנחנו מנסים לבנות המלצות. חלק מההמלצות יש גם עבודה קהילתית, חלק מההמלצות הן עבודה תוך בית-ספרית. זה תהליך שאנחנו בונים אותו ואני מקווה שההמלצות שלנו יתקבלו ואנחנו נוכל לצאת לדרך חדשה.

האם אפשר לדעת מי נמצא שם בוועדה?

בוועדה נמצאים שני מנהלי אגפי חינוך, שלושה קב"סים, מפקח כולל אחד.

לא, ממשרד החינוך.

מי נמצא מהמגזר?

אני מדברת רק על המגזר. שתי בנות שהן לא מהמגזר זה אני ומדריכה שעובדת במחוז צפון במגזר הערבי. אנחנו היחידות שלא דוברות את השפה הערבית במקור.

מה את ממליצה? מנהל בית-ספר מסוים אולי?

יש מנהל בית-ספר בצוות, מנהל בית-ספר תיכון של ג'סר א-זרקא הוא נציג המנהלים בוועדה במיוחד כי זה יישוב של נושרים גדול.

כאשר אנחנו מצביעים על בעיה שהיא בעיה בסיסית ועקרונית אנחנו לא רק מציעים כלים טכניים אלא גם יעד אסטרטגי. עד עכשיו דיברת על כלים טכניים. השאלה שלי, האם יש יעד בתוך משרד החינוך למשל: מול הסטטיסטיקה הזאת אנחנו מתחייבים. התוכנית שלנו היא עוד שנה נגיע ל-10%. צריכים את היעד כי היעד הוא גם המצפן שלפיו את בונה את התוכנית.

היא רצתה להגיד את זה בסוף.

תוכנית אסטרטגית במשרד החינוך מלווה דרך צוות של יועצים ארגוניים והם מחייבים אותנו לשים גם יעדים מדידים, גם איכותניים, וגם כמותיים. ברגע שהכנת התוכנית תפורסם אז זה יהיה שקוף לכל משתמש.

אז עד עכשיו אין.

אנחנו יושבים בימים אלה.

הם יושבים כרגע לשולחן עגול.

הוא לא עגול בכלל, הוא ארוך. אנחנו יושבים חודש, במרץ אנחנו אמורים להגיע ל- - -

לקראת שנת הלימודים שתהיו כבר מוכנים.

כן. במרץ אנחנו אמורים להגיש למנכ"לית המשרד את המלצות הוועדה.

ד"ר קדמן, אני לא רוצה לדבר על הנתונים בינינו לבין הלמ"ס. אתה יודע שיש תמיד שאלות בין המדידה שלנו בתוך המשרד ואני לא אכנס לזה. מה שאני כן רוצה להגיד זה שבתהליך אנחנו עושים, הרחבת חוק לימוד חובה עד גיל 18, עד עכשיו נכנסו 176 יישובים ואנחנו מקפידים שכל שנה לפחות אלף תלמידים יוחזרו לתוך המערכות. יש מקום שהוא מקום יותר קשה ויש מקום שהוא יותר קל. אני רוצה לפרוס. אנחנו לקחנו גורם חיצוני, חברה שהיא לא סוקרת אבל שהיא יכולה להיכנס לתוך המגזר החרדי כי לא הצלחנו לקבל אינפורמציה של איפה הילדים נמצאים, כמויות מאוד גדולות גם בעיר ירושלים, גם בערים אחרות חרדיות. קיבלנו נתונים שדי הדהימו אותנו. אנחנו חשבנו שיש כמות נשירה הרבה יותר גדולה. מסתבר שהרבה מאוד מהילדים שלא היו רשומים, חסרי סטטוס מבחינת משרד החינוך או לא למדו מעולם או למדו שנתיים-שלוש באיזה חדר שכן היה עם סמל, מצאנו 8,800 ילדים ורובם הגדול לומדים בפועל במסגרות, רובן לא מפוקחות או לא - - -

זה אלה שהגיעו עם דרכונים מחוץ-לארץ?

לא, הילדים האלה הם ילדים עם רישום ישראלי. הם נולדו והם מקבלים ביטוח לאומי. הם תושבי מדינת ישראל מסודרים. מה שאני מנסה להגיד הוא שהשתמשנו בגורם חיצוני במקומות שראינו שזה מה שנקרא חור שחור. אנחנו לא ידענו מה קורה שם ואמרנו שנשלח לעשות בקרה. ניסינו לעשות מהלך דומה גם בפזורה הבדואית. שם אנחנו קצת מתקשים אבל אנחנו מתקדמים. גם דיווחתי בוועדת החינוך כשהיית נוכח שאנחנו איתרנו חלק מהילדים ואנחנו בתהליך איתור של כל הילדים גם שם.

עירית, מתי קולטים את מנהל אגף שח"ר חדש? יש תאריך?

הבחינה היא ב-23 לפברואר, אם אני לא טועה. אני מקווה שבקרוב יהיה לנו מנהל.

את בינתיים מחליפה וממלאת מקום. אחרי הדיון אני רוצה להתייעץ איתך לגבי איזשהו נושא, בסדר? תישארי כאן.

יעד ההחלה - המשרד החליט לפני שנתיים להיכנס ליעד ההחלה, לעבוד עם צוותי בתי-ספר ומנהלים על לקיחת אחריות על מאה אחוז התלמידים הנמצאים גם בגנים, גם בבתי-הספר היסודיים, גם חטיבות הביניים וגם בתיכונים.

מה זה אומר?

זה אומר שבתוך בתי-הספר אנחנו עושים עבודה של הכשרה בתהליך של כלים מה לעשות עם אוכלוסייה שבית-הספר לא יודע מה לעשות איתה, אוכלוסייה מקשה יותר או מאתגרת יותר. בשיתוף אשלים ובשיתוף משרד רווחה עם ילד ונוער אנחנו מנסים לבנות מודלים שונים שייתנו תשובה יחד עם התוכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון, ביחד לבנות איזשהו מארג שיעזור לבית-הספר לקבל כלים לטפל באותה אוכלוסייה מאתגרת.

על איזה כלים את מדברת? את מדברת על זה שלמורים ולמנהל ולצוות הקיים תהיה הכשרה נוספת או שאת מדברת על להכניס לתוך בתי-הספר גורמים טיפוליים נוספים כמו עובדים סוציאליים, פסיכולוג וכד'?

קודם כל, לתת כלים לבית-הספר פדגוגיים וטיפוליים, ללמד אותם לעשות אחרת, ללמד אותם לאסוף וגם להכניס שילוב תוכניות דרך מה שנקרא חיבור בין משרדי הממשלה יחד , לתת רשת ביטחון יותר טובה לאותה אוכלוסייה בסיכון גבוה, אוכלוסייה ענייה, או משפחות במשבר ובסיכון גבוה.

לא הבנתי. כן יכניסו גורמים טיפולים בתוך בית-ספר? באיזה טווח של זמן?

גם וגם. זה תהליך וזה לפי צרכים. יש מקום שצריך יותר ולפי תוכניות.

תלוי תוכניות. יש תוכניות שזה כבר קיים.

יש יישובים ותוכניות שכבר קיים ואיגום משאבים. יש כסף לאותם יישובים שנכנסו לתוכנית הלאומית לילדים ונוער ויש תקציבים נוספים שיעד ההחלה הביא לתוך בתי-הספר, כולל הדרכה וכולל מה שנקרא שעות למורים פרא-רפואיים לטפל בילדים בסיכון.

רחמים יוסף, אתה ממחוז דרום. מה יש לך להגיד לגבי ביקור סדיר? תתייחס לדוח בבקשה לגבי המחוז שלך.

הדוח מטפל בעיר אשדוד שהיא חלק ממחוז דרום, הקדקוד הצפוני שלנו. אני רוצה לעשות אבחנה בין הילדים שלומדים במערכת היישובית לבין הילדים לומדי החוץ. בערים הגדולות שלנו, עוד הרבה לפני שהוחלט במשרד על חיבור בין ביקור סדיר וקידום נוער, אנחנו כבר עשינו את החיבורים האלה בערים הגדולות. דהיינו, אשדוד, באר-שבע, אשקלון. עכשיו אנחנו בונים את החיבור בעיר רהט. עשינו זאת משום שרצינו לראות את הרצף הטיפולי מרגע שהילד בנשירה סמויה עד הרגע שהוא התנתק מהמערכת ומה עושים איתו. זה פתר גם לי באופן אישי בעיה לשלוט בתנועת התלמידים בתוך העיר. בזמנו בתי-הספר עשו החלפות של תלמידים בעייתיים.

הדוח אומר שהקב"סים והקב"סיות שלך עד שהם מגיעים לילד עוברים בין שלושה לשבעה חודשים. היא דיברה כללי ואתה ממוקד. אני רוצה תשובות ממוקדות על העיר אשדוד. הדוח מציין: הטיפול בילדים האלה לא היה רצוף וחלו בו הפסקות שנעו בין שלושה לשבעה חודשים. אנחנו יודעים שכמה שהזמן מתרחק הטיפול הוא יותר קשה, קשה לקלוט אותו חזרה. למה? זה לא בבית-ספר אחד, ב-14 בתי-ספר.

קודם כל, רוב הדוח, אף על-פי שזה לא נזכר במפורש, מתייחס למגזר החרדי. יש לנו קושי עצום.

מה זה משנה? אתה לא אחראי בביקור סדיר על המגזר הזה?

אני אחראי. אנחנו לא מצליחים לגייס קב"סים למגזר החרדי משני טעמים: ראשית, משום שלא כולם עומדים בתנאי הסף, אלה שבאים. שנית, רמת השכר כל כך נמוכה שהגברים בוודאי לא באים כי הם מפרנסים עיקריים וגם הנשים בקושי מגיעות.

מה השכר של קב"ס?

היום להיות מורה עם תוכנית "אופק חדש", השכר הוא פי 2 יותר גבוה מאשר שכר של קב"ס וכמות השעות של קב"ס שצריך לתת היא כמות - - -

אז צריך לסגור את המחלקה, לפטר את האנשים האלה כי לא עושים את העבודה. לא צריך סתם לתת כסף. אם אתה אומר שהוא לא עושה את העבודה והילד נושר, אין טיפול בין שלושה לשבעה חודשים, בשביל מה אתה מחזיק בן-אדם?

אין בן-אדם, זה מה שאני רוצה להגיד. אין קב"סים.

אז אפשר לצאת עם הכרזה לסגור את הקב"סים בכל מדינת ישראל?

לא אמרתי את זה, אמרתי שאין. המכרז השלישי שעיריית אשדוד פרסמה עומד להיפתח עכשיו בימים הקרובים. בשני מכרזים קודמים לא היו אנשים שעמדו בתנאי המכרז או אלה שהתחילו כבר תוך ימים ספורים עזבו. זה קושי.

עירית, לקחת את זה בחשבון בשכלול? אם לא רוצים להגיע למקצוע והמקצוע כנראה דורש מאוד מאוד טיפול אינטנסיבי וריצה מבית לבית של הילדים וממשק בין הרווחה וקידום נוער, זה מצריך תקציב, אחזקת רכב בוודאי. אולי זה לא בנוי נכון. עירית, את בוחנת את זה בשולחן העגול? אנחנו מטפלים ועושים את המאמץ, ועדת התמדה וסיפורים, ובסוף אין טיפול כי קב"סים לא באים בסוף.

בימים אלה אנחנו מקיימים ועדה יחד עם האוצר.

עוד ועדה?

כי זה תחום שצריך לעבוד מול האוצר לאישור שינוי דירוג השכר של הקב"סים. זה לא משהו פשוט ואנחנו בתהליך כדי לשפר את שכר הקב"סים, ואני מקווה שגם להגדיל את מספר התקנים.

לפני הדוח לא ידעתם שיש בעיה עם קב"סיות?

כל הזמן יודעים אבל מישהו צריך לשלם את זה.

אתה יודע כמה כסף משלמת המדינה לנושא החינוך?

אבל לא אנחנו יכולים להחליט כמה לשלם לקב"סים.

מתי לוח הזמנים בנושא של הקב"סים?

את התשובה הזו צריך לקבל ממשרד האוצר כי אנחנו עוד לא קיבלנו מהם את התשובה.

אני רמי הופנברג, סמנכ"ל לחינוך של עיריית פתח-תקווה, אבל אני גם סגן יושב-ראש האיגוד הארצי של מנהלי מחלקות החינוך. הנושא הזה הוא נושא שאנחנו גם עוסקים בו. פנינו למשרד האוצר, למשרד החינוך. אני אשאיר לך גם את המסמכים בעניין הזה.

לא, אני לא צריך מסמכים. אני צריך שמשרד החינוך יעבוד ושלא ילך לי רק לבגרויות וסיפורים, שיטפל גם בקב"סיות ושייתן להם שכר שיטפלו בילדים.

הנושא הזה קשור גם למשרד האוצר.

כמה עולה קב"ס?

מה המשכורת של קב"ס?

3,000 שקל משרה מלאה.

מה התואר הנדרש?

תואר ראשון, חמש שנות ניסיון.

- - -תואר ראשון, מורה עם תעודת הוראה.

למה שהוא יבוא לשם? כמה זמן אתה יושב בתפקיד שלך?

15 שנה בתפקיד הנוכחי. לפני כן ניהלתי בתי-ספר ואז עברתי.

ברשותך, אסביר את זה. "אופק חדש" גרם לבעיה הזו.

הבנתי הכול, אני לא צריך הסברים - אופק חדש, אופק ישן.
עירית, תשובה לגבי שיפור התנאים של קב"סיות. עם 3,000 שקל אף אחד לא יבוא, בטח אם יש לו תואר ראשון אלא אם כן הוא רוצה לעשות את זה כשליחות. אבל עם שליחות הוא לא הולך למכולת והוא לא ישלם את המשכנתא. צריך פה אחזקת רכב. האם לקחת את זה בחשבון?

אנחנו את כל הנושאים האלה לקחנו. גם ועד הקב"סים יושבים איתנו, השלטון המקומי יושבים איתנו. אני מקווה שנצליח עם האוצר לפרוץ את המחסום הזה.

חיים, מה קורה עם קידום נוער? איפה הממשק ואיפה הטיפול?

קודם כל, הפתיח של עירית נותן איזשהו יחידת שינוי שאנחנו כרגע נמצאים בה וזה באמת שינוי.

כמה עובדים יש בקידום נוער בארץ?

יש לנו כ-800 עובדי קידום נוער, 700 ומשהו.

השכר שלהם הולם?

השכר הוא אף פעם לא מספיק.

אבל זה לא מצב של קב"סיות. כמה קב"סיות יש לך לא במחוז, אני צריך ארצי?

580.

ואתה 800.

קרוב ל-800. השכר בנוי אחרת.

למה אין עבודה? למה יש נשירה ענקית כזו? פה צריך חיבור מול שלטון מקומי, ממשק מול רווחה ומול זה? מה קורה? מה קורה?

אני אספר מה קורה. משרד החינוך בנה או ייצר את המנגנון הזה של קידום נוער כרשת נוספת לאסוף ולאתר ולהגיע לאותם ילדים שלא מצאו את עצמם במסגרות הרגילות.

אבל לא עושים את העבודה.

בוא אני אספר לך מה עושים ואחר כך תגיד אם לא עושים.

לא. עושים לא מספיק. מה עושים אני כבר יודע, מה לא עושים? למה לא עושים?

תגיד מה לא עושים. תמיד אומרים מה עושים ואז מתחילים את החלק החסר. מה לא עושים? שם הבעיה, לא במה עושים.

אוקיי. קודם כל, בדוח המבקר מבחינת הסוגיות שעלו כאן וגם היו בשולחן הזה היה את סוגיית האיתור, היתה סוגיית התכנון של תוכנית ההתערבות לגבי כל ילד, היתה סוגיה של כניסה או כמה זמן לוקח לשלב ילדים. הסוגיה האחרונה נושא של תיאום בין המשרדים, בעיקר עם הרווחה כמובן שהם תחנה נוספת בהקשר של העבודה.

תיכף נגיע אליהם.

מבחינת האיתור שזו הסוגיה המרכזית שעלתה כאן וגם המבקר דיבר עליה, המערכת שלנו פועלת עם מערכת ממוחשבת שמתחזקת את מאה אחוז הילדים כל הזמן.

צריך קודם כל לאתר אותו. מי מאתר?

יפה. יש לנו חמש שיטות איתור.

בלי קב"סיות, תעזוב את הקב"סיות בצד. אין קשר, כן?

יש קשר, חייב להיות קשר.

קב"סיות אין עכשיו, חסר לו במחוז איזה עשרים וגם במחוזות אחרים חסר כי לא באים כי המשכורת נמוכה. אתה צריך למלא שתי פונקציות כרגע. אם אין איתור אז יכול להיות שיש עוד הרבה ילדים שאתה בכלל לא יודע עליהם.

תן לי רגע לנסות להגיד. קודם כל, יש לנו מחשבת ממוחשבת שיש לה את מאה אחוז הילדים באותו יישוב ויש לנו את מאה אחוז הילדים שנמצאים רשומים בתוך מערכות החינוך, כולל בתי-הספר החיצוניים מהיישוב, כך שאנחנו רואים את התמונה הארצית. המינוס של מספר תושבי היישוב פחות התלמידים נותן לך את המספר הפוטנציאלי, מי אתה מחפש. זה קודם כל נותן לך איזשהו בסיס של איתור וחיפוש. שיטות האיתור היציאה לאיתור מעבר למיחשוב - פעם אחת יש הפניה באמת של הקב"סים וברוב המקומות זה קיים. יש הפניה של בתי-ספר. פעם שנייה - יש פנייה אישית של הורים ומשפחות. פעם שלישית - יש מה שנקרא יזום של יציאה במסגרת - - -

מנהל בית-ספר פונה לפעמים?

בוודאי. התפקיד שלו זה להביא אותו במסגרת ועדת ההתמדה שעירית דיברה עליו ליישוב ולהגיד: הילד הזה לא אצלי ובוא נמצא לו אלטרנטיבה בתוך היישוב. אם אין ביישוב, צריכים לחפש אלטרנטיבה בתוך החיפוש. זה בדיוק הציר שהמנהל משולב.

הוא פוחד שאת הכסף הזה הוא לא יקבל.

כשהוא פונה והוא משדר מצוקה אז פעם אחת הוא - - -

הוא לא משדר כלום, הוא מעדיף לטאטא את זה ושהוא לא יפריע לו.

אני לא הייתי הולך ל- - -

יש כאלה. אני הולך, אני דווקא הולך לשם. חיים, אלה שדיווחו לך ואמרו לך, זה הכול בסדר. אני חרד לכך שיש הרבה ילדים שבאים כאילו בבוקר ואחר כך הולכים לנוף, לים, ולכולם זה נוח. זה נוח לבית-הספר כי הוא כאילו בבית-הספר, הוא מקבל את התקציב. נוח לך כי אתה לא מטפל בו כי הוא לא במאגר שלך. אבל המדינה פה שילמה הרבה כסף והילד הזה בסוף הוא שלילי למערכת. איך אתה מאתר אותו?

המנגנון הרביעי שאנחנו מתעסקים איתו זה יזום או יישוג של הילד שלו בבית או ברחוב. יש לנו מערכת שלימה עובדי רחוב שנמצאים בדיוק באזורים שבהם הילד יכול להסתובב, אם זה בחופים, בפארקים, באזורי העבודה. לשם אנחנו מגיעים. זה קידום נוער. המערכת הזאת בכל מקרה אמורה להצטלב באיזושהי נקודה עם המערכת הממוחשבת וזה מה שאנחנו עושים.

המנגנון האחרון שאני רוצה להזכיר - ביישובי החוק, ביישובים שסומנו באישור ועדת החינוך של הכנסת כיישובי חוק, שם אנחנו מקבלים רשימות מסודרות שאנחנו הולכים אל הילד ומחפשים אותו. יש X ילדים מיישוב שלא שובצו באותה נקודת זמן באף מקום, באף מסגרת, אותם אנחנו מחפשים. אליהם אנחנו מגיעים, לילד עצמו אם הוא בבית או בעבודה כדי לנסות לחבר אותו מחדש. זה מנגנון האיתור. להגיד שאין פה נקודות שאפשר לשפר? בוודאי שלא.

יש פה מושג של לתת לכל ילד מנהל טיפול.

זה משהו אחר.

הפרויקט הזה עובד, רחמים?

זה לא פרויקט.

אמרו שנמצא מנגנון שיהיה מנהל טיפול לילד כזה.

הקב"ס הוא אחראי.

אבל אין קב"ס.

איפה שאין קב"ס אז אין מי שיעשה את העבודה, אין מה לעשות.

אולי נעבוד עם מתנדבים. זה יותר טוב ממישהו שמקבל 3,000 שקל לחודש. זה לא רציני.

השינוי שכרגע מדובר בו, אחד המרכיבים שלו מעבר לחוזר המנכ"ל שהוזכר, זה מערכת ממוחשבת שתדבר בין כל היחידות, קודם כל במשרד. אני מאוד מקווה שתהיה לנו גם אפשרות למנגנון של תיאום עם הרווחה. יש לנו הרבה מאוד שיתופי פעולה עם הרווחה, ובטח זה יוזכר בהמשך. פעם אחת, מול ילדים ספציפיים, מה שאתה קורא ניהול מקרה או טיפול במקרה. יש מנגנון של שיתוף פעולה ותיאום על מקרים שדורשים התערבות גם של החינוך וגם של הרווחה ומחליטים מי המנהל או מי מה שנקרא ה-case manager של אותו ילד בתיאום של שני המשרדים ואנחנו נמצאים שם. זו התחלה של עבודה מאוד מסודרת בעניין הזה גם בגלל שזה תיאום בין-משרדי וגם שהתוכנית הלאומית מפעילה מנגנונים בדיוק בהקשר הזה.

מה המגמה? עלייה או ירידה?

שלא יהיו נושרים.

של הנשירה יש ירידה כל הזמן, בנשירה הגלויה. הנשירה הסמויה זה סיפור אחר שעלה פה ואני חושב שזה שווה דיון נפרד.

מה קורה במגזר הערבי?

איך אתם מטפלים בו?

גם במגזר הערבי יש ירידה.

17% זה אחרי ירידה?

יש ירידה כל הזמן. מה שהיושב ראש שואל, עדיין במה שיש האם יש טיפול? האם יש סנכרון ותיאום? מה שאנחנו מנסים להגיד, אכן יש שיפור לאורך כל הדרך והמשרד כרגע במהלכים ה- - -

תיכף נחזור אליך.

לשאלה של באסל גטאס - אני חושבת שיש טעות באינפורמציה שהוא נתן.

על מה את מדברת?

על אחוז או מגמה של ירידה או עלייה באחוז המנותקים. הוא אמר שיש מגמה של ירידה. אני אומרת שבסטטיסטיקה של 2006 האחוז היה פחות מ-17%, נכון?

אני יכול לבדוק את זה.

אני אומרת לך. המגמה במגזר הערבי עולה, לא יורדת. את הטעית עכשיו. אתה אמרת שהיא יורדת, לא נכון.

זה מ-2010 כנראה יש ירידה. אני מבקש שתבדקו את זה ותתנו לנו תשובה.

אייל, מה זה מנהל תחום מידע? איזה מידע? מה תפקידך בכוח?

אני אסביר. לכל קב"ס יש מערכת ממוחשבת.

הוא יודע להפעיל אותה?

כן, כמובן. הוא יודע טוב מאוד להפעיל אותה.

לא, אני שואל. ב-3,000 שקל משכורת שהוא מרוויח עוד להתעסק עם מחשב?

מה לעשות? גם עם מעט הכסף עדיין יש קב"סים שרואים בתפקיד שליחות. אני אחראי על כל הבנייה של מסד הנתונים שיש גם ברשות המקומית וגם במשרד.

אבל הדוח מצביע על זה שזה לא טוב. אין ממשק, אין קשר.

אני אסביר. מה שנבדק - ראיתי את הנתונים, אני מכיר אותם. בחלקם לוקחים שני מקרי קיצון ומנסים לייצג את התהליך המרכזי וזה לא כך. יש לנו במשרד נתונים מאוד מסודרים, ואם כבודו ירצה לראות אותם אני אציג אותם, של הלמ"ס, לא של המשרד. אם אנחנו מדברים על הסתכלות של חמש שנים של נתוני הלמ"ס, אני מקבל כל שנה דוח שלהם בהתמקדות באוכלוסיות. אנחנו מפרידים את זה באוכלוסיות של א', ו', ז, ט', י', י"ב. יש בפניי דוח של השנה האחרונה.

אבל הם מקבלים את זה מהחינוך.

לא, לא - שנייה.

איפה - - - עם הנתונים? אתה ממחזר אותם אליך בחזרה?

לא, אני אסביר.

זה השוואת קבצים. לא רואים שם ילדים. יש קובץ א', קובץ ב'.

יש קובץ מול קובץ.

אוספים את הקבצים. זה לא אומר שהילד בכלל נמצא בבית-הספר, העיקר שהוא רשום בקובץ.

נכון. לגבי השיטה - כן.

כל דבר נותנים תשובה: המחשב יסדר.

איפה הילדים שלא נמצאים שם? הקב"סית לא מצאה אותו. דבר איתי על ילדים שהקב"סית לא מאתרת. בכמה תלמידים צריכה לטפל כל קב"סית באשדוד?

מאה תלמידים כאשר הם מחולקים: 30 תלמידים טיפול אינטנסיבי ו-70 במעקב. כל אלה שהם במעקב אלה תלמידים שנמצאים בתוך המסגרות.

היא צריכה לטפל במאה. בפועל כמה היא מטפלת?

יותר. מר קדמן פה ואני מעביר לכבודו את הנתונים. אנחנו מדברים על כמעט 90,000 תלמידים והדוח האחרון כרגע עומד על 100,000 תלמידים. אם מחלקים 100,000 תלמידים ל-500 ומשהו קב"סים אז ברור שהמספרים הרבה מעבר למספר שהוא אמור לטפל.

לא כולם בעייתיים, לא כולם זקוקים לקב"סית.

לא. כבודו, אין תלמיד שמגיע לקב"ס שאין לו אחד מחמישה מהמאפיינים כפי שאנחנו יודעים לאפיין אותם. הטריגר הראשון שילד מגיע לקב"ס זה ביקור לא סדיר בבית-ספר.

אם המנהל לא מדווח עליו איך היא יודעת?

קודם כל, אם מנהל לא מדווח אז איך יכול להיות שהילד מגיע בעצמו?

הוא לא מגיע בחיים לקב"סית.

כבודו, יש שכנים, יש בית-ספר. גם התלמיד בעצמו מגיע. אני יכול להציג תמונה. כלומר, הילדים כן מגיעים, השכנים כן אומרים. הקב"סים כן מעורים בצורה זו או אחרת. יש לנו שני חורים: זה החלק של החינוך החרדי בגלל ריבוי ההוצאה של הילדים החוצה. בשביל לסבר את האוזן, אתמול בדקתי, 1,687 תלמידים מאשדוד לומדים ב-30 בתי-ספר מחוץ לאשדוד. כבודו יגיד לי איך אפשר עם מה שאין לי להסתכל.

במחשב צ'יק צ'אק אתה יודע.

זה לא מספיק.

אני לא יודע מה ראית אתמול. אנחנו בדוח כתבנו על 6,000 ילדים באשדוד שנמצאים מחוץ לאשדוד.

אני מדבר על השנה.

אתה מדאיג אותי אם זה ירד כל כך הרבה. איפה הלכו ללמוד? מ-6,000 ל-1,300?

לא, יש שלומדים בתוך הרשות. מה שנבדק אז נבדק.

באשדוד הוא גילה 6,000. תקן אותי, אני מתחיל להיות מודאג.

לגבי השנה הזו, תשע"ד, אתמול בדקתי. יש לנו במערכת של המשרד מודל שמאפשר לי לבחון שליחה של ילדים.

אתה רוצה להגיד לי שבין שנת תשע"ג עד תשע"ד ירדנו ב-5,000 תלמידים?

לא אמרתי. ילדים לומדים בתוך הרשות יותר.

לפי הנתונים שלכם היו 6,000 תלמידים שלומדים באלף בתי-ספר חיצוניים. אז איפה הולכים? הולכים לראות למי מעבירים כסף. אני לא יודע איפה בדקת.

אני מדבר פה על המגזר החרדי בלבד בתוך אשדוד.

אני מדבר על כולם, לא רק חרדים.

הבנתי. המערכת המיחשובית טובה או שצריך לקבל שיפור?

תמיד מערכת צריכה שיפור. אנחנו בנויים שחלק מהדיווחים על מנהלי בתי-הספר. כמו שכולם יודעים, יש כל מיני עניינים שזה לא - - -

תודה, אייל. אהרון ממשרד הרווחה, איפה אתה בממשק? אתה תתייחס למה שעלה פה ותתייחס גם למה במגזר אנחנו לא רואים עובדים ועובדות סוציאליים, גם נושא של קב"סים וקב"סיות, אבל אולי הם מטפלים בזה. אבל למה חסרים עובדים סוציאליים במגזר? כנראה שצריך גברים וכנראה שיש קצת בעיה. איפה זה עומד, אדוני? אנחנו רוצים לדעת את זה ואנחנו רוצים לדעת גם לגבי הממשקים. מתי קב"סים מעדכנים את הרווחה, מתי קידום נוער? איפה אתם מסתכלים על היבטים נוספים? למשל, תלמיד נשר אולי בגלל מצב כלכלי כזה או אחר או שיש לו אח בפיגור כזה או אחר ולכן הוא צריך לעזור לאחיו. איך מתחבר ההיבט הזה שלכם של הרווחה לתמונה?

קודם כל, נתחיל בנתונים וקצת לגבי העשייה ואז אני אתייחס לתשובות. קודם כל לגבי הנתונים הכללים גם שצוינו בדוח מבקר המדינה - לא מדובר על 40,000 מנותקים. מדובר על 40,000 בני נוער וצעירים שהם בסיכון, במצוקה, 4,000 מהם ללא מסגרת בכלל. זה הדיווח שאנחנו נתנו בזמנו, ולכן אני לא יודע לגבי ה-24,000 שצוינו כאן מהיכן המספרים האלה. אבל זה הנתונים שקיימים אצלנו.

זה המספרים שאתם מטפלים בהם.

40,000 של משרד הרווחה.

לא כל המנותקים זה מטופלי רווחה.

אוקיי. בהקשר הזה אני מתייחס למה שהצגנו גם בפני הדוח. לגבי הנושא של יישוג והפעילות בהקשר הזה של איתור האוכלוסייה - בשנה האחרונה אנחנו איתרנו 6,400 נערות ונערים, מתוכם 4,200 בנים. זאת אומרת, יש כאן דגש לעשייה בתחום הזה. העשייה הזאת נעשית על-ידי צוותים של עובדים סוציאליים ומדריכי איתור כפי שהם קיימים אצלנו. המערכת בנויה על 300 עובדים ועוד כמאה מדריכי איתור שהעבודה המשולבת שלהם היא בעצם לעבוד ברחוב בשעות הערב, לעשות פעולה של ייעוץ, ליווי.

הדוח אומר לי לגבי מדריכים מאתרים שתפקידם לאתר בני נוער בסביבתם הטבעית - זאת אומרת, בכל מיני מקומות - ובעיריית באקה אל גרביה ובפתח-תקווה עסקו המדריכים המאתרים רק בריכוז עבודתו של מועדון הטיפולי ולא עסקו באיתור בני נוער וצעירים מנותקים בניגוד להנחיות שלכם.

לא. זה לא בניגוד להנחיות שלנו וזו תשובה גם שנתתי בזמנו למבקר המדינה. בעיקרו של דבר, צורת העבודה אצלנו היא צורה של עבודה הן ברחוב אל מול מסגרת טיפולית, אל מול מרכז טיפולי או מועדון. בהקשר הזה כאשר אותרה האוכלוסייה הזו נעשית עבודה משלימה איתה על-ידי העובד הסוציאלי והמדריך בתוך המועדון. זאת אומרת, יש כאן איזשהו תהליך גם - - -

הם באו למועדון נוער. הם מאותרים, הם שם. במקום להסתובב ברחוב, לאתר את הנוער הזה. ללכת לפאבים, למקומות כאלה. יש חופים וגנים שבהם יושבים בערב נערים ושותים שיכר והם מפריעים לשכנים ואז המשטרה מתערבת. אנחנו ראינו כמה מקרים שהנערים האלה עשו יותר מדי רעש ושכנים ירדו וביקשו מהם להפסיק את הרעש ודקרו אותו כי הם כבר היו שתויים והם לא שלטו בעצמם. לכן אני אומר שהמדריך צריך להיות בשטח. הדוח מציין שהוא לא בשטח. אולי אתה לא משלם לו מספיק טוב כדי שהוא יסתובב בשטח. מי בודק אותו אם הוא בשטח? האם יש דוח שהוא כותב שאת זה וזה איתרתי בשטח ואת ההוא במועדון?

ההקשר הזה של מועדון ושל עבודה בשטח היא קיימת גם בפני עצמה, אבל אנחנו מדברים על איזשהו תהליך שנעשה גם בשטח, גם במקומות שונים ומגוונים שצוינו. אגב, בהקשר הזה שלנו המעורבות של עבודת שטח היא לא רק על-ידי העובדים האלה. גם ניידות רחוב, למשל, שהוזכרו כאן נעשות על-ידי משרד הרווחה בשיתוף על"ם והדגשים של כל מערך המועדונים ומרכזי הטיפול הם עבודה גם בחוץ וגם בפנים. יש אוכלוסייה של עובדים שהיא ייעודית לעבודה במקומות כאלה.

כמה מדריכים מאתרים יש?

בעיקרו של דבר, אנחנו מדברים על מאה מאתרים שיש לנו בחלקיות משרה. אין ספק שזה לא משהו שהוא שלם ומספק, אבל בעיקרו של עניין הם עושים עבודה משותפת.

איזה דוח הם נותנים לכם על העבודה?

בעיקרו של דבר, הם מסכמים את העבודה במסגרת הטיפול הכולל שנעשה באוכלוסיית בני הנוער. הטיפול הזה נכתב במסגרת תיקי טיפול ושם יש את הדיווח הבסיסי לגבי נער פרטנית מה צורת העבודה שנעשתה איתו, מה קרה איתו, מה התרחש. צריך לציין שיש איזשהו מעבר בין העשייה של המדריך לבין העשייה של העובד הסוציאלי כי הוא מהווה את השלב המשלים בטיפול יותר מסודר.
בדוח עלתה השאלה של סוגיית ביקורי בית. בעיקרו של דבר, ביקורי בית לא נעשים בשלב ראשון. הם נעשים בשלב המשכי ששם נעשה מאמץ לחבר בין אוכלוסיית הנערים שלפעמים מתנגדת לקשר עם בני המשפחה, נעשית עבודה כזו בשלב משלים, ומהבחינה הזו משם מתחיל איזשהו תהליך או התערבות משפחתית או התערבות משותפת.
לגבי המגזר הערבי - כידוע מרב העובדים הם עובדות סוציאליות ויש קושי אכן תרבותי בעבודה של עובדות מול בנים, לפחות בהקשר הזה של המגזר. אנחנו עשינו איזושהי פעולה שבצד כל עובדת סוציאלית - - -

כמה עובדים יש לך שם?

בתוך המגזר הערבי יש לנו כשמונים עובדים ועוד מערכת משלימה של עובדים מדריכים ומדריכות.

לא משרות מלאות.

לא, לא. לצערנו, לא משרות מלאות, משרות חלקיות בהרבה מאוד מהיישובים.

זה פחות מ-30 משרה, נכון?

אנחנו יכולים לדבר על 60 משרות מלאות או 50 משרות. זה תלוי. יש לנו דגשים כאלה ואחרים. בכל אופן, הפעילות מול המגזר הערבי הוא לנסות לשלב בין כוח-אדם של מדריכים לבין כוח-אדם של - - -

מה זה "לנסות"? זה לא משולב.

זה הדגש. הנושא הזה של מדריכים מאתרים אצלנו הוא לא תקינה, הוא מה שקרוי אצלנו תקציבי פעולה ואנחנו מצמידים לכל יישוב את הקטע הזה של מדריך שעושה באמת את העבודה.

אבל הוא לא עושה.

בעיקרו של דבר, הוא עושה וזה אחד מתפקידו. מה קורה כאשר המערכת של המסגרת הממוסדת של מועדון כוללת כבר אוכלוסייה מלאה? אז יש קטע שיכול להיות שהמאמצים נעשים מול האוכלוסייה הזאת, אבל עדיין לאורך כל הדרך גם במסגרת המועדונים הם מה שנקרא in door – out door. הם יוצאים החוצה ועושים את הפעילות בחוץ, חוזרים.

תראה מה כותב הדוח: עובדים סוציאליים נוער וצעירים בשלוש העיריות שבדקו לא פעלו על-פי ההנחיות של משרד הרווחה המופיעות בתקנון העבודה הסוציאלית, בתע"ס. לא נעשו פעולות לייזום קשר עם בני נוער מנותקים. הקשר עם המטופלים נוצר בדרך כלל בעקבות הפניות של עובדים סוציאליים ממשפחה, קב"סיות, או עובדי חינוך, והטיפול בהם לא היה רציף. זאת אומרת, הוא לא יוזם כלום. רק אם הגיעה איזושהי פנייה אז הוא אומר: אוקיי.

שני דברים: ראשית, בהחלט יש יוזמה.

כתוב אין יוזמה, למה אתה אומר לי יש יוזמה? אתה לא עומד במכוונות שלך. אתה מנחה אותו והוא לא עושה, זה מה שאני אומר. אתה משוכנע שהוא עושה, הוא לא עושה.

יש דגשים שקשורים גם לגבי כמות כוח-האדם שנמצאת אל פר-אוכלוסייה.

אמרת מאה אנשים. מאה האנשים האלה לא עושים, אומר הדוח. אם זה שלושה מקומות אז כל המקומות כך. אל תגיד לי סיפורים. עכשיו תגיד לי שכר לא טוב וזה לא טוב. קח את הכסף, אל תעשה כלום, נדע לטפל בדרך אחרת. כאילו אתה עושה.

בשאלה שנוגעת לגבי היכולת של כמות עובדים שעובדים בחלקיות משרה - - -

איך אתה בוחן אם המדריך שלך עשה יוזמה או קיבל איזושהי פנייה מגורם אחר? אתה יכול לבחון את זה?

אני יכול לבחון את זה על-ידי כך שהפרטים האלה רשומים בתוך תיקי הטיפול של הנער או הנערה המאותרת ושם מודגש האם נעשתה פנייה של יועצת בית-ספר או מסגרת אחרת או נעשה איתור יזום.

בשלוש הערים האלה הוא אומר שהוא בדק ופעולה אחת לא היתה יזומה.

אנחנו ניתן למערכות המקומיות להגיב, אבל בהחלט פעולה יזומה היא חלק מהעניין. מי שמכיר את העבודה עם נוער בסיכון, נוער בסיכון לא מגיע לבד.

אני מכיר את העבודה עם נוער בסיכון, התעסקתי בזה. לכן אני שואל, איך אתה יכול לאבחן בין המדריך הזה שהוא עשה פעולה יזומה או קיבל אינפורמציה מקב"סית, מנהל בית-ספר, שכן או ממישהו או שהוא ישן בבית כל היום?

גם כאשר הוא מקבל אינפורמציה או שמגיעה פנייה בעיקרו של דבר זה איזושהי הגעה - - -

לא, אני רוצה יזום.

רוב העבודה היא עבודה יזומה משום שהאוכלוסייה לא נשארת. גם אם היא תגיע לפרק זמן קצר ו- - -

אני מבקש, תרשום לך עכשיו לוועדה לביקורת המדינה ולמבקר המדינה פילוח ארצי של העבודה של המדריכים האלה כאשר אתה מאבחן את הפעילות הזו באופן כזה: כמה קיבלו דיווחים מגורמי מקצוע כאלה ואחרים וכמה מהם היתה פעילות יזומה של אותו מדריך באזור, במחוז. שבוע ימים מספיק לך לאתר לנו את הדוח הזה?

נעשה את המאמץ, כן.

תוך שבוע גם למשרד המבקר וגם אלינו כדי שנוכל לעקוב. אני כותב לי פה את ההערה שאני צריך לקבל ממך את הדיווח הזה.

הערה אחרונה - בהקשר למסקנות הדוח אנחנו גם עושים שינויים בתע"ס השירות, במה שנקרא תקנות העבודה הסוציאלית כלפי הרשויות וגם לנסות לאכוף את זה.

אתה יכולים מאה שינויים אבל צריך לאכוף את זה. אנחנו צריכים להתאים את התע"ס למערכת של היום ולאופי העבודה. התע"ס הוא ישן, אבל הוא מכובד וטוב.

השלטון המקומי, חשוב לנו מאוד החיבור באגפי החינוך של העיריות. איזה קושי יש לכם? אנחנו גם רוצים לדעת את הקושי. גברתי, בבקשה.

קודם כל, אני רוצה לברך את היושב-ראש על היוזמה של כינוס הוועדה תוך פרק זמן קצר מפרסום הדוח. אנחנו עשינו ישיבת מרכז השלטון המקומי. סקרנו את הדוח ואני אשמח להתייחס פה לכמה סוגיות. הסוגיה הראשונה זה סוגיה של נושא של ביקור סדיר וכל הנושא הקשור במערך הרשותי בו. הנושא הזה נדון עם המטה של משרד החינוך הרבה מאוד שנים, ולאחרונה עכשיו כשהוא מובא למנכ"לית החדשה אנחנו מקווים שגם בעזרתה של הוועדה נוכל לקדם את הנושא הזה.

יש נקודות מסוימות שאנחנו סבורים שיש לתת עליהן את הדעת וזה בנושא הקב"סים, נושא של הגדרת התפקיד של קצין ביקור סדיר אינה עומדת בהלימה אחת לצורכי המערכת בעת הזו.

הם כבר בוחנים את זה. מבחינתי החשיבות של השלטון המקומי היא באינפורמציה של הרישום של התלמידים בבתי-הספר, מי במערכת, מי נשר, מי סמוי, מי לא סמוי. אני חייב פה את השלטון המקומי מבחינה זו כי גם לראש עיר, גם למנהלי בתי-ספר יש אילוצים תקציביים. אני לא יכול להגיד שלראש העיר לא אכפת לו מהילדים של העיר שלו, בוודאי שכן. אבל המנגנון המקצועי הממוחשב או החיבור הזה לא עובד טוב. לכן, בשולחן העגול הזה אתם לא רק תקבלו תכתיבים, אלא גם תגידו את היוזמות שלכם על מנת שנראה באמת בסופו של תהליך שנושא הקב"סים ונושא קידום נוער מתחבר בשני האגפים. אתם גם צריכים להיות מסונכרנים שם. אנחנו רוצים לראות את כל המערכת עובדת כך שברגע שיש לנו נורה אדומה על איזשהו ילד או ילדה בעייתיים שהמערכת תדע לתפעל ולראות. אנחנו צריכים לדעת אז מתי המדריך של הרווחה נכנס, ומתי מישהו אחר נכנס. האם אתם מהרווחה שם בשולחן העגול?

כן, בטח.

אם יש לכם קושי גם מבחינת המדריכים האלה, אם אתה חושב שהם לא עושים עבודה מספיק טובה ואפקטיבית, אולי את התקנים האלה ניתן לקידום נוער או לעו"סים או לקב"סיות - יכול להיות, אם אין לו יוזמות משלו. גם כך הוא מקבל את האינפורמציה מההוא אז בשביל מה אני צריך עוד מישהו שיקבל עוד משהו? אנחנו צריכים שהכסף ילך בסוף לטיפול בילד.

המערכת שלנו היא מערכת של טיפול סוציאלי שמשלבת בתוכה מדריכים. אנחנו לא בהעברה של כוח-אדם לכאן, לשם. יש להם יעד מאוד מרכזי בהקשר הזה. אני גם לא רוצה שתשומת הלב כולה תהיה על המדריכים כי בעיקרו של דבר אנחנו מדברים כאן על מערכת משולבת של עובדים סוציאליים שגם נמצאים ברחוב והמדריכים שנמצאים יחד איתם. הגורם המחליט או הגורם המרכזי הוא העובד הסוציאלי, לא המדריכים.

אני יודע כי הוא מטפל במשפחה. הוא מגלה את הילד הזה בתוך המשפחה ואז הוא מחבר אותו למדריך.

מחבר למדריך או עושה את העבודה בעצמו בהקשר הזה. אני לא רוצה שתהיה תשומת לב רבה מדי לנושא המדריכים במערכת שלנו.

המדריך לא עושה טיפול.

נכון, יש לו יעד מאוד מסוים.

עירית, מה שחשוב לנו הוא שאתם מבחינת הראייה של השלטון המקומי צריכים להתחבר בפאזל הזה, לראות את הצרכים שלכם. המטרה שלנו בסוף הם הילדים ושאנחנו כמדינה נדאג לטפל בהם ושלא יהיה מצב שאיזשהו גוף קיבל עליו את התשלום אבל התשלום הולך למערכת מבלי שהוא מטפל בהם. צריך שהתשלום ילך לילדים האלה כך שהם לא ינשרו, ובמידה והם נשרו כבר אז שהם יקבלו טיפול אינדיבידואלי במסגרת אחרת קטנה יותר שבה הם יקבלו תשומת לב רבה יותר, יותר חום ואהבה וחיבוק שאולי בבית הם לא מקבלים. אולי הם עברו כל מיני תהליכים שהם לא בסדר. למשל, אולי פגעו בנפשם ואף אחד לא יודע מזה. לכן, אני חייב פה את הממשק של העובדת הסוציאלית, של הפסיכולוג, שישבו וידברו איתו ואתכם. המטרה שלנו היא שהילד בסוף יקבל את הטיפול שהוא צריך. הפונקציה שלכם היא מאוד חשובה בממשק הזה. לא לקבל תכתיבים ממשרד החינוך או ממשרד הרווחה. הבקשה שלנו לשלב את השלטון המקומי בתוך השולחן העגול.

אני כן רוצה להציע איזושהי יוזמה פה בהקשר לנושא הזה אחרי ששמעתי פה את כל הצדדים. בכל רשות קיימת ועדה לזכויות הילד ברשות המקומית. זו ועדה שנועדה גם ליזום וגם לתכנן את הפעילות של מעמד הילד ולהבטיח את הזכויות שלו ובכוחה גם לקדם את תכנון הפעולה ומערך השירותים מתואם בין כל הגופים. מה שאנחנו מציעים בנושא הזה זה לקיים מפגש מקצועי של יושבי-ראש הוועדות במטרה גם לחדד גם את התפקיד גם את האחריות של הוועדה, גם את הסמכויות שלה, ולהעצים את הוועדה. כמרכז שלטון מקומי אנחנו מציעים לערוך ימי עיון בנושא הזה, מפגשים ותכנים, ואנחנו מוכנים להירתם לנושא הזה.

תודה. עיריית אשדוד, בבקשה לגבי הדוח. מי מציג לנו? ראש מינהל החינוך אריה, פה?

אנחנו שני נציגים פה. מינהל החינוך לא פה.

למה הוא לא בא? לא מעניין אותו ילדים נושרים בעירו? מי נמצא פה?

מנהל האגף החינוך העל-יסודי פה ויש כאן גם רווחה. נמצאים פה דני קליין, רימה גלקין, שוש מזרחי ומרב.

מרב, אותך אני צריך בעיקרון. אבל גם אתכם, בוא נשמע לגבי הדוח. מרב, רצית לדבר וזו הבמה שלך. מה עם הנוער?

הדוח בטח לא התייחס למה יש, ויש הרבה.

אני מתעכב על מה שאין. מה שיש - שאפו לאשדוד ולכל הערים ולכל שלטון המקומי. אתם עושים עבודה מצוינת. אנחנו פה מסתכלים על מה לא טוב ועל מה אנחנו צריכים לתקן. אנחנו לא הולכים לערוף ראשים, אנחנו רוצים לטפל בילדים האלה שאף אחד לא מסתכל עליהם. כולם מסתכלים על הדרגות, כמה מיצ"ב, כמה בגרויות. אנחנו מסתכלים על אלה שלא יודעים מה זה בכלל ולא מגיעים לשם. מרב, אני מראש אומר שאתם עושים עבודה מצוינת, אבל עדיין יש ילדים בעיר שלכם שלא מקבלים מענה וטיפול והם נופלים בין הכיסאות במערכות האלה: חינוך, רווחה, עירייה, שלטון מקומי. בסוף הילדים האלה יהיו נזק חברתי. אנחנו לא רוצים להגיע לשם כי אחר כך כמדינה אני אשקיע המון משאבים בשביל לשקם אותם ולא תמיד אני אוכל לעשות זאת. זה תלוי בשאלה באיזה שלב מצאתי אותם. אם מצאתי את אותו ילד בתחילת הדרך ועוד לפני שהוא סוטה מהדרך אז זה השלב הקריטי מאוד. ככל שהוא מתרחק יותר מהמערכת זה אומר שאני צריך להשקיע בו יותר מבחינה כספית ולא תמיד אוכל לטפל בו. מרב, אתם עושים דברים מצוינים. אני מתמקד בדוח, מה לא טוב.

אני מסכימה עם הדברים, אני מסכימה עם הדוח, אני מסכימה עם כל התהליכים שמתרחשים שם בתוך העיר שלי. אני מודעת לנוער בסיכון. יש נוער בסיכון שהייתי מעדיפה לראות אותו הרבה יותר מוקדם. המציאות היא, ועליה אני רוצה לדבר ובדוח לא התייחסו אליה, שיש לי 13 עובדים סוציאליים שאמונים על הטיפול בנוער, מתוכם ארבעה וחצי תקנים של עובדים סוציאליים שמטפלים במרכזי ההורים ובבתים חמים, והעובדים הישירים שנשארים כדי לעשות עבודה ישירה של טיפול נשיר זה שמונה עובדים סוציאליים על 300,000 תושבים. אנחנו מדברים על פילוח של נוער בסיכון שנמצא ביותר מ-10,000 נוער בסיכון. אנחנו מדברים שאנחנו מטפלים באלף בני נוער. אני יודעת שאילו היה לי את המשאב האנושי של עובדים סוציאליים הייתי מטפלת בהרבה יותר.

אלף ילד בסיכון לעובד?

ממוצע של שמונים לעובד. שמונים בני נוער בסיכון - תבין את המשמעות של יחידות הזמן שאנחנו צריכים להשקיע בנער.

העובד הוא עובד סוציאלי או קידום נוער?

עובד סוציאלי שאמון על טיפול בנער או נערה.

יש כאלה שאתם לא מאתרים גם? האם הכול רשום ביומנים והכול בסדר או שיש עדיין בתי-ספר?

יש דברים. אנחנו מקבלים עלינו את הביקורת, אנחנו לומדים. אנחנו גם כל הזמן מבקרים את עצמנו. מבחינתי, אנחנו כן צריכים לעצור ולהגיד: סליחה, מבחינת תקינה שנים רבות המחלקה הזו לא גדלה. העיר אשדוד גדלה בעשר השנים האחרונות וזה לא הולם את האנשים שאמונים על הטיפול. אנחנו רוצים לטפל, אנחנו יודעים לעשות עבודה, אנחנו יודעים מה הצרכים שלנו, אנחנו מדברים על הצרכים שלנו ומציפים אותם. כשאין הלימה של כוח-אדם אתם ודאי יכולים להבין שאם אנחנו מדברים בשמונים בני נוער - - -

אנחנו מדברים על אשדוד ודובר הוועדה מוסר לנו שבן 17 נדקר בחניון תיכון באשדוד ומצבו קשה.

כן, נכון. עכשיו, אני קיבלתי את זה בביפר. אגב, תיכון נורמטיבי לחלוטין מהטובים שבעיר, אבל זה קורה אצל כולם.

אולי הוא היה שם תלמיד נושר בתיכון.

ממש לא.

לא מי שנדקר, אני מדבר על מי שדקר.

לא.

מרב, את אומרת שאתם לומדים את הדוח. אתם בממשק עם משרד החינוך?

אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מצוין. דיברה כאן עירית קודם על איזשהו מודל. בעיר אשדוד המודל קיים ועדות ההתמדה - כשמדברים על נער שנמצא בסיכון לנשירה מבית-ספר יושבת שם גם עובדת סוציאלית.

כתוב פה שהקב"סיות בעיריית אשדוד לא בדקו את יומני ההנחיות, הנוכחות. מי נותן לנו תשובה על הקב"סיות שם? ד"ר רימה גלקין, כתוב פה שהקב"סיות שלך לא בדקו את יומני הנוכחות שבתי-הספר חייבים לנהל וממילא לא עשו שימוש בכלי חיוני זה כדי לאתר תלמידים שנשרו. זאת אומרת, אם אין יומן לא יודעים מי נושר, מי לא נושר, מי לומד, מי לא לומד. מה את אומרת?

חשוב לציין שבבתי-ספר אין היום יומנים ידניים, יש יומנים ממוחשבים.

עוד יותר טוב.

על-פי חוזר מנכ"ל שיצא לפני כשנה וחצי בית-ספר שמאתר ילד שיש לו בעיית ביקור סדיר, בית-ספר מביא לקב"ס ריכוז נתונים לגבי אותו תלמיד. לכן, קב"סים פעלו - - -

שנייה. אבל כתוב פה שהקב"סיות שלך לא בדקו את יומני הנוכחות האלקטרונים.

אני מסבירה שוב. על-פי חוזר מנכ"ל לא מדובר בבדיקת יומנים, מדובר בקבלת נתונים בצורה מרוכזת וזה מה שנעשה. לאור הביקורת בימים אלה כל הקב"סים מקבלים הרשאה בכל בתי-הספר להיכנס לסמארט-סקול, ליומן ממוחשב און-ליין, ולקבל נתונים על כלל ילדי אשדוד שלומדים בתוך העיר.

עירית, למה שזה לא ילך לכל המדינה כהנחיה? למה שזה יהיה רק באשדוד ביוזמתה הברוכה?

ההוראה היא לכל המדינה. אנחנו הוצאנו מכתב לפני שלושה חודשים לכל יחידות ביקור הסדיר בארץ וביקשנו לערוך את הדבר הזה, לערוך בדיקת יומנים. אנחנו בודקים גם יומנים.

סמארט-סקול זה בכל העיר?

או סמארט-סקול או משוב, יש שתי תוכנות. אני אשמח להתייחס לכל הליקויים.

בגדול זאת תוכנה אלקטרונית.

ד"ר רימה, אני אתן לך את הליקויים. הקב"סיות שלך בעיריית אשדוד לא ערכו ביקורי בית בבתי התלמידים שעל-פי רישומי משרד החינוך לא היו רשומים בבתי-ספר כלשהם ולא אותרו. היו ילדים שכאלה לא אותרו. נתנו לכם ואתם לא עשיתם ביקורי בית.

חשוב לומר שהדוח לא עושה הפרדה בין טיפול בנוער במגזר החרדי לבין טיפול בנוער במגזר הכללי ואני חושבת שזה דבר מאוד משמעותי. רוב הביקורת מתייחסת לטיפול בילדים במגזר החרדי.

הם נושרים?

יש פה נתונים, ואתייחס אליהם בהמשך, וחבל לי גם שהביקורת לא התייחסה להערות שלנו שהועברו לביקורת. אני רוצה לענות לשאלתך.

אני אתן לך, אני רק ממקד אותך. תלמידים של עיריית אשדוד ולא משנה איפה הם לומדים, בבית-ספר ערבי, יהודי, חרדי - לא משנה. שנית, גם לא משנה אם הם לומדים בבית-ספר אזורים. הדוח מציין וזה לא משנה. את לא יכולה להגיד שאם זה חרדי זה לא קשור אלייך. זה גם קשור אלייך.

לא, לא.

מעניין אותי שהילדים האלה לא ינשרו. אם הילדים האלה לא רשומים באף מקום והם לא מקבלים טיפול ויכול להיות שהם בבית מהבוקר עד הערב, אז בסוף הם גם יהיו שליליים לחברה ולעיר. מה יש להם לעשות? הם לא למדו מתמטיקה וחשבון. אני שואל פה, לא היו ביקורי בית. כתוב בדוח שלא ערכו ביקורי בית בבתי התלמידים שעל-פי רישומי משרד החינוך. תענו לי האם היו ביקורים או לא היו ביקורים.

היו ביקור בית אצל רוב הילדים, למעט מספר ילדים מהמגזר החרדי כי באותה תקופה לא היו קב"סים חרדים.

עכשיו יש?

גם היום אין למרות שעיריית אשדוד הוסיפה עוד תקן מהתקציב שלה ופורסמו שלושה מכרזים. חלק מהאנשים שזכו במכרז, אחרי ששמעו את השכר ביטלו, ושני קב"סים שהצלחנו לגייס עזבו את עבודתם לטובת בית-ספר.

בגלל המשכורת. עירית, את חייבת לתקן את זה.

נכון להיום, בעיריית אשדוד יש שניים וחצי תקנים לקב"סים חרדים. רק חצי תקן מאויש בגלל השכר. שני תקנים כרגע לא מאוישים.

למה חרדים לא מסכימים לעבוד במשכורת הזו בעוד דווקא לא חרדים כן מסכימים?

לא חרדים גם מסתכלים החוצה.

זו שאלה שצריך לשאול אותם, לא אותנו. צריך להבין שלמגזר הזה יש צרכים.

זה לא עושה היגיון. הכי קל להגיד: הסתכלו על המשכורת והלכו. עובדה שאנשים אחרים כן הסתכלו על המשכורת ועובדים.

גם הולכים.

כרבע מהתקנים חסרים. כרבע מהתקנים בארץ לא מאוישים.

זה לא שייך לחרדים.

קודם כל, עוד מילה לגבי המגזר החרדי. המגזר החרדי והטיפול בילדים במגזר החרדי התנהל כאיזשהו אגף נפרד ורק לפני כשנה וחצי לפי הוראה של ראש מינהל החינוך קב"סים חרדים שאינם כרגע הועברו תחת אחריותי.

קב"ס רגיל לא יכול להיכנס למגזר החרדי?

ממש לא משום שזה מגזר מיוחד. אני לא יודע אם אתם יודעים אבל אשדוד היא העיר השלישית בגודלה באוכלוסייה חרדית. זה מסות אדירות

אנחנו יודעים, לא סתם הגענו לאשדוד.

יש מנהלי מחלקות חרדיים, אבל הם אומרים לנו בפה מלא, וגם לרווחה הם אומרים אותו הדבר: יש לנו צרכים מיוחדים. לא כל קב"ס יכול להיכנס לבית חרדי.

אני הולכת לפי סעיפי הביקורת. לגבי תלמידי חוץ - מתוך 6,500 ילדים שרשומים בביקורת שלומדים מחוץ לעיר, חשוב לציין שמתוכם רק 412 ילדים מהמגזר הכללי: הממלכתי והממלכתי-דתי. זה אמר שבמהלך שנתיים-שלוש אנחנו צמצמנו במאה אחוז מספר הילדים שלומדים בבתי-ספר מחוץ לעיר כי העיר אשדוד השכילה לתת מענה ליותר ילדים. מתוך 412 ילדים, כ-112 ילדים לומדים במסגרות שהם בפיקוח שלנו ויש לי שם קב"ס שעושה מעקב כמו: נווה הרצוג, נווה גלים, אורט ימי. עוד 200 ילדים לומדים במסגרות שיש לנו קשר און-ליין עם אותם בתי-ספר. אנחנו פונים אליהם, אנחנו מקבלים דיווחים. זה אומר שרוב הילדים במגזר הממלכתי, הממלכתי-דתי, יש לנו מעקב לפחות שלוש פעם בשנה.

לא, כתוב פה אחרת. כתוב פה שבעירייה שלכם עובדי קידום נוער ועובדים סוציאליים נוער, צעירים שנבדקו לא ביצעו סיורים בסביבה הטבעית של בני נוער נושרים, מנותקים, לשם איתורם.

זה סעיף נוסף. אני כרגע דיברתי על תלמידי חוץ.

לגבי הסביבה הטבעית - חשוב לציין שבחוזר מנכ"ל מ-94' עוד כתוב שעל קציני ביקור סדיר יש לערוך סיור בסביבה הטבעית של ילדים והוגדר שם בדיוק למה מתכוון המשורר. מדובר בשטח של בית-הספר ופארקים הקרובים לבתי-הספר. זה מה שכתוב בחוזר מנכ"ל וכל קב"ס היום בעיריית אשדוד כחלק בלתי נפרד מעבודתו לפני שהוא - - -

אבל יש שם גם חוף ים קרוב ומדהים. ילד שלא רוצה ללמוד ושהוא משתעמם בבית-הספר ולא טוב לו אז הסביבה הטבעית שלו זה חוף הים. עירית, מה את אומרת?

לחוזר המנכ"ל החדש הכנסנו גם שווקים וקניונים וגם חופים כי ברור לנו ש- - -

מתי זה יגיע אליהם?

ברגע שאנחנו נגמור לקבל אישורים מכל הגורמים.

במרץ, בעזרת השם?

אני מקווה.

אנחנו לא מחכים לחוזר מנכ"ל. בין חמש לשש פעמים בשנה אנחנו יוצאים באופן מרוכז כל הצוות לחוף הים, שווקים, שטיפת מכוניות, קניונים. אנחנו גם הצגנו לוועדת הביקורת דוחות סיורים.
בנושא של ביקורי בית - שוב אני אומרת שהיה צריך לעשות הפרדה בין אותם ילדים. אנחנו בצענו בתשע"ג 305 ביקורי בית כשבכל ביקור בית 300 ילדים טופלו באופן אינטנסיבי. 300 ילדים, יש 304 ביקורי בית זה אומר שמספר ילדים ביקרו בבית מספר פעמים. זה מגובה בדוח ביקור בית ממוחשב שגם משרד החינוך רואה און-ליין.

בסדר. בשלב זה מספיק. עיריית פתח-תקווה, מי נמצא איתנו?

נמצאים איתנו גם איציק ישראל שהוא סגן ראש העיר וראש מינהל החינוך, אחראי מחזיק תיק החינוך. אני רמי הופנברג סמנכ"ל לחינוך וקהילה. נמצאת גם נורית טיבי שהיא מנהלת האגף לקידום בפרט וקידום נוער וגם רעיה צ'מפרליק שהיא מנהלת המחלקה לביקור סדיר.

אני יכול להראות לכם פה תמונות שאנחנו עושים קורס גלישה בגלים לנוער מנותק. אם דובר על שפת הים אז התחברנו לזה.

קודם כל, אני רוצה לפתוח ולומר שאנחנו בפתח-תקווה שמחים ומודים למבקר על הביקורת אצלנו ועל זה שנבחרנו ברמה הארצית מעין דגם כזה, אבל המטרה היתה גם לראות את התמונה. יכולים להיות חילוקי דעות פה ושם, אבל בסופו של דבר הביקורת ודאי עזרה לנו לשפר ולהשתפר בתחום הביקורת, וישר כוח.
אנחנו ברמה האסטרטגית קיבלנו מאוד את ההערות עוד לפני שהביקורת אפילו יצאה. עוד לפני הטיוטה אפילו אנחנו כבר היינו בעיצומו של מהלך שניזום במקביל לחבר את כל התיאום בין הגורמים השונים תחת שולחן אחד. לפי הדברים שאמר גם היושב-ראש, לא הסתפקנו בשולחן עגול, כי זה גם חשוב וגם את זה עושים, אלא ממש פעלנו. מה שמשרד החינוך עושה עכשיו, הקדמנו אותו. הקמנו אגף ואנחנו מתחברים לאגף לטיפול בפרט ומחברים באותו אגף את הביקור הסדיר ואת קידום נוער ומערכות נוספות כדי שיהיה באמת חיבור מינהלי אמיתי ולא רק שולחן עגול שנפגשים שזה חשוב, אבל זה לא מספיק להבנתנו. אנחנו גם ניסינו להתמודד עם כמה בעיות אחרות שהוזכרו פה ברמה העירונית.

דבר איתי על יומני נוכחות.

בנושא יומני נוכחות, אני חושב שהתשובה של אשדוד חידדה את העניין. הביקורת פה קצת פספסה את הנקודה. היומנים הרגילים היום לא רלוונטיים, רלוונטי יומן ממוחשב. השיטה שבית-הספר לוקח את האחריות כי רק לו יש את הגישה ליומן הממוחשב, הוא מעביר דוח לביקור הסדיר ומשרד החינוך לשמחת כולנו - - -

ואם הוא לא רוצה להעביר חלק מהדוח?

אז אנחנו מבקרים אותו בעניין. אני מבקר אותו ביכולת שלי לראות מה קורה, איפה זה עומד, הביקור הסדיר עומד איתו בקשר. כמו שנאמר קודם, הבעיה כמעט לא קיימת במגזר הממלכתי, הממלכתי-דתי. היא קיימת בהיקף מאוד משמעותי במגזר החרדי שגם בפתח-תקווה הוא מגזר מאוד מאוד גדול. התיקון של משרד החינוך העביר הוא תיקון מצוין שקצין הביקור הסדיר אנחנו רוצים שיהיה לו גם אחריות אישית בעניין הזה. הוא יוכל להיכנס ליומני בתי-הספר ולבדוק את בית-הספר באופן יזום מצדו.

זה מקובל על מנהלי בתי-הספר?

ודאי, אין להם שום בעיה. הביקור הסדיר זה חלק מהעבודה. מנהלי בתי-הספר - אני מדבר על המגזר הממלכתי, ממלכתי-דתי. המגזר החרדי - יש צורך לעבוד גם עם מנהלי בתי-הספר ושם גם בדרך כלל היומנים לא ממוחשבים כל כך. אני חושב שלמעגל המיחשוב חשוב להכניס בדרך כזו או אחרת גם את משרד הפנים. יש תופעה, בעיקר בערים גדולות, של אוכלוסייה שגם עוברת דירה למקום אחר. לפעמים מעבירים כתובת, כן עוברים, לא עוברים. יש כל מיני סיבוכים בתחום, אתה ודאי מכיר את זה. צריך שתהיה גם יכולת לביקור הסדיר באופן מסודר ורשמי להתחבר, לבדוק אם אותו ילד שנעלם, המשפחה שלו לא זזה למקום אחר. לדעתי, צריכים להיות גם נהלים להעביר את הטיפול לאותו מקום שהילד עבר אליו.

משרד החינוך, אם הילד עבר כתובת והוא היה מטופל אצל קב"סית או קידום נוער זו או אחרת, הטיפול עובר לעיר אחרת?

כיום יש לנו מערכת אינטרנטית שמאפשרת לכל קב"ס מכל מקום לראות נתונים של ילד שעבר ולאן עבר, גם דמוגרפי.

לא אצל כולם, סליחה.

זה בדיוק העניין, שזה צריך להגיע לכל מקום.

מה לגבי הסביבה הטבעית?

לגבי סוגיית הסביבה הטבעית - צריך להפריד פה בין הסוגיה שעלתה לגבי הנושא של העובדים הסוציאליים. לגבי העובדים הסוציאליים - יש פה ויכוח באמת ויכוח עקרוני. זאת אומרת, האמירה אצלנו של האחראים על העובדים הסוציאליים זה שההנחיה כרגע של העובדים הסוציאליים שהם פחות יוצאים בפועל לשטח, לרחובות וכו'. אצלנו יש גם עובדים סוציאליים שהם אחראים גם לטיפול בנוער ממש, לצערנו אין מספיק תקינה מבחינה זו שאין תקינה של כמה בני נוער על כמה עובד סוציאלי. הממוצע הארצי הוא אולי 30, אצלנו ההערכה היא שזה לפחות 50. העירייה עצמה מפעילה מערכות אחרות שמגיעות לשטח. יש לנו מדריכי נוער שאנחנו מפעילים במסגרת המערכות האחרות. אנחנו ממש בתוך יחידת קידום נוער מפעילים על חשבון העירייה מדריכים שמגיעים לשטח.

מי מנחה אותם מקצועית?

מנחה אותם מקצועית מנהלת היחידה לקידום נוער. מדובר באנשים שהם מוכשרים מקצועית.

למה לא לחבר כוח-אדם ביחד?

ודאי, אנחנו מחברים אותם. אבל אני אומר שהעובדים הסוציאליים טוענים אצלנו שבהיקף כוח-האדם הקיים ובהנחיות הקיימות הם לא רצים לחפש את הילדים בגינות.

צריך לחדד את ההנחיות בהוראות תע"ס.

אני לא יודע מה נאמר פנימית בפתח-תקווה. יש הוראות תע"ס ברורות לגבי היציאה וביצוע עבודה טיפולית ברחוב, בשטח, גם על-ידי העובדים הסוציאליים.

לא מחודד מספיק.

לא, מחודד. הבעיה היא אחרת. היא מתחברת לכך שכוח-האדם המסוים שכאשר הוא מתחיל עבודה עם חלק מבני הנוער, הוא בעצם מטפל בהם, מנסה להשלים את העבודה הטיפולית, ומהבחינה הזאת יחידות זמן מועטות יותר נעשות בכל מה שקשור לעבודת שטח חוזרת. אבל זה כן משהו שמוגדר.

היתה גם טענה שמדובר בסביבת סיכון שמסכנת את העובדות הסוציאליות.

לגבי הטענה הזו - אנחנו בנינו את אותו מערך משולב של עובד סוציאלי יחד עם מדריך. זה משהו שהוא מתפתח. כמו שציינתי, יש לנו כבר כמאה מדריכים שעושים את זה. האמירות האלה שיש בהן סוג של היגיון עדיין הן לא אמורות להוריד את סביבת העבודה.

אולי צריך לתקן את הנחיות תע"ס לגבי סמכויות, מה מותר, מה אסור, איפה להיכנס.

תע"ס חדש נמצא עכשיו באישור, הוא מגדיר בצורה מפורשת.

מתי האישור ייגמר סוף סוף?

האישור ייגמר סוף סוף, אני מקווה, בתוך תהליך של שלושה חודשים מבחינת - - -

כמה? צריך לפני שנת הלימודים, במרץ. צריך להיערך כמו החינוך.

כיוון שאנחנו עשינו והשלמנו את אותו תע"ס, כולל העברה למערכת שלנו, זה נמצא בתוך המערכת של אישור ועדת השלטון המקומי ועוד מסגרות. מבחינת השירות הזה אנחנו עשינו את מה שצריך לעשות. ההנחיות שלנו הן ברורות כן לבצע את זה. שוב, הכול קשור לאותה - - -

ברשותך, אני רוצה להעיר פה הערה בזווית הארצית. רשויות כמו פתח-תקווה ואשדוד שהן לא כל כך עניות, - -

הן יכולות להרשות לעצמן.

- -הן מוציאות מדריכים חבורות רחוב. אנחנו למשל לקציני ביקור הסדיר בגלל בעיית השכר, נותנים להם אחזקת רכב על חשבוננו, שעות כוננות על חשבוננו, בניסיון נואש למשוך אותם.

מה יעשו עיריות כמו לוד או רמלה? מה תעשה באקה אל גרביה?

בדיוק כך. להערכתי, חסר ברמה הארצית כמעט רבע מהתקנים של קב"סים שהם כשלעצמם לא מספקים. גם בנושא העובדים הסוציאליים צריך לוודא את התקינה. אני מציע לפרוטוקול, שזה קשור גם לנשירה, לבדוק מה קורה בתקני הפסיכולוגים של מערכת החינוך. זה גם חלק מהעניין של הטיפול בנוער נושר. לגבי פסיכולוגים אני אפילו לא מדבר על תקנים יותר, אלא על מימוש התקן הקיים.

אני רוצה להאיר את הסוגיה שכולם עסקו בה ואני חושב שמשרד המבקר לכתחילה בחר כך את הרשויות של הנשירה במגזר החרדי. זו סוגיה חשובה מאוד, מתחיל טיפול בה בכל המקומות, אבל חיים להגביר טיפול בנושא גם עם משרד החינוך, גם ברשויות, גם ברווחה, גם בכל מקום. כולנו יודעים שבמגזר החרדי בעיית הנשירה היא בעיה יותר מורכבת בגלל הסוגיה של אורח החיים. היום אין מספיק עובדים, לא בתחום הביקור הסדיר, לא בתחום מדריכי חבורות רחוב שבאים מהמגזר.

אתה חושב שהנשירה במגזר הזה היא באחוזים יותר גבוהים?

אני חושב שיחסית האחוזים יותר גבוהים. הם פחות מטופלים בעיקר. קודם כל, זה באמת נכון. אין סיכוי למישהו שלא בא מהמגזר או לפחות קרוב למגזר שיצליח להיכנס לבתי-הספר, למשפחות. אנחנו חייבים לגייס גם קציני ביקור סדיר. אנחנו עוסקים בזה, אבל לא מספיק.

זה מה שציינה חברת הכנסת סטרוק כי לפעמים אורח חייו של הילד גורמים לזה שהוא נפלט מבית-הספר. איפה הוא רשום?

הוא רשום. קודם כל, הרבה פעמים המערכת פולטת אותו ושומרת על זה בסוד מכל הסיבות שדיברו כאן ואנחנו נאלצים לעשות מאמצים אדירים.

לא אכפת לי שתשמור בסוד, רק תטפל בו.

הוא שומר בסוד גם ממני. בסוף כשאתה מגיע לילד חלק מהבעיה היא שבילדים הממלכתי, ממלכתי-דתי, ברובם יש סל של פתרונות ובמגזר החרדי פחות. מתחילים עכשיו לבנות. יש עכשיו בתי-ספר כמו "מנורת המאור" ואחרים שמיועדים לאוכלוסייה נושרת שהדרישות הדתיות יותר רכות למרות שהם מבינים את המגזר. יש התחלה של הפעלה של קציני ביקור סדיר וכו'. אבל כמו שאמרנו, הנושא הזה מאוד מאוד חשוב.

יש נושא נוסף שגם הוא חשוב במגזר הזה. יש למשל את פרויקט היל"ה שכולנו מכירים אותו. אנחנו בפתח-תקווה התחלנו להכניס לפרויקט היל"ה גם מורים חרדים כדי שיהיה מי שיוכל להבין את המשפחות ואת הילדים ולנסות להוביל אותם לפתרונות. זו סוגיה מאוד חשובה.

ראש עיריית בקה אל גרביה, בבקשה התייחסות שלכם לםדוח.

קודם כל, לגבי האיחור - אנחנו מתנצלים.

לא, זה בסדר - קורה.

הגענו דווקא לפני כולם אבל אמרו לנו בכניסה שהועודה בוטלה בגלל מטוס שהתעכב בפולין ולכן נאלצנו לחכות.

הוועדה לביקורת אף פעם לא מתבטלת. לא טסתי בגלל שלא רצתי להיכנס לפלונטר הזה של להיתקע במטוס ולבטל את הדיון, כי הנוער יותר חשוב לנו. הנושא ההוא גם חשוב, אני לא טסתי בגלל שאני כוהן ואני לא יכול להיות שם. אמרתי שאני אהיה פה ואני אעשה דיון על נוער.

אני מגיע היום עם ד"ר אסמאא שהיא מנהלת מחלקת החינוך ועם רזאן שהיא רכזת קב"סים. אני מורסי ראש העיר של באקה.

אין ספק שהנושא הוא נושא חשוב. יחד עם זאת, צר לי להגיד, כמו שאמרתי גם בתחילת הישיבה, שברגע שיוצא דוח של מבקר המדינה, דוח כזה צריך להיות מדויק כי על סמך דוח כזה אתה גם שופט את אותה עיר.

אתה נבחרת חדש עכשיו?

לפני שנתיים.

זה אולי לא בתקופה שלך. אתה בטח באת לשפר, באת עם רוח חדשה.

הוא דווקא בא במקום ועדה קרואה. כלומר, משרד הפנים היה שם אז היו צריכים לתקן.

אני מדבר על זה בשיא הרצינות כי ברגע שדוח הביקורת אומר שמשרד מבקר המדינה בדק בחודשים ספטמבר 2012 עד אפריל 2013 אני אומר שזה בוודאות לא נכון לגבי באקה אל גרביה. באקה אל גרביה - הביקורת היתה מחודש תשיעי, הבדיקה נעשתה לחודש תשיעי 2010 עד חודש תשיעי 2012. פעם אחרונה שמישהו ממבקר המדינה הגיע אלינו לבאקה זה היה בתחילת חודש אפריל שנת 2012.

אדוני, אולי אתה כנראה לא מבין מה זה הגדרה של ביקורת.

תן לי להמשיך.

לא, כי אתה מנסה עכשיו להכפיש את שמנו בעניין.

אני לא מכפיש.

הביקורת היתה בדיוק בתקופה שהא כתובה שם. ביקורת, בין היתר, מתחילה אצלכם, הולכת למשרד החינוך, הולכת לרווחה, חוזרת בחזרה. כמדומני שאת הטיוטה קיבלת במרץ-אפריל. זאת הביקורת.

אז אם אתה כותב דוח כזה ושאתה מחלק אותו לכל הציבור אתה צריך לדייק כי ברגע שאתה כותב דוח ביקורת - - -

אני מסביר לך מה זה הדיוק. זה עניין של הבנה.

כשדיברת אני לא הפרעתי. כשאתה כותב דוח כזה אתה צריך לדייק.

במה לדייק? בזמן?

ברור, אדוני. זה מאוד קריטי כי ברגע שאתה כותב כאן שזה מחודש ספטמבר 2013 עד - - -

לגבי מנהלי בתי-ספר בבאקה אל גרביה וחלק ממנהלי בתי-הספר בפתח-תקווה, ושמענו מהם, לא נהגו לדווח בכתב על התלמידים שלא למדו באופן סדיר. על זה אני צריך לדעת.

אני מסיים את העניין של הדוח ואני חוזר על זה ומדגיש, ואין לי בעיה גם להגיש תגובה בכתב לאדוני יושב-ראש הוועדה וגם למבקר, שמה שאני אומר הוא מדויק. הדוח הזה מתייחס לתקופת הוועדה הממונה ולא לתקופת העירייה הנוכחית.

מה קורה עכשיו עם הילדים? עזוב ועדות.

לגבי הילדים - אני מסכים עם דבר אחד. הבעיה היותר רצינית שבה אנחנו צריכים לדון היא בעיית הנשירה שיש מהקב"סים עצמם לפני שדנים בנשירה מהתלמידים כי אתה לא יכול להחזיק שום קב"ס במשכורת כזו בשום מקום בעולם.

לא, יש מקומות. יש 500 כאלה.

אני אומר לכבודו לפחות אצלי. לגבי כל התוספות שחבריי ציינו בפתח-תקווה - החבר'ה שלי היו חולמים לקבל את זה. אין לי כסף לממן את זה. אני בטוח שהוא מממן את זה מהכסף שלו. יותר מזה, אפילו אין לי מנהלת מחלקת קב"סים. אני קראתי לרכזת כי אין לי לשלם לה את התוספת של מנהלת כך שמכאן אנחנו מתחילים.

קב"סיות אין לך בכלל?

יש לי 3.2 קב"סיות היום. ברגע שלוועדה הממונה היה 1.5 תקן היום אנחנו 3.2 תקן.

אז אפשר, עובדים. למה אתה אומרים לי לא עובדים?

היום כן, בזמן הוועדה הממונה לא עבדו. יתרה מזאת, הבעיה המרכזית היא כזו. אני מצדיק מה שכתוב בדוח לגבי אותו - - -

אדוני ראש העיר, אני מכבד. ההיסטוריה לא מעניינת, הממונה לא מעניין. אתה עכשיו בשרביט שלך צריך לתקן את מה שהוא לא עשה. הדוח אומר שלא נהגו לדווח בכתב על תלמידים שלא למדו באופן סביר. אני צריך לדעת מה אתה עושה ממחר בבוקר. בנוסף לזה: שלא בהתאם להוראות חוק לימוד חובה, מנהלי מחלקת חינוך לא איתרו בכתב מנהלי בתי-ספר שלא דיווחו ואף לא הודיעו זאת למשרד החינוך. זאת אומרת, אצלכם מנהלי בתי-הספר לא היו מדווחים, לא לקב"סיות, לא לאף אחד. אתה כראש עיר צריך להנחות את כל מנהלי בתי-הספר מה הם צריכים לעשות, איך לעבוד. יש בתי-ספר שקב"סיות לא יכולות להגיע אליהם. אין לך מספיק קב"סיות לכסות את כולם. אבל כראש עיר אתה צריך לדעת כמה ילדים לא נמצאים במסגרת ואז אתה נעזר אולי בחברי כנסת, בקב"סיות שלך. תבקש עוד תקן אחד, שניים. קידום נוער יעזור לך, משרד החינוך. נעשה רעש בוועדת החינוך של הכנסת, נעשה ועדה משותפת לוועדת החינוך ולוועדה לביקורת המדינה, אנחנו נעזור. אבל אם לא יהיה דיווח לא נדע במה מדובר.

לגבי אי-ניהול יומן - אכן היה בית-ספר בבאקה שבמשך חמש שנים, נקרא בית-ספר טכנולוגי, שלא היה בו יומן. בבית-הספר הזה למדו בערך בחמש השנים האלה 900 שמתוך אותם 900 תלמידים סיימו עם בגרות שלימה אולי חמישה. בתחילת הקדנציה שלנו סגרנו את בית-הספר הזה והעברנו את ההנהלה של בית הספר הזה החדש לחברה פרטית שלא אנקוב בשמה כאן ומאז בית-הספר הזה מנוהל תקין.
אני מסכים עם כבוד היושב-ראש שמנהל בית-ספר שלא מנהל יומן מבצע עבירה פלילית מכיוון שהוא אמור להיות האדם שבו אנחנו נותנים בו את כל האמון, גם הכנסת, גם הממשלה, גם משרד החינוך וגם העירייה. ברגע שאתה יושב שם ואנחנו שולחים אליך את הילדים שלנו אתה צריך לדאוג לפחות ליידע את ההורים שהילדים שלהם לא נמצאים. הנושא הזה לא מטופל ממש ברמה שנדרשת על-ידי משרד החינוך ואני אומר שמנהל בית-ספר שלא מנהל את הדבר הבסיסי ביותר, אנחנו עדיין לא מדברים על אופן הלימודים ואיך מלמדים, מנהל בית-ספר שלא מנהל יומן לדעתי עושה עבירה וצריכה להיות הצעת חוק שזו עבירה פלילית.

יתרה מזאת, אדוני דיבר על נקודה חלשה עיקרית נוספת לגבי הנשירה הסמויה וזה אמיתי. בבית-הספר הזה שסגרנו, במשך חמש שנים אף ילד לא היה אחרי השעה עשר וזה כשלעצמו נשירה סמויה. זה לא מופיע בשום מקום, הם מופיעים כלומדים. אצלי אולי תיקנו את הנקודה הזו, אבל אני בטוח שהמצב הזה קיים בעוד הרבה מקומות.

לגבי קב"סים - אצלנו בבאקה אל גרביה לגבי השכר שהם מקבלים אני לא מצליח גבר אחד לעבוד כקב"ס, לא מצליח. אני הוצאתי כל כך הרבה מכרזים ואף גבר לא ניגש למכרזים האלה כיוון שהשכר הוא מאוד נמוך, וגם עובדים סוציאליים. יש לי יותר מעשרה עובדים סוציאליים ואין גבר אחד בתוך המחלקה. אף אחד לא מוכן להגיע.

כמה מקבל קב"ס משרה מלאה?

3,000 שקל, אמרו כבר.

זה פחות משכר מינימום.

במשך השעתיים שישבנו כאן כולם דיברו על מה הם עושים בעצמם. אבל בוא נסכים שכולנו יושבים כאן ולדעתי החדר הזה הוא הכי חשוב ומכאן צריכה לצאת קריאה מכיוון שאנחנו מדברים על ילדים שאנחנו מאבדים אותם כשבסופו של יום זה העתיד של מדינה ואף אחד לא מטפל בו נכון. יש אחריות על כל אלה שיושבים בשולחן הזה ועצם העובדה שהדוח הזה נכתב בצורה הזו שהוא אומר שכולנו נכשלנו. אני לא שמעתי מאף גורם מקצועי, לצערי, מה הם מציעים שאנחנו צריכים לתקן. כולם דיברו על מה שהם עושים, אבל עובדה שמה שאתם עושים לא מספיק. אני חשבתי שאולי אני אשמע מהאנשים מה אנחנו צריכים לעשות באמת ואת זה לא שמענו מאף אחד.
לדעתי, צריך להיות פה גוף נוסף שצריך להיות נוכח, ולצערי הוא לא הוזמן, וזה המשטרה. אנחנו צריכים לשמוע מהמשטרה איך היא מטפלת, איזה תיקים היא פותחת לילדים, איך היא מקושרת, לפחות אצלנו, אני לא רוצה לדבר על עיריות אחרות, עם אותם ילדים שתופסים אותם מבצעים עבירות. האם היא מדווחת ולמי? האם באמת מנהלי בתי-הספר והקב"סים יודעים שהילדים שלהם נתפסים ברחוב מוכרים עגבניות בשעות הבוקר? זו נקודה מאוד מאוד חשובה, לדעתי.

דבר נוסף, כשנעשה הפירוק בין באקה וג'ת עד חודש שישי 2012 אנחנו וג'ת היינו עירייה אחת. במשך התקופה הזו לא יכולנו למנות עובדים ולכן עיריית באקה עד שהסתיים הפירוק והתחלנו להיות עירייה עצמאית בחודש שישי 2012, אז באותו חודש מינינו שלושה קב"סים חדשים. לכן, זה מה שמופיע שם. אותם קב"סים שחבריי בדוח הביקורת ציינו שלא נמצאים, אלה הקב"סים שעברו לג'ת. עכשיו יש 3.2.

חבריי מדברים שיש מדריכים מאתרים. אני רק רוצה שאדוני ידע שאנחנו מדברים על 12 שעות שבועיות. להגיד שיש מדריך מאתר זה נשמע כאילו שיש תפקיד.

אתה שומע?

אני יודע, לא רק שומע. זה נכון שציינו שבעיקרו של דבר מדובר על משהו שהוא משלים, שהוא בחלקיות משרה. גם תפקידי העו"ס הם בחלקיות משרה. אנחנו נמצאים כאן באותה סוגיה כל הזמן: משאבים.

ועכשיו בוחנים לתת את זה 12 שעות ביום.

לא רק את זה. יש דבר שהוא יותר חשוב, לא רק שמדובר ב-12 שעות שבועיות, אותו אדם אמור גם לצאת לשטח וגם לנהל את המועדון. אחרי שהוא אומר לרווחה שהוא לא יכול לצאת כי יש לו בסך הכול 12 שעות והוא מבקש להגדיל את המשרה, אומרים לו: אתה לא צריך לצאת לשטח.

זו הסיבה. הבנת מה הסיבה, ידידי? אמרתי לך שהדוח ציין את זה, זו הסיבה. הוא לא יכול לנהל גם מועדון. למה הוא צריך לנהל מועדון?

אנחנו לא סומכים גם על הסקירה של משרדי הממשלה. אתם באים פה ומטעים את חברי הכנסת ונותנים סקירה מוטעית. לכן, אני חושבת שזה גם איבוד של זמן שאנחנו מקשיבים לכם בכלל. היינו יכולים להתמקד רק בדיווח של הרשויות המקומיות. אתם מטעים, אתם נותנים לנו גם דיווחים מטעים.

לא, לא. אני רוצה לחזור שוב על מה שאמרתי קודם שיש צורת עבודה מסוימת.

לא צריך לחזור שוב, הבנו. אבל זה לא עובד, זה לא טוב. אני אומר, תפריד בין הדברים.

זה טוב לגבי האוכלוסייה שנמצאת בתוך המערכת.

אני מאמין שאדוני קבע את הוועדה הזו על מנת שאנחנו נצא מכאן עם מה אנחנו הולכים לעשות. לכן אולי תנו לנו לסיים וכדי שנגיד מה התמונה האמיתית שיש בשטח. אם היו שומעים אותנו בהתחלה ואחרי זה היינו שומעים את התגובות אולי אדוני היה - - -

אדוני, מדובר ב-12 שעות שבועיות. אחרי תקופה שהוא מתחיל לעבוד שולחים לו מהרווחה מכתב שהוא בעצם לא צריך לצאת ומספיק שהוא ינהל את אותו מועדון. זה בכתב, יש לי את זה בכתב. אם תרצו אשלח לכם את זה.

בעמ' 4 סעיף 4 כתוב על נוהל מסוים. הנוהל הזה לא קיים. אין בנוהלים, אני לא יודע מאיפה המציאו את זה. בסעיף 4 כתוב: הקב"סים של שלושת העיריות שבדקו לא פנו לגורמים מחוץ לעירייה כדי לקבל מידע. אני מפנה את כולכם לנהלי ביקורת סדיר משנת 94', תמצאו לי את הנוהל הזה. הנוהל הזה לא קיים בכלל.

לגבי סעיף 2 שבאחד מבתי-הספר התיכוניים בבאקה אל גרביה לא ניהל יומן נוכחות – כאן זה אמת. בית-ספר הזה סגור, אבל הייתם צריכים גם לציין בית-ספר טכנולוגי כי זה לא בית-ספר מהתיכוניים. אבל זה לא הנקודה עכשיו.

זה לא בית-ספר, אדוני? טכנולוגי זה לא בית-ספר? אין שם ילדים? מה זה חשוב מה לומדים שם?

אני יכול להגיד לכבודו שני דברים. מאז שהתחלנו את הקדנציה עשינו שני דברים. אותה מנהלת -פיטרנו. אנחנו גם מינינו - - -

אבל צריך בית-ספר טכנולוגי.

יש, עשיתי חדש עם צוות חדש. יש לנו היום מנהלת מחלקת חינוך שהיא דוקטור במקצוע שלה והיא הערבייה הראשונה שהיא מנהלת מחלקת חינוך היום בכל הארץ. אנחנו מתחילים להוביל ולהתקדם, אבל אנחנו עדיין חלשים תקציבית ולבד אנחנו לא יכולים לעשות את זה.

לגבי סעיף 3 - בסעיף 3 עמ' 5 מדברים שבשלוש העיריות שנבדקו לא פעלו לפי הנחיות של משרד הרווחה ואחרי זה בהמשך של א' ו-ב' אין בפירוט התייחסות לעיריית באקה. אני אומר לאדוני שאנחנו עובדים מעבר להנחיות של משרד הרווחה, ויותר מזה, אבל לפי היכולת שיש לנו. אז אי-אפשר להגיד שאנחנו לא. להיפך, אנחנו עושים את זה אבל לפי הכוח הכלכלי ולפי כוח-האדם שיש לי.

לגבי עוד דבר נוסף שאנחנו מדברים עליו כאילו שיש - ברווחה חבריי דיברו על 13 עובדים סוציאליים שמטפלים בנוער. בבאקה יש לי עובד סוציאלי אחד.

כן, אבל אנחנו 300,000 תושבים.

בסדר, אבל עובדת סוציאלית אחד עם סוציו-אקונומי 3, עם אחוז אבטלה מאוד גבוה, צריכה לטפל בכל הנוער בבאקה אל גרביה, אדוני. יש לנו בבאקה אל גרביה 8,000 נוער.

לא, כמה נוער כאלה שזקוקים לטיפול יש?

בטוח לא מגיעים ל-20%, בקושי, כי אדם אחד לא יכול לטפל בכמות כל כך גדולה עוד עם מצב כלכלי שכזה. עם כל הכבוד, זה לא עניין של גבר או בחורה.

משרד הרווחה, תתחיל לשים לב לתקנים שצריך לשים שם.

אני שם לב. אין פערים - - -

תן לו לסיים, אחרי זה אתן לך להגיב.

בנוסף לכל מה שעשינו, אני חושב שבדוח היו צריכים להתייחס לנקודה נוספת שהיא מחלקת נוער, קיומה של מחלקת נוער ביישוב. אני אומר לאדוני שמחלקת נוער בבאקה אל גרביה יוסדה והוקמה רק לפני שנה. אם עיר במדינת ישראל נמצאת כבר שישים שנה בלי מחלקת נוער, לדעתי זה דבר שצריך להיות באחריות כל מי שיושב סביב השולחן הזה. רק לפני שנה התחלנו עם מחלקת נוער ואחרי שנאלצתי לנסוע לנצרת.

למה לא הקמתם קודם?

גם לפני הוועדה הממונה לא היה.

סליחה, גם באשדוד אין מחלקת נוער. אני מצטרפת לדברים, אני מחזקת אותו. גם אני לא נקראת מחלקת נוער.

אני אומר שאנחנו באמת התחלנו בתיקון. התחלנו באמת לרוץ ולקדם. אני יכול להגיד לאדוני עכשיו כמה הצלחנו לעשות בשנתיים האלה בכל הקשור לסוגיות האלה, אבל עדיין לא מספיק. אני לא אומר שהכול שחור, אנחנו מתקדמים.

לגבי מספר הקב"סים שלומדים מחוץ לעיר- בבאקה אל גרביה יש בסך הכול 18 תלמידים. אבל אותם תלמידים - אנחנו מטפלים בהם.

לגבי תלמידים נושרים - אותם תלמידים נושרים, בשנת הבדיקה של מבקר המדינה היו 87 תלמידים. היום אנחנו מדברים על 63. חלק גדול מהם בהיל"ה וזו נקודה שצריך להדגיש אותה. היל"ה כשלעצמה היא גם מסגרת מוכרת. השאלה היא מה הכוח שיש להיל"ה לטפל באותם ילדים? מה התקצוב שיש לה לטיפול בילדים? השאלה היא מה הם עושים שם והאם יש לכם יכולת באמת לעשות את זה בזמן שאותו מחנך שיושב בהיל"ה מקבל 3,000 והחניכים שלו שעובדים בערב או בשעות היום מקבלים 7,000 שקל - כאילו הילד בן ה-15 מקבל שכר יותר גבוה מהמחנך שלו.
אדוני, הבעיות הן באמת רבות והן לא קטנות. אם אני רוצה היום להמשיך ולהסביר את המצוקה, ואני לא אוהב להשתמש במגזר כי אני לא רוצה לחלק את זה למגזרים. די עם המונח הזה, יש פה אוכלוסייה. אנחנו לא חלק ממגזר, אנחנו אוכלוסייה שקיימת כאן שמגיעות לה זכויות. אני אומר לכם, האוכלוסייה שנמצאת כאן עדיין מאוד רחוקה, אפילו מפתח-תקווה ומאשדוד, אבל אנחנו עושים את המקסימום עם מה שאנחנו מקבלים. המצב הקיים שנמצא כאן בסופו של יום רק יגדיל את אחוז הנושרים ואת אחוז המנותקים, ובסופו של יום יביא לעבריינים, ואז יוצא שאנחנו משקיעים יותר כסף בעבריינים לעומת מה שהיינו צריכים להשקיע פה.

הנקודה האחרונה, והיא גם חשובה, מדוע להמתין עד שאותו ילד יהיה ילד נושר ומנותק? מדוע לא לטפל בבעיה שלו בהיותו בתוך בית-הספר? אם יהיו לנו עובדים סוציאליים וכוח-אדם בתוך בית-ספר אנחנו לא נצטרך לטפל בנקודה הזו. הבעיה היא שבתוך בית-הספר אין מי שיטפל. כל הילדים האלה הם ממשפחות מצוקה, כמעט רובם ההורים שלהם נמצאים בבתי-סוהר או במעונות יום, ואנחנו מחכים עד שהוא יהיה נושר ומנותק ואז אנחנו מטפלים בו. צריכים לטפל בו בתוך בית-הספר.
אמרו לך שאנחנו צריכים לדעת שיהיו להם כרטיסי כניסה וכרטיסי יציאה. אני אומר לך בשיא הרצינות עכשיו, אם תעשי בדיקה כזו, לפחות תביאו מכשירי ניידים, תיקחו כל בית-ספר למבצע של חודש אחד, אתם תהיו בהלם מהתוצאות. תהיו בהלם מזה שב-50% מבתי-הספר במדינה התלמידים לא נשארים עד השעה 11:00. אם אתם לא יודעים את זה אז תתעוררו, תתעוררו.

תודה.

אני רוצה להעיר משהו אחד רק לגבי שיטת העבודה.

אתה לא צריך כל הזמן לתת מגננה על דברים. אני אומר שעובדתית לא יכול להיות שאותו בן-אדם גם ינהל מועדון וגם יצא לשטח לאתר אותם ב-12 שעות שבועיות. לכן, אף מילה שלך לא תעזור. תחזור לשולחן העגול, תציף את הבעיה. במגזר הבעיה היא סבוכה יותר, לכן תפריד בין התפקידים כך שנושא של ניהול מועדון יעשה מישהו אחר, נושא של איתור בשטח מישהו אחר. גם תרחיב את האזורים, לא רק ליד בית-ספר. תן אזורים מורחקים יותר שבהם הם יכולים להימצא. אנחנו צריכים לתקן את זה. יותר אני לא רוצה לשמוע כי אתה חוזר עוד פעם ועוד פעם על המנטרה הזו. האוזן שלי היא מוזיקלית והיא שומעת עוד פעם ועוד פעם וזה מתחיל להצטבר לי במקומות אחרים.

אני רוצה להגיד שני משפטים מאוד חשובים. תקציבים לא מקבלים. אפילו תקציב אנחנו לא קיבלנו. עיריית באקה לא קיבלה תקציב לקידום נוער כי היינו בעירייה מאוחדת והיה פירוק. אמרו לנו: מכיוון שיש פירוק צריך אישור מיוחד - לא יודע מאיפה.

זה בעיות גלובליות, אני לא יכול לפתור את כל הבעיות של המדינה.

אני מנהלת מחלקת החינוך וברשותך אני רוצה לומר כמה נקודות.

ראש העיר יודע הכול.

זה אומר עד כמה הכוונות שלנו הן באמת טובות ועד כמה אנחנו עובדים הרבה מעבר למשאבים שיש לנו. אבל פה אני רוצה לציין כמה דברים. אפילו אצלנו במחלקת החינוך אנחנו לא מצליחים לקבל עוד תקנים למחלקה עצמה. זאת אומרת, מנהל מחלקת החינוך צריך באופן ישיר לטפל בכל מה שצריך לטפל, ביסודי, בעל-יסודי, עם הקב"סים, עם הכול, שזה בלתי אפשרי. אין עוד תקן פדגוגי חינוכי אחד, כולו ברמה אדמיניסטרטיבית.

עירית, את לוקחת את זה בחשבון ולתשומת ליבך ברמת מאקרו?

משרד הפנים - - -

דבר שני, אדוני דיברת על סנקציות כלכליות כשבית-ספר מדווח. לדעתי, זה כאילו עונש קולקטיבי. בסופו של דבר זה ייפול על התלמידים. הסנקציה צריכה להיות אולי למנהל בית-ספר ולא על התלמידים.

לא ייפול על התלמידים. היא תהיה כזאת שהיא תהיה מניעה, לא נשתמש בזה. אם נעשה סנקציה קשה זה יהיה על המנהל, נפגע במשכורת שלו. הם צריכים לחשוב איזה סוג סנקציה יהיה כך שמצד אחד תהיה הרתעה כך שלא יהיה כדאי למנהל. אנחנו לא רוצים לפגוע, המטרה היא לא לפגוע אלא לתת אמצעי הרתעתי.

אני מסכימה. יש לי עוד שתי הצעות שהן מאוד מעשיות.

תגידי לעירית.

זה חשוב לכולנו, זה לא רק היא. העניין האחד הוא עניין מסגרות לבני הנוער. כל עוד אין לנו מסקרות אחרי הצהריים זה אומר שיהיו ברחוב לפשיעה. מאוד חשוב שיהיו תקציבים למסגרות לבני הנוער, של בילוי במסגרות חינוכיות. דבר שני, גורמים מטפלים בתוך בתי-הספר, עובדת סוציאלית לא רק מהעירייה שצריכה בתקן המצומצם שלה לבקר 13 בתי-ספר, אלא בכל בית-ספר צריכים להיות עובדת סוציאלית, פסיכולוג, ולא רק אלה מהעירייה לכמה שעות.

בעזרת השם.

היו פעם והוציאו אותם כמו שאת האחיות בבית-הסוהר הוציאו.

צריך להחזיר.

יש לי כמה נקודות לדון בדוח של המבקר כאן. אני לא יכול לפתור את כל הבעיות של המדינה.

ברור, אבל אנחנו מעלים את הסוגיות על מנת לבנות אסטרטגיה. דבר אחרון, אני באתי מעולם התקשוב והטכנולוגיה. כולנו מדברים על כמה זה חשוב על מנת לראות את המידע כשדרכו בונים את הידע וההחלטות. עד עכשיו בתי-הספר אצלנו בבאקה, רק ביכולות של העירייה יש לנו תקשוב בתוך בתי-ספר יסודיים. לעל-יסודיים עד עכשיו אין בתוך הכיתות לא מקרן, לא מחשב. איך אנחנו מדברים על טכנולוגיה כשאין תשתיות, אין תקציבים? ביקשתי מדריך לתקשוב שידריך את המורים בחדר המורים, אבל אין לנו את זה. אז איך אפשר לדבר על עולם חדשני כשאין לנו את התשתיות הבסיסיות?

תודה. משרד החינוך, קחו את זה בחשבון. אדוני, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, תחילה אני מברך אותך על עצם קיום הישיבה. זה חשוב מאוד. שנית, כמורה לשעבר היו שני סוגים של הערכות: הערכה מסכמת ומעצבת. אני חושב שהדוח של המבקר עוסק במעצבת. הכוונה שעל הרשויות לקחת את הביקורת הזו ברוח חיובית שזה אתגר שאני רוצה לשפר, לא רק את הרשויות אלא גם את המשרדים ששמענו שייראו מה שקורה באמת בשטח.

לאור העלייה, לצערי הרב, בפשיעה, באלימות, בקרב בני נוער, אני חושב שאנחנו מדברים על הצלת חיי אדם. מסגרת מצילה. צריך שיהיה איזשהו קו אדום. כל נער צריך מסגרת, נקודה.

אני רוצה לברך את המחלקות. אני ביקרתי מחלקות קידום נוער, תוכנית היל"ה עושים עבודה נפלאה מאוד. לגבי המגזר הערבי, כאשר יש 17% כפי שהצביע המבקר של אלה שאין להם מסגרת, אתם יודעים שיש אחרים שדואגים שתהיה להם מסגרת בחבורה באיזה זווית חשוכה. כולנו צריכים להירתם עם הרשויות. אנחנו פה לעזרתכם בכל תחום שאתם רצים כדי למצוא באמת מסגרות הולמות ומתאימות.

תודה רבה אדוני. משרד המבקר, בבקשה.

אני חושב שמיקדנו פה שתי סוגיות מרכזיות: האחת, כל סוגיית האיתור. אני אומר לכם שתפקיד הקב"ס זה אחד התפקידים החשובים ביותר בכל מסלול האיתור והפתרון הראשוני. אם לא נחזק את הגוף הזה, ואני לא נכנס לתגמול ולדברים אחרים, לא נצליח להתמודד עם הסוגיה הזאת. הקב"סים האלה מתמודדים עם אוכלוסייה שלא משתפת פעולה, מתמודדים עם הורים שלא משתפים פעולה לפעמים. אני יודע ממקומות אחרים, לא שלושת הערים האלה, על קב"סים שבאים להורים וההורים אומרים להם: הילדים שלנו גמרו ללמוד, הם צריכים לצאת לעבודה כבר, גמרנו, ואין להם את היכולת להתמודד איתם. קודם כל, לחזק את זה.

דבר שני, כנראה שהפתרון בסוגי אוכלוסייה כזה זה לחזק את כל נושא עבודת השטח, בין אם זה מדריכים, בין אם זה הגופים האחרים שיוצאים לשטח ונותנים פתרון לנער ולנערה בשטח. הדבר הזה בא לידי ביטוי בדוחות אחרים שאנחנו עושים כרגע והתמונה היא לא כל כך ורודה. היא גרועה מאוד.

תודה. אני רוצה לסכם את הדיון הזה. קודם כל, תודה לכל המשתתפים שהגיעו גם מרחוק. זה חשוב.

שכחתי להודות.

הסיכום הוא כך. אני רואה תמונה כוללת וזו לא בעיה חדשה. זו בעיה שהיא ידועה, זו בעיה שהיא לא מקבלת פתרון. כמדינה אני רואה פה כישלון מתמשך בטיפול נוער נושר, בנוער מנותק, שעובר לא פעם גם התעללויות כאלו ואחרות. שמענו כאן על זה שיש ילדים שהם נעלמים במערכת, יש ילדים שלא יודעים מה מצבם. לכן, הבעיה פה סבוכה עוד יותר.

כפי שציין המבקר, ראינו שהבעיה מתחילה מכל נושא האיתור, אבחון, טיפול, הכוונה ומעקב. כל הפאזל הזה חייב להיות מסודר ומטופל. גם ראש עיריית באקה אל גרביה דיבר על זה שאם נשים פה כרטיסים נגלה תופעה קשה ביותר ונראה שמה שמסומן פה הוא קצה הקרחון ולמעשה אנחנו נראה הרבה מאוד ילדים שנושרים נשירה סמויה וגלויה. אנחנו לא צריכים לטאטא זאת מתחת לשטיח אלא אנחנו צריכים לדעת להתמודד עם הדברים. לכן, צריכים להיערך לכך. כמדינה אנחנו משקיעים המון כסף במשרד החינוך לטובת חינוך הילדים, ולצערי הרב זה לא הולך ליעדו. זה אולי הולך לוועדות, הולך למפקחים שמצ'ופרים. אבל הקב"סית שעובדת בשטח וצריכה להתמודד מול המשפחות, מול החבורה הקשה, לא מקבלת תגמול כמו שצריך.
משרד הרווחה, אני גם מבקש מכם לחזק את מעמדו של מי שנמצא בשטח, לחזק את התקנים שלו ולתת לו לטפל בשטח בנערים האלה. תפרידו את התפקידים, בין התפקיד של הפעלת מועדון לבי המאתר בשטח. חייבים להפריד ולחזק את האנשים שבשטח. בשולחן העגול הזה צריך באמת לראות שלא יהיו משאבים כפולים וששני אנשים לא יעשו אותו הדבר. לא צריך את זה. בחיבור הזה אתם תראו מי יהיה בשטח, מי יקבל את הדיווח, מי יתחיל את האיתור. כמו שאמרתי: איתור, טיפול, אבחון, הכוונה ומעקב. כולם צריכים לטפל בדבר הזה אבל שלא יהיו כפילויות. צריכים לחבר פה את השלטון המקומי לכך שמעבים את הרשויות החלשות. משרד החינוך, משרד הרווחה, יש רשויות חלשות שלא יכולות לתת את המענה לבד. אבל אלו ילדים של המדינה והם יכולים להיות אחר כך שליליים. כמדינה אנחנו נשקיע בהם את התקציבים נוספים. דובר פה על זה שהם צריכים 250 שקל להסעות. אם לא ניתן את הסכום הזה עכשיו אז גם 2,500 שקלים ו-10,000 שקלים לא יעזרו. צריכים לטפל בבעיה כשהיא קטנה. זה כמו כיבוי-אש. קשה מאוד לטפל באש ברגע שהיא מתפשטת, צריכים לטפל בה כשהיא קטנה וראינו כמה מקרים כאלו. הפיזור של הבעיה הזו יכול להיות סכנה למדינה ברמת חברתית קשה ביותר. יש כסף, אנחנו לא יודעים לנהל אותו כמו שצריך.

בגלל שהנושא הזה מאוד חשוב אני כמובן רוצה לראות גם את חוזר המנכ"ל החדש. אנחנו רוצים לראות בוועדה, תשלחו אותו גם למשרד המבקר. אנחנו גם רוצים לראות את היעדים המדידים שלכם, איך אנחנו יוצאים מהפלונטר הזה וכל שנה יהיו לנו פחות ופחות תלמידים. אנחנו צריכים להגיע לכל תלמיד. אנחנו בלחיצת כפתור צריכים לדעת שאין לנו ילדים שלא נמצאים במערכת, ולא משנה מאיזה מגזר הילדים באים. אנחנו צריכים לדעת לאתר את הילדים האלה ולראות מה מצבם. אתם במשרד החינוך צריכים לדעת את כל הדברים האלה. לכן, צריך להשקיע את כל המשאבים בנושא הזה ולא כל בוקר לקום עם סיסמאות חדשות של מחר יהיו בגרויות, מחר לא יהיו בגרויות, יהיה פסיכומטרי או לא יהיה פסיכומטרי. מספיק עם הסיפורים האלה, בואו נטפל בשוליים ההם כך שלא יתרחבו מחר. אם נמשיך כך בסוף לא יהיה מי שיעשה בגרויות ולא יהיה מי שיעשה פסיכומטרי. התופעה היא קשה.
אני גם רוצה לראות את השינוי בהוראות תע"ס, איזה הנחיות אתם מוציאים לשטח. כי אתם לא יכולים להוציא, מצד אחד, תפעיל מועדון, ואחר כך להגיד לו לא לעשות עבודת שטח. זה צריך להיות ברור שאם נותנים להם משימה הם חייבים לעמוד במשימה וביעד שלהם.

אנחנו כמובן נעשה דיון המשך ואנחנו נראה לפי הדוחות שנקבל מכם. אל תשכח את הדוח של עובדי השטח. זה כבר עונה לי עכשיו על השאלה למה זה, כי הוא 12 שעות שבועיות, גם מועדון להפעיל, גם לזה. לתפקיד הזה לא הייתי בא, עם כל הכבוד. אולי ברמה לאומית לעזור כמתנדב באהבה. אבל אתה מכשיל אותם מראש בתפקיד. קב"סים לא באים לתפקיד הזה כי הם לא רוצים להיכשל. הם אומרים שהתפקיד הוא כל כך קשה ובסכום כזה הם לא יכולים לעמוד ביעד שלהם. הם רוצים לעבוד, אבל הם מבקשים לתת להם כלים. כמו שנותנים למפקחים רכב צמוד ומשרדים, מיזוג אוויר, תן את זה גם לאנשים בשטח, תן להם את מה שמגיע להם. עירית, על זה תעשי עבודה, על זה שאיש השטח יקבל יותר מהמפקח שיושב במשרד. תנו לו אחזקת רכב, טיפולים, אש"ל כשהם מסתובבים.תדאגו לזה ואז תוכלו להגיד שאתם דורשים מהם עבודה. אבל תטילו עליהם משימה ולהגיד להם למלא אותה בסכום של 3,000 שקל. אף אחד לא יעשה את העבודות האלה.

אדוני היושב-ראש, לא התייחסת פה גם לנושא של החרדים וזה מאוד משמעותי. זה מגזר מאוד בעייתי לטיפול בו.

כל מה שאתם צריכים למגזר החרדי אני השליח. בכל מה שאתם מתקשים במגזר החרדי, במגזר הערבי, יש לנו פה נציגים טובים. תפנו אלינו במקום בו אתם מתקשים, אנחנו נפתח לכם את הכול. המטרה שלנו היא הילדים ולא משנה לי מהי המסגרת. בסוף הילדים צריכים לקבל טיפול ושלא יהיה מצב שבסוף הם נזרקים החוצה והם נהיים שליליים לגמרי. מצדי, שיתגייס, שיעשה משהו אחר. אבל גם לצבא לא ייקחו אותם כי הם יהיו כבר שליליים. ברגע שיש להם תיק, ר.פ. נגמר הסיפור. אנחנו בשיתוף פעולה, אנחנו השליחים. אנחנו נבוא לעזור לכם בכל מה שאתם צריכים ולתת לכם את הכלים כדי שתעשו מלאכתכם נאמנה.
ישר כוח, סגן ראש העיר, ראש העיר. אני מאחל לכם שתצליחו בתפקיד שלכם. הראייה שלכם היא ראייה מערכתית טובה למען הילדים כך שהם יהיו בסוף ההליך ילדים טובים שתורמים למדינה. ברגע שהם שליליים הם מושכים את החברים שלהם, חבר מביא חבר.
אנחנו נעשה דיון מעקב.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:45.>