PAGE
3
ועדת הכלכלה
24/02/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 220>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ד באדר א התשע"ד (24 בפברואר 2014), שעה 12:30

<תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשע"ד-2013, בדבר נהיגה בישראל עם רישיון זר>

חברי הוועדה: >
דוד צור – מ"מ היו"ר
רונן הופמן

משה זלמן פייגלין

מיכל רוזין

יריב לוין
שולי מועלם-רפאלי

אורי מקלב

>
עו"ד חוה ראובני - סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ציון מזרחי - מנהל בכיר אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אבנר פלור - סמנכ"ל תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ברק טייכמן - עוזר מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אוהד מעודי - מנהל תחום ביטוח רכוש, אגף שוק ההון, משרד האוצר

עו"ד יערה למברגר - ייעוץ וחקיקה (כלכלי-פיסקלי), משרד המשפטים

רפ"ק שרון שלאין - ר' חוליית יעוץ וחקיקה באגף התנועה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים

עו"ד עדי מויאל - הלשכה המשפטית, משרד הקליטה והעלייה

עו"ד אפרת לב ארי - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

אורטל אלבז - אגף קשרי חוץ וזרים וקונסולריים, משרד החוץ

עו"ד אילן חגי - יועץ משפטי, קרנית

עו"ד נאוה מקובסקי - מנהלת מחלקת תביעות, קרנית

יצחק מילשטין - נשיא ממסי, מ.מ.ס.י

יצחק סלומיאנסקי - יו"ר ועד המנהל, מ.מ.ס.י

עו"ד עמי רוטמן - יועץ משפטי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

נועה רוזנהק - תחום חקיקה וכנסת, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

עו"ד אריאל ארליך - ראש מחלקת ליטיגציה, פורום קהלת

מרדכי פדר - יושב-ראש "מתונה"

נמרוד הגלילי - מנכ"ל הארגון הישראלי להשכרת רכב וליסינג, ארגון להשכרת רכב וליסינג

נועם קום - יו"ר פורום נוהגים היי-טק

דן קד - תנו יד לחירש, נכים למען נכים, ארגון ארצנו החברתית, עוזר של משה בר

ליזי מרטין - קשרי ממשל, נפש בנפש

ניצן שחר - משקיף, המשמר החברתי

עו"ד נעמי ווסטפריד - משרד גלעד שר קדרי ושו"ת, נציגת התאחדות עיתונאי החוץ בישראל

ויקטוריה פאנוס - משרד גלעד שר קדרי ושו"ת, נציגת התאחדות עיתונאי החוץ בישראל

ליאור רותם - דובר ועדת הכלכלה

מרב תורג'מן
ענבל דגן (מתמחה)

לאה ורון

אושרה עצידה
<תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשע"ד-2013, בדבר נהיגה בישראל עם רישיון זר>

רבותי, תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשע"ד-2013, בדבר נהיגה בישראל עם רישיון זר. לדעתי, זה הדיון השלישי שאנחנו מקיימים בעניין הזה. התקדמנו קצת.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה רק להעיר הערה. יש בקשה של שר התחבורה שהתקבלה אצלנו אתמול בצהריים לדון במסגרת התקנות גם בנושא של טיפול בציבור הנכנסים לארץ שלא כדין, השוהים הבלתי חוקיים. מאחר והמכתב הגיע רק אתמול אני מבקשת לדון בנושאים האחרים של התקנות ולא בנושא הזה שהרי לא הזמנו את כל אלה שנוגעים לנושא של ציבור הנכנסים לארץ באופן שלא כדין.

משטרת ישראל, מרחב יפתח או מחוז תל-אביב יש פה?

לא, יש גם לציבור הזה אנשים רבים שמייצגים אותם ואותם לא הזמנו.

משרד הפנים פה?

משרד הפנים כאן.

משרד הפנים פה, בטח רשות ההגירה שאותם ביקשנו. אבל לא את אותם אלה שמייצגים את השב"חים. יש גופים וארגונים.

מי, למשל?

אני לא יודעת.

למה אנחנו צריכים לחכות לגופים שמייצגים את השב"חים. להיות שב"ח במדינת ישראל זה עבירה על החוק. האם אנחנו אמורים לתת עכשיו פתחון פה למי שמייצג אנשים שנכנסים לפה בניגוד לדין? זה נשמע דבר והיפוכו.

קודם כל, כן, חברת הכנסת שולי מועלם, כי הכנסת נותנת. לא חייבים להתחשב במה שהם אומרים, אבל לתת להם פתחון פה - ודאי כן. יש את ארגון הסיוע לעובדים ועוד כהנה וכהנה.

אני לא מקבל את ההמלצה של מנהלת הוועדה. אני כן רוצה לדון בסוגיה, גם אם לא נסגור אותה, ולו מהסיבה שהנושא הזה כבר עלה בדיון הקודם. אנחנו התחלנו לדבר על זה. אני זוכר שהעלה את זה פה מפקד מרחב יפתח מר גז, במקרה פקודי לשעבר. הוא העלה את המצוקה הגדולה מאוד. ביקשנו ממשרד התחבורה בפעם הבאה שהוא מגיע גם להתייחס לסוגיה. זה נכון שיש פה בעיה שלא הזמנו - - -

אבל אז המשרד התבקש להעביר מכתב של שר מאחר ומדובר בתקנה שהיא תקנה שונה מהתקנות שמונחות על שולחן הוועדה. המכתב הגיע רק אתמול בצהריים.

ובכלל, העניין הזה שאתם שולחים יום לפני, כמו גם הדיון הראשון שקיימנו הבוקר, בנוסח שהעליתם בנזק הבטיחותי שהצבענו עליו סוף סוף. אבל הנוהג הזה שאתם לילה לפני מציפים אותנו בבקשות - - -

וגם לא הפנו את תשומת ליבנו לכך שזה המכתב של השר וכו'. הועברה בקשה בנוסח: "רצוף בזה חומר אשר במקביל נעביר אליכם גם ידנית. נודה על אישורכם על קבלת החומר" - זהו.

אני חייבת לציין שהנוסח כשלעצמו הועבר כבר לפני כשבוע. מאז הדיון הקודם עבר פחות מחודש ימים. הספקנו לקבל אישור של הממונה על חקיקת משנה, העברנו נוסח בשבוע שעבר. כשנתבקשתי ביום חמישי אחרי הצהריים להעביר גם מכתב של השר אז זה לקח יום עבודה אחד.

שזה הישג גדול, אבל הוא הגיע רק אתמול.

עו"ד ראובני, התשובה שלך מצוינת.

מיום חמישי עד יום ראשון אחרי הצהריים זה יום עבודה אחד.

הדיון הקודם התקיים לפני למעלה מחודש ולא פחות מחודש. הוא התקיים ב-30 לדצמבר 2013.

במתמטיקה אף פעם לא הייתי טובה.

אין דבר, אבל את טובה בהרבה דברים אחרים.

מה שנקרא, כולם צודקים. מכיוון שהדיון כבר התקיים אני רוצה ברשותכם לעבור להקראה, אלא אם כן יש מישהו שרוצה לומר עדיין עקרוני.

לא, לא. לי יש משהו מאוד עקרוני. אני מחכה פה הרבה זמן לדיון הזה.

רגע. אני אעבור להקראה ואז אפשר במסגרת ההקראה להעיר הערות, הסתייגויות, רביזיות, וכהנה וכהנה.

לא, אני רוצה להגיד משהו עקרוני. ביקשנו נתונים, קיבלנו נתונים. אני חושבת שחשוב להציג אותם לוועדה.

אני מקבל. שכנעת אותי מהר מאוד. חברת הכנסת רוזין, ניסיתי להיות יעיל. אבל אם אתה רוצה לדבר ברמה העקרונית, בבקשה.

כן. כפי שביקשתי מהמשטרה קיבלתי מסמך שמדבר על נתוני תאונות הדרכים של שוהים בלתי חוקיים. אני טענתי ובדקתי עם המשטרה וביקשתי מהם לקבל את זה בכתב. היתה טענה כללית מאוד שדיברה על מעורבות גבוהה מאוד של שוהים בלתי חוקיים בתאונות דרכים.

גם, וגם נהיגה ללא רישיון.

יפה, שזה שני דברים שונים. לכן, ביקשנו לקבל נתונים. היו כל מיני טענות לגבי איך מציגים נתונים והנה אני מקבלת את הנתונים. אני לא אלאה אתכם בכל הנתונים, אבל אני אקריא לכם משפט אחד ברור, מסמך של משטרת ישראל, לא שלי, של אגף התנועה, מדור מחקר שאומר: לא אותרו עבירות נהיגה עם רישיון נהיגה מזויף של אריתראים או סודנים באירוע תאונת דרכים. זה לאחר שטענו כי אריתראים וסודנים מעורבים באופן ניכר, באופן משמעותי, בתאונות דרכים. אני שאלתי האם הם מעורבים כי דרסו אותם או אם הם מעורבים כי הם גרמו לתאונה. אני חושבת שזו ההוכחה שלא ואפשר גם לדבר על הנתונים.

ממי המסמך הזה?

משטרת ישראל, מחלקת תנועה ומו"פ, מדור מחקר.

מדור מחקר לא תמיד יכול לפקח על כל - - -

תיכף נשמע את משטרת ישראל. לך יש נתונים אחרים?

מדור מחקר נותן את הנתונים של המשטרה, הוא לא ממציא מעצמו.

הם צריכים לעשות את זה ידנית מכל - - -

אז היא צודקת שצריך לבוא עם נתונים בכל זאת ולהציג אותם.

אני קיבלתי נתונים, כרגע זה על שולחננו. על סמך זה אין שום הצדקה לעניין, אלא אם כן רוצים סתם להרע, אם סתם רוצים לחפש. זה אפשר, אני יכולה להציע לך המון הצעות. אבל אם אנחנו מתבססים על נתונים אלה הנתונים שבפנינו.

לא כל הנתונים מועברים למדור מחקר, לא הכול ניתן לפילוח, בטח לא ברגע נתון. מדור מחקר - מה לעשות, אין לו את פילוח של כל הנתונים.

אני לא מצליחה להבין את התשובה הזו. היה פה דיון אחרי שהיה אצלי בוועדה דיון. ביקשנו להעביר נתונים, העברתם נתונים. זה לא פנייה נפרדת למדור מחקר, זה בעקבות הפנייה בוועדה הגיעו הנתונים בבקשה אז - - -

עוד לא דיברנו על הנוסח המוצע. בכל מקרה, זה נוסח שהוא צופה פני עתיד. דווקא כלפי עבר ההנחה שלנו עובדתית זה שזה לא יחול על אנשים רבים כי מהמידע שהועבר אליי רוב השוהים הבלתי חוקיים מבחינת הזמן שהם נמצאים בארץ מעל שנה וכמות השוהים בלתי חוקיים שמגיעים לישראל בשנה האחרונה, מהנתונים שהועברו אלינו נראה שהתקנה הזו תחול כיום על קבוצה מאוד מאוד מצומצמת של אנשים.

אם בכלל. ממילא הם שנה ראשונה בסהרונים בכלא. אני לא מצליחה להבין לפעמים את ההיגיון.

הכוונה היא פה לקבוע איזושהי הוראה כללית, נורמה צופה פני עתיד, ולא שיש - - -

האם מסתננים נקראים שוהים בלתי חוקיים? אין שתי הגדרות?

יש שוהים בלתי חוקיים שהם לא מסתננים דרך הגבולות.

פלסטינים, זה הגדרה של פלסטינים.

לא. למשל גם כאלה שהגיעו ברישיון ופג הרישיון שלהם והם שוהים בלתי חוקיים

להם התקנה לא מוצעת - - -, אלא רק על מי שלכתחילה נכנס שלא כדין.

לא למי שנכנס כדין ונשאר - - -

אז בכלל אתם מצמצמים לקבוצות אוכלוסייה מאוד מסוימת במקום לדבר על עיקרון. כאשר אתה מדבר על עיקרון אתה אומר: מי שנכנס לפה, זה לא משנה אם כדין או לא כדין ונוסע, ונוהג באופן שלא מסכן את הציבור.

למה כל כך צמצמתם את זה? למה מי שנכנס כדין אבל אחר כך הוא לא נשאר פה כדין אתם מצמצמים ולא מחילים את זה עליו? הפוך אני אומרת - - -, כי אני בעד לפתוח את זה כמה שיותר.

מעבר לזה שאתן מתקוטטות ביניכן בוא נשמע תשובות.

לא, אנחנו לא מתקוטטות. אנחנו ממש מסכימות.

אז על אחת כמה וכמה כשאתן מסכימות אתן מתקוטטות בצורה הזו אז מה יהיה כשלא תסכימו? תנו רגע לשמוע.

הלוואי וחברי הכנסת הגברים היו מסתדרים כמו שחברות הכנסת מסתדרות.

זה לא עניין מגדרי, זה שתיכן.

בואו נקבל תשובה לשאלה למה זה לא מוחל על מי שנכנס כדין אבל נשאר לא כדין, זו השאלה.

השאלה הזו עלתה, שקלנו את זה. היו עמדות שונות בנושא. הסיבה היא שיש שני רציונליים שרלוונטיים לעניין הזה: אחד, עצם השהייה שלא כדין בישראל והפרה של דיני ההגירה, האם היא מצדיקה או לא מצדיקה לשלול את הזכות לנהוג בישראל. חברת הכנסת רוזין לפחות בוודאי תחלוק עליי. חברת הכנסת אמרה פה בדיונים הקודמים שלא צריך להיות קשר.

בעולם אין קשר.

רציונל נושא נוסף הוא הנושא התעבורתי הישיר. מי שמגיע לארץ כדין בדרך כלל מגיע ממדינה שיש לישראל קשר איתה ועם הרשויות שלה ויש לה יכולת כשהוא מציג רישיון לאמת את הרישיון, לבדוק אותו האם הוא אמיתי או מזויף, האם הבן אדם מורשה או לא מורשה, מי זה הבן אדם הזה בכלל, לזהות אותו, מה שאנחנו לא יכולים לעשות עם המסתננים שמגיעים מארצות שאין להן שום קשר איתנו. אנחנו לא יודעים מה מקור רישיונות הנהיגה שלהם, ולכן היכולת שלנו לכבד את הרישיונות האלה - - -

יש לנו שגריר מאריתריאה פה. יש לנו קשרים ענפים איתם, יש לנו בסיסי צבא באריתריאה?

מה הרלוונטיות?

הרלוונטיות זה שאם היא יכולה לבדוק הולנדי שנמצא פה שלא כדין והיא יכולה לוודא שאכן יש לו רישיון נהיגה, היא יכולה לוודא גם שהאריתראי- - -

אבל למה את רוצה להעניק - - -?

אני אומרת או או . או הגישה שלי או הגישה - - -, באמצע זה מגמתי.

אני רוצה לשלול מכולם. כל מי שנמצא פה שלא כדין אל תאפשרו לו לנהוג.

יש בזה בעיה, גברתי.

יש איזה בעיה עם אמנת וינה שמחייבת אותנו.

מכיוון שהיינו בדיון הזה כבר קודם למה שלא נדבר על הנוסח ואז תעירו הערות לעניין הנוסח? או שרוצים פה פיליבסטר עכשיו. כרגע הוא משרת אותנו, חברת הכנסת מועלם.

כי מה? כי אנחנו מחכים לעוד אנשים.

לא, יש לך רוב. אני פה במיעוט.

למה? חבר הכנסת מקלב. תיכף נשמע אותו.

לפעמים מקבלים זכות דיבור בזכות השתיקה.

לא פיליבסטר, אבל יש לי עניין עקרוני בכל זאת וזה עניין של המדיניות של משרד התחבורה לתת רישיון לתושב זר רק לשישה חודשים ולחדש את זה כל שישה חודשים. דיברתם על זה בפעם שעברה והתשובה היתה, הייתי אומר, נאיבית, אם לא על סף הטעיה. למה? כי צריכים לחדש את זה כל שישה חודשים. יש פה הרבה סטודנטים, הרבה תלמידים, שבאים לפה ומקבלים עם האשרה ומתחילים ללמוד. הם אומרים שהם ימשיכו. הם מגיעים למשרד הפנים ומשרד הפנים אומר: תבואו אליי עוד חודשיים, שלושה, כדי לחדש את האשרה. יש פסק זמן שאין להם אשרה בתוקף, יש להם פתק ממשרד הפנים שאומר: יש לך עוד שלושה חודשים תור במשרד הפנים. אין שום הצדקה שאנשים אלו לא יוכלו להמשיך לנהוג. ברם, במשרד התחבורה לקחו על עצמם את התפקיד של אוכפי אשרות כניסה ומי שנכנס לחדש רישיון שקיבל כדין והוא נמצא עם פתק אומרים: לא, ויזה. אם הייתי אני הנציג של ישראכרט הייתי מאוד מאוד נעלב, כל הזמן רק ויזה.

זה לא הנושא - - -

סליחה, גברתי. אני לא מפריע לך, את לא מפריעה לי. המצב הזה הוא לא תקין. אנחנו צריכים לתת מענה. יש פה בתקנות התעבורה שני סעיפים רלוונטיים שהם לא בהצעת החוק הזו שצריכים לתקן כדי שמשרד התחבורה לא ימשיך להפלות אנשים שנכנסו כדין.

זו עמדתך, בכל הכבוד הראוי. אני לא בטוח שאנחנו מקבלים אותה.

אורך תקופת הרישיון הישראלי איננו מונח על השולחן כרגע ואת הדיון הכללי בסוגיה שמעורר כאן מר פדר גם קיימנו בשתי הישיבות הקודמות וזה פשוט חזרה פעם שלישית.

לא, זה לקונה.

מר פדר, אתה לא בזכות דיבור.

משרד המשפטים.

אני חייבת לעזוב. רציתי רק להתייחס לאבחנה שעשינו. ניסינו לבדוק מה נעשה בעולם. התלבטנו בשאלה הזו וראינו שהאמנה מדברת בלשון של admitted. זאת אומרת, בוחנים איך בן האדם admitted נכנס לאותה מדינה וגם ראינו את הפרשנות שארצות הברית כתבו פרשנות - - - את אותה אמנה וראינו שהדגש האם האדם נכנס למדינה באופן חוקי או לא חוקי, לא - - - באופן אחר כך של האשרות במהלך שהוא נמצא במדינה כי יכול להיות באמת שהאשרה פקעה ושיש בעיה עם חוקיות האשרה בזמן שהוא נמצא אבל הוא נכנס כדין. לכן, נקודת הכניסה נראתה לנו כנקודה הרלוונטית לאור פרשנות האמנה.

לפני שאת נוטשת אותנו, מי ימלא את מקומך כמשרד המשפטים פה? יש מישהו?

לצערי, - - -

בכל זאת, תסבירי לי למה זה - - -. כאילו סתם הרמתם אצבע לאוויר?

לא, לא.

הרי אתם לא משרד הפנים, אתם לא המחליטים בן אדם נכנס כדין, לא נכנס כדין, או נמצא פה כדין או לא נמצא. זה לא החלטות שלכם. למה מבחינת רישיון נהיגה יש הבדל בין מי שנכנס כדין ונשאר פה עשר שנים שלא כדין לבן אדם שנכנס לא כדין והמדינה לא מגרשת אותו והוא מקבל ויזה שכל שלושה חודשים מחודשת לו? למה? מה ההבדל?

אני רק אגיד שלאור האמנה אנחנו הסתכלנו על המחויבות הבין-לאומית שיש לישראל ובאיזה תנאים לא חייבים לתת את אותה זכות או אותה הכרה של שנה. ראינו שבסיטואציות שאומרים: אם אתה נכנסת למדינה מסוימת שלא כדין, הפרת את חוקיה, אתה לא משחק לפי כללי המשחק, לגיטימי שהיא לא תשחק לפי כללי המשחק - - -

אבל כללי המשחק זה גם שאתה נשאר שלא כדין.

זה הפרשנות שאנחנו - - - שכך זה מיושם. אני לא אומרת שאי-אפשר לעשות כך. שתי האפשרויות נראו בעינינו ראיות. בשלב מסוים גם הצענו לעשות, אבל זה לא שאי-אפשר לעשות. מבחינת המחויבות הבין-לאומית זה לא שאי-אפשר לבחור באופציה שמשרד התחבורה מציע.

זאת אומרת, בגלל שיש לנו מחויבות למדינות לבנות אז אנחנו על זה נעמוד. אבל מדינות אפריקה אין לנו מחויבות אז זה לא מעניין.

- - -אני לא חושבת שזה מחולק - - -

אני הקדשתי זמן לדיון העקרוני, אני רוצה לעבור להקראה ויש זמן.

אתה בכוונה לא מחכה למקלב?

לא, אני אקרא גם אפילו למקלב לבוא ולהשמיע את דעתו ושיתרום לדיון. יש הרבה מאוד מה לדון בסעיפים ותעירו את הערותיכם בסעיפים. זה לא מייתר את הדיון בזמן ההקראה. בבקשה.

תודה, אדוני. לפני שאני מתחילה להקריא אני רוצה להסביר איך זה בנוי כי בפעם הקודמת התחלתי את ההקראה וראיתי שיש קושי מסוים. תקנה 567, התקנה הראשונה, בנויה על שני שלבי בדיקה: האחד, האם אדם נכנס לקבוצת הזכאים לנהיגה עם רישיון זר. מרכיב שני, כמה זמן הוא זכאי?

על איזה נוסח דנים? של השר או של הוועדה?

בפני חברי הכנסת מונח נוסח שכתוב נוסח משרד התחבורה לישיבת הוועדה ב-24 לפברואר 2014. זה נוסח מתוקן שהעבירו אנשי המחלקה המשפטית של משרד התחבורה. זה הנוסח עם הצבע האדום.

כך בנויה התקנה: האחד, קבוצת הזכאים. שנית, מי שנמנה עם קבוצת הזכאים הזו למשך כמה זמן.
"בתוקף סמכותי לפי סעיף 70 לפקודת התעבורה, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 21א (א) לחוק יסוד: הכנסת, וסעיף 20ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:

1. תיקון תקנה 567 בתקנה 567 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן – התקנות העיקריות)
(1) האמור בה יסומן "(א)" ובה –
במקום "מי שאינו תושבת ישראל" יבוא: "עולה חודש או מי שמרכז חייו מחוץ לישראל";"

דהיינו, קבענו כאן את הזכאים לשתי קבוצות אוכלוסייה : אחד, עולים חדשים. שתיים, מי שמרכז חייו מחוץ לישראל. הם בגדר הזכאים. אחר כך יבוא התקופות. ההגדרות שלהם נמצאות בהמשך.

פעם שעברה אמרתם שעולה חדש, אני לא ידעתי את זה אבל גיליתי את זה פעם שעברה, לוקח - - -

הנה, גייסו גם את פייגלין. היית בלחץ שלא יהיה לך רוב.

פייגלין גייס את עצמו. אם לא למדת עד היום, את פייגלין אי-אפשר לגייס לכלום, רק אם הוא מחליט שהוא מגויס.

מגייסים. יש דברים שאפשר לגייס אותו.

לא כך, משה?

אתה יכול לגייס אותי כשאני מוכן להתגייס.

אמרו שעולה חדש יש תקופת זמן כשהוא מגיע לארץ שהוא עוד לא מוכר כעולה חדש. הוא עדיין על אשרת תייר. יש תקופה של חודשיים או שלושה שבהם הוא על אשרת תייר עד שהוא מקבל את ה - - -

מה שאת שואלת הוא זה ממתי מתחילים למנות את השנה? היא שואלת ממתי? מרגע הכניסה?

מהכניסה האחרונה שיכול להיות שבאותו זמן הוא לא היה עולה חדש.

בוא נשמע.

חברת הכנסת רוזין, את עוד פעם העברת אותנו לשאלה של תקופת הזכאות, להבדיל מקבוצת הזכאים.

אבל זה כן שייך כי עולה חדש - - -

אני מציע שכשנגיע לשם אז נדבר על זה. עולה חדש זה עולה חדש. כשנגיע לשם, לעניין מתי זה נקרא עולה חדש או לא, תקופת הזכאות, אז נדבר על זה.

גם בדיון הקודם הקראנו את הפסקה הזו למעשה ועברנו להקריא את ההגדרות. אני מציעה אולי שגם עכשיו נעשה את הדיון במשולב עם ההגדרות על מנת שחברי הוועדה יבינו על מי יחולו התקנות.

אז תקראי את כל סעיף 1.

אני מציעה שאעבור להגדרות הרלוונטיות לקטע שהקראתי. הגדרת "מי שמרכז חייו מחוץ לישראל" - - -

מה עם העולה חדש?

רגע, הסדר הוא פשוט אחר כי זה סדר א'-ב'.

" "מי שמרכז חייו לחוץ ישראל" - מי שאינו תושב ישראל וכן תושב ישראל או אזרח ישראל ששהו מחוץ לישראל לתקופה של שנתיים רצופות לפחות, ואם נכנס לישראל ברצוף אחרי התקופה האמורה - שהותו בה היתה לתקופה הקצרה משנה."

לכן, התשובה לשאלתך, חברת הכנסת רוזין, היא העולה החדש נכנס למי שמרכז חייו טרם כניסתו למעמד של עולה חדש, הוא נכנס למי שמרכז חייו מחוץ לישראל. זה כולל תושבי ישראל וגם תושבי ישראל ואזרחים ישראלים ששהו רצוף שנתיים מחוץ לישראל.

"עולה חדש" - כמשמעותו בתקנה - - -

יש לציין שיש פה שינוי בנוסח ביחס לדיון הקודם, ובמקום בסמוך אתם ביקשתם לשנות את הנוסח כך שיהיה ברצוף. אולי גם את זה כדאי להבהיר.

אני אסביר. עשינו את השינוי הזה. אני רואה שבעקוב אחרי שינויים זה איכשהו התפספס. היו כאן כל כך הרבה שינויים שניסיתי לנקות ולראות.

אנחנו רצינו שיהיה כמו שאמרנו לכל אורך הדרך. המטרה שלנו בתקנות האלה היא ליצור ודאות גם אם מידי פעם יהיה מישהו שאולי זה טיפה יכול להיות בדיוק בצד הלא נכון של הקו. כל קו ששמים אותו כשהוא חד-משמעי, למישהו הוא יהיה טיפה שרירותי והוא יוצא בדיוק על הסף בצד הלא נכון מבחינתו.

ברצוף - זה יוצר ודאות. ישראלים שחיו מחוץ לישראל שנתיים ויותר, בין אם זה בלימודי פוסט דוקטורט ובין אם זה מה שמכונה יורדים, אנשים ששהו מחוץ לישראל תקופה למעלה משנתיים, הם נחשבים מי שמרכז חייהם מחוץ לישראל כל זמן שלא היתה להם חזרה צמודה לשנתיים האלה שעלתה על שנה. זאת אומרת, אם הם חזרו לביקור של חודש, חודשיים, שלושה חודשים, הם ממשיכים להיות מי שמרכז חייהם מחוץ לישראל.
סיימו את שהותם בחו"ל, חזרו לארץ, תושבים חוזרים, אותם אנשי אקדמיה שסיימו את המחקר וחזרו לארץ אחרי שנתיים וחזרו, הם מפסיקים להיות מי שמרכז חייהם מחוץ לישראל. הרצוף יוצר את הוודאות. סמוך זה מעורפל, אני לא יודעת מה זה סמוך. סמוך זה רצוף - כן, אבל חודש אחרי זה סמוך? אולי כן, אולי לא.

לפני שנעבור לעולה חדש בואו נדון בעניין של מי שמרכז חייו.

אבל אתה מבין שיש החמרה בזה. המשמעות של ההגדרה הזו היא משמעות חמורה. ביום הראשון שהוא מגיע לארץ הוא כבר לא יכול לנהוג מכיוון, שמצד אחד, הוא לא תייר כי הוא תושב חוזר. מצד שני, - - - . אתם לא יכולים ללכת לדבר כזה. את אומרת לי רק ככה מה שבצדדים. אנחנו לא יכולים לא להתחשב בו כתייר, מצד אחד. ומצד שני, לא להתחשב בו כמי שחי כאן בארץ בכל אופן תקופה ארוכה ושנתיים הוא לא היה פה. זה נכון שהוא לא היה פה שנתיים, אבל היה לו פה רישיון נהיגה, רק יכול להיות שהוא לא חידש אותו בשנתיים שהוא היה. כמובן שלא מדובר אם הוא חידש אותו. שנתיים הוא לא היה, הוא לא חידש, הוא לא ידע. הוא חזר לארץ. תייר הוא לא יכול להיות כי שנתיים, הוא היה כאן, הוא תושב ישראל, ואחרי זה הוא לא יכול לנהוג כאן אפילו יום אחד.

אני חייבת להתייחס להערתו של חבר הכנסת מקלב. אני מנסה לקרוא את התקנה עוד פעם. אני מבינה את ההערה, אני מסכימה איתה. דהיינו, אותו תושב חוזר מגיע לו שנה. אני צריכה לבדוק אם הוא שהה למעלה משנתיים בחו"ל והוא בא לארץ שנה, והוא חזר לארץ, אני רוצה לתת לו שנה בדיוק כמו עולה חדש. אם הנוסח לא אומר את זה אז אני צריכה לתקן את הנוסח.

אני חושבת שזה אמור להיות בסעיף קטן (ג) בפסקה (2) שמתקנת את פסקת משנה (ב): ואם הוא עולה חדש או תושב חוזר אינה עולה על שנה אחת. אני כתבתי את זה גם כהערות, אני חושבת שיש בזה - - -

זה גם לא יכול להיות. זה לא אומר שבגלל שהוא הגיע אחרי שנתיים שהוא כבר הולך להיות תושב ולחזור לארץ. הוא שנתיים, הוא בא לבקר את ההורים שלו והוא חוזר חזרה. אם בהגדרה אתם נותנים לו הגדרה של תייר הוא יכול להיות, אבל להציג אותו עולה חדש? הוא עוד לא עולה חדש. עולה חדש זה אקט של עולה חדש.

עוד לא הגענו לעולה חדש.

נכון, אבל היא רוצה להכניס אותו בתור. עו"ד ראובני אומרת: אני אעשה אותו כמו אחד שהוא עולה חדש, לתת לו רק שנה בתוקף, ואחרי זה הוא חייב לעשות את רישיון הקבע שלו. זה גם לא הוגן. התושבים האלה הם לא עולים חדשים.

שמי אילן חגי, אני עו"ד שמייצג את קרנית. אתם זוכרים משני הדיונים הקודמים שקרנית היא קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים שמפצה נפגעים כאשר אין כיסוי ביטוחי, ובין היתר, כאשר נהג נוהג ללא רישיון נהיגה תקף בישראל ופוגע בהולכי רגל או הנוסעים שלו ואז אין כיסוי ביטוחי וקרנית צריכה לפצות והיא חוזרת אחר כך בתביעות שיפוי אל אותו נהג או הבעלים שהתיר את השימוש.

רק צד ג', לא לנוהג עצמו. לא מפצים את הנוהג.

את הנוהג עצמו אנחנו לא מפצים כמובן.

חשוב להדגיש את זה.

למעשה, התושב החוזר בכלל לא נמצא בחוק הזה בנוסח המתוקן, אף על-פי שבתקנה 567 שקיימת כיום הוא נמצא והוא קיים בכותרת התקנה. היום למעשה לתושב החוזר אין זכות משום שאם לפי הנוסח שכעת עו"ד חוה ראובני קראה לנו, אם הוא יבוא אחרי שנתיים של שהות בחו"ל, ייכנס לארץ ליום אחד בלבד, יצא ממנה וכעבור יום ייכנס אליה שוב הוא לא יוכל לנהוג בה דקה. מדוע? משום שהוא לא ברצוף לפני כניסתו האחרונה שנתיים בחו"ל. לא יעלה על הדעת שאנחנו נפלה אותו.

זה לא כוונת המחוקק. בואו נראה, עו"ד ראובני. תודה שהארת את עינינו.

עוד מילה בעניין הזה. אני גם רוצה להדגיש את האנומליה שיש בכל התקנות האלה משום שכאשר אותו אדם יגיע עם אותו רישיון נהיגה זר שיש לו - סליחה, אם הוא היה שישה חודשים בחו"ל, לא שנתיים, אם הוא היה שישה חודשים בלבד בחו"ל, יכול היה להיכנס לישראל ולהמיר את רישיונו לרישיון נהיגה ישראלי. פה אומרים לו: לנהוג אתה לא יכול, להמיר את רישיונך - אהלן וסהלן.

בוודאי.

זה אבסורד, זה לא הגיוני בכלל.

למה זה הגיוני?

זה מאוד הגיוני כי יש היגיון ויש סיבה למה אנחנו רוצים. אם הייתי הולכת לשיטתו של מר חגי אז לא הייתי בכלל מגבילה נהיגה עם רישיון זר. אני רוצה שמי שמתגורר בישראל ומי שפה ינהג עם רישיון נהיגה ישראלי כי אז אני מפקחת על כשירותו לנהיגה ואני יכולה לאכוף עליו את החוק בצורה מסודרת.

אבל התקנות עדיין נותנות לו שנה. תקנה 216 עדיין מאפשרת את השנה.

לכן, אני אומרת: אתה רוצה לבצע המרה? ביום שאתה מגיע לישראל תבצע המרה. מבחינתי, ברוך הבא, עדיף.

אבל עד אז אתה יכול לנהוג שנה.

אני נותנת לך - - - כי זה מחויבות בין לאומית, איזשהו סיכון שאני לוקחת על נהיגה של אנשים.

לא, אבל לא נותנים שנה. אנחנו מפלים את התושב החוזר לעומת סתם תייר שבא מארצות-הברית. זה שהוא אזרח ישראלי או תושב ישראלי ונסע לשנתיים ללמוד רפואה, או אני לא יודע מה הוא עשה, העוול הגדול שהוא עשה זה שהוא יצא מהארץ לשנתיים. הוא לא יקבל את הזכות שסתם תייר בא לישראל. זה לא הגיוני.

איך פותרים את נושא התושב החוזר שכבר דנו בזה כבר לדעתי בדיון הראשון?

מועלות כאן שתי בעיות שונות לגבי התושב החוזר, אם אני מבינה נכון את ההערות שנשמעו. ההערה הראשונה שהועלתה היתה שתושב חוזר, אם הוא בסטטוס של תושב חוזר, מהיום שהוא מגיע הוא לא יכול לנהוג. את זה אמרתי, התחייבתי שזה לא יקרה. צריך לקרוא בפינצטה את הנוסח פעם נוספת לוודא שתהיה לו את השנה הזו.
הערה שנייה של עו"ד חגי בנוסף לעניין ההמרה, היא איך אנחנו מגדירים בכלל את התושב החוזר הזה שניתן לו את הזכות. כשאני אמרתי שקראתי פה מהלשון שהוא חזר לישראל ברצוף אחרי השנתיים מחו"ל, הוא אומר: מה קורה אם הוא בא קצר והוא לא חזר לשנתיים מלאות פעם נוספת? הוא מאבד את הזכות שלו לגמרי. זו בעיה שחשבנו עליה רבות, אנחנו לא הצלחנו למצוא לה פתרון. כי בסופו של דבר מתישהו צריך להגדיר מיהו תושב חוזר בהגדרה חד-משמעית ואנחנו נקטנו כאן הגדרה שהיא שוות ערך להגדרות שמשתמשים בהן בדברי חקיקה אחרים. למשל, לעניין הטבות מס וכו' שמי שמגיע וחוזר לארץ אחרי שהות של שנתיים. זה לא זכות ששמורה לו לנצח. הוא בא הולך, בא הולך. בסוף הוא אומר: פעם, לפני עשר שנים, הייתי שנתיים רצוף בחו"ל, מאז הייתי פה שבעה חודשים כל שנה. תנו לי עכשיו את כל ההטבות.

אבל למה תפלי אותו לעומת תייר? למה להפלות אותו?

נראה לי שזה מפליג למחוזות שאפילו את לא מתכוונת. הרי ממה נפשך? מדינת ישראל מעודדת תושבים חוזרים, כולנו רוצים שהם יחזרו, אז רישיון נהיגה לא ניתן להם כי אולי הם משחקים איזשהו משחק?

לא, היכולת להמיר רישיון היא קיימת מהיום שהוא מגיע. מהיום שהוא מגיע יכולת המרה, בדיקת ראייה, מבחן שליטה ברכב, זהו.

אבל למה שהוא יעשה את זה? הרי נותנים לו להתאקלם שנה.

בדיקת ראייה ורכב בלשון העם זה לעבור טסט?

חצי טסט. זה לא התנהגות בדרך, זה רק לראות שהוא יודע.

תושב חוזר זה תהליך. זה לא סתם שהוא בא ואומר: אני תושב חוזר, זה תהליך וזכויות. יש עולה חדש ויש תהליך של תושב חוזר. החיוב שהוא יעשה תוך שנה זה רק במידה שהוא התחיל את התהליך של תושב חוזר עם זכויות. אם לא, מה העסק שלך עכשיו אם הוא תושב חוזר או לא תושב חוזר? הוא יכול להיות תייר בעניין הזה. תושב חוזר - אם כנים דברייך שכל מה שאת אומרת שאת רוצה באמת להסדיר את אלה שנמצאים בארץ ועיקר חיותם בארץ, את צריכה להקביל את זה למצב של עולה חדש.

למה שלתושב חוזר לא יהיה את אותו מעמד שיש לתייר?

מתי לא יהיה לו את זה? כשהוא ביקש את הזכויות של תושב חוזר, שהוא הלך לתהליך של תושב חוזר. כי אם לא, תושב חוזר יכול להפוך לתייר והוא יכול לבוא אחרי שנתיים ואחרי זה לבוא ולצאת ולבוא ולצאת. בהתחייבות הזאת לרישיון נהיגה אנחנו נגביל אותו והוא לא ידע מה אנחנו רוצים ממנו.

חבר הכנסת מקלב, על העיקרון הסכמנו. עכשיו צריכים משפטנים שיגדירו. העיקרון של מה שאתה אומר שלתושב חוזר יהיו אותן זכויות של תייר.

נכון, לפחות. ומרגע שהוא נהיה תושב חוזר - - -

המגבלות של תושב חוזר, לא בצורה הזו, יהיה רק אם הוא - - -

וזכויות של תושב חוזר.

במקרה הזה המגבלות. זכויות - כשהוא ביקש את הזכויות. למה להתחיל עכשיו לסבך - - -? הוא יישאר תייר, הוא יהיה - - -

אני לא יודעת מה זה התהליכים האלה.

את לא מכירה שיש תייר? ומה זה עולה חדש, את יודעת?

עולה חדש יש אשרת עולה, יש תעודת עולה.

יש גם תושב חוזר.

מהחיים שלי במערכת הבריאות, יש תהליך שלם מול הקופות כשאתה תושב חוזר. יש תהליך של תושב חוזר.

נוסח התקנות הזה מנסה לצאת עד כמה שאפשר מההגדרות הפורמאליות כי יש סטטוסים חופפים.

מדוע? אבל התקנות מדברות על נוסחים פורמליים. אתם אומרים שמיום שאדם הופך לעולה חדש הוא זכאי להמיר את רישיונו שלוש שנים. מה זאת אומרת? צריך ודאות.

עו"ד ראובני, האם נוסח שאומר: אדם ששהה שנתיים ברציפות בחו"ל ומגיע ארצה ייחשב כמי שיכול לנהוג שנה? זה משהו שהוא נכנס לתוך ההגדרה הזו של תושב חוזר?

הייתי עוד יותר מפשט את זה.

וגם מדוע שנתיים?

על כל שנתיים שהוא בחו"ל הוא זכאי שנה.

לא, נעזוב את השנתיים בכלל.

איזה מין דבר זה? אם זה ברצוף אז הוא יכול רק לנהוג יום.

מה אתה אומר? שבעצם לא צריך להטיל שום מגבלה והוא יבוא וינהג מתי שהוא רוצה ואיך שהוא רוצה?

לא, ממש לא. הטענה שלנו, וזו גם ההצעה שהונחה בפני חברי הכנסת, עולה חדש, תושב חוזר ברגע שקיבלת את ה - - -

אבל אין הגדרה של תושב חוזר עוד.

יש הגדרה. גם היום במשרד הקליטה כאשר אתה הולך, יש מדריך לעולה של משרד הקליטה.

אתם מכירים את ההגדרה?

חקיקה, חקיקה. לא חוברות שפקידים מחליטים.

אם אין הגדרה של תושב חוזר אז איך היום 567א דנה בתושב חוזר?

זו אחת הבעיות עם התקנה הזו שלא יודעים על מי היא חלה.

לכן, אנחנו דנים פה עכשיו בהגדרות.

אם היית קוראת את השורה הבאה אז 567א, היא בטלה.

נכון. לכן, ברגע שהוכרת או כעולה חדש או כתושב חוזר אנחנו מחפשים פה ודאות גם שהמשטרה תדע לאכוף, גם שאנחנו נדע מבחינת כיסוי ביטוחי וגם שהאדם. זו עבירה פלילית, זה עבירת תעבורה. לכן, once קיבלת תעודת עולה יש לך שנה, לא חשוב מה היה קודם, וזו הוודאות.

חשוב. הוא יכול להיות בארץ חמש שנים בסטטוס אחר.

אדוני, הסברת בטוב טעם בישיבה הקודמת ובפעם הקודמת מדוע אנחנו דורשים מעולה חדש שיעשה המרה ואנחנו מגבילים אותו בזמן. אמרנו שמי שגר פה צריך לעשות איזושהי הסדרה של כל נושא הרישיון. דהיינו, עבירות תנועה - שידעו איפה הוא גר ושידעו לאן לשלוח את זה ושהוא לא ירגיש שמכיוון שהוא לא רשום אז הוא יכול לעשות ואולי אין לו מורא של מלכות ושל החוק - זו הסיבה. זו הסיבה שגם צריכה להנחות אותנו בנושא תושב חוזר. מעבר לזה אנחנו לא צריכים להכביד עליהם ולא צריכים לעשות שום תקנות. תושב חוזר הוא בהגדרתו תושב חוזר ולא בהמצאה של משרד התחבורה מה זה נקרא תושב חוזר. משרד התחבורה היום בתקנות האלה מגדיר לנו, ממציא לנו, מה זה נקרא תושב חוזר. תושב חוזר - מי שלא היה שנתיים בארץ. זו לא ההגדרה הנכונה. זה לא הגדרה חוקית, זה לא הגדרה שאנחנו רגילים בה.
היועצים המשפטיים לא מקשיבים לי. הם מאוד דורשים את הקשב שלנו בעניין הזה. אולי ניתן להם לעשות גם דיון בנפרד.

אנחנו מתייעצות - - -

תתייעצו אולי על מה שהיה קודם. בחמש דקות האחרונות הרגשתי שאני מדבר באוויר. היושב-ראש מסכים איתי והחברים שלי מסכימים איתי ורק אתם בסוף לא תסכימו.

דיברנו, ואני לא אחזור על הכול, יש חשיבה ויש לוגיקה, מה שאתם התכוונתם, מדוע לעולים חדשים אתם מגבילים בזמן. לטעמנו, קצר מדי, של שנה, אבל נשאיר את זה כרגע.

שנה זה סביר מאוד.

אנחנו שמענו כאן הרבה עולים חדשים. ממש לא. יש לו כל כך הרבה דברים. אם היית יודע כמה בירוקרטיות לעולה חדש.

רישיון נהיגה הוא אחד הדברים החשובים והוא יעשה אותם במידית.

אבל יש לו עדיין מציאת עבודה, ילדים בבית הספר, מציאת דירה. אנחנו הופכים אותו גם לעבריין ברגע שהוא לא, בשונה מתייר.

שנה זה לא מספיק זמן להסדיר את נושא הנהיגה?

דיברו כאן אנשים שיש להם ניסיון בקליטת עלייה. תושב חוזר - אתם לכאורה היום מגדירים מחדש מה זה נקרא תושב חוזר. יש תושב חוזר במשרד הקליטה, תהיה הגדרה חדשה לתושב חוזר של משרד התחבורה שהן לא חופפות לפי מה שאת אומרת עכשיו. מבחינתך, תושב חוזר זה רק מי שלא היה שנתיים בארץ ועכשיו צריך לנהוג. את מדברת כל הזמן על שפה אחת? אני דורש ממך שפה אחת. זה חייב להיות יחד - - -

תושב חוזר לעניין הנושא של רישיון הנהיגה.

זה לא טוב.

אבל לא מגדירים אותו, לא אומרים שזה הוא בכלל.

- - - בהגדרות בחוק היום, בתקנות, של תושב חוזר. זה לא בריא, אתם אלה תמיד שמתריעים בעניין הזה. אני עכשיו משתמש בשפה שלכם. אתם חייבים להיות צמודים למה שנקרא תושב חוזר ולמה שמקביל היום.

מה הצעתכם, עו"ד ראובני?

לא הקשבנו די הצורך למה שאמר קודם חבר הכנסת מקלב כי ניסינו להציע פתרון. אנחנו מציעים, עוד לא בדקנו את זה עד הסוף אבל על פניו זה נראה לנו כפתרון אפשרי, להגדיר תושב חוזר כאזרח או תושב ישראל ששהה מחוץ לישראל שנתיים רצופות לפחות. קודם כל, זה תושב חוזר. ואז בתקנה שהקראתי מי שאינו תושב ישראל יבוא: עולה חדש, תושב חוזר או מי שמרכז חייו מחוץ לישראל. ברגע שהוא רכש שנתיים רצופות לפחות בחו"ל כמוהו כתייר.

<אבל זה לא עולה מהתקנה כפי שאת מציינת אותה.>

היא תתקן את זה.

היא מציעה תיקון.

שינוי. מרגע שהוא הפך לסטטוס של עבר את המבחן שהיה בחו"ל שנתיים רצופות לפחות, כל פעם שהוא שוהה למעלה משלושה חודשים - - -

לא, זה לנצח נמשך.

זהו, זה נמשך לנצח. רציתי להציע שאז כל פעם שהוא יוצא לחו"ל שלושה חודשים. אז מה יקרה? הוא יצא לטיול שלושה חודשים ואז עוד פעם - - -

זה ממש לא נכון. הוא בא אחרי שנתיים, הוא ממשיך לנסוע הלוך וחוזר. הוא בא ליום השנה של אבא שלו, הוא בכלל לא תושב חוזר. הוא הגיע אחרי שנתיים שהוא לא היה. אבא שלו נפטר והוא הגיע כאן לשבעה ימים והוא חוזר חזרה.

- - -

רבותי, מה שאני רואה כאן עוד פעם זה שהנוסח הזה לא מוכן כרגע להצבעה. הוא לא מוכן להצבעה כרגע. אנחנו עוד לא נתנו את הדעת על העניין הזה של הלקונה, החור הזה, שיש בתושב חוזר.

נכון. גם לא ברור למה שנתיים. מדוע דווקא שנתיים? אין לזה היגיון.

את זה הבנו. הבנתי אותך, עו"ד חגי. אני רק מחזק את מה שאתה אומר. אתה מתווכח איתי על משהו שאנחנו מסכימים.

לא, סליחה.

אני אומר, הנוסח של תושב חוזר חייב להיות מעוגן בסוף באופן שהפרצה הזו תיסגר, מאוזנת.
לעניין עולה חדש - עם כל הכבוד, אני לא מתווכח. שנה להסדיר את זה זה נראה לי הגיוני, סביר. נצביע על זה.

לא, אבל הנוסח הוא לא כזה.

לעניין המסתננים, מהגרים, אליבא דחברת הכנסת רוזין, יש פה השקפת עולם. מי שנכנס שלא כחוק למדינת ישראל, המדינה לא חייבת לתת לו את הזכות לקבל רישיון נהיגה. זו תפיסת עולם. לכן, אנחנו רוצים, בסופו של דבר, ללכת עם תפיסת העולם הזו ואיתה להתקדם בחקיקה.

אני שמחה שאתה עושה את ההפרדה. זה בדיוק מה שטענתי בתחילת דבריי, שאין פה עניין עקרוני של תאונות ומעורבות. יש פה עניין עקרוני לגבי כניסה לישראל. זו האמת על השולחן.

חברת הכנסת רוזין, יש פה עניין של הסדרה. מדינה רוצה - - -

בסדר גמור, אבל בואו נגיד את זה.

אני אומר. אני מסתיר את זה?

בואו נגיד שאנחנו מצטרפים למדיניות משרד הפנים, לא קשור.

אני אומר את זה חד-משמעי.

אתה אומר את זה, הם לא אומרים את זה. הם מתרצים.

מי זה "הם"?

המשטרה מתרצת כאילו המסתננים לפי ההגדרה שלך הם מעורבים בתאונות דרכים ויוצרים תאונות דרכים.

העובדות הן שאי-אפשר לעקוב אחריהם משום שאין לנו את הנתונים שלהם, אין לנו את תעודת הזהות שלהם. אנחנו לא יכולים לדעת בכלל מי נהג, אי-אפשר למצוא אותם בכלל.

לכולם יש מספר ויזה. יודעים לעצור אותם ולקחת אותם ל"חולות", כנראה שמוצאים אותם.

אגב, עבירות זה לא תאונות. גם עבירות אפשר לעשות בלי תאונות.

חברת הכנסת רוזין, מה לא בסדר בניסיון שמדינה רוצה שיהיה סדר? מי שנכנס שלא כחוק לא יכול לנהוג כי אין לו אפילו תעודה.

הנושא של מבקשי מקלט מורכב יותר. הם לא מסולקים מכאן.

זה דיון אחר.

זה דיון אחר, אדוני היושב-ראש.

אז תגידו את האמת, אבל תבואו בשם המשטרה, תבואו בשם משרד הפנים – זה כל העניין. זה מה שאני אומרת מלכתחילה, שהעניין הוא לא של המשטרה ולא מנסים להגן פה על הציבור. יש פה עיקרון ש- - -

מנסים להגן על דמותה היהודית של מדינת ישראל.

זה משהו אחר, זה בסדר. זו העמדה שלך, אבל זו לא היתה עמדת המשטרה. שולי, את לא יכולה להכניס להם דברים לפה.

לא, לא. אני אומרת רק את עמדתי. גם בחוק הזה אני רוצה להגן על דמותה היהודית והדמוקרטית של מדינת ישראל.

אז בואו נגיד את זה, את האמת, כמו שאומר תמיד חבר הכנסת פייגלין: תגידו את האמת. תגידו על השולחן. עם זה אני יכולה להתווכח.

יש כאן שילוב של דברים. ראשית, יש את הנושא של המסוכנות התעבורתית ואני חושבת שאותם מקרים שנחקרו עד הסוף והגיעו למסקנה שהיה רישיון מזויף, זה רק חלק קטן מהתאונות הרלוונטיות כי לא תמיד עוסקים בשאלה הזו בכלל.

לא היה לפי נתוני המשטרה.

כי לא היתה אפשרות לעקוב אחריהם, אין לנו את הנתונים שלהם.

דבר נוסף, יש מדיניות לממשלת ישראל בנושא האוכלוסייה הזאת שידוע לי שאת חולקת עליה, אבל המדיניות הזאת קיימת. בממשלת ישראל כל משרד נותן את חלקו.

היא צריכה להיות קוהרנטית במשרדים.

אני חייב לומר לך, מיכל. את לקחת את זה לפינה ממש, אם יורשה לי, כי אני בדרך כלל מסכים איתך בדברים האלה. אבל פה מדובר כאן בזכויות וחובות של נהגים בישראל. מי שנכנס לכאן שלא כדין לא יכול לדרוש את אותן זכויות.

אנחנו שאלנו: ומה קורה עם אלה שנמצאים פה? ומה עם אלה שנמצאים פה, מאה אלף, שלא כדין? מה זה משנה איך הם נכנסו?

זה כמו לומר: מה עם זכותו של מי שלא עשה ביטוח חובה? אין לו זכויות?

לא, זה כמו שלדבר על זכויות בריאות של מי שנמצא פה גם אם הוא נכנס שלא כדין.

לא, אבל זה שונה.

בעיניי זה לא שונה.

בריאות זה שונה, זה משהו שהמדינה חייבת לתת לו. אבל פה זה זכות.

לתת לו לנהוג למרות שהוא פה שלא כדין, שלא כחוק?

אבל הוא כן כחוק, לא מגרשים אותו. הוא נמצא פה עם אישור, עם ויזה של משרד הפנים. אם לא - תוציא אותו.

אז אף אחד לא מגרש אותו מפה, אבל הוא לא חייב לנהוג.

דרך אגב, הוא יותר כחוק מאשר אלה שבאו באשרת תייר כדין ונמצאים פה שלא כדין. נו, באמת. אל תשחקו עם ה - - -

מיכל, אני חייב לשאול אותך שאלה. מסורב גט, אדם שלא מוכן לתת גט לאשתו, מותר לשלול לו את הרישיון או לא?

על-פי החוק במדינת ישראל, - - -

בתור ענישה זה בסדר או לא?

לא, לא.

כן. על-פי החוק, כן. זה חלק מהסנקציות שמוטלות על גברים שמעגנים את הנשים שלהם.

לא, זה לא שייך.

אתה לא הבנת.

אני הבנתי היטב.

זה בסדר או לא בסדר, גברת רוזין?

מיכל, את צריכה להגיד לא.

היא לא יכולה להגיד - - -

אמרתי מה בחוק, בחוק יש סנקציות - - -

אה, פתאום היא רצה לחוק.

אני בעד גם לשלול מרוצחים ועוד כל מיני קבוצות, אבל לא קבוצות שהן אתניות והן באו לבקש - - -, זה ההבדל.

- - -בטוח שסרבני גט ישמחו לשמוע שמיכל רוזין - - -

לא, לא אמרתי את זה. אמרתי שיש הבדל בין קבוצות מסוימות שאתה מגדיר - - -

כיוון שזה לא הוועדה לענייני זרים - - -

נכון. אני רק אמרתי שתתייחסו לזה. אל תגידו שזה מנותק מה - - -. המשטרה הציגה כאילו יש פה איזה תופעה, קטסטרופה ברחובות, שצריך לעצור אותה, ולא כצעקתה.

יש באמת קטסטרופה ברחובות, לא רק בנושא - - -

אבל היא לא בנושא - - -

רק מילה אחת.

לא, אתה דיברת הכי הרבה.

אבל יושב-ראש הוועדה זוכר שבדיון הקודם דווקא למילים האחרונות שלי היה משקל.

לכן, אני הולך לסכם.

חצי מילה לפני הסיכום, לא יותר. מאחר והדיון הולך לקראת סיכום, אני רק רוצה שכבוד יושב-ראש הוועדה ינחה את משרד התחבורה - -

זה הכוונה.

- - גם לעניין העולה החדש את מה שיושב ראש הוועדה מבין. היינו, שהשנה מתחילה מיום קבלת המעמד ולא אחורה - זה הכול. תודה.

- - -נושא אחר.

זה לא נושא אחר, גברתי היועצת המשפטית. הרי ממה נפשך? אנשים שבאים לבדוק אפשרות לעלות, את רוצה שהשנה תהיה עכשיו מהרגע שהם מתחילים את התהליך? לא.

אני התכוונתי שזה עניין נפרד מנושא התושב החוזר - - -

אבל אין טעם לבוא בפעם הבאה ואז אני אציג את הנקודה הזאת ואז נגיד: שוב נשלח את היועצת המשפטית של המשרד לבדוק את זה. הנה אני אומרת לך שיש פה עוד נקודה לבדוק.

שולי, הרעיון שבשלב שהוא מכין את עצמו להיות עולה חדש אז יהיה לו מעמד של תייר.

זה בדיוק הטענה שלנו, רק שמשרד התחבורה לא ציין את זה.

אני לא מסכימה עם עו"ד חגי בנושא. אנחנו החלפנו דברים בנושא הזה.

מה עמדת משרד התחבורה בעניין?

תקראי את המשפט ותסבירי לי איך את מבינה את זה. אני התחלתי היום תהליך בדיקה של עלייה לארץ, עליתי לארץ בעוד שנה. מתי כניסתי האחרונה? ממתי את מחשבת לי?

הפעם האחרונה שלפניה היית בחו"ל שלושה חודשים רצוף.

זו בדיוק הבעיה.

זה לא בדיוק הבעיה.

לא, זה בדיוק הבעיה. אני לא רוצה להפסיק את הלימודים של הילדים שלי באמצע.

אני אסביר. הצעה אחרת של כל זמן שהוא תייר יש לו את השנה כתייר, אחר כך הוא לוקח ויזה כתעודת עולה ואז יש לו עוד שנה, המשמעות היא שנתיים רצופות.

אפשר לפתור את זה. אפשר לקבוע שנה מרגע הכניסה האחרונה שאחריה הוא עשה עלייה. אבל כל הכניסות שהיו בשביל להכין את העלייה - - -

בואי תגדירי את זה יותר לקראת האנשים שמתכננים עלייה.

אם היה פער בכניסה האחרונה שלו, הוא היה פה חורף והוא - - -

מה לא בסדר בזה? זה בדיוק סל הקליטה שלו.

רבותי, אני מפסיק את הדיון. מילה אחרונה לאדון ואני הולך לסכם ברוח הדברים מה אנחנו היינו מצפים ממשרד התחבורה. אדוני, תציג את עצמך בבקשה.

קדרון דן, תנו יד לחירש, נכים למען נכים, ארגון ארצנו החברתית, עוזר של משה בר. פונים אלינו המון המון נכים שגם כן חוזרים וגם כן באים להוציא רישיונות ופשוט קשה להם. לא עוזרים להם, עושים להם את זה הרבה יותר קשה. אלו נכים קשים, על כסאות גלגלים והדברים האלה. תודה רבה.

תודה. הנוסחים כמו שאנחנו רואים שהובאו לוועדה ונשלחו חזרה וכן הלאה הם עדיין לא מסוכמים. מעבר למחלוקות, הם גם לא נותנים מענה לתשובות שנשאלו פה על-ידי חברי הכנסת. אגב, בלי קשר לעמדות שונות שיש והן עמדות. חברת הכנסת רוזין, מותר גם להכניס השקפה פוליטית או תפיסת עולם של מדינה, ממשלה, שתשקף - - -

חשבתי שאתה רוצה להגיד שגם עמדתי הפוליטית לגיטימית.

ודאי, אבל היא לא בהכרח חייבת לבוא לידי ביטוי בתוך נוסח החוק של הממשלה.

רצית ולא יצא לך.

לכן, הציפייה שלנו שפעם ראשונה - משטרת ישראל, תרכזו נתונים שגם ירצו או יספקו או לא יספקו את חברת הכנסת רוזין. דברו על איזה מסד נתונים. אגב, אפשר גם בלי נתונים עדיין להחזיק בהשקפת עולם שאומרת שמי שנכנס שלא כחוק למדינת ישראל, מדינת ישראל לא חייבת להעניק לו את הזכות לנהוג כי היא לא זכות מוקנית כמו בריאות, וכן הלאה.

היושב-ראש אומר שהוא לא נוהג כהלכה בכניסה הוא גם לא יכול לנהוג כהלכה ברכב?

דבר נוסף, חייבים לתת מענה לשתי מחלוקות בהגדרות: האחת, של תושב חוזר שאין לה ביטוי בתקנות האלה. השנייה, לעניין עולה החדש. אנחנו בעניין העולה החדש מאוד רוצים הרי לעודד עלייה. אין לנו פה כוונה להקשות עכשיו על עולים חדשים. לכן, אנחנו מבקשים שכן תיתנו את הדעת בתקנות החדשות שאתם מביאים לנו, בנוסח, שלעניין העולה החדש המדיניות תהיה כזאת שהיא מקלה עליהם ולא מקשה עליהם. לכן, ההצעה שאמר הבחור הצעיר אריאל לעניין מניין הזמן מהפעם האחרונה שהוא נכנס, ואני אומר את זה מה שנקרא בלשון העם, תמצאו את הנוסח המתאים מבחינה משפטית לעניין כדי לתת ביטוי לעניין הזה כי אנחנו לא רוצים להקשות על העולים החדשים, להקל עליהם.

ליועצת המשפטית של הוועדה היה נוסח מצוין.

לעניין מה שביקש חבר הכנסת מקלב, שנה מספיקה מיום באמת שיוכר לו הכניסה. לדעתי, אם המענה שיינתן שבשלב הראשון הוא יוכר כתייר ומהפעם האחרונה שהוא נכנס זה יהיה שנה, זה מאוזן וזה ירצה את כולם.

תודה רבה לכם.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:40.>