PAGE
2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
13/02/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 155>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום חמישי, י"ג באדר א התשע"ד (13 בפברואר 2014), שעה 10:00

<סיור במשחטת "עוף עוז" בשגב שלום>

חברי הוועדה: >
עמרם מצנע – היו"ר

דב ליפמן

>
סרג'יו דולב - וטרינר ראשי, משרד החקלאות

שירה אנגל - רופאה וטרינרית מרחבית דרום, משרד החקלאות

מרסלו מיקוליצקי - וטרינר, משרד החקלאות

נואף אבו מעמר - מנכ"ל 'עוף עוז'

עוזי מחלב - בעלים 'עוף עוז'

אבשלום דולב - רכז פורום המשחטות

רונן ברי - עיתונאי

לירון וייס - דוברת הוועדה

בנג'י גולדברג - דובר של ח"כ דב ליפמן

סופיה ירמוננוך - עוזרת של ח"כ עמרם מצנע

יהודית גידלי

ס.ל., חבר המתרגמים
<סיור במשחטת "עוף עוז" בשגב שלום>

בוקר טוב.

(הצגת הנוכחים).

אנחנו ביקשנו לבוא ולבקר במשחטה אחרי דיונים שהיו לנו בוועדה גם בעקבות חוקים ותקנות שעדיין אנחנו עומדים לתקן וביקשתי שיגידו לי איפה המשחטה הכי מודרנית בארץ. זאת אומרת אני לא רוצה ללכת למשחטות הדפוקות, קודם כל ללכת למקום הכי מודרני, אמרו לנו 'שגב שלום'. שמחנו מאוד והרי אנחנו כאן. באנו לראות בעיניים באמת איך עוסקים בתהליכים האלה. אנחנו לא ועדת הכלכלה, אנחנו ועדת החינוך, העיסוק שלנו הוא בכל נושאי צער בעלי חיים, יחד עם זאת ברור לנו לחלוטין שתעשייה המזון, המזון מן החי, היא בסופו של דבר מביאה לכך שאנחנו אוכלים גם בעלי חיים שגידלו אותם ובסוף הביאו אותם לסוף חייהם. מטרת צער בעלי חיים, כפי שזה בא לידי ביטוי בחוקים ותקנות, היא לאפשר את קיומה של התעשייה הזו אבל לנסות לראות איך מונעים סבל ככל שניתן מבעלי חיים.
באנו לראות, להתרשם. נשמח לשמוע מכם, קודם כל, על הפעילויות וכל הדברים ולאחר מכן לראות בעיניים איך התהליכים האלה מתבצעים.

זו ישיבה רשמית של הוועדה, אז היא מוקלטת ויש פרוטוקול אחר כך, שאפשר לקרוא אותו גם, וזהו. אני שמח מאוד שאנחנו פה.

אתם נמצאים במתחם שהוא הכי גדול במדינת ישראל והכי מודרני. לא רק במדינת ישראל, הוא גם מודרני מבחינה אירופית ברמה הכי גבוהה. חברת 'עוף עוז' היא אינטגרציה מלאה מהקטע של האמא, הביצה, האפרוח, הגידול, השחיטה והשיווק עד ללקוח. אנחנו למעשה שולטים בכל התהליכים. אנחנו מגדלים בעצמנו את העופות, גם בתנאים של משרד החקלאות, תנאים של - - -

אתם מגדלים או שאתם בחוזים עם מגדלים.

אנחנו בחוזים עם מגדלים, אבל למעשה הגידול הוא שלנו. אנחנו נותנים את התנאים, את התערובת ואת הכול.

זה במושבים השונים?

ביישובים בדרום, חוות גדולות. אלה חוות מודרניות, מניצנה, אשלים, קדש ברנע וכל הדרום, עמי עוז, עין הבשור, קלחים וכל המושבים באזור. אלה החוות הכי מודרניות שיש. לאחרונה הכול ממוחשב, כל התאורה, אוורור, הכול מסודר ברמה מאוד גבוהה. הקטע הזה של הגידול. יש שם כל מיני תנאים ותקנות של צער בעלי חיים, אנחנו עומדים בכל הדברים האלה.

אחרי שהעוף גדל, 45-43 יום, אנחנו מעמיסים אותם על הכלובים, הוא מגיע למשחטה, הכי מודרני שיש, מבחינת נוחות לעוף ובצורה מסודרת. כמובן שאם נרד ונראה שחיטה, אז לראות שחיטה זה לא דבר יפה, אבל עד שהוא מגיע לשוחט הוא מגיע שמח, בוא נגיד.

הוא לא יודע מה מחכה לו.

הוא קודם כל לא רואה את חברו נשחט, זה מהקטע של הכשרות. בכשרות יש הרבה בנושא הזה של צער בעלי חיים. פה מתחיל הקטע של השוחט. הסכין של השוחט היא סכין מאוד נקייה וחדה, שלמעשה העוף לא מרגיש את השחיטה, לא מרגיש אותה. אם הוא מרגיש אותה הוא טרף, הוא אסור לאכילה. זה בקטע של הכשרות. זאת אומרת הסכין כל כך נקייה, שאם סכין של שוחט עוברת לך ככה על היד, אתה לא רגיש שנחתכת בכלל. זה הקטע של הכשרות. גם הכשרות נותנת הרבה בקטע של צער בעלי חיים.

דב, אחר כך אתה תיתן לזה הכשר.

כמובן... לא, אני שמח לשמוע את זה. זה מאוד חשוב שמכירים - - -

לא, העניין הוא שהיהדות שמה כללים - - -

מאוד. אז אנחנו נראה פה את הקבלה של השחיטה ששם כל הנושא של העוף החי, היא סגורה הרמטית, היא מאווררת וממוזגת. בחוץ אתה לא רואה כלום. התאורה אינפרה כחול, העוף לא רואה, בן אדם רואה, אבל העוף לא רואה, כך שהוא הולך רגוע מאוד לשחיטה.

במשחטות 'גויות', בחוץ לארץ, השחיטה היא בטח במערכת אוטומטית, לא? או שזה גם ידנית?

אני אגיד לך, במשחטת גויים אין שחיטה, קודם כל הם באים מכניסים במקום כמו אצלי, אבל הם נכנסים למנהרה בצפיפות ומקבלים גז CO2, אחרי שמקבלים גז CO2 העוף מעולף לגמרי, מאבד את ההכרה, עדיין הלב עובד, ואז תולים אותו והוא נכנס לשחיטה אוטומטית. זה קצת, אני חושב, יותר אכזרי. בשחיטה יהודית רואים משהו לא יפה, אבל בשחיטה של גוי זה נכנס לגז. התיאור קצת קשה יותר. הגויים אם היו מבינים איפה צער בעלי חיים, גז או שחיטה? אז אני חושב שהשחיטה, נכון שהיא לא יפה ואכזרית, אבל העוף לא מרגיש שום דבר, כשהוא נשחט הוא לא מרגיש כלום. עד שהוא מרגיש הוא כבר איבד את ההכרה.

האם זה שהעוף לא יודע מה קורה לו, זה דבר שמגיע בדרישה של הכשרות, או זה חלק מהחוקים של צער בעלי חיים? זאת אומרת האם יש בחוק במדינה שחלק מהתהליך שהם לא יידעו מה קורה - - -

לא, זה לא בחוק מדינה ולא כלום. זו הכשרות. הכשרות דבר ראשון מחייבת סכין נכונה ונקייה. זה בא מהתורה. הסכין חייבת להיות נקייה. אם הסכין לא טובה והעוף מרגיש את השחיטה, למעשה הוא טרף. אסור לנו לאכול אותו.

יש עוד שיטה אחת, שגם מקובלת בעולם, שאני חושב שזה הרבה יותר מהנושא של גז, כי גז התחיל לאחרונה, שזה תולים את העוף חי, עם הראש למטה והוא עובר דרך מתקן שמחשמל את העוף.

כן, מרטיבים אותו והוא מקבל זרם חשמלי.

מבחינה זו השחיטה היהודית היא הרבה פחות אכזרית מהשחיטה בחוץ.

יש כאן סרט שנראה לכם אותו, זו העמסת העופות בלול. זה לא פה. העופות מגיעים לכאן במשך היום, אנחנו מעמיסים במשך היום, מזמן שהעוף יצא, זה בקטע של החוק, מזמן שהוא יצא עד השחיטה מקסימום עוברות שעתיים או שלוש שעות, לא יותר.

מרגע שהוא מגיע למפעל עד שהוא - - -

מרגע שאנחנו מוציאים אותו מהלול.

שעתיים-שלוש?

כן, לא יותר.

מה החוק קובע? כמה זמן?

שש שעות, אם אני לא טועה.

ארבע שעות נסיעה, מהרגע שהוא נכנס למשחטה שש שעות. שש שעות בקיץ עד שמונה שעות בחורף.

גם מבחינת איכות הבשר, אחרי שאנחנו מעמיסים אותו למשאית, העוף עובר סטרס מסוים, כשהוא נכנס לכאן אנחנו מורידים אותו למנוחה, הוא נרגע, הוא מקבל אוויר קריר יותר והוא נהיה רגוע בחושך, אחרי שהוא נהיה רגוע, חילוף החומרים אצלו חוזר לעצמו, ואז אנחנו מכניסים אותו לשחיטה. זה לטובת איכות הבשר. זאת אומרת גם לקטע הזה אנחנו נותנים הרבה תשומת לב, בגלל שכשהעוף בסטרס הבשר יותר קשה. זה כמו פרה. פרה או עגל, אתה לא יכול להביא אותו ותיכף לשחוט אותו, אתה צריך לתת לו לנוח 24 שעות. אז אנחנו נותנים לו לנוח בין חצי שעה לשעה במקסימום פה, אז העמסה ונסיעה בערך שעתיים, החוות הן ברדיוס מקסימום של 40 דקות עד שעה, זה הרדיוס, העמסה זה שעה, הנסיעה שעה, מנוחה שעה ולשחיטה.

זה המצב הכי טוב שנמצא בקטע הזה. זה לא רק משחטה, בכל התהליך אנחנו נותנים תשומת לב לנושא של צער בעלי חיים, החוקים והתקנות וכל הדברים האלה.

אני מבין שרוב המפעל הוא בעצם עיבוד הבשר.

שחיטה, מריטה, פתיחה, צינון ואחרי זה פירוקים ואריזה. זה מפעל של 26,000 מטר, עובדים פה מעל 1,000 אנשים, רובם מהמגזר הבדואי. יש כאן תעסוקה ל-1,000 אנשים. הם באים כל יום בחמש וחצי בבוקר, מתחילים את העבודה. זה גם שינה את האזור פה מבחינה כלכלית וחברתית. המנכ"ל של המפעל הוא גם מהמגזר, יודע, מכיר את האנשים, את הציבור, חי איתם. הוא מנכ"ל כבר שלוש שנים פה.

מה שאני רוצה זה שאתם תראו את הסרט של ההעמסה של העופות. אני הכנתי את זה בשבילכם, כדי שתראו - - -

כן, איך זה מתבצע. אמרתם שאתם מטפלים בכל התהליך, אבל אתה לא עוסק במדגרות.

עוסק, בטח. יש לנו מדגרה ברביבים, מדגרה הכי חדשה, נפתחה לפני חודשיים. יש את הקטע הזה של - - - אנחנו לא ממיתים את האפרוחים. אני לא מגדל למטילות, הכול בשר.

הסינון היחידי מבחינתך הוא רק הבריאות שלהם.

כן, אנחנו לא הורגים אפרוחים.

אתם במדגרה מזריקים לביצה תרופות?

חיסון. כן. אנחנו לפעמים מזריקים, אני חושב, ובאותו יום שהוא נולד אנחנו מזריקים, נותנים לו חיסון.

אני למדתי השבוע שמזריקים לתוך הביצה.

לפני הבקיעה, נכון.

שזה יותר זול, יותר יעיל.

כן.

אתם עושים את זה במדגרה?

עושים את זה.

מזריקים לביצה טרם בקיעתה חיסון. למה אני מספר את זה? באמצעות ההזרקה הזו הם שואבים מהביצה איזה שהוא די.אנ.איי וכרגע יש פיתוח של רעיון שאפשר יהיה לזהות את מין העובר טרם בקיעת הביצה ואז יחסכו את כל החיסון של האפרוחים. זה הולך להיות משהו עולמי. בנוסף לזה, דרך הדי.אנ.איי, החומר שהם מוציאים, הם יכולים להגיד אם העוף הזה לא בריא ואז גם להשמיד את הביצה, גם אם זה זכר שלא צריכים אותו לצורך מטילות וגם אם הוא חולה באיזה שהיא מחלה או שיש לו מום, אז אתה משמיד אותו כשהוא עוד ביצה.

זה לא יקר נורא?

לא, הם אומרים שזה תעשייתי. אבל זה רק הוכח מדעית, זה עדיין לא - - - זה מאוד מעניין.

(סרט).

כל התכנון וכל הציוד, הרוב זה הולנד. כמובן שיש ציוד מדנמרק ומארצות הברית ומכל מיני מקומות, אבל התכנון כולו הוא הולנדי. הם מספר אחת בעולם בנושא העוף

כמה הושקע במפעל בהקמתו?

350 מיליון.

הצילומים מהמדגרה שראינו, איזה מדגרה זו?

יבנה.

ואתם עובדים רק עם המדגרה הזו?

אנחנו עובדים עם יבנה ורביבים. יש לנו מדגרה שלנו ברביבים. מדגרה שנפתחה לפני חודש, חדשה, סופר מודרנית, בקיבוץ רביבים.

שאלה, אולי למנכ"ל, כמה פעמים בשנה האחרונה ביקרו פקחים ממשרד החקלאות?

ממשרד החקלאות כמעט כל חודש פה.

ובשנה האחרונה?

לפני שבועיים-שלושה הם ביקרו.

זה אתם בעצם. תיכף נשמע אתכם.

יש גם הפיצוח. באים לבקר את הכלובים, את כל הנושא הזה של - - - לא רק הקטע של הרופא.

אולי באמת לאנשי משרד החקלאות.

יש לי מצגת.

בבקשה.

קודם כל באופן כללי, איך אנחנו עובדים מבחינת שירותים וטרינריים. מה שהוא דיבר, על הפיקוח של הפיצוח, זו בעצם יחידה נפרדת מהשירותים הווטרינריים של משרד החקלאות, שהיא המשטרה הירוקה של משרד החקלאות שבודקת את כל הדברים של אכיפה ועבירות על התקנות. אבל מעבר לזה לשירותים הווטרינריים יש פיקוח שהוא מוסדר, עוד מעט אני אסביר על הנושא הזה.

יש פיקוח נפרד וטרינרי ופיקוח נפרד על התהליך, או מה?

עכשיו אני אסביר מה שאנחנו עושים, ובנוסף יש עוד כמה יחידות שעושות את הפיקוח.

קודם כל בשירותים הווטרינריים יש מחלקה, אני בראש המחלקה, זה הנושא של פיקוח על מוצרים מן החי. אנחנו בודקים את כל המזון מן החי בחלק הראשוני של השרשרת. החלק השני, שזה בעצם משחטות והלאה, זה משרד הבריאות.

זה מינהל השירותים הווטרינריים שהוא אחראי ויש ארבע יחידות בתוך השירותים הווטרינריים, שזה המספוא, יבוא/יצוא, זה כל המוצרים מן החי שבאים מחו"ל, המחלקה שלי והמחלקה של בריאות העוף, שזה בעצם כל עוד העוף חי.

בתוך המחלקה של הפיקוח על מוצרים מן החי, זה מחולק לכל המוצרים. אנחנו מדברים עכשיו על עופות, זה הכי מפותח בארץ, הכמות הכי גדולה, בגלל זה יש לנו שלוש רופאות מרחביות, צפון, מרכז ודרום, שירה היא הדרומית, היא אחראית אך ורק על המשחטות והמפעלים שמטפלים בבשר עוף, אבל במקביל יש למשל את כל הנושא של בקר, שמטפל בכל השחיטה של בקר. יש גם רופא ארצי לבקר.

מתחת לרופאות המרחביות, בעצם גם אני וגם הרופאות המרחביות, הן ממשלתיות, זה בתוך השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, אבל יש לנו פיקוח בכל אחד מהמשחטות. יש רופא וטרינר פלוס פקחים. למשל עוף עוז זו המשחטה הכי גדולה, יש פה 11 פקחים וטרינריים ורופא שמנהל את הפיקוח - - -

עובדים של המפעל?

לא, הם חייבים להיות עובדים ציבוריים, או דרך מועצת הלול או דרך רשויות מקומיות. תלוי, כל אחד יכול לבחור - - -

במקרה אצלי זה מועצת הלול, שמקבלים משכורת ממועצת הלול. 11 פקחים.

הוא מעביר, כדי למנוע את ה - - -

הוא מממן את זה דרך מועצת הלול.

אני משלם למועצת הלול ומועצת הלול משלמת להם, לפקחים ול - - -

כל הצוות הזה על פי התקנות מוסמכים על ידי השירותים הווטרינריים והם חייבים דיווח.

זה לא רופאים, זה פקחים.

יש רופא בכל משחטה ועל פי הפעילות יש גם פקחים. משחטה מאוד קטנה, למשל, יכול להיות רק רופא או פקח אחד, במשחטות גדולות, יש פה 11 פקחים כי הם בודקים את כל התהליך אבל בעיקר את הבדיקה של הבריאות של העוף. זו הפעילות שיש במחלקה, כשבעופות אנחנו מדברים על - - -

הם עוסקים רק בפיקוח על הנושא הבריאותי, או גם על החוקי?

בהמשך אני אסביר בדיוק את התהליך.

לא, אבל המפקחים האלה?

המפקחים בודקים שלושה דברים בעיקרון, שזה צער בעלי חיים, בריאות המקנה, בריאות העוף ובריאות הציבור.

אבל גם את החוקים של צער בעלי חיים?

כמובן. אז בארץ יש 34 משחטות כשהן מחולקות למשחטות ליצוא, שזה 8, משחטה ליצוא זה כבר חוק אחר בנוסף לחוק שבארץ, שבעצם החוק אומר שצריכים לעמוד בסטנדרטים האירופאים או של ארצות הברית, תלוי במדינה שקונה. בגדול זה ארצות הברית ואירופה. למשחטה הזאת, למשל, יש את שני ההיתרים. זה אומר שכל שנה מגיעים נציגים של המדינות ובודקים. פעם אחרונה היה פה באוגוסט נציג של ארצות הברית וביוני מגיעה משלחת של אירופה והם בודקים את כל הנושאים - - -

זה עוף קפוא, מה שמיוצא?

כן.

רק קפוא?

כן.

והוא עובר תהליך שחיטה אחר?

לא, אותו דבר. רק פה הם באים לבדוק, אנחנו פה ב - - -

כן, סטנדרטים, החברות עצמן בטח באות, לא המדינות. החברה שלה אתה משווק.

השירותים הווטרינריים של המדינה. הם באים ובודקים למעשה אותם, איך הם מבקרים את המשחטה ה זאת.

יש בעצם שיטה אקוויוולנציה, כל רשות מבקרת את הרשות המקבילה, כדי לדעת אם הם יכולים לספק את אותם סטנדרטים. אותו דבר אנחנו עושים. למשל ביצוא כל הפיקוח על מזון שמגיע לארץ, אנחנו עושים את אותו דבר. רוב הבשר בקר מגיע מדרום אמריקה אז אנחנו עושים בדיקה לרשויות בדרום אמריקה, שהם עומדים בסטנדרטים ואז מאשרים מפעלים. זו אותה שיטה.

תחזור רגע לשקף הקודם. 34 משחטות, מהן 12 ליצוא?

בנוסף. בנוסף יש עוד 12 מפעלים לעיבוד בשר. שזה מי שעושה כבר מוכנים למאכל, בלי שחיטה.

כמה משחטות ליצוא, מתוך ה-34?

מתוך 34 משחטות יש 8 משחטות שהן מאושרות ליצוא, שמהוות 65% מהעופות שנשחטים בארץ. ברגע שמשחטה מחליטה, כי זה וולונטרי, להיות ליצוא, אז כל העופות, הרוב זה לארץ, אבל הכול עובד בסטנדרטים גבוהים.

במספרים יש לי עוד משהו להגיד. כמה יש תעשיות שזה מ-5,000 עופות ומעלה וכמה פחות מזה, קטנות, אבל הפיקוח הוא אותו דבר בכל המשחטות. יש רופא וטרינר אחד ויש פקחים תלוי בכמות השחיטה.

מבחינת מדיניות משרד החקלאות, לגבי גודל המשחטות. הלוא הגודל הוא גם בעצם תשובה למודרניזציה ותהליכים יותר מסודרים, האם יש מדיניות שקובעת שמשחטה לא תהיה קטנה יותר מאשר?

לא.

אם אני רוצה לשחוט 1,000 עופות ואני עומד בתנאים אני מקבל רישיון?

אתה צריך לעמוד בכל התנאים. המשחטה הכי קטנה זה של בעצם 3,500 עוף.

לא, יש כפר חב"ד. של 500 הודים בערך, משהו כזה.

שזה רק הודים.

וזה מבחינת המדיניות שלכם?

הוא צריך לעמוד בכל התקנות, אין הפרדה בתקנות למשחטות ששוחטות פחות או יותר. בחוץ לארץ נהוג שיש משחטות ששוחטות רק לאזור, משחטות מקומיות, ואז הסטנדרט יותר נמוך.

עוד יותר נמוך?

תלוי מאיפה אתה מתחיל למדוד.

פחות דרישות קירור, פחות דרישות כאלה.

אבל בישראל זה לא נהוג, כולם צריכים לעמוד באותו סטנדרט.

לא, אני חשבתי שנכון היה לעשות איזה שהוא מינימום, שמשחטה לא יכולה להיות קטנה מאשר כך וכך עופות, אז אתה יודע שאתה יכול לדרוש מהם את כל המתקנים המודרניים והתהליכים האלה.

אנחנו דורשים גם אם אתה שוחט עוף אחד.

כמו שמשרד החקלאות הוביל לכך שעברו לרפתות גדולות, למשל. בגלל שיקולים של איכות סביבה, בין השאר, וזה יצר גם יעילות, כמובן.

זה המבנה של הפיקוח. זה ממש פרטיקלי, זאת אומרת יש גם רופאים מרחביים, רופאים, כמו שאמרתי, בכל משחטה, פקחים ולכל פקח יש גם עוזר פקח שזה משולם על ידי המשחטה עצמה.

איפה נכנסים פה הווטרינרים של השלטון המקומי? הם לא בתהליך?

לא, הרופאים הווטרינריים האלה יכולים להיות, כמו שאמרתי, של הרשות המקומית, המעסיק של הרופא, או מועצת הלול. אז אם זה רופא של הרשות המקומית אז יש קשר עם הרשות.

אבל אז בעצם הרשות ממומנת על ידי - - - המשחטה מממנת את ה - - - אבל אני מדבר על התפקידים הציבוריים של הווטרינר. יש מערך וטרינרי גדול מאוד של השלטון המקומי.

הם עושים שם פיקוח משנה, את בדיקות המשנה.

הם בודקים בחנויות? זה יותר בעצם משרד הבריאות מאשר משרד החקלאות?

אנחנו משלמים את האגרה והם בודקים שם. הם צריכים לבדוק בחנויות, אבל הם לא בודקים בחנויות.

אגרה אתם משלמים למרכז השלטון המקומי?

כן.

והיא מחלקת את זה לרשויות.

נכון. ואז המשאית עוברת דרך הרופא, הוא מאשר, עושה לנו בעיות, אנחנו עכשיו בבג"צים בעניין הזה, על לפטור אותנו מה - - -

סרג'יו יציג את כל העניין ותראה את רמת הפיקוח שיש פה - - -

סליחה, אתה מוכן להציג את עצמך?

אני מרכז את מה שנקרא פורום המשחטות התעשייתיות. כל המשחטות שיש להן היתרים ליצוא ועומדות ברמה גבוהה התאגדו ביחד כדי שמול רשויות שלטון נוכל לפעול ביחד. בגדול, סיפור הרפואה הרשותית של ישראל והבדיקה של המשחטות חייב לעבור שדרוג.

רגע, אבל הווטרינריה של השלטון המקומי, היא לא בתהליך פה, אלא אם כן שוכרים את שירותיה. אבל היא בודקת את האטליזים ואת החנויות.

היא אמורה לבדוק את האטליזים והחנויות, אבל היא לא בודקת את האטליזים והחנויות, היא בודקת אותנו בכניסה לעיר. זאת אומרת הם לא מאשרים לנו להוריד, ואלה בדיקות המשנה, מה שנקרא, ואנחנו משלמים את האגרות. הם לא בודקים כלום, רק עושים - - -

מסתכלים על החותמות.

כן, בודקים שהוא חתם טוב. את זה אנחנו רוצים לשנות, כי אנחנו חושבים שצריך לבדוק בקצה.

הם בודקים בקצה, אבל מדגמית. אני מכיר את זה מחיפה. הם בודקים מדגמית, כי הלוא יש הרבה מאוד הברחות של בשר, מהשטחים, מיישובים, שעוברים את כל התהליכים בלי לעבור את כל הדבר הזה ומגיעים ישר לאטליז. שם באמת ה - - -

שם צריכה להיות הבדיקה.

אז בעצם כמו שאמרתי אנחנו מסמיכים את כל השרשרת והם צריכים להעביר דיווחים כדי לדעת עד כמה הם עומדים. אמרתי, הרופא המפקח נמצא כל יום, יש לו את הבדיקות שלו, עוד מעט אני אפרט, והרופאות המרחביות מגיעות למשחטות ובודקות באמת אם הפיקוח הווטרינרי המקומי עושה את כל המטלות שאנחנו ברשות הווטרינרית דורשים. הם מגיעות לפחות פעם בחודשיים, פעם בחודש וחצי, ויש להן את צורת העבודה שלהן.

כמה משחטות תחת הבקרה שלך?

כמעט 20. יש לי הרבה משחטות.

מתוך ה-36?

כן, כמעט 20.

זאת אומרת 20 נמצאות בדרום?

אני אחראית מחדרה עד באר שבע, וכן, שם רוב המשחטות נמצאות.

אז כמו שאמרתי, הפיקוח גם של רווחת בעלי החיים. אמרתי, יש את הנושא של בריאות המקנה, בריאות הציבור ורווחת בעלי חיים, וכולם אותו דבר, אבל התמקדתי בנושא של רווחת בעלי חיים, אז יש תעודת עבודה ונהלים לרופאים המרחביים, איך הם עושים את הפיקוח כשהם מגיעים, רופאים מפקחים במשחטה, יש להם נהלים מפורטים איך צריכים לעבוד וכמובן אנחנו דורשים מהנהלת המשחטה גם לעבוד לפי סטנדרטים מסוימים. אז למשל אם זה ליצוא, אחד הדברים שהם צריכים לעשות זה לכתוב תכנית לעצמם, תכנית פיקוח עצמית, איך הם מפקחים על הנושא של רווחת בעלי חיים. בעצם בנוהל שלנו יש את הטופס הזה שכל נציג של משחטה קודם כל צריך לבדוק לעצמו, לפני שמתחילים לבדוק את המשחטה. יש טופס מפורט, שיוצא מתוך הנוהל שלנו.

זה הטופס הפנימי? שאתם מכתיבים, אבל הוא למילוי פנימי על ידי הפיקוח הפנימי?

כן.

הוא ממוחשב, או ממלאים אותו ביד ושמים אותו בערימות?

הטופס הזה לא ממוחשב. אתה מוציא אותו מהאתר, אבל הם ממלאים את זה ידנית.

ומישהו מקליד את זה פנימה אחר כך?

זה כל משחטה. אני מניח שלא כל כך מקלידים. אבל בעצם זה כל הדרישות של התקנות, בודקים פעם או פעמיים כל משחטה, על פי גודל, את כל הנושאים האלה. בדיקות יומיות.

בנוסף יש את ההדרכות והנוהל שאנחנו עושים לרופאים המפקחים ואנחנו מחלקים את הבדיקה לשתיים. אנחנו קוראים לזה welfare, W1 ו-W2, וזה בעצם הנושאים שהם בודקים. הרופאים שנמצאים במשחטה, בודקים את זה לפני תחילת עבודה, ההגעה של העופות למשחטה, הובלה, צער בעלי חיים - - -

כל התחומים של צער בעלי חיים.

כן, ויש את W2 שזה במהלך עבודה, בעיקר השחיטה. אלה הנושאים של W2.

לנו יש תוכנה וטרינרית, למחלקה, שבעצם כל הפיקוח, בכל הרמות, גם ברמה של מפקח וגם ברמה המרחבית, נמצא פה, בין היתר גם הנושא של צער בעלי חיים. אז בעצם רופא וטרינר, התדירות שהוא בודק זה פעמיים ביום, בעיקר W1, הובלת העופות, ו-W2 זה במהלך העבודה. זאת אומרת תמיד יש שתי בדיקות ביום בנושא של צער בעלי חיים. המחשב לוקח מהרשימה הגדולה של נושאים תמיד שש נקודות, בצורה אקראית, והוא צריך לבדוק על פי זה. בסופו של דבר הוא רושם את מה שהוא מצא ושם את זה בתיק כדי שהרופאה המרחבית תבוא ותראה מה הוא בדק בעצם ומה הממצאים.

הפיקוח החיצוני, הוא בודק רק את הפיקוח הפנימי או הוא עושה גם בדיקות - - -

גם וגם.

זה בהפתעה? מודיעים?

הרופא שנמצא פה הוא נמצא פה. יש שני סוגים של פיקוח, יש inspection ויש - - - אם זה inspection הוא מגיע בלי להודיע, אם זה - - - הוא צריך להודיע, כי הוא בודק את כל העבודה של המפעל, אז צריך להיות קשר - - -

יש ביקורות לא מתוכננות ומתואמות מראש?

ברור, 50% מהבדיקות לא מתוכננות.

איפה הפיצוח בתהליך הזה?

הפיצוח זה במקביל, הפיצוח עושה בדיקות בעצם בדרכים יותר, הוא מגיע גם למשחטות ובודק נושאים של צער בעלי חיים ונושאים אחרים ובעצם יש את העבודה של אכיפה בהמשך תהליך. אם יש עבירות, הוא ממשיך את זה עד פתיחת תיק או להעביר את זה למחלקה המשפטית.

הפיצוח, לפחות פעם בחודש הם פה, בודקים את כל התהליך של ההתוויה, בודקים את הכמות של הפקחים - - -

זאת אומרת הם בודקים אתכם?

גם את הפיקוח המקומי וגם את המפעל.

בודקים את השפכים, בודקים שהמוביל של השפכים יהיה תקין. באים לבדוק את זה לפחות פעם - - -

חוץ מזה בטח יש פיקוח של המשרד לאיכות הסביבה. שמה הוא עושה?

איכות סביבה זה בנושא שפכים, יש את הקטע של רעלים, מה שאנחנו מובילים לשפדן. הם עושים את הביקורות שלהם ואנחנו עומדים בכל ה - - -

כמה דוחות?

עוד מעט אני מגיע לזה. אם הרופא הווטרינר מוצא ליקוי מסוים בנושא של צער בעלי חיים, הוא רושם אי התאמה. אנחנו קוראים לזה טופס אי התאמה ובעצם זה הקשר עם המפעל, המפעל צריך לעשות פעולות מתקנות. הרופא כותב את הליקוי והמפעל צריך, המשחטה צריכה לענות מה הם עושים מיידית ומה הם עושים כדי למנוע בעתיד, וגם קובע את התאריך סוף פעולות מתקנות. הטופס הזה גם ממוחשב, ברגע שהרופא כותב את זה מגיעה הודעה דרך המיילים גם לרופאה המרחבית וגם אליי. כך שאנחנו יודעים ויכולים לעקוב אחרי כל אי התאמה והרופא עוקב אחרי התשובה של המשחטה, אחרי שהיא עושה את הפעולות המתקנות והוא בעצם סוגר במחשב שהכול נעשה וחזרו לשליטה.

כאשר יש טופס כזה הם ממשיכים בשחיטה?

אם הרופא רואה שצריך לעצור ליין, הוא יכול לעצור.

אנחנו קוראים לזה פעולה רגולטורית.

יש רובריקה של פעולה רגולטורית. הוא מורה למשל לעצור, להוריד מהירות ליין, לעצור את מכלול השחיטה או לעשות פעולה אחרת שהרופא דורש מהמפעל. בנוסף, אחרי כל זה המשחטה צריכה לעשות פעולות מתקנות, שזה בעצם פעולות עתידיות. אבל ברור שאם יש משהו שפוגע בצער בעלי חיים, הוא חייב לטפל וזה באחריות של הרופא.

בגדול מה שהרופא עושה זה שתי בדיקות, אלה בדיקות לפני שחיטה. אלה הדברים העיקריים שהוא בודקת. הפוסט מורטם זה הפקחים שבודקים את כל העוף, גם מבחינה בריאותית, בעיקר, אבל גם יכולים למצוא שם סימנים של התעללות בבעלי חיים, אז הם בודקים עוף עוף.

אמרת מקודם שמרגע שהעוף כבר לא חי זה בעצם משרד הבריאות. יש פה פקחים של משרד הבריאות גם?

במשחטות לא, זה בעצם מהמשחטות והלאה. אלה מפעלים שמטפלים בבשר ועד שזה מגיע לסופרים. זה באחריות משרד הבריאות.

אבל פה גם עושים טיפול בבשר, אז יש פה גם פיקוח של משרד הבריאות.

יש משרד הבריאות, אבל הם לא מפקחים על העופות, הם מפקחים פה על חדר האוכל ועל השפכים.

זה עמידה בתברואה של העובדים.

מה שכן, נגיד בשר מגורם שאנחנו עושים, למעשה הם מפקחים גם על זה, אבל הרופא פה הוא נאמן שלהם, אז הוא מפקח בקטע הזה, הם נותנים לו נאמנות, משהו כזה.

זה שינוי שאנחנו רוצים לעשות עכשיו, בימים האלה, יש כפל פיקוח בעצם, המשחטה שאנחנו נמצאים בה יום יום, גם בא מפקח של משרד הבריאות ואנחנו רוצים לעשות הפרדה, שיהיה רק רגולטור אחד בכל מקום. אנחנו כבר מתקדמים ויש תצהיר של משרד הבריאות על שינוי פקודה.

הם רבים ואני סובל.

יש לך פה פיקוח של משרד החקלאות, פיקוח של המשרד לאיכות הסביבה, פיקוח של משרד הבריאות ובטח גם העירייה מדי פעם - - -

העירייה ותמ"ת והאנרגיה, יש גם משרד האנרגיה.

לכולם כמובן יש אגרות והיטלים.

כולם מתעסקים איתי.

בינתיים משרד החינוך והתרבות לא.

לא, אחר כך זה משפיע על מחיר העוף. זאת הבעיה, לא מה הוא מרוויח או לא.

ואז מדברים על יוקר המחיה. מי עשה את יוקר המחיה?

בגדול הפקחים שעובדים פה, מכיוון שהם בודקים עוף עוף הם יכולים דרך הבדיקה שלהם לדעת מה קורה בכל השרשרת.

עוף עוף בודקים?

עוף עוף.

זה לא מדגמי?

לא. עוף עוף בודקים מבחינה בריאותית. אבל יכולים בבדיקה הזאת לגלות גם סימנים של התעללות.

זה מיוחד פה, או בכל המשחטות?

לא, בכל המשחטות.

מה זה התעללות?

למשל פה זה מקרה של הקזת דם, אנחנו קוראים לזה. זאת אומרת העוף לא נשחט טוב, העוף נכנס חי למריטה ואז - - - אתם רואים את ההבדל? עוף בסדר, עוף לא בסדר. זה משהו שאפשר לראות, אפילו עיוור יכול לראות. וכמובן אם יש מקרים - - - בדרך כלל אין דבר כזה, אבל זה כדי להראות עד כמה הפקחים יכולים לראות את זה.

נושא נוסף זה שברים, פגיעות. רואים את זה בבדיקות של הפקח. הוא בעצם מצביע על בעיות מסוימות. וכמובן אם יש הרבה מקרים כאלה, אז הוא כבר פונה לרופא והרופא צריך לטפל אחורה כי הוא צריך לבדוק עכשיו אם - - -

זה רק בדיקה אם יש התעללות או לא? או שעוף כזה מורידים מהליין?

ברור.

ברור שעוף כזה הולך לפסילה.

גם ההתעללות הזאת למעשה היא לא משתלמת.

ברור, כי אתה פוסל את העוף.

מה אחוז הפסילה?

אחוז הפסילה 2% בערך. האינטרס שלי והאינטרס של צער בעלי חיים זה אותו אינטרס.

שיהיה לך ברור, אנחנו מדברים על 2% של צער בעלי חיים, אנחנו מדברים על 2% כללי.

פסילה זה מחלות וזה וזה.

פסילה מאיזה בחינה?

לא, הפסילה של הפקחים האלה זה 2%.

זה כולל המחלות, זה לא צער בעלי חיים. אין פרומיל של צער בעלי חיים.

אני יכול להיכנס ולתת לך היום כמה זה אומר.

אלה המספרים. לקחתי את השנה האחרונה אתמול. לקחתי הכול, גם המשחטות, גם - - - זה מספר המתקנים שיש בארץ, אתה יכול לראות, משחטות ליצוא זה 8, משחטות רשותיות שזה מתחת ל-5,000 עוף, יש 12, ותעשייתיות, שזה לא ליצוא, אבל שוחטים יותר מ-5,000 עוף, כ-15.

אלה הבדיקות שעשו בשנה האחרונה, מספר הבדיקות. בדיקת קבלת עופות, בדיקת - - -, זה מספר די גדול. זה אי ההתאמות שמצאו. זה מספר הבדיקות וזה מספר אי ההתאמות שמצאו, אז אפשר פה פחות או יותר לדעת - - -

זה צער בעלי חיים או הכול?

זה רק צער בעלי חיים. כמו שאמרתי, הרופאות המרחביות מגיעות פה לפחות פעם בחודשיים וזה מספר הבדיקות שהן עשו, על צער בעלי חיים רק. יש להן גם בתוכנה דוח שיוצא בצורה אקראית, לפעמים יוצא בדיקות על צער בעלי חיים שהן בודקות. כמו שהסברתי, זה גם לרופא, גם למשחטה, מה שהיא רואה בביקור שהיא עושה וזה מספר אי ההתאמות שהיא נתנה למשחטה. בעצם הרופאה המרחבית מטפלת כמו רופא במקום.

כשאת מוצאת משהו לא תקין, אז דרך פעולה אחת זה כמובן לתקן, אבל דרך פעולה שנייה זה גם אכיפה, כלומר העמדה לדין או קנסות. איך זה הולך? יש לכם סמכות לקנסות, או שזה רק בתי משפט?

קנסות לא.

קנסות זה רק הפיצוח.

לשלול את היתר השחיטה.

היא המשטרה הירוקה של משרד החקלאות, אז היא - - -

זאת אומרת אם את מגלה משהו את צריכה להעביר לפיצוח.

בדיוק.

שם, לפיצוח, מה הסמכויות שיש להם? חוץ מסמכויות חקירה והגשת תביעה, יש גם סמכות של קנסות?

כן, יש סמכות, אבל הם מעבירים את זה ללשכה המשפטית במשרד החקלאות והם ממשיכים את הטיפול.

זאת אומרת אתם לא יודעים מתוך כל הדוחות שאתם הוצאתם בשנים האחרונות, מה הגיע למעמד של קנס, מה הגיע למעמד של תביעה משפטית?

אני חושבת שהרוב לא הגיע למעמד של קנס.

גם לא תביעה משפטית?

בדרך כלל זה תהליך. אם אנחנו רואים שיש אי התאמות שחוזרות על עצמן, אז אנחנו כבר מזמנים אלינו לבירורים ולשימוע, יחד עם - - -

כמה פעמים פניתם לפיצוח כדי שיעשה תהליך אכיפתי?

אני לא פניתי הרבה. בדרך כלל אנחנו מצליחים לטפל בזה לבד.

אני מבין שלא פנית בכלל.

לא, פניתי. בהחלט. לפעמים גם אנחנו הולכים ביחד, עושים ביחד ביקורת. זה גם קורה, אם יש מקום שהוא בעייתי. תראה, המקום הזה הוא מקום מסודר, אבל יש משחטות ש - - -

לא, אני לא שואל על המקום הזה, אני שואל בכלל.

כן, יש משחטות שהן בעייתיות ולפעמים אנחנו עושים ביקורים משותפים. כן, זה בהחלט קורה.

את יכולה לתת לנו דוגמה לפעם אחת שהייתה בעיה והיא הגיעה לשלב של הגשת כתב אישום?

כתב אישום? זה לא.

את לא זוכרת דבר כזה. האם אתה זוכר? מקרה אחד?

יש הרבה תיקים. אני לא עוקב אחרי - - -

אחד? יש מקרה כזה?

שאנחנו מעבירים?

שמעבירים לתהליך שמסתיים בתהליך משפטי.

ברור, יש עשרות בחודש, שאנחנו מעבירים, והם ממשיכים הלאה. אני לא יודע בדיוק - - -

אתה לא יודע אם משחטת משה לוי בראשון לציון הגיעה למצב שהלך למשפט? אתה לא יודע?

לא, בדרך כלל במשחטות לא הפיצוח מטפל. בתוך המשחטות זה בשיטה הזאת, אנחנו מגיעים עד סגירת משחטה, אם יש בעיות.

האם נסגרה משחטה בשנים האחרונות?

ברור. גם על צער בעלי חיים.

כמו מה?

בבני ברק נסגרה לפני חודש.

לכמה זמן?

טוטאלית.

נסגרה, ירדה מהסד"כ?

כן. אנחנו עובדים בדרך כלל - - - זו מערכת אחת שאנחנו מתקדמים בשלבים, עד שכבר נכנס הנושא המשפטי ו - - -

לא, ברור לי לחלוטין, אבל אני חושב שאם אתם מפקחים על 30 משחטות ונמצאים איתם בקשר קבוע ויש משחטה אחת פרובלמאטית ואת התרעת לה שלוש פעמים ובסוף אמרת 'חברים, אני הולכת איתכם עד הסוף' והיא הולכת לפיצוח.

לא, זהו, שאנחנו סוגרים את זה אצלנו. אצלנו במחלקה, מזמינים אלינו לבירורים ולשימועים ובסופו של דבר - - -

ולא עזר.

אז סוגרים אותם.

זאת אומרת אין שום שלב של אחריות פלילית?

פה אין אחריות פלילית. מה שיש להם זה להוריד את היתר השחיטה ואז אין שחיטה. זה גם עונש קשה.

זה עונש קשה מאוד.

יש לי טבלה, אני יכולה להעביר, כל משחטה איפה נמצאת. יש חמש דרגות, מ-0 עד 5, כל אחת נמצאת בשלב אחד. הרופא למשל - - -

נניח המשחטה זוגלובק, שפורסמה בתקשורת, והיו בה עבירות משמעותיות על חוקי צער בעלי חיים. סגרו אותה, נדמה לי, ליום אחד או ליומיים ואילצו אותם כמובן לתקן, אבל מבחינה עקרונית אין גם תהליך של - - - שם יש, כי זה יצא בתקשורת, אז גם נדמה לי הגישו, אני לא יודע אם זה פלילי.

המשטרה חוקרת שם. עוד לא הגישו.

אוקיי. בסדר. מיצינו את העניין.

למעשה הפיצוח צריך שם לחקור.

כשבתי הזיקוק חורגים מהתקן פליטה, מנהל בית הזיקוק, יש תביעה אישית פלילית נגדו, עם רישום פלילי, ר"פ. זו המצאה ישראלית, דרך אגב, מצוינת. ברגע שאתה כמנהל, הוא ידע כמנהל שחס וחלילה זה מגיע מה שנקרא לנקודה קריטית, אז הוא, לא המפעל ובעלים וקנס, אלא הוא באופן אישי.

הוא והבעלים.

צריך להוכיח שהבעלים אמרו לו. אבל לא משנה, יש אחריות פלילית. זה כלי בלתי רגיל. באים מחוץ לארץ ללמוד את הכלי הזה של אחריות אישית בארץ. בנושא של זיהום אוויר אני מכיר את זה, כי בחיפה זה סיפור מהחיים. אבל יש עכשיו הצעת חוק שלנו בעניין הזה של אחריות פלילית, כשוט.

למעשה השחיטה פה מסתיימת בסביבות 12, 12:30, אז אני מציע לשים חלוקים וכובעים ונרד לסיור.

(סיור במשחטה)

40 מעלות חום ופה 20. יש שם מאווררים שיונקים את הכול פה ואז זה נכנס לשחיטה. הם בחושך. באור אינפרא הכחול הם לא רואים.

(סיכום הישיבה)

אני רוצה לומר כמה מילות סיכום ונשמע גם אתכם. כפי שפתחתי, אנחנו באנו לכאן בעקבות כמה ישיבות שעשתה הוועדה על התהליכים, גם במשחטות וגם במדגרות, ובעקבות כמובן חשיפות עיתונאיות שהציגו תמונה לא קלה בחלק מהמקומות בארץ. אני ביקשתי שיגידו לי איפה המשחטה הכי מודרנית שעובדת הכי נכון ולכן הגענו אליכם לשגב שלום. ואני רוצה לומר לך, עוזי, שההתרשמות מאוד עמוקה, מאוד חיובית, ממפעל מודרני, מקצועי, שמקפיד על קלה כחמורה, ונותן לנו תחושה שלמרות כל הטענות שיקר לעמוד בדרישות ולוקח זמן ולא תמיד אפשר, שבעצם אם רק רוצים ורק מתאמים מה בעצם הן הדרישות, אפשר לעמוד בהן.

אז אני כבר אמרתי יותר מפעם אחת, שאנחנו נמשיך לאכול, והמזון שלנו ימשיך לבוא מהחי. זו עובדה והיא לא ניתנת לערעור, אבל אפשר וצריך והיום למדנו שזה גם אפשרי, לעשות את הכול כדי שאותה תרנגולת או אותו אפרוח יסבלו מה שפחות, בדרך לשחיטה, בדרך להפוך מבעל חיים למזון. על כך אנחנו שמחים ואנחנו מודים לכם. זה חשוב וזה נותן לנו עוד מה שנקרא אנרגיה ומוטיבציה, יחד עם כל הגורמים הנוגעים בדבר, משרד החקלאות כמובן, שהוא הגוף המבצע, להמשיך ולדקדק בתקנות ובחוקים ולאכוף אותם, ולהביא לכך שבכל מקום בארץ שבו עוסקים בגידול בעלי חיים לצורך מזון ייעשו כל הדברים הנדרשים על פי הכללים והחוקים הנהוגים בחברה מודרנית ודמוקרטית. אצלנו במדינת ישראל הצורך בהליכים יהודיים כשרים כמובן עושים את זה עוד הרבה יותר מורכב ומסובך, אבל גם זה אפשרי.

ואולי הדבר האחרון שאני רוצה לומר, שמאוד שמחתי לראות כאן את המפעל שקם בצמוד לשגב שלום, אחד מהיישובים הבדואיים היותר מודרניים, יותר מפותחים. הרעיון שלכם, אני מניח, להקים את המפעל בצמוד ליישוב בדואי ועל ידי כך ליצור מקומות עבודה רבים, חינוך לעבודה, לערכי עבודה, הלוואי שהיינו יכולים לעשות את זה בעוד מקומות בנגב ולהתמודד התמודדות איכותית ואמיתית עם הבעיה שצומחת בדרום לאורך השנים, של ניכור, חוסר אמון בין הציבור הבדואי לציבור היהודי.

אז חוזרים חזרה הביתה עם הרגשה טובה. תודה רבה.

שמחתי לארח אותך וגם לראות שהתרשמת לטובה בתפקיד שלך שאתה עושה בקטע של צער בעלי חיים. אפשר לשמור על הקטע הזה של צער בעלי חיים, יש דרישות ואנחנו עומדים בהן, וגם הנושא של צער בעלי חיים בשבילנו זה האינטרס של המפעל. כשאנחנו שומרים על צער בעלי חיים למעשה אנחנו שומרים על הרווחיות שלנו גם בקטע הזה, זה אינטרס של המפעל לא לפגוע בבעל החיים, בעוף, ואחר כך לפסול אותו, כמו שהבנת מהשירותים הווטרינריים. כשרואים עוף שקיבל שטף דם, זה ממכה שהוא קיבל ואז הוא נפסל. אז צער בעלי חיים בניהול המפעל זה אינטרס של רווחיות.

וכן, טוב שבאתם לראות מקום נכון, לא תמיד מראים את התמונה הנכונה, תמיד מראים תמונות לא טובות במקומות לא נכונים וחושבים שהענף הזה כולו אכזריות. אז הענף הזה הוא לא אכזריות ואפשר לתקן כל מיני דברים, אולי בשיטות חדשות וכל מיני דברים כאלה, אפשר לתקן ואפשר לעשות וזה לטובת המפעל. כל מפעל שישקיע, הוא יקבל בחזרה את הכסף בקטע הזה.

אז טוב שבאתם, ראיתם והתרשמתם. חשוב מאוד. ושמחנו.

משרד החקלאות, משהו?

היה חשוב לנו גם להראות את העבודה, מה הפיקוח עושה. הפיקוח שלנו הוא די שיטתי ומכסה את כל המשחטות, גם הפחות גדולות והגדולות, ואנחנו עושים עבודה די קשה בעצם, מי שנמצא פה, הפקחים שראיתם, הם לא תמיד זוכים ל - - - הדבר הראשון שאומרים כשיש תמונה כזו או אחרת זה שפחות עובדים. זה לא נכון וזה מאוד חשוב שגם הוועדה ראתה את זה, ראתה איך השיטה עובדת ושנעשית עבודה. אני חושב שזה המסר העיקרי.

משהו קטן להוסיף. קודם כל גם אמרתי את זה בוועדה, אני חוזר על זה גם פה, בסך הכול התהליך הזה של טיפול ובקרה סביב צער בעלי חיים, אנחנו, כל המשחטות התעשייתיות, היינו שותפים מלאים בו. אנחנו ביחד עם המדינה כתבנו את התקנות, הפורום של המשחטות ישב עליהן ובגדול הכנסנו את הדברים שהכי נכונים, גם מבחינת התעשייה, ואני חושב שבסך הכול הכוונות הן מאוד טובות.

בדיוק בשבוע שעבר או לפני שבועיים התחילו הקורסים, יש לי פה במקרה את הפרוספקט של קורסי ההכשרה למשגיחים להובלת עופות. למעשה הקורסים האלה, לא יודע כמה ישתתפו, אבל אני מניח מאות אם לא אלפי, אז זו בעצם אוכלוסייה ענקית שצריך להטמיע בה תרבות חדשה. גם המשחטות, כל המשחטות התעשייתיות, לא רק תומכות בזה אלא גם מעודדות את המערכת ואני חושב שבסופו של תהליך אנחנו נראה במאי-יוני מערכת ערוכה לניהול כמו שהחוק אומר. אני חושב שאז גם הפיקוח פחות יצטרך לפקח, ואני לא אומר אחרת, אבל יהיו פחות שאלות של כמה הגישו נגדם תיקים פליליים, כי אני מעריך שלא יהיו, כי לאנשים בסך הכול אכפת.

אתה ראית את מה שנקרא הרולס רויס, כך אני קורא למפעל הזה, אבל יש מפעלים דומים ביכולות שלהם והיפה במפעלים, שהם כולם פזורים בפריפריה של ישראל, אם זה בבית שאן, בקרית שמונה, באזור עכו ואם זה באזור נתיבות והם מרכזים גם תעסוקתיים מאוד משמעותיים בכל האזור וצריך להשגיח ולדאוג שהם יהיו קיימים. בסך הכול אני מאוד מודה לך שבאת ונקווה לשיתוף פעולה בהמשך. יהיו בטח עוד דברים.

יהיו, בטוח יהיו. יש מי שידאג לזה שיהיו לנו.

אז תודה רבה ולהתראות.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:30.>