PAGE
2
הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול
28/01/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 13>
מישיבת הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול
יום שלישי, כ"ז בשבט התשע"ד (28 בינואר 2014), שעה 12:30

<האסטרטגיה הגלובלית לצמצום נזקי האלכוהול>

חברי הוועדה: >
מוחמד ברכה – היו"ר
עפו אגבאריה

>
יאיר גלר - מנכ"ל הרשות, המשרד לביטחון פנים והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

עו"ד אתי כהנא - ראש אגף אכיפה ברשות למלחמה בסמים, המשרד לביטחון פנים והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

אורית שפירו - ראש אגף חינוך ומניעה ברשות, המשרד לביטחון פנים והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

איריס יוגב - המשרד לביטחון פנים והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

רפ"ק סוני אינגר - קצין נוער, המשרד לביטחון פנים

ד"ר טוני דואק שור - מנהלת תחום בריאות העובד, משרד הבריאות

אפי שפר - מנהל תחום פיקוח ואכיפה, משרד הבריאות

ד"ר מיקי אריאלי - מנהל היחידה למאבק בפשע הפרמצפטי, משרד הבריאות

ד"ר פאולה רושקה - מנהלת המחלקה לטיפול בסמים והתמכרויות, משרד הבריאות

ד"ר אילן שמש - מפקח ארצי בתחום קידום נוער, משרד החינוך

קרן רוט-איטח - ממונה על מניעת שימוש בסמים ואלכוהול, משרד החינוך

תמי דיסקין - מפקחת ארצית התמכרויות, משרד הרווחה

עו"ד יפעת רווה - ממונה בכירה - יעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

שירלי אביבי - כלכלנית - רשות המיסים, משרד האוצר

שולי דוידוביץ - מנהלת אגף ארב"ל, משרד החוץ

אלינה חובוקובסקי - עמותת "אליס"

זכריה רייך - לוביסט, חב' "פרילוג", לונדבק

בת שבע פנחסוב

יעקב סימן טוב
<האסטרטגיה הגלובלית לצמצום נזקי האלכוהול>

טוב, אני פותח את הישיבה. ברוכים הבאים. הנושא שלשמו התכנסנו היום, על המסך: האסטרטגיה העולמית להפחתת השימוש לרעה באלכוהול. תציג אותו הגברת איריס יוגב.

אבל לפני כן, לפני כמה שבועות הורחב המנדט של הוועדה על מנת לטפל גם בנזקי האלכוהול. ולפני כמה ימים קיבלתי פנייה מבחור, מבת ים דומני, שאומר לי: אם אתם הרחבתם למה לא להרחיב מעבר לכל גם לנושא של העישון על צורותיו השונות, כולל נרגילות וכולי וכולי? אני חושב שיש מקום לעשות התייעצות גם עם משרד הבריאות וגם עם הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול. וכמובן בשלב מסוים, אם תתגבש דעה בעניין הזה בינינו, אנחנו נפנה לנשיאות הכנסת. יכול להיות שגם הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול צריכה להרחיב בצורה זו או אחרת, כי הדברים קשורים. למשל: נרגילות וסמים זה רץ ביחד.

יש חיבור, כן.

רץ ביחד.

בכל אופן, אני אזום, אולי לא בישיבה הזו, בשלהי או בתחילת הישיבה הנוספת, התייעצות קצרה בעניין הזה. אני אומר את זה עכשיו על מנת שהחברים שסובבים את השולחן יגבשו עמדה בעניין הזה ואז יבואו אלינו עם דעה מוכנה.
טוב, כפי שאמרתי, הישיבה הזו מוקדשת לנושא של הפחתת השימוש לרעה באלכוהול, ומתוך אסטרטגיה או תפיסה גלובלית. הגברת איריס יוגב, בבקשה, תעני.

ברשותך, שלוש מילים וניתן לה את כל הבמה.

אוקיי. מר יאיר גלר, בבקשה.

היא אחראית אצלנו בעניין הזה של אלכוהול ברשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, אבל רק מספר מילות פתיחה: לפני שעתיים השתתפתי בכנס בנתניה של סיכום שנת העבודה של עיר ללא אלימות, ששם הופיעו גם מפכ"ל המשטרה, גם השר לביטחון פנים, כמוביל את כל התכנית הזו, והוגדר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים – ואני משתמש, אני ממש מצטט, כי זה כבר גם נאמר בחדשות ב-12:00 – שאלכוהול מהווה איום אסטרטגי על החברה הישראלית ועל מדינת ישראל.
אותנו כמובן אין צורך לשכנע. אנחנו הבנו את זה כבר לפני ספר שנים ופעלנו. כשאני אומר פעלנו זה כלל השותפים פה. כמובן שהכנסת הייתה פה גורם מוביל, ונתנו לנו הרבה רוח גבית: גם יושב ראש הוועדה וגם הוועדה שבמהלך השנים התכנסה. ועל כן כל כך חשוב שנבוא ונציף פה את הפעולות כפי שגם הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול עושה וגם כמובן כל הגורמים, כל משרדי הממשלה, והמשטרה כמובן שעושה רבות בעניין הזה.

אנחנו אבל לא פעלנו בחלל ריק. כשנכנסנו לכל הנושא של התכנית הלאומית למניעת צריכה מופרזת של אלכוהול, הבנו שבעולם המערבי כבר נעשו הרבה מאוד פעולות והרבה מאוד ערוצי עשייה שבמהלך השנים הביאו לתוצאות כאלה ואחרות, בעיקר כמובן אני מדבר על העולם המערבי. אנחנו עשינו הרבה מאוד אדפטציות מאותן פעילויות. כמובן עשינו התאמה למדינת ישראל. אבל הבנו, ואני מניח שתיכף הגברת איריס יוגב תרחיב על זה רבות, שההשקעה בנוער היא מבחינתנו המרכזית והחשובה ביותר, ולשם מכוונים עיקר מאמצינו: הנושא הזה של פעולות מניעה, של פעולות הסברה, של פעולות חינוך. יחד עם זה, כמובן המשטרה עם פעולות האכיפה הנמרצת, עם חקיקה מאוד נרחבת שהתקיימה בשנים האחרונות.

אני רוצה להגיד שיש לנו הישגים מאוד ראויים. הרבה מאוד גורמים מהעולם באים, שומעים אותנו, לומדים גם את העשייה שלנו, מתרשמים. רק לאחרונה התפרסם הסקר של ה-O.E.C.D. – אנחנו במקום הרביעי מלמטה מתוך 40 מדינות בצריכת אלכוהול מגילאי 15 עד 65, לאחר טורקיה, אינדונזיה ועוד מדינה מוסלמית אחת שחסרה לי.

שזה שלוש מדינות מוסלמיות.

מוסלמיות.

סרי לנקה או משהו כזה.

לא, לא, לא.

הייתה הודו.

הודו. זהו.

בהודו.

תודה.
כך שאנחנו במקום ה-30 ו- - - -

בהודו יש מיעוט מוסלמי של כמה מאות מיליונים.

אז אין ספק שהמיצוב שלנו היום במקום ה-37, כמו גם הרבה מאוד סטטיסטיקות שכבור יוצגו פה במהלך הדיון, אני חושב שהם ראויים לכל שבח, אבל אסור לנו לשנייה אחת להיות רגועים, וזה כאן המילים האחרונות: אמר לי המפכ"ל, הבוקר: אני פותח כל שנה 9,000 תיקים לבני נוער, שרובם הגדול זה נושא האלכוהול, ושימוש לרעה שמוביל כמובן לאלימות - - -

וזה - - - לרישום פלילי, אגב?

כן. שוב, אצל נוער זה קצת שונה.

- - - חוק זה חוק שאם - - -

- - -

- - -

- - - סביב מה?

- - - אלימות.

על אלימות.

על אלימות, אולי.

כאשר זה מלווה.

מלווה.

על רקע של שימוש באלכוהול.

על רקע של שימוש באלכוהול יש למעשה אלימות רבה ברחוב, במשפחה, בבתי הספר, במגרשי כדורגל. לא חסר.

המשמעות של השאלה שלי הייתה שלא צריכה להיות יד קלה על הרישום הפלילי במקרים כאלה. זו המשמעות של השאלה.

חד משמעית. מאחר ומדובר כאמור באלכוהול כגורם להרבה מאוד מקרים פליליים שאנחנו לא רוצים שייקרו, ואנחנו מדברים בסופו של דבר על שיפור איכות החיים, ועל כן באנו ללמוד הרבה מהעולם המערבי. הגברת איריס יוגב כאמור הייתה נציגתנו כבר בכמה כנסים בינלאומיים. אירחה יחד, כמובן כולנו אירחנו כמה משלחות מחוץ לארץ. יש לנו הרבה מה לשמוע. אנחנו ממשיכים ללמוד, אנחנו ממשיכים ללמד. אז, הגברת איריס יוגב, הבמה שלך.

כבוד היושב ראש, אחרי שהמנכ"ל אמר את מילות הסיכום אז אני אתחיל מההתחלה. האסטרטגיה הגלובלית למאבק באלכוהול, כאשר הנקודה המרכזית נובעת ממחשבה על מניעת מחלות לא מדבקות. עכשיו, אלכוהול הוא גורם מאוד מרכזי לבעיות בריאותיות קשות. אנחנו מכירים את הבעיה של שחמת הכבד, אבל אלכוהול אחראי על הרבה מחלות נוספות: כל מיני סוגים של סרטנים, כל מיני מחלות קרדיווסקולריות ואחרות.

נוירולוגיות.

מה?

נוירולוגיות.

כן. הרבה צרות.

יש רשימה מאוד ארוכה. יש לי מצגת נפרדת עם המון שקפים על כל המחלות שאלכוהול גורם להן. אלכוהול הוא נטל בריאותי מאוד כבד בעולם, והוא גורם סיכון שלישי למעשה לאובדן ימי אדם, אם בגלל מקרי מוות כתוצאה מאלימות, תאונות וכולי, ואם בגלל תחלואה, ופציעות ודברים כאלה.

הנתונים שיהיו במצגת שלי הם נתונים ישנים אבל הם הרקע להתעוררות הכוללת של ארגון הבריאות העולמי לקום ולעשות מעשה בכדי להילחם באלכוהול כגורם לתחלואה.

יש כאן, בשקף הזה, אנחנו רואים את המדרג. אין לך את זה במצגת, אני הוספתי את זה הבוקר בגלל מר יאיר גלר, כי הוא פקפק בנתון הזה. על כל פנים, אם אתם רואים הוא באמת הגורם השלישי לאובדן יצרנות אנושית.

יצרנות או יצירתיות?

יצרנות. זה adjusted disability life years. שנות אדם, בעצם. וזה מתייחס למעשה לנזקים.

האסטרטגיה העולמית, נשתלה המחשבה לפתח אותה, נשתלה בהחלטה 61/4 של עצרת ארגון הבריאות העולמי משנת 2008, ולקח זמן מאוד קצר, שנתיים, לגבש את האסטרטגיה העולמית למאבק באלכוהול. הם עשו סיעור והתייעצו עם מומחים בתחום הבריאות, כל מיני מחזיקי עניין, גורמים כלכליים, מדינות חברות, והם באמת בחנו את מכלול ההיבטים של הנושא.
אנחנו כבר בשנת 2005 התעוררנו בנושא האלכוהול, שהיה מחובר למקרים קשים של אלימות. בשנת 2005 היה לנו פחות ידע מדעי מבוסס. האסטרטגיה הגלובלית מבוססת הרבה על מחקר ועל ידע מדעי מבוסס, ועוד מעט תראו בהמשך שאפילו מתוך 10 אסטרטגיות, 10 תכניות פעולה אפשריות לנקוט במאבק באלכוהול, יש שלושה דברים שהם הדברים המרכזיים שארגון הבריאות העולמי מכנה אותם כ-best - - - - הברירות הטובות ביותר לפעולה, ואנחנו נגיע לזה בהמשך.
האסטרטגיה מבוססת על מספר הנחות יסוד, שיש יעילות רבה לאיתור מוקדם, ולייעוץ ממוקד, ולטיפול קצר מועד באנשים בעלי דפוסי שתייה בעייתיים. נמצא שטיפול התנהגותי וטיפול תרופתי נמצאו יעילים. ההסברה בתקשורת היא דבר מאוד-מאוד חשוב כדי להניע את הקהילה בכלל להבין את הנזקים, להבין את האיומים הגלומים בתופעת השתייה הלא אחראית. התקשורת משפיעה על האווירה הציבורית.

אז יש הסברה נגדית בתקשורת של הפצת פרסומות לשימוש באלכוהול.

נכון, ואנחנו נגיע גם לזה. אחד ה-best - - - זה איסור גורף על פרסום מוצרי אלכוהול.

הבקבוקים מצולמים בצורה מאוד מפתה.

יצטרכו לצלם את הבקבוק בצורה מאוד מפתה, כי חוץ מהבקבוק והתמונה של המפעל לא יהיה מותר להציג שום דבר אחר. אי אפשר יהיה להציג את הבאדוויזר או את המשקאות כמשקאות שגורמים לך להיות in, ולהיות מקובל, ולהיות פופולרי, ולהיות בעל שמחת חיים. אבל זה באחד הדיונים הבאים. אם נקדיש אותם לכל הנושא של החקיקה בנושא האלכוהול, אני בטוחה שעורכת הדין אתי כהנא תשמח להציג את כל היריעה הרחבה של החקיקה.

יש ראיות שמוכיחות שאפס סובלנות לאלכוהול או סובלנות עד רמת אלכוהול 0.05 מאוד יעילה למניעת תאונות בנושא של שתייה-נהיגה. בישראל אנחנו כבר אימצנו את הנושא הזה ויש הגבלה של אפס סובלנות לנהגים צעירים ולנהגים מקצועיים – נדמה לי עד גיל 24, ונהגים מקצועיים.
אכיפה רציפה זה דבר מאוד משמעותי, מלווה בסנקציות הכרחיות. בלי אכיפה, אנחנו יודעים שכל חוק בלי אכיפה הוא אות מתה.

אחד הדברים באמת שעשינו מיד עם העברת התכנית הלאומית למלחמה בצריכה הלא אחראית של אלכוהול, שאושרה בממשלה בדצמבר 2009, הצעד הראשון אחרי מסעי ההסברה היה באמת כל הנושא הזה של ייזום חקיקה שתיתן למשטרה את הכלים הטובים ביותר להציק לאנשים ששותים או לאלה שמוכרים לקטינים או לכל תופעות האלימות בציבור על ידי הגבלת שעות שמותר בכלל לשתות במקומות ציבוריים וכולי, והגבלת מכירה וכן הלאה.
יש עוד נושא שהמחקר מלמד אותנו שהוא מאוד יעיל וזה הגדלה של הרווח. כמו שבזמנו עשו בבתי מרקחת בישראל, שגם נקודות הממכר לאלכוהול יהיו מרוחקות זו מזו, כאשר המחשבה מאחורי זה שככל שתהפוך את האלכוהול לזמין פחות הצריכה תרד.

אין ברירה.

ההיצע והביקוש.

כן. כן.
הנה, זה, הגענו לשקף הזה שאומר: ככל שהאלכוהול נגיש יותר, המחיר יורד והצריכה גוברת בהתאמה.

עכשיו, יש מודלים כלכליים שמראים שקביעת מחיר מינימום ליחידת אלכוהול מובילה להפחתת הצריכה. ישראל, שוב, היא מהמתקדמות במדינות העולם. ביולי 2013 - - -

את לא חושבת שזה מפחית את הצריכה שניתנת למדידה? יש צריכה שהיא לא נמדדת, - -

- - -

- - של תוצרת בית.

תוצרת בית – אין לנו נתונים.

נכון - - -

אין לנו נתונים ואנחנו לא יודעים.

זאת אומרת, אם המחיר עולה מדי אז זה יעודד גם דברים פיראטיים.

עד כמה העניין מפותח בישראל, תוצרת בית? אולי במדינות אחרות, משהו כמו מזרח אירופה, שם זה נפוץ. אבל פה לא, אני לא - - -

במדינות אחרות, מאוד-מאוד מפותח שם.

זה מפותח בארץ?

אני לא יודעת. הנתונים שיש לנו, שוב, הנתונים של האו"ם, לגבי צריכת אלכוהול, ויש לי כאן, אני הבאתי את מפת צריכת האלכוהול העולמית, שגם יש אותה בשקף, מראה לך שבישראל הצריכה לנפש בשנה של אלכוהול טהור היא שניים וחצי ליטרים לנפש, לעומת 12.5 ליטרים - - -

לפי הצבעים מדינת ישראל משתלבת באזור.

באזור.

כן.

ישראל משתלבת באזור. בהחלט.

משתלבת באזור מבחינת הצבע, הצבע של - - -

כן.

הצבע מראה על שניים וחצי - - -

כן, שזה טוב.

- - - זה טוב.

זה מצוין, כן.

הנתונים הם טובים.

ואנחנו רוצים שזה יהיה אולי אפילו פחות, ובהמשך המצגת יש לנו גם נתונים לגבי שימוש ולגבי ירידה במכירה וכן הלאה.

זו המפה שדיברנו עליה הרגע. אם אתם רואים באמת, הירוק זה כל המדינות שהצריכה לנפש היא שניים וחצי ליטרים ופחות. הצבעים פה לא כל כך טובים אבל זה הנתון של אירופה – 12.5 ליטר.

זה בעצם האזור שאנחנו שייכים בו ב-.O.H.W.

כן.

ולעומת כל האזור מצבנו מצוין.

נכון.

מצבנו מצוין.

גם אם יש בעיה פה, רק יחסית לאחרים.

המחויבות להפחתת נזקי השימוש לרעה באלכוהול מספקת הזדמנות לשיפור הבריאות והחוסן החברתי ולהפחתת הנטל שנובע מהתמודדות עם הנזקים. כאמור, נזקים בריאותיים, נזקים של טיפול רפואי, של אובדן יצרנות וכן הלאה. אבל יש גם קשיים שצריך לקחת אותם בחשבון כשאנחנו רוצים לקדם תכניות פעולה בינלאומיות או לאומיות: שימוש ימשיך להוות נושא בריאותי מרכזי, ויש צורך בהכוונה בינלאומית, הידוק וקידום שיתוף הפעולה הבינלאומי כדי לתמוך ולהשלים ברמה העולמית את המאמצים האזוריים והלאומיים.
הספקטרום הרחב של בעיות שנובעות משימוש לרעה באלכוהול מחייב כמובן התייחסות משולבת, רב תחומית, של סקטורים רבים, ולכן כל הטיפול בנושא נזקי האלכוהול הוא לא בלעדי של מערכת הבריאות, הוא משלב מערכות נוספות כמו רווחה, חינוך, אכיפה וכן הלאה.

מניעה והפחתה של נזקי האלכוהול לא מקבלת קדימות ראויה, וזה מסמך שאושר ב-2010. אני חושבת שמאז קרה משהו בעולם. רק כדי לסבר את האוזן: ב-2010, למעט מאוד מדינות בעולם היו תכניות לאומיות למאבק באלכוהול, בעוד 34% מהחברות בארגון הבריאות העולמי כיום יש להן תכניות מערכתיות לאומיות למאבק באלכוהול.
המאמצים נתפסים לפעמים כעומדים בסתירה לערכי שוק חופשי, והם נתפסים כמזיקים לאינטרסים כלכליים. זה הבלנס שצריך לשקול בין טובת התעשייה, שבמקומות מסוימים נתפסת כ-the big alcohol, כמו the big brother. והתעשייה הזו כל הזמן מחפשת שווקים חדשים, והיא מנסה להגיע לאוכלוסיות חדשות. היא מגדלת את הילדים ובני הנוער להיות צרכנים טובים יותר של אלכוהול, והיא תעשייה שמגלגלת הון עתק, ויש להם את כל האמצעים המתוחכמים ביותר לקדם את האינטרסים שלהם.
אחד הדברים שהאסטרטגיה העולמית מדגישה זה שהאינטרס של טובת הציבור צריך לגבור על פני האינטרסים הכלכליים.
מדינות עניות – אנחנו נדלג. חשוב כמובן לתמוך בהן, ולסייע, ולתת את כל הסיוע ההכרחי.

יש את כל הנושא, ומי כמונו בישראל מכיר את - - -

זה לא נכון לגבי אוכלוסיות עניות בתוך מדינה שהיא יותר עשירה, - -

נכון.

כן.

בהחלט.

בוודאי.

- - מה שלגבי מדינות עניות זה נכון לגבי אוכלוסיות עניות במדינה שהיא יותר מפותחת.

בהחלט. בהחלט. בהחלט.

מי כמונו בישראל שהיא ארץ באמת מגוונת מבחינת תרבויות מכיר את הצורך לדבר עם כל סקטור תרבותי בשפתו, בעולמות התוכן, בעולמות המושגים להיות רגישים תרבותית. ואחד הדברים החשובים ביותר זה הנושא של איסוף מידע. לארגון הבריאות העולמי יש מערכת ממוחשבת לאיסוף מידע. הם השיקו עכשיו נתונים עולמיים של 2010, שניתן למצוא אותם באתר של .O.H.W. יש גם מערכת מידע כלל אירופית בנושא האלכוהול. אנחנו כמובן משתפים איתם פעולה ומעבירים את כל הנתונים הנדרשים. ובהשוואה באמת למדינות אחרות ההתמודדות שלנו היא טובה.
החזון מאחורי האסטרטגיה העולמית הוא כמובן שיפור איכות החיים של הפרט, המשפחה והחברה, באמצעות הפחתת החולי והתמותה כתוצאה מנזקי השימוש באלכוהול. האסטרטגיה העולמית תקדם ותתמוך בפעילות מקומית, אזורית ובינלאומית למניעה והפחתה של נזקי השימוש באלכוהול.
ובאמת המחלקה באו"ם שעוסקת בשימוש לרעה בחומרים בכלל זאת מחלקה שעוסקת גם בנושאי הסמים, החוקיים והלא חוקיים, וגם בנושאי האלכוהול. היא מפתחת היום כל מיני מודלים ומדריכים כדי להטמיע את שיטות הפעולה שהם מייעצים לנקוט.

המטרה הראשונה זה הגברת מודעות. השנייה, הרחבת בסיס הידע על הנזקים, ועל דרכי הפעולה היעילות למניעתן. השלישית, הגדלת הסיוע למדינות החברות וחיזוק היכולת להתמודד עם התופעה. הרביעית, חיזוק שותפויות ושיפור התיאום בין כל הגורמים בנושא. החמישית, המרצה של השקעת משאבים נדרשים, ושיפור מערך הניטור.
העקרונות המנחים זה אימוץ מדיניות ציבורית ודרכי התערבות למניעה והפחתה של נזקים; יישום מדיניות רגישת תרבות; שיתופי פעולה, כמובן, ליישום מדיניות ציבורית; הגנה על אוכלוסיות בסיכון. אוכלוסיות יכולות להיות בני נוער וצעירים, אבל גם אוכלוסיות כמו באוסטרליה. יש את הבוריג'ינים שחסר להם את הגן שמפרק, שאחראי על פירוק האלכוהול בגוף ולכן הם הרבה יותר חשופים לסיכון.

לפי המפה שהצגת, אחוז הצריכה הוא מהגבוהים בעולם.

גדול.

בסדר. זה נכון.

באוסטרליה כן.

נכון, אבל - - -

החלק הצפוני ביותר והדרומי ביותר לפי - - -

נכון.

במפה.

במפה של, כן. דרום אפריקה ואוסטרליה, ושם אירופה הסקנדינבית.

הסקנדינביות - - -

כמובן החלת מדיניות על כל המשקאות האלכוהוליים ומוצרי צריכה אחרים שהם מכילים אתנול. אתנול זה בעצם אלכוהול.

אלה עשר תכניות ההתערבות האפקטיביות, ואני סימנתי, בריבוע הדגשתי את אלה שנחשבות כאמור ל-best - - -. קודם כל, גיבוש תכנית לאומית והקצאת משאבים; מתן שירותי בריאות. כאשר בשירותי בריאות אנחנו מדברים למעשה על בריאות ורווחה, איתור טיפול ומניעה, פעילות קהילתית שבהחלט מבוצעת היום לפחות ב-100 רשויות מקומיות שאנחנו פעילים בהן; כל הנושא של נהיגה שתייה, שמיועד להפחתת תאונות דרכים; זמינות, שיווק ומדיניות תמחר – אלה ה-best - - -, כאשר שיווק זה כל הנושא של למעשה הפרסום, אבל מתלווה אליו גם הנושא של. למשל: יש מדינות שאוסרות הצגת אלכוהול על המדף שהוא בגובה העיניים בחנות. האלכוהול צריך להיות מתחת לדלפק. שמי שרוצה לקנות אלכוהול - - -

הוא צריך לדרוש את זה.

- - -

כן.

אני לא אחזור על הדברים האלה כי למעשה כבר טיפלנו בהם בדרך. אני רק אסכם את המדיניות העולמית ואני אציין שישראל כמובן הייתה שותפה פעילה בגיבוש ואימוץ האסטרטגיה העולמית. קיים מתאם כמעט אחד לאחד בין האסטרטגיה של מדינת ישראל והאסטרטגיה העולמית. אנחנו שותפים בפורומים הבינלאומיים הרלוונטיים, ואנחנו שותפים פעילים: אנחנו תורמים, אנחנו תורמים מהידע שלנו, מהניסיון שלנו, אבל בד בבד אנחנו לומדים ממה שנעשה בעולם.
עכשיו לשיקולכם, אם אתם רוצים לראות בקצרה את התכנית הלאומית של ישראל או שהספיק לנו.

כמה זמן את צריכה?

אני מניחה שעוד עשר דקות.

כן, אני מעדיף שנמשיך וננהל דיון.

אז אולי רק את הסטטיסטיקות, אם את רוצה להראות.

אוקיי.

את השקף הזה כולנו מכירים. השקף הזה מלמד אותנו על מה קרה עד שנת 2009, ואנחנו רואים עלייה גדולה בשימוש באלכוהול בקרב ילדים ובני נוער. בשנת 2009 האחוז המשוקלל של בני נוער, בנים ובנות, הוא 20%, ושנתיים אחרי יישום התכנית הלאומית אנחנו רואים ירידה של 8%, ל-12% של שימוש לרעה.

אנחנו זוקפים את הירידה הזו לפעילות הרב תחומית, המשולבת, שנקטנו בה - - -

הירידה הזו, החוזרת לרמה של לפני כן, של לפני 2009.

נכון.

זאת אומרת, החריג הוא 2009. לכן אני לא מציע להגיד שב-2009 היה ככה ואז - - -

אבל זה בדיוק התקופה של החקיקה.

לא, זה היה בדיוק המאמצים שיש - - -

זה בדיוק התקופה - - -

אבל כאן התעוררנו.

השאלה אם השתנו כלי המדידה.

אז תיכף - - -

זה בדיוק - - -

לא, לא השתנה.

לא השתנו כלי המדידה משום שמדובר על סקר בינלאומי שהוא מתקיים כאן אחת לשנתיים – ה-.C.S.B.H. הוא בודק תלמידים בבתי ספר. הוא בודק את כל ההתנהגויות הסיכוניות של בני נוער. זו אותה מתודולוגיה לאורך השנים ולכן זה בר השוואה.

אם אפשר, ב-2010 נחקק החוק שמאפשר שפיכת אלכוהול.

כן, עשו הרבה מאוד פעולות.

אבל ב-2006 לא היה החוק הזה.

יש פיתוח של השקף הזה לגבי צפון, דרום, מרכז?

לא, אין לנו.

גילאים.

אוכלוסיות?

אוכלוסיות – כן. אוכלוסיות – יש.

אוכלוסיות – יש לנו.

אוכלוסיות - - -

ב-2006, ב-2002, לא היה החוק של שפיכת האלכוהול - - -

יש מגמת - - -

אבל זה עומד על 10%, 12%, 13%, ו-2011 – 12%. החריג הוא 2009 שאני לא - - -

לא, יש את - - -

למה? אבל ב-2002 היה 12.2% - - -

ואחר כך 13%. אחר כך - - -

בסדר, אבל יש לך כאן קפיצות - -

של ארבע שנים.

- - של שבע שנים.

כן.

יש קפיצה של עלייה בשבע שנים.

חזרנו ל-2002.

נכון.

חזרנו ל-2002 בעצם היום.

אנחנו היום ב-2002.

תבין, פה יש לך ירידה תוך שנתיים.

חברים, מ-1998 היה נגיד 10%, בתנודות למעלה למטה. אם מוציאים את 2009 אנחנו בסביבות ה-12%, 13%. 13%. מ-10% עד 13.5%. החריג הוא 2009, שאני באמת, פעם שנייה אני לא יודע להסביר את זה.

אתם צריכים בשקף הבא לעשות כל שנה: 2006, 2007, 2008, 2009 – אז זה לא ייראה כזה יוצא דופן.

אין לנו של כל שנה.

לא ייראה כזה חריג.

אלה השנים שבוצעו הסקרים.

כי זה נראה לו כמו חריג. אבל אם - - - שממש ככה זה לא היה חריג.

אבל היום אתה יכול לראות שאנחנו בנתונים הדומים של 2002. תסתכל על הסך הכול: 12.2% מול 12.4%, מ-2002, כאשר גם הייתה מגמת עלייה כל הזמן, וזה בלימה וירידה, שכאן זה היה הפתעה לטובה כמובן.

אם מסתכלים אבל על השקף הזה רואים את זה - -

את המגמה העולה.

- - את המגמה שהיא כל הזמן עולה. כשאנחנו מדברים גם על שיש ארבע שנים או שלוש שנים בין - - -

אני חושב שאנחנו כולנו רואים אותו דבר.

כן. נכון.

ב-2012 הממוצע – 12.2%. אחר כך 13.7%. נדלג על 2009 – 12.4%, שזה קרוב. כל הנתונים האלה קרובים בממוצע של בני הנוער, בנים ובנות. החריג הוא 2009, שזו קפיצה של 7% לעומת הממוצע שהיה קיים.

אבל השאלה הנשאלת היא אם זה לא היה ממשיך לעלות אם היינו מתערבים.

זה היה ממשיך - - -

זה היה ממשיך לעלות.

זה בוודאות היה ממשיך לעלות.

כי כשחוקקנו את החוק של שפיכת האלכוהול ראינו רק את החלק הזה, ואמרו לנו: הנה, תראו, תראו איזו עלייה, - -

הייתה עלייה. רואים את המגמה.

- - איזו עלייה נוראית, ואם לא תעשו משהו אז זה ימשיך לעלות.

זהו, אנחנו לא יודעים מה היה יכול לקרות.

אי אפשר לדעת.

אבל יש גם עוד כמה נתונים מצטברים שתיכף הגברת איריס יוגב תציג אותם.

טוב, תמשיכי, הגברת איריס יוגב. בבקשה.

הנה, כאן אתם יכולים - - -

אנחנו בדקנו גם מה קרה משנת 2011 עד שנת 2013, - -

שזה הכי עדכני.

- - ואנחנו רואים ירידה נוספת – מ-12.5% ל-10%, ומ-21.5% ל-16% במקרים של השתכרות של בני נוער.

ככה שמגמת הירידה ממשיכה.

בעולם מדדו בין 2010 ל-2013 – במצטבר ירידה של 10%.

שאלנו כל מיני שאלות כדי לדעת מה הלך הרוח בציבור, ואנחנו רואים - - -

בציבור או בקרב הנוער?

בציבור.

בציבור.

בציבור.

בקרב הנוער התמונה היא אחרת.

לא. לא שונה בהרבה. לא שונה בהרבה.

אני - - - את הביקורת שנמתחת עליי בקרב בני נוער כשהייתי שותף לעניין הזה.

שוב, החוק של צריכת אלכוהול במקומות ציבוריים, אנחנו רואים ש-73% תומכים בחוק הזה שאוסר על צריכת אלכוהול במקומות ציבוריים. זה הכול נתונים של השנה האחרונה. וזה הנתון המדהים ביותר, של ירידה במכירת האלכוהול. יש ירידה של 5% של כלל מכירות האלכוהול ברשות השיווק ובמרכזי בילוי, כאשר הירידה החדה היא בוודקה.

שזה הכי חשוב לנו כי הנוער שותה וודקה ובירה.

כי זה הכי - -

בדיוק – הכי פופולרי.

- - פופולרי.

זה בגלל עליית המחירים.

פופולרי.

והכי נמכר.

זה חלק.

חלק מהעניין זה עליית המחירים.

כן. נכון.

גם הנגישות שפוחתת לבני נוער לכמויות חופשיות של משקה יקר.

לא הייתה בחינה של השפעת העלאת המחירים שהייתה בחודשים האחרונים על הצרכן. עוד אין לנו נתונים.

עוד אין לנו נתונים.

יהיו, יהיו לנו נתונים.

אבל יהיו לנו נתונים - - -

אפשר לבודד את זה מהרוב בגלל הסיבות האחרות.

מתפרסם עכשיו - - -

- - -

- - -

יהיה לך מערך נתונים בקרוב.

בסדר. אוקיי.

אני חושב שזה חשוב מאוד מה שאנחנו שמענו היום, וגם מידת שביעות הרצון העצמית אני חושב שהיא חשובה, אבל היא לא צריכה להטעות.

חס ושלום.

עדיין אנחנו רשמנו לפי דו"ח ששמענו – רק נדמה לי לפני שבועיים כאן – שאחוז אלה ששתו עד שוכרה, כך אומרים?

השתכרו.

כן.

עד השתכרות, ממוצע הגיל שלהם הולך ויורד וזה מדאיג מאוד, ושיתוף הפעולה הבינלאומי הוא בהחלט חשוב. אל אני מודאג באמת מחוסר היכולת למדוד צריכה שהיא לא לגאלית או לא - - -

מייצור ביתי.

של יצור ביתי. אני לא יודע אם אנחנו הולכים בדרך הזו בעקבות עליית המחירים, ואני חושב שיש מקום - -

אנחנו נחשוב על זה.

- - לחשוב איך אפשר - -

איך נמדוד את זה. בסדר.

- - לעקוב גם על התופעה הזו. לא שאנחנו כאילו נסתום את המבול מכאן, ואז יש לנו כל מיני פריצות מהצדדים ואנחנו לא נראה אותן.
מי רוצה? ד"ר מיקי אריאלי?

אם באמת אנחנו ניקח את הדוגמה של העישון, שגם אנחנו נורא מאוהבים בה, ראינו באמת עלייה של מחירים. הייתה לו בהחלט השפעה על המחיר. הירידה במכירות, באמת היה לו גורם ישיר על הסיפור הזה.

אבל אתה יודע מה עושים עכשיו, עכשיו מגלגלים.

לא, לא, אני מדבר שאני מתאר לעצמי שגם באלכוהול העלאה באמת - - -

קונים טבק בקילו, ויש את המכונה הזו.

אבל אני תמיד אומר: אנחנו מעורבים. - - - מר אפי שפר נמצא כאן על הנושא, דיברנו על השיווק. שיווק באלכוהול. אנחנו למשל אחראים על הנושא של פרסום, ואם אתה תגיע באמת לוועדת הכלכלה אתה תראה שבסופו של דבר כל החוק הזה ילך לבג"ץ. יש באמת, כל הנושא של הפרסום שאנחנו, יחד עם כל הגורמים - - -

לא, על האינטרנט הוא הלך.

- - - לאינטרנט הוא בטח - - -

- - -

בסדר, בסדר, אני אומר. אתה רואה באמת את כל הנושא, זה הפרסום. האינטרנט באמת, אתה רואה באמת את ההתנגדות, גם היבואנים וגם של התעשייה המקומית עד הנושא של הגבלה. אם זה באינטרנט – אינטרנט, אבל אינטרנט - - - מרכזי כרגע מבחינת פרסום, ודווקא אנחנו חושבים שפרסום באמת יש לו בהחלט השפעה.

כן.

כן, בבקשה. תציגי את עצמך, בבקשה.

אני אחראית ברשות המיסים על תחום מיסוי האלכוהול. אז כמו שצוין, ב-1 ליולי 2013 אנחנו הקדמנו את הרפורמה שהייתה על משקאות משכרים שהייתה אמורה להתממש ב-1 בינואר 2014, אנחנו הקדמנו את זה בחמישה חודשים. כרגע שיטת המיסוי היא שיטת המיסוי שמותאמת למיסוי שקיים בעולם המערבי, במדינות ה-.D.C.E.O, כאשר אנחנו נמצאים מבחינת רמת המס בסקאלה הכי גבוהה. כלומר, בין שבע המדינות שממסות את האלכוהול בצורה הגבוהה ביותר.
בחמשת החודשים האחרונים אנחנו מנסים לגבש ונערכים בעקבות שינוי שיטת המיסוי והעלאת המס משמעותית אנחנו נערכים לאכיפה בתחום, הן מבחינת אכיפה של חומר הגלם, האתנול, שמייצרים איתו משקאות משכרים, והן הזליגה שלו מאתנול לשימוש תעשייתי לשימוש למשקאות משכרים.

מה שכן אנחנו עדים שבתקופה האחרונה – זה גם החל לפני החלת הרפורמה – אבל בשנה-שנתיים האחרונות אנחנו עדים לייצור פיראטי של משקאות משכרים, של זיופים. בתקופה האחרונה אנחנו בוחנים שימוש בחומרים שאינם אתנול בתוך משקאות משכרים, ואנחנו רואים שיש מגמה בנושא הזה. אנחנו עדיין בוחנים את זה. אנחנו חושבים שיש הרבה עוד מה לעשות מבחינת ההיערכות ומבחינת האכיפה של משקאות משכרים. ואני רוצה לחזק את הדאגה שלך בנושא הזה של הייצור הפיראטי, ואני חושבת שאנחנו צריכים להיערך לזה מבחינה מדינית. רשות המיסים בחלקת האלוהים הקטנה שלה מנסה לעשות את המקסימום ביכולות שלה, ויש לה אינטרסים שתואמים את האסטרטגיה של המלחמה באלכוהול, אבל המדיניות שלה היא גם גביית מיסים. אז צריך להיערך מבחינת המדינה והמדיניות הנהוגה למלחמה באלכוהול לעניין הזיופים, ולא ניתן לזה את הדעת עד היום בצורה מושכלת וממוקדת.

יש זיופים ממוסדים?

נושא הזיוף הוא לא ממוסד.

פיראטי זה נכון, אבל לא בכמות של משפחה או בן אדם אחד אלא יצור מסחרי.

מסחרי יש. יש.

יש, יש, יש יצור מסחרי. כן.

אתה מסתובב ומחרים.

- - -

אני יכולה לומר שיש המון יצור מסביב, יצור פיראטי שמגיע לשימוש בפאבים, והאכיפה שם היא מאוד-מאוד בעייתית. אנחנו יודעים שמביאים, קונים בקבוק אחד של "סמירנוף" ובקבוק אחד של "פינלנדיה", ואחר כך ממחזרים אותו מאות פעמים על אלכוהול מזויף ועם אלכוהול באיכות נמוכה. עכשיו, זה לא כל כך נמצא בתחום האחריות של רשות המיסים, מזווית אחרת, אבל אנחנו רואים שיש שימוש. זה גם בעקבות העלאת המס.

אם יש איזשהו מידע סטטיסטי לעניין המחירים בעקבות השינויים אז אנחנו נשמח לקבל כדי שאנחנו נוכל - -

אנחנו בודקים את זה עכשיו.

- - לקבל גם. אנחנו - - - לעשות את ניהול הסיכונים שלנו.

מה שכן אני יכולה להגיד, שבארבע-חמש השנים האחרונות אנחנו רואים עלייה משמעותית בייבוא של משקאות משכרים. מבחינה כמותית. כלומר - - -

מבחינת הצריכה הכללית.

מבחינת הצריכה.
ההתפלגות היא בין יצור מקומי לייבוא, כאשר הייבוא הוא משמעותי מאוד בהשוואה לייצור המקומי, אבל אנחנו רואים עלייה משמעותית, גם בשנים האחרונות. שנת 2013 היא קצת בעייתית כי הייתה שם שינוי השיטה, ואז באמצע היה שם איזשהו פיק ואנחנו בינתיים מחכים להשטיח אותו כדי לראות את כל הנתונים ולראות מה המגמה, אבל אנחנו רואים עלייה בייבוא וזה סממן ברור לעלייה בצריכה. לאו דווקא בקרב בני נוער כמו שהוצג, אלא מבחינת כלל האוכלוסייה.

השאלה היא האם יש לכם מדידה של ההכנסות ממיסים על אלכוהול?

כן. ברור.

אם יש עלייה? זאת אומרת, יכולה להיות עלייה בגלל שהמס עלה, אבל גם העניין של הכמות. זאת אומרת, זו פונקציה של הכמות ושל המחיר.

גם וגם.

אז השאלה היא אם ההכנסות ממיסים עלו זו לא אינדיקציה דווקא לשימוש מועט?

לא. אני יכולה להגיד שההכנסות ממסים עלו הן בגלל שהמס עלה והן בגלל שיש גידול בייבוא. זה שני דברים שמביאים לאותה נקודה של גידול בהכנסות המדינה ממסים.
עכשיו, המגמה הזו צריך לראות במה היא באה לידי ביטוי מבחינת - - -

יש חשיבה אם הגידול בהכנסות – כמובן שזו שאלה ערכית – ילך דווקא למלחמה באלכוהוליזם? אם יש מחשבה כזו במשרד האוצר?

באופן כללי, במשרד האוצר לא נוהגים לסמן הכנסות ממיסים עבור מטרה מסוימת.

לא, נוהגים, נוהגים לסמן מיסים.

לא שידוע לי.

יש עניין של תאונות דרכים. כן.

אפשר להקצות מתוך ה-pool של סך ההכנסות למטרות כאלה ואחרות, וזה כבר עניין תקציבי – איך מתקצבים נושאים מסוימים, אבל לא צובעים את המס שהתקבל מההכנסות במיסים לטובת המניעה והשימוש באלכוהול, כמו שבדלק לא - - -

קודם היו דברים מעולם. אני הייתי בוועדת הכספים, אני יודע על מה אני מדבר. ואני חושב שטוב לתת רמז לרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול שתדרוש שהעלייה במיסים תבוא למלחמה באלכוהוליזם.

אנחנו נשמח.

שיסמנו לכם את הכסף.

אנחנו נשמח - - -

אני חושב שהרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול לא תתנגד.

מאוד לא.

טוב, תודה.

יש לי שאלה: האם המיסים שעלו זה - - - באותה פרופורציה לגבי משקאות זולים ומשקאות יקרים?

אוקיי. המס שנקבע בעקבות הרפורמה הוא מס לפי ליטר כוהל. לא משנה מה המחיר של המשקה. זה יכול להיות - - -

המחיר הבסיסי.

לא קשור למחיר.

ואם זה מיובא או מקומי.

ולא משנה אם זה מיובא או מייצור מקומי. מה שכן, אם הוודקה הייתה זולה מלכתחילה אז שיעור המס עליה ונטל המס עליה הוא הרבה יותר גבוה כי המס מבחינת המחיר הוא הרבה יותר גבוה, אבל מבחינת - - -

העלייה התלולה הייתה בעיקר במחירי העראק והוודקה.

נכון.

נכון, בגלל ש-40% זה 40 שקל לליטר.

40% זה - - -

נכון.

נכון. כן, כן. כי זה משקאות זולים - - -

היו.

וזה היו הכי פופולריים.

כן. הם עדיין.

והם הכי פוגעניים.

הם עדיין. עדיין.

בקבוק שעלה 30 שקל עולה עכשיו 70 שקל.

נכון מאוד.

מצוין.

היום המחירים של וודקה עלו בצורה משמעותית כי מלכתחילה הם היו זולים, ועכשיו המס יש לו מרכיב מאוד משמעותי.

- - -

כן.

המרכיב של האלכוהול.

כן. ובגלל זה הכי הרבה זיופים יש - - -

ומתחילה תעשייה של זיופים.

טוב. בבקשה, אדוני.

משטרת ישראל כמובן נוטלת חלק במאמץ במסגרת התכנית הלאומית. אנחנו אמונים על נושא האכיפה, אבל אנחנו כמובן משלבים גם היבטים במישורי המניעה, ההסברה והטיפול. אבל באמת לב ליבו של המאמץ ממוקד אצלנו לנושא האכיפתי, כאשר המגמה, המטרה היא בעצם להגביר את החשיפה ואת יכולת איסוף הראיות בעבירה של מכירת אלכוהול לקטינים, עבירה שעברה גם תיקון חקיקה בדמות עבירת האספקה שנוספה והקלה עלינו את החיים בנושא הזה.

מדיניות האכיפה של משטרת ישראל בנושא המאבק באלכוהול, אדוני, אנחנו קבענו יעדים ומדדים לצורך הגברת האפקטיביות. הנושא מצוי בעדיפות עליונה מבחינת המפכ"ל. יחידות המשטרה נמדדות בנושא הזה.

אני לא אכנס להיבטים המבצעיים. אנחנו כמובן יוצאים במבצעים - - - מעת לעת: בסילבסטר, בחגים, בעוד מועדים כאלה ואחרים. בשיתוף עם רשות המיסים, עם הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, עם פשיעה פרמצפטית. אנחנו עושים מבצעי רחבי היקף, שאנחנו פושטים על מקומות בכל הארץ, בכל רחבי הארץ, בכל המגזרים. פשוטים בעיקר על פיצוציות ומקומות בהם מתבצע החיכוך עם מוכרי האלכוהול לקטינים וכל מה שזה מוביל.

המדיניות שלנו היא ככלל שתיקים שנאספה בהם תשתית ראייתית מספקת יועברו על אתר ליחידות התביעה לצורך הגשת כתב אישום. וגם יחידות התביעה מונחות לטפל בתיקים האלה באופן מהיר, כאשר אנחנו הנחינו שבתיקים הללו הגניזה תהיה במשורה ורק על ידי פונקציות בכירות במשטרה. כלומר, הגניזה של חוסר עניין לציבור היא נעשית בצמצום.
מבחינת הנתונים, שוב, נתונים שיש להתגאות בהם, אדוני. אפשר באמת לטפוח לעצמנו על השכם. ככל שזה נוגע לנו, המשטרה, גם הנושא של שפיכת האלכוהול - - -

בעקבות החקיקה החדשה.

כן.

חד וחלק בעקבות החקיקה, ניתנו לנו כלים אפקטיביים להתמודד עם התופעה. קצת נתונים: אז אם בשנת 2007 הגשנו בנושא של מכירת אלכוהול לקטינים 51 כתבי אישום, כל שנה, ממש כמעיין המתגבר, ואפשר לשים את הנקודה על שנת 2010 שזו בעצם השנה שהחוק נכנס לתוקף, מ-65 כתבי אישום שהוגשו בשנת 2009, אותו שקף שהתווכחנו עליו, אז אנחנו רואים עלייה קונסיסטנטית, עקבית. בשנת 2010 כתבי האישום זינקו ל-238, ואת השנה סיימנו עם 817 כתבי אישום שהוגשו כנגד מכירת אלכוהול לקטינים. זה ממש נתון באמת יוצא מהכלל, וזה נתון עקבי. כלומר, אנחנו לא רואים, אדוני, כמו שהתעכבנו על שנת 2009, ממש כל שנה ושנה עלייה בנושא הזה.
השנה סיימנו, מבחינת שפיכות אלכוהול נשפכו השנה - - -

זאת אומרת, זה לא מבטא שיש עלייה ואז אתם שמתם את היד על העלייה, אלא שיש לכם יותר כלים.

קודם כל, אתה צודק – זה נכון.

אני שואל אם זה מדויק, מה שאני - - -

זה מדויק מאוד, יש לנו יותר כלים, אבל גם האכיפה יותר נחושה. האכיפה היא נחושה. כלומר, אנחנו פחות סלחניים, פחות סובלניים כלפי אלה שמוכרים אלכוהול לקטינים.

זה לא ביטוי, נגיד, לשימוש יתר, של עלייה בשימוש?

שמע, זו שאלה שאולי צריך להפנות לסוציולוגים ולחבר'ה של הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול. אנחנו עוסקים - - -

זה דווקא לא עולה בקנה אחד עם הנתונים האחרים שיש לנו, של עלייה מאוד-מאוד גדולה של 2009 וירידה ובלימה. זאת אומרת, שדווקא פה מחברים כמויות יותר גדולות - - -

כן, אם מחברים את מה שאת אומרת עם מה שאמרו ברשות המיסים אז זה ביטוי של יותר כלים של אכיפה.

הרבה יותר כלי אכיפה.

יותר אכיפה. יותר מודעות גם. כי עבירה של מכירת אלכוהול לקטין הייתה גם לפני 2010, ועדיין השימוש בה היה הרבה יותר מצומצם.

נכון. קודם כל, אנחנו גם נכנסים למקומות ומגזרים שאולי פחות. אנחנו בעצם נמצאים בכל הארץ: גם במגזר הערבי, גם במגזרים נוספים מבצעים פעילות נחושה וחושפים יותר, וכתוצאה מכך כמובן מגישים כתבי אישום.

השנה נשפכו למעלה מ-64,000 בקבוקי משקה, כאשר אדוני ודאי יודע שאלכוהול כמחולל פשיעה, אנחנו לא יודעים כמה הצלנו כתוצאה מהשפיכות וההשמדות האלה של המשקאות. כלומר, החוק עובד ועובד יפה ואסור להרפות.
תודה.

תודה.

לגבי הנהיגה בשכרות יש לך איזשהם נתונים? אני לא, פשוט אולי פספסתי.

הוא מדבר על הנוער בעיקר.

נו, נוער זה גם נהגים. המעורבות שלהם בתאונות. לא על זה אני שואל. אם יש על - - -

תאונות דרכים, אם יש לך.

אין לי נתונים על תאונות דרכים. אולי - - -

- - - על נהיגה בשכרות.

על נהיגה בשכרות אין לי נתונים.

כל שבוע אנחנו שומעים על פסילה של איזה 100 ומשהו כאלה - - -

בסופי שבוע בעיקר.

סופי שבוע.

סופי שבוע - - -

בכלל האלכוהול כמחולל אלימות, אנחנו מכירים את הקשר בין צריכת אלכוהול גם בקרב תלמידים לבין. הנה, רק עכשיו התבשרנו שתלמיד נדקר באורח קשה בבית ספר. האלכוהול הוא מחולל פשיעה, זה ידוע, וככל שנילחם בו גם נילחם באלימות. חד וחלק.

כן, בבקשה.

אני רק רוצה לעדכן, לא מבחינת נתונים, אבל שבוועדת הכלכלה מונחת עכשיו, ממש עכשיו מתחילים הדיונים בתיקון 112 לפקודת התעבורה, שבין היתר כולל מדרג ענישה מחודש בנושא של נהיגה, גם בסמים וגם בשכרות. היום זה עונש אחיד של שנתיים פסילה, ואנחנו עשינו מדרג מדורג יותר. בחלק המקרים אנחנו גם הורדנו, אבל בחלק מהמקרים העלנו, בעיקר נגיד השילוב של אלכוהול וסמים שהוא שילוב מאוד-מאוד קטלני לנהיגה, ושם יש הצעה להחמיר את זה. אז זה כרגע תלוי ועומד שם, ועומדים להתחיל - - -

אני שאלתי את זה על עניין הבדיקה של נהיגה בשכרות, כי הגיעו אליי מספר תלונות מאנשים מבוגרים שתפסו אותם, ותנשוף, וזה וזה. לא נעים. הם לא שיכורים ולא. בני 60 ו-70. אז בגלל זה רציתי לשמוע את זה, אבל אין לך את הנתונים. אז אוקיי.

זה שייך לאגף התנועה. אני מייצג את אגף החקירות.

בסדר.

תגיד להם שזה לא אישי. אנחנו מעודדים אותם, את המשטרה, כמה שיותר לבדוק ולהילחם בתופעה.

גם אותו מקרה של פתח תקווה, אתם זוכרים, לא מזמן – הנער שנדקר.

כן. בלי סוף. למרות ששם לא בטוח שזה אלכוהול. לא בטוח.

לא בטוח שזה אלכוהול?

כן, דוקטור מיקי אריאלי.

רציתי רק להגיד דבר אחד: באמת הנתונים שלך נורא מעניינים. אנחנו עשינו פעילות עם משטרת ישראל על הנושא של מעבדות גדולות בצפון - - -

דוקטור מיקי אריאלי, ברשותך, היושב ראש שאל כאן איזושהי שאלה. רב פקד סוני אינגר, אם אתה יכול להעיר קצת יותר.

לגבי הרצח של - - - זכרונו לברכה, עלתה בתקשורת איזוהי סברה שזה בוצע עקב צריכת אלכוהול, אך לא כך הוא.

לא?

לא.

זו לא הייתה סברה, זאת הייתה טענת ההגנה שלו.

בסדר. הוא לא בדק, עורך הדין לא בדק את העניין הזה.

כן, זה הניסיון כאילו להפחית מאחריות בגלל זה.

יש קשר בין צריכת אלכוהול לאלימות, יש קשר, אבל לא במקרה - - -

לא במקרה הספציפי הזה.

לא במקרה הזה.

כן, דוקטור מיקי אריאלי.

פשוט רציתי להגיד על הנושא של המעבדות הפיראטיות, שבאמת דיברנו עליהן. אנחנו עשינו פעילות עם היאל"כ ועוד יחידות במשטרה, מעבדות גדולות בצפון היו, באמת גדולות, מבחינה תעשייתית. היה הסטה של אתנול – של אתנול, אלכוהול – נורא-נורא פחדנו שבאמת יהיה מתנול - - -

מתנול.

שהוא רע.

לא היה.

הוא רעל.

באמת היה אלכוהול ברמה הכי גבוהה שיכולה להיות, לצערי.

וגם כן, לפי משטרת לוד, בערך לפני שנתיים היו מקרים, חשד של אלכוהול מזויף במקרי מוות. אז לכן אני פשוט מעלה את זה.

כן, אבל עדיין חשוב לי לומר, אדוני היושב ראש, שכל הנושא הזה של מעבדות פיראטיות, - - - מה שנקרא, שמייצרים יצור עצמי, אנחנו לא יכולים לדבר על תופעה בהיקף רחב, שהגשנו כתבי אישום בנושא. זו לא תופעה שהיא הובאה לפתחנו ברמה אפידמית. ממש לא כך הוא. חשוב להדגיש את הדברים.

כשאני הייתי סטודנט זה היה נפוץ בקינג ג'ורג' בתל אביב. אני לא יודע מה המצב עכשיו. מזמן לא ביקרתי שם.

דברים אחרים נפוצים בקינג ג'ורג' בתל אביב.

עכשיו תקנה בקבוק וודקה מהדיוטי-פרי ובקבוק וודקה מהסופר פה, ותשים את שניהם בפריזר, כן? ותראה את ההבדל. אחרי שבוע אתה רואה את ההבדל – זה מזויף וזה לא מזויף.

כן, מישהו עוד? דוקטור פאולה רושקה.

אני רציתי רק להגיד שאנחנו באמת שותפים פעילים בתוך התכנית. ואם סופסוף הגיע אלינו תקציב של התכנית הלאומית, ואנחנו נכנסים עכשיו במלוא המרץ לזיהוי ואיתור מוקדם במסגרות הרפואה הראשונית. אנחנו בונים איזו ערכה מול הרופאים כדי שיהיה תשאול מהיר, זיהוי מהיר, והתערבויות קצרות לפי המודלים שהומלצו על ידי ה-.O.H.W. אז אני מקווה מאוד שבסוף השנה נוכל לתת נתונים שהם זיהוי מתוך רפואה ראשונית, שאין לנו על זה הרבה נתונים, לצערנו.

תודה.

יש לי שאלה לנציגי משרד החינוך: באיזה מידע אתם עוקבים או שיש לכם מידע על כל מיני קיוסקים שקרובים לבתי ספר שמחוץ לתחום, שמוכרים משקאות אלכוהוליים?

אין לנו מידע.

בעתיד צריך לחשוב על – מי דיבר על כך שלא צריכים להיות קרובים?

- - -

כן. כן.

הגברת איריס יוגב. שצריך שיהיה מרחק מסוים.

גמישות. גמישות וזמינות.

גם אם באמת מבתי ספר - - -

מעת לעת, אדוני, אנחנו מקבלים מידעים ממשרד החינוך על קיוסקים כאלה ואחרים בצורה פרוביזורית. כמובן אנחנו מבצעים פעילות נקודתית כנגד אותו - - -

לא, אבל היושב ראש שואל שאלה אחרת: הוא מדבר על טווח - - -

עקרונית.

שברדיוס מסוים מבית הספר אסור שיימכרו - - -

טווח ברדיוס לא תהיה מכירה.

זה עניין של חקיקה.

כי זו חקיקה - - -

עניין של חקיקה, והרמת לנו להנחתה.

חקיקה. זו צריכה להיות יוזמת חקיקה.

זו יוזמה לחקיקה.

עוד תקנות.

כן.

לא. באמת, זה רעיון מצוין.

מאוד.

- - -

חקיקה, חקיקה ראשית.

זאת חקיקה חשובה, זאת נקודה חשובה מאוד בעיניי זה גם הסיפור של העישון, של מכירת סיגריות. כי הרבה פעמים התופעה היא של מכירת סיגריות בודדות לתלמידים. אז זה משהו שצריך להיות - - -

נכון.

השאלה אם המכירה נעשית בשעות הבוקר כשהם בבתי הספר.

ברור.

טוב, תודה.

אני רק אתייחס ואומר שהייתה המון התייחסות לסיפור של אפידמיולוגיה בהיבט הבריאותי. חשוב לי פה מאוד לציין שזה מעבר לבריאות, במיוחד כשעוסקים במתבגרים זה סיפור ערכי וחברתי, כשהנזק הוא נזק התפתחותי, ולכן כמבוגרים. אתה הבאת את הדוגמה שכועסים עליך כי סגרת פיצוציות, אז אני אומרת: התפקיד שלנו כמבוגרים באמת לייצר מקום בטוח, ושל המתבגרים לכעוס עלינו שאנחנו מגבילים אותם, - -

אני אוהב את הכעס הזה. זה בסדר.

כן, בדיוק.

- - וזה "המשחק" שצריך להמשיך להתקיים במובן מסוים. ולומר רק שהראייה האסטרטגית אפשרה לנו כניסה לעבודת חינוך עם ילדים צעירים שבעבר לא הצלחנו לעשות, - - - הנתונים ייפתחו דלתות של בתי ספר יסודיים לעשות עבודה בפיילוט, ועם נתונים שמראים שינוי, שזה כן, זה מחזק את עבודת המניעה.

כן, בבקשה.

תודה, ואני מבקשת להודות, כבוד היושב ראש, באמת על כינוס הישיבה הזאת. ובשם משרד החוץ, באמת על שיתוף הפעולה המצוין, גם של הכנסת, בעיקר של המשרדים המקצועיים שמובילים את כל הטיפול בנושאים האלה. את הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול ומשרד הבריאות. הקשר הוא באמת יוצא מן הכלל של המשרדים והגופים האלה, גם עם ארגון הבריאות העולמי. ופרופסור אלכס לוונטל הוא יושב ראש - - - של .O.H.W אירופה. יש הערכה יוצאת מן הכלל לאנשי המקצוע שלנו. והגברת איריס יוגב הייתה שותפה וכוח רציני במעורבות הישראלית בכל גיבוש האסטרטגיה, במשא ומתן וכולי. יש באמת הערכה, גם לגבי הדיווח וגם לגבי היכולות שלנו. ובאמת אני מזמינה את כולנו להמשיך ולחשוב איפה עוד אפשר באמת לתרום ולשתף פעולה.

אחד מהיעדים היה גם שותפויות. אז באמת, יש מה ללמוד מאיתנו. כמו שאמרתי, מצבנו לעומת האירופיות, שבאירופה המצב הוא לא טוב, מן הסתם יש גם מה ללמוד מאיתנו, למרות שכמובן פנימה יש עוד מה לשפר.
תודה.

יש עוד הרבה מה לעשות.

תודה.

כן, בבקשה.

רק כתוספת למערכת החינוך גם על זמן הפנאי: זמן הפנאי באלכוהול הוא יותר קשה. בואו נהיה ברורים בנושא הזה: מכיוון שההתמודדות החינוכית, לא בבתי הספר אלא מחוץ לבתי הספר היא וולונטרית, ואתה רוצה באיזשהו מקום ליצור קשר עם הילדים האלה בשביל למשוך אותם וכן הלאה, ההתמודדות היא יותר קשה ויותר מורכבת. האלכוהול הוא בעיה מאוד קשה למערכת החינוך בזמן הפנאי. אנחנו רואים את זה גם בתכניות המסודרות, וגם במקרים שבהם אנחנו מתחברים לאזורים שבהם הם מבלים.

אני יכול להגיד דבר אחד: במשרד החינוך יש יותר ויותר מודעות והתמודדות עם הנושא הזה. זה מתבטא, קודם כל, בכך שיש אמירה מאוד-מאוד ברורה של מערכות החינוך הלא פורמליות, מתנועות הנוער וכן הלאה – לא לאלכוהול. שיהיה לכם ברור: לא פשוט להוציא נערים, נערות, סופי שבוע, טיולים, לילות וכן הלאה וכן הלאה, ולהשגיח על זה, ולעשות את זה. זו התמודדות לא פשוטה של אנשי החינוך.
הדבר השני שאני רוצה להצביע עליו – דוקטור יוסי הראל אמר את זה בצורה הכי ברורה: כמה שיהיו יותר תכניות מעצימות, משמעותיות, לנערים בחינוך הבלתי פורמאלי בזמן הפנאי, ככה אפשר יהיה להפחית את הנושא הזה של שימוש מופרז באלכוהול וכן הלאה.

אני חייב להגיד את זה: במערכת שלנו יודעים את זה בענק, כי אנחנו קושרים כל תכנית חינוכית משמעותית ומעלים בתכנית הזו את הנושא של האלכוהול וההשפעה של האלכוהול. לא משנה אם זו תכנית "אתגרים", תכנית לפיתוח פיזי. אנחנו עכשיו התחלנו לעשות עם נערות "גוף, נפש, נערות", וכן הלאה. כל דבר אתה ישר קושר את זה לנושא של אלכוהול - - - וכן הלאה.
לכן, לשמחתי אני יכול להגיד, שר החינוך הנוכחי מאוד מודע לדברים האלו. הוא טייל אצלנו בלילות בקיץ האחרון, הרבה במקומות האלו. הוא ראה את זה, הוא מודע לזה. הוא הולך להעצים - - -

הרפורמות בחינוך עכשיו שמדוברות.

לא, לא, זה בגרויות, עזוב.

לא, זה לא.

לא, לא, זה לא אמור כאילו להעסיק את התלמידים יותר זמן ואז לאפשר לכם כלים כדי להילחם בכל מיני תופעות?

השר מודע לכך, והסיסמה שלו: שבעה ימים בשבוע, 24 שעות. הוא באופן חד משמעי מודע לכך שמערכת החינוך צריכה להיות אחראית על הנער ולהיות בקשר איתו מעבר לשעות שבהן הוא נמצא בבית הספר.
עכשיו, הוא צריך להקצות לזה משאבים, הוא צריך להשקיע בזה בתכניות, הוא צריך לעשות.

להעלות את שכר המורים.

בוודאי. - - - ולהעלות את השכר של אנשי החינוך שעובדים גם בקהילה, לא רק של המורים.

נכון, נכון.

כי הם מאוד פגועים באופן יחסי. הם לא קיבלו את היתרונות של "אופק חדש". עובד קידום נוער ששכרו צמוד היה תמיד לדירוג עובדי ההוראה, פתאום הוא מסתכל על המורה שמקבל 40% יותר ממנו, ולא כל כך מהר מורה ירצה להיות - - -. אבל זה בסדר, בוא נעזוב את - - -
אני חושב שהמודעות של השר דוחפת את המערכת של החינוך הבלתי פורמאלי להתמודד ולייצר יותר ויותר פעולות. זה מחייב שותפויות, זה מחייב את העבודה עם הרשויות המקומיות, זה מחייב הרבה גופים. כי משרד החינוך לא נמצא פה לבד, זה המון מערכות נוספות. יש לזה מודעות, יש לזה תנופה. אני מקווה שזה גם יהיה חלק מההסתכלות הגלובלית על ההתמודדות שנעשית.

תודה.
רצית להוסיף?

רציתי לומר שלגבי הרפורמות הדגש הוא על עבודה פרטנית בתוך בתי הספר. מבחינתנו העבודה הפרטנית מאפשרת למורים יותר להיות בקשר עם ילדים ולייצר שיח. וזה אחד הדברים שאנחנו מאוד מנסים לפתח – את הדיאלוג מורה תלמיד. ככל שיהיה יותר קשר והמורה יהיה יותר משמעותי לילד, אפשר יהיה גם להגיע ולאתר נקודות סיכון, כי גם יהיה אפשר לשתף, שזה אחד המענים של הרפורמה בעצם.

כן.

אני רוצה להדגיש שבשנים האחרונות אנחנו רואים הרבה יותר גופים שפונים אלינו ברשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, בתחום של החינוך והמניעה, לפתח אסטרטגיות והתערבויות מקוונות לאלכוהול.
דוקטור אילן שמש, אתה הדגשת את מועצת תנועות הנוער. זה משהו שהוא לא ברור מאליו. עד לפני כמה שנים יכול היה להיות באופן כזה או אחר שיש - - - תנועה מוכנה לקחת על עצמה את הבנייה ואת ההתייחסות לנושא האלכוהול. היום זה משהו שהוא גורף עם קבוצת עמיתים שמלווה את ההתערבות הזאת לאורך שלוש שנים ביחד עם משרד החינוך.
אנחנו מוצאים את הצורך הזה נבנה גם למול כוחות צה"ל, למול החיילים. אנחנו רואים את זה בתוך המוסדות האקדמיים – במכללות ובאוניברסיטאות. כלומר, הנקודה הזאת שאנחנו התחלנו לדבר עליה, בתחילת דבריה של הגברת איריס יוגב, על הנושא של האסטרטגיה העולמית, כאן, בארץ, בהחלט מזה כארבע שנים אנחנו רואים תנופה מאוד ממוקדת לנושא של בניית התערבויות, חינוך ומניעה במקום של האלכוהול יחד עם המקום של הסמים, שלא היה קודם לכן.

אוקיי.

דבר קטן: פעמיים נתקלתי בשנה האחרונה בנערים שלנו, דווקא באזור הדרום, שמייצרים אלכוהול עצמי.

תלמידים?

לא, נוער מנותק. הם מתפרנסים מזה.

יפה להם.

- - -

יזמות.

וזה גם הפתיע אותי - - -. הם מתפרנסים מזה. הפתיע אותי.

טוב, רבותיי, אוקיי, תודה. אנחנו שמענו סקירה מעניינת וחשובה. זאת אומרת, יש הרבה מה לעשות על אף הנתונים שאפשר להרגיש שבעי רצון. עלו כל מיני רעיונות שאני בטוח שכל אחד מאיתנו ייקח מתחומו, גם בנושא של החינוך, גם בנושא של האכיפה, גם בנושא של המיסים, ולכן אני חושב שאנחנו נמצאים - - -, אם אני רוצה להגיד: נמצאים בדרך הנכונה, אבל אני עדיין מסכים עם מה שאמר מר יאיר גלר בהתחלה, בתחילת הישיבה, בהמשך למה שהיה בנתניה היום.
אין ספק שהאלכוהול, במיוחד בקרב הנוער, הוא מכת מדינה. וגרפים לא צריכים להטעות אותנו, כי אני חושב שגם המספרים המוחלטים וגם האחוזים הם עדיין גבוהים, ואני לא רוצה שאנחנו נשווה את עצמנו לא לצפון אירופה ולא לדרום אמריקה הלטינית, אלא למה שאנחנו צריכים מהנוער שלנו.
ואני מאוד מקווה, בהמשך לדבריה של נציגת משרד החוץ, שדווקא הקרדיט שיהיה לנו בחוץ לארץ יהיה דווקא בנושאים האלה, של מאבק עיקש, שאפשר גם כן להפיק מהניסיון הזה תועלת במקומות אחרים.

אני לא רוצה לסכם נקודות קונקרטיות. אנחנו רשמנו, ולכן אני רק מודה לכם. תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:41.>