PAGE
2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
21/01/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 54>
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, כ' בשבט התשע"ד (21 בינואר 2014), שעה 12:00

<התמודדותם של עולים פליטי וניצולי שואה המרותקים לבתיהם - לציון יום השואה הבינלאומי בכנסת>

חברי הוועדה: >
יואל רזבוזוב – היו"ר

אברהם מיכאלי

>
שרה כהן - מנהלת מחלקת רווחה, משרד העלייה והקליטה

רונית גדוליאן - ראש תחום תוכניות סיוע, משרד הבינוי והשיכון

גליה מאור אריחה - יועמ"ש הרשות לניצולי השואה במשרד האוצר

עירית גוטמן - מרכזת בכירה פניות ציבור, המשרד לאזרחים ותיקים

אביטל קולט - יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה, וחברת כנסת לשעבר

רוני קלינסקי - מנכ"ל הקרן לרווחת נפגעי השואה בישראל

דן ולדמן - מנכ"ל עמותת "עמך"

ד"ר אברהם שרנופולסקי - סגן יו"ר חזית הכבוד, עמותה להשגת זכויות פנסיה בישראל

דוד דנקר - הפדרציות היהודיות, צפון אמריקה

נחליאל דיסון - מנכ"ל בפועל של איל"ר - ארגון יהודי עולמי להשבת רכוש

טטיאנה סכנובסקי-דרקץ' - יו"ר עמותת "ילדי השואה למען העתיד"

שלמה גור - מנכ"ל הקרן לרווחה

סראנש אסמה - "משפט ציבורי"

מאנטגבוש קאסה - "משפט ציבורי"

אנאיש קאסיה - "משפט ציבורי"

סלם אלמו - "משפט ציבורי"

זינש לאקה - "משפט ציבורי"

מסרט ג'מבר - "משפט ציבורי"

טדלה אווקה - "משפט ציבורי"

אפרת קמפינסקי - מחנכת בפרויקט "מחוברים" ו"משפט ציבורי"

שירה ארבל - פרויקט "מחוברים"

איו טהון - פרויקט "מחוברים"

זוודיטלי אספה - פרויקט "מחוברים"

טלי שגב - רכזת ארצית תחום רווחה, מכבי שירותי בריאות

מיכל רכטר - מרכזת טיפול ניצולי שואה, קופ"ח מאוחדת

אספיר סושנסקי - מרכזת קו חם ברוסית, "כן לזקן"

דנה גורדון שושני

יעל – חבר המתרגמים
<התמודדותם של עולים פליטי וניצולי שואה המרותקים לבתיהם ->
לציון יום השואה הבינלאומי בכנסת

צהריים טובים לכל המשתתפים בישיבת הוועדה המיוחדת במסגרת ציון יום השואה הבינלאומי בכנסת. הישיבה תיוחד לנושא התמודדותם של עולים, פליטי וניצולי שואה, אני רוצה לאחד ולומר "ניצולי שואה", כך אבקש לקרוא לוועדה, כי יש ניצולים ויש פליטים ויש גם וטרנים ופרטיזנים, לדעתי אנשים רבים סבלו מהשואה וכל הזמן אנחנו מדברים על קבוצה אחת. אני חושב שיש לנו כאן קבוצה מאוד מאוד גדולה של נפגעי השואה.
הישיבה תיוחד לניצולי שואה המרותקים לביתם. ברגע זה מתקיימת בוועדות מספר ישיבות במקביל לציון יום השואה הבינלאומי ולכן חלק מהנציגים והארגונים והמשרדים רלוונטיים מתרוצצים בין הוועדות בכנסת, חלקם יגיעו לכאן בהמשך. כאן יש לנו פורום מאוד מכובד.
הוועדה בראשותי מטפלת בזכויות ניצולי שואה שבין העולים, ועל כן חשבתי שחשוב לקיים וועדה במסגרת הדיונים המתקיימים היום בכנסת. היוזמה לייחד את הדיון לנפגעי שואה המרותקים לביתם עלתה בעקבות כתבה ביוזמת ארגון "עמך" בצפון הארץ. הכתבה ציינה שמאות נפגעי שואה מרותקים לביתם באזור חיפה. אם הדבר נכון בחיפה סביר להניח שהתופעה הזאת קיימת גם ברחבי הארץ. בין אם הם מרותקים לביתם ובין אם לא, אני לא חושב שכולם מודעים לזכויותיהם ולסיוע שהם זכאים מגופים שונים. דווקא היום קיימתי פגישה עם מנכ"ל הקרן לרווחה מר רוני קלינסקי, דיברתי גם עם "ועידת התביעות". הארגונים מנסים לתת את מרב המענה האפשרי, אם יהיה ניתן לשפר את החשיפה כדי שכולם ידעו על הזכויות נשמח מאוד. הצטרפה אלינו יושבת ראש הוועדה הזאת לשעבר, חברת הכנסת לשעבר הגברת קולט אביטל. אשמח לתת לך את רשות הדיבור כיו"ר מרכז הארגונים לניצולי שואה, וכמובן בזכות עשייתך בנושא זה זמן רב וגם ממשיכה לפעול בנושא. אנחנו תמיד שמחים להיעזר בך, אני כחבר כנסת חדש שמח להפנות אליך שאלות שאני צריך לשאול. בבקשה גברתי.

תודה רבה אדוני היושב ראש. הוועדה הזאת באופן מסורתי, הרבה לפני זמני וגם אחרי, טיפלה בזכויות של עולים. ברור לחלוטין שהבעיות של העולים בחלקן דומות, בוודאי לפי ארץ המוצא הם גם שונות. אנחנו ייחדנו הרבה מאוד ישיבות לזכויותיהם של יוצאי ברית המועצות לשעבר, חבר העמים, ביניהם יש קבוצה גדולה של אנשים שבזמן מלחמת העולם השנייה נאלצו או לברוח או להיות בגטאות, חלקם נהרגו, נטבחו בצורה קשה מאוד, בין אם זה ברוסיה ובין אם זה באוקראינה. ניסינו לתת מהמענה. חלק מהמענה ניסנו לתת באמצעות חוק שחוקק בכנסת ושהוועדה הזאת טיפלה בו בשנת 2008. יושב ראש הוועדה דאז העביר את החוק הזה כדי לנסות למצוא פתרון עוקף לאותו החוק של 1957 שמתייחס רק לעולים שהגיעו לארץ עד 1953. חלק מהמענה ניסינו לתת באמצעות החוק שנחקק בכנסת בפברואר 2008, לפחות במה שנוגע לדיור לאותן קבוצות. עדיין נותרו בעיות פתוחות, אני חושבת שלגבי ציבור של עולי חבר העמים יש שתי בעיות קרדינאליות, האחת סיוע שצריך להגדיל באמצעות משרד השיכון בנושא הדיור, שכר הדירה שהיום הוא אינו ריאלי. אני יודעת שיש כרגע משא ומתן בין משרד האוצר לבין משרד השיכון והבינוי במגמה לעזור בתחום זה.
אני רוצה לברך כאן את מר אברהם שרנופולסקי שהוא לוחם גדול. הוא סגן יושב ראש "חזית הכבוד". ניסנו גם באמצעות הקרן, הקרן בתקופה מסוימת עד שנת 2011 הצליחה להעביר תרופות ולאחר מכן הנושא חזר לאוצר. היום אנחנו יודעים שהודות לכל המאמצים שנעשו, ובוודאי גם המאמצים שלך אדוני היושב ראש, שר האוצר החליט להעביר סכום של 30-35 מיליון שקל שיחולק לאלה שעדיין לא קיבלו תרופות. יחד עם זאת אנחנו חושבים, בזה אני רוצה לחזק את "חזית הכבוד", שעדיף היה להגדיל את הסיוע לאנשים שהם פחותי אמצעים וידם אינה משגת מאשר להעביר אותו לאלה שיכולים.
ברשותך ארצה לומר עוד דבר אחד, אנחנו צריכים לחשוב לא רק על תיקון העוולות שהיו. היום אנחנו חייבים להיערך לשנים הבאות. אני שמחה שלצידי נמצא גם נציג "ועידת התביעות" שעושה ועושים רבות למען קבוצות שלא מקבלות כסף מאוצר המדינה. הם יודעים שכל מי שהגיע עד שנת 1953 זכאי לקבל סיוע מהמדינה, מי שהגיע אחרי 1953 מקבל סיוע כלשהו מ"ועידת התביעות", כמובן אם הוא עומד בקריטריונים. אנחנו בודקים עכשיו מה יהיו הצרכים בשנים הקרובות. אדוני היושב הראש אמרת שנחשפת לעובדה שיש הרבה אנשים שמרותקים לביתם, יש הרבה אנשים שמרותקים כבר למיטות. אנחנו יודעים שהגיל הממוצע של הניצולים היום הוא 84, אנחנו יודעים שאנשים כאלה כבר לא יכולים לבוא לכל מיני כנסים שאנחנו עושים למענם להסביר מהם זכויותיהם. אני חושבת שהמדינה צריכה להיערך ובעיקר משרד הבריאות ואולי גם "ועידת התביעות" לחשוב על הציבור הזה שיזדקק להרבה יותר טיפול רפואי, הרבה יותר תרופות, הרבה יותר שעות סיעוד בבית והרבה יותר אשפוזים. לאשפוזים, לדעתי אגב, אין לנו מענה. אנחנו בודקים את הנושא עכשיו וגם את התוצאות של הבדיקה הזאת נעביר לכם. אני רוצה לקוות שבמאמצים משותפים נוכל להגיע לאיזו תכנית עבודה, נגיש אותה לממשלה. אני מקווה שהוועדות בכנסת יעזרו לנו בכיוון הזה. תודה רבה.

תודה רבה לקולט אביטל. כמובן שאני מסכים איתך. לדעתי, ראשית כל הגורמים המקצועיים שיושבים כאן חושבים שתרופות מגיעות לכולם ובאמת הרבה קשישים נמצאים במצב קשה, אבל הרבה נמצאים במצב חמור. הכיוון אכן צריך להיות זה. אני עובד עכשיו עם משרד האוצר יחד עם הגורמים הקשורים לעניין, מנסים למצוא פתרון לבעיה. מדובר כאן על לא מעט כסף, אני שומע בכל פעם על סכומים אחרים, מדובר על הרבה מאוד כסף כי אנחנו מדברים על קבוצה מאוד גדולה. אני מקווה שהעניין יבוא לפתרון בעזרת כל הגופים הרלוונטיים.

בנוגע למרותקים נשמע מה אפשר לעשות ואיך לסייע. ראיתי אותך בכנס האחרון של ניצולי שואה יוצאי רומניה והבנתי שפחות ופחות אנשים משתתפים כל שנה כי לאנשים קשה לצאת מהבית והם פחות נחשפים לזכויותיהם.
רוני קלינסקי בבקשה.

תודה רבה. "הקרן לרווחה לניצולי שואה" נותנת מענה לכל סוגי השואה בהגדרה רחבה, כולל אלה שעברו טביחה. הסיוע ניתן באמצעות התקציבים שאנחנו מקבלים מ"ועידת התביעות" וממשלת ישראל וכן מתרומות שהתחלנו לגייס. בפועל אנו רואים שחלק גדול מפליטי השואה שמגיעים לקרן הם אנשים בעלי הכנסות מאוד מאוד נמוכות. בדקתנו במשך החודשים האחרונים ומצאנו שבדרך כלל אנשים צריכים לחיות מסכום של כ- 3,000 בחודש. סכום שבמדינת ישראל קשה מאוד לשרוד איתו. ולכן גם כשניתנות הטבות לניצולי השואה הם בדרך כלל ניתנות לאלה המוכרים על פי חוקי המדינה, אלה שמוכרים על ידי האוצר. יש הטבות מסוימות לנהנים של קרן סעיף 2. הם מקבלים את הרנטה הקבועה ובעצם נוצר מצב שהקבוצה שלא מקבלת רנטה קבועה ומקבלת מענק חד-פעמי, לא נהנית מההטבות הניתנות מידי פעם במדינה לניצולי שואה אחרים. הפתרון לכך הוא להכליל אותם בתוך הרשימה, כלומר ליצור רשימה שתכלול גם אותם. אנחנו פועלים בעניין הזה יחד עם משרד המשפטים, משרד הרווחה, משרד האוצר במשך זמן קרוב לשנתיים. אני מקווה שזה ייפתר בחודש-חודשיים הקרובים. אין יותר בעיות משפטיות, זה עניין של לסגור את הדברים ולהוציא תקנות מתאימות. הביטוי בנושא של התרופות הוא ביטוי מידי. אם ידעו לזהות את האנשים האלה ולתת להם את ההנחה כפי שנותנים לשאר הקבוצות, בעניין הזה תהייה הקלה מאוד משמעותית, כי אין מישהו בגיל הזה שאינו זקוק לתרופות.

ישבתי היום עם יושב ראש הוועדה והצגתי לפניו גם את העשייה וגם את הבעיות הקיימות. אני מודה לך שנרתמת לנושא. אנחנו מקווים שהבעיות הקיימות עדיין, תיפתרנה כמה שיותר מהר, כי כל יום שעובר אנחנו לא נצליח לתת מענה לחלק מהאנשים.

תודה. בבקשה שלמה גור מ"ועידת התביעות".

תודה רבה אדוני היושב ראש. היום אני במרכז הארגונים של ניצולי השואה. חברים יקרים.

ברשותך, אבקש להתייחס לחוק, משום שאנחנו נמצאים במשכנה של ועדת הקליטה והעלייה שהיא באמת יותר לעולים. כמו שנאמר ישנה הבחנה בין עולים שעלו לפני 1953 לאלה שעלו אחרי 1953, אבל יותר מכך, מרבית העולים שהגיעו מברית המועצות לשעבר, בשנים האחרות נופלים תחת הקטגוריה של "פליטי שואה". לאותם אנשים למעשה אין כל זכות במדינת ישראל. הדבר היחיד לו הם זכאים באמצעות המשא המתן של "ועידת תביעות" מול ממשלת גרמניה, זה אותו מענק חד-פעמי שהוא מאוד לא גבוה, הם מקבלים 2,555 יורו חד-פעמי. הדבר הנוסף שלו הם זכאים, וזה בזכות ההכרה הזאת, הם אותם שירותים שניתנים במימון "ועידת התביעות". רוני קלינסקי הזכיר כאן את נושא שעות הסיעוד שהוא מאוד רלוונטי לאנשים המרותקים לביתם, למעשה "ועידת התביעות" מעבירה לקרן כ- 300 מיליון שקל לשנה למטרת שעות סיעוד. לכן, העולים החדשים המוגבלים ביותר מקבלים בנוסף למה שמקבלים מהמוסד לביטוח לאומי, שהם 16 שעות שבועיות, הם מקבלים עוד 9 שעות במימון המרכזי של "ועידת התביעות".
נושא הדיור – "ועידת התביעות" שותפה עם המעמד של ממשלת ישראל באמצעות משרד הקליטה והעלייה ומשרד השיכון להקמה של דיור מוגן, הרחבתם או שיפוצם. התנאי היחיד שלנו לשותפות הזאת, אנחנו מדברים כאן על סכומים משמעותיים ביותר, זה שהאכלוס הראשוני יהיה כולו של נפגעי הנאצים או נפגעי השואה. למעשה הם כולם עולים חדשים מברית המועצות לשעבר שמקבלים את הדיור הזה, בין אם זה דיור חדש ובין אם זה שיפוץ של דיור קיים. התנאי הוא שהם מקבלים גם את אותו סל שירותים שאת הסטנדרט שלו קובע משרד הרווחה. יש כאן חשיבות רבה. הזכרתם את נושא התרופות, זה הדבר היחיד שאני אומר כעת לזכותו של שר האוצר, הזכירו כאן את הסכום של 30 מיליון שקל, אכן זה צעד ראשון, בפעם הראשונה שמדינת ישראל, ממשלת ישראל מכירה בפליטי שואה שזכאים לתרופות. אבל למרבה הפלא, על מי זה יחול? – זה יחול רק על אלה שנמצאים מעל קו השלמת הכנסה. אלה שנמצאים מתחת לקו השלמת הכנסה מקבלים מהמוסד לביטוח לאומי כמו כלל - - -

אלה שלא היו זכאים, כן זכאים ל-50% מהמוסד לביטוח לאומי.

נוצרו שני סטאטוסים, יש את אלה שמקבלים מכיוון שהם נפגעי נאצים או נפגעי שואה, והם רק אלה שנמצאים ברמה הגבוהה ולא אלה שנמצאים ברמה הנמוכה. כאשר אומרים 'אתם ככלל זקני ישראל שנמצאים בהשלמת הכנסה שמקבלים 50% מהמוסד לביטוח לאומי'. אבל כניצולי שואה הם לא מקבלים דבר וגם לא חצי דבר. אני חושב שחשוב שתהייה איזו אחדות בין נפגעי הנאצים כולם, ואז גם אלה שמקבלים השלמת הכנסה יוכלו ליהנות מזה. אני מוכרח לומר שאנחנו במגעים עם משרד האוצר בנושא זה. אני מקווה שבסופו של דבר זה יקרה, כי הודענו גם שאנחנו מוכנים להיות שותפים לזה כאשר הוא יכנס.

תודה רבה לשלמה גור. כמובן שאנחנו עובדים עם זה. כולם מוכנים להירתם ולהיות שותפים כי מבינים את המצוקה.

דן ולדמן מנכ"ל עמותת "עמך", בבקשה.

כידוע עמותת "עמך" פועלת בנושא טיפול נפשי וחברתי בניצולי שואה. הדיון בישיבה הזאת הוא על אנשים שמרותקים לביתם. אנחנו מטפלים בהם במסגרת מתן טיפול פסיכולוגי-פסיכיאטרי בבתים של ניצולי שואה. בשנת 2013 טיפלנו בכ- 2,100 ניצולי שואה בביתם עם כ- 28 אלף שעות טיפול שניתנים או באמצעות מימון של הרשות לניצולי שואה או באמצעות "ועידת התביעות" שממנת חלק גדול מהנושא, ובמימון החברה להשבת רכוש. הצורך הוא הרבה יותר גדול, כלומר, אם היה מימון היה ניתן להגדיל את הטיפול בפי כמה וכמה. ההבדל בין שנת 2012 לשנת 2013 הוא בגידול של 14%. לעמותה 14 סניפים בארץ. אנשים בגלל הגיל ובגלל מצב הבריאותי מפסיקים לבוא. יש לנו 11 מועדונים שיקומיים חברתיים וגם ביקורים בהם נותן המצב את אותותיו. ברור שהיום הצורך לתת טיפולים בבתי ניצולי שואה גדול, אם יהיה מימון למערך טיפול נפשי בוודאי יהיה ניתן להגדילו פי כמה וכמה וזה חסר בצורה משמעותית.
נושא המתנדבים זה כמובן נושא שידוע כאן, יש חוסר רציני במתנדבים, יש בעיה להכשיר את המתנדבים. אחת הבעיות זה ההתחייבות ל"עמך". מתנדב מתחייב לעבוד לפחות שנה, כי הפרידה והחלפת המתנדב זה דבר מאוד מכביד כי הניצול מאבד את האמון. עניין המתנדבים הוא עניין שצריך לתת לו תשומת לב. לדעתי את נושא המתנדבים צריך לרכז גורם אחד בארץ. צריך גוף שירכז את כל נושא הטיפולים לניצולי השואה.

במשרד לאזרחים ותיקים מרכזים את זה.

כן, אבל זה לא אותו סטנדרט, כל אחד פועל אחרת. חייבים להכשיר מתנדב. מתנדב שבא לניצול שואה הוא לא כמו מתנדב שבה לאזרח ותיק. גם בנושא של המתנדבים המימון ש"עמך" מקבלת עבור הצוות שמכשיר את המתנדבים, שמלווה ומתאם, אנחנו מקבלים רק מגוף היחיד שעוזר לנו בנושא הזה.

נושא המתנדבים הוא בעיה שנחשפתי אליה, אני מבין שצריכים מתנדבים דוברי השפה הרוסית, יש בעיה איתם וצריך לאתר אותם. מתחילים לפעול, לפחות ממנהל הסטודנטים הגדלנו עכשיו את התקציב, הם מקבלים מיליון שקל בשנה, הם מקבלים מלגות ותמורת המלגה אנחנו צריכים לרתום אותם לנושא. לא מדובר בשנה כי הם הולכים ללמוד שלוש-ארבע שנים.

לפחות 50 אלף במשרד לאזרחים ותיקים.

בדיוק. ביקשתי לאסוף את כל ארגוני הסטודנטים ולרתום אותם לנושא. מבחינת סדר העדיפויות זה מאוד מאוד גבוה.

עם אגודת הסטודנטים יש לנו ניסיון של כשנה, סטודנטים מתנדבים בתקופת הלימוד, בתקופה שהם לא לומדים הם עוזבים את העיר שבה הם לומדים. אז נוצר חור של מספר חודשים שהם לא באים, זו בעיה קשה מאוד. עם הניצול, אם לא באים אליו באופן קבוע, בימים קבועים ובשעות קבועות, אתה מאבד את כל האפקט.

אז מה עושה סטודנט בפר"ח (פרויקט חונכות)? מה בנוגע להתחייבות של הסטודנט באותו פרויקט? אם אנחנו נגרום לסטודנט למחויבות כי הוא מקבל תמורה על התנדבותו, לא תמיד מקבלים תגמול בחזרה, שיתחייב הסטודנט להגיע גם בימים שהוא לא שם.

אנחנו צריכים לבדוק את נושא ההתנדבות וללמוד אותו לעמוק. יש לנו לא מעט סטודנטים שמקבלים מלגות, אני חושב שהם יכולים לתרום את חלקם. כפי שאמרתי, מבחינת סדר העדיפויות זה נמצא במקום מאוד גבוה. ביקשתי לאסוף את כולם ולראות, לא אומר לחייב את הסטודנטים, אבל לראות איך רותמים אותם לנושא.

קולט אביטל, יש לנו היום מלגות במסגרת התנדבות של ניצולי שואה? למה לא?

אני לא מכירה.

אני מתפרץ קצת באמצע, לצערי המספר שנותר הוא כל כך קטן כבר, כל יום שעובר אנחנו מאבדים עוד אחד ועוד אחד. למה אי אפשר לומר ולהגדיר את העניין כפרויקט ושנמצא לו את המימון המתאים, שידעו שיש אפשרות להשיג דרכו, לקחת סטודנטים טובים אחרי מיון שיקבלו גם מלגות. בכל מיני מקומות מחפשים סטודנטים לתעסוקה כזאת או אחרת, מדובר בסטודנטים הכי רציניים.

אלה שלומדים ועושים מחקרי בשעה והם מקבלים מלגות מאיתנו - - -

יש הרבה גופים וצריך להתכנס בשולחן עגול יחד עם כל הגופים, אולי אפילו לצאת עם הוראת שעה ולרתום את שר החינוך שיעזור לנו בזה.

אני מבקשת להשיב בנוגע להתנדבות. אנחנו מצאנו שסטודנטים מאוד אפקטיביים בנושא זה. השנה הגדלנו את כמות המלגות למיצוי זכויות וגם לתיעוד.

כמה מלגות אתם מחלקים?

200 השנה.

העניין הוא, שאנחנו מדברים על קטגוריה אחרת. מה שהמתנדבים שלכם עושים עדיין זה ללכת לביתם כדי לדבר על מיצוי זכויות או למלא טפסים. זה דורש סוג מסוים של הדרכה. כאן אנחנו צריכים לעלות מדרגה. כאן מדובר באנשים ערירים, אנשים שזקוקים לטיפול בבית בין אם זה טיפול נפשי ובין אם זה טיפול חברתי לשבת איתם ולדבר איתם פעמים בשבוע, ללכת לעשות להם קנייה. אנחנו חייבים להרחיב את המעגל בתחום הזה.

תודה. בנוסף לדברים של קולט אביטל, שלמה גור ודן ולדמן ורוני קלינסקי אני מבקש להזכיר, לא מזמן קיבלנו דוח של מכון ברוקדייל שעשה סקר בקרב קשישים עולים בנושא של עוני. מהסקר עולה שהקשישים הם יותר עניים, בריאותם יותר גרועה. כשאנחנו מדברים על מיצוי זכויות, רובם לא יודעים לאן אפשר לפנות על מנת לקבל את המידע הזה.

אנחנו יחד עם מרכז ארגוני ניצולי השואה עושים כל שנה המון כנסים בנושא של מיצוי זכויות, וזה לא מספיק. כאן בירושלים, עיריית ירושלים הקימה פורום לניצולי השואה העוסק גם בתחום מיצוי זכויות. אנחנו פונים לבתים על מנת לספר להם על זכויותיהם. יש קשיים רבים, למשל המתנדבים שאנחנו מפעילים, רובם הם לא דוברי רוסית. יכול להיות שאפשר גם להקים פורום ארצי בנוסף למרכז ארגוני ניצולי השואה שיכול לעזור בנושא מיצוי זכויות. כמו כן צריך - - -

סליחה, מה תפקידו של הפורום?

תפקידו של הפורום הוא לתת לפליטי ולניצולי השואה - - -

לאתר אותם בעיר ולתת להם את המידע. צריך לדבר עם המרכז לשלטון מקומי בנושא.

גם מחלקות הרווחה מתעסקות בדברים האלה. המטרה העיקרית היא קודם כל - - -

אני גם אתן המלצה מטעם הוועדה. לדעתי, חשוב לעשות את זה. אני חושב מהמקום שבו הייתי, הייתי שייך לנתניה, כבר היום אני ארים טלפון לראש העיר ואבקש להקים את הפורום הזה. אני בטוח שהיא תענה לזה.

מכירים, מחלקת הרווחה מכירה 90%, 95%. בתוך הרשויות הנתונים קיימים.

הנתונים כן, אבל חשוב שנציגי ציבור יבואו - - -

הנתונים על הניצולים קיימים, אבל העבודה שנעשית למשל בעיריית ירושלים, הם הלכו וחיפשו, הלכו לבתי האנשים, רשמו אותם, שולחים להם מכתב עם הזכויות שלהם. מיפו את הדברים הללו וגם המשיכו בטיפול. הם הוציאו מן הכוח אל הפועל את המידע.

צריך לנצל יותר את האפשרויות של הארגונים הציבוריים. למשל "חזית הכבוד" עשו דברים כאלה, אבל זה לא מספיק.

יש לכם בארגון אנשים שהם בגילאים פחות מבוגרים שאפשר להכשיר אותם באיזה סוג של הדרכה, הכשרה.

כמעט ואין.

אולי צריך לפנות לארגון או התאחדות יוצאי רוסיה, או משהו כזה.

יש את עמותת "חזית הכבוד" ו"עמותת גג". בתוך הארגון שלנו יש התאחדויות: התאחדות יוצאי אוקראינה, התאחדות יוצאי רוסיה הלבנה, וטרנים. אנחנו משתמשים בהם. הוטרנים הם לא צעירים ובהתאחדות אוקראינה ורוסיה הלבנה בדרך כלל גם הם לא צעירים.

כשיש כנסים ומשהו כזה הם לא נמצאים יום-יום. עניין המתנדבים והפורום של ניצולי שואה זה הדבר.

יש צעירים שאפשר לגייס.

בהחלט יש. יש לנו בסיס בתקציב של "ועידת התביעות", להפריט את העניין הזה. אפשר ללכת על כל מיני matching של ארגונים יהודים טובים בעניין זה. כאן מדובר על מספר מועט אנשים שנותר.

יש כאלה. היום הראה לי רוני קלינסקי מצגת בעניין מעונות יום ומועדוניות שעוסקות בנושא.

שיהיו ברוכים על כל מה שעושים. אני אבקש שגם את החסרים של גיל וכדומה. אני יושב ראש המועצה להשכלה גבוהה, אני מסתובב במכללות ובאוניברסיטאות, היום סטודנטים מחפשים תעסוקה חיובית כדי שיוכלו - - -

גם המוסדות להשכלה גבוהה מעודדים. היום הייתי בטכניון וישבתי עם נשיא הטכניון וראיתי שרוב המצטיינים, לפחות רובם הם דוברי שפה רוסית. זה בדיוק מה שחסר.

המלגה הקטנה הזאת יכולה לתת להם דחיפה להיכנס לתחום. עושים מצווה כפולה, עוזרים לסטודנט ועוזרים לניצול. למה לא?

בבקשה נחליאל דיסון מעמותת "איל"ר" (ארגון יהודי להשבת רכוש).

איל"ר – ארגון יהודי להשבת רכוש. אנחנו עוסקים בהשבת רכוש מארצות מזרח אירופה מלבד גרמני ואוסטריה. מטבע הדברים הרכוש אותו אנחנו משיבים משמש בחלקו לניצולי שואה. רק לאחרונה הועברו כספים על ידי איל"ר דרך "ועידת התביעות" וארגון ... על מנת לחלק אותם לניצולי שואה מרומניה. אנחנו גם מתחברים לצד השני, זה צד הנוסף של הוועדה הזאת שהיא ועדת התפוצות. הארגון שלנו עוסק גם בנתינת כספים מהשבת הרכוש לניצולי שואה מארצות אחרות, הונגריה, רומניה ובארצות אחרות, שוב בשיתוף עם "ועידת התביעות". זה חלק מהפעילות שלנו.
לפני מספר ימים פרסמנו הודעה בעיתונות לאזרחים סרבים, ברובם הם פליטי שואה, לפנות ולקבל חזרה רכוש, הם צריכים לעשות את זה מיד כי התאריך האחרון הוא ב-1 במרץ. אלו דברים שאנו עוסקים. תודה.

יוצאי ברית המועצות לשעבר לא זכאים להחזרת רכוש גם אם יש מסמכים?

עד עכשיו ברית המועצות לא הייתה מוכנה לשמוע, אני מניחה שגם הלאה היא לא תהייה מוכנה לשמוע. יכול להיות שצריך לנסות.

צריך לבדוק עם רוברט אילטוב יושב ראש אגודת הידידות. צריך לבדוק אם הוא מוכן לעלות את הנושא. יש רגישות.

צריך לומר שלטביה כן החזירה רכוש, היא הייתה פעם ברית המועצות וכן החזירו רכוש. בליטה היה עכשיו משהו מאוד מגומגם.

בלטביה מוגבל. בליטה אני מעורב, אני דווקא אחראי על ליטא ולטביה.

בגאורגיה הממשלה מוכנה לשלם הרבה כסף כדי שנחזור לשם.

טטיאנה סכנובסקי-דרקץ' יושבת ראש העמותה ילדי השואה למען העתיד, בבקשה.

אני עובדת בישוב קטן, ישוב שכולל 7,500 תושבים מתוכם יותר מ- 400 הם ניצולי שואה, ישוב בני עייש. התחלתי לעבוד דווקא עם ילדים ונוער. אני מפגישה כעת אנשים מבוגרים עם ילדים צעירים בני 12-13. ילדים 12-13 לא מכירים, לא יודעים היסטוריה ובמיוחד היסטוריה של אנשים שלא מדברים עברית. המפגש ביניהם הוא מפגש מאוד מרגש ונותן לשני הצדדים. המבוגרים שמחים שמכירים אותם ונותנים להם חשיבות. הילדים מאוד שמחים להכיר ולדעת, עצם המפגש מפחית את הפחד של שני הדורות, הוא קיים.

תודה שהעלאתם את הנושא של גילאים יותר צעירים מניצולי השואה. לדעתי הכיוון הוא מאוד נכון לעלות את המודעות ולעבוד גם עם נוער וגם אנשים בני 50 ואפילו בני 60 שיכולים לתרום לעבודה עם ניצולי שואה ובכלל - - -

אני מסכים איתך, משרד החינוך אמור לעשות, הציעו לי לעשות פיילוט. הצעתי לעשות את הפיילוט בנתניה כי יותר קל לי. פרויקט לכל תלמיד שיצלם ויערוך סרטון אותו יקרינו בכל בית ספר ובכל עיר.

כעת אנחנו עושים פרויקט ניסיוני לקראת יום השואה, ילדים קטנים מצלמים את הסבתות והסבים שלהם ומכינים מצגות לקראת יום השואה.

תודה. רונית גדוליאן מוכתריאן ממשרד השיכון והבינוי בבקשה.

יש נקודה שאני מבקשת לעלות אותה ואולי בפורום זה לתת פתרון. בעיקרון אנחנו נותנים סיוע ל- 60 אלף עולים, חלקם מקבלים קצבאות וחלקם סיוע בשכר דירה כי הם שוכרים דירה בשוק הפרטי. בנוסף אנחנו נותנים סיוע לפי וותק לעולים הנמצאים החל מהשנה השנייה עד השנה החמישית בארץ. ישנן ארבע קבוצות שמגיע להן על פי החלטת ממשלה או על פי חוק 10% תוספת מהקצבה או שכר דירה שאנחנו משלמים: ותיקי מלחמה, אנשים שהוכרו כנכי צ'רנוביל, נכי מלחמה בנאצים וניצולי שואה.

מדי פעם מגיעים אלי מקרים של אלה שהוכרו כנכי רדיפות המלחמה. צריך לקבל את היקף האנשים האלה ולראות האם גם הם יכולים להיכנס לקטגוריה כדי שגם להם ניתן תוספת של 10% משכר הדירה שאנחנו משלמים להם. לדעתי, אם כבר יש ועדה שהכירה בהם כאוכלוסייה ייעודית והם בקטגוריה של ניצולי שואה, גם הם יוכלו לקבל את התוספת של 10%. עד עכשיו הם לא מקבלים. לגבי ניצולי שואה הקלאסיים אני מסכימה איתך לגמרי, אבל הם לא מוגדרים כניצולי שואה.

איפה?

ישנם החלטה משנת 2010, אם איני טועה, אנחנו נותנים 10% תוספת לניצולי שואה - - -

מה עם החוק של 2008?

גם את הוטרנים אנחנו רושמים, בני 80 ואחר כך - - -

נכי רדיפות הנאצים כולם רשומים ברשות - - -

נכון, אבל אין החלטה שבאה ואומרת שגם להם מגיעה תוספת של 10%. אני מסכימה איתך.

זה 800 שקל, אז עוד 150 שקל לא עוזרים.

כעת את מדברת על סיוע בשכר הדירה בכלל. בוועדה הקודמת שהייתה הסברתי שגם נכה שמקבל 700 שקל זה ממש לא עוזר לו להתגבר על הבעיה שיש לו.

אם אני מבין נכון, הבעיה שלך היא הגדרה בחוק, או הגדרה במשהו פנימי שלכם.

החלטת הממשלה שאומרת שגם לנכי רדיפות הנאצים נותנים.

מהניסיון שלי, בדרך כלל בדברים האלה, השר רשאי להתקין תקנות. צריך לפנות לשר ולבקש שיכלול. צריך לראות מהו התקציב, למפות ולבחון לפי המספר. אנחנו נעבוד על זה.

אולי אפשר להכליל גם את פליטי שואה? הם לא כלולים.

ניצולי שואה כן כלולים.

הבעיה היא עם פליטי שואה. לא נערבב כאן נושאים.

אם אפשר לעדכן אותי, כי באתי מוועדות אחרות בנושא.

דיברנו כאן על ניצולי שואה בכלל המרותקים לבתיהם. לגבי התרופות אנחנו עובדים מול משרד האוצר וזה בטיפול. הנושא מורכב, יש כאן שני נושאים שהתמקדנו בהם. האחד הוא ניצולי שואה מרותקים והשני התרופות, כאן אנחנו די יודעים את התשובות. שרה כהן בבקשה.

ברשותך ארצה לומר שני דברים, האחד, אנחנו ארגנו לפני כשנתיים את החוברת שיצאה בנושא זכויות של ניצולי שואה בשפה הרוסית. החוברת קיימת ומפורסמת. החוברת מחולקת בכל המרחבים של המשרד לקליטה ועלייה וניתן לקבל אותם.

סליחה, ישבתי היום עם רוני קלינסקי, יש לו ידיעון, הבנתי שהידיעון הזה הוא רק בעברית ולא בשפות. השאלה אם זה אותו דבר ואתם מחלקים את המידע.

אנחנו תרגמנו את החוברת שבזמנו הייתה בעברית, החוברת האחרונה של מרכז הארגונים שריכזה את כל המידע. זאת החוברת שקיימת. אני אבדוק עם רוני קלינסקי - -

כדי שתהיו מתואמים שכל הזכויות שהם נותנים, ש"ועידת התביעות" נותנת, שהאנשים ידעו.

הנתונים שבעצם אנחנו - - -

זה לא קשור לפליטי השואה.

זה קשור למידע שקיים על מה שניתן לאוכלוסייה המוגדרת כניצולי שואה.

משנת 2013 נתבקשתי על ידי משרד הרווחה לחבור לועדת סל השירותים לניצולי שואה שהוביל מנכ"ל משרד הרווחה. בעצם זו הזדמנות גם עבורנו לבוא ולהציף את הנושאים בצורה יותר מכובדת לגבי האוכלוסייה של העולים.

בהחלט התייחסתי בדיון האחרון לנושא של פליטי השואה, מכיוון שחלק גדול מתוכם מתגורר במקבצי הדיור של המשרד. אנחנו מדברים על אוכלוסייה של כ-14 אלף נפש, אנחנו כן מנסים לבחון יחד עם משרד הרווחה כיוון לשיפור הפעילות ושיפור איכות חיי הזקנים המוגדרים כפליטי שואה בתוך מקבצי הדיור. זה מהלך שנמצא בשיח שבין מנכ"ל משרד הקליטה - - -

מה זה שיפור? היותר סובלים הם אלה שדווקא לא נמצאים במקצבי הדיור, אלה שנמצאים בשוק החופשי, להם אין כסף.

אנחנו לא מדברים על כסף, אנחנו מדברים על פעילות חברתית בתוך המרכזים.

אני רכזת ארצית של תחום רווחה במכבי שירותי בריאות. אני פה בגלל כותרת הדיון. לצערי אני לא כל כך שמעתי שמדברים על הנושא של מרותקי הבית, אלא על כלל הזכויות ושירותים לניצולים.

אני מברכת על פעילות שעושה גברת קולט אביטל במסגרת פורום חשיבה, איך להתייחס באמת לניצולים מרותקים, לאור מה שתיארת, לאור החמרה עתידית וכדומה. אנחנו יודעים שניצולות מערבת עומק וחולי, לפעמים גם פריפריה. למשל העדר יכולת לקנות ביטוח סיעודי, שם המצוקה הרבה הרבה יותר גדולה וכאן צריך לכבד ולתת את דעתנו, דעתכם.

היום אנחנו בעצם עושים "משמש" של כל מיני שירותים כדי לחזק את אותם מרותקים לביתם, בין אם זה במסגרת של "לתת", בין אם בפרויקט לתת סיוע בתרופות, מתנדבים, חבילות מזון, "עמך" בבית. אני חייבת לציין את התכנית בתמיכה של החברה להשבת רכוש שמתקיימת היום בכל הכוחות. יש לנו תקינה לעובדים סוציאליים שמרכזים את הטיפול בניצולי שואה, הם בעצם רואים אחד לאחד את הניצולים שלנו, הם נכנסים הביתה, פוגשים אותם במשרדים, מקדמים זכויות, מטפלים – זו בעצם הדרך הכי הכי טובה להגיע לכולם, כולל אותם מרותקים. לדעתי אם זאת מטרת הישיבה הזאת, היא באמת צריכה לכוון מענים ייעודיים לאותם ניצולים.

דיברנו על הנושא וראינו שבאמת לא מגיעים לאותם אנשים. אנחנו מדברים על עולים שסביר להניח שלרובם יש בעיית שפה., דיברנו כאן שצריכים לקיים פורום ולבחון איך משלבים סטודנטים. כמו שאמרתי, אתמול הייתי בטכניון שבו 12 אלף סטודנטים, לדעתי יש שם כמה אלפי דוברי שפה רוסית. יש הרבה מהם שלומדים ומקבלים מלגות והם כן צריכים להשתלב. אנחנו צריכים לבדוק את הנושא גם עם מינהל הסטודנטים, שם יש כ- 70 מיליון שקל המחולקים.

זה עדיין לא נותן מענה - - -

צריך מישהו שירכז את העניין. המשרד לאזרחים ותיקים מרכז את המתנדבים. יש צורך שגוף אחד ייקח את הנושא ויחד עם מינהל הסטודנטים ומוסדות להשכלה גבוהה יפעלו. אנחנו יודעים למפות היכן האנשים האלה גרים, כך אני מבין, ומה מספרם. אני שומע שכולם עושים הרבה, באמת כולם עושים הרבה. כולם אומרים "אנחנו נכנסים, אנחנו נכנסים", אבל עדיין אני שומע על אנשים מרותקים שאף אחד לא מגיע אליהם. כנראה שיש פער. צריך לבחון את הפער הזה ולסגור אותו. מישהו אחד צריך לעשות את זה. היום מי שלקח את זה על עצמו הוא המשרד לאזרחים ותיקים והוא זה שמטפל בעניין המתנדבים. אנחנו צריכים לסייע לכם המשרד לאזרחים ותיקים לכלול את כל תחום המתנדבים, כדאי שתהיו בקשר עם הרשויות המקומיות, עם משרד הרווחה. לפחות תאמרו לנו מהו הפער. כשנדע את הפער אולי נוכל להביא תקציב. אמר חבר הכנסת אברהם מיכאלי, צריך באמת להבין מהו הפער. שמענו שכולם נכנסים, אבל השאלה בסוף היא למי לא נכנסים. את זה אני לא מצליח להבין.

אדוני היושב ראש, אני עדיין אומר שהקטע של הרשויות המקומיות כפי שציינת. אתה מנוסה ברשויות המקומיות כחבר מועצה. הרשויות המקומיות עושות היום דברים פנימיים. אנחנו גם הרבה פעמים לא יודעים כאן עליהם. בקלות הן יכולות להתחבר גם עם קופות החולים, הרי קופות החולים מחזיקות את כל הנתונים האלה בצורה הכי יסודית.

לא את הכול.

המרותקים הם החולים שלהם. אין דבר כזה.

מדובר בחולים שהם מרותקי בית ומטופלים ביחידות המשך. או חולים בטיפולי בית. כולם אנשים מוכרים.

הם מוכרים על ידי הרווחה.

גם הרווחה חיה בתוך המסגרת הצרה של הרשימות שיש ברווחה ובאוצר לפי החוק של שנת 1953. כל אלה שלא מטופלים על ידי המדינה לא נחשבים לניצולי שואה, אין להם את הסטאטוס הזה, יש להם את הסטאטוס של אזרחים ותיקים. עדיין יש לעשות עבודה.

ברשותך אני מבקשת לומר כמה מילים לגבי הסדר התרופות. זה צעד שהוא תקדים במובן מסוים. זו הפעם הראשונה שאנחנו מגיעים במישרין לאוכלוסיות נוספות, אותן אוכלוסיות שהגברת קולט אביטל ציינה, שעד היום הם לא מוגדרים בחקיקה. מדובר בעיקר בעולה שעלה לאחר שנות החמישים.

ציינו את זה, דיברנו שכל הגורמים המקצועיים כאן מסכימים שזה צעד מבורך ביותר.

חשוב לי לציין שאנחנו נמצאים בשיתוף פעולה עם "ועידת התביעות" שאמורה לתת לנו לראשונה את רשימת מקבלי קרן הסיוע. זו קרן שמעניקה פיצוי חד-פעמי לניצולי שואה בהגדרה הרחבה ביותר. אנחנו נעשה פנייה יזומה לכל אותם ניצולים וניתן להם ההנחה בתרופות. לדעתי זו אבן דרך מאוד חשובה בהגעה לאותה אוכלוסייה. מה גם שיש את סל השירותים שגברת שרה כהן הזכירה, הוא כן לניצולי שואה בהגדרה רחבה. הקרן לרווחה היא כן לאותה אוכלוסייה שאינה מקבלת היום במישרין מתוקף החקיקה, והיא כן יכולה למצוא את המענה בקרן הרווחה. נכון שזה לא מה שמקבלת האוכלוסייה האחרת, אבל זה המענה שניתן לה כיום.

ברשותך, אני אבקש להתייחס לעבודת חקר. יש עבודת חקר שמתבצעות בבתי הספר כבר הרבה שנים. דיברו על הקשר של בני הנוער עם המבוגרים, חלק אפילו הם בני משפחתם, סבים וסבתות, לצעיר לפעמים אין זמן, ולכן עבודת החקר או אותה עבודה יסודית שהילד נדרש מבית הספר להגיש, חלק קוראים לזה "שורשים" חלק קוראים לה עבודה אישית. כל זה מדרבן את הצעירים לשבת עוד שעות עם המבוגרים, לפעמים אין להם זמן עבורם ועבודה זו כן מדרבנת אותם. צריך לעודד את העניין, אם יש בעיית שפה ניתן לפתור אותה, כי יש הרבה גורמים ומתווכים שיכולים לעזור. הצעירים לא תמיד מכירים את השפה והם צריכים סיוע.
בנוגע למלגות, לדעתי אדוני היושב ראש, זה נושא שאסור לנו להרפות ממנו כרגע. במסגרת המלגות ניתן לפתור גם את הבעיה של חוסר בנתונים. אפשר להושיב כמה סטודנטים מתנדבים עם מלגה מסוימת שיאמרו לכל אחד שתפקידו לרכז את הנתונים. שכל רשות תרכז את התושבים שלה, הרי נתוני התושבים קיימים אצלה, את ההשלמות יעשו באמצעות המשרדים האחרים. אם מושבים אדם לחודש- חודשים או שלושה על זה כפרויקט נקבל את הנתונים. כולם אומרים אין נתונים, מה זאת אומרת? כמובן יש נתונים ורק צריך לרכז אותם.

אנחנו נקבל את הנתונים ואני בטוח שלצורך החישובים יש את הנתונים באוצר.

זאת אומרת שעכשיו הרשימה תהייה רחבה יותר.

צריך לחפש את המתנדבים, יש הרבה ארגונים שאני ואתה לא יודעים על קיומם, יש מתנדבים, יש אזרחים טובים שמתנדבים. צריך לדאוג איך לכל אחד מגיעים הביתה.

צריך לפרסם. שיהיה מקור אחד שבו יפעילו את הדברים. אנשים רוצים לקבל עזרה, זה לא משהו שהם עושים לך טובה. אותם אנשים או קרובי המשפחה שלהם שיפנו לאותו מקור המרכז ויאמרו אנחנו רוצים א', ב' ג', ואז נוכל לדעת איך נרכז את הנתונים. אני נתתי את פר"ח כדוגמה, גם מלגות לסטודנטים, שהסטודנטים יעבדו כמלווים או כמבקרים אצל המבוגרים, גם זה יכול להיות חלק מפרויקט המלגות.

אנחנו מתכנסים לסיום. לדעתי ציון יום השואה בכנסת חשוב, חשוב שמדברים ועושים. אני יוצא מהדיון הפתוח הזה היום, אני בטוח שחברי חבר הכנסת אברהם מיכאלי מסכים, בעניין הסטודנטים. אמרו לי מקרן הרווחה שיש להם בעיה עם מתנדבים דוברי השפה. כאן בכלל צריך לקחת את אלה שזקוקים ואת אלה שנכנסים לבתים. צריך להבין איפה הפערים ולרתום לכך את הסטודנטים תמורת מלגות. יש את מוסדות כמו הטכניון שמזוהה בהרבה דוברי רוסית, אני מיד רוצה לרתום אותם לנושא.

כן, אבל הם לא ייסעו לפריפריה.

הקריות זו פריפריה?

ברשותך לפני שאתה מסיים אני אבקש להציע לך משהו, כמובן כיושב ראש וועדה אתה לצאת בקריאה לחברה להשבת רכוש להשלים בכסף את ה- 50% הנחוצים. הם הרי הקימו קרן לתרופות יחד עם האוצר.

הנזקקים במסגרת האוכלוסיות שלנו, המסגרת החדשה שתיכנס כוללת את פליטי השואה, אנחנו מקווים מאוד שלמקבלי הבטחת הכנסה ישלמו את ה- 50% - - -

אני לא אומר כי אני עובד על זה, אני מעודכן ומוביל את הנושא. קודם כל גם "ועידת התביעות", שלמה גור אמר שהם מוכנים להיות שותפים לנושא. אם נוכל לקרוא לעוד שותף? – אני אשמח לקרוא לכל השותפים. השותף היא החברה להשבת רכוש. חברים, יש כאן אוכלוסייה והייתי רוצה להראות טבלה שאהבתי, אני גם אראה אותה לשר האוצר. יש אוכלוסייה של פליטי השואה שגם הם נפגעי שואה. ניצולים ופליטים מבחינתי הם נפגעי השואה. היום הם נמצאים במצב מאוד מאוד לא טוב, רובם ללא דירות, רובם שוכרים דירות בשוק החופשי, אין להם כסף לאוכל וגם לא לתרופות. אם נוכל לפחות לעזור בתרופות, אנחנו חייבים.
הוועדה קוראת גם למשרד האוצר, גם ל"ועידת התביעות", גם לחברה להשבת רכוש, לכולם יחד להתאגד ולתת להם את הפתרון לזה. אני הולך ללחוץ בנושא עד הסוף, עד שנראה את הפתרון.

תודה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:10.>