PAGE
2
ועדת הכספים
22/01/2014
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
<פרוטוקול מס' 276>
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, כ"א בשבט התשע"ד (22 בינואר 2014), שעה 10:40
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 22/01/2014
דיווח על היקף הגשת הדוחות השנתיים לרשות המסים
פרוטוקול
סדר היום
<דיווח על היקף הגשת הדוחות השנתיים לרשות המסים>
מוזמנים
¶
>
זאב פורת - סמנכ"ל בכיר, אכיפה וגבייה, רשות המסים, משרד האוצר
ערן יעקב - סמנכ"ל בכיר, תכנון וכלכלה, רשות המסים, משרד האוצר
מינה גולן - מנהלת תחום שומה, רשות המסים, משרד האוצר
יפעת סולטנוביץ - רשות המסים, משרד האוצר
חגית נאמן - סמנכ"ל בכירה, הבורסה לניירות ערך
עו"ד ורו"ח אלי אור - סגן ראש המחלקה לחשבונאות, המסלול האקדמי, המכללה למינהל
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מקבל בברכה את ידידנו זאב פורת. ערן יעקב כבר אורח קבוע כאן. אנחנו שמחים לארח את רואה החשבון ועורך הדין אלי אור שכתוצאה מהמחקר שלך – לא רק אבל בעיקר – אנחנו מזמנים את הדיון.
אני רוצה לפתוח ולומר שהוועדה – אני ושמחתי שכל חברי הוועדה – שמה לעצמה כאחת המטרות המרכזיות שלה להילחם בהון השחור וזאת מכמה סיבות אבל הסיבה העיקרית היא שאם אכן כפי שאומר האוצר ואומרים גופים אחרים מסתובבים 130 מיליארד שקלים כהון שחור במדינה, למה אנחנו צריכים להעלות את המע"מ ואת מס ההכנסה? אם היו מצליחים להביא לנו בשנה שעברה עשרה מיליארד שקלים, שזה כלום, שזה פחות מעשרה אחוזים מההון השחור, לא היינו צריכים להעלות את המסים. אם היו מביאים יותר, לא היינו צריכים לקצץ בקצבאות ובדברים אחרים. זה נראה מעשה חלם כאשר מצד אחד יש הון שחור שמתגלגל ומסתובב בראש מורם ומצד שני כשיש צורך, גוזרים גזרות על הציבור, במקום לחבר את שני הדברים והאחד היה מקזז את השני. אנחנו לא חושדים ברשות המסים שהיא מגלגלת הון שחור.
יעקב ליצמן
¶
יש דרך פשוטה לעשות את זה. לבטל את כל התקציב של רשות המסים ושהם יעבדו לבד על תקציב שלהם כך שמה שהם ישיגו, זה יהיה התקציב שלהם.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותיי, עוד לא הגענו לנושא. זאת הייתה הפתיחה. המאבק שלנו - אני מקווה גם של הגופים הנוספים – בנושא ההון השחור הוא מאבק נחרץ שיקבל אצלנו עדיפות כמעט ראשונה כי אנחנו מבינים מה ההשלכות ואנחנו רוצים את ההשלכות הטובות של המאבק הזה. קראנו שאחד המקורות שיכול להיות סביר ששם מסתובב הון שחור בגדול, נמצא מתחת לאפנו. כלומר, לא צריך להרחיק נדוד כי הוא נמצא מתחת לאפנו. יש חברות, כנראה בחלק מהן מסתובב הון שחור. אנחנו עבדנו הרבה מאוד על הנושא של תיקונים בחוק ההסדרים כדי לאפשר לרשות המסים לחסום כל מיני חברות, נאמנויות בחוץ לארץ וכולי, אפשרנו גם להיאבק נגד תכנוני המס האגרסיביים שהם על גבול החוקיות, אבל עכשיו אפשרנו גם להילחם בזה. כלומר, נתנו לכם כלים רבים והנה מצד שני אנחנו רואים שוד ושבר, הדבר הפשוט, המינימלי הוא הכי בסיסי כדי להיאבק נגד זה, הוא קבלת דוחות, בדיקתם ואם הן מרוויחות, נקזז את המס שמגיע. מתברר שיש כמות עצומה – כאן מופיעות רבע מהחברות – של חברות פרטיות שלא מגישות בכלל דוחות שנתיים. אם הן לא מגישות, אני לא יודע אם הן משלמות, ואם הן משלמות, מה הן משלמות. אם אני מכיר טוב את התהליך, גם אלה שמגישים, אין מספיק כוח אדם לבדוק ובודקים אולי שני אחוזים ואולי יותר אבל זה משהו מקרי. גם אם תופסים מישהו, כשמגיעים לבית המשפט, שם זה נגמר באיזו עסקה. יוצא שכמעט אין פחד לאדם או לחברה להגיש או לא הגיש כי מקסימום הוא ייתפס וישלם קנס.
הנושא הוא הרבה יותר רחב ולכן אנחנו רק מתחילים אותו היום. רציתי שנתחיל בו כי הוא בוער בעצמותינו ואני מניח שיהיה לו המשך למרות שהוא לא יהיה בשבוע הבא כי בשבוע הבא מתקיים ביקור במחנות. שבוע לאחר מכן אנחנו נמשיך אותו. בגלל החשיבות הגדולה שאנחנו מייחסים לנושא, הקמנו ועדת משנה בראשותו של אלעזר שטרן שהרכבה אושר הבוקר. אני מקווה שנלך על זה עד הסוף.
אני מציע שניתן את רשות הדיבור לרואה החשבון ועורך הדין אלי אור כדי שיציג את התמונה. לאחר מכן נשמע תשובה. אני אומר שוב שנמשיך את הדיון הזה ולא נעזוב אותו.
אלי אור
¶
בוקר טוב. המסלול האקדמי, המכללה למינהל. ראשית, הרעיון למחקר החריג הזה הגיע מכך שאני בעבר הרחוק עבדתי ברשות המסים, גם בתחום האזרחי ובהמשך בתחום הפלילי, ולאחר מכן שימשתי גם כסניגור של אנשים שעברו עבירות מס. לכן ראיתי את התמונה משני צדי המתרס ומכאן בעצם הבשיל הרעיון של המחקר.
המחקר עוקב אחרי דוחות מבקר המדינה בנושא של אכיפת הגשת דוחות שנתיים באמצעות חוק העבירות המינהליות. מכיוון שמבקר המדינה ערך בדיקה עד שנת 2005, אני בעצם המשכתי ובדקתי חמש שנות מס, בין 2006 ל-2010 וביקשתי וקיבלתי מרשות המסים אינפורמציה לגבי כל החברות הפרטיות בישראל.
אלי אור
¶
נכון. זה הלך קצת איטי אבל בסוף זה הסתדר. אני לא יודע לומר לכם את שמות החברות או אמצעי הזיהוי שלהן מכיוון שזה חסוי על פי חוק. אני קיבלתי את הנתונים וניתחתי אותם. במסגרת הניתוח הגעתי למצב שיש כ-135 אלף חברות פרטיות פעילות בישראל וזה אומר שהן מדווחות למע"מ על פעילות. אלה לא חברות שהפסיקו פעילות אלא הן מדווחות על פעילות. לכן הגעתי למסקנה שהחברות האלה היו צריכות להגיש במשך חמש שנות מס – הסתכלתי על כל שנות המס כמקשה אחת – בערך חצי מיליון דוחות.
נתוני המחקר הם לא מדגם אלא זאת כלל האוכלוסייה. הנתונים עם חד משמעיים. לאחר שקיבלתי, אמרתי שאם חברה לא מגישה דוח, זה בעצם מעין כלכלה שחורה שהיא גלויה לכל. אנחנו מחפשים הרבה פעמים את מעלימי המס, את משפחות הפשע וכאן יש בעצם מחדל או עבירה שהיא גלויה מכיוון שמועדי הגשת הדוח נקבעו בחוק.
יעקב ליצמן
¶
לא. הוא יוצא מהנחה שיש רבים שלא מדווחים והיות שיש כל כך הרבה לא מדווחים, כנראה שמסתירים משהו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יש אפשרות שחברה שלא מדווחת, אולי גם לא משלמת סתם, בלי קומבינות, לא משלמת כלום ואף אחד לא שואל אותה. אולי. תכף נשמע.
אלי אור
¶
אני ארחיב מעט. אכן, באמת להיות עבריין מס, בשיטה הזאת, מי שבאמת רוצה, זה מאוד פשוט. אתה פותח חברה, עושה פעילות במשך שנתיים-שלוש, לא עושים לך שום דבר, אתה מפסיק את הפעילות, לא מגיש דוחות ואולי יש לך רווח ולא משלם עליו מס, אתה פותח חברה אחרת וכך ממשיך הלאה. זאת אומרת, יש כאן איזושהי שיטה שמי שרוצה לנצל אותה, יש כאן פרצה. אני לא בטוח שמנצלים אותה בהיקף כזה אבל בהחלט יש כאן פרצה.
כמובן שללא הדוח השנתי אי אפשר לערוך שומה, אי אפשר לגבות את המס במידה והחברה ברווח וההפרה הזאת, כמו שאמרתי, היא גלויה.
במסגרת המחקר נתתי אורכה לכל חברה של עוד שלושה חודשים להגשת הדוח מעבר לאורכה שהיא קיבלה באמצעות המייצג שלה, רואה חשבון, או אם פקיד השומה נתן לה אורכה ספציפית. זאת אומרת, לקחתי עוד תקופת גרייס כי בדרך כלל החברות הפרטיות בישראל מגישות את הדוחות שלהן לא במועדים הכתובים בפקודה אלא במועדים שנותנים למייצגים, חלק עד סוף יולי, חלק עד סוף נובמבר, ואפילו עכשיו עדיין בינואר 2014 יש חברות שעדיין לא הגישו את דוחות 2012. יש להן אורכה.
אלי אור
¶
המאגר שרשות המסים הפיקה עבורי נכון לפברואר 2013 כאשר שנת המס האחרונה שאני בודק היא 2010. זה אומר שמי שלא הגיש במועד, נתתי לו את כל האורכות שנתנו לו ברשות המסים ועוד שלושה חודשים.
מתברר, כאשר אני בודק את מכלול חמש שנות המס האלה, שכ-130 אלף דוחות במשך חמש שנות מס לא הוגשו במועד. אני מדבר על המרווחים של המועד האחרון שניתן ועוד שלושה חודשים. זה מהווה כ-25 אחוזים מהחברות באותה תקופה שהיו צריכות להגיש דוחות.
עוד מתברר שכאשר עשיתי חיתוך בפנים, ראיתי שמרבית החברות שלא הגישו דוח במועד, לא הגישו דוח במועד מספר שנות מס. זאת אומרת, זה לא מקרי. כמחצית מתוך ה-25 אחוזים לא הגיש דוח במועד לפחות במשך שנתיים ויותר.
מה שכן, היקף אי ציות במועד הוא מאוד מאוד גבוה. בדקתי מה בעצם פעולות האכיפה הפליליות או מעין פליליות שהפעילו כנגד החברות האלה. רשות המסים מפעילה סנקציות אזרחיות נרחבות ובזה לא נגעתי אלא הסתכלתי רק על התחום הפלילי ומעין פלילי ואומר למה אני מתכוון. אם אנחנו מדברים על התחום הפלילי ממש, סעיף 216ׁ(4) לפקודה מאפשר לרשות המסים בעצם להגיש כתב אישום לבית המשפט על עבירה של אי הגשת דוח ועל כל דוח ודוח ניתן להטיל מאסר של שנה. בנוסף, ב-1985 חוקק חוק העבירות המינהליות שחל גם על אי הגשת דוח וניתן בעצם להטיל קנס מינהלי על כל חברה ועל כל בעל שליטה בחברה שלא הגיש דוח במועד. אם הקנס המינהלי לא משולם, אפשר לבקש מבית המשפט באופן אוטומטי שיטיל מאסר חלף הקנס.
אמרתי לעצמי במסגרת ההשערות שלי שאני מניח שרשות המסים פעלה על פי הוראות המחוקק מלפני שלושה עשורים והפעילה ביעילות את חוק העבירות המינהליות ורק במקרים קיצוניים פנתה להליך הפלילי הרגיל.
מבקר המדינה מצא בשתי ביקורות שהוא עשה מ-1985 שרשות המסים לא השתמשה בחוק העבירות המינהליות ביעילות, לא הגבירה את רמת האכיפה ובעצם החוק לא מיושם. בעקבות זה כמובן רשות המסים טענה שהיא תנסה למצוא את הדרכים להשתמש בחוק בצורה יעילה יותר כאשר הבעיה העיקרית הן בעיית כוח אדם.
אני מצאתי ממצאים די דומים למה שמצא מבקר המדינה כאשר כנגד עשרה אחוזים מאותם 135 אלף דוחות שלא הוגשו, פעלו במישור הפלילי או מעין פלילי. מוזר מאוד, אבל רשות המסים הגישה יותר כתבי אישום מאשר היא הטילה קנסות מינהליים. המחוקק קבע בזמנו שחוק העבירות המינהליות הוא הדרך הראשונה ורק מי שבעקבות הטלת קנס מינהלי ימשיך באי ההפרה, בעצם יוגש נגדו כתב אישום. מתברר שרשות המסים לא משתמשת בשני האמצעים האלה ביעילות וכנגד תשעים אחוזים מהחברות הפעילות לא בוצע שום הליך פלילי או מעין פלילי.
אני ראיתי כארבעים אלף חברות שבתקופה הזאת הן המפירות הסדרתיות או לא מצייתות באופן עוקב. גם שם בדקתי ואמרתי אולי כאן משתמשים בכלי הפלילי של כתב האישום בצורה יותר מסיבית וגם כאן גיליתי שלא משתמשים בכלי הזה בצורה מספקת. מה שכן, כאשר בדקתי את כתבי האישום שהוגשו, ראיתי שכנגד מרבית האנשים האלה בעצם לא היה בסיס להגשת כתב האישום בכך שהם לא עברו עבירות דומות בעבר. לא הוטל עליהם בעבר קנס מינהלי - זאת אומרת, לא מדובר בעבריינים סדרתיים – ולא מיצו את ההליך המינהלי עד הסוף.
לכן במסגרת המחקר שלי אני ממליץ וגורס שרשות המסים מתאמצת מאוד אבל היא צריכה לבצע את הוראות המחוקק על פי חוק העבירות המינהליות, להטיל קנס מינהלי על כל הפרה והפרה מיד עם התרחשותה ולאכוף את אי הגשת הדוחות באמצעות הגשת בקשת מאסר מכיוון שהיא לא יכולה להגיש כמות כזאת של כתבי אישום.
אלי אור
¶
נכון. אני גם ממליץ במסגרת המחקר שלי להגדיל את הסכומים של הקנסות המינהליים ואני גם יודע שזאת הייתה המלצת ועדת גבאי משנת 2010. 8,500 שקלים לחברה או למנהל חברה, זה לא קנס משמעותי שיגביר את הציות. צריך להגדיל את סכומי הקנסות המינהליים ואני חושב שזה יביא תוצאות מאוד מאוד טובות מבחינת ציות.
אלי אור
¶
יש לי את החלוקה. אני אשאיר לך את החוברת הכרוכה המלאה של המחקר. מאחר שיש לנו בעיה של זמן, אני אשאיר אותה לוועדה.
במסגרת המחקר שלי מיקדתי את רשות המסים. מדובר במרבית המקרים בחברות בתחילת דרכן. כל החברות האלה הן חברות צעירות. מתברר שככל שהחברה יותר ותיקה ועובדת זמן רב יותר, היא מצייתת יותר. החברות שמתחילות פעילות בשנה, שנתיים, שלוש הראשונות, לא.
יפעת סולטנוביץ
¶
יכול להיות חברה שהיא לקראת סוף פעילותה, יכול להיות שהיא ירדה במחזורים, אני לא יודעת אם עשית את הבדיקה הזאת.
אלי אור
¶
עוד רגע אני אפרט.
מספר נקודות אחרונות ובהן אני אסיים. מה שכן, מדובר גם על חברות בתחילת דרכן ושם בעצם פועלות האכיפה, גם הפליליות וגם האזרחיות, ואני בטוח שזאב מודע יותר טוב ממני לסנקציות האזרחיות היעילות. צריך לשים עין על החברות הצעירות ואכן פקידי השומה עושים את זה בזמן האחרון בצורה מאוד יעילה.
אני חושב שכל כוח האדם שמטפל בחוק העבירות המינהליות לא מספק, הוא לא מספיק מקצועי ורשות המסים צריכה לקבל כאן כוח אדם נוסף מקצועי כי באמצעות חוק העבירות המינהליות אפשר להגביר את הציות באופן מהותי. תודה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
תודה. אנחנו מנועים מלהמשיך אחרי שעה 11:00 כי המליאה מתחילה ואסור לנו לקיים את הדיון. אנחנו נקיים ישיבת המשך בה נשקיע יותר זמן. היום רציתי רק להתחיל את הנושא. אני אשמח מאוד, אלי, אם תצטרף אלינו גם לאותה ישיבה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מציע שתעביר את המחקר גם להם וגם לנו. בסך הכול המטרה של כולנו היא לא לתקוף את רשות המסים אלא לאתגר אותה. יכול להיות שהיא תאמר שהיא גילתה כאן עוד תחום. המטרה היא לא לתקוף אלא לאתגר. בכל מקרה, ודאי שנרצה שהמחקר יהיה בפניהם כדי שהם יוכלו לבוא עם תשובות מסודרות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
תודה רבה לך. אתם תקבלו את החומר ותוכלו לענות באופן מסודר. המטרה של כולנו היא להיאבק בהון השחור ואם מתברר שיש עוד חברות שלא מדווחות, זה כפרי בשל. צריך גם להמשיך למקומות מסובכים, אבל זה מאיר את המקום.
זאב פורת
¶
אנחנו מברכים על הדיון הזה ועל המעורבות שלכם. אני אומר את זה בכנות ולא בציניות. הנתונים בגדול לא זרים לנו. יש לנו תשובות טובות להרבה מאוד דברים ולא נאמר אותם עכשיו אלא בצורה יותר מסודרת וסדורה. בכנות, אנחנו שמחים שהנושא עולה לסדר היום.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אישרנו לכם, גם בחוק ההסדרים, רצף שלם של חוקים כדי להיאבק וגם עכשיו אישרנו לכם עוד דברים כדי שתהיה יותר יכולת להיאבק וזאת המגמה שלנו. אנחנו רוצים להמשיך יחד אתכם.
זאב פורת
¶
בלי כניסה לנתונים שאלי ציין, מילה אחת. ראשית, אם אלי מכיר, וכנראה הוא מכיר, הוא בדק גם את מע"מ ובמע"מ או במיסוי העקיף מטילים 44 אלף קנסות מינהליים לשנה בניגוד ל-6,000 של מס הכנסה. המתודה שם היא שהקנס מוטל עם הגשת הדוח ולא מראש כי אחרת אין לך סנקציה לאלץ אותו להגיש את הדוח. מקום שתטיל את ה-2,125 שקלים, מה שאלי מציע כרגע להטיל קנס מינהלי, זה לא אוכף עליו ואני יותר לא יכול לאכוף עליו בקטע הזה. הסנקציה החריפה ביותר היא הסנקציה האזרחית שהוא לא מקבל אישור ניכוי מס במקור. כשהוא לא הגיש דוח שנתי, חלה חובת ניכוי של שלושים אחוזים על חברה או על עסק.
זאב פורת
¶
לא הוא. מנכה בשביל מי שהוא עובד. הוא לא מנכה. מנכים לו. זאת אומרת, העסק סגור. זה אומר שהעסק הזה לא יכול לעבוד.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
היה לי ניסיון עם אותם אלה מכרו חדרי מלון בחוץ לארץ, יחידות נופש, והחברות היו פתוחות לשנה-שנתיים, עושות קופה, סוגרות ואותם אנשים פותחים חברה בשם אחר וכך עושים כל פעם. כך הם היו עוקפים את כולם.