PAGE
32
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
28/01/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 167>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, כ"ז בשבט התשע"ד (28 בינואר 2014), שעה 9:45

<הצעת חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר

>
ד"ר רינה ורסנו - מנהלת היחידה לניהול סיכונים, שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

ד"ר יוני ינון - מנהל המחלקה הווטרינרית שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

אביגיל סון-פלדמן - משפטנית, משרד המשפטים

אוריה ברזל - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

אפרת אביאני - סגנית בכירה ליועמ"ש, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

פנינה אורן - מנהלת האגף לפיקוח על מזון לבעלי חיים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

נדב גלאון - מנהל השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

דפנה טיש - עו"ד - לשכה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

רחל בורושק - כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

פרץ שורק - חבר הנהלה, התאחדות מגדלי בקר לחלב

שרית כספי-אורון - ראש תחום מים, "אדם, טבע ודין"

מאיר מריו טינסקי - יו"ר לשכת מכוני התערובת

יעל נוי - תזונאית - מכון תערובת "מילובר"

ישעיהו פורת - יו"ר פורום מרכזי מזון

אשר בראון - סמנכ"ל תזונה, לשכת מכוני התערובת, "צמח" תערובת

ד"ר אייל נחמיאס - וטרינר ותזונאי, חברת "נסטלה פורינה"

יובל יפת - לוביסט (יובל יפת), מייצג את "אדם, טבע ודין"

נועה ברודסקי לוי
יובל יעקובי (מתמחה)

וילמה מאור

הילה מליחי
<הצעת חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, התשע"ב-2012>

בוקר טוב. היום יום שלישי בשבוע, 28 בינואר 2014, כ"ז בשבט. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הנושא: הצעת חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים. היום אני מקווה שנעבור את ההקראה. אנחנו לא נצביע על הכול כי יש ח"כים שאינם. אני מבין שהלובי החקלאי ביקש שיבואו ויגישו הסתייגויות. זה בסדר, אנחנו ניתן לאלה שלא נמצאים אפשרות להגיש הסתייגויות. אבל אם הם באים להגיש הסתייגויות, מן הדין שהלובי החקלאי יבקש מהם שגם ישבו בכל הדיונים. שלא יבואו ויגידו בלי שידעו מה, למה, ויגישו הסתייגויות. זה לא בסדר, בייחוד שאנחנו מקבלים פה דברים בדרך כלל בהסכמה. אם הייתי יודע שזו רוח הדברים, אז הייתי נותן בראש, ושיגישו הסתייגויות. מי שצריך להעביר למי, שיעביר. אנחנו בעמוד?

אנחנו בעמוד 16, סעיף 29. פרק ו', עונשין.
"29.
עונשין –
(א)
העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס בשיעור הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בסעיף זה - חוק העונשין):
(1)
מייצר או משווק מזון לבעלי חיים בלא היתר מאת המנהל או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 3(א);
(2)
(א) מייצר או משווק מזון לבעלי חיים המכיל חומר מזיק בשיעור העולה על השיעור המרבי המותר או עושה שימוש במזון כאמור להזנת בעלי חיים, בניגוד להוראות סעיף 7(ב);
(3)
מייצר מזון לבעלי חיים מחומר גלם אסור, או משווק מזון לבעלי חיים שיוצר מחומר גלם כאמור או עושה בו שימוש להזנת בעל חיים המשמש לייצור מזון, בניגוד להוראות סעיף 8(ב);
(4)
מייצר או משווק תוסף שאינו תוסף רשום" - - -

כן.

שמי טינסקי מאיר, יושב-ראש לשכת מכוני התערובת. בנושא של עונשין, בעיקר בסעיף (2) – מייצר או משווק. שוב, אני יודע שהיו בכל מיני הקשרים בסעיפים קודמים "ביודעין". על חלק מהתהליכים שבודקים, כמו מיקוטוקסינים בנמל וכולי, המדינה היא האחראית אפילו לבדיקה. פה מייצר או משווק שידע. גם אם ביצעתי את כל הבדיקות שנדרשות ממני – חלק גם המדינה מבצעת – אני פה על תקן אשם. ולכן פה צריך או "יודעין" או משהו מסוים. אם לא ידעתי, וביצעתי את כל התהליך שנדרש ממני - - -

אז עשית בתום לב.

נכון.

מה אומר משרד החקלאות?

אפרת אביאני מהלשכה המשפטית של משרד החקלאות. זאת שאלה שעלתה גם בדיון הקודם והתייחסנו. לא צריך לומר ביודעין, כי הכלל הוא שכשלא אומרים מה המצב הנפשי - - -

הנפשי?

המצב הנפשי – ככה קוראים לזה. היחס הנפשי של העושה. כשלא אומרים ביודעין או בכוונה או במחשבה, או דברים כאלה, הכוונה היא שנדרשת מודעות.

יש פה נציג משרד המשפטים?

כן. אביגיל סון - - -

למה מפריע לכם לכתוב את זה? אני לא עורך דין. אתם, עורכי הדין, דואגים לעצמכם לעבודה קבועה. שלא יהיה הכול ברור, שיהיה לכם במה להתעסק, שאפשר יהיה להתפלפל. למה לא לכתוב את זה?

אני אסביר.

דרך אגב, אני רוצה להגיד לך עכשיו – מה אני רוצה להגיד לה? אימא שלי, עליה השלום, אמרה שמי שמסביר הוא בדרך כלל נכשל. מי שמצליח לא צריך להסביר. זה שאת צריכה להסביר לי למה לא כותבים את זה, אז יש בעיה. קחי את זה שיש בעיה. עכשיו דברי.

הנושא של מחשבה פלילית של מי שמבצע עבירות פליליות הוא נושא שהוא מאוד ברור. אין בזה שאלה ואין בזה משהו לא ברור. חוק העונשין קובע כלל לגבי כל העבירות הפליליות ובכל חוק - - -

למה אתם לא כותבים? אין מקום בדף?

זה כתוב בחוק העונשין - - -

אז למה לא מוסיפים לפה משפט? תראי, אנשים לחוצים. אני לא אעביר בסוף את החוק אם לא תכתבו את זה. תשמעי, האנשים לחוצים. אין סיבה. אתם מתנהלים בבריונות, שמעי מה אני אומר לך. אתם מתנהלים בבריונות. כאילו עורכי הדין שלהם טמבלים. אתם, הצד של המשרדים, אנשים חכמים. אם אין לכם כוונה, תכתבו את זה.

שוב, אני אומרת, מדובר פה בעניין - - -

תשמעי, אני אומר לך עוד פעם, תשבו עם עורכי הדין, תשבו עם היועצת המשפטית ותנסחו את זה. למרות – אני רוצה עם שלייקעס. תכתבי, למרות שיודעים מה שאת רוצה, ולמרות שאמרת בפרוטוקול. תכתבי משפט, שיירגעו האנשים.

אני רק רוצה להסביר. אנחנו על תקן הייעוץ המשפטי המקצועי. הדרך המשפטית להגיד את המילה "ביודעין" בעבירה פלילית היא לשתוק. זאת המשמעות של "ביודעין" בשפה המשפטית. ככה זה בכל עבירה בכל ספר החוקים. אין מקום שכתוב בו "ביודעין" לפני התיקון שקבע ש"יודעין" אומר שלא אומרים כלום. ככה זה בכל החוקים. יש לזה נזק גם בתוך החוק הזה, כי זה לא נאמר בעבירות אחרות, וגם בכל החוקים. זה לא נאמר בשום עבירה. בכל עבירה בספר החוקים, התנאי הוא "ביודעין".

יש לך עורך דין?

לא כאן.

תביא אותו לדיון הבא.

בסדר.

אם הוא יסכים למה שהיא אומרת - - -

הוא לא מסכים.

תקשיב. אני יודע שהוא לא מסכים, אחרת לא תשלם לו. תביא את עורך הדין שלך. זה לא משנה לכם את מהות החוק, נכון? אתם רציתם חוק, ואתם לא רוצים שהם לכאורה יעברו עבירה כשאתם עושים את הבדיקות. הם רוצים את השקט הנפשי, וצריך לתת להם את זה.

תודה רבה.

אבל שוב, זה משנה את המהות, בגלל שהחוק, כמו כל חוק, נאכף על-ידי מערכת המשפט. למערכת המשפט יש שפה שהיא משותפת לכל החקיקה. והשפה הזאת אומרת שעבירה פלילית - - -

אז הגיע הזמן שהיא תשתנה. כל מערכת המשפט מתבססת על מה שאנחנו עושים פה. היא שופטת לפי החוקים. ואם המחוקק חושב שזהו, עד היום היה ככה, והיא מחר תהיה אחרת, אז אתם תשנו. בשביל זה אני רצתי לכנסת ואת למדת משפטים. אני הלכתי להתמודד, ואני המחוקק. ואת צריכה לרשום את מה שאני אומר ולא לריב איתי. אני המחוקק, ואת תרשמי את זה, ושזה ישנה את כל מערכת המשפט. לא יכול להיות שבן אדם אומר העבירה תהיה עלי, אבל אני רק רוצה שהיא תהיה ביודעין. אם זה בתום לב – אם עברתי ביודעין.

אבל זה מה שכתוב פה.

לא, זה לא כתוב. את אומרת שזה כתוב, אבל זה לא כתוב, ואני החלטתי שלא.

אבל זאת המשמעות.

אני החלטתי שלא. אני המחוקק, החלטתי שלא. כי זה לא משנה את מהות החוק. זה לא קובע על בעלי החיים. זה נותן שקט לאנשים. לפי הכלל הגדול בתורה: זה נהנה וזה לא חסר. אתם מתנהלים בבריונות.

לא, זה משנה - - -

אתם מתנהלים בבריונות, שמעי מה אני אומר לך. אני הולך לקראתכם יותר מדי, אתם, ואללה, קפצתם, אמרתם: הופה, בואו נדחוף. לא. זה יהיה כתוב. נקודה, זהו.

אני רוצה לחדד את הנקודה. סעיף 20 לחוק העונשין קובע מה זאת מחשבה פלילית, שזה כל מצב שבו לא נאמר שום דבר אחר, ואז היסוד הנפשי הוא עניין של מודעות. החשש כאן הוא שאם יכתבו פה "ביודעין", אז יהיה צריך את כל העבירות אחר-כך - - -

לא ננסח. בסוף החוק תכתבו במשפט אחד – אחד – שבכל המקומות שיש חשש, יכתבו עורכי הדין – אני לא יודע עברית. אתם טובים בעברית. אני לא יודע עברית. אני יודע לקרוא, אתם יודעים לכתוב. תכתבו כולם שזה לא ישנה את מהות החוק. המטרה של החוק היא מה שמשרד החקלאות רוצה. יחד עם זה, לא יכול להיות שהיצרנים ירגישו מאוימים על כלום. אם הייתם אומרים אנחנו רוצים ויש אתנו כוונה, זו אופרה אחת. אם אין לכם כוונה – זה נהנה, אז למה שהשני יהיה חסר? הוא לא צריך להיות חסר. נסחו את זה. אתם עורכי הדין. אתם יודעים לרבע את המעגל. למדתם שלוש שנים בשביל זה. תמצאו לכם ניסוח, תכתבו, כדי שכולם יהיו רגועים.

תודה רבה.

כן אדוני.

שלום. אני שייקה פורת, פורום מרכזי מזון. אני רוצה להתייחס לסעיף 29(א)(1), שמדבר על סנקציה או על העונשין כלפי מי ש - - -

מתי קראנו את זה?

עכשיו.

לגבי מי שמייצר ללא היתר. אני חושב שיש הבדל גדול בין מי שמייצר ללא היתר לבין מה שכתוב בסעיפים (2) ו-(3) – מכניסים מזון שהוא אסור או תוספים שהם אסורים. הסנקציה הכי גבוהה מול מישהו שאין לו היתר – וזה יכול להיות משהו שהוא לגמרי מנהלי. בן אדם, משום מה, שכח או - - -

לא שכח. נכון שאנחנו חברי כנסת, אנחנו לא תמימים. אף אחד לא שוכח. הוא לכאורה שכח. ושלא ייצא, לא יספק ולא ייצר ללא היתר. אנחנו רוצים שמשרד החקלאות יידע שיש היתר. ואם הייתי נחמד, כי הייתי נחמד, וזה בסדר, אני לא אתן לאחרים לעשות את מה שלא צריך לעשות. גם אם מישהו ירוויח עוד שמונה שקלים. כן גברתי. לפרוטוקול, שם ותפקיד.

רחל בורושק, כלכלנית של התאחדות חקלאי ישראל. סעיף 29(א)(2) מתייחס לשימוש במזון כאמור להזנת בעלי חיים, בניגוד להוראות סעיף 7(ב). 7(ב) הוא סעיף בעייתי מבחינתנו.

יש לכם הסתייגויות, לא?

כן.

יש לכם הסתייגויות, קבלו בראש. אין גם מפה וגם מפה. אין כאלה דברים. אם תביאי את הלוביסט שלכם – נראה מה יהיה בהסתייגויות.

סעיף 7(ב) הוא סעיף שאתה החלטת לא להצביע עליו.

בסדר. אנחנו לא מצביעים היום על כלום. היום אנחנו לא מצביעים על כלום.

זה סעיף שהוקרא - - -

שיבואו חברי הכנסת מחר בבוקר – מחר אנחנו הולכים לסיים את החוק. אם נצטרך להתייצב פה ב-08:30, נבוא ב-08:30. מי שירצה לבוא להצביע, יבוא להצביע. כל דבר צריך לסיים בסוף. אני לא הולך למשוך את זה 17 שנה. אוקיי.

אני ממשיכה בפסקה (4).
"(4)
מייצר או משווק תוסף שאינו תוסף רשום, או עושה בו שימוש להזנת בעל חיים המשמש לייצור מזון, בניגוד להוראות סעיף 9(ב);
(5)
מזהם מזון לבעלי חיים או מייצר או משווק מזון מזוהם לבעלי חיים או משתמש בו להזנת בעל חיים, בניגוד להוראות סעיף 10;
(6)
משתמש במים שאינם מי שתיה לייצור מזון לבעלי חיים, בניגוד להוראות סעיף 11;
(ב)
העושה אחד מאלה, דינו מאסר שישה חודשים או קנס בשיעור הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:" – המספור פה שגוי. זה צריך להיות:
"(1)
מייצר מזון לבעלי חיים לשם שיווקו ולא מסמן אותו בסימון מאושר, בניגוד להוראות סעיף 12(א);
(2)
מסמן מזון לבעלי חיים בסימון שאינו מתאר נכונה את תכולתו, הרכבו או נתונים אחרים בקשר אליו, בניגוד להוראות לפי סעיף 12(ג);
(3)
משווק מזון לבעלי חיים שאינו מסומן בסימון מאושר המתאר נכונה את הנתונים השונים שלו, בניגוד להוראות סעיף 12(ד);
(4)
עושה שימוש במזון לבעלי חיים שאינו מסומן בסימון מאושר, להזנת בעל חיים המשמש לייצור מזון, בניגוד להוראות סעיף 12(ה);
(5)
עושה שימוש במזון לבעלי חיים להזנת בעל חיים המשמש לייצור מזון, שלא בהתאם להוראות השימוש המפורטות בסימון המאושר, בניגוד להוראות סעיף 13(א);
(6)
מאחסן או מוביל מזון לבעלי חיים לשם שיווקו או לשם הזנת בעל חיים המשמש לייצור מזון, שלא בהתאם להוראות המפורטות בסימון המאושר, בניגוד להוראות סעיף 13(ב)".
אני ממשיכה, זה צריך להיות עכשיו (7).
"(7)
אינו מקיים הוראה של המנהל –
(א)
לעניין איסור שיווק של מזון מיובא לבעלי חיים, החזרתו או השמדתו, בניגוד להוראות סעיף 23(א);
(ב)
לעניין בדיקת מזון לבעלי חיים, בניגוד להוראות סעיף 19(א) או (ב);
(ג)
לעניין איסוף, החזקה, הובלה או טיפול במזון לבעלי חיים או לעניין מניעת שיווקו או שימוש בו, בניגוד להוראות סעיף 20;
(ד)
לעניין השמדה של מזון לבעלי חיים, בניגוד להוראות סעיף 21;
(2)
לא נוקט את כל האמצעים הנדרשים לשם מניעת השיווק של מזון לבעלי חיים או לשם איסופו, או שלא מחזיקו במקום שבשליטתו הבלעדית, בניגוד להוראות סעיף 17(א);
(3)
לא מודיע למי שקיבלו מידיו מזון לבעלי חיים, על הנסיבות המחייבות את איסופו, בניגוד להוראות סעיף 17(ב).
(ג)
העושה אחד מאלה, דינו קנס בשיעור הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:
(1)
לא דיווח למנהל בהתאם להוראות לפי סעיף 36(ב)(17), בניגוד להוראות סעיף 16(א), (ב) או (ג) או סעיף 17(א);
(2)
לא מסר למנהל ידיעות, מסמכים דוגמאות או מידע, בניגוד להוראות לפי סעיף 18".

אני מבינה שהדירוג של תקופת המאסר מייצג חומרה של העבירות. יש שנה, חצי שנה, או בכלל לא. הקנס - - -

תיכף יענה לך משרד החקלאות.

הקנס לעומת זאת, הוא קנס אחיד. זה אותו סעיף קנס של 226,000 שקלים.

מה אומר משרד החקלאות?

נכון, כי אנחנו מתכוונים להפוך את העבירות האלה לעבירות מנהליות. ואם אנחנו לא נקבע את הקנס הגבוה, אז אנחנו נהיה תקועים עם קנס מקסימלי של 30,000 שקל. וכשיש לנו עבירות מהסוג הזה, שהן עבירות שיש תמריץ כלכלי לבצע אותן, אז מפעלים - - -

למה יש תמריץ כלכלי?

יכול להיות שיש תמריץ כלכלי - - -

מה המחזור של מפעל כזה?

הם יכולים להגיד.

תלוי. בין מאות אלפי שקלים עד מיליארד שקל.

בין 50 מיליון ל - - -

ברפת בודדת, סדר גודל של בין מיליון לעשרה מיליון שקלים.

רפת לא מייצגת יצרני מזון.

מה זה רפת?

רפת שמייצרת מזון.

כמה פרות?

אני מדבר על בין 50 ל-400.

מחזור של?

בין מיליון – זה 50 פרות - - -

לאיזה תקופה מיליון?

לשנה. התמורה לליטר חלב היא 2.10 שקלים. 50 פרות נותנות סדר גודל של חצי מיליון ליטר בשנה.

מאיפה לקחת 226?

זה קבוע ב-61(א)(4). יש מדרגות. אם אני לא הולכת לפי המדרגה הגבוהה, יוצא שבקנסות, הקנס המקסימלי שאנחנו יכולים להטיל הוא 29 ומשהו. לכן מראש קבענו מדרגת קנס גבוהה יותר, כדי שתהיה לנו אפשרות לתת גם קנסות גבוהים יותר מ-30,000 שקל במקרים המתאימים.

זאת אומרת, מ-30,000 המדרגה הבאה היא 226,000?

לא, יש שם עוד מדרגה של 70 ומשהו. אני לא זוכרת אותן בעל-פה, אבל זאת המדרגה הכי גבוהה, כדי - - -

למה את לוקחת הכי גבוהה?

כי יש מצבים שבהם נרצה שהקנס באמת יהיה מרתיע. אנחנו לא רוצים מצד אחד - - -

אחד כזה שהמחזור שלו הוא מיליון שקל לשנה, 150,000 זה לא מרתיע?

בסדר. זה פשוט קופץ במדרגות. זה עד 200,000 שקל. זה לא אומר שאנחנו - - -

כן, זה ברור לי. אבל למה אתם הולכים לקנס הכי גבוה? תראי, לא יכול להיות שאת תתני לו קנס של רבע מהמחזור השנתי שלו. רבע מהמחזור השנתי.

כן, אבל יש פה כאלה שזה רבע מהמחזור שלהם, ויש כאלה שזה לא משפיע עליהם בכלל. גם קנס של 200,000 שקל. אז אם זאת עבירה חמורה, ואנחנו לא רוצים לקחת אותם לבית משפט, אלא רוצים לגמור את זה בקנס מנהלי מחוץ לבית המשפט, אז לפחות שהקנס כן יהיה מרתיע במקרים המתאימים. אלו תקנות שעוברות ועדה בכנסת.

אם אלה הגדולים – לפי מה שאת אומרת, את מרתיעה רק את הקטנים. זה שעושה מיליארד יעביר את ה-226 בקלות. צ'ק. הוא עושה מיליארד, מה זה 226? כלום. זה שעושה מיליון מחזור בשנה, את לוקחת לו רבע – רבע – מהמחזור השנתי שלו. עם חלק את מחמירה מאוד, בייחוד עם הקטנים, ועם הגדולים – זניח.

לא, אני יכולה להתייחס?

כן, את יכולה להתייחס, אבל זה לא עושה שכל.

כרגע הקנס הזה הוא קנס מקסימלי. את המדרג של העבירות לפי הגודל של הרפת - -

אבל את המקסימלי - - -

- - קובעים בתקנות נפרדות מכוח חוק העבירות המנהליות שעוברות אישור של ועדת חוקה. זאת אומרת, אני לא אומרת שאוטומטית כל אחד מקבל קנס של 200,000 שקל.

למה ועדת חוקה?

כי אלו תקנות של שר המשפטים.

אסור להפוך עבירות לעבירות מנהליות - - -

אבל הקנסות, למה אישור ועדת חוקה?

ככה זה לפי חוק העבירות המנהליות. אם אני רוצה - - -

אז למה שלא נעביר את זה לפה?

זה תיקון של חוק העבירות המנהליות. זה חוק אחר.

התקנות לחוק הזה יגיעו לפה, אבל כשמציעים להפוך משהו לעבירות מנהליות - - -

בסדר, אבל התקנות יבואו לפה עם גובה הקנסות?

לא. מה שהם יקבעו בתקנות שלהם, הם יביאו לפה, אבל כדי להפוך משהו לעבירה מנהלית הם צריכים לעבור את ועדת החוקה.

בסדר, להפוך לעבירה מנהלית, אבל - - -

זה לא אומר שכל קנס יהיה 200,000 שקל. זה גם אומר - - -

איך קוראים לך?

אפרת.

תאמיני לי שאני מבין. תאמיני לי שאני מבין. אבל אתם לא עובדים במידה. אתם שלפתם פה – אני אומר לך, לגדולים, שיש להם מיליארד, זה כלום. אחד שיש לו מחזור של מיליון שקל, את לוקחת לו 25% מהמחזור, כשהרווח שלו – כמה אחוזים מהמחזור אתה מרוויח, 5%, 6%?

6%, כן.

את לוקחת לו חמש שנות עבודה.

אולי רצוי שימנע - - -

זה רצוי מההתחלה גם בשקל. אבל אנחנו ראינו שהם רוצים לברוח מאחריות, המדינה – ביודעין, לא ביודעין. גם אני וגם כולם פה רוצים שלא יהיו עבירות. כולם. זו נקודת המוצא. יחד עם זאת, אם מישהו עשה בטעות, עד שהוא יוכיח, לא שוחטים. ופה שוחטים. פה זו שחיטה, לקחת בן אדם שאולי טעה ושחטו אותו. כי הוא מרוויח 50,000 שקל לשנה, ואת באה ולוקחת לו חמש שנות עבודה, ואחר-כך תתווכחי אם הוא עשה בטעות או לא בטעות.

אבל זה לא אוטומטי.

נדב גלאון, השירות הווטרינרי. צריך להבין, יש לנו הרבה מאוד עבירות שאין להן מספיק הרתעה כי הקנס הוא נמוך מדי. אומרת עורכת הדין אביאני: מי שכל המחזור שלו מיליון שקל, לא ישלם רבע מיליון שקל.

מאיפה אני יודע את זה? אני רוצה שתסביר לי איך אני יודע?

מפני שיש מידתיות לגובה הקנסות.

מאיפה אני יודע? איפה זה כתוב? תקשיב, אני יושב פה, לצורך העניין, כשופט. אין לי שום יומרות, אבל כשאני מסתכל על האנשים שמייצרים, אז אני לא רוצה שאף אחד יקבל קנסות, והכול יהיה באופטימום. יחד עם זה, אני רוצה מידתיות, ואני לא סומך עליכם לצורך העניין. בשביל זה אני פה. בשביל זה אני חלק מהחקיקה. ואני רוצה שתבטיחו לי את המידתיות. איך אתם מבטיחים לי את המידתיות?

בסדר.

לא בסדר.

רגע. אני רק אומר, אם נקבע רף עליון שהוא נמוך מדי, נגיע למצב שקיים לנו בתקנות אחרות, שבהן אומר הסוחר או מבצע העבירה זה חלק מהמחזור שלי .

לא, תראה, אם אתה היית אומר לי כל יצרן שהמחזור שלו עד חמישה מיליון – שלם קנס מדורג של 150,000. תהיה יצירתי, אתם מקובעים. אני לא רואה אצלכם שום יצירתיות, שום מעוף. באתם מהבית עם נוסחה מוגדרת. טיפה מעוף, טיפה יצירתיות. תפתחו עיניים, תפתחו את הראש. תגיד זה יצרן של מיליון – תעשה ארבע מדרגות, שלוש מדרגות. אתה יודע את גודל הרפת. אתה יודע יותר טוב ממני.

נדמה לי שנאמר פה שהמדרגות קיימות בתקנות אחרות.

אני לא יודע אחרות. לא נאמר. אני לא יודע, אנחנו מחוקקים חוק. אנחנו רוצים לעשות חוק שייצא חוק טוב.

יש לה הצעה יצירתית, בוא נשמע.

בהמשך להערה, אפשר להוריד בסעיף קטן (ב) את המדרג. במקום ל-61(א)(4), ל-61(א)(3), שזו מדרגה אחת נמוכה יותר.

שהיא כמה?

70,000 שקל, נועה? אני לא זוכרת את זה.

75.

75.

מצוין.

גם פה וגם ב-(ג).

בסדר. אתם – שמעת? – אל תעשו פאולים. שלא תצטרכו לשלם לא 75 ולא 1,000.

אם מותר לי להעיר, כבודו.

מותר לך. תגיד לפרוטוקול איך קוראים לך.

פורק שורק, התאחדות מגדלי בקר. היות ואני נמצא בצד של הקנסות, את מה שאומר ידידי, דוקטור נדב גלאון, אני מכיר. לצערי הרב, יש פער בין המציאות בשטח לבין הכוונות הטובות של נדב.

אז אני באתי לפה ואמרתי את מה שאני חושב. יחד עם זה, מישהו זרק פה הערה מה פתאום שתקבלו קנסות? זאת אומרת, לא בגלל שלא רוצים שתקבלו, רוצים שתעשו את העבודה כמו שצריך. ואז לא תצטרכו לקבל קנסות.

אני רוצה להזכיר לכבודו שמדובר על דיווח. לא מדובר על איזושהי עבירת ביצוע.

זה לא משנה, גם דיווח צריך להיעשות. חוסר אינפורמציה זה אחד המובילים לטרגדיה.

לא אמרתי שלא, אבל זה צריך להיות בפרופורציה.

תקשיב, חוסר אינפורמציה זה אחד המובילים לטרגדיה. כשכולם יודעים, יכולים להיערך, יכולים להתכונן, יכולים לעשות.

"30.
אחריות נושא משרה בתאגיד –
(א)
נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 29, בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; לעניין סעיף זה, "נושא משרה בתאגיד" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או אדם האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.
(ב)
נעברה עבירה לפי סעיף 29 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו".

סליחה?

כן.

אשר בראון, סמנכ"ל תזונה ב"צמח" תערובות. פה יש חזקת אשם, לפי מה שאני מבין מהסעיף הזה. אני לא עורך דין.

איפה עורך הדין שלך?

לא נוכח.

למה?

אנחנו באנו בלי עורכי דין. אנחנו באנו מסיבות מקצועיות יותר מאשר מסיבות של - - -

אבל אתה לא יודע שכשבאים להקריא ולקרוא, אז מסיבות מקצועיות צריך שיהיה פה עורך דין?

בטיפול.

צריך. צודק. יחד עם זה, אני רואה פה חזקת אשם. יש פה שיקול דעת נרחב – זה כל מה שיכול היה לעשות. כלומר, אם עמדתי לדעתי בכל סעיפי החוק, תמיד אפשר להגיד כן, אבל היית יכול לעשות גם את הבדיקה הזאת וגם את הבדיקה הזאת. אין לזה סוף.

לא, יש תקנות, יש הגדרה. אתה עובד לפי ISO?

כן. בהחלט.

איזה ISO?

9002.

9002.

יש לך ב- ISO 9000 וב-9002 הגדרה של מה שאתה בודק. ואם אתה תעמוד בבדיקות האלה, לא יגידו לך כלום. אף אחד לא יבקש ממך מעבר. אתה אומר נזרוק חכה, אולי נדוג משהו. עזוב.

לא, ממש לא.

עזוב. אם אתה עובד לפי ISO, יש לך את הבדיקות המוגדרות. תעמוד בתקן, אף אחד לא יגיד לך כלום. הם מאשרים לך את ה-ISO, הם מאשרים לך את הכול.

לא, לא הם מאשרים את ה-ISO. מכון התקנים.

מכון התקנים. בסדר. אבל אם הוא יגיד לך לפי ISO 9040, זאת אומרת שצריך לעשות מגוון גדול יותר. אבל הוא לא, הוא אומר שזה מספיק, אז זה מספיק. והם לא אמרו כלום, אז זה בסדר. הם לא אנשים רעים, הם אנשים טובים. אבל הם רוצים שאנחנו נאכל בשר טוב ושבעלי החיים יקבלו מזון כמו שצריך.

אפשר הערה? מכיוון שהורדנו את הקנס בסעיף הקודם, צריך בהתאמה להוריד גם את הקנס פה.

לכל אורך הדרך, תעשי את זה עד מחר.

פה צריך להוריד ל-2, שזה מדרג נמוך יותר, כי זו האחריות של - - -

הם יורידו את הקנסות לכל אורך הקו, שברפת יוכלו לתת לנו יותר חלב. אבל תיקחו חלב במידה, אל תיקחו דם. תחלבו רק כשהיא נותנת חלב.

"פרק ז': שונות
31.
ועדה מקצועית מייעצת –
(א)

(1)
ארבעה נציגים מקרב עובדי משרד החקלאות ופיתוח הכפר, והם: טוקסיקולוג קליני, רופא וטרינר ושני עובדים בעלי ידע בתזונת בעלי חיים, שאחד מהם לפחות הוא בעל תואר אקדמי שני לפחות בהזנת בעלי חיים;
(2)
נציג שר הבריאות, מבין עובדי משרדו;
(3)
נציג השר להגנת הסביבה, מבין עובדי משרדו;
(4)
נציג מוסד להשכלה גבוהה, כהגדרתו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958 , בעל תואר אקדמי שני לפחות בהזנת בעלי חיים.
ׁׁ(5)
נציג של ארגון יצרנים ומשווקים של מזון לבעלי חיים, ונציג של ארגון צרכנים הפועל לקידום בריאות הציבור, שהוכרו על ידי השר, ישמשו משקיפים בוועדה ויוזמנו להשתתף בדיוניה, אולם אין בהיעדרותם מהישיבה כדי לפגוע בתוקף פעולותיה וסמכויותיה של הוועדה".

תני להם לדבר. כן. אני רוצה נציג שלנו גם.

לא, לא. לא שאלה. בנושא של המשקיפים, זה מוגדר פחות חד. אנחנו מבקשים שנציג יהיה של יצרני המזון של בעלי חיים. יש לנו משווקים וכל מיני.

מה הכוונה של משרד החקלאות?

לא הגדרנו פה איזה סוג של מזון לבעלי חיים. אלו כל היצרנים. זה תופס את כולם. לא רצינו למנוע מלכתחילה מצב שבו יצרנים של מזון שהם לא לבעלי חיים שמשמשים – אבל זה עניין של שיקול דעת של אדוני - - -

שלי?

הם נמצאים פה. אנחנו לא רואים פה את היצרנים של המזון לחיות מחמד. מי שנמצא פה ומעורב בדיון - - -

במקרה את טועה. 50% בערך מהמכון שאני מייצג - - -

סליחה.

אתה מייצר גם אוכל לגופים שלי?

לגופים לא. רק כלבים וחתולים. מה שאנחנו אומרים, יצרנים של מזון לבעלי חיים. פה מדובר על משווקים, יבואנים, כל מיני - - -

כן, את רצית. "אדם, טבע ודין" בטח.

כן. אני שרית כספי-אורון, ראש תחום בריאות וכימיקלים ב"אדם, טבע ודין". על שני סעיפים רציתי להעיר פה. קודם כל, 31(א)(2). זה שיש נציג של שר הבריאות בוועדה, זה מצוין. בוועדות מייעצות אחרות שאנחנו מכירים בתחום המזון, שהן משותפות למשרד החקלאות ולמשרד הבריאות, כמו לחומרי הדברה למשל, יש יותר איזון בין מספר הנציגים בין משרד החקלאות לבין משרד הבריאות. רצינו להציע להוסיף פה עוד שני - - -

משרד הבריאות עוד לא מסתדר עם כל מה שיש לו. אם אנחנו נכניס אותו גם לחקלאות, לא תהיה חקלאות.

קודם כל, אנחנו חושבים שאנחנו מדברים פה על בריאות גם של בעלי החיים וגם של האנשים שניזונים מהם. אנחנו חושבים שצריך ליצור פה מצב של שלושה נציגים של שר הבריאות. זו הערה ראשונה. הערה שנייה היא לגבי סעיף (5). אנחנו שמחנו מאוד לראות שיש תוספת של משקיף של ארגון לענייני בריאות ציבור. כתוב פה שיש פה נציג של ארגון צרכנים. יש פה הגדרה: "נציג של ארגון צרכנים הפועל לקידום בריאות הציבור". איננו מכירים כזה ארגון. אנחנו ארגון לאיכות סביבה ובריאות הציבור, זו הפלטפורמה שלנו.

יש נציג לשר לאיכות הסביבה גם, אם אני לא טועה.

כן, נציג אחד.

בסעיף (3).

לא צריך 17 נציגים. אני לא יודע מתי בדיונים בוועדות – כמה שיהיו פחות נציגים, העסק יעבוד טוב יותר.

אנחנו דווקא ראינו הפוך. זה חשוב מאוד לתת לאנשים שמקצועם בריאות, מקצועם סביבה, להשתתף בדיון. דווקא הוויכוח הוא טוב, לשמוע עמדות וליצור החלטה מאוזנת בסופו של דבר.

יש "קתדרה" בסוף כל שבוע ביום שישי במוזאון "ארץ". אפשר לבוא, להשתתף. וגם לא צריך לעשות כלום. לא צריך לייצר, לא צריך למכור. שום דבר, רק מדברים. אנחנו מתעסקים בגופים יצרניים שבסוף צריכים גם לייצר.

אנחנו מכירים טוב מאוד את הוועדה לחומרי הדברה, ולא ראיתי שום פגיעה בייצור של צמחים בישראל. הם מקבלים החלטות ראויות. לדעתנו יש שם דיון פורה, דיון מקצועי. בסופו של דבר יוצאות החלטות. זה לא מקרקע החלטות בעניין הזה. אז אנחנו לא חושבים שהוספת שני נציגים של שר הבריאות ישפיע על הדבר הזה, לפי ניסיון בוועדות שפועלות עד היום.

אני אגיד לך. יושבים פה שני נציגים של משרד הבריאות. הם לא חושבים כמוך. והם לא צריכים סנגור. והם לא דיברו. שימי לב, הם אומרים לא צריך, ואת אומרת הם לא יודעים כלום. מי אלה נציגי משרד הבריאות? הם לא יודעים מה הם רוצים. אני אלמד אותם מה הם צריכים. דיברת לפרוטוקול.

אנחנו מייצגים עשרות אלפי אנשים מהציבור שתומכים בנו וחברים בארגון שלנו. אנחנו באמת חושבים שנושא הבריאות - - -

זה לא קשור למה שאמרתי עכשיו. זה לא קשור למה שאמרתי. נציגי משרד הבריאות, בניגוד לדעתכם, חושבים שנציג אחד של משרד הבריאות זה מספיק.

אנחנו לא היינו נוכחים בדיונים מאחורי הקלעים - -

אוקיי - -

- - החוק הזה. אני באה - - -

שמעי, זה לא ויכוח ביני לבינך. מי גברתי?

רינה ורסנו ממשרד הבריאות. אנחנו פשוט לא ראינו צורך לעוד נציג משום שהתקנות הדנות בכל הנושא שחשוב לבריאות הציבור הוא בהתייעצות ובהסכמה של שר הבריאות.

שמעת? מאה אחוז. טוב.

לגבי סעיף (5), זה מאוד קריטי לנו, שיש ארגון שפועל לקידום בריאות הציבור. אפשר למחוק את המילה "הצרכנים", כי יש ארגונים רבים שפועלים לקידום בריאות הציבור שהם לא ארגוני צרכנים. בנוסף לכך, בגלל שזה נושא של בריאות הציבור, פה לדעתנו שר הבריאות הוא זה שצריך לבחור את נציג הארגונים ולא שר החקלאות.

מאה אחוז. אוקיי, אמרת את מה שיש לך להגיד, זה בסדר. נרשם בפרוטוקול. כן גברתי.

שלום. יעל נוי, מ"מילובר", תזונאית בלשכת מכוני התערובת. זה בנוגע ל-31(5). אני רק רוצה להבין את הנקודה. האם זה מקובל שאנחנו רוצים שיהיה נציג שמייצג יצרני מזון שמשמשים לאכילה לבני אדם? זו הייתה הכוונה שלנו.

זה מקובל.

זה מקובל גם על משרד החקלאות. אז תנסחו את זה. הם ינסחו את זה. אנחנו עוברים הלאה.

מה לגבי - - -

שמענו. זה נרשם בפרוטוקול. אנחנו לא מקבלים את דעתך.

"(ב)
יושב ראש הוועדה יהיה אחד מנציגי המשרד, שהוא בעל תואר אקדמי שני לפחות בתחום הזנת בעלי חיים.
(ג)
הוועדה רשאית למנות, מבין חבריה, ועדות משנה לעניין חומרי גלם, חומרים מזיקים ותוספים.
(ד)
נוהלי עבודת הוועדה וסדרי דיוניה ייקבעו בהוראות לפי סעיף 36(ב)(7), החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות, היו הדעות שקולות – תכריע דעתו של יושב ראש הוועדה.
(ה)
הוועדה רשאית לזמן לדיוניה מומחים ובעלי ידע בנושאים מקצועיים או לבקש מהם חוות דעת, אם ראתה שהדבר דרוש לשם גיבוש עמדתה.
(ו)
או חמישה או רוב חברי הוועדה ובהם היושב-ראש, הם מניין חוקי בישיבות הוועדה, ובלבד שכל חבריה הוזמנו זמן סביר מראש".

מה זה זמן סביר? מה זה זמן סביר? משרד החקלאות, מה זה זמן סביר? שעה זה סביר? שבוע זה סביר?

לא. זה צריך להיות לפחות שלושה ימים מראש.

שלושה. לא פחות משלושה ימים.

לגבי (ו), אנחנו צריכים להחליט אם זה חמישה או רוב חברי הוועדה. לא היינו בטוחים כמה חברי ועדה - - -

מה אומר משרד החקלאות, חמישה או רוב?

חמישה.

חמישה? כמה חברי ועדה יש?

לדעתי שבעה.

שבעה, כי חמישה הם משקיפים.

אבל הם מוזמנים.

כן, אבל אנחנו מדברים אם יש קוורום. אם הם לא באים, אז – משרד החקלאות?

מעדיפים רוב.

מעדיפים רוב? אז זה ארבעה. ואם לא באים ארבעה?

אין ועדה.

לא יתקבלו החלטות. ידונו בתיקים וההחלטות יתקבלו בישיבה - - -

בדרך כלל בגופים, כשאין קוורום, אומרים שאחרי שעתיים יהיה דיון בכל קוורום. אם את העסק צריך לעבוד, את צריכה לקבע אותו שהוא יעבוד.

מקובל, כי יש - - -

תכניסי את זה.

יש את הנוסח המקורי.

מה הוא אומר?

הוא אומר: "הוועדה רשאית לפעול גם בהרכב חסר".

לא, זה משהו אחר. יש – כולם הוזמנו. אם שלושה לא הגיעו, או ארבעה לא הגיעו, אין לך קוורום. שעתיים אחרי הישיבה, הוועדה יכולה לפעול בכל קוורום. שיבואו אנשים. קודם נלחמים להיות בתוך הוועדה, אחר-כך לא באים. שיבואו. מי שלא בא לשלוש ישיבות, שילך הביתה.

צודק.

שיקבל מכתב התראה – ישיבה נוספת, יצטרך להחליט, ואז נכניס מהארגונים האחרים.

אין לנו נציגות בוועדה הזאת.

לא אמרתי לכם, הארגונים האחרים.

זה ארגון ללא - - -

לא אמרתי לכם. אם זה היה מארגון היצרנים, אז זה יהיה - - -

זו חברה עסקית לכל דבר.

טוב.

אז מה אנחנו מחליטים, על חמישה?

לא, ארבעה.

על רוב.

רוב. ואם אין קוורום, שעתיים אחרי, דיון בכל מצב. ככה עובד גוף מסודר.

"(ז)
סדר היום של הוועדה, עיקרי דיוניה והחלטותיה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר".

כן.

לסעיף (ז), השאלה אם אפשר בקשר ל"החלטותיה יפורסמו", גם את זה לקבוע בזמן, כי יש לנו ניסיון עם חוקים אחרים שגופים ממשלתיים לא מפרסמים את ההחלטות ולא את הפרוטוקולים בזמן סביר. יש לנו בעיה - - -

מה זה זמן סביר, חודש?

תראה, אני מכירה רשות שכרגע באתר שלה יש פרסום החלטות מאוגוסט 2013. שמאז ועד - - -

משרד החקלאות, חודש לפרסם את ההחלטות?

לדעתי חודש זה הגיוני.

יפורסמו תוך חודש.

תודה.

אל תגישי לי הסתייגות על זה מחר, תגידי לי 40 יום. גם אל תתלי בזה הרבה תקוות, בהסתייגויות.

בסדר.

"32.
מערכת להתראה מהירה –
השר יקים במשרדו מערכת ממוחשבת לקבלת נתונים בדבר בטיחות מזון לבעלי חיים, שתשמש לצורך מתן התראה מהירה על מזון לבעלי חיים ששימוש בו, לרבות הובלתו או החסנתו, עלול להזיק לאדם, לבעלי חיים או לסביבה (להלן – מערכת להתראה מהירה).
33.
פרסום –
(א)
המנהל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד, את כל אלה, בהתאם להוראות לפי סעיף 36(ב)(15), ואולם לא יהא הפרסום כאמור תנאי לתוקפם:
(1)
ההיתרים שניתנו לפי החוק, ובכלל זה הסימון המאושר הכלול בהיתרים;
(2)
הודעות על התלייה או ביטול של היתרים כאמור בפסקה (1);
(3)
רשימת חומרי הגלם האסורים;
(4)
רשימת התוספים הרשומים;

(5)
רשימת החומרים המזיקים והשיעור המרבי המותר שלהם.
(ב)
נתוני המערכת להתראה מהירה ודיווחים למנהל לפי סעיף 16, שייקבעו בתקנות לפי סעיף 36(ב)(17), יהיו גלויים לעיון הציבור, למעט נתונים ודיווחים כאמור שלא אומתו בהתאם לתקנות לפי סעיף 36(ב)(17)".
סעיף 34 אושר בוועדה. אני עוברת לסעיף 35.

"35.
ניתוח סיכונים –
המנהל רשאי לבצע ניתוח סיכונים הקיימים בתחום המזון לבעלי חיים, לבריאותם, לגופם או לחייהם של בני אדם ובעלי חיים, לצורך תכנון פעולות הפיקוח, האכיפה והפעלת הסמכויות לפי חוק זה".
לגבי סעיף 35, התעורר אצלנו חשש, כיוון שממילא כל משרד צריך לפעול בסבירות. אנחנו חוששים מהכנסת סעיף כזה, שהוא זר לחקיקה. הוא לא קיים בחקיקה אחרת היום. אנחנו חוששים מהכנסה של הסעיף הזה ומה זה אומר מבחינת הפרשנות שלו.

מצד אחד זה טוב לחשוש. מצד שני, המדע הזה של הערכת סיכונים וניתוח סיכונים הוא סופר חשוב. זה מדע מפותח מאוד, ומעת לעת חייבים לעשות אותו כדי לדעת איפה נמצאים.

גם אם לא נכניס את הסעיף, מבחינה מקצועית אפשר לעשות. השאלה אם זה נכון - - -

לא, זה בסדר. טוב שאמרת לפרוטוקול, טוב שהוא הגיב לפרוטוקול. מצוין. נמשיך הלאה, 36.

"36.
תקנות וביצוע –
(א)
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
(ב)
השר, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת יקבע הוראות לעניין ייצור מזון לבעלי חיים, שיווקו, סימונו ושימוש בו, לרבות הוראות לעניין סוגי מזון לבעלי חיים, ובכלל זה בעניינים אלה:
(1)
תנאים והוראות לעניין קבלת היתר לייצור או לשיווק של מזון לבעלי חיים, תוקף ההיתר, שינויו, השעייתו וביטולו, לפי סעיף 3 בשים לב לסוג של המזון לבעלי חיים שביחס אליו ניתן ההיתר;

יש לי הערה?

מי אדוני? לפרוטוקול.

דוקטור אייל נחמיאס. אני וטרינר ותזונאי, נציג של חברת "נסטלה פורינה", יבואנית של מזון לחיות מחמד. אנחנו מבקשים שתהיה השוואה בין הדרישות שדורשים מיצרנים מקומיים ליבואנים. יש היום מצב שדורשים כל מיני בדיקות מיקרוביולוגיות ובדיקות מעבדה מיבואנים, שלא נדרשות מיצרנים מקומיים. זה לא מופיע גם בחוק. אז או שמבטלים את הדרישות ליבואנים, או שמטילים גם על היצרנים המקומיים.

למה זה חשוב לך?

זה פוגע בתחרות. חד-משמעית, זה פוגע בתחרות.

ומה אומרים במשרד החקלאות?

אני אגיד משפטית, ופנינה תענה מקצועית.

אז עזבי רגע משפטית. מה יש לך להגיד מקצועית?

שמי פנינה, מנהלת האגף לפיקוח המזון לבעלי חיים במשרד החקלאות. עניינית, זה ממש לא נכון. אותם תנאים שאנחנו דורשים מייבוא, אנחנו דורשים גם מהייצור של השוק המקומי. העניין הוא - - -

אם זה לא נכון, הוא קיבל את מה שהוא ביקש.

לא, זה לא - - -

הפיקוח - - -

תקשיב, היא מדברת לפרוטוקול. היא בוועדה בכנסת. היא אומרת מה שדורשים מהיבואנים, הפיקוח דורש מהייצור המקומי.

זה לא נכון. יש לי פה את התקנות שיצאו.

- - - יתוקן.

התקנות שיש היום דורשות - - -

שמעת מה הם אמרו, או שאתה לא מקשיב? אתה נעול על שלך. מה שהם אומרים, שאם זה לא, זה יתוקן בתקנות. מה שידרשו ממך, ידרשו מהם.

כרגע החקיקה עוד לא בתוקף.

בסדר. מה שהם אמרו רשום. מה שידרשו ממך, ידרשו מהם. אוקיי.

"(2)
הוראות לעניין ייצור חקלאי ראשוני של מזון לבעלי חיים;
(3)
תנאים נאותים לעניין המבנה, הציוד והמתקנים המשמשים לייצור מזון לבעלי חיים, ולעניין תהליך ייצור המזון לבעלי חיים, לרבות אמצעים לבקרה ולאיתור ליקויים בהם, וקביעת הליך מובנה וקבוע של זיהוי כשלים ורשאי הוא, בין היתר, לדרוש בהוראות כאמור עמידה בתקנים או בכללים בינלאומיים;
(4)
תנאים נאותים להחסנת מזון לבעלי חיים, להובלתו ולשימוש בו;
(5)
הוראות לעניין חומרי גלם אסורים וחומרים מזיקים" – לרבות הרשימה של חומרי הגלם האסורים ואותם חומרים מזיקים".
"(6)
הוראות לעניין תוספים, הליך רישומם ותנאים לרישומם, לסימונם, ולשיווקם, קדם-תערובות של תוספים, דרכי השימוש בהם ותנאים להזנת בעלי חיים בהם, וכן קביעת סוגי תוספים למטרות דיאטטיות, וקביעת תנאים לגביהם, ורשאי הוא, בין היתר, לדרוש בהוראות כאמור עמידה בתקנים או בכללים בינלאומיים;
(7)
נוהלי עבודתה וסדרי דיוניה של הוועדה המקצועית המייעצת וכן הוראות שיחולו על המשקיפים לעניין שמירת סודיות ומניעת ניגוד עניינים;
(8)
סימון מזון לבעלי חיים בסימון מאושר לפי סעיף 12, ונתונים שיופיעו בסימון; הוראות לפי פסקה זו ייקבעו בשים לב להגנה על סודות מסחריים של יצרני המזון לבעלי חיים;
(9)
קיום הוראות החסנה, הובלה ושימוש, המצוינות בסימון מאושר לפי פסקה (8);
(10)
תנאי בטיחות לייצור, לאריזה, להחסנה, להובלה, ולשיווק של מזון לבעלי חיים, לרבות לעניין רמת הלחות, נוכחות גופים זרים וכיוצ"ב; הוראות לעניין דרכי הבקרה של יצרנים ומשווקים על קיומם."
"(11)
תנאים והוראות לעניין תיעוד פעולות, ניהול יומנים של תהליכי ייצור, ושמירת מסמכים בקשר לייצור מזון לבעלי חיים, הובלתו, ייצורו ושיווקו, לרבות תעודות המעידות על משלוח של המזון ששווק, וכל מסמך אחר שיאפשר שמירת עקביות בין המוצר הסופי לבין היצרן או המשווק;
(12)
תנאי בטיחות למבנים, למקומות, למתקנים ולמכונות לייצור, להחזקה ולהחסנה של מזון לבעלי חיים, ולאמצעי אריזה, העברה ותובלה של מזון לבעלי חיים;
(13)
תנאי איכות למזון לבעלי חיים, ובלבד שיש להם קשר ישיר לבטיחות השימוש במזון לבעלי חיים, ודרישת נהלי בקרת איכות לייצור ושיווק מזון לבעלי חיים, דרך כלל או לסוגי מזון לבעלי חיים;
(14)
תנאים והוראות לעניין ייבוא של מזון לבעלי חיים ומתן תעודה לייצוא מזון לבעלי חיים לפי סעיף 15;
(15)
פרסומם של היתרים שניתנו לפי החוק, ובכלל זה של הסימון המאושר הכלול בהיתרים, הודעות על התלייה או ביטול של היתרים כאמור, רשימת חומרי הגלם האסורים ורשימת התוספים הרשומים, והכל בשים לב לצורך להגן על סודות מסחריים".
"(16)
הקמתה והפעלתה של מערכת ממוחשבת להתראה מהירה לזיהוי, איתור, איסוף ומניעת שיווק ושימוש במזון לבעלי חיים המכיל חומר מזיק או חומר אסור או שאינו ראוי לשימוש מסיבה אחרת, לפי סעיף 32 לרבות הוראות לעניין העברת נתונים ודיווחים ממנה למשרדי ממשלה הנוגעים בדבר;
(17)
חובות דיווח, מועדי דיווח ודרכי דיווח למנהל, וכן נתונים במערכת להתראה מהירה ודיווחים שיהיו גלויים לעיון הציבור, ואמצעים לבדיקת אמִתותם;
(18)
דגימה ובדיקה של מזון לבעלי חיים לפי סעיף 19, בין במעבדה ובין שלא במעבדה;
(19)
איסוף, מניעה ואיסור שיווק של מזון לבעלי חיים והוראות לעניין החזקתו, הובלתו והטיפול בו לפי סעיפים 17, 20, 21 ו-23;
(20)
תנאים להכרה במעבדות לביצוע בדיקות של מזון לבעלי חיים לפי סעיף 34;
(21)
הוראות לעניין הטיפול במזון לבעלי חיים ובבעלי חיים שנתפסו, לפי סעיף 28(ב)(2)".
"(ג)
תקנות לפי סעיף קטן (ב)(2) עד (6) יותקנו בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה.
(ד)
תקנות לפי סעיף קטן (5) ו- (6) יותקנו בהתייעצות עם הוועדה המקצועית המייעצת.
(ה)
תקנות לפי סעיף קטן (ב)(13) יותקנו בהסכמת שר הבריאות".

(4).

לא, (4) נמחק. זה רק סעיף קטן (ב)(13).

"(ו)
תקנות לפי סעיף קטן (ב)(5), (6) ו-(20) יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות.
37.
אגרות –
השר, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע אגרות בעד כל אלה: שירות שניתן לפי חוק זה, בקשה להיתר, בקשת תעודה לייצוא, הכרה במעבדות, בדיקות, לרבות בדיקות מעבדה, מתן היתרים, תעודות או אישורים הנוגעים ליישום הוראות חוק זה.
38.
שמירת דינים –
(א)
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות לפי פקודת בריאות הציבור (מזון), לפי פקודת מחלות בעלי חיים, מהוראות לפי פקודת הרוקחים לרבות לעניין מזון לבעלי חיים המכיל תכשיר רפואי, הוראות לפי פקודת בריאות העם ומהוראות כל דין אחר".
"39.
תחולה על המדינה –
לעניין חוק זה, דין המדינה כדין כל אדם.
40.
תיקון פקודת מחלות בעלי חיים –
בפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-1985, בסעיף 22(11), במקום "זבל או מספוא" יבוא "וזבל".
41.
תיקון חוק בתי משפט לעניינים מנהליים –

בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 , בתוספת הראשונה, בפרט 41, אחרי פסקה (4) יבוא: -
"(5)
החלטה של רשות לפי חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, התשע"ב-2012."
42.
תחילה –
תחילתו של חוק זה שנתיים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).
43.
תקנות ראשונות –
תקנות ראשונות לפי סעיף 36(ב)(1), (3) עד (6), (8) עד (12) ו-(14), יותקנו עד 6 חודשים לפני יום התחילה".
"44.
הוראות מעבר –
(א)
צו הפיקוח צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מספוא והסחר בו), התשל"א-1971 (בסעיף זה – צו הפיקוח) – בטל.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות צו הפיקוח לעניין סעיפים 9 עד 15, 16 עד 22 ו-25 עד 26, ימשיכו לחול כל עוד לא נקבעו תקנות לפי סעיף 36(ב) לחוק זה בעניינים המנויים בהם, ואולם הסמכויות הנתונות למנהל לפי צו הפיקוח יהיו נתונות למנהל לפי חוק זה מיום התחילה ואילך, ויראו את מי שניתן לו היתר עסקה לפי צו הפיקוח כמי שניתן לו היתר לפי חוק זה עד לפקיעת תוקפו".

אנחנו גמרנו להקריא, ואנחנו חוזרים אליך. את רוצה להעיר לנו.

תודה רבה. רציתי לדבר על סעיף 36(ב)(5) ו-(6), שמדבר על רשימה של חומרים אסורים, רשימה של חומרים מזיקים ודברים כאלו. לפי חוקים מקבילים בתחום של חומרים מזיקים, כמו חוק אוויר נקי, כמו תקנות בריאות העם, איכות מי השתייה, בגלל שיש כל שנה שינויים והתקדמות במדע וטכנולוגיה, גם במעבדה ליכולת גילוי וגם בהבנה של ההשפעות הבריאותיות של חומרים מזיקים, נהוג בכל העולם בכל החוקים, וגם בארץ, להכניס עדכון מעת לעת לרשימות האלה. רצינו להציע שהרשימות האלה יעודכנו מעת לעת ולפחות פעם בחמש שנים.

מה אומר משרד החקלאות? אין לו בעיה עם זה. מאה אחוז. אנחנו מקבלים את ההצעה שלך.

מעולה. תודה.

את רואה? היה כדאי לבוא. כן. אנחנו לא מצביעים היום.

מאה אחוז. אני מתייחס לסעיף (17), הנושא של חובת דיווח וכולי. אני מבקש, אם אפשר להוסיף בסוף הסעיף הזה, כמו בסעיפים שונים, שכבר קיים: "והכול בשים לב לצורך להגנה על סודות מסחריים".

זה נאמר. נאמר להגנה על - - -

בסעיף הזה זה לא מופיע. בסעיף (17). חובת דיווח, מועדי דיווח, שיהיו גלויים לעין הציבור וכולי.

- - - גם סודות מסחריים, בגלל זה אנחנו חתומים על סודיות.

בנושא הזה של הדיווח הגלוי לעין הציבור, אם אפשר להוסיף.

אבל כתוב פה שהכול בשים לב בצורך להגן על סודות מסחריים.

לא, (17).

יש סעיפים שבהם זה כתוב, יש סעיפים שלא. ב-(17) אני מבקש להוסיף.

על (17) אנחנו הצבענו כבר.

לא, ב-36(ב)(17).

אבל איזה סודות מסחריים? אם נעשה recall, ברור שמפרסמים את השם של החברה ואת השם של המוצר, יש פה פגיעה - - -

הלא אין לך כוונה לפגוע, נכון?

לא, בנושא של recall, חייבים להבין, אם אתה יוצא בהודעה לציבור שהמוצר של חברה מסוימת הוא פגום, אתה פוגע מסחרית בחברה.

בוודאות.

אבל זה לא - - -

לא, הוא לא מדבר על זה. הוא מדבר על משהו אחר, לא הקשבת לו. תקשיבי טוב מה הוא אומר. תקשיבי טוב מה הוא אומר. תחזור על השאלה.

אני מבקש רק שיגנו על הסודות המסחריים. לא על האינטרס המסחרי, אלא על הסוד.

על הסודות המסחריים.

אפשר להוסיף - - -

זה יוסף, כמו שביקשת.

תודה רבה.

אז מחר ב-09:20 בבוקר.

אנחנו יכולים להחתים בכנסת שעון עבודה.

מאה אחוז. מאחר ואנחנו לא עובדים במשרד הבריאות, ואנחנו רוצים לקדם דברים ורוצים לעזור לציבור – את לא חייבת להגיע גם. אין לך זכות הצבעה מחר. מחר יהיו רק הצבעות. לא יהיו דיבורים, לא יהיה כלום. יהיו הצבעות. אנחנו נדבר שם על ההערה, "ביודעין". תנסחו. תבואו לפני זה, שבו עם היועצת המשפטית של הוועדה. תביאו את היועצים המשפטיים. משרד המשפטים, אנחנו המחוקקים. בית המשפט יקבע לפי מה שאנחנו מחוקקים. אנחנו לא חיים לפי מה שהוא קובע. בשביל זה יש כנסת. אנחנו הרשות המחוקקת. תביאו את זה. 09:20 – תגידו למסתייג שיהיה פה, שיוכל להסתייג. אנחנו גם נגיד לו.

בתנאי שהמטוס ימריא מקרקוב.

אם לא, אנחנו לא נצביע. הנה, אני אומר לך. אם בגלל תקלה טכנית הוא יהיה תקוע בקרקוב, לא תהיה הצבעה. אנחנו נכבד את כללי המשחק הדמוקרטי עד הסוף. לכן מחר ב-09:20 – אנחנו גם נודיע למסתייג. אם הוא רוצה להסתייג, בבקשה. אני מקווה שמחר נסיים את זה. מחר אין דיבורים. המסתייג יגיד את מה שיש לו להגיד.

מי שרוצה להגיע, שיגיע. אתם תקבלו כולם הזמנה. מי שרוצה, שיגיע, מי שלא רוצה, לא חייב.

אבל לא יהיו דיבורים, שיהיה לכם ברור. יש הצבעות ונגמר. תודה רבה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:46.>