PAGE
5
הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת החוק בעניין השוויון בנטל בשירות הצבאי בשירות האזרחי
ובשוק העבודה ולהסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות
22/01/2014
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
<פרוטוקול מס' 34>
מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת החוק
בעניין השוויון בנטל בשירות הצבאי בשירות האזרחי ובשוק העבודה
ולהסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות
יום רביעי, כ"א בשבט התשע"ד (22 בינואר 2014), שעה 09:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 22/01/2014
חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014
פרוטוקול
סדר היום
<הצעת חוק שירות אזרחי לתלמידי ישיבות (הוראת שעה), התשע"ג-2013>
מוזמנים
¶
>
בושארה פראן - עו"ד, הלשכה המשפטית, נציבות שירות המדינה, משרד ראש הממשלה
יואל הדר - יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים
חיים אמיגה - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים
ליאור אריאן - רע"ן או"מ, שב"ס, המשרד לביטחון פנים
יצחק בן-דוד - סמנכ"ל אכיפה, המשרד להגנת הסביבה
אבי פרץ - סגן ר' יחידת מחוזות, המשרד להגנת העורף
דלית דרור - היועצת המשפטית, המשרד להגנת הסביבה
בנימין חנוך - עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה
גבי פיסמן - ממונה ייעוץ וחקיקה (פלילי), משרד המשפטים
רוני שינדלר - יועץ השר, המשרד להגנת הסביבה
דוד כהן - עוזר השר, המשרד להגנת הסביבה
איה דביר - משפטנית, משרד המשפטים
יואב ארבל - יועמ"ש, מנהלת שרות אזרחי לאומי
נועם עמרן - עו"ד, מנהלת שרות אזרחי לאומי
יפתח שבת
–
מתמחה, הלשכה המשפטית, הכנסת
היו"ר אילת שקד
¶
חבר'ה, אני רוצה לעשות דיון של חמש דקות, ואין צורך ביותר מזה. אני רוצה שנצביע, ואני אסביר לכם. הנושא הזה טלטל את משרד המשפטים כי יש פה כנראה בעיה מהותית בהחלטה שלנו, והוחלט בין משרד המשפטים למשרד להגנת הסביבה שנכניס את הסעיף של הפיקוח. איך נוסח ההסכמה בין משרד המשטפים למשרד להגנת הסביבה? – ותקשיבו כי אני רוצה להצביע ולגמור עם זה – ושנכתוב שסמכות השר להגנת הסביבה להסמיך מפקחים בסמכויות שלפי הסעיף תהיה כפופה להסכמת שרת המשפטים.
איה דביר
¶
אתמול בערב קיבלנו מהוועדה את נוסח הסעיף המוצע, וכתבנו מייל שאליו כיתבנו גם את דלית, וגם דיברתי עם דלית אתמול בערב.
היו"ר אילת שקד
¶
משרד המשפטים הגיע לאיזה שהוא נוסח. רז נזרי דיבר אתי הבוקר. כנראה שהם לא יידעו את המשרד להגנת הסביבה, אבל זה כבר - - -
איה דביר
¶
לא. אני מסבירה. אתמול הלשכה המשפטית הפיצה נוסח גם למשרד להגנת הסביבה, לכל מי שהיה מכותב לנוסח, והשבנו ב"השב" לכולם את הרעיון. בעצם, משרד המשפטים ניסה להעביר מה בעינינו החסם המקצועי למתן סמכויות של מפקחים כרגע למשרד להגנת הסביבה. מה שהטריד אותנו זה העמדה המקצועית של הנציבות שבעצם הדין המשמעתי שחל על עובדי מדינה לא מותאם לאוכלוסייה שמגיעה רק לשנתיים לשירות. בעצם, מנהל אגף המשמעת ישב והסביר שאין לו שום יכולת להפעיל את הדין המשמעתי על אנשים שבאים לעבוד שנתיים. זה רק לשכלל תהליך. זה בית-דין של ממש. זה לא כמו בתוך חוק המשטרה או הכבאות שם המפקד יכול להטיל עונש על הפקוד, אלא שצריך לפתוח הליך משמעתי מלא עם תובעים, חקירה ואיסוף ראיות, ואת כל התהליך הזה אי-אפשר לשכלל לגבי אנשים שבאים רק לשנתיים.
היו"ר אילת שקד
¶
אני רוצה להסביר משהו: אני לא פותחת את הנושא לדיון. דיברתי הבוקר עם רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. יש נוסח שמוסכם על משרד המשפטים, על היועצת המשפטית שלנו, ואני הבנתי שהוא מוסכם גם עליכם. כנראה שטרם דיברו אתכם. אם אתם רוצים, צאו חמש דקות ותדברו אתם. אני מביאה את הסעיף הזה להצבעה, ואני מקריאה אותו.
היו"ר אילת שקד
¶
נכון. קיבלו את העיקרון שכן תהיה סמכות פיקוח ואכיפה, אבל איך שזה יתבצע בדיוק – זה יהיה בהסכמה בין השר לאיכות הסביבה לבין שרת המשפטים. זה מה שהוסכם.
דלית דרור
¶
מה שהוצע לי אתמול וסירבנו היה שניתן יהיה להסמיך בסמכויות רק כאשר ייחקק דין משמעתי נפרד, שזה עניין של מהלך חקיקתי שלם עם שלוש קריאות. לזה סירבנו. זה מה שהוצע לי אתמול על-ידי איה דביר ממשרד המשפטים.
איה דביר
¶
בעצם, מה שהצענו בנוסח זה לומר שהסמכות של השר להגנת הסביבה להעניק סמכויות למפקחים תהיה מותנית בהסכמה של שרת המשפטים, וזו תינתן לאחר שהיא נוכחה שנעשו ההתאמות והתיקונים הדרושים להחלת דין משמעתי אפקטיבי, כשבאופק יש לנו את הצעת חוק מסגרת של חוק שירות לאומי והחלטת הממשלה דיברה על זה שהיא תקודם בד בבד עם ההסדר הזה. כשנגמור לחוקק את החוק של השוויון הנטל, צריכה להיות החלה של דין רציפות על חוק ממשלתי.
איה דביר
¶
בסדר. אני רוצה לחדד: ניסיתי לתפוס את לשכת השרה אתמול, והיא לא נמצאת בארץ. אי-אפשר לתאם את זה אתה. לכן, זו הצעה מקצועית.
רועי שינדלר
¶
חבר'ה, שרת המשפטים יודעת על זה, מסכימה ומקבלת. אין שום סיכום עם שרת המשפטים שיהיה תיאום כזה או שום דבר כזה.
אלעזר שטרן
¶
אילת, זה באמת נושא קצר. זה go no go. תשמרי את המשפט הזה, ואולי יהיה לזה סיכום. לא משנה, ייצאו החוצה לחצי שעה או שעה, ואם לא – נחליט אנחנו. אפשר להחליט.
היו"ר אילת שקד
¶
אני רוצה לסיים את החוק. זה הנושא היחידי שפתוח, והנושא הזה ייסגר בחצי השעה הקרובה. נקודה.
היו"ר אילת שקד
¶
אני מקריאה את הנוסח שעליו אנחנו עומדים להצביע, ותקשיבו: "(ד) השר להגנת הסביבה רשאי להסמיך משרת בשירות אזרחי-ביטחוני במשטרה הירוקה ובאגף ים וחופים של המשרד להגנת הסביבה, בסמכויות של מפקח לפי סעיף 5 לחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א-2011. סמכות השר להגנת הסביבה להסמיך מפקחים בסמכויות שלפי הסעיף תהא כפופה להסכמת שרת המשפטים".
גבי פיסמן
¶
אנחנו מציעים הצעה שמבקשת לפתור את הקושי המשפטי העיקרי שיש בהצעה הזאת שהדין המשמעתי – בעצם התוצאה של המהלך הזה היא שאנחנו מסמיכים פקחים כשאנחנו יודעים מראש שהדין המשמעתי הוא דין משמעתי לא מותאם ולא אפקטיבי. אנחנו מבקשים לאפשר, בהסכמת שרת המשפטים, לעשות את ההתאמות הנדרשות בדין המשמעתי. בינתיים, המשרד להגנת הסביבה יוכל לאפשר את השירות של אותם משרתים במסגרת המשטרה הירוקה בשלב הראשוני ללא סמכויות, ואחרי שנגיע להסכמות הם יועסקו גם - - -
יצחק בן-דוד
¶
אנחנו חולקים על עמדת משרד המשפטים. אנחנו חולקים על העמדה הזאת כבר תקופה ארוכה. אנחנו חושבים שהדין המשמעתי בשירות המדינה הוא דין משמעתי ראוי, ואפשר להשית אותו גם על המתנדבים, המשרתים בשירות האזרחי-ביטחוני. אני חושב שזה לא נכון שהסמכות של השר תהיה מותנית בהסכמה של שרת המשפטים. מה לעשות? אני לא חושב - - -
אלעזר שטרן
¶
איה, אני מבין את הרצון שלנו לסיים את הדבר הזה. אני אומר את האמת, ועזבו עכשיו מה אילת חושבת: המפלגה שלי או לא מפלגה שלי. בעיניי, זה באמת לא רלוונטי. אני לא מבין את העניין הזה של שנתיים. את אמרת לגבי מי שבא רק למשך שנתיים, נכון? מאיפה הדבר הזה בא? אני אגיד שני דברים. אם בא עובד לעבוד במשרד ממשלתי, אתה יודע שהוא יישאר עשר שנים?! הרי אתה נותן לו את הסמכויות מהיום הראשון בהקשר הזה. מה קשור העניין של שנתיים. אני כבר לא מדבר על זה שסמכויות לשוטרים אתה נותן גם לאלה שבאים לשנתיים. מאיפה פתאום קשור פרק הזמן הזה?
בושארה פראן
¶
תנו לי להסביר את הקונצפט, את מה שאיה הסבירה פה. באופן מאד כללי, אני אסביר את הקונצפט. בשירות המדינה מדובר על עובדים ולא על מתנדבים. עובדים בשירות המדינה מקבלים sort of קביעות אחרי כמה שנים. יש תקופת ניסיון של שנתיים. תקופת הניסיון אומרת שאני יכול לפטר את העובד בצורה יותר יעילה עד שנתיים.
בושארה פראן
¶
תנו לי רק להסביר פה שני דברים. כשמישהו אצלך בשירות המדינה מועל בתפקידו ובסמכויות שלו, אתה יכול כבר לפטר אותו בצורה מאוד פשוטה, בצורה מנהלית, ואני לא צריך לפתוח בחקירה ובהליך משמעתי כדי לפטר אותו.
בושארה פראן
¶
בשונה מההליך פה, כשאתה צריך להפעיל ממש מנגנון של חקירה, תביעה וקובלנה שזה ייקח לפחות יותר משנה. זה לא הליך יעיל.
בושארה פראן
¶
זה בסדר, אבל צריך לערוך את ההתאמות.
משפט אחרון – מה שאיה אומרת הוא בסך-הכול משהו מאד פשוט: אנחנו לא חולקים על המשרדים פה. אנחנו רוצים להחיל דין משמעת, אבל שיהיה אפקטיבי. המתכונת שהם אומרים היא שעושים copy-paste מחוק ומחילים את חוק המשמעת במתכונת הנוכחית – זה לא יהיה אפקטיבי למי שמועל בסמכויות שלו. אנחנו ניתן להם סמכויות, אבל אנחנו לא נוכל לאכוף את זה במתכונת של דין המשמעת הקיים. בגלל זה אנחנו רוצים לעשות את ההסדרה.
דלית דרור
¶
אנחנו הצענו שינויים. לא הצענו להחיל את זה as is, אלא הצענו שינויים למשל: שלא תהיה סנקציה של פיטורין. אין ספק שמוטב לחוקק הסדר משמעתי יותר שלם, וכשהוא יחוקק אפשר יהיה לעשות תיקון עקיף ולהוריד את ההסדר שמוצע פה ולקבוע הסדר טוב יותר. אבל, בינתיים, אם המשמעות היא שאי-אפשר להשתמש בהם ואי-אפשר להסמיך אותם בסמכויות פיקוח, אז אנחנו מתנגדים לזה. זה הוצע לי אתמול ב-21:45 בלילה, וסירבנו לזה. והנה, פתאום זה מפתיע אותנו פה היום. להצעה של היועצת המשפטית של הוועדה הזו אנחנו הסכמנו.
איה דביר
¶
אתה הגשת את ההתנגדות הזאת. אתה ביקשת ואמרת: מה הבעיה? אם כל כך רוצים לתת סמכויות פיקוח, נעשה את התיקונים הדרושים. אנחנו מנסים להסביר, וזה מה שאנחנו כנראה מתקשים לעשות, שהדין המשמעתי של שירות המדינה בנוי לבן-אדם שבה לקריירת התמד.
איה דביר
¶
גם העובד שבא לשנה-שנתיים לשירות המדינה מקווה להישאר יותר. המשמעות של נזיפה היא שתיחסם בפניו הדרך להישאר יותר. בסופו של דבר, המשרתים באים לסמן "וי" ולעשות את תקופת שירותם - - -
אלעזר שטרן
¶
איה, למה את חושבת כך? מתנדב שייצא לאזרחות עם נזיפה של שירות המדינה – את חושבת שזה לא מפריע לו?
אלעזר שטרן
¶
לדוגמה: כשהוא בא לחפש עבודה קבועה, הוא מקבל תעודת שחרור שמבקשים לראות אותה ולא משנה. זה לא משנה מה. אני אומר עוד פעם, לצערי, - - -
דוד כהן
¶
משמע ששרת המשפטים לא תקבל את זה. היא כל הזמן סוגרת. היא אומרת: זה לא חוקי, זה לא מידתי וזה לא שום דבר. אז בשביל מה היא הכניסה את שרת המשפטים?
איה דביר
¶
יכולים להגיע לסיכום שחוק 671, שעכשיו הממשלה צריכה להחיל עליו דין רציפות, יקודם בד בבד עם תיקון פרק משמעת. יש לנו כמה חלונות זמן שעכשיו דברים אמורים לקרות, ואנחנו מוכנים ליישר קו אליהם. אבל לתת סמכויות מרחיקות לכת בלי - - -
היו"ר אילת שקד
¶
בואו ונודה על האמת זה לא שירות אזרחי-ביטחוני. זה שירות מאוד חשוב, אבל זה לא אזרחי-ביטחוני.
בנימין חנוך
¶
קודם כל, כמו שאיה אומרת, כמו שעובדים לפעמים מגיעים לשנתיים-שלוש וחל עליהם הדין המשמעתי, וגם אם עובד בא בחופשת לידה לכמה חודשים חל, מבחינה משפטית, הדין המשמעתי, כך אין מניעה משפטית, לדעתנו, ובוודאי שלא מניעה חוקתית, להחיל דין משמעתי על משרתים בשירות אזרחי-ביטחוני כפי שכבר החליט הוועדה להחיל אותו למשל בכב"א, שב"ס ומשטרה שגם שם הם באים לשנתיים-שלוש.
יתרה מכך, אם, חס וחלילה, מחר אחד המשרתים ימעל, יטריד מינית או שתהיה איזו תקיפה קלה, בעצם מבחינה משפטית אם לא חל עליו הדין המשמעתי חוץ מלהעביר אותו ולהעיף אותו אין לי שום אפשרות לתת לו סנקציה חוץ מהסנקציה הפלילית. לא בכל דבר צריך לעשות סנקציה פלילית. יש דברים שמתאימים לדין המשמעתי. לכן, קיים הדין המשמעתי.
לכן אני חושב שאין מניעה. אנחנו, כמובן, בעד לקבל את ההצעה של היועצת המשפטית של הוועדה לפי הנוסח שהופץ אתמול והונח על השולחן היום בבוקר, לפני כמה דקות. תודה רבה לך.
גבי פיסמן
¶
אם יורשה לי, אתאר איזה שהוא תסריט לחברי-הכנסת. הסיטואציה היא כזו: מגיע אותו משרת במשטרה הירוקה למקום ומבקש מידע שאסור היה לו לדרוש, שיכולות להיות לו השלכות ביטחוניות וכל מיני. הוא דרש את אותו מידע, ולמחרת הוא החליט שלא מתאים לו להמשיך במשטרה הירוקה והוא הולך הביתה. זו התנדבות, והוא יכול להפסיק בכל רגע. הוא לא משלם שום מחיר.
גבי פיסמן
¶
כדי שתבינו את ההבדלים, אני אומר שבסיטואציה הזאת למשל במשטרה יש דין משמעתי שהוא דין משמעתי סמי-צבאי והוא פיקודי; המפקד יכול לפעול באותו רגע ולהפעיל סנקציות כלפי אותו משרת. אנחנו צריכים ליצור כלים אפקטיביים ומשמעותיים שייצרו איזה שהוא רף התנהגותי שהוא גבוה יותר מהרף ההתנהגותי של אדם - - -
דוד כהן
¶
מה קורה כשמישהו בא למוסד ואחרי תקופה אומרים לו "אתה לא מתאים. תלך", והוא כבר יודע מי הוא ראש המוסד ומי משרת במקום כזה ואחר? אני עבדתי עם שלושה שרי ביטחון, הכניסו אנשים ואחרי תקופה מסוימת אמרו להם "אתם לא מתאימים. תעזבו את המקום". מה? תלו אותם?! אני בטוח שהאנשים האלה - - -
עפר שלח
¶
לתחום את זה בזמן. ממילא הם לא נמצאים פה מחר בבוקר. תקופת הזמן של מספר חודשים זה עוד לפני שהראשון יגיע.
היו"ר אילת שקד
¶
בדיוק. אני מקבלת את ההצעה של חבר-הכנסת עפר שלח, ואנחנו נכניס קציבת זמן לטיפול במשרד המשפטים של שישה חודשים. גם כך המתנדב הראשון לא יגיע בששת החודשים הקרובים.
איה דביר
¶
אל"ף, זה מצריך בדיקה. בי"ת, השאלה היא איפה יוקם הדין המשמעתי. אפשר להקים אותו בתוך המנהלת ואפשר להקים אותו בתוך הנציבות. אלה שאלות של מדיניות.
אלעזר שטרן
¶
אילת, למה שלא נעשה הפוך? נקבל את הצעת החוק שהניחה היועצת המשפטית של הוועדה ונגיד שהיא לא תפורסם עד לעוד חצי שנה. עד אז שהם - - -
עידו בן-יצחק
¶
ההצעה של חבר-הכנסת שטרן יכולה לעבוד במקרה הזה. מאחר שבתוך שישה חודשים אם אתם סבורים שההצעה הזאת לא טובה, תוכלו להעביר הצעת חוק שכן - - -
גבי פיסמן
¶
השאלה היא על מי מוטלת האחריות. האחריות להתאמת הדין המשמעתי היא לא אחריות של משרד המשפטים.
איה דביר
¶
אין לי שום בעיה עם קציבת הזמן. אני מבקשת לא לוותר על התנאי המהותי שיהיה דין משמעותי אפקטיבי.
עידו בן-יצחק
¶
ההצעה של חבר-הכנסת שטרן אומרת דבר כזה: אנחנו לוקחים את הנוסח כפי שמונח כעת, וקובעים שהתחילה שלו תהיה ששה חודשים מיום תחילתו של החוק. כלומר יש ששה חודשים שבהם לא ניתן יהיה להסמיך פקחים בסמכויות האלה, ולכן גם לא יהיה להם דין משמעתי.
יצחק בן-דוד
¶
למה התיק הזה נופל על המשרד להגנת הסביבה? אני חושב שזה נציבות שירות המדינה. כן, מה לעשות? זה יטיל עליהם קצת עומס.
איה דביר
¶
חברי-הכנסת, אנחנו מאוד מבקשים. אנחנו מציעים מתווה ולא אכפת לי לקצוב בזמן, אבל פתרון מהותי זה לייצר דין מרתיע שמי שמפעיל סמכות יידע שהוא יכול להיות - - -
איה דביר
¶
אבל למה אתם לוקחים את - - - כבן ערובה ולא את הצרכן כבן ערובה? הם ייזמו את התיקון החקיקתי. בבקשה. - - -
דוד כהן
¶
אילת, ברגע שנחקק החוק, זה תפקיד של הנציבות ולא של משרד המשפטים – שהנציבות תיקח על עצמה, תשב על זה תקופה ותסיים את זה. צריך לקבל את ההצעה של חבר-הכנסת אלעזר שטרן וגם של היועץ המשפטי, להעמיד את זה להצבעה ולהעביר את זה עכשיו, ובא לציון גואל. אם ירצו לתקן את זה, שיתקנו.
בושארה פראן
¶
אני לא הפרעתי לכם בדיבורים שלהם. תנו לי להשלים פה משפט. הם עובדים שמשרתים במדינה דרך המנהלת. הנושא הזה צריך גם הסדרה רוחבית לא רק דרך המשרד להגנת הסביבה או דרך משרד אחר. ההשלכות פה הן השלכות רוחביות ולא רק כלפי המשרד להגנת הסביבה. אנחנו צריכים לעשות את זה גם רוחבית, גם אם זה בשירות המדינה או לא בשירות המדינה. מההסתכלות שלנו, פה צריכה להיות יוזמה של המנהלת שתיזום דין משמעתי רוחבי.
דוד כהן
¶
פעם זה שרת המשפטים, פעם זו הנציבות, ופעם זה לא חל עליהם. יש חברי-כנסת שהם קובעים, ואת עומדת בראשם.
אלעזר שטרן
¶
לדעתי, זה הדבר. לא נצא. אלה אותם שיקולים. אנחנו מבינים אתכם, אבל אנחנו פשוט חושבים אחרת.
אלעזר שטרן
¶
לא. אני הבנתי את זה. יבינו את זה כולם, וגם שרת המשפטים – תאמינו שבדברים של המשפט היא יותר קיצונית, לדעתי, גם מכם, ולכן יהיו לה אינטרסים מול כולם לסדר את זה.
אלעזר שטרן
¶
לא משנה. לא התכוונתי רק למה שבסמכותה ומה שלא. היא יודעת איך לממש את האינטרסים של המשרד שבאחריותה.
דלית דרור
¶
ככל שהדיון ממשיך ואנחנו רואים שמשרד המשפטים מצפה שהנציבות תיזום ושהנציבות מצפה שהמנהלת תיזום, כך אנחנו יותר מודאגים שהליך החקיקה עוד לא החל ועוד אף אחד לא ניסח. השאלה היא רק מה יהיה במצב הביניים, וזה הכל.
היו"ר אילת שקד
¶
אבל אתם יכולים. אנחנו נצביע עכשיו על הסעיף כפי שהקראתי אותו, כשאנחנו נותנים למשרד המשפטים לסדר את הסיפור הזה תוך חצי שנה. אתם יכולים, וזה לא משרד המשפטים חייב. תגישו אתם חקיקה שלכם.
דוד כהן
¶
אילת, תקבלי מה שחבר-הכנסת אלעזר שטרן אמר, ואם ברצונם לשנות – הם יישבו על המדוכה וישנו את זה.
דוד כהן
¶
כל הוועדה מסכימה לזה, אבל הם על הרגליים האחוריות לא רוצים לסגת אחורה. הם קיבלו איזו החלטה מסוימת, ולא רוצים לחזור אחורה.
אלעזר שטרן
¶
אגיד לךְ למה אני חושב שזה ככה. ההיגיון שמשרד המשפטים מייצג בו – אנחנו דנו בו בהקשרים האלה. משרד המשפטים נלחם על הדבר הזה. אנחנו חשבנו שצריך לעשות פה משהו אחר ושצריך למצוא את הפטנט הזה של בין משרת בשירות לאומי אזרחי לבין המדינה בכלל גם כדבר רוחבי של מה שאנחנו שמים פה. במקרה הזה, זה עכשיו נפל על שירות המדינה. ניתן להם חצי שנה בהקשר הזה. אבל מה שאנחנו קובעים עכשיו זה את רוח הדברים, פעם שנותנים חצי שנה, ורוח הדברים, כמו שאני הבנתי, היא שאנחנו כן רוצים לתת לפקחים האלה יכולת אכיפה. אמרנו כבר אתמול. אחרת, לא עשינו שום דבר בכל זה שראינו, וערימות הזבל יהיו ככה. אני חוזר ומציע לקבל את הניסוח של הייעוץ המשפטי של הוועדה ולהוסיף לזה חצי שנה.
דלית דרור
¶
אנחנו מסכימים שההסמכה תהיה רק לאחר חצי שנה, אבל לא להתלות את זה בהליך חקיקה שלם שעוד לא ברור מי ייזום אותו בכלל.
איה דביר
¶
אנחנו מוכנים למגבלת זמן, אבל אנחנו מבקשים שיובן שמי שצריך להית בן-הערובה של מגבלת הזמן הוא מי שבידיו השליטה על התיקון וזה לא משרד המשפטים.
איה דביר
¶
-- המשרד שבתוכו יש מפקחים, נציבות שירות המדינה כרגולטור רוחבי של העסקת עובדים בשירות המדינה או המנהלת שהיא רגולטור רוחבי של תחום השירות האזרחי. שלושת אלה הם שרים אחרים מהשרה שלנו. השרה שלנו יכולה ליזום, לדחוף ולקדם, אבל היא לא יכולה להחליף את סמכותו של שר אחר ולשלוט - - -
היו"ר אילת שקד
¶
תקשיבו: לשניכם יש זמן עד השעה 15:30 למצוא פתרון. בשעה 15:30 יש כאן הצבעה. אתם לא צריכים לבוא, כי יש רק הצבעה, ורק תביאו לי נוסח מוסכם עד השעה 15:30.