PAGE
51
ועדת הכלכלה
11/02/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 206>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"א באדר א התשע"ד (11 בפברואר 2014), שעה 9:30

<הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 36), התשע"ג-2012 (מ/620), בדבר מתן סמכויות לרשות להגנת הצרכן לאכיפה ופיקוח והטלת עיצומים כספיים>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר
רוברט אילטוב

יעקב אשר

רונן הופמן

דוד צור

איציק שמולי
מרדכי יוגב

איתן כבל

חמד עמאר

מיקי רוזנטל

>
משה לביאן - סמנכ"ל בכיר למנהל ומשאבי אנוש, משרד הכלכלה

עמית פרסיקו - יועץ שר הכלכלה

תקוה אוחנה - ראש ענף בוחנים, משרד הכלכלה

סוזי לוי - יו"ר ועד עובדים ארצי, ועד עובדי משרד הכלכלה

אבי אבירם - חבר ועד העובדים, ועד עובדי משרד הכלכלה

תמר פינקוס - הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

ענת בן עזרא דוקן - ראש המטה, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

דוד ימין - עו"ד, לשכה משפטית, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

אניטה יצחק - ראש אגף חקירות, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

אביטל בגין - ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

הילה דוידוביץ - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אורית בקר - עוזרת ליועץ המשפטי, המשרד לאזרחים ותיקים

ליאת לב - קצין מדור חקירות באגף חקירות ומודיעין, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

סוזנה רבינוביץ - מנהלת המחלקה המשפטית, איגוד לשכות המסחר

אלה צ'רטוק - יועצת משפטית, התאחדות התעשיינים

זאב פרידמן - יועץ משפטי, המועצה לצרכנות

זהבית שחף - עו"ד, מגה קמעונאות

מאיה בורסי - עו"ד, מרב מזון כל

שמואל בורסי - עו"ד, מרב מזון כל

נסים עוג'ר - יועמ"ש, איגוד הארגונים החברתיים

אתי בנדלר
אביגל כספי

לאה ורון

רמי בן שמעון
<<הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 36), התשע"ג-2012 (מ/620), בדבר מתן סמכויות לרשות להגנת הצרכן לאכיפה ופיקוח והטלת עיצומים כספיים>
>

רבותי, בוקר טוב, עכשיו כשאתי מימיני ולאה משמאלי – אני מרגיש בטוח. חברי חברי הכנסת, מכובדי כולם, אנחנו בדיון על חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 16), התשע"ג-2013, בדבר מתן סמכויות לרשות להגנת הצרכן לאכיפה ופיקוח והטלת עיצומים כספיים.

טעות במספר – זה לא תיקון מספר 16.

זה תיקון 36. בנוסח הסופי זה ישתנה.

בינתיים, הצעת החוק היא תיקון 36.

עד שנניח אותה היא תהיה 36.

אולי אפשר להציג את חברי הכנסת, ברשות היושב-ראש?

מה זאת אומרת?

אדוני יאפשר ליושב-ראש לפתוח את הדיון?

מי אדוני?

אני עורך דין בורסי.

ומה ההנחיות שאדוני נותן ליושב-ראש הוועדה?

שאלתי אם אפשר להציג, כדי שנראה את הנוכחים.

תודה רבה.

זה נכון לעשות את זה מבחינת הכבוד, זה הכול. זה יותר מכובד.

אני מאוד מודה לאדוני. את מי אתה מייצג?

את מרב כל מזון.

להבא תייעץ לי שבכל ועדה אני אזכיר כל חבר כנסת בשמו?

אני לא חושב שנוכחים כל כך הרבה חברי כנסת.

אז אני מקבל את עצתך ואני מאוד שמח.

בשלב זה יש 4 חברי כנסת.

אדרבא, הייתי שמח להכיר אותם.

אנחנו מצפים מאדוני להכיר אותם.

תודה. כשהם ידברו אנחנו נציג אותם.

תודה.

אנחנו בדיון בדבר מתן סמכויות לרשות להגנת הצרכן לאכיפה ופיקוח והטלת עיצומים כספיים.

לחתום אצלו? צריך לחתום אצלו?

לא. תחתום אחרי זה ותגיד לו מי אתה.

אנחנו דנים היום בתיקון לחוק הגנת הצרכן. כן, תמר, זה עדיין תיקון מספר 36, שיאפשר לרשות לסחר הוגן להטיל עיצומים כספיים בעבירות של הטעיית צרכנים ועבירות נוספות שהטפול בהן עד כה היה במשור הפלילי.

העיסוק בהצעת החוק עצמה והמחלוקת מול עובדי משרד הכלכלה שאמורים לבצע את האכיפה בתחום סימון המוצרים. אנחנו ננסה להתקדם היום, אנחנו נתקדם היום בשני המישורים כדי לתת כלי אכיפה בידי הרשות לסחר הוגן, ומצד שני להגיע עם העובדים לפשרה שתהיה מקובלת על כל הצדדים.

בדיון הקודם חשבנו להתקדם, אבל אריאל יעקבי – אני לא רואה אותו פה – הוא לא פה, שנבחר באותו יום ליושב-ראש ארגון עובדי המדינה, ביקש ממני שעקב האירוע החגיגי, הוא גם הזמין אותנו אבל לא יכולנו להשתתף - - -

- - -

לאה אומרת לי שזה היה אירוע אחר. בכל מקרה, כבר בתחילת הדיון אני פונה להסתדרות – האנשים יודעים כמה אני בתפיסת עולמי, גם משחר נעורי, מאמין בעבודה מאורגנת, בהגנה על העובדים – אבל אני פונה גם להסתדרות ומבקש להראות נכונות להתקדם כדי לגמור את הנושא הזה מכיוון שהציבור מחכה, הצרכנים רוצים שהדברים האלה יתקדמו כי אנחנו רואים שיש הטעיית צרכנים, יש עבירות, ולכן את הדברים האלה צריך לקדם.
אני מצטט מפרוטוקול מתאריך 28.10.2013 - -

מישיבת הוועדה בנושא.

- - כיום אנחנו כבר ב-11 בפברואר, ואני מקריא: אני קורא לשר ולמנכ"ל במשרד הכלכלה להסדיר את מעמד עובדי המשרד בהתייחס לסמכויות שנתנו לרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן. מאז, רבותי, אני מצפה לפתרון. מי מהמשרד יציג את זה? תמר, מי פותח?

אתי, אנחנו לא בשלב הסעיפים?

אנחנו בסעיפים, כן.

אני לא מציגה את זה. מר משה לביאן, סמנכ"ל בכיר למשאבי אנוש, יציג.

מר פרסיקו, אתה התגלחת הבוקר כל-כך יפה והסתפרת, נראה ממש - - -

יש לנו את מר משה לביאן. הוא חייב לכם השלמת תמונה שביקשתם.

בבקשה, תודה. משה לביאן - - -

הגיע עוד חבר כנסת – איפה הוא צריך להירשם?

אדוני, רק שתדע, נמצאים פה: חבר כנסת שמולי ממפלגת העבודה, חבר הכנסת רונן הופמן מיש עתיד - - -

מה זה - - -

מישהו ביקש שנציג כל אחד, חבר הכנסת מיקי רוזנטל.

אני חושב שזה מכובד, אני לא אמרתי את זה כמליצה.

אני חושב שצריך לעשות את זה נוהל קבוע.

אדוני, אני מאוד מודה לך. אני גם מציע לך, יהיו המון מקומות בכנסת הבאה כי רוב חברי הכנסת לא יהיו פה, חלקם - - -

קודמך בתפקיד גם הציע לי.

אז תנחה את זה. אחרון – חבר הכנסת רוברט אילטוב מישראל בתינו. כל מי שיכנס, אנחנו נודיע לך בהכנעה. תודה רבה.

גם כל מי שייצא, כן?

מר לביאן, אנא עדכן אותנו בכל הדברים.

בוקר טוב, ברשותך אדוני היושב-ראש, אני מביא בפניך את עמדתו של המנכ"ל בגיבוי השר. להבנתנו אין קשר בין הנושא של תיקון החוק למשא ומתן שמתנהל עם העובדים. במשך שנתיים אנחנו מנסים לנהל משא ומתן עם העובדים על מנת להגיע להסכמה בעבודה משותפת – הנושא הזה כשל.

בעקבות הפגישה האחרונה שהייתה כאן וגם בוועדת העבודה, היום אנחנו נמצאים במשא ומתן על מנת להביא להפרדה בין הרשות לבין המחוזות. כמובן, משא ומתן שיביא לפיצוי כזה או אחר לעובדים שיעברו לשם. לצד העניין הזה, השר והמנכ"ל מבקשים להוביל את עניין תיקון החוק, שכן המשא ומתן כבר נמצא בעיצומו: העברנו נתונים לאוצר, נפגשנו עם אריאל יעקבי, אנוכי יחד עם המנכ"ל - - -

מתי הייתה הפגישה האחרונה?

היו 4-3 פגישות במהלך החודשיים האחרונים.

החוק בא לקבוע דרכי ענישה חלופיות שניתן להשית על עוסק. שני הצדדים עוסקים בעניין הזה, גם המחוזות גם הרשות. הסמכות היא בידי הרשות. לכן, אנחנו מבקשים להוביל ולקדם את עניין תיקון החוק וכפי שאמרתי, אנחנו נמצאים בעיצומו המשא ומתן.
העובדים עדיין לא נמצאים בתוך תהליך המשא ומתן, אבל אריאל יעקבי הוא איש מרכזי בעניין הזה, יחד עם המנכ"ל ואתי. תודה רבה.

מר לביאן, אני מחדד את מה שאמרת: אתה מדבר על ביצוע הפרדה בין הרשות להגנת הצרכן עצמה והמחוזות, אתה יכול רק להסביר לנו מה המשמעות של ההפרדה הזאת?

ההפרדה, משמעה, שתינתן אפשרות לכל מי שירצה מהמחוזות, ממשרד הכלכלה, לעבור לרשות, כשיתנהל עמם משא ומתן על פיצוי כזה או אחר. אלה שיבחרו להישאר במשרד, כמובן שגם להם יש לנו הצעות למכביר איפה לשבץ אותם. לכן, האופציה פתוחה בפני כולם לפי בחירתם, לא על פי מה שאנחנו ננתב.

יפה מאוד.

עניין המשא ומתן: נציגי העובדים, נמצאים כאן מימיני ומשמאלי, יידעו לדאוג לעובדים שיעברו, שיינתן להם הפיצוי המתאים כדי שהם יהיו שבעי רצון מהתהליך עצמו. עניינית, אני חוזר שוב, לחוק אין קשר לעניין של המשא ומתן. תודה רבה.

אני מודה לך.

אם אין הערות כלליות, כבר היו לנו בעבר, אנחנו נתקרב לשלב ההקראה, אלא אם מישהו עוד רוצה להתייחס באיזו מילה. בבקשה.

אני גם אזכיר לאדוני שבישיבה הקודמת אדוני אמר שאני אומר דברי טעם, ככה שנתן לי גם את הקרדיט ואדוני ישמע גם הפעם דברי טעם.

למה לך לקלקל?

אני בטוח שגם הפעם הוא יגיד אותו דבר. אני מדבר בשם הרשת שאני מופיע בשמה. כמו הרשת הזאת, יש רשתות רבות. במדינת ישראל בשנים האחרונות, חלה מהפכה. אני קורא לה המהפכה התעשייתית, So called המהפכה התעשייתית.

התעשייה, לצערנו אני אומר, אבל זאת עובדה, התחלפה בענפי המסחר שתופסים יותר ויותר מקום בחברה הישראלית, במשק הישראלי ובשוק הישראלי. כל רשת שיווק, בין אם מדובר ב-10 סניפים ובין אם מדובר ב-200 סניפים, מעסיקה אלפי עובדים, להבדיל מאותם מפעלי תעשייה שגם הם העסיקו עובדים רבים.

תעסוקה. אנחנו מפרנסים אלפי בתי אב במדינת ישראל. המשמעות – צריך להבין שאנחנו בדיוק כמו כל - - -

אני לא מבין מה הנקודה.

אני אומר, אני מגיע. אני מבטיח לכם שהכול יהיה ברור.

אתה מבטיח? תקיים במשפט.

אבל צריך לתת פתיחה.

המשמעות היא שהתיקון ובמיוחד העיצומים הכספיים, כאשר ההגדרה לעיצום כספי די בכך, אנחנו מדברים בכל חנות על עשרות אלפי מוצרים במדף ועל החלפת מחירים שלעיתים מתבצעת באותו יום בגלל התחרות על מנת להפחית את המחירים.

אדוני, אתה כבר דיברת – מה אתה רוצה לומר? דיברת על זה כבר שעה בישיבות הקודמות – מה הנקודה?

גם הוצאתי מייל.

אנחנו מבקשים לדעת האם בנושא הזה נתנה תשומת לב וניתן פתרון. אני רוצה להסביר איפה המשמעות, זה כל כך חשוב, זה קריטי: אדוני, אם חסרות 20 תוויות מתוך עשות אלפי מוצרים עם המחיר, לפי שיטת חברתי עורכת הדין פינקוס, מדובר ב-20 עיצומים. קרי, 25,000 שקל כפול 20.

היא תתייחס - - -

זה עלול להביא - - -

הבנו, הבנו.

אדוני ייתן לי לסיים בעוד משפט, שני משפטים.

זה עלול להביא – אנחנו צריכים להבין: הרשתות עומדות כל הזמן ברגולציה.

אדוני, תקשיב, אמרת את זה – אתה לא מדבר יותר – אמרת את כל הדברים האלה בעבר, אמרתי לך שאמרת דברי טעם. בסעיפים תהיה התייחסות לדברים האלה. אנחנו עוברים להקראה.

זה מה שאני רוצה: התייחסות.

אדוני, זה גם יהיה בסעיף.

תמר, ועורכת דין בנדלר, אנא תתייחסו לנושא הזה בקצרה ונעבור לסעיפים.

צר לי שחברי לא היה בדיונים הקודמים. העניין הזה נדון והוסבר: זה ברור שלא על מוצר אחד יוטל עיצום, ייקבעו כללים שיאושרו על ידי היועץ המשפטי לממשלה, הם יהיו באתר, יידעו אותם, ידעו אם זה לפי קטגוריות, מספרים.

סליחה, עוד מילה - - -

אדוני אתה לא מדבר – אני אוציא אותך.

רק מילה.

אז צא החוצה אם אתה לא רוצה.

אדוני, אני רוצה להצהיר.

תצא החוצה. אתה לא תדבר. שמעת? אתה לא מדבר יותר.

רבותי, אני מניח שיטענו כאן שהצעת החוק פוגעת בעסקים קטנים ובינוניים. השר בנט, על זה הייתה לי שיחה אישית אתו, מאוד מודע לצורך לקדם את התעסוקה, ותפיסתו וגם תפיסת הוועדה היא שאין סתירה בין הצורך לקדם עסקים לבין הצורך להגן על הצרכנים ולהביא לחוק הזה. באשר לסכומי העיצומים הכספיים, נדון בהשלכות כשנגיע לסעיף – אתה דיברת כבר יותר מכל אחד בוועדה הזאת.

מצוין.

מי קורא אצלכם את הצעת החוק?

בכל סעיף תהיה התייחסות לסעיף.

כזכור, דין רציפות הוחל על הצעת החוק כפי שאושרה בקריאה הראשונה, עם זאת, להזכיר לחברי הוועדה ולמוזמנים, בכנסת הקודמת הוועדה למעשה השלימה את דיוניה בהצעת החוק ואנחנו אפילו הנחנו את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית על שולחן הכנסת אלא שבשל התפזרות הכנסת והסכסוך עם העובדים והעובדה שלא היה ברור באותו שלב מה ההשלכות של הצעת החוק לגבי העובדים, אם אכן קיימות השלכות כאלה, החליט יושב ראש הכנסת בעצה אחת עם ראש הממשלה, שלא לאפשר קריאה שנייה ושלישית בהצעות חוק שונות שהונחו כאמור על שלחן הכנסת.

לכן, אני מציעה שנציגי הרשות לסחר הוגן יקראו את הנוסח שעבר בקריאה הראשונה, אני אפרט בפני הוועדה אלו שינויים אישרה הוועדה באותם סעיפים ואז תחליט הוועדה אם היא מקבלת את השינויים או לא.

מצוין. מי מציג?

עורך דין דוד ימין מהלשכה המשפטית של הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן.

לכולם יש נוסחים?

לא, אין לנו.

הנוסח פורסם באתר.

אם אפשר לקבל - - -

הכול יש באתר. נא להתחיל בקריאה.

תמר, יש לך אולי נוסחים?

לא, לא.

ראיתי שהבאת אתך.

הבאתי אתי דיונים – אין לי נוסחים.

אדוני מפריע להתנהלות של הדיון.

בבקשה, כן.

אני מקריא את הנוסח כפי שהונח לקריאה ראשונה וגברתי, היועצת המשפטית של הוועדה, תשלים את השינויים, כיצד זה הונח לקראה שנייה ושלישית וכבר אושר בוועדה הזאת.

"(1)

""אכיפה מנהלית" – עיצום כספי, התראה מנהלית והתחייבות להימנע מעבירה;".

להימנע מהפרה.

אני מקריא את הנוסח – היה תיקון.

זה התיקון?

כן, זה התיקון, בדיוק. אני מקריא עם טעויות שבעצם שונו אחר כך.

"(2)

"פקודת מעצר וחיפוש" – פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–1969‏ ;";
(3)

"מפקח" – מי שהממונה הסמיכו למפקח בהתאם להוראות סעיף 20א;

"מקום העסק" – מקום שבו מתנהל עסקו של העוסק, לרבות סניף שלו;".".
אם אני לא טועה, פה היה שינוי.

אני אומר מה התיקונים שנעשו. קודם כל, הוספה הגדרה למונח "זכיין", כדלקמן: בעל זכות שימוש בשם העוסק המקיים מערכת עסקית חשבונאית נפרדת מהעוסק.". כפי שתראו בהמשך, מוטלים חובות שונים על עוסקים וסנקציות בשל אי ציות ובשל הפרת הוראות חוק על ידי עוסק מסוים.

לצורך זה היה צריך להבהיר שכאשר אנחנו מדברים על עוסק, אנחנו לא מדברים על עוסק שהוא זכיין ויש לו מערכת חשבונאית נפרדת והעוסק הראשי בו, נקרא לו כך, לא יכול לפקח בפועל על דרך ההתנהלות של הזכיין. לכן, את הזכיין, לצורך העניין הזה, רואים כעוסק נפרד. לצורך זה הוספה ההגדרה "זכיין" וכשנגיע לסעיפים הרלוונטיים, אני כמובן אצביע היכן בדיוק השתמשנו במונח הזה.

דבר שני, בהגדרה "מקום העסק" הוסף: "מקום שבו מתנהל עסקו של עוסק, לרבות סניף שלו, ובלבד שהסניף אינו מנוהל על ידי זכיין.". אלה עיקרי השינויים. לגבי עבירה והפרה , כבר דובר.

תודה. אם אין הערות – בוקר טוב, חבר הכנסת עמאר.

חבר הכנסת עמאר מחליף אותי – אני הולך לדיון בנושא שוויון בנטל.

בבקשה. אני מבקש שהנטל לא יהיה כבד מדי – עוד מעט ישיבות ההסדר יהיו בחוץ כולן.

אל תדאג, נשמור על ישיבות הסדר גם.

רבותי, הצבעה: מי בעד? יש איזו הערה לסעיף הזה?

לסעיף ההגדרות. האם יש הערה לסעיף ההגדרות.

אין? אם כך, מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף ההגדרות – פה אחד
סעיף ההגדרות, כולל השינויים שהוקראו, נתקבל.

בעד. אושר פה אחד.

אושר בתיקונים.

עורך דין ימין, סעיף 2, בבקשה.

"2.
במקום סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא:
"איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת
3.
(א)
לא יעשה עוסק, במעשה או במחדל (בסעיף זה – מעשה), בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר העלול לפגוע ביכולתו של צרכן לקבל החלטה מושכלת אם להתקשר בעסקה עמו, באופן שיש בו משום שלילה או פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות של צרכן (להלן – הפעלת השפעה בלתי הוגנת).
(ב)
בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), יראו עוסק שביצע מעשה מן המעשים המפורטים להלן, כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת:
(1)
הגביל את יכולתו של צרכן לעזוב מקום או יצר בפני צרכן את הרושם כי הוא מוגבל ביכולתו לעזוב מקום;
(2)
מנע מצרכן את האפשרות להתייעץ לגבי התקשרות בעסקה או לגבי תנאיה;
(3)
ערך ביקורים חוזרים ונשנים בבית צרכן כדי לשכנעו לקשור עמו עסקה, אף שהצרכן הביע, במפורש או במשתמע, את רצונו כי יימנע מכך;
(4)
ביצע פניות חוזרות ונשנות לצרכן או לבני משפחתו כדי לקשור עסקה, אף שהביעו, במפורש או במשתמע, את רצונם כי יחדל מכך;
(5)
ניצל מוגבלות נפשית, שכלית או גופנית של צרכן, כשהוא יודע או היה עליו לדעת על קיומה של מוגבלות כאמור;".

עורך דין ימין, בהתייעצות כאן, אנחנו מעדיפים שתקרא מהנוסח הלבן המתוקן כדי לחסוך זמן, בסדר? אנחנו רוצים להתקדם – יש לנו עוד כל כך הרבה ועדות אחרות.

אני מתחיל בהקראה מחודשת של סעיף 3(א).

היו שינויים?

כן, היו שינויים, בוודאי.

עורכת הדין בנדלר תתייחס לזה ואנחנו נתקדם. בבקשה, עורך דין ימין.

"3.
(א)
לא יעשה עוסק, במעשה או במחדל (בסעיף זה – מעשה), בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר העלול לפגוע ביכולתו של צרכן לקבל החלטה מושכלת אם להתקשר בעסקה עמו, באופן שיש בו משום שלילה או פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות שלו (להלן – הפעלת השפעה בלתי הוגנת).
(ב)
בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), יראו עוסק שביצע מעשה מן המעשים המפורטים להלן, כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת:
(1)
הגביל את יכולתו של צרכן לעזוב מקום או יצר בפני צרכן את הרושם כי הוא מוגבל ביכולתו לעזוב מקום;
(2)
מנע מצרכן את האפשרות להתייעץ לגבי התקשרות בעסקה או לגבי תנאיה;
(3)
ערך ביקורים חוזרים ונשנים בבית צרכן כדי לשכנעו לקשור עמו עסקה, אף שהצרכן הביע, במפורש או במשתמע, את רצונו כי יימנע מכך;
(4)
ביצע פניות חוזרות ונשנות לצרכן או לבני משפחתו כדי לקשור עסקה, אף שהביעו, במפורש או במשתמע, את רצונם כי יחדל מכך;
(5)
ניצל מוגבלות נפשית, שכלית או גופנית של צרכן, כשהוא יודע או היה עליו לדעת על קיומה של מוגבלות כאמור;
(6)
ניצל את העובדה שצרכן אינו יודע את השפה שבה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה;


(7)
איים או נקט אמצעי הפחדה כלשהו כלפי צרכן או כלפי בני משפחתו.


(8)
סיפק לצרכן נכס או שירות בתשלום ללא בקשה מפורשת של הצרכן.

(9)
יצר רושם כי צרכן זכה או יזכה בפרס או בהטבה אחרת אף שאין פרס או הטבה כאמור, או שנדרש תשלום מהצרכן או תנאי אחר כדי לקבל את הפרס או את ההטבה, ואלה לא פורסמו מראש.".

הנהלת הוועדה, שומעים אתכם מדברים.

כשחבר כנסת רוזנטל מעיר משהו – אני תמיד, בדרך כלל, מסכים, כי הוא צודק.

תמיד בדרך כלל.

אפילו אני לא חושב על עצמי ככה.

להמשיך לקרוא?

כן.

"(10)
מנע מצרכן להביא למקום העסק או מקום אחר המנוהל על ידי עוסק (בפסקה זו – מקום) מזון או שתייה מאותו סוג שהעוסק מוכר במקום, אלא אם כן המקום במהותו הוא בית אוכל. הוראות פסקה זו לא יחולו אם המשטרה או ממונה ביטחון כמשמעותו בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998, הורו על מניעה כאמור מטעמי ביטחון הציבור.".

תודה. עורכת הדין בנדלר, בבקשה.

אני מציעה שגברת פינקוס קודם תסביר את הנושא כולו ואז אני אשלים.

להבדיל מהחוק הקודם, החוק הקיים היום, שדיבר על ניצול מצוקה, סעיף שאי אפשר היה בפועל להפעיל אותו בגלל כל מיני תחלואים, מה שעשינו כאן זה למנות מהן הפרקטיקות הבלתי הוגנות שיגרמו לכך שאנחנו נראה בזה הפרה ונפעיל את החוק הפלילי.

בניצול מצוקה, אנחנו מדברים על ניצול של מגזרים חלשים, אנחנו מדברים על ניצול של מי שלא מדבר שפה, אנחנו מדברים על חולי נפש, אנחנו מדברים על קטינים, אנחנו מדברים על קשישים שזאת מכה - - -

צפרא טבא לחבר הכנסת אשר.

בוקר טוב.

אגב, זה מוגבלים, פגועי נפש.

נכון, אתה צודק. אני מתנצלת.

אנחנו מדברים על קשישים, אצלם המכה היא גדולה עם חסרון כיס גדול, שמנצלים את הגיל ובמכר מרחוק או במכר פרונטלי על ידי רוכלות – לא כשהוא הולך לחנות – מוציאים מהם עשרות אלפי שקלים ועד שמזהה איזשהו בן משפחה שקרה משהו, מתחילה סגה בלתי מסתיימת של לנסות לבטל את העסקה. אז מתחילים להגיד: לא, כבר עברו 14 יום.

אני רוצה פה לומר בסוגריים שבמקביל לזה, אנחנו כבר הפצנו תזכיר חוק כדי להגן של הקשישים ועל הקטינים.

מאוד-מאוד חשוב.

התזכיר מדבר על הארכה של תקופת הביטול לגבי האוכלוסיות החלשות האלה והמוגבלים.

אוכלוסיות מוחלשות והקשישים במיוחד – יפה מאוד.

הסעיף הזה דן בכל המצוקות. אנחנו מדברים על ההפרות החמורות שלהם. בנוסף לזה הוסף עוד סעיף אחד שכול קראו לו חוק הפופקורן והעיתונות עשתה מזה את הכותרות הכי גדולות. אפשר לחשוב שהעיצומים הכספיים זה רק חוק הפופקורן.

אולי תסבירי במה מדובר.

להפסיק לעשות את הקהל שמגיע לבתי קולנוע ולתיאטרון, קהל שבוי.

גם תחנות רכבת.

אני מזכיר לכם שהיה לנו דיון נוסף לגבי תחנות רכבת, לגבי בתי חולים, שבהם הקהל הופך להיות כלוא כזה, תפוס – Captive market – וגם שם ראינו בעיה.

להפסיק את העניין של קהל שבוי – כל מה שאתה מוכר בפנים, אני יכול להביא מבחוץ, אלא אם, בנסיבות מסוימות, לא מתירה את זה המשטרה או כוחות הביטחון.

אני חושבת שעיקרי הדברים הוצגו על-ידי גברת פינקוס, אז אני אעשה את זה מאוד קצר. גם היום קיים בחוק העיקרי סעיף המדבר על איסור ניצול מצוקת הצרכן, אבל הסתבר שהוא מעורר הרבה מאוד קשיים בפרשנות שלו, בהפעלה שלו, ולכן הסעיף הזה נוסח מחדש כך שסעיף קטן (א) שלו שמדבר על איסור השפעה בלתי הוגנת קובע את העיקרון, קודם כל, על איסור השפעה בלתי הוגנת.
סעיף קטן (ב) הוא רק קונקרטיזציה של חלק מההשפעות הבלתי הוגנות, למרות שיכול להיות שיהיו עוד התנהגויות, פרקטיקות לא הוגנות בחיי המסחר, שלא יכנסו לסעיף קטן (ב) ועדיין הן תהינה אסורות אם יוכח שהן בניגוד להוראות סעיף קטן (א).

דבר נוסף – היו בוועדה הרבה מאוד שדיונים על נוסחו של סעיף קטן (א). איגוד לשכות המסחר ועוד טענו שהסעיף הזה, שכביכול מועתק מהדירקטיבה האירופית, אינו נותן ביטוי נכון לעקרונות שקבועים בדירקטיבה.

היו הרבה מאוד דיונים בנושא הזה, בסופו של דבר הנוסח אכן תוקן ובמקום שידובר על החלתה מושכלת, כפי שתורגם מלכתחילה והיו טענות בקשר אליה – מהי החלטה מושכלת? – זה הנוסח שהופיע בקריאה הראשונה. החלטה מושכלת אל פלוני אינה החלטה מושכלת של אלמוני ואי אפשר לתקוף את זה.
הנוסח שהתקבל בסופו של דבר קובע: דבר העלול לפגוע ביכולתו של צרכן לקבל החלטה אם להתקשר בעסקה עמו באופן שיש בו שלילה של חופש ההתקשרות של הצרכן או פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות של צרכן. אני משוכנעת שמיד נשמע עוד טענות בקשר לעניין הזה, אבל המילים כאן נבררו בקפידה אחרי הרבה מאוד דיונים.

ולכן אפשר להצביע.

לא, לא, צריך לשמוע הערות.

יש למישהו הערות?

יש הערות נוספות? אם אין הערות, אני מעלה להצבעה - - -

אין הערות? אני שמחה.

מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 2 – פה אחד
סעיף 2 נתקבל.

אושר פה אחד.

בבקשה, להקריא הלאה, עורך הדין ימין.

על סעיף 1 הייתה הצבעה – זה סעיף ההגדרות.

עכשיו, ברגע זה, הייתה הצבעה על סעיף 2.

נא לקרוא את סעיף 3.

"תיקון סעיף 20
3.
בסעיף 20(א) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (1) יבוא:

(1א)
לחקור חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה ולהביא את העבריין לדין;

(1ב)
לנקוט הליכי אכיפה מנהלית נגד מפר לפי הוראות חוק זה;".

הסבר קצר על כל סעיף שקוראים. סעיף 20 עניינו בתפקידי הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן – תפקיד שממלאת עורכת הדין תמר פינקוס – סעיף 20(א) מונה את תפקידיו, וכאן מוספים עוד שני תפקידים - - -

את הסעיף הזה עוד לא קראנו.

לא קראנו. אני מצביע על סעיף 3 – תיקון סעיף 20 – מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 3 – פה אחד
סעיף 3 נתקבל.

בעד – אושר פה אחד.

אנחנו עוברים לסעיף 20א, נא לקרוא הלאה.

זה סעיף תפקידי הממונה.

סליחה, זה בדיוק מה שקראנו, שבסעיף 3 – בסעיף 20(א) הוספו שני תפקידים נוספים לממונה וזה מה שניסיתי להסביר. עכשיו סעיף 4.

"הוספת סעיף 20א
4.
אחרי סעיף 20 לחוק העיקרי יבוא:
"הסמכת מפקחים
20א.
(א)
הממונה רשאי להסמיך מפקח מקרב עובדי הרשות, או מקרב עובדי המדינה


האחרים בהסכמת השר הממונה על המשרד שהם עובדיו, בסמכויות לפי חוק זה, כולן או

חלקן, אם התקיימו לגביו כל אלה:


(1)
משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר מ/בתוך שלושה חודשים מיום קבלת


פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות


בשל עברו הפלילי;


(2)
הוא עומד בתנאי כשירות וקיבל הכשרה מתאימה בתחום הגנת הצרכן


כפי שהורה הממונה וכן הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי


חוק זה, כפי שהורה הממונה בהסכמת השר לביטחון הפנים;


(3)
הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה הממונה, בהתייעצות עם


השר לביטחון הפנים.

(ב)
הסמכתו של מפקח לפי סעיף זה תהיה בתעודה החתומה בידי הממונה, שמעידה

על תפקידו כמפקח ועל סמכויותיו לפי חוק זה (להלן – תעודת מפקח); תוקפה של תעודת

מפקח לא יעלה על שלוש שנים מיום שניתנה, וכל עוד המפקח משמש בתפקידו.

(ג)
מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי

(1)
הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;


(2)
יש בידו תעודת מפקח, שאותה יציג על פי דרישה.".

יפה. הסבר קצר.

הסעיף הזה מפרט את מי הממונה רשאי למנות כמפקח. לצורך העניין, הם יכולים להיות עובדי הרשות או עובד מדינה אחר. כוונה נכתב עובד מדינה, כי לעת הזו קיימים עובדים שנמצאים במשרדים במחוזות של משרד הכלכלה. הם, מבחינת הרשות, עובדי מדינה, כיוון שהם אוחזים בהסמכה.
דרך אגב, יש על זה סעיף רציפות. הם ממשיכים עם ההסמכה שלהם – הם לא צריכים לעבור היום את כל הכללים האלה. לכן הממונה ראשי למנות או מעובדי משרדו או עובדי מדינה אחרים.

יכול להיות שהיה כדאי להוסיף משפט אחד שנותן – לא הייתי קורא לזה עדיפות – אבל בכל זאת, אנשים שעסקו בתחום הזה - - -

יש סעיף ספציפי.

שמעמדם לא יהיה בדיוק כמו - - -

יש להם סעיף מיוחד.

תודה, חבר הכנסת אשר.

מי גברתי?

אני עורכת דין באגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל. אני רוצה לבקש שיצוין שמדובר בעובדי מדינה שהם עובדי משרד הכלכלה. למפקחים האלה ניתנות סמכויות אכיפה, חקירה, חיפוש ותפיסה ואנחנו לא רוצים שהם יהיו עובדי מדינה באשר הם.

מה הם יהיו?

רק עובדי משרד הכלכלה, שהוא אמון על ביצוע החוק.

ואם מגייסים מישהו ממשרד המשפטים שיעבוד עבורם, שייתן להם חוות דעת, מה אז?

בסדר. אבל אם זה יהיה עובד משרד החקלאות? בדרך כלל אין לנו בעיה שיפרידו בין סמכויות פיקוח לסמכויות אכיפה. סמכויות פיקוח, אם זה בעייתי, יבצעו כל מי שהוא עובד מדינה בכל משרד. אבל סמכויות אכיפה, בדרך כלל בנוסחים האלה, מבקשים שהם יהיו - - -

כתוב כאן שהם צריכים לעבור הכשרה, ולפיכך זה לא - - -

אם הוא יבוא כעובד חדש, זה בסדר, ואם עובד מדינה - - -

סליחה, מר לביאן, מה עמדת משרד הכלכלה? אתה מייצג את זה?

אני אגיב לזה. ראשית, אין לנו התנגדות. אנחנו ממש לא מתווכחים על זה - - -

אז גמרנו.

אני מציינת שיהיה כתוב: עובדי המדינה האחרים שהם עובדי משרד הכלכלה, בהסכמת שר הכלכלה.

כן.

גמרנו. תודה.

יש למישהו הערה נוספת? עורכת הדין בנדלר?

אני מבקשת להוסיף סעיף שמקובל בחקיקה בקשר להסמכת מפקחים שנותנים להם סמכויות מרחיבות כאלה בסך הכול. חובה לפרסם ברשומות הודעה על הסמכת מפקח.

בסדר?

בסדר גמור.

יירשם, תודה.

אם ככה, אני יכול להגיע להצבעה – מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 4 – פה אחד
סעיף 4 נתקבל.

בעד – אושר פה אחד. תודה רבה.

עורך דין ימין, הלאה בבקשה.

"החלפת סעיף 21
5.
במקום סעיף 21 לחוק העיקרי יבוא:
"סמכויות פיקוח
21.
לצורך פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי הממונה או מפקח –

(1)
לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה

רשמית אחרת המזהה אותו;

(2)
לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי


להבטיח או להקל את ביצוע ההוראות לפי חוק זה; לעניין זה, "מסמך" – לרבות פלט

כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995‏ (בחוק זה – חוק המחשבים);

(3)
ליטול דוגמאות לשם בדיקה;

(4)
להיכנס למקום העסק בכל עת סבירה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש


למגורים אלא לפי צו של בית משפט; חובת ההזדהות וענידת התג לפי סעיף 20א(ג) לא

תחול לענין סמכות זו.".

תודה. אני חושב שיש עכשיו רוב למפלגת העבודה – רק שניים מצביעים – רק שמולי ואני. הלאה.

אני אציג בקצרה את הסעיף. הסעיף בא במקום סעיף 21 לחוק העיקרי. בעבר היו שזורות יחד סמכויות האכיפה המנהליות והפליליות. בחוק הזה עשינו הבדלה בין סמכויות אכיפה פליליות למנהליות ואלו בעצם הסמכויות המנהליות לפני שעברתי להליך הפלילי.
הסמכויות מפרטות מה מותר לכל מפקח לעשות ובאלו תנאים. ההבדלים העיקריים בין מה שהיה בקריאה ראשונה לבין הנוסח הנוכחי הם בנוגע לכניסה למקום שהוא עסק והוא בית מגורים. היה דיון בזמנו אם מקום מגורים שחלק ממנו מיועד לעסק, צריך צו או לא. הוחלט שזה יהיה בצו בית משפט וזה קבוע בסעיף קטן (4).
הייתה מחלוקת לגבי נטילת טובין. המחלוקת הזאת נפתרה על-ידי זה שהוספנו את המילה "דוגמאות", כמו בנוסח הקודם, כדי להבהיר את המשמעות.

יפה. יש למישהו התייחסות לגבי סעיף 5?

בנקודות מסוימות הנוסח הזה קצת שונה לעומת הנוסח שהתקבע בחקיקה המאוחרת, לדוגמה לעניין הנושא של ליטול דוגמאות לשם בדיקה, מקובל לכתוב: לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דוגמאות לשם בדיקה וכן להורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה או לנהוג בהן בדרך אחרת.

בדרך כלל, הסמכות היא קצת יותר רחבה כדי שיהיה אפשר לעשות שימוש מושכל וראוי באמת בסמכות הזאת. אני מציעה - - -

מקובל?

מקובל.

מקובל. אם ככה, לפי זה אנחנו מצביעים – מי בעד סעיף 5?

הצבעה

בעד סעיף 5 – פה אחד
סעיף 5 נתקבל.

בעד – אושר פה אחד.

עורך דין ימין, סעיף 6 בטל, כן? בטל ומבוטל.

"6.
סעיף 21א לחוק העיקרי – בטל.".
סעיף 21 לחוק העיקרי, זה מה שאמרתי קודם כשהתייחסתי לסעיף 20. זה הסעיף שמדבר על הסמכויות שקודם היו שזורות יחד – המנהלית ותפקידי הממונה – ופה נעשתה הפרדה ולכן כבר אין בו צורך. הוא התייתר ובוטל.

תודה. סעיף 7.

"הוספת סעיפים 21ב עד 21ד
7.
לפני סעיף 22 לחוק העיקרי יבוא:
"צו מנהלי לשמירת טובין במקום העסק
21ב.
(א)
נוכח הממונה או מפקח כי עוסק לא סימן טובין בהתאם להוראות סעיף 17, רשאי

הוא לצוות כי לא ייעשה כל שימוש בטובין האמורים והם יישמרו במקום העסק, באופן

שיקבע ולפרק זמן שיקבע שלא יעלה על שישה חודשים; על אף האמור, רשאי הממונה או

המפקח להתיר לעוסק להוציא את הטובין ממקום העסק כדי לסמנם כאמור במקום


אחר; בסעיף זה – "מקום העסק" – לרבות מחסן של העוסק, לפי בחירת העוסק.

(ב)
הודיע העוסק לממונה או למפקח כי סימן את הטובין, יבדוק הממונה או המפקח,

בסמוך לאחר הודעת העוסק, אם הטובין סומנו בהתאם להוראות סעיף 17, ואם נוכח כי

הטובין סומנו כאמור, יבטל את הצו.".

תסביר את סעיף 21ב. אחר כך הוועדה תצביע.

בדרך כלל אנחנו מדברים על מוצרים – זה יכול להיות דברי מזון, בגדים – מדובר במסה ענקית של מוצרים. לא הגיוני להעמיס אותם על משאיות ולסחוב אותם למחסן אחר. לכן באה החקיקה הזאת שאומרת שאנחנו יכולים להשאיר את זה בבית העסק.

זה תחת מה שקוראים צו הקפאה – אומרים: אנחנו לא נרשה לכם להשתמש בזה עד שזה יתוקן. אלא אם העוסק יבקש רשות ואנחנו נתיר לו להוציא את זה ממקום אחר - - -

תודה.

כן, גברתי, יש לך הערה?

אני עורכת דין, מייצגת את התאחדות התעשיינים. אנחנו חושבים שבמקרה הזה, לאור הפגיעה האפשרית בקניינו של אותו עוסק, צריך לצמצם את הזמן. לא מספיק לקבוע שבסמוך לאחר הודעת העוסק. אני חושבת שצריך לתחום בזמן, אולי 48 שעות או 72 שעות, ולצמצם את הפגיעה כך שהממונה יבדוק לא רק לאחר שיודיעו לו אלא בתוך זמן תחום.

עורכת הדין פינקוס?

אני רוצה להיות בטוחה שאני מבינה – מדברים על סיטואציה שהעוסק הודיע: אני כבר סימנתי, אנא תבואו לראות. ואז, תוך כמה זמן.

תוך כמה זמן תראי.

אין לי בעיה.

נתחום את זה בזמן.

לא הבנתי. התיקון המבוקש הוא שבסמוך לאחר הודעת העוסק ולא יאוחר מ-48 שעות?

משהו כזה. כן.

אם גברת פינקוס נחה דעתה ש-48 שעות זה בסדר – אני בוודאי לא אתנגד לזה - - -

דעתו של הצוות שלי לא נוחה מזה – הם אומרים ש-48 שעות לא - - -

בוודאי – יכול להיות גם ביום שישי, אז מתי - - -

כמה? כמה זמן?

תוך שבוע ימים.

זה סעיף בעייתי.

לדעתי, המוסיף גורע כאן מבחינתכם. כי אם נאמר: "בסמוך לאחר הודעת העוסק", המילה "בסמוך" צריכה לקבל פרשנות סבירה בנסיבות העניין. אם ייקח שבוע כשמדובר בסחורה שאתם לא יכולים למכור, לדעתי זה הרבה יותר מדי זמן וזאת פרשנות לא סבירה.

אז נלך על 3 ימים.

למה לכתוב כך כשכתוב "בסמוך"? זה צריך להיות: "בסמוך, בהתחשב בנסיבות העניין". זה ברור שאם זה סמוך ומקבלים את ההודעה ביום שישי אז הם יבואו ביום - - -

אבל אם את לא מגבילה אותו בזמן – סמוך יכול להיות גם בשבוע הבא.

בסמוך – זה לא היה אחרי שבוע כי פרשנות כזאת תהיה בלתי סבירה לחלוטין.

אם לא נכתוב את זה בחוק, מי יכול לחייב אותו?

מה זאת אומרת? יגישו נגדו מיד עתירה לבית משפט.

כל אחד צריך לרוץ לבית משפט?

לי אין בעיה – אני רק חושבת שהם פוגעים בעצמם. לי אין בעיה לכתוב "בתוך שבוע".

אני רוצה להבהיר שמדובר במוצרים שיש חובה לסמן אותם. זה שהם נמצאים אצל העוסק ללא סימון זאת כבר הפרה של החובה, הוא כבר נמצא במקום של הפרת חובה. הוא לא היה צריך שהמוצרים יהיו אצלו ללא סימון.

מרגע שגיליתי שהוא הפר את החובה, כל מה שאני מנסה למנוע זה שהוא ימכור אותם מוצרים לא מסומנים. לכן אנחנו אומרים שהוא עבר על החוק, הוא החזיק מוצרים לא מסומנים ועכשיו גם צריך להגביל בימים מדודים תוך כמה זמן אני אאשר לו את התיקון של העבירה שלא הייתה צריכה להיות מלכתחילה. לכן אני חושב שזמן סביר פה הוא בהחלט מונח סביר.

תודה.

עורך דין בורסי, בבקשה.

ההצעה שלי היא להשאיר את המילה "בסמוך" ולהוסיף לאחריה "ולא יותר מ".

זאת הייתה ההצעה שלה.

כן.

אין לי התנגדות. אם המשרד יכול - - -

עורכת הדין פינקוס, אם מקובל – אז נלך על ההצעה שלכם עם תיקון צ'רטוק ותוספת בורסי.

אני מוכרחה לקבל את עמדתו של הצוות המקצועי שעוסק בזה.

מה המלצתם?

אנחנו מעדיפים להשאיר "סמוך, בנסיבות העניין", כי זה מגדיר מה הסיטואציה שיכולה להיות.

עורך הדין פרידמן, מה אתה אומר?

מקובלת עלי במפורש העמדה שמציגה הרשות משום שיש חול המועד ויש כל מיני עניינים – לתפוס את הרשות כשהיא אוכפת - - -

מצוין. קיבלתי.

- - - אבל מה שאתה רוצה זה לא יאוחר מ-7 ימים, ואם יש חול המועד - - -

- - -

צריך להגביל את זה – בסמוך ולא יאוחר - - -

רבותי, סליחה. רבותי חברי הכנסת - - -

- - - בסמוך יכול להיות חודש? נכון שהוא עשה עבירה - - -

- - - על פי פסיקה של בית משפט - - -

חברי הכנסת רוצים: בסמוך ולא יאוחר מ-7 ימי עבודה - - -

סליחה, רבותי - - -

7 ימי עבודה זה גם מקל עליהם.

רבותי, חברי הכנסת יצביעו ויחליטו. מכיוון שאני שומע, במקרה הזה, שההצעה של צ'רטוק עם תיקון בורסי מקובלת – למרות שעורך דין פרידמן בדרך כלל בשבילי הוא החוכמה שעל השולחן – במקרה הזה, אם יש רוב - - -

לנוסח: בסמוך ולא יאוחר מ-7 ימי עבודה.

אנחנו נכניס את זה. על זה, איך אומרים, לא יבוא לציון גואל וגם לא יבוא המשיח. אם ככה, מי בעד? הנוסח הוא: בסמוך ולא יאוחר מ-7 ימי עבודה.

הצבעה

בעד סעיף 7 – פה אחד
סעיף 7 נתקבל.

התקבל. הלאה לסעיף הבא. עורך הדין ימין, הצבענו, אם ככה על סעיף - - -

על סעיף 21ב הצבענו. עכשיו אני אקרא את סעיף 21ג: "צו מנהלי להפסקה או למניעה של הפעלת השפעה בלתי הוגנת
21ג.
נוכח הממונה כי עוסק הפעיל השפעה בלתי הוגנת על צרכן בניגוד להוראות סעיף 3(א),
רשאי הוא לצוות על העוסק להפסיק את ההפרה האמורה או לצוות עליו לבצע פעולה הדרושה
למניעת אותה הפרה, באופן ובתנאים שיורה בצו; נתן הממונה צו כאמור בטרם ניתנה לעוסק
הזדמנות לטעון את טענותיו, לא יהיה בכך כדי לפגוע בתוקף הצו, ואולם העוסק רשאי לטעון את
טענותיו בפני הממונה, בכתב או בעל-פה, כפי שיורה הממונה, בתוך שבעה ימי עסקים מיום
הוצאת הצו.".

תסביר, בבקשה.

הסעיף הזה מתייחס לסעיף 3(א), מהסעיפים הראשונים שהקראנו קודם, מדבר על השפעה בלתי הוגנת. כמו שאמרנו, סעיף 3 מחולק לשני חלקים – א' ו-ב' – בסעיף (ב) מפורט מה זו השפעה בלתי הוגנת. אני לא צריך להסביר לעוסק שהוא עושה משהו בלתי הוגן כי זה מפורט לו בסעיף. סעיף (א) הוא סעיף סל שנועד לכל אותן פרקטיקות - - -

אתי אמרה לי שלא הצבענו על סעיף 6 – הצבענו - - -

לא ברור שהייתה הצבעה. אני מציעה שבתום הסעיף הזה תהיה שוב הצבעה על סעיף 6.

סעיף (א) הוא סעיף סל שנועד לכל אותן פרקטיקות בלתי הוגנות שלא ניתן לפרט אותן. פה נהגנו בסוג של הקלה – אנחנו לא מטילים על העוסק סנקציה או כוונה להטיל עיצום כספי אלא קודם כל מוציאים לו צו שאומר לו שהפרקטיקה שלו היא בלתי הוגנת.

יש לו אפשרות לבקש לבטל את הצו הזה. מרגע שהצו הזה נכנס לתוקף – אסור לו להמשיך לנהוג בפרקטיקה הזאת.

יש לך הערה, עורך הדין פרידמן?

אדוני היושב-ראש, הסמכויות שניתנות כאן לרשות הן טובות וחשובות מאוד אבל אני חושב שהן חסרות את העיקר. אני חושב שצריך להוסיף כאן עוד סמכות אחת בלשון הזו: ו/או להורות על תיקון ההפרה.

לא ייתכן שבמקום שנתפס אדם מבצע את ההפרה ויש אפשרות בהוראה, זאת אומרת, בוצעה כבר חקירה והרשות כבר יודעת שיש הפרה, צריך להסמיך אותה ולאפשר לה להורות על תיקון ההפרה.

לבצע – זה כתוב.

לא למניעתה אלא לתקן את מה שכבר עשה. לדוגמה: נכנסתם לבית של קשישה ועשקתם אותה – תחזירו לה את הכסף.

זה לא כאן בכלל.

זאת לא המסגרת, זה לא המיקום הנכון של הפעולה הזאת.

תוסיפי איפה שאת רוצה.

זה אפשרי במסגרת ההתחייבות. זה אפשרי במסגרת הכרעה, אם במסלול הפלילי אתה הולך ובית המשפט יכול לתת הוראות נוספות - - -

בית המשפט ודאי שיכול. אני חושב שכאן - - -

השלב פה הוא שלב של הקפאה ראשוני, הממונה מזהה שיש הפרה ואומר: עצור, תפסיק את זה עכשיו.

אתה מבקש ממנו להיות השופט והתליין.

זה גם לטובתם של העסקים כדי שלא יצטרכו להגיע אחר כך לסנקציות.

- - - תנאי החקירה, ולכן אני לא - - -

אתה נותן לו גם סמכות להחליט שזו עבירה, להפסיק אותה, לשפוט אותו - - -

מה אתה ממליץ, חבר הכנסת צור? כמו שהרשות רוצה?

כמו שהרשות - - -

תודה, תודה. עורך הדין פרידמן, זאת אחת הפעמים הבודדות שאנחנו לא מקבלים את המלצתך.

בבקשה, להמשיך לקרוא.

לא הייתה הצבעה.

אם כך, נצביע על סעיף 21ג אבל גם, אמרה לי המשנה ליועץ המשפטי של הכנסת, שלא הצבעתי על סעיף 6 שאומר שסעיף 21א לחוק העיקרי בטל.

למען הסר ספקות.

אז להסיר ספק אנחנו מצביעים גם על סעיף 6 שמבטל את סעיף 21א לחוק העיקרי וגם על סעיף 21ג. מי בעד?
הצבעה

בעד סעיף 6 ו-21ג – פה אחד
סעיף 6 ו-21ג נתקבל.

בעד – פה אחד.

לגבי סעיף 21ג - - -

כבר הצבענו.

נא להמשיך לקרוא את 21ד.

"בקשה לביטול צו מנהלי על ידי בית המשפט
21ד.
(א)
הרואה את עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי סעיפים 21ב או 21ג (בסעיף זה – הצו), רשאי להגיש לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה לפי חוק זה, בקשה לביטולו.
(ב)
הגשת בקשה לביטול הצו לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי.
(ג)
בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו.".
הסעיף קובע לנו את פרוצדורת הערעור על צווים לפי סעיף 21ב ו-21ג. סעיף ג מדבר על השפעה בלתי הוגנת וסעיף ב מדבר על צו שמירת טובין. לגבי שניהם יש אותה פרוצדורת ערעור לבית משפט שלום.

יש לי שאלה בעיקר למשרד המשפטים: מדוע רשאי להגיש לבית משפט המוסמך לדון בעבירה לפי חוק זה ולא לכתו בית משפט השלום? מדוע מי שרוצה לערער יצטרך לרוץ לעורך דין כדי לשאול מהו בית המשפט המוסמך אם אנחנו יודעים שמדברים על בית משפט שלום?

אנחנו רוצים להקטין את התעסוקה של עורכי הדין שהם מספר אחד בעולם בכמות לנפש.

השאלה היא אם זה כולל גם את הסמכות המקומית. אין מחלוקת שהסמכות העניינית היא של השלום, אבל - - -

אני לא יודעת, יש הגבלות בסמכות מקומית בעניין הזה?

כן.

מהן ההגבלות?

אותן הגבלות.

לעניין העבירה –אפשר להגיש נגדו כתב אישום לצורך - - -

זה יכול להיות או מקום העבירה או - - -

אותן הגבלות רגילות.

לא. בחוק הגנת הצרכן אפשר לעשות את זה לפי מקום מגורי הצרכן. זה תלוי בשיקול דעת בהתאם לנסיבות, לכן בית המשפט - - - זה לא עניין של בית משפט שלום אלא באיזה אזור הוא.

רבותי, אתי תמליץ – ונעשה.

לבית משפט שלום המוסמך לדון.

בסדר.

לפחות נכתוב בית משפט שלום.

תודה. מקובל – בית משפט שלום המוסמך לדון. אם ככה, אנחנו יכולים להצביע על זה? יש עוד משהו?

אם אין הערות – אפשר.

אם כך, אני מצביע – מי בעד?
הצבעה

בעד סעיף 21ד – פה אחד
סעיף 21ד נתקבל.

בעד – אושר פה אחד.

עורך הדין ימין, בבקשה להמשיך.

חבר הכנסת יוגב, אתה בטעות פה?

יש פה שוויון בנטל.

זאת בדיחה כל השוויון בנטל.

"החלפת סעיף 22
8.
במקום סעיף 22 לחוק העיקרי יבוא:
"סמכות לחקור חשד לביצוע עבירה
22.
(א)
היה לממונה יסוד סביר לחשד כי עוסק עבר עבירה על הוראות חוק זה, רשאי הממונה או מפקח –
(1)
לחקור כל אדם הקשור לעבירה או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לביצוע העבירה; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)‏ , בשינויים המחויבים;
(2)
לבקש מבית המשפט צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו-45 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים;
(3)
לתפוס כל חפץ שיש לו יסוד סביר להניח שהוא חפץ הקשור לעבירה; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש בשינויים המחויבים.
(ב)
בסעיף זה, "חפץ" – לרבות מסמך ולמעט מחשב וחומר מחשב כהגדרתם בחוק המחשבים.".

עורכת הדין פינקוס, את רוצה להסביר?

הדבר מדבר בעד עצמו.

זה עדיין מחייב הסבר – אלה סמכויות מרחיקות לכת שאתם נותנים למפקחים.

עורכת הדין בנדלר, הסעיף הקודם אושר?

כן, אושר.

הסעיף הקודם אושר – פספסנו משהו?

אין פה סמכויות מרחיקות לכת כי אלה סמכויות קיימות.

אני חושבת שזה בכל זאת בעייתי.

משרד המשפטים לא תאם קודם עם הרשות לסחר הוגן?

לא, לא. אני מדברת על התוספת של בית משפט שלום. הנוסח הרגיל הוא "בית המשפט שמוסמך לדון בעבירה". השאלה של מהי הסמכות העניינית לא מוכרעת פה – יש את החלוקה בחסד"פ - - -

אני מציע - - -

אני מבקשת לשמוע את ההערה.

אם תהיה החלטה על חלוקה אחרת של העבירות בבתי המשפט, היא לא כתובה פה. בית המשפט שמוסמך לדון בעבירה כולל את הסמכות העניינית – נגיד שיום אחד זה לאו דווקא יהיה בית משפט שלום בגלל שינוי שייערך, למה לקבוע דווקא פה כשבשאר החוקים הנוסח הקבוע הוא "בית המשפט המוסמך" - - -

אז יתוקן החוק – מה הבעיה?

עורכת הדין בנדלר, תאמרי לי.

קודם כל, ברמה העקרונית אנחנו מאוד אוהבים אחידות בחקיקה ומבחינה זו את צודקת, ואם כך מופיע בדרך כלל בחקיקה, אז אולי לא היה מקום לסטות. לגופו של עניין, כיוון שבכל זאת החוק הזה מיועד לקהל עוסקים רחב מאוד, החל מהרשתות הגדולות ביותר ועד לעסקים הקטנטנים, הזעירים.

אני לא מצפה מכל עוסק כזה ללכת וללמוד משפטים והייתי רוצה שבכל זאת הנוסח קצת יסביר פנים וייתן איזושהי הכוונה. לכן, למרות הרצון שלי לשמור על אחידות בחקיקה, אני חושבת שזה יהיה יותר נכון לכוון אותם בחקיקה ולומר להם מיהו בית המשפט המוסמך. אני בעצמי בדקתי אם הכול בסמכות של שלום או שמה יש כאן גם מחוזי אם יש כאן עבירת פשע.

אם כך, הסעיף עומד כמו שהצבענו. נא להמשיך לקרוא הלאה, בבקשה.

יש הערה לגבי הסמכויות. אלה לא סמכויות מרחיקות לכת – אלה הסמכויות הקיימות בדיוק היום בחוק הגנת הצרכן והן - - -

בסדר, אבל את צריכה לפרט אותן לוועדה. על מה אנחנו מדברים? מדובר כאן על סמכות של חקירה כמו של שוטר.

מדובר בסמכויות חקירה, תפיסה וחיפוש. לא כמו לשוטר מהבחינה הזאת שאין לנו סמכויות מעצר – יש סמכויות לבקש צווי חיפוש, יש שמכות לחקור באזהרה ויש סכמות לתפוס.

לסעיף קטן (א) – האם זו השמטה מקרית שכתוב "היה לממונה יסוד סביר לחשד כי עוסק" ולא צריך להיות "היה לממונה או למפקח"? כי המקובל בדברי חקיקה, ואם אנחנו מדברים על סמכויות - - -

הממונה או המפקח.

כן, כתוב.

כתוב: "היה לממונה יסוד סביר". אני רושמת שזה צריך להיות: "היה לממונה או למפקח". כי אם מפקח מבצע במקום ביקורת ויש לו חשד סביר, הוא יכול - - - אם אנחנו מדברים על לשון אחידה, בדרך כלל אנחנו לא כותבים "יסוד סביר לחשד" אלא כותבים "היה לו חשד" כלשהו לביצוע עבירה – ברור שהחשד צריך להיות חשד סביר. זה ברור. גם כאן אני מציעה להתאים את זה לנוסח הרגיל.

מקובל. עורך הדין בורסי, יש לך הצעה לתיקון?

אני זועק את זעקתם של העסקים הקטנים: לפי מיטב הבנתי, לרשות אין פריסה ארצית, וחנות מכולת קטנה או איזה קיוסק קטן בקריית שמונה, יצטרך להדיר את רגליו, אני מניח, לירושלים או לתל אביב.

מה אתה אומר? כן?

זה לא נכון. עובדתית לא נכון.

תקני אותנו.

נשמח לשמוע.

עובדתית לא נכון.

בבקשה, תסבירי לנו לאן ילך? ניקח את הדוגמה של אותה מכולת קטנה בקריית שמונה.

יש מחוזות שיישארו בין אם העובדים עוברים לרשות ובין אם לא – הכול מתנהל אותו דבר: החקירות מתבצעות שם - - -

יהיה שם. תודה רבה.

הערת בורסי נענתה – אתי, יש עוד הערה? אני יכול להצביע?

עוד נקודה אחת. הגענו כבר הגענו לסעיף 21ד?

על מה הוא מדבר?

אנחנו בסעיף 22.

סעיף 22 כבר, בורסי, הסוסים כבר יצאו מהאורווה.

סליחה. אני מתכוון למילים " לתפוס כל חפץ שיש לו יסוד סביר להניח שהוא חפץ הקשור לעבירה" – לכאורה יוצא שקופה רושמת בחנות מכולת עשויה להיות קשורה לעבירה, אז אפשר לתפוס את הקופה הרושמת ובעצם להשבית את העסק? זאת השאלה.

שאלה טובה. מה את אומרת, עורכת הדין בגין?

באופן תיאורטי הוא צודק, אבל זה יהיה מעשה לא סביר אם זה לא דרוש לצורך הוכחת העבירה.

אז שיוסיפו.

עזוב, הנושא של סביר עומד מעל הדבר הזה.

אני מעמיד את הסעיף להצבעה – מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 8 – פה אחד
סעיף 8 נתקבל.

בעד – אושר פה אחד.

נמשיך הלאה, עורך הדין ימין, תתקדם.

"הוספת פרק ה'1
9.
אחרי סעיף 22ב לחוק העיקרי יבוא:
פרק ה'1: אכיפה מנהלית

עיצום כספי
עיצום כספי
22ג.
(א)
הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 25,000 שקלים חדשים, ואם העוסק אינו תאגיד – בסכום של 10,000 שקלים חדשים:
(1)
הודיע או הציב שלט המודיע שאין הוא אחראי לכל נזק גוף העלול להיגרם לצרכן בתחום העסק או בחצריו, בניגוד להוראות סעיף 2(ב1);
(2)
הודיע שאין לצרכן זכות לבטל עסקה או לקבל חזרה את כספו, ולא סייג את הודעתו בהתאם להוראות סעיף 2(ב2);
(3)
לא גילה לצרכן פרט מהותי שהיה עליו לגלותו, בהתאם להוראות לפי סעיף 4(א)(3);
(4)
לא קיים את ההוראות לפי סעיף 4א(1) לגבי אותיות בחוזה אחיד או בתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן;
(5)
לא קיים את ההוראות לפי סעיף 4א(2) לעניין ההבלטה ואופן הניסוח של תנאים מהותיים בחוזה אחיד או לעניין צירוף מסמך נפרד לגביהם;
(6)
לא גילה לצרכן את שמו ואת מספר הזהות שלו בהתאם להוראות סעיף 4ב;
(7)
לא השיב לצרכן את התמורה שהתקבלה ממנו, בניגוד להוראות סעיף 4ג(ב) או (ג);
(8)
לא ערך חוזה בכתב עם הצרכן בהתאם להוראות לפי סעיף 5(א) או לא נתן לצרכן הזדמנות סבירה לעיין בחוזה ולא מסר לו עותק כאמור בסעיף 5(ב);
(9)
קבע מחיר באשראי בעסקה עם צרכן, בלי שמסר לצרכן הודעה מראש בהתאם להוראות לפי סעיף 9;
(10)
לא הודיע לצרכן, בתקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה או ההתחייבות בהתאם להוראות סעיף 13א(ב);
(11)
לא שלח לצרכן פירוט תשלומים או העתקי חשבוניות בהתאם להוראות לפי סעיף 13ב;
(12)
לא גילה לצרכן פרטים שהיה עליו לגלותם בהתאם להוראות סעיף 13ג(ב);
(13)
לא כלל את הפרטים האמורים בסעיף 13ג(ב) במסמך לפי הוראות סעיף 14ג(ב) או בחוזה שנחתם עם צרכן, או שלא מסר לצרכן מסמך בכתב הכולל את הפרטים האמורים, בהתאם להוראות, או בחשבונית, קבלה או הודעת תשלום הנשלחת לצרכן, לפי סעיף 13ג(ג) ו-(ה)(1);
(14)
לא פרסם באתר האינטרנט שלו את הדרכים לביטול עסקה מתמשכת ואת הפרטים האמורים בסעיף 13ג(ב)(4) או בסעיף 4ב, בהתאם להוראות סעיף 13ג(ה)(2);
(15)
עשה עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה בלי שהתקיימו התנאים לפי סעיף 13ה(ב);
(16)
גבה מצרכן עמלה לגבי שירותים או טובין מפוקחים, בניגוד לסעיף 13ח(ב);
(17)
לא אפשר לצרכן לשלם בעד שירותים או טובין מפוקחים בעסקה מתמשכת באחת הדרכים המנויות בסעיף 13ח(ג);
(18)
בעסקה ברוכלות, לא מסר לצרכן פרטים שהיה עליו למסרם בהתאם להוראות לפי סעיף 14(ד);
(19)
עשה עסקה בעניין רכישה של יחידות נופש, בלי שהתקיימו התנאים לפי סעיף 14א(א);
(20)
חייב לקוח, בניגוד להוראות סעיף 14ב;
(21)
לא גילה לצרכן פרטים שהיה עליו לגלותם בהתאם להוראות סעיף 14ג(א);
(22)
לא סיפק לצרכן מסמך בכתב בהתאם להוראות סעיף 14ג(ב);
(23)
לא החזיר לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות לפי סעיף 14ו;
(24)
הודיע ברבים או במקום העסק על מכירה מיוחדת ולא הבהיר את הפרטים או התנאים האמורים בסעיף 15(א) או שלא החזיק מלאי סביר של טובין בהתאם להוראות סעיף 15(ב2);
(25)
הודיע ברבים על מכירה מיוחדת ולא כלל בפרסום את הפרטים שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי סעיף 15(ב1);
(26)
המשיך לפרסם ברבים או במקום העסק הודעה שפרסם על מכירה מיוחדת, בניגוד להוראות סעיף 15(ב3);
(27)
לא כלל בהודעה על מכירה בהנחה או במחיר מיוחד, את סיבת ההנחה או המחיר המיוחד, בניגוד להוראות סעיף 16;
(28)
לא סימן על גבי טובין המיועדים לצרכן או במצורף להם, פרטים בהתאם להוראות לפי סעיף 17;
(29)
לא הציג על גבי טובין או על גבי אריזתם את מחירם הכולל בהתאם להוראות סעיף 17ב(א), (ב) ו-(ג);
(30)
חייב צרכן במחיר הגבוה מהמחיר המחייב של טובין, בניגוד להוראות סעיף 17ב(ד);
(31)
לא הציג, נוסף על המחיר הכולל או במקומו, את המחיר ליחידת מידה, משקל או נפח, בהתאם להוראות לפי סעיף 17ב(ה);
(32)
לא הציג את המחיר הכולל הנדרש בעד מתן שירות או עשייתו בהתאם להוראות לפי סעיף 17ג;
(33)
פרסם או נקב מחיר של נכס או שירות שלא בהתאם להוראות סעיף 17ד;
(34)
לא כלל במחיר המוצג את שיעור ההגדלה או ההפחתה של מס, אגרה או תשלום חובה בהתאם להוראות סעיף 17ה;
(35)
קבע מחיר במטבע ישראלי לנכס או לשירות כמפורט בחלק ב' של התוספת הראשונה, שמחירו הוצג, פורסם או ננקב במטבע חוץ, שלא לפי שער החליפין הקבוע בתוספת הראשונה, בניגוד להוראות סעיף 17ז(ב);
(36)
מכר או החזיק למטרת מכירה, טובין שלא קוימה לגביהם חובה מכוח פרק ד', בניגוד להוראות סעיף 18;
(37)
לא נתן לצרכן שירות או תעודת אחריות, או לא הדביק או לא מסר מדבקת אחריות, בהתאם להוראות לפי סעיף 18א;
(38)
לא סיפק שירות טלפוני חינם בהתאם להוראות לפי סעיף 18ב(א)(1) או (ב);
(39)
לא גילה לצרכן פרטים שעליו לגלותם בהתאם להוראות סעיף 18ב(א)(2).

תודה, אני מאוד מודה לך. להמשיך את סעיף (ב), אתי?

עוד לא, יש לי הערה מקדמית: כפי שהוועדה ראתה יש כאן פירוט של כל ההפרות בחוק שניתן להטיל בגללן עיצומים. נעשתה כאן סריקה של כל הוראות החוק, בכל מקום שיש הוראה המטילה איזשהו חיוב – הפרתו גוררת אפשרות להטיל עיצום כספי.

בינתיים, לאחר שהוועדה סיימה את דיוניה בהצעת החוק הזו, התקבלו תיקונים נוספים לחוק הגנת הצרכן ואני חושבת שצריך להוסיף את ההפרות שלהם כאן.

אנא צייני אותם.

אני מדברים על הוספת סעיף 14ז שעניינו זיכוי בשל ביטול עסקה – זה תיקון 32 - - -

אתם מקשיבים, עורכת הדין פינקוס ודוד?

אני מקשיבה ורושמת.

תיקון סעיף 36 הוסיף את סעיף 14ח ממש לאחרונה, אדוני, בעניין תווי קנייה.

אתם זוכרים את זה?

תיקון 35 שהתקבל, כתוב לי כאן, ב-1 במרץ 2013: החזר בשל חיוב בסכום עודף בעסקה מתמשכת. זה מאוגוסט 2012, על כל פנים, התקבל בכנסת הזאת. הפרת החובה להחזיר כספים בשל חיוב בסכום עודף בעסקה מתמשכת. יש הוראה לפי סעיף 13ב: משלוח חשבוניות והודעת - - -

זה לא.

זה נכלל? יש עוד משהו? אני כבר מפנה את תשומת הלב: אינני יודעת מה יתקבל קודם בקריאה שנייה ושלישית, הצעת החוק הזו או הוראה בדבר חיובי טכנאי, נושא שנמצא על שולחן הוועדה, והוראה בעניין יחידות הנופש.

לפי הצעת חוק שתתקבל קודם, אנחנו נתאים את זה ואני מבקשת כבר הרשאה להוסיף את ההפרות על כל הסעיפים האלה.

אנחנו נתאים את זה בהתאם, עורכת הדין בגין, מקובל?

צריך לשים לב שבסעיף 14 - - -

אני נותן את ההרשאה הזאת כדי שהדברים - - -

לא רק הרשאה – אני מבקשת שהוועדה תצביע על כך. אבל נשמע קודם הערות.

סעיף 14(ז), צריך לשים לב שהוא כולל כמה הוראות, ולא בטוח שהן חייבות להיות באותו מדרג. אני לא יודעת מה עמדת הרשות, יש שם גם הפרה לעניין השובר שלא הודפס, שלא נקוב בו הסכום, שנקוב בו תוקף אחר ולא צוינה האפשרות להשתמש בו ללא תנאים מקבילים. לעומת זאת, נכללת הפרה לעניין המימוש: המימוש הותנה בהצגת חשבונית.

עורכת הדין בגין, אז מה את ממליצה לנו לעשות?

זה אותו מדרג – מבחינתנו זה אותו מדרג.

יש הערות?

הם יכנסו למדרג - - -

בבקשה, רשות הדיבור לחבר הכנסת שמולי, עורכת הדין צ'רטוק, עורכת הדין רבינוביץ, אבי אבירם, עורך הדין בורסי – בקצרה, כדי שנוכל להצביע. בבקשה, חבר הכנסת שמולי.

אני מבקש מתמר, אם תוכלו להסביר – זה היה סעיף ארוך ואני רוצה להבין שאני רואה גם את היער ולא רק את כל העצים – את התהליך שבו בית עסק, בסופו של דבר, מוטל עליו עיצום של 25,000 שקל.

מה אתם – אם זה לא במסגרת התפקיד שלכם, אז משרד הכלכלה – עושים כדי שהעסקים הקטנים והבינוניים יכירו, בסופו של דבר, את כל החובות האלו ובכלל אם יש חובות חדשים שמוטלים עליהם.

קודם כל, העסקים הקטנים לא נופלים במסגרת ה-25,000 אלא 10,000 שקלים, יש שתי חלופות בחוק.

למה? אם זה תאגיד?

אם הוא תאגיד – זה יהיה 25,000 שקל.

אנחנו פועלים, בדרך של שגרה, בשיתוף פעולה עם אגוד לשכות המסחר ועם הסוכנות לעסקים קטנים, עם התאחדות התעשיינים. אני תמיד מוציאה הנחיות ואנחנו מתכנסים או באגוד לשכות המסחר, מזמנים את כולם ומסבירים. אנחנו לא עושים את זה פעם אחת – אנחנו עושים את זה אחת לחודש או אחת לחודש וחצי. מעבר לזה, כל עוסק שיש לו שאלה ומבקש לבוא אלינו לישיבה ולדון וללבן שאלות – הוא עושה את זה.

כשיעבור החוק, אנחנו גם מתכוונים לעשות משהו שהוא הרבה יותר נרחב: אנחנו מתכננים ביום הצרכן הבינלאומי, שיהיה ב-13 במרץ, לקיים יום עיון שרובו יוקדש לחוק, שאנחנו מקווים שיעבור, ומהו כולל. יהיו שם פנלים, יהיו שאלות ותשובות.

אנחנו לא מסתפקים רק באיזושהי העברה ספורדית. יש שיטה: אני כותבת הנחייה, אנחנו מפיצים אותה, אנחנו מוזמנים לכל גופי העוסקים ואנחנו מסבירים אותה.

תודה.

אתה שאלת איך קורה התהליך עד הטלת העיצומים? יש לזה הסבר מפורט בסעיף 22ד, דוד יקרא את הסעיף הזה. מגיעים לעסק או מגיעה תלונה ומתברר שישנה איזושהי הפרה – לא צריך לעשות חקירה ברמה של חקירה פלילית, אבל צריך לעשות חקירה ברמה של חקירה מנהלית.

זה לא הולך על שמועה, זה לא הולך כי מישהו אמר לי. אותם אנשים שהיום עושים את החקירות צריכים יהיו לעשות את אותן חקירות, רק שרמת ההוכחה לא צריכה להיות ברמה של כתב אישום. זה מקל, זה מהיר יותר, זה יעיל יותר.

בעקבות זאת שולחים התראה שאנחנו מתכוונים להטיל עיצום. יש פירוט תוך כמה זמן הוא יכול להגיב, יש לו זכות שימוע, גם כשאני מטילה עיצום – אני מציעה שפשוט נקרא את הסעיף – יש לכל רובריקה, קטע, כמה זמן יש להם: עד 45 יום, לפעמים 60 יום, להגיב.

זה אחרי שהקנס כבר הוטל עליו, או שיש התראה לפני?

לא, לא. כתוב: קודם יוצאת הודעת חיוב - -

כוונת חיוב.

- - דע שאנחנו מתכוונים להטיל עליך חיוב כי ראינו כזאת וכזאת.

בסדר, חבר הכנסת צור?

הכול ישנו בחקיקה – אני מציעה שנגיע לסעיפים האלה.

יפה. אני רוצה להתקדם.

אני רוצה לשאול את משרד המשפטים: האם נבחן פה עניין המידתיות בין הנזק שנגרם לבין הקנס, שהוא קנס גבוה?

קנס אדיר.

אני מבין את הרצון להרתיע.

תודה רבה.

עורכת הדין בגין, את רוצה להתייחס עכשיו או שניתן לאחרים קודם?

אפילו על עבירת אלכוהול ועל נסיעה במהירות של 150 קמ"ש לא מטילים קנס כזה.

הבחינה הכללית של העיצום הכספי נעשית על ידנו – בכלל, האם ניתן להשתמש במנגנון הזה בסוג השוק, לפי סוגי עבירות. השאלה של גובהי הסכומים: המטרה של העיצום, בראש ובראשונה, היא למנוע את ההפרה היעילה. מהם הסכומים? זה תחום המומחיות של הרשות לסחר הוגן, והשאלה אליהם - - -

אנחנו נדון בסכומים.

- - - מתוך הכרות עם השוק, מתוך הכרעה שלהם על מה שהם יודעים לגבי - - -

אני רוצה להגיב לזה.

לפני שאת מגיבה, אני אתן פה לעוד לאנשים לדבר ואז תגיבי על הכול יחד. עורכת הדין צ'רטוק, מר אבירם, עורכת הדין רבינוביץ ועורך הדין בורסי.

וגם אני. אני מייצגת את מגה קמעונאות.

מזמן לא פגשנו את מגה. בבקשה, בקצרה.

יש לי שתי הערות עקרוניות עוד לפני שאנחנו נכנסים לסעיפים עצמם.

כבר קראנו את הסעיף עצמו.

יש לי עוד כמה הערות. לכאורה, מדובר בחוק שמצטייר כחוק צרכני ועם סכומי עיצומים כספיים נמוכים מאד ולכן לממונה יש הרבה מאוד סמכויות אבל אין שיקול דעת.

למי אין שיקול דעת?

הרעיון היה לקבוע סכומי עיצומים קבועים של 25,000 ו-50,000 שקל - - -

בוודאי שיש. יש תקנות הפחתה, מה אתך?

אוקיי, בחוק הראשי לא נקבע שיקול דעת – נקבעו סכומי עיצומים קבועים. כאן אני מצטרפת למה שאמר עורך הדין בורסי, מכיוון שמדובר בעבירות טכניות – אני חולקת על הקביעה שכל העבירות טכניות, על זה נדבר בהמשך - - -

בקצרה, בבקשה, כי אנחנו חייבים להתקדם.

מכיוון שהעיצום הכספי נקבע על סך של 25,000 או 50,000 שקלים והוא מוטל על כל עבירה, לפעמים אפשר להגיע לסכומי אסטרונומיים ויכול להיווצר מצב של עסקים שיגיעו - - -

לסכומים מצטברים בלתי הגיוניים.

במיליונים.

זה נכון.

זאת אמירה מקדמית ומשהו שכדאי לשים עליו דגש - - -

איך את ממליצה לשים את הדגש?

בדומה לחוקים אחרים שתוקנו לאחרונה בתחום הספציפי הזה, כמו חוק ההגבלים העסקיים, אנחנו סבורים שצריך לתת בחוק שיקול דעת לממונה, שתיקבע רשימה של שיקולים ברורים וקבועים. בשונה ובדומה לחוק ההגבלים העסקיים, מדובר פה בסכומים לא נמוכים יותר. בחוק ההגבלים העסקיים מדובר במיליון שקלים ושם יש תיקרה. פה אין תיקרה.

תודה, הבנו.

זה הנושא הראשון. חשוב לנו מאוד לשקול - - -

הנקודה שלך ברורה, תודה.

הנקודה השנייה היא לגבי האבחנה בין תאגיד ללא תאגיד. האבחנה היא כמובן מבורכת, אבל אי אפשר להסתפק בה מכיוון שישנם תאגידים עם מחזורים נמוכים מאד שברור שעיצום כספי מהסוג הזה יכול למוטט אותם. אנחנו חושבים שצריך להכניס לפחות עוד מדרג אחד - - -

יש תקנות הפחתה. חבל שהם לא קראו את החוק.

תודה רבה, שמענו. איפה אבירם? את מי אתה מייצג?

אני חוקר במשרד הכלכלה. הזכיר פה דוד את התיקון של יחידת המידה – רציתי להתייחס לזה: ביחידת המידה זה סימון שאני חושב שהוא קצת מיותר – אני עובד בשטח – נתן שרנסקי שהיה השר בזמנו, קבע חובת הצגת מחיר על כל מוצר. הנתון הזה של יחידת מידה בא בעקבות הקטנת מוצרים, היו כתבי אישום לכמה חברות שהקטינו את המוצרים.
התופעה של הקטנת מוצרים עדיין קיימת, אף על פי שיש את הנושא של הקטנת מוצר. עורכת הדין תמר פינקוס מכירה את התחום הזה.

תודה.

עורכת הדין רבינוביץ, בבקשה.

שלום. כפי שכבר נאמר, מדובר ברשימה של הרבה מאוד הוראות שהן הפרות טכניות, להבדיל מניצול מצוקה שזה סעיף 3. זאת אומרת, כל מה שינסו לתקן, לפעמים זה יקרה. אנחנו מדברים על הפרה חוזרת, הפרה נמשכת, הפרה בנסיבות מחמירות שזה פי חצי מהסכום הכתוב כאן - - -

מה המלצתך, עורכת הדין רבינוביץ?

כפי שגם העברתי לוועדה, אני חושבת שהמנגנון של התראה תחילה, זה מנגנון שאחר כך נקרא עליו, חייב להיות דרך המלך. קודם כל, בהפרות יחסית חדשות, עכשיו שמענו על עוד הפרות שיכנסו לחוק, תקנות ביטול עסקה שעד היום בכלל לא נכנס לחוק בסנקציות, הפרות שהן טכניות ואני יכולה למנות אותן פה – יש כל-כך הרבה שזה - - -

הבנתי, תודה. נא לסכם.

התראה תחילה כדרך המלך ורק לאחר מכן להתחיל את המנגנון של עיצום כספי.

תודה. הבנתי לחלוטין.

עורכת הדין זהבית שחף ממגה.

אני חושבת שמה שאמרה עורכת הדין, חברתי שוש רבינוביץ, נכון. בנוסף אני רוצה לתת, ברשותכם, דוגמה קטנה: אם בודקים סניף אחד בקריית שמונה - - -

חברה, תעזבו את קריית שמונה – אני רוצה את ירוחם גם כן. כל הזמן קריית שמונה פה. תרשמו בפרוטוקול שזאת בדיחה, אחרת תהיה כותרת ראשית: ברוורמן תקף את קריית שמונה.

זאת דוגמה לצורך העניין – באמת הגיעו חוקרים חרוצים ועשו את העבודה ובדקו ומתוך 1,000 מוצרים יש מוצר אחד שאין עליו מדבקה של מחיר - - -

לא יקרה כלום, לא יהיה עיצום כספי.

יש כתבי אישום, תמר.

אמרתי בתחילת הישיבה: ייקבעו כללים, יהיה לפי כמויות, ייקבע לפי מוצר או סל מוצרים. אמרנו את זה אז – חבל שאנשים לא קראו את מה שהיה בדיוני הוועדה הקודמים. כל הדברים האלה נדונו, הוסברו והוחלטו. אנחנו מקבלים אישור של היועץ המשפטי לממשלה, עולה לאתר עוד לפני שהחוק ייכנס לתוקף.

טוב, ברור.

רבותי, הערה אחרונה לעורך הדין בורסי, לפרידמן – ונתקדם.

הנושא הזה הוא כבד מאוד-מאוד. צריך להבין, יש כאן רשימה ארוכה של מעל 40 סעיפים, כאשר גובה הקנסות הוא דמיוני. אנו מדברים על עסקים פרטיים, ואני רוצה להמחיש את זה באמצעות העסקים הפרטיים: הם חשופים לקנסות של 10,000 שקל – יש בעלי קיוסק שלא יודעים אפילו קרוא וכתוב, שמתפרנסים בדוחק, שהמשכורת החודשית שלהם לא מגיעה לחצי מ-10,000 שקל. על מה אנחנו מדברים פה?

לא חל - - -

עורך דין בורסי, אתה אומר את אותם הדברים בלי סוף ואני נותן לך זכות דיבור. אמרת – הבנו.

- - - כפי שאמר כבוד חבר הכנסת צור, חייבת להיות מידתיות. הקנסות של 25,000 שקל לא רק שהם גבוהים - - -

אז כמה אתה ממליץ? על איזה קנס?

אני ממליץ על קנס של 500 שקל, 1,000 שקל - - -

תודה, גמרנו, תודה רבה.

עוד הערה אחרונה. כאשר נכנס פקח לסניף, אנחנו מדברים על עשרות אלפי מוצרים והייתה טעות בהקלדה - -

אמרת את זה כבר קודם.

- - ויש 20 מוצרים - -

אמרת את זה בבוקר.

- - מבחינת תמר זה 20 עיצומים.

הרגע אמרתי לא. הרגע אמרתי.

שיהיה בחוק, בחקיקה, שהכללים יבוקרו על-ידי הוועדה.

אני מאוד מודה לך, עורך דין בורסי.

עורך דין פרידמן.

מעבר לדיונים שמתנהלים פה, אני לא אחזור עליהם, כי - - -

אל תחזור – זאת אותה שיחה כל הזמן.

אני רק רוצה להסב את תשומת הלב לגבי סעיף קטן (8) – שם, בטעות, הוצמדו שתי הפרות, נאמר: "או לא נתן לצרכן הזדמנות סבירה לעיין בחוזה ולא מסר לו עותק כאמור בסעיף". צריך להיות: "או לא נתן לו".

נכון. זה צריך להיות: "או לא נתן לו".

אני רוצה לענות, קודם כל לעניין ההתראה הגורפת: במילים אחרות אומרים העוסקים: אנחנו רוצים למסמס בכלל את האפשרות להטיל אי פעם עצום כספי. קודם כל ייצאו התראות, אחר כך - - -

עורך הדין פרידמן, אתה מרוצה מהגישה הזאת, מההצעה?

מאוד.

אתה קרוב לעסקים קטנים, אני חושב, מאוד-מאוד.

בהחלט.

אני רוצה להגיד עוד משהו לגבי התראה: במקום שחשבנו שצריכה להיות התראה – זה נכתב. אין התראה גורפת כי אנחנו ממוססים ככה את כל החוק.

אבל אנחנו לא יודעים איפה יהיה - - -

סליחה, עורכת הדין רבינוביץ.
חבר הכנסת שמולי, אתה רוצה להתייחס להערות? נשמע את עמדתך.

תמר, אני רוצה להגיד לכם שאני בדעתו של חבר הכנסת צור: אני חושב שהסכום שאתם מבקשים הוא מאוד-מאוד גבוה.

שכחתי לענות על זה - - -

הסמכות שאתם מבקשים היא מאוד-מאוד גורפת והסכום נשמע לי מפחיד. אני אגיד לך מה מפחיד אותי: אני לא חושב כרגע על מגה או על הרשתות הגדולות שילמדו את החקיקה. אני חושב על בעל מכולת בשכונה שלי, בלוד, מתחת לבית – אני לא רואה אותו בכלל – אני מדמיין את הסיטואציה שפקח מגיע אליו לחנות, רואה שהוא לא שם תווית, זאת עבירה וצריך לקנוס אותו על זה, אבל אם יטילו עליו קנס גבוה, יתמוטט לו העסק.

ראשית, אני לא בטוח שכינוס פעם בחודש או אפילו פעם בשבועיים, באגוד לשכות המסחר עונה על הצורך הזה. שנית, גם השאלה של המידתיות. בגלל שאני לא סבור שכל בעלי העסקים הקטנים באמת יודעים ויידעו על החקיקה הזאת, אני חושב שאולי נכון יהיה, אולי אפילו במסגרת הוראת שעה, לנקוט בהליך של התראה.

אני אשיב לך.

וגם תגידי לי מה הן תקנות ההפחתה.

חבר הכנסת שמולי, תודה רבה לך.

אני כבר אמרתי לך, תמר, בתחילת הדרך שנושא המידתיות אצלי מאוד-מאוד חשוב.

אני רוצה לענות על זה.

אני שותף לדעה שהקנסות לא יכולים להיות דרקוניים. הם צריכים לחול ממש על מי שהם חשודים מידיים, אבל אנשים קטנים וחלשים שנופלים לפתע, כמו בסיפורי קפקא או בסיפורי גוגול, צריך להגן עליהם. לכן, עמדתי פה לגבי ההפחתות היא כמו העמדה שביטא חבר הכנסת שמולי וחבר הכנסת צור ואחרים. אני רוצה שגם תסבירי את זה. עורכת הדין בנדלר, את הרוצה לדבר על זה בישיבה הבאה כבר או עכשיו?

אם אדוני סוגר את הישיבה - -

ב-11:15.

- - אז אני חושבת שזה נושא שמחייב התייחסות יותר כבדה מצד כולנו. אני מציעה לפתוח בנושא הזה את הישיבה הבאה.

מקובלת עלי המלצתה של עורכת הדין בנדלר.

אפשר להקריא סעיפים אחרים ולהצביע עליהם בינתיים?

אני מבקש לישיבה הבאה שכולם יעשו את העבודה המתאימה. אתם מבינים את הרוח שאנחנו רוצים מידתיות. חבר הכנסת צור, גם אתה אמרת את דבריך - - -

אני מצטער שלא הייתי - - -

ציטטנו אותך, גם חבר הכנסת שמולי וגם אני, שאנחנו יחד אתך בנושא המידתיות - - -

אני רוצה להוסיף עוד נידבך לשיקולים שהם יעשו: עבירות שנעשות - - -

בתום לב. וגם על הגדולים שעושים בתום לב.

אנחנו נתייחס – אבל זה בדיוק מה שאסור לעשות.

- - - בתום לב, לבין עבירות - - -

- - - להטעות - - -

עורך דין בורסי, אני אציע לך לא להגיע לישיבה הבאה, אתה לוקח את רוב זמן הוועדה. תשלח נציג מטעמך.

הנה, יש לי נציגה.

אז היא תבוא, בפעם הבאה אתה לא תדבר – היא תדבר.

- - - לא, בדיוק לא. משום שזה מנהלי – הם לא בית משפט, אסור להם לבחון את היסוד הנפשי. זה בדיוק העניין בין ההליך לפי המשפט הפלילי לבין המשפט המנהלי.

- - - בתום לב, ברמה שאם זה מדבקה ששמו בטעות.

אבל זאת הנקודה – הם אומרים שאין על מדבקה אחת - - -

יש – 10 מדבקות - - -

יש לי שאלה עם בקשה - - -

בורסי, אתה לא תוכל הפריע כל הזמן פה.

לא, לא. אני לא מפריע.

מה אני אעשה שם הילד הסורר הזה?

תקשיבי, עורכת הדין פינקוס - - -

אני אתן לך אחר כך פטנטים – אני סבלתי ממנו כשהייתי תובעת ראשית.

אני רואה שלא עשית עבודה מספיק טובה – לא יצרת הרתעה.

עורכת הדין פינקוס, אני נותן לך עכשיו 2 דקות ואני אסכם. בישיבה הבאה נפתח בזה, זה הנושא המרכזי. רק תסבירי לנו עכשיו, תנשמי עמוק ותסבירי לנו מדוע הטענה של צור, ברוורמן, שמולי וחלק מהאנשים שנמצאים כאן, שלא רוצים לפגוע באנשים, בעסקים קטנים או אפילו גדולים, אם קרה משהו טכני קטן, איך את, בנקודה הזאת, שעורך הדין פרידמן – בשבילי הוא באמת טורא גדול – תומך בה, איך הטענות שלהם אינן נכונות?

אני אבקש להשיב על זה, כיוון שדקה אחת לא תספיק - - -

בישיבה הבאה.

אבל אני מבקשת לעשות ברטר: כיוון שכבר סיימנו לדון בעניין של הסמכות של המפקחים ובעניין שמותר למנות, ישנו סעיף 15 בסוף שמדבר על עובד משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה או עובד הרשות שממשיך בסמכות שלו – אני מבקשת שנסגור לפחות את הנושא הזה ונעשה את ההצבעה על הסעיף הזה.

אז אם ככה, תקרא אותו, עורך דין ימין, ונצביע עליו. יש לי עוד בקשה לפני זה – זה בתמורה להצבעה – אני רוצה שאת תכתבי או עורכת הדין בגין, לקראת הישיבה הבאה ותעבירי לכל חברי הכנסת ואולי גם לאחרים, את ההסבר בצורה מאוד ברורה לפני הנאום שלך שיהיה בהתחלה, מדוע כל מה שנאמר על-ידי עורכי הדין המדופלמים וחברי הכנסת - - -

על תקנות ההפחתה ועל המידתיות – בסדר גמור, אנחנו נכתוב.

אתם בעצם עונים בצורה הזאת ויש מידתיות בהצעת החוק ואז נתייחס.

עורך הדין ימין, בבקשה.

"הוראות מעבר
15.
(א)
עובד משרד התעשייה המסחר והתעסוקה או עובד הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן שהיה מוסמך לפי סעיפים 21, 21א או 22 לחוק העיקרי ערב פרסומו של חוק זה (להלן – יום הפרסום), יראו אותו כאילו הוסמך למפקח לפי סעיף 20א לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה, אף אם לא התקיימו בו הוראות סעיף 20א(א) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה.

(ב)
הסמכתו של עובד כאמור בסעיף קטן (א), תעמוד בתוקפה עד תום שלוש שנים מיום הפרסום או עד שיוסמך בידי הממונה למפקח לפי סעיף 20א לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה, לפי המוקדם.".

תסביר בקצרה, ואני רוצה התייחסות של ועד העובדים.

עד היום הוסמכו מפקחים על פי הוראות החוק הישן, היום יש לנו סמכויות אחרות להסמכת מפקחים. כל מה שיש פה זו הוראת מעבר שאומרת שעל אף שהם לא הוסמכו לחוק החדש, בשביל שלא ייווצר וקום – יש חוק חדש והם לא מוסמכים – אז ל-3 שנים הם מוסמכים אוטומטית על פי החוק הזה.

יש לוועד בעיות עם זה או לא?

אין.

אין בעיות? אם כך אין בעיות. אני מצביע על זה: מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 15 – פה אחד
סעיף 15 נתקבל.

בעד – אושר פה אחד. תודה רבה.

רבותי, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:15.>