PAGE
3
ועדת הכלכלה
06/02/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 200>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום חמישי, ו' באדר א התשע"ד (06 בפברואר 2014), שעה 9:30

<הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר

>
אבנר פלור - סמנכ"ל בכיר מינהל תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

לנה גרשקוביץ - רכזת כלכלה אגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שרית זוכוביצקי-אור - לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אורי זיסקינד - ראש ענף מכס, רשות המיסים, משרד האוצר

שירה ברגמן - רפרנטית תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר

יערה למברגר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דבי מילשטיין - עו"ד, ראש תחום סחר חוץ ויחסים בינלאומיים, משרד הכלכלה

דוד ימין - עו"ד, לשכה משפטית, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, משרד הכלכלה

אמיל מלול - מנהל תחום פדגוגיה, משרד הכלכלה

אסנת ברוקנטל - תובע תעבורה באגף התנועה, משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

יעקב אנוך - נשיא, איגוד יבואני הרכב

יעקב יהודה רודד - מנכ"ל, איגוד יבואני הרכב

אבנר קז - חבר הנהלה, איגוד יבואני הרכב

מורן צליל קזוקין - יועצת משפטית, איגוד יבואני הרכב

אודי שניידר - יועץ משפטי, איגוד יבואני הרכב

אריה אשד - מנכ"ל, איגוד המוסכים

אינגריד הר אבן - יועצת משפטית, איגוד המוסכים

רפאל שחוח - נציג חברת יוריס בישראל, מתווכים ליבוא רכב

זאב ש. פרידמן - יועמ"ש, המועצה הישראלית לצרכנות, ארגוני צרכנים

מרדכי ברנס - יו"ר, אגודת אשכול

יורם בונן - שותף עו"ד, מייצג את כלמוביל, יבואני כלי רכב

דניאל עיני - מנכ"ל חברת המזרח לשיווק מכוניות, יבואני כלי רכב

אמיר גבל - יועץ משפטי, כלמוביל, יבואני כלי רכב

חיים פילצר - מנהל פיתוח עסקי, קבוצת אלון, יבואני כלי רכב

דידי רוזנפלד - מנכ"ל שלמה SIXT רשת מוסכים, יבואני כלי רכב

זוהר כהן - מנהל, איילון מוטורס, יבואני כלי רכב

שמואל השמשוני - מנכ"ל מוסך סומרום

דני קדרון - יו"ר ועדת ביקורת, עמותת תנו יד לחירש ונכים למען נכים

גל גרנות - איילון מוטורס בע"מ

זוהר כהן - איילון מוטורס בע"מ

ניל סמולט - איילון מוטורס בע"מ

לירם הרשקוביץ - לוביסט (גלעד), מייצג את לשכת המסחר

משה ביבי - לוביסט (גורן עמיר), מייצג את איגוד יבואני הרכב

ליאור פרי - לוביסט (גורן עמיר), מייצג את איגוד יבואני הרכב

דפנה עין דור

איתי עצמון

לאה ורון

אתי בן-שמחון
<הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013>

בוקר טוב, תודה שעליתם לירושלים ביום חמישי, בדרך כלל רוב האנשים נמצאים פה בימי שני, שלישי, רביעי, חוץ מהצוות שעובדים כאן. אני מודה לכל חבריי הכנסת שהצטרפו אלינו...
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה, הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013. מכיוון שאני החלטתי שאת כל הרפורמות שיהיו ביוקר המחיה, ברכב, בכול, אני גומר במושב הזה, כדי שבפסח לא אזמין אתכם, צורת העבודה תהיה כזאת: קודם כל עו"ד זוכוביצקי, נעבור על הסעיפים שהם יחסית קלים, שאין בהם את הוויכוחים הגדולים. נעבור תחילה על סעיפים 31, 34, אחר כך סעיף 38, ואם יישאר זמן נתחיל לעבור לסעיפים שיש בהם יותר חילוקי דעות.


בבקשה, עו"ד זוכוביצקי.

31א תנאים לרשיון יבוא אחר: "המבקש לייבא רכב והוא אחד המנויים בסעיף 28(א)3-8, יהיה זכאי לייבא רכב אם התקיים לגבי הרכב התנאים המפורטים בסעיף 31 (א)(2), (3)–(9) ו-(10)".

הסבר בבקשה, מכיוון שכל הסעיף בעצם הוא הפניות לסעיפים אחרים.

למעשה, אני מזכירה את הדיון הקודם, כשדיברנו על הגופים שיכולים לייבא. ברכב אנחנו מבחינים בין התנאים שמתייחסים לטובין, לפני שמתייחסים לגוף המייבא, ורכב הוא טובין ייחודי במקרה הזה, כאשר בעצם אנחנו מאפשרים לייבא או ליבואן מסחרי, או ליבואן אישי או עסקי, ויש בנוסף רשימה של חריגים. מי שמכיר את צו יבוא חופשי, זה מבוסס על הרשימה שמופיעה בסעיף 4 לצו ייבוא חופשי, שם נתנו אפשרות לגופים ייחודיים לייבא רכב לשימושם, לצרכים, לניסוי, אם מדובר במדינה, במינהל הרכש הממשלתי וכו'.

זו רשימה שהוועדה דנה בה, שקבועה בסעיף 28. מה המיוחד בגופים האלה שקבועים בפסקאות 3 עד 8 שהפנית אליהם כאן?

כולם לא יבואן מסחרי ולא יבואן אישי.

מה התנאים שהם יצטרכו לעמוד בהם?

הם יצטרכו לעמוד בסעיפים 31(א)2 לעניין שנת הייצור 24 חודשים, לעניין פיסקת משנה (3) מדברת על רישום באחת ממדינות אירופה או ארצות הברית או קנדה שהוספנו בדיון הקודם.

לגבי הגופים האלה מדובר רק על כלי רכב שכשרים לרישום, אין כאן מצב שבו מדובר בכלי רכב שאינם חייבים ברישום לפי הדין שחל באותן מדינות.

נכון. כי פיסקה 3 מדברת על רישום במדינת אירופה, ארצות הברית, קנדה.

אני שואל האם זה רלבנטי גם לגבי כלי הרכב שאותם גופים שמנויים בפסקאות (3)-(8) של סעיף 28, האם יש צורך להחיל בשינויים כן, או לא, זו שאלה יותר מקצועית.

אם זה לא מתברר מפה, אולי כדאי לחדד. קודם כל, מרבית הסעיפים שמצויים פה, אם זה מינהל רכש הממשלתי, גופי הצלה וכו', מחויב להיות רכב שעומד בדרישות וכשיר לרישום באחד ממדינות אירופה, ארצות הברית או קנדה, אבל אתה צודק. ישנה נישה מיוחדת לבחינה וניסוי, כמו שהבאתי בדיונים הקודמים דוגמה של אוניברסיטת באר שבע, שרוצה לייבא רכב למטרות בחינה וניסוי, שלא בטוח שזה רשום. פה, על פי כללים שלנו, נקבע איזשהן דרישות כשרות לרישום מבחינתנו, כי זה לא עומד בתקינה במאה אחוז.

אז השאלה היא מה התאמת הנוסח שצריך לעשות כאן, כי בעצם מה שעולה מדבריך הוא שלא ניתן להחיל באופן אוטומטי את כל הפיסקאות האלה של סעיף 31.

אבל רק לגבי סעיף 28(8), לגבי רכב תקינה וניסוי. הוא מתייחס לנושא של רכב שמיועד למטרת ניסוי ובדיקת טכנולוגיות.

אז מה השינוי שאתם מציעים?

אני משלמה סיקסט.

כאשר דיברתם על 24 חודש, התכוונתם שזה כולל לקילומטראז' שכתוב בחוק?

שאלתי, כאשר דיברת על 24 חודש, בתקנה כתוב 24 חודש ו-150 קילומטר, האם התכוונת לזה או התכוונת ל-24 חודש סתם?

150 קילומטר לא מתייחס ל-24 חודש, אם זה יבוא אישי. פה מדברים רק על 24 חודשים לא 150 קילומטר.

למה ההבדל?

כי אפשר לייבא גם רכב משומש בייבוא אישי.

אבל אמרנו שרכב משומש אפשר להביא בייבוא אישי. הוא מוגבל בקילומטרים, הוא לא - - -

לא, לא אמרנו את זה. לא כתוב.

דידי, לא עשית את עבודת הבית. לך תשתה קפה ותחזור.

יש שני סעיפים בעיתיים שלא מתיישבים עם רכב ניסוי, וזה סעיף 31א(2) שמתייחס ל-24 חודשים, ו-א(3) שמתייחס לרישום במדינת חוץ. זה לא מתאים לרכב בחינה וניסוי, אבל עדיין אנחנו רוצים להיות מוסמכים לקבוע כללים לייבוא, ביחס לתכנית הניסוי.

אתם רוצים להסמיך את השר לקבוע את התנאים האלה בתקנות, או שאתם רוצים לקבוע את התנאים כאן, לעגן אותם כאן באופן מפורש בחוק?

כן, להסמיך את השר בנושא הזה של בחינה וניסוי, נקבע את הכללים.

אני רוצה שנהיה מדויקים כדי שאדע מה לכתוב בחוק.

זה רק 3?

זה רק 28(8). אנחנו רוצים פה בעצם לקבוע את הכללים, במקרה שמדובר ברכב שמיועד לבחינה וניסוי, ורכב שלא עומד בדרישות ובתקינה, היות וזה בתהליך של בחינה וניסוי שרוצים לבצע כאן, רק במקרה הספציפי הזה - - -

לא יחולו פסקאות 2 ו-3 לסעיף 31(א). נכון? אתם לא רוצים להחיל בעצם את כל התנאים שפירטתם כאן?

לא יודעת אם הכל, אבל לגבי בחינה וניסוי.

כן. אז לא יחולו התנאים האלה, אלא השר יקבע.

האם אדוני מעוניין שהתנאים האלה יובאו לאישור הוועדה, או שמדובר על הסמכה להתקין תקנות ללא אישור ועדה?

אני לא רוצה להביא לאישור הוועדה כל פרט טכני, אלא רק אם הדברים עקרוניים. אז אין בכך צורך. אז לא. אבנר, אני משאיר את זה לך.

השר רשאי יהיה לקבוע תנאים לייבוא רכב כאמור בסעיף 28(8)?

כן, כאשר 28(א) יהיה 3-7. את סעיף 31 - תנאים ליבוא רכב אחר, יהיה רק 28(א) 3-7, נקבע ל-8 סעיף עם הסמכה לשר. נעשה את זה אולי א', ו-ב'.

זה כבר טכני.
ניתן לאשר את סעיף 31(א) עם התיקון.

מי בעד, מי נגד?
הצבעה
בעד אישור סעיף 31(א) עם התיקון – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 31(א), כולל התיקון שנתקבל בוועדה, נתקבל.

אושר פה אחד. אין התנגדות של חברי הכנסת. תודה רבה.

32 "הגבלת העברת בעלות ברכב שיובא לשימוש אישי. (א) לא יעביר אדם בעלות ברכב שיובא לפי סעיף 31 אלא אם כן התקיימו כל אלה:

1. חלפה תקופה שקבע השר לעניין זה שלא תפחת משנה ממועד רישום הרכב בישראל;
2. הוא יידע את הקונה או את מי שהבעלות הועברה אליו כי תנאי לחידוש רשיון הרכב לפי פקודת התעבורה הוא הבאת הרכב לתיקון אם תתגלה לגביו תקלת בטיחות סדרתית.

(ב)
השר רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהתקיימן ניתן יהיה להעביר בעלות ברכב שיובא לפי סעיף 31 גם אם לא התקיימו התנאים לפי סעיף קטן (א) כולם או חלקם;

(ג)
הרשות המוסמכת תרשום את הגבלת העברת הבעלות ברישיון היבוא".

הסבר בבקשה.

ברישיון הייבוא או ברישיון הרכב?

למעשה, הסעיף הזה נועד להתמודד עם תופעה של יבוא אישי שהופך להיות יבוא מסחרי. זאת אומרת, אדם שמייבא רכב לשימושו האישי, בדרך כלל משתמש בו לעצמו. אנחנו רוצים להגביל את העברת הבעלות כדי שלא יסחרו בזה, כדי שלא יהיה מצב שבו אדם ייבא לעצמו וימכור, ייבא לעצמו וימכור, וכך למעשה הוא יהיה או יבואן זעיר, והיום אנחנו מאפשרים את האופציות. היום האופציה של אדם לא להיות יבואן מסחרי גדול אלא לייבא מספר כלי רכב מצומצם מוסדרת ביבואן זעיר. העוסקים יכולים לייבא לעצמם, לכן אנחנו חושבים שביבוא האישי אדם מייבא לשימוש אישי, לכן צריך להגביל את העברת הבעלות.
עוד סעיף שעשינו – אנחנו מבינים שלפעמים המגבלה הזאת היא מגבלה שצריך להתמודד איתה, למשל, כשיש תאונה, כשיש מוות של הבעלים, או כל מיני נסיבות ספציפיות שבכל זאת לאפשר לאדם להעביר את הבעלות ברכב. אנחנו רוצים שהנסיבות האלה ייקבעו באופן ספציפי בתקנות, שלא תהיה רשימה פתוחה כדי שלא ניתן לשחק עם זה, לכן אנחנו רוצים להסמיך את השר לקבוע נסיבות שבהן כן אפשר יהיה להתגבר על הגבלת העברת הבעלות. בנוסף, אנחנו כמובן רוצים שההגבלה הזאת תירשם ברישיון היבוא.

למה לא ברשיון הרכב?

ראשית, אתם פוגעים בקניין, מכיוון שברגע שאדם שילם את כל המסים על הרכב, לפי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אתם פוגעים לו בקניין על ידי זה שאתם מגבילים רכב שהוא ביצע בו את כל הפעולות.
שנית, ביחס לסחר, הרי הבן אדם יכול להביא רק רכב אחד בשנה. זאת אומרת, אם הוא יהיה סוחר של מכירת רכב אחד בשנה, איפה פה הבעיה?
שלישית, ברגע שברישיון הרכב מופיע שהוא מוגבל, אין אפשרות לקבל מבנק אשראי עבור הרכב. זאת אומרת, כל הסעיף הזה הוא מאוד לא ברור.

תודה.

אדוני היושב-ראש, המטרה של הסעיף הזה היא למנוע מצב שבו אדם יכול לייבא רכבים בתור יבואן, אבל הוא יביא באופן אישי מספר רב של רכבים. הטכניקה שבה משתמשים לעקוף את זה היא מאוד פשוטה. מעבירים את הרכב דה-פאקטו לשימושו של אדם אחר דרך קבע, ובתום השנה יבצעו את הרישום. אני חושב שכדאי להוסיף לתוך הסעיף גם את המלים כמו למשל: "ולא יעביר לשימוש דרך קבע לאחר", או משהו בסגנון הזה.

אי אפשר לעשות את זה.

זה מופיע בסעיף 33.

אני חושב שנפתחו כאן דרכים מאוד רציניות כדי לעשות את היבוא.

מצד אחד הפעלנו, אבל אנחנו לא רוצים שיהיו פה שימושים. אנחנו יודעים שכל מי שגר בארץ הזאת, גם יהודים וגם ערבים, כשיש פירצה יודעים למנף אותה חבל על הזמן.

וזה גם במציאות קורה כך, אנחנו רואים מה קורה כשמביאים רכבים ללא מסים על ידי תיירים וכיוצא באלו, מעבירים את זה לשימוש של מישהו אחר בלי להעביר את הרישום, ובמועד המתאים, לכן צריך לקבוע שגם העברה כזו תהיה אסורה.

תקופה של שנתיים היא ארוכה מדי.

שנה. בנוסח החדש המעודכן – שנה.

אדוני, כן, בבקשה.

אני אבקש שתתנו לבר נס את העותק החדש.

הנוסח הופץ באתר הוועדה לשימוש כל המוזמנים.

כל הנושא הזה של העברת בעלות, הגבלת בעלות, זה מקשה על כל הנושא של היבוא.

אנחנו מצד אחד רוצים להקל. מצד שני, אנחנו רוצים לברר שהכול יהיה כשר.

העמדה שלנו ששנתיים זה די והותר, לא שנה. אם מישהו מייבא רכב לשימושו האישי, פלוס החלפה של רכב כל שנה הוא לא מקובל. מדובר פה בעצם - - -

לשנה אורי.

אני אומר, גם פה מדובר בהקלה, הן לעמדתנו והן להמלצת הוועדה - - - שהיא קבעה למנוע לחלוטין - - -

אז להיפך. זה בית הלל לקולא.

הייתה פה טענה של פגיעה.

השמשוני דיבר על פגיעה בזכות הקניין.

יש פגיעה מסוימת בשכירות של הרכב, אני לא אומרת שאין פגיעה. אבל אנחנו חושבים שהפגיעה הזאת היא מידתית. אני גם חושבת שהתכלית היא ראויה. אני חושבת שזה הוסבר, אפשר - - -

לגבי ההערה של עו"ד זאב פרידמן, לגבי שימוש קבע לאחר – יש קושי באכיפה של נושא כזה. זה מאוד בעייתי.

זאת אומרת, למרות הרצון הטוב, אתה לא מסוגל לאכוף את הזה.

העברת בעלות זה משהו שאפשר - - -

עו"ד פרידמן, במקרה הזה הפרצה תקרא לגנב, כי אין אוכף. הלאה.

רציתי לשאול לגבי פיסקה 1 של סעיף קטן (א) – כתוב: "חלפה תקופה שקבע השר לעניין הזה, כלומר, בתקנות, שלא תפחת משנה". השאלה שלי מדוע לא לקבוע את התקופה בחוק, ולאפשר לשנות את התקופה בתקנות, באישור הוועדה? כי בעצם משמעות ההסדר כרגע היא שאם אין תקנות לא נקבעת תקופה בכלל - - -

כל עוד השר יכול לקבוע תקופה גבוהה - - -

לשנות את התקופה. אז התקופה שאתם מציעים היא שנה, פלוס סמכות לשר לשנות באישור הוועדה את התקופה.

להאריך.

אבל יש את סעיף (ב) בשביל זה. יש את סעיף (ב) שהשר רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות - - - ניתן להעביר, מה שאתה אומר אם הוא נכנס לבעיה. זה קיים.

אדוני, אתה מקבל את התיקון?

אני מקבל את התיקון ומאשר אותו.

בעוד תקופה ארוכה יותר שקבע השר.

שקבע השר, באישור הוועדה.

הערה לגבי סעיף קטן (ב) – גם כאן מדובר על הסמכה לשר להתקין תקנות שעניינן איזושהי חריגה מהכלל שנקבע כאן. אני חושב שגם זה טעון פיקוח פרלמנטרי.

אני אסביר את סוג - - - פטירה, ביטוח. אנחנו כבר יודעים, אנחנו משתמשים בזה.

אנחנו מדברים על הגבלת רכב כיוון ששינינו את הסעיף ייבוא אישי וכתבנו ייבוא וגם עסקי עצמי, אז נוסיף את כותרת השוליים.

זה עניין טכני.

ההגבלה צריכה להיות רשומה גם ברשיון עצמו, לא רק ברשיון ייבוא, כשבן אדם הולך לקנות.

בתקנות התעבורה יש סעיף שאומר שבמידה ויש הגבלת העברת בעלות ברשיון היבוא, רשות הרישום מוסמכת לרשום את ההגבלה גם ברשיון הרכב.

אבל שיירשם. הכי פשוט, את מגנה על האזרח, לא?

לא צריך, ההסמכה היא של רשות הרישוי, וזה לא מוסדר פה. אבל כן יוסדר היום בתקנות התעבורה.

אדוני היושב ראש, הייתי רוצה להציע הגבלה אחת נוספת, למרות שלא כל כך ברור לי שיקבלו אותה. אני חושב שצריכה להיות הגבלה על מישהו שנתפס פעם ראשונה מצהיר בפני המשרד בעת היבוא באופן בלתי חוקי. צריך למנוע ממנו את האפשרות להגיש. למשל, מישהו הגיש מסמכים כוזבים, דיברנו על התצהירים שהוא צריך.

אתה אומר שאם יש שור נגח, צריך לנגוח בו. שרית, הוא אומר שאם כבר מישהו עבריין, אז אי אפשר להתייחס אליו באותה צורה.

מדובר על הגבלת העברת הבעלות?

זה בעצם קשור לסעיף 34(א) שעוד מעט נדבר עליו. זה נוגע בדיוק לעילות.

אני לא בטוח שזה נוגע לסעיף הזה.

אם אני מבינה נכון מה שאתה אומר, אתה אומר אדם שייבא ביבוא אישי ונתפס לא דובר אמת - -

ומגיש מסמכים כוזבים, כמצהיר בזדון.

אתה אומר שלא לתת לו אפשרות להגיש מחדש את אותה בקשה.

סליחה, יש בתי משפט בישראל.

כשבן אדם מגיש מסמך כוזב אתה צריך בית משפט? אתה צריך למנוע ממנו להביא רכבים לא בטיחותיים.

בר נס, יש משרד משפטים, יש את עו"ד למברגר. עו"ד פרידמן העלה טענה רצינית, תגידי לי מה לעשות.

אני חושבת שזה פשוט לא הסעיף הזה. אני מציעה שנדון בזה, אנחנו מגיעים עוד מעט לסעיף 34(א).

אבל זה גם יתפוס לגבי הנושא הזה?

כן.

תודה, אני מודה לך.

ברשותך, מר עצמון, אני מעמיד את סעיף 32 להצבעה.
הצבעה
בעד אישור סעיף 32 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 32 נתקבל.

סעיף 32 אושר. אני עובר לסעיף 33.

33 – "איסור יבוא רכב למטרת השכרה או שיווק.
לא ייבא אדם רכב לפי סעיף 31 למטרת מכירתו או השכרתו כדרך עיסוק, למעט רכב שהוא מְעוֹנוֹעַ; לעניין זה, "מְעוֹנוֹעַ" - קרון מגורים נייד, נגרר או ממונע".
למעשה, חברות ההשכרה מביאות מאסות של כלי רכב. כמובן שאם אתה מביא רכב למטרת מכירה, אתה בעצם לא מייבא לשימוש אישי. אנחנו רוצים שזה יהיה איסור ברור שכאשר מייבאים רכב לשימוש אישי, הוא לא מיועד לא להשכרה, לא לשיווק ולא למכירה, למעט החריג שכבר היום מוכר בצו יבוא חופשי, וזה החריג של לאפשר את הקרוואנים להשכרה – כן לייבא באופן אישי.

אדוני, יש לי שתי שאלות לעניין הזה. שאלה אחת, בדברי ההסבר בהצעת החוק שפורסמה לקריאה ראשונה, כתבתם שמטרת הסעיף לאפשר לעוסקים בענף תיירותי לייבא רכב ולהשכירו לתייר. אבל כאן אני מבין שההסדר הוא כללי יותר, האם זאת טעות בדברי ההסבר?

מבחינתנו התייר הוא תייר ישראלי ותייר חוץ.

לא מדובר רק על תיירות כפי שאני מבין.

נכון, לא מדובר רק על תיירות.

מכיוון שדברי ההסבר משמשים לפרשנות הסעיפים, רציתי לוודא על מה מדובר. זה רק לצורך הבהרה לוועדה.

אתה צודק. כן.

שאלה נוספת. בהגדרת מעונוע כתוב: "קרון מגורים נייד, נגרר או ממונע", האם הוא יכול להיות גם נייד וגם ממונע?

זה או–או.

כן, זה יכול להיות גם על גבי רכב, וגם על גבי נגרר.

לא, אבל הוא יכול להיות נייד וממונע.

הנייד מתייחס למגורים, זאת אומרת קרון מגורים נייד. צריך להוריד את המלה "נייד" אם - - -

נייד, לכן יש פה עניין של הפסיק. צריך להיות קרון מגורים נייד, אולי מקף, שהוא נגרר או ממונע. אז לא יחשבו שנייד הוא נגרר.

זה מה שרציתי, אז צריך יהיה קצת לשנות את הנוסח בהתאם ל- - -

תודה רבה. רבותיי, העברנו את הפסיק למקף, ובא לציון גואל. אנחנו מאשרים. למר השמשוני יש הערה.

מורי נהיגה, ברגע שהם עושים טסט לרכב, הרי הם משכירים לתלמיד את הרכב. לפי זה, במקרה והוא הביא רכב ביבוא אישי, הוא עבר על החוק.

אבל הוא לא משכיר כדרך עיסוק. הוא מורה נהיגה, ההשכרה היא לוואי. העיסוק שלו זה לא השכרת כלי רכב.

אם כך, אני מעמיד להצבעה את סעיף 33.
ה צ ב ע ה

בעד אישור סעיף 33 – רוב
נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 33 נתקבל.

אם כך, אני מאשר את סעיף 33. סעיף 34 – עו"ד זוכוביצקי, בבקשה.

ראשית, אני מציע שתסבירו למה בעצם נמחק הסעיף כפי שנקבע בהצעת החוק שפורסמה לקריאה ראשונה, שעניינו היה פטור מרשיון יבוא. מחקתם אותו בנוסח שהובא בפני הוועדה.

ככלל, הרעיון שמנחה אותנו ברשיונות יבוא הוא להסתמך על פקודת היבוא והיצוא. אני יכולה לספר היסטוריה: בהתחלה אנחנו חשבנו להכניס את כל הפרוצדורות לקבלת רשיון ייבוא.

מהרשות המוסמכת, לא מ - - -

מהרשות המוסמכת – לתוך החוק הזה. ואז הרגשנו שאנחנו הולכים על קרקע לא בטוחה, משום שכל עקרונות היבוא והיצוא, העקרונות שחלים על הרשות המוסמכת ליבוא, כל התנאים הפרוצדורליים שחלים על הרשות המוסמכת ליבוא – מוסדרים בפקודת היבוא והיצוא. יש שם פסיקה, יש אכיפה של המכס.

ובצווים שמכוחם.

ובצווים שמכוחם. לכן, כיוון שהרישיון הזה ניתן על ידי הרשות המוסמכת לפי פקודת היבוא והיצוא, חשבנו שנכון שכל הכללים יחולו מכוח פקודת היבוא והיצוא והצווים על פיו, ולכן את הסעיף הזה אנחנו לא צריכים. אנחנו נשתמש בסעיפים שהם סעיפים כללים, שכל רשויות המוסמכות ליבוא יכולות להשתמש בהם.

אני רק אשלים את דבריך. אחת ההערות שלי כאשר קראתי את הצעת החוק הייתה שישנן הוראות לגבי רשיונות היבוא שקבועים בצו הפיקוח, שאותו יש כוונה לבטל לכשהצעת החוק הזאת תתקבל. למעשה, היה צורך לעגן את אותן הוראות כאן, הוראות לעניין איסור העברה, שעבוד, או עיקול של הרשיון, וביטול התליה או הגבלה של הרשיון. אלה ההוראות שקבועות היום בצו הפיקוח שעניינו יבוא רכב, ולכן בעצם עיגנתם אותן כאן.

בעקבות ההערה הזאת שנשמעה, חשבנו שחלק מההוראות, והן ההוראות שמופיעות בסעיפים הבאים, כן ראוי שיופיע, גם משום שהם הופיעו קודם בצו הפיקוח, וגם חשבנו שזה כן נכון מתוך כלל ההערות האלה.

יש פה הזדמנות ליצור הסדר.

הסדר, כן. אמנם לא כל הסמכויות שיש בידי הרשות המוסמכת ליבוא, אבל - - -

אבל ככל שמדובר בהוראות שקיימות בצו הפיקוח, שיש כוונה לבטל מכיוון שהוא חקיקת חירום, אז ראוי לעגן את זה כאן.

כן. חשוב להגיד, אמרנו את זה גם בדיונים הקודמים, שפקודת יבוא יצוא, וצו יבוא חופשי זה עדיין במסגרת הכללית לרשיונות היבוא.

עו"ד עצמון, נחה דעתך?

כן.

אולי נקרא את הסעיף ואז עו"ד שניידר תתייחס לכך.

סעיף 34 – "איסור העברה שעבוד או עיקול של רישיון יבוא
רישיון שניתן לפי סימן זה, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול אלא באישור" – כמובן לא המנהל, אלא הרשות המוסמכת.

צריך למחוק את המנהל, ולהוסיף הרשות המוסמכת.

ומטעמים מיוחדים – אנחנו מציעים להוסיף את המלים: "שיירשמו ובתנאים כפי שתורה", כדי להשלים את ההסדר כולו.

לא ברור לי היחס בין הסעיף החדש הזה לבין סעיף 9 להצעת החוק. סעיף 9 להצעת החוק אומר: לא יעביר בעל רשיון לאחר את הרשיון שניתן לו על ידי המנהל לפי חוק זה. זה חל על כל רשיון שניתן לפי החוק.

יש הגדרה של רשיון, שזה בעצם הרשיון למקצוע או לשרות רכב. כאן מדובר על רשיון מסוג אחר, רשיון יבוא שניתן על ידי הרשות המוסמכת לפי פקודת היבוא והיצוא, אבל אנחנו נבהיר את זה בנוסח.

אולי צריך להגיד כאמירה כללית שההוראות בתחילת החוק וההוראות הכלליות שמלוות אותו, מדברות על רשיון כהגדרתו בחוק, שזה כל המקצועות והשירותים, והרשיון היחיד שמדובר בחוק שלא נכנס לגדר זה, זה רשיון היבוא. לכן, בהתאם להערות שקיבלנו והערת היועץ המשפטי של הוועדה, באמת יש פה איזשהו חסר שהיינו צריכים להשלים אותו בהוראות שאנחנו מדברים עליהן עכשיו, כי זה לא נכנס להבנתנו להגדרת רשיון, ולכן זה לא חל עליו.

זה גם - - - את השוליים מרשיון יבוא, שים לב, זה לא רשיון.

הערה נוספת: ממילא לפי חוק המשכון, כל הגבלה שחלה על העברה, חלה גם על המשכון. לכן אני חושב שההתייחסות פה למשכון מיותרת.

זה סעיף מקובל בעשרות דברי חקיקה שאני מכירה. אני יכולה להגיד בשליפה, יש את זה בפקודת מסילות הברזל על הרכבת הקלה, גם כשעבדנו על הרכבת הקלה, ראינו – באמת נוסח מקובל בחוקים - - -

אני גם מסב את תשומת הלב, שההוראה הזאת קבועה היום בסעיף 5 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים, יבוא רכב ומתן שירותים לרכב, התשל"ט-1978. הסעיף אומר כיום כדלקמן: "הרשיון אינו ניתן להעברה ללא אישור בכתב של הרשות המוסמכת". הסעיף שהציעה כאן הממשלה הוא בעצם נוסח מעודכן יותר של ההוראה הזאת.

אני רק רוצה לוודא שאין איזה סתירה בין הסעיף הזה ובין הגדרת סוכן מורשה השני מבניהם, אדם שסוכן ראשי הסמיכו. הרי סוכן מורשה מהזן השני זה אחד שהסוכן הראשי, שהוא בעצם יבואן ישיר, הסמיך אותו. האם איסור העברה שיעבוד וכו' יחול גם על הסוכן המורשה השני? - לטעמי לא, אבל אני רוצה שיהיה ברור.

לא, זה מוטל רק על מי שקיבל רשיון מהמנהל. מדובר על רשיון יבוא.

אז לא, אז התשובה היא לא.

מדובר על רשיון יבוא.

תודה. אני מעמיד להצבעה את סעיף 34.

הצבעה
בעד אישור סעיף 34 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 34 נתקבל.

אני מאשר סעיף 34.

נעבור לסעיף 34(א). בבקשה, גב' זוכוביצקי.

יכול להיות שבעת ניסוח הצעת החוק אנחנו באמת נעשה איזושהי הבהרה למה מדובר, שמדובר באמת על רשיונות לעיסוק ולשרות, כפי שמוגדר בהצעת החוק, ויש הוראות נפרדות שעניינן רשיון יבוא שניתן על ידי הרשות המוסמכת. אני מודה שגם כשאני קראתי את הצעת החוק זה בלבל אותי. אז יכול להיות שנצטרך לעשות כאן איזושהי הבהרת נוסח בשלבי ניסוח הצעת החוק.

אתה הבנת את אי ההבנה של עורך דין הר אבן.

לחלוטין.

34א. "ביטול רשיון יבוא ביטול רשיון יבוא והתליה או הגבלה של רישיון
(א)
הרשות המוסמכת רשאית לבטל רשיון שניתן לפי סימן זה או להתלותו, לרבות בתנאים כפי שתורה, וכן להגבילו, אם התקיים או במבקש בבעל הרשיון אחת מהעילות להלן:

(1) הוא אינו מקיים את התנאים לקבלת הרישיון, כולם או מקצתם, לרבות התנאים לפי

סעיף 28.
(2)
הרישיון ניתן לו על יסוד מידע כוזב או מטעה;
(3)
הוא הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון;
(4)
הוא הפר חובה או איסור שהוטלו עליו כבעל רישיון לפי חוק זה;
(5)
הוא הוכרז כפושט רגל, ואם הוא תאגיד – ניתן צו לפירוקו או למינוי כונס נכסים עליו או

שהוא החליט על פירוקו מרצון;
(6)
הוא הורשע בעבירה פלילית, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי כי הוא יהיה מורשה לייבא רכב לישראל או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניין;
(ב)
הרשות המוסמכת לא תבטל, לא תתלה או תגביל רישיון, אלא לאחר שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון טענותיו.

(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (ב), בנסיבות מיוחדות של סכנה לציבור או פגיעה בסביבה, בשל דחיפות העניין, רשאית הרשות המוסמכת להתלות או להגביל רישיון בטרם ניתנה הזדמנות לבעל הרישיון לטעון טענותיו, ואולם תינתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי. התליה או הגבלה לפי סעיף קטן זה לא תעלה על 30 ימים".

תודה.

הערה כללית. מדובר בסמכות שאנחנו נותנים לרשות המוסמכת ליבוא בקשר לרשיונות היבוא. זה סעיף פרוצדורה מינהלית.

עו"ד פרידמן – מסופק?

אפשר להוסיף פה בהקשר להערה של עו"ד פרידמן שנאמרה קודם: אם אנחנו מוסיפים ברישא גם סמכות לעניין סירוב לחדש, ואז העילות האלה חלות גם על הסירוב לחדש, ויש פה עניין של למשל מידע כוזב או מטעה, אני חושבת - - -

אבל זה לא מכסה מקרה של יבוא אישי.

גם יבוא אישי מקבל רשיון יבוא. זה מכסה יבוא אישי.

את הקדמת אותי, כי זאת הייתה אחת הערות שלי מדוע אין כאן עילה של סירוב לחדש כפי - - -. אנחנו נוסיף – לבטל, להתלות, להגביל או לסרב לחדש.

אני כשלעצמי הייתי מטיל כאן סנקציה פוזיטיבית. הייתי אומר: הגשת מסמכים כוזבים, הרי במה מדובר כאן? אנחנו פותחים פה צוהר מיוחד, ואנחנו אומרים: ציבור יקר, מי שרוצה לפעול בדרך ישרה מוזמן, ומחוץ למסגרת הרשיונות הרגילים אתה יכול לייבא באופן אישי. זה בתנאי שאתה פועל כדת וכדין. ברגע שבן אדם נתפס על הגשת מסמכים שהם כוזבים, בהצהרת שקר, דברים שעל פניהם הם לא נכונים, לא ראויים, עבירה על החוק, לעניות דעתי היה צריך לקבוע כאן הוראה פוזיטיבית – אתה תתכבד עכשיו אם אתה רוצה לייבא, תייבא בבקשה באמצעות מישהו - - -.

אני מודה לך.

מה שמתואר פה נשמע כמו עבירות פליליות, ולכן יש כמובן את הכלי הפלילי – הגשת כתב אישום, אני חושבת שזו דרך המלך להתמודד עם התנהגויות. זה בנוסף. יש את הכלי הפלילי, והוא צריך להיות הכלי העיקרי. בנוסף, אני חושבת שנתנו פה כלי מאוד חזק, אולי אפילו יותר ממה שעורך דין פרידמן ביקש, כי אנחנו לא התייחסנו פה רק לעניין מידע כוזב ומטעה, אנחנו בעצם מוסיפים פה את כל העילות לעניין סירוב לחידוש, שזה הרבה יותר רחב, אפילו לגבי הפרת הוראות של החוק, לא רק לעניין של מידע כוזב. אם תסתכל, הנוסח שאנחנו מציעים פה הוא אפילו יותר רחב מבקשתך, להבנתי. אמנם זה נעשה בשיקול דעת של הרשות המוסמכת שחזקה שבהתאם לנסיבות העניין, גם לא כל מידע, מידע כוזב, אבל מידע מטעה יכול להיות סיטואציה אחרת.

איתי, אתה תומך בעמדת עו"ד למברגר וזוכוביצקי?

אני חושב שאכן העילות מאוד רחבות.

אולי זו הפעם הראשונה שאני לא הולך לדרכו של פרידמן, אז - - -

אבל מה מונע מאותו בן אדם להגיש מחר בבוקר עוד בקשה?

בגלל זה זה ה"לסרב לחדש".

אבל ביבוא אישי אין חידוש.

האמת היא שזו הערה אחרת שקיבלנו ותכננו להגיע בישיבות הבאות ולהוסיף הגדרה של חידוש לחוק.

צריך להוציא את האוטו מהארץ.

לא הבנתי את האמירה עכשיו. מה זה חידוש? יש הרי תקופת תוקף של רשיון, ולאחר מכן ניתן בעצם לבקש בקשה חדשה לרשיון. מן הסתם הנטל שיוטל על מי שיש לו רשיון, ומבקש שוב פעם לקבל רשיון, יהיה נמוך יותר, אני מניח, מבחינת בחינת הבקשה שלו, אז אני לא כל-כך מבין את ההוראה - - -

ביבוא אישי אין חידוש רשיון. הרשיון הוא חד פעמי.

לא, אבל בסעיף 28 הוועדה אישרה הוראה שאומרת שרשיון יבוא יינתן לתקופה של שנה, ולאחר מכן - - -

אבל פה זו סיטואציה אחרת. אדם מבקש לייבא רכב קונקרטי, ומתברר שחלק מהמסמכים שהוא הגיש לצורך הגשת הבקשה כוזבים. קשה לי להגיד כוזבים כי אנחנו לא בית משפט פלילי, אבל נניח שאנחנו אומרים שהם לא מתארים את המצב העובדתי בפועל. למשל, הוא הצהיר שאין ריקול, ומגלים שיש ריקול. הצהיר שנה, ומגלים שהשנה היא לא מה שהוא אמר. אז בסיטואציה הזאת, אנחנו יכולים לא לתת את הרשיון. הסיטואציה שזאב מדבר עליה היא – מה שאפשר עוד לעשות, נניח שהם הגישו תצהיר כוזב, אז בסדר, אז עכשיו יסכנו את התצהיר ויגידו יש ריקול, וזאב רוצה - - -

את הופכת את זה לסטרילי מדי. אתם בעצמכם הצגתם בוועדת בלאנש עשרות של מסמכים של אנשים שמגישים - - - מזויפים, אנשים שמגישים תצהירים כוזבים ביודעין, הראיתם מסמכים שלא היו ולא נבראו, אישורים ששונו עם צילומים של הדבקות. על הדברים האלה אני מדבר.

על הדברים האלה אנחנו לא ניתן רשיון.

מי שעשה בצורה כזאת לא זכאי להגיש את הבקשה למחרת. ועל פי התיקון שלכם, כיוון שביבוא אישי אין בעיה - - -

הבנו. שרית, יש לנו נקודה אחת כאן, שאנחנו רוצים בכל זאת איזו פיסקה שמחזקת את זה למען יראו וייראו.

הוא לא יוכל לייבא את הרכב הקונקרטי. אם אני מבינה נכון - - -

גם מבחינתנו זה תחום שמתנהל בו מאבק יומיומי מבחינת קשיי אכיפה וכולי. זה גם ברוח החוק שבא לקבוע הסדרה גם - - - יבוא אישי.

אז מה אתה ממליץ? תנו לי נוסח, עו"ד פרידמן תן לי נוסח.

אפשר להגיד משהו כמו "אדם שהגיש בקשה ליבוא רכב - - -"

רשיון יבוא רכב, לא רק יבוא אישי?

אני מדברת לא לעניין הרשיון, אני מדברת לעניין הרכב. זאת אומרת, הרכב הזה אי אפשר לייבא אותו.

כל מי שמעלה בעיה חייב להציג פתרון.

לא, זה לא את הרכב הזה. האיש הזה לא יוכל לייבא.

זה דומה לרעיון של סירוב לחידוש, רק מה שהוצג פה הוא שאין מנגנון של חידוש ברשיונות יבוא, אלא מבקשים לא לתת רשיון יבוא נוסף למי שרשיון יבוא קודם שלו בוטל בגלל שהוא כוזב או מטעה.

יש סעיף 13ה שעושה את זה.

אבל הוא לא חל כאן. השאלה אם אין פרוצדורה לעניין הזה - - -

איתי, אין שם שום הוראה כזאת. זה גם מה שקרה במציאות, תפסו בן אדם, מה הוא עשה? - -

אני אסביר את הרקע. בישיבות פנימיות שקיימתי עם נציגי הממשלה, שאלתי איפה בעצם קבועה פרוצדורה לעניין רשיונות היבוא. נאמר לי שהן קבועות בהוראות לפי פקודת היבוא והיצוא. חלקן, כפי שראינו, לא קיימות שם וקיימות בצו הפיקוח, ולכן הן מעוגנות עכשיו כאן. מדובר על איסור העברה וביטול התליה או הגבלה. השאלה היא אם אין עוד הוראות שיש לעגן, או מה המענה של נציגי הממשלה לשאלה שהועלתה כאן בעניין תנאים לרשיון.

אפשר להוריד - - - ולחדש, ולפחות להצביע על העיקרון, ואנחנו ננסח סעיף. זה נראה לי יותר נכון לנסח אותו בשקט. העיקרון ברור לנו.

רבותיי, אני עוצר. אם הייתם מנסחים את זה עכשיו, יפה, אני אעביר את זה. אבל אם יש לכם בעיה של הניסוח, אז לישיבה הבאה. עכשיו אתם מסוגלים לנסח את זה?

אדוני היושב ראש, אם לא יהיה ניסוח כזה אז - - -

אם כך, אני לא מצביע על 34(א).

אבל אפשר להוסיף את זה בסעיף נפרד.

השאלה היא האם את הסירוב לחדש אנחנו לא נכתוב כאן?

לא.

אדוני היושב ראש, זה חייב להיות, אחרת אנחנו נותנים יד לעבריינים.

אבל אתה לא הקשבת. אנחנו נאשר את 34(א) אבל בלי סירוב חידוש. אנחנו מבקשים סעיף נוסף שינוסח לישיבה הבאה, ברוח הבקשה של עו"ד פרידמן והבעיות שעלו כאן, כולל רשות המסים, כדי למנוע עבריינות.

ולהעביר את הסעיף מספיק זמן לפני, כדי שניתן יהיה כמובן להפיץ אותו לחברי הכנסת ולמוזמנים.

זה מקובל, עו"ד זוכוביצקי. את סעיף 34(א) אני מאשר. אחרי 34(א) יהיה 34(ב).

אדוני, לפני האישור יש לי הערה לסעיף קטן (ג). כשאני משווה אותו לנוסח שקיים בסעיף 13, הנוסח קצת שונה. בסעיף 13 נאמר: "היה למנהל יסוד סביר להניח כי מתקיימת לגבי בעל הרשיון עילה מהעילות האמורות בסעיף קטן (א), והוא שוכנע כי קיים צורך דחוף להתלות את הרשיון לשם הגנה מיידית על שלום הציבור, רשאי הוא להתלות את הרשיון לאלתר, ובלבד שייתן לבעל הרשיון הזדמנות לטעון טענותיו בהקדם האפשרי", וכו'. כאן בעצם יש נוסח שונה לגבי רשיונות יבוא.

לקחנו את זה מחוק אחר. נכון שבחוק שלנו יש איזושהי הרמוניה ואנחנו נתאים את הנוסח ל-13.

השאלה מה הנוסח, אתם רוצים בעצם - - -

להעתיק בשינויים המחוייבים.

אני אוכל להקריא נוסח.

עדיף לקרוא. ברמה העקרונית כמובן, אבל לפחות שנדע על מה מצביעים.

"היה לרשות המוסמכת יסוד סביר להניח כי מתקיימת לגבי בעל הרשיון עילה מהעילות האמורות לסעיף קטן (א), והיא סברה כי קיים צורך דחוף להתלות את רשיונו לשם הגנה מיידית על שלום הציבור, רשאית היא להתלות את הרשיון לאלתר, ובלבד שתיתן לבעל הרשיון הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 יום ממועד ההתליה". להוסיף אולי גם (ד) שהחלטת הרשות המוסמכת לפי סעיף (ב) תהיה מנומקת.

לגבי סעיף קטן 6 – הורשע בעבירה פלילית. כשדנו אז בביטול רשיונות של עוסקים אחרים לפי החוק, דיברתם על מה קורה עם זה פסק דין ללא הרשאה וכו'.

ההוראה הזאת לא נכנסה כאן. מדובר על מי שבית משפט קבע כי הוא ביצע את העבירה אך לא הרשיע, והממשלה לא הביאה שוב את ההצעה הזאת בסעיף הזה. היא קיבלה את העיקרון שעליו הוועדה החליטה. זה יוצא בדיוק קוהרנטי, כי ההוראה נמחקה משם והיא לא קיימת כאן.

עם השינוי הזה אני מאשר.

הצבעה
בעד אישור סעיף 34(א) – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 34(א) נתקבל.

סעיף 34(א) אושר. אנחנו עוברים לסעיף 38 – יבואן רכב זעיר.

38. יבואן רכב זעיר
"מי שנתקיימו בו כל אלה, זכאי לקבל מאת המנהל רשיון יבואן רכב זעיר:

1. הוא עוסק מורשה תושב ישראל או תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות

ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
2. הוא התקשר בהסכם בכתב למכירת רכב;
3. הוא הוכיח קיומה של תשתית למתן שרותי תחזוקה לרכב כפי שקבע השר לעניין מוסכים

למתן אותם שירותים;
4. הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי כפי שקבע השר בהסכמת שר

האוצר בהתאם לסוג הרכב שהוא מייבא;
ב. בעל רשיון יבואן זעיר רשאי לייבא עד 20 כלי רכב בשנה בלבד.
ג. על אף האמור בסעיף קטן א, רשאי המנהל לסרב לתת רשיון יבואן רכב זעיר אם שוכנע כי

הבקשה לקבלת רשיון נועדה לעקוף את מגבלת הכמות כאמור בסעיף קטן ב.

ד. תוקפו של רשיון ליבואן זעיר יהיה לשנה".

אנחנו פה הרחבנו את סוגי היבואנים. אנחנו רוצים לאפשר במסגרת הצעת החקיקה גם יבואן זעיר, כשמדובר ביבואן שיכול לייבא עד 20 כלי רכב בשנה מאותו גורם שיש לו אתו הסכם בכתב למכירת רכב. בעצם מדובר כאן שאותו יבואן זעיר יהיה מחויב להוכיח לנו את קיומה של התשתית למתן שירותי התחזוקה לנושא המוסכים, נושא של הון עצמי, וגם אנחנו רוצים להגביל את הרשיון שלו לשנה בלבד, ולא כמו שנעשה בהמשך לגבי יבואן רכב עקיף ויבואן זעיר, שאנחנו רוצים את זה ליותר, כי פה זה מקרה ספציפי, ואני חושב שהסוג החדש הזה ייתן הרחבה לאותן שאלות שעלו פה בנושא היבוא של רכב באמצעות - - -.

זה כבר לא רשיון ליבוא מאת הרשות המוסמכת; זה רשיון מאת המנהל.

נכון. זה סוג נוסף של יבואן מסחרי למעשה.

זה יבואן מסחרי, אבל אני מבין שזה מודל שלא קיים היום.

אני מבקשת הבהרה לגבי היחס בין המלה "סוג הרכב" בסעיף קטן 4, לגבי המלה "תוצר", שאתם משתמשים בו בסעיפים 35-37. כי פה כתבתם "סוג", ושם אתם כותבים "תוצר".

הסוג - - - הגדרה שהסיווג לפי תקנות התעבורה. זה לגבי רכב מוגדר. הוספנו הגדרה של סוג הרכב שמפנה לסיווג, סיווג לפי פקודת התעבורה. זו הגדרה שהוצבעה באחת הישיבות.

אני אסביר למה הכוונה. בעצם אנחנו רוצים לעשות פה הבחנה בנוגע להון עצמי. ישנו שוני בין יבואן שמייבא אופנועים, לבין יבואן שמייבא רכב, לבין יבואן שמייבא משאיות ואוטובוסים. לכן, אנחנו מקשרים בין גובה ההון העצמי לבין סוג הרכב שאותו יבואן מייבא.

זה לא קשור לתוצר בכלל.

לא.

אם אפשר לקבל הבהרה ממר פלור. ראשית, יבואן זעיר יכול להביא גם רכב משומש. גם כתוב שהמקור שממנו הוא קונה את הרכב למשרד התחבורה לא תהיה שום אפשרות לפקח על המקור ממנו מגיע הרכב. האם משרד התחבורה בכלל אדיש לעניין הזה שלא יידעו מה מקור הרכב?

שנית, אני מבין שהיבואן הזעיר מוגבל ל-20 כלי רכב בשנה. אני לא יודע למה ההגבלה, אבל אני חושב שההגבלה היא בגלל מה שאמרתי קודם – שלא ברור מה המקור של כלי הרכב, ומדובר ברכב משומש. אני מבין שיש פה סיכון, והסיכון הוא על ידי ההגבלה. אבל אני לא חושב שההגבלה הכמותית היא רלבנטית, מפני שאם יש סיכון, צריך להתייחס לסיכון, ולא להגביל אותו באופן כמותי.

גם תסבירו מה זה יבואן רכב זעיר? האם הכוונה היא ליבואן זעיר של רכב?

כן, כמות קטנה.

כי ההגדרה מפנה לסעיף 38, וסעיף 38 מחזיר אותנו להגדרה.

בשלב הנוסח אנחנו אולי נתקן את זה.

יש מי שיפרשו יבואן רכב זעיר, המכוניות הקטנות האלה...

אם אינני טועה, אני חושב שהערתי לגבי ההגדרות האלה, שצריך לתת להן איזשהו תוכן, מכיוון שהן מפנות לסעיפים. יבואן זעיר – מפני שהוא מורשה לייבא מספר קטן מאוד של כלי רכב.

אתם רוצים לשנות?

כן.

אם אפשר, עוד שאלה אחת: מה ימנע מאותו אדם שמקים תאגיד וישמש כיבואן זעיר להביא 20 כלי רכב, ואחר כך להקים תאגיד נוסף ולהביא עוד 20 כלי רכב, ובעצם אותו אדם יכול להביא גם אלף כלי רכב בשנה באמצעות מספר תאגידים בסעיף.

התמודדנו עם הבעיה הזאת במסגרת סעיף ג – סוג של סעיף כללי שמסמיך אותנו לברר האם הבקשות החדשות נועדו בעצם כדי לעקוף את המגבלה - - - יכול להיות שנעשה סוג של - -

אם לא יצרתם מגבלה כזאת, אבל אין שום איסור. אין שום איסור להקים 10 תאגידים על ידי אותו אדם, ושכל אחד מהם יביא 20 כלי רכב.

אבל אם המטרה של התאגידים האלה - - - לעקוף את מגבלת ה-20 אנחנו לא - - -

אני אשלים. ההוראה שמוצע לקבוע כאן בסעיף קטן (ג), היא די חריגה. אני לא כל כך מכיר הוראה כזאת לגבי רשיונות, אני מוכרח לומר. כשקראתי את הסעיף הזה, שאלתי את עצמי למה הכוונה שהבקשה נועדה לעקוף את מגבלת הכמות. הרי יש כמות שמותר לייבא, יש בקשה לרשיון, הרשות המינהלית בודקת את הבקשות, ומחליטה לתת או לא לתת את הרשיון. לכן לא הבנתי באיזה מובן לעקוף.

אולי אפשר להגיד שבאמת מדובר בהוראה חריגה, ואנחנו הרגשנו שאנחנו מתמודדים פה עם בעיה אמיתית, כמו שאתה אומר. מצד אחד, אם החוק קובע מגבלה של עד 20 כלי רכב, אנחנו לא רוצים שהמגבלה הזאת תרוקן מתוכן ולא יהיה לה משמעות. לכן אנחנו נאלצים להשתמש פה באמצעי שהוא חריג כי הוא קרוב, כמו ששרית אמרה, זה סוג של - - -.

אבל יש אמצעי שהוא הרבה יותר קונבנציונלי שאתם מכירים ממקומות אחרים – כללים של בעלות צולבת. דיברת קודם על עשרות חוקים שיש את זה, כללים של בעלות צולבת. מי שהוא בעל עניין בתאגיד א', לא יכול להיות בעל עניין בתאגיד ב', ונגמר.

אני מבקש בכלל לדבר על כל הרכב המשומש, כי הרכב המשומש – אין הרבה הגבלות עליו. הוא יכול להיות לא בטיחותי, ואין לכם שום הגבלה על זה. הוא יכול להיות מזיק לסביבה ואין לכם שום הגבלה, לפחות לא בתקנה. הם מדברים על רכב משומש כרכב משומש. אין הגבלת בדיקה או משהו כזה בתקנה.

אדוני היושב-ראש, סעיף קטן 2 קובע כי הוא התקשר בהסכם בכתב למכירת רכב. אני חושב שכדאי להבהיר למה הכוונה "התקשר בהסכם בכתב". זה נראה מאוד פלואידי. עם מי בעצם הוא התקשר בהסכם, משהו שהוא לא מספיק - - - לטעמי.

מאחר וזה רשיון שהמנהל נותן, לטעמי בסעיף 38(א)(3), שצריך להוכיח קיומה של תשתית שקבע השר, למה אי אפשר כדי להקל לעשות "הוכיח למנהל קיומה של תשתית"? את יורדת לסוף דעתי, שרית?

לא, זה תמיד הוכיח למנהל. תמיד ההוכיח זה צריך להוכיח למנהל כיוון שזה.

כן, אבל קבע השר – הרי זה רשיון שבעצם המנהל נותן אותו.

אבל הרשיון הזה כפוף לתקנות שקובע השר. "קבע השר" זה בתקנות.

איזה סוג מוסך, למשל, כל מוסך? או מוסך שצריך לתת מענה לתיקון כל הרכב – פחחות וכו'.

האמת שהשאלה הזאת העלתה אצלי את השאלה מדוע בעצם הוא צריך להוכיח קיומה של תשתית אם מדובר על רכב שמיובא כבר לארץ על ידי יבואנים ישירים. אז בעצם אתם יודעים שקיימת - - -

היא הנותנת לגבי מכוניות שלא באות לארץ. כמה מוסכים צריכים להיות – אחד בכל מדינת ישראל, רק בירושלים? מי שגר באילת – יזכור אדוני היושב ראש, אחרי שנה - - -

כתוב בסוף סעיף 3 – "ופריסתם הגיאוגרפית".

לא, מחקנו.

לא, הם מחקו את זה. אם יחזירו את זה, זה טוב.
שאלה נוספת אדוני היושב ראש, אני מבקש להזכיר שאחרי שנה אפשר למכור את המכוניות האלה, ואז מי שיקנה אותן, מה הוא יעשה? איפה הפריסה שלו, רק בתל אביב?

יפה, הערה. תחשבו, תרשמו.

לדעתי יש פה ככה – 220 אלף מכוניות מייבאים היבואנים כל שנה. היבוא האישי בשנה האחרונה ולפני שנה – חצי אחוז מהם, איך אנחנו עושים תחרות על חצי אחוז, 10%, 15%? אנחנו צריכים משהו בשביל להגדיל התחרות. איפה היא?

אל תשכח שמי שאחר כך - - -

אבנר, שרית, עו"ד למברגר, אני רוצה שתענו על כל הטענות ונצביע.

לאור ההערות שנשמעו כאן, שיש חובה להעביר גם את הרכבים האלה ככל שהם אינם רכבים חדשים שמייבאים מיצרן, אני מציע להעביר אותם גם את הבדיקה לפי תקנות - - - זה לא מה שכתוב.

הם עוברים.

תודה.

מי עונה בשם הממשלה? אבנר. בבקשה.

ראשית, אני רוצה להבהיר לגבי הנושא של הרכב, בהיבט של רכב חדש או משומש, אנחנו אישרנו את סעיף 29(7), שבו כתוב: "אם הוא יבואן זעיר והרכב הוא מסוג מסודר שקבע השר, והוא אחד - - - מרכב חדש או רכב שנרשם או נקנה במדינת חוץ שטרם חלפו 12 חודשים, ומספר הקילומטרים שעבר אינו עולה על מספר שקבע השר - - - ".

אישרנו את המספר 150.

בסדר. בעצם, אנחנו מבחינתנו, ההגדרה של איזה רכב מופיע כאן. זה נושא אחד. הנושא השני, הנושא של הבטיחות. מעבר לזה שכתבנו שהוא מחוייב גם להציג לנו את נושא של רכב שיכול להירשם בו באחת ממדינות הקהילה האירופאית, ארצות הברית וקנדה, גם לרכבים האלה שמגיעים לפה משומשים, יבצעו בדיקה 309, בדומה למקובל היום בנושא יבוא אישי. גם ביבוא אישי. זה כתוב במסגרת תקנות התעבורה.

זה קיים היום בתקנות התעבורה.

זה קיים היום בתקנות התעבורה, לרכב בייבוא אישי. נעשה גם לגבי יבואן זעיר.

תקנה 309, הרי אנחנו כל הזמן משתמשים במספר הזה, זה כאילו מייצג משהו. זו תקנה שמדברת על בדיקת רכב שניזוק. אנחנו מדברים על תקנה אחרת, והיא 282, שהיא מתנה רישום של רכב. 282 לתקנות - - - קובעת תנאים לרישום רכב בישראל. היום כתוב ב-282, שרכב שיובא ביבוא אישי צריך לעשות בדיקת תקינות במוסך בודק שבודק רכב. זה כיום בתקנות התעבורה. אנחנו חושבים מבחינה מקצועית, שגם רכב משומש שיובא על-ידי יבואן זעיר צריך לעבור בדיקה כזאת כתנאי לרישומו, לכן יש לנו כוונה לתקן את תקנות התעבורה. אין דרך אחרת.

קודם כל יש דרך אחרת – זאת לא תשובה מספיק טובה בעיניי, מכיוון שאנחנו כרגע דנים בתנאים לייבוא רכב ולפי סעיף 38. אם רוצים לעגן באמת את החובה הזאת אפשר כמובן לכתוב הפניה, וזו חקיקה ראשית. היא כמובן תחייב את מה שאתם תתקנו או לא תתקנו בתקנות התעבורה.

אני אענה. אי אפשר לחייב את הבדיקה הזאת בשלב היבוא, כי הבדיקה זאת מבוצעת בארץ. בדיקת התקינות הזאת מבוצעת בארץ במכוני רישוי, או במקומות שאנחנו הסמכנו לצורך ביצוע הבדיקות האלה. לכן אי אפשר להתנות את הבדיקה בשלב היבוא, כי הרכב עוד לא כאן. לכן, הדרך הנכונה היא להתנות את רישום הרכב. אני מזכירה שאם אתה מייבא רכב שאתה לא יכול לרשום אותו, אתה לא יכול לעשות איתו בעצם כלום. לכן אנחנו רוצים להוסיף את הבדיקה הזאת. אנחנו לא יכולים לעשות את זה כרגע, כי יבואן זעיר הוא לא גוף - - -

אבל זה לא תנאי ליבוא? אני לא כל כך מבין.

זה לא תנאי ליבוא, זה תנאי לרישום.

כלומר, הרכב יגיע, אבל יכול שהוא לא יירשם?

הוא לא יוכל להירשם. אין דרך אחרת, כי הבדיקה מבוצעת בארץ אחרי שהרכב משוחרר.

שיירשם לפרוטוקול שזו היתה הבטחת משרד התחבורה.

נרשם בפרוטוקול - הפה של זוכוביצקי, הפה של פלור, זה הפה של כל שר שמכאן ועד - - -

אנחנו לא נוכל לעשות את זה - - - אנחנו נפנה ליבואן זעיר.

אני לא כל כך מבין את התשובה שלך, מכיוון שבסעיף 29 שאושר, כתוב: "יבואן רכב מסחרי" – שכולל בעצם גם יבואן זעיר – "זכאי לקבל רשיון ליבוא רכב אם התקיימו בדגם הרכב כל אלה", והפיסקה הראשונה: "הרכב עומד בהוראות כל דין לעניין רישום הרכב, ובכלל זה הוראות לעניין בטיחות הרכב וההגנה על הסביבה, לרבות הוראות לפי פקודת התעבורה", כלומר, לפי תקנות התעבורה. זה בעצם קיים כבר, מה שאת אומרת?

לא, הבדיקה לא קיימת, אבל - - -

לא, אני שואל מבחינת התנאים שהוועדה אישרה בסעיף 29.

כן.

מבחינתנו, היום הבדיקה הזאת קיימת באותה תקנה לרכב ביבוא אישי. בעתיד נחייב גם לגבי רכב ליבואן זעיר. השאלה היא מהיבט הניסוח המשפטי איך עושים את זה.

אני שואל כי יכול להיות שיש לכך מענה בסעיף 29. זה מה שאני שואל.

בפועל, אם נתקן את תקנות התעבורה זה ישאב. כרגע אי אפשר לעשות תיקון, כי הגדרת יבואן זעיר לא - - -

כלומר, ההוראות לפי פקודת התעבורה כרגע לא מתייחסות ליבואן זעיר, מכיוון שאין יבואן זעיר, זה מה שאת אומרת.

נכון. ברור שאת הבדיקה הזאת צריך - - -

אז אתם מתחייבים כאן בוועדה שאתם תתקנו את הנושא הזה.

הכול נרשם, מתחייבים.

לגבי רכב משומש.

עו"ד שניידר, בבקשה.

האמת, אני לא קיבלתי תשובה מאבנר לדעתי לשאלה, ואני רוצה לחדד אותה. לטעמי היא מאוד חשובה. נניח שמוצא יבואן זעיר כזה איזשהו סוכן בחו"ל, שלא ברור מה הקשר איתו, וקונה ממנו חמישה שברולט קורבט. חמשת השברולט קורבט האלה מגיעים לישראל. UMI, עד כמה שידוע לי, לא מייבאים שברולט קורבט לישראל. האיכות של כלי רכב האלה נניח עבר אפילו את הבדיקה של 309, איך משרד התחבורה מוודא שהשברולט הזה יקבל את הטיפול שמגיע לו, את השירות שמגיע לו?

אדוני היושב ראש, עו"ד שניידר שואל את השאלה הזו, שמתייחסת גם לסעיפים הקודמים המהותיים, שנדבר עליו, כמו שביקשתי בהמשך לגבי - - - איך יודעים לטפל, לתקן. מה שחשוב להדגיש, שיהיה ברור, וגם יירשם בפרוטוקול: אנחנו מאשרים כלי רכב שכשירים לתנועה, ויש להם את הפוטנציאל לרישום באירופה, ארצות הברית וקנדה. יחד עם זאת, מה שאנחנו לא עושים ביבוא מסחרי, אותם רכבים שיגיעו לפה, שהם משומשים, גם ייבדקו פה בדיקת 309. היו מספר כלים בשנים האחרונות שהוחזרו לחו"ל. רכבים שנבדקו פה בבדיקה 309, שהוחזרו לחו"ל. זאת אומרת, אנחנו מוודאים, כל הפעולות שאנחנו עושים, אנחנו מוודאים שהם עומדים באותה בדיקה לבטיחות. בנוגע לרמאויות, זו בעיה שנתייחס אליה בסעיפים הספציפיים.

הערה קטנה לגבי סעיף קטן (ג) המוצע, אני מבקש, אדוני, שתינתן זכות טיעון לפני החלטה לסרב לתת רשיון, ושהדבר ייעשה בהחלטה מנומקת בכתב.

מקובל. אנא להוסיף זאת.

אתה מפנה כל הזמן לסעיף 309. לא יכולות להיות לך בכלל הדרישות לבדיקה בטיחותית. הרי אם יש איזשהו פטנט של תקלה באיזשהו אוטו שאתה לא ייבאת אותו, מאיפה תדע את זה? אתה אומר לי, אתה תבדוק 309. מאה אחוז. 309 יבדוק חופשים בהגה. אבל אתה לא יודע שבאוטו ספציפי, באיזשהו מקום אחר, החופשים באים אחרי שבוע, אחרי חודש. אתה לא יודע את זה בכלל, כי אין לך שום מידע על זה.

אני לא מבין – איך בודקים היום רכב בתאונה?

אתה בודק רכב שאתה מכיר אותו, שיבואן הביא אותו שהוא מכיר אותו. אתה עכשיו הולך לבדוק רכב שאין יבואן שהביא אותו לארץ, כלומר, אין לך מידע. איך תבדוק אותו בטיחותית?

שאלה חשובה מאוד. אין לו בעצם כתובת, בעל בית, והוא נמצא בארץ, איך מזהים את האדם שהוא לא מזהה את הרכב שהוא לא מזוהה?

בפיסקה 2 בעצם נאמר שאותו גורם שמבקש לקבל את רשיון רכב זעיר יצטרך להתקשר בהסכם בכתב למכירת רכב, ולא כתוב מי הגורם.

עם מי?

הערה אחת: המידע הזה, שדידי הצהיר עליו שהוא לא קיים, הוא קיים. הוא לא נמצא פה, הוא קיים בחו"ל אצל היצרן, ואין שום בעיה בעצם.

ומי יביא אותו?

זה שיש אינפורמציה זה לא מספיק. מי ייבא את המידע?

היבואן הישיר, זה מופיע בסעיף 35.

היבואן הישיר לא מייבא את המכוניות האלה, לכן אין לו את המידע הזה בכלל.

בסעיף 38א(3), מצוין לגבי יבואן זה - - - הוכח קיומה של תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב, כפי שקבע השר לעניין המוסכים למתן אותם שירותים. כשאנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שאותו יבואן זעיר שמייבא את כלי הרכב האלה, בדק וראה שיש לאותו מוסך או אותם מוסכים שמתקשרים איתו, את התשתית למתן שירותי התחזוקה, לרבות הנושא שהוא דיבר עליו. כבר היום, כמו שאמרתי גם בדיון הקודם, יש אלפי מכוניות שמגיעות לפה ביבוא אישי, והמידע נמצא אצל המוסכים האלה. המידע זמין, אם זה באתר האינטרנט, אם זה באמצעות היבואנים הקיימים, ועם השנים, כמו שאמרתי, זה יילך והשתפר.

עו"ד פרידמן, זה מקובל עליך?

תדאג לזה שיקנה את האוטו אחר כך.

- - - אבל עדיין נותרה שאלה שהזכיר עו"ד עצמון לגבי סעיף קטן 2. יש כאן סעיף שהוא לא ברור, הוא נראה סתמי.

הוא ברור. השאלה היא למה הוא נכתב כך. בעצם מדובר על הוראה שמאפשרת להתקשר עם כל גורם, ולא בודקים בעצם מי הגורם.

הטענה נכונה. אבנר ירחיב, אבל הסעיף הזה נכתב בכוונת מכוון. מבחינתנו היבואן הזעיר יכול לייבא רכב, עומד בסטנדרט שנקבע פה אחרי שהוא מוכיח שיש תשתית תחזוקה, זאת אומרת, הוא לא סתם – מכל גורם. לכאורה הוא יכול להתקשר עם אדם פרטי בחוץ לארץ ולייבא. בסוף אנחנו רוצים לדעת עם מי הוא התקשר שתהיה לנו איזושהי כתובת, מבחינתנו לא משנה מי. אם יבואן זעיר יכול להשיג מכל מקור שהוא רכב, יכול להביא אותו - - -

אני גם מפנה את תשומת הלב שזה לא לגמרי הסדר פרוץ, מכיוון שכפי שהזכיר מר פלור, יש את התנאים לרשיון ליבואן רכב מסחרי בסעיף 29, כפי שהוועדה אישרה, שעל הרכב כמובן לעמוד בהוראות כל דין, הוראות עניין בטיחות, הוראות עניין הגנת הסביבה. כלומר, לא מדובר על הסדר פרוץ.

הוא מאוד פרוץ. פשוט הפתרון שמשרד התחבורה עוד לא מספר אותו, כי הוא אומר, הוא יהיה בסעיף המהותי. אבל חשוב להגיד את זה כאן בקונטקסט הזה. זאת אומרת, אין בעיה להביא איזה רכב שרוצים כי יש יבואן שעליו יזרקו את כל הבעיות, והוא יפתור כבר את כל הבעיות. אז לא צריך להקפיד על כלום. אני לא שמעתי התייחסות – זה הנושא של הבעלות הצולבת במספר תאגידים. לזה לא שמענו התייחסות.

עו"ד למברגר, בעלות צולבת.

רציתי להשיב על זה. אני מכירה הסדרים בענייני הגבלת בעלות צולבות בענייני תקשורת, בחוק משק הגז הטבעי, בהצעת חוק משק הדלק. למיטב היכרותי מדובר שם על סוגים שונים של בעלי רשיון בשרשרת, שמגבילים את היחסים האלה. אני חושבת שההשוואה לפה היא לא לגמרי מדויקת. לעומת זאת, אני מכירה הסדרים, זה לא בדיוק כמו מה שאנחנו מציעים פה, אבל בהגנת סביבה למשל, שוועדת הכלכלה לאחרונה התעסקה בפסולת אלקטרונית, שלמשל, פסולת אלקטרונית הבנתי שהתייחסו לאדם קשור. גם סוג של הרמת מסך. דיברו על היצרן, ואז על האדם השולט ביצרן, ועל התאגיד הנשלט בידי היצרן. זאת אומרת, יש התייחסויות והבנה שצריך להרים את הכפפה ולהגיע - - -

וקרובו למשל, שזה אותו אחד, איפה זה?

ההגדרות, זה לא בדיוק הניסוח שהצענו פה, אבל וריאציות על מה שיצאנו פה כן קיימות, למשל, בחוק של הדיווח על הסביבה - - -

הנושא הזה של יחסי קירבה וכו', התבטא פה בחוק הזה?

אני לא כל כך מבינה את השאלה. בעלויות צולבות זו שאלה אחת, אני חושבת שההשוואה לא נכונה.

אני אגיד למה הכוונה. זה לא בעלויות צולבות, אלא זה בעלות במספר תאגידים. אני מחר מקים חברה, מביא 20 רכבים, אשתי מחר מקימה חברה אחרת, ומביאה 20 רכבים בחברה אחרת. מבקש הרשיון זה תאגיד נפרד, אני אפילו לא בטוח שאפשר להגיד שהוא - - -

בוא ניקח דוגמה מאוד יפה. בעל ואשתו מקימים שתי חברות, והם טוענים שהם לא מקיימים יחסים, זה תופס או לא?

המבקש הוא התאגיד.

אגיד אפילו יותר רחב מזה. אותו אדם, למה צריך אשתו? הוא לא נשוי. אותו אדם מקים עכשיו 40 תאגידים. אותו אדם הוא בעל השליטה, יש לו 40 תאגידים, וכל תאגיד מביא 20 כלי רכב. זו הסיטואציה שהתמודדנו איתה, אפילו לא היינו צריכים להגיע לכך. לכן הסעיף הזה מאוד רחב. איתי אמר חריג, אולי אפילו חזק מדי. "רשאי מנהל לסרב לתת רשיון יבוא ליבואן זעיר אם שוכנע כי הבקשה נועדה לעקוף את המגבלה".

אבל למה מתייחסים לאדם? הרי המבקש יהיה התאגיד, והוא אומר: סליחה, אני לא מכיר את התאגיד השני, זו יישות משפטית נפרדת. זה בכלל לא עקיפה. אז מה אם זה אותו בעל מניות?

לא מדובר פה על אדם, מדובר פה שהבקשה, הבקשה שהגיש התאגיד באה לעקוף, כי בעל השליטה באותו תאגיד אל"ף, הוא בעל שליטה גם בב"ית וגם בדל"ת, כל אחד מהם.

הנקודה ברורה. השאלה היא האם צריך כאן לפרש אותה, או שנעבור יותר מאוחר כדי שלא יהיו פה אי הבנות. את מסופקת?

אני חושבת שעשינו סעיף חזק.

רחב מאוד.

הוא לא השיב על השאלה. חצי אחוז על 220 אלף מכוניות, נו מה - - -

אנחנו מקווים שיגיעו ל-5%, ו-10%, ו-20%, הכל שיהיה טוב, שכולם יתחרו. רבותיי, העיקר שכולם יהיה מאושרים.

אני מבקש להצביע. אני מאשר את הסעיף הזה.

הצבעה

בעד סעיף 38 – רוב

נגד – אין
נמנעים – אין

סעיף 38 נתקבל.

אני מאשר את הסעיף הזה.

מגיעים לסעיף היותר כבד, סעיף 35.

ב-11:30 אני אפסיק, כדי שאוכל להתכונן לישיבה ב-12:00. אני מציע שאנחנו נדון עכשיו בכל ההערות הכלליות, כדי שבישיבה הבאה נוכל להגיע לקריאה של הסעיפים.

אדוני, אני מציע שקודם כל נציגי הממשלה יסבירו את ההסדר הכללי שחל כאן, מכיוון שמדובר על שינוי המצב המשפטי הקיים. זו בעצם לב הרפורמה שעניינה יבוא רכב, לאחר מכן ניתן יהיה לשמוע הערות כלליות.

מקובלת עליי הצעתו של עורך דין עצמון.


סעיף 35 – רשיון ליבוא רכב ושיווקו.

מדברים על הקונספט - נדבר על סעיפים 5, 6, סימן ב'.

למעשה, אנחנו מסדירים פה שני סוגי יבואנים - יבואן ישיר זה תאגיד שהתקשר עם יצרן רכב בחוץ לארץ. ההגדרה "יצרן" שכבר דנו בה, היא הגדרה רחבה. היא לא רק היצרן אלא גם מי שהיצרן הסמיכו. חוליה נוספת למעשה היא היבואן עקיף. היבואן העקיף זה תאגיד שהתקשר עם סוכן מורשה. אנחנו דנו בהגדרת סוכן מורשה, ואישרנו אותה. אני מזכירה, סוכן מורשה זה למעשה גוף בחוץ לארץ שיש לו הסכם עם היצרן. זאת אומרת, זאת חוליה מספר שתיים בשרשרת. בדיון הקודם הרחבנו גם את ההגדרה הזאת, כמו ההרחבה שיש ליצרן. אמרנו שאנחנו נכיר גם במי שהסוכן המורשה הסמיכו, דהיינו, הסוכן הראשי. והסוכן הראשי יכול להסמיך גם סוכן משני, ואנחנו מכירים בכל הקבוצה הזאת כסוכן מורשה. התאגיד בארץ שהתקשר עם אותו סוכן מורשה, חוליה מס' 2 בחוץ לארץ, ייחשב יבואן עקיף.

היבואנים העקיפים והישירים למעשה יצטרכו לתת 3 אלמנטים מרכזיים – אחריות לרכב, שירותי - - - לרכב, ושירותי תיקון ותחזוקה לרכב. זה בגדול. העיקרון פה הוא להטיל על היבואן הישיר לתת מענה לכלי רכב שיובאו לישראל מהתוצר שהוא מייבא, לא רק מהדגם.

כלומר, גם כלי רכב שהוא לא בעצמו ייבא.

מהתוצר.

לא, מסוג שהוא לא ייבא.

הוא יצטרך לשרת את הקורבט, למרות שהוא - - -

- - -

רבותי, אני רואה שפתאום יש סערת רגשות. שירה, את רגועה כל הזמן, אני רוצה שהרוח שלך תשפיע פה על כולם.

וגם המקצועיות.

המקצועיות זה לעילא ולעילא.

אנחנו מטילים על היבואנים הישירים, אלה שקשורים עם היצרנים בחוץ לארץ, לתת אחריות, או לממש את האחריות, זה ניואנס שמופיע פה – לתת, לממש אחריות, לתקן, לקבל מידע בקשר לתיקון הרכב, לכל רכב מתוצר שהם מייבאים, שיובא לישראל, גם אם מדובר ברכב שהם לא ייבאו, וגם אם מדובר בדגם רכב שהם לא ייבאו. אני מסבירה: יש תוצר, נניח הונדה, ויש דגמים שונים של הונדה, חלקם היבואן מייבא, וחלק מהדגמים הוא לא מייבא. ההצעה כאן על השולחן היא שהוא יצטרך לתת את כל מה שאמרתי, את כל תשתית התחזוקה והאחריות והריקול לתוצר שהוא מייבא, גם אם זה רכב שהוא לא ייבא בעצמו, וגם אפילו אם מדובר בדגם רכב שהוא לא ייבא.

מה הסיבה לכך, כי זה בעצם שינוי מהמצב הקיים.

תיכף אבנר יסביר את הקונספט. אני רק מסבירה את הגישה. למשל, מדובר ביבואן הישיר שיצטרך לתת שרות לתוצר, גם ליבואן העקיף, גם ליבואן הזעיר, וגם ליבוא האישי.

היבואן העקיף יצטרך לתת את אותה תשתית אם מדובר בכלי רכב מתוצר שלא מיובא לפה על ידי יבואן ישיר, זאת אומרת, אלה תוצרים חדשים לגמרי. אנחנו בכל זאת רוצים להבטיח שתוצרים שמגיעים לפה מקבלים מענה תחזוקה ושרות. אנחנו מטילים על היבואן הישיר חובה לקחת אחריות למעשה לכל התוצרים שלו, כאשר אנחנו מבטיחים שני דברים: (א) התחייבויות של היצרן לתת לו את המענה בהסכם, או ביחסים שבין היבואן הישיר לבין היצרן, אנחנו לא נאשר את היבואן הישיר כיבואן ישיר אם היצרן לא יתחייב לתת לו את כל התשתית לכל התוצרים שהוא מייצר; (ב) אנחנו נותנים מענה לעוד סעיף, שליבואן הישיר כשהוא נותן את השרות לרכב שהוא לא מייבא, או לדגם שהוא לא מייבא, שלא יהיו לו עליות שלא יכוסו, ואז יהיה פה תשלום עלויות נלוות. זה ההסדר השלם.

אם הם מייבאים תוצר שלא מיובא לישראל על ידי יבואן ישיר, הם כן יצטרכו לתת את המענה של תשתית התחזוקה לרכב.

מדוע עשיתם את ההבחנה הזאת - בין תוצרים שמיובאים ותוצרים שלא מיובאים? כלומר, אם מדובר על תוצר שמייבא יבואן ישיר - - -

לפחות לפי ההצעה, ליבואנים הישירים יהיה הסדר עם היצרנים בחוץ לארץ, כשהיצרנים מספקים להם את המידע, את התשתית, את האפשרות לממש את האחריות של התוצר שלהם, של כלי הרכב מהתוצר שהם מייצרים.

הסדר שהוא ישים? כי הרי היצרנים בחוץ לארץ הם לא גורמים מורשים כמובן כאן בישראל.

תיכף נדבר על זה.

ומה קורה ליבואן הזעיר בקטע הזה?

אבנר, תן לנו את כל ההסברים בקונטקסט, אחר כך ניתן לכל אחד לדבר בתורו.

בעצם, מבחינתנו, מה שאושר עד כה הוא שיש לנו 4 סוגי יבואנים, 3 מתוכם מסחריים ואחד זה יבואן אישי. לגבי הנושא של 3 סוגים מסחריים, אנחנו מדברים ביבואן ישיר שיכול לייבא כל תוצר של רכב שהוא מתקשר עם אותו יצרן רכב אז הוא יכול לייבא. לגבי יבואן עקיף, בתוך היבואן העקיף יש לנו 3 סוגים: (א) יבואן עקיף שבעצם מתקשר עם סוכן מורשה של יצרן הרכב בחוץ לארץ; (ב) יבואן עקיף שמתקשר עם המשווק של הסוכן המורשה בחוץ לארץ; (3) מה שאפשרנו בדיון הקודם, או לפני הקודם, לגבי הנושא של הסכם בכתב או לא בכתב או בדרך אחרת. לגבי 3 סוגים האלה שנמצאים בתוך יבואן העקיף

(הפסקה קצרה בישיבה)

כפי שאמרתי, במסגרת היבואן העקיף, יש לנו את הערוץ שבו היבואן העקיף מתקשר עם סוכן מורשה של יצרן הרכב. זה סוג אחד של התקשרות, ואז הוא יוכל להביא כל תוצר שהוא רוצה לייבא, כתלות בתנאים ובדרישות שבחקיקה. הערוץ השני הוא שהוא מתקשר עם משווק של הסוכן המורשה. עדיין אני ביבואן עקיף. הסוג השלישי, שבעצם זה לא הסכם בכתב, אלא בדרך אחרת שיקבע השר בתקנות, וכפי שהוצע באחד הדיונים שהיו.

לפני שאתה מתמקד ביבואן העקיף, אולי תפרוס לפני הוועדה קצת נתונים על היבואן הישיר – כמה יבואנים ישירים קיימים כיום במדינת ישראל, מה תוקפם של הרשיונות שיש בידיהם, קצת נתונים על המצב העובדתי שנכון לעכשיו.

לגבי יבוא רכב פרטי, ישנם היום כ-16 יבואנים, שמייבאים למעלה מ-40 תוצרים מכלל העולם, ארצות הברית, אירופה, סין והמזרח ועוד.

סוגי הרכב שמייבאים זה גם תוצרי רכב שמשווקים גם באירופה וגם בארצות הברית, או זה, או זה או ביחד. ישנם יבואנים שמייבאים רכבים גם עם תקינה אירופאית וגם עם תקינה אמריקאית, חשוב גם להדגיש את זה. אבל מרבית היבואנים ומרבית היבוא היום של הרכב הפרטי עומדים בתקינה האירופאית מבחינת סוג התקינה.

כמה כלי רכב מיובאים בשנה למדינת ישראל?

נכון להיום ישנם כ-3 מליון כלי רכב בסך הכול הכולל. בשנים האחרונות ממוצע יבוא של כלי הרכב הוא למעלה מ-200 אלף בשנה. לדוגמה, בשנת 2012 היו למעלה 220 אלף. השנה – למעלה 210 אלף כלי רכב, שכוללים בתוכם רכב פרטי, מסחרי, משאיות, אוטובוסים, וכו', אבל עיקר היבוא והכמות הגדולה היא לגבי רכב פרטי וגם אופנועים.

גם על הרשיונות, מה היום הרשיונות שיש ליבואנים, מה תוקפם?

מה ששרית הדגישה בהתחלה מבחינת החקיקה הקיימת היום – אנחנו נותנים רשיון לאותו תוצר וא/ו לאותו דגם רכב, על בסיס עמידה בכל הדרישות, אבל אין איזשהו מסמך או משהו, אישור יבואן בהיבט הזה.

מזמן לזמן אני פוגש את שר האוצר ואנחנו שואלים אחד את השני איפה הכסף. אז כמה כסף מתגלגל פה בעסק הזה?

ברמה הכוללת, לפחות מהנתונים שבידי, ולא אתייחס ספציפית: ענף הרכב מגלגל – דלק והכול ביחד – למעלה מ-100 מיליארד שקל, כולל דלק.

ענף הרכב מגלגל, כולל השותף שזה רשות המסים 30 מיליארד. צריך לזכור שבערך מחצית זה מסים. מה שאבנר הציג זה את נושא הדלק.

שירה, מה שאומר מר אנוך הוא שיש 30 מיליארד - - - 15 הולכים לרשות המסים וגם לאגף שוק ההון. מה עם ה-70 האחרים?

יש לנו חלפים שזה נתח - - -

לישיבה הבאה, אני מבקש לקבל את החלוקה איך ה-100 מיליארד מתחלקים.

אין 100 מיליארד.

אין 100 מיליארד.

אנחנו נביא את הנתונים.

שירה ברגמן אמרה 100 מיליארד, אני רוצה לראות את החלוקה.

אני שוב מדגיש, מדובר ברשיונות היבוא. הרישיונות שניתנים היום הם לשנה קלנדרית – מינואר עד סוף השנה או מאמצע השנה, תלוי באותו אחד שמבקש. מה שאנחנו עושים בחקיקה פה - - -

כי זה רשיונות יבוא, אין רשיונות לעיסוק היום.

בדיוק, זה רשיונות יבוא. כמו שאמרתי, התנאי לאותו מתן רשיון יבוא זה עמידה בין היתר גם בדרישות תקינה. בתקינת הרכב דרישות החובה שלנו מתעדכנות מדי שנה, בינואר השנה הקלנדרית הבאה או אחריה. אבל מה שכאן אנחנו עושים בחוק הזה, אנחנו עושים את ההבחנה בין רשיון יבואן לגבי העיסוק עצמו שזה יהיה ל-3 שנים, זאת אומרת הוא לא יצטרך להגיע אלינו כל שנה, רשיונות היבוא יהיו כל שנה - - - מהרשות המוסמכת.

אדוני, יש לי שתי שאלות ביחס להסבר שנתנו כאן נציגי הממשלה. קודם כל, אני מציע שתפרסו בפני הוועדה מה הכשלים שזיהיתם במצב המשפטי הקיים שבעצם מחייב לשיטתכם שינוי בתפיסה. כי בעצם, לפי מה שאני מבין, הדרישה שאתם מציעים לקבוע כאן בהצעת החוק היא שבעל רשיון ייתן שירותים לבעלי רשיונות אחרים ביחס למוצרים שהוא לא ייבא בעצמו.

הם לא בהכרח מאותו דגם.

אתה צודק.

אבל קודם כל מה הכשלים במצב הקיים מבחינת תחרות והתייחסות לשאלה השנייה.

לשאלתך, אני רוצה קודם שנמקד מה בדיוק – בעצם מה שאנחנו מטילים בחקיקה החדשה, נושא של מימוש אחריות וביצוע הריקול, אנחנו רוצים להטיל את זה על היבואן הישיר שהוא ייתן לאותם תוצרים שמיובאים על ידי בעלי רשיונות אחרים, ובנוגע לנושא של שירותי התחזוקה לרכב, זה כמו שראית בסעיפים 35-37, אנחנו מטילים על כל יבואן את אותה אחריות לביצוע שירותי תחזוקה. זאת אומרת, לגבי המוסכים, הפריסה וכל מה שנגזר מכך, וראינו את זה גם לגבי היבואן הזעיר.

לשאלתך, אנחנו זיהינו במהלך השנים שאחד החסמים בייבוא כלי רכב בתוספת הסוגים השונים, זה בעצם שאותם יבואנים לא מקבלים מהיצרנים ישירות את הנושא של מימוש האחריות. היצרן לא יכול לבצע מימוש אחריות - היצרן בחו"ל לא מבצע מימוש אחריות באמצעות היבואן העקיף. יש לי דוגמה העכשווית בשנה האחרונה, כשנכנס לפה יבואן עקיף והוא יושב כאן. גם היבואן העקיף הזה – היצרן העביר מכתב שהריקול בביצוע מימוש האחריות יהיה באמצעות היבואן הישיר, לא באמצעות יבואן עקיף. היבואן העקיף מצדו רצה והיה בתהליכים, אבל היצרן מבחינתו אמר שמימוש האחריות והריקול יהיה בביצוע היבואן הישיר.
יחד עם זאת, מה שאנחנו גם בדקנו במסגרת הדרקטיבה האירופאית שמתייחסת - - - גם שם נקבע שבין היתר מימוש אחריות וביצוע הריקולים או/וגם שירותי התחזוקה, יכול להיות בכל מקום. כלומר, אדם שקונה את הרכב בגרמניה, יכול לטפל בבלגיה, יכול לטפל במדינות נוספות, ולא באותו מקום, ולא על ידי אותו יבואן שהוא רכש ממנו. זה לפחות הנתונים שמצויים כאן.

כלומר, מה שאתה אומר הוא שהמודל שאתם מציעים כאן, דומה למודל שקיים באירופה.

דומה למודל.

היצרן הוא האחראי.

חבר'ה, יש לכם משקל גדול. עכשיו התווכחנו אם אתם 30 מיליארד – יש לכם משקל. יש לכם את עורכי הדין הכי טובים. רק את זכות הדיבור לחלק בשווה.

אדוני היושב ראש, עוד עובדה שרציתי לציין פה. הועבר אליך מכתב על ידי איגוד יבואני הרכב, ממר אנוך. בסעיף 10 הוא כותב: למצער, ניתן לקבוע כי היבואנים הישירים יטפלו בכלי רכב שיובאו על ידי יבואנים אחרים, ובלבד שמדובר בדגמים עם מפרט טכני זהה שמיובאים על ידי היבואן הישיר. כלומר, מבחינת המסמך הזה העובדה קיימת היא שנכון לרגע זה היבואנים מבחינתם ישנה הסכמה לגבי אותם דגמים, רק המחלוקת היא לאותם דגמים - - -

זה דרך מאוד מסוימת לקרוא את המכתב.

אבנר, זה לא מה שכתוב שם.

אני לא משפטן. עוד משהו אדוני היושב ראש, אנחנו נשמע תיקף את הגורמים השונים, אבל גם נתנו את הדעת בנוגע לאותם סעיפים שהעלו היבואנים במסגרת השימוע שהיה בהיבט של אבטחת מידע, ה-back to back, הנושא של מנגנון תשלום – איך אתה מחייב אותי במשהו, יש לי איזשהן עלויות כאלה ואחרות, גם בהיבט שמדובר אך ורק באותם כלי רכב שהיצרן נותן אחריות, אבל רכב שמגיע לפה ללא אחריות, אנחנו לא מתייחסים. לא נחייב את היבואנים הישירים ברכב שמגיע לפה ללא אחריות יצרן.

יגיעו לפה כלי רכב גם ללא אחריות.

כן, יגיעו, אנחנו מחייבים רק כלי רכב כאלה.

עוד נקודה חשובה – גם בהיבט של אספקת מוצרי תעבורה. הועלתה טענה במסמכים ובמסגרת הדיונים עם איגוד יבואני הרכב ובכלל, לגבי נושא של זמן אספקת מוצרי תעבורה, להגדיל את זה מ-7 ימים למספר יותר גבוה, וגם לזה התייחסנו.

אני רואה שיש לך פתיחות רבה פה בנושאים האלה. אני מודה לך.

מה הצעתכם לעניין שיפוי של היבואנים הישירים על ההוצאות שייגרמו להם. בכל זאת, הם יידרשו להוציא הוצאות עבור הטיפול בכלי רכב שהם בכלל לא ייבאו, דגמים שהם אפילו לא ייבאו, כל עוד מדובר על אותו תוצר הם יחוייבו לטפל ברכב.

מבחינתנו, אחד התנאים לגבי אישור יבואן זה שהיצרן בעצם יתחייב לבצע את מימוש האחריות והריקולים לכלל התוצרים שמיובאים לפה.

הדבר ישים?

עובדה שנתתי את המקרה של היבואן העקיף הנוכחי.

מה עם התחזוקה והחלפים?

שואל עורך דין בונן, שלא בזכות דיבור – מה עם התחזוקה והחלפים?

עם העלויות לגבי התחזוקה.

אדוני היושב-ראש, אם אפשר שנשמע ואז אגיב.

לכן, אני פותח את הדיון להערות. אני מבקש הערות בקצרה. נפתח לאותו נחשון בן עמינדב, שקפץ והפך ליבואן מקביל.

אני אשתדל בקצרה למרות שאפשר להגיד על זה הרבה. שמענו את זה בדיונים קודמים. מנסים פה להפיץ איזושהי אגדת עם כאילו במסווה של קושי טכני לוגיסטי מחשבתי – אי אפשר לטפל ברכבים. כל הקושי פה הוא קושי של רצון. אנחנו יודעים שזה קורה, אנחנו מכניסים לשירות הרכבים גם דגמים שלא מייבאים כאן בישראל, ונותנים את השירות ללא שום בעיה, ומקימים אותם ישירות במחשבים ושמחים לטפל בזה כי זה עוד מקור פרנסה. ואנשים שלא יבכו כאן. אם אנחנו ניתן את השליטה לגורמים שמתחרים במכירה או בארץ או בחוץ לארץ, לחסום את האפשרות להביא רכבים ממקור אחר זה מה שיקרה במוקדם או מאוחר. מה לעשות, אם לא נחייב זה לא יהיה. זה יהפוך להיות חסם, תהיה כאן אפליה בין צרכנים שהם אלה שמקבלים את השרות על בסיס ממי הם קנו את הרכב ומי הרוויח מהם כסף. אסור שזה יקרה.

חשבנו שנוכל לפנות בעצמנו ליצרן ולקבל אפשרות להכשיר עובדים, ולתת בעצמנו את השרות. היצרן פסל את זה, אסר את זה. הוא אמר: היבואן שלי לא מסכים.

אני מסכים לחלוטין עם מה שאמר עורך דין סמולט. אני מבקש שלא תהיה זריית חול בעיניים. אני לא אתן את הפרטים, אבל אנחנו חתמנו הסכם עם יצרן בחו"ל של רכבים, שמספק ליבואן בארץ כלים. כיוון שזה דרך סוכן מורשה אחר, הסוכן המורשה האחר קיבל את אישור היצרן בחו"ל להביא את הרכבים לישראל, כאשר הוא משפה את היבואן המקומי בתשלום באחוזים על השרות ועל האחריות. זאת אומרת, אנחנו משחקים באותו מגרש, ונהיה קלפים על השולחן – כולם רוצים למכור. היצרן בחו"ל אומר אני נותן במחיר שאני מוכר לך דרך הסוכן המורשה שאתה איתו קשור ליבואן בארץ. אין לו ברירה. הוא ייתן לך שרות על הציוד שלו גם אם אתה יבואן עקיף, אתה מביא דגמים אחרים, הוא מקבל אחוזים. זה בחוזה של הסוכן המורשה עם היצרן בחו"ל. אני בכלל לא בסיפור. זאת אומרת שזאת מציאות קיימת, ומה שאתה אומר, אני לא ניצב לידך, אלא מחבק אותך, הולך איתך ביחד למלחמה, אם יש מלחמה. זו עובדה קיימת. כולם רוצים למכור, וכולם בסיפור הזה, רק צריך לדעת איך ללכת.

אני מודה לך.
עורך דין שניידר. בבקשה.

הצעת החוק מנסה בעצם לאכוף על יבואני כלי הרכב הישירים לתת שירותים למתחרים שלהם או לכלי רכב שמיובאים על ידי המתחרים שלהם, תוך הטלת חובות שבעיניי לפחות הן חסרות תקדים, ואני רוצה לפרט למה. אבל מה שאבנר פלור לא אמר לנו זה איך הם הגיעו למסקנה הזאת שאפשר להטיל על היבואנים הישירים את החובות האלה. משרד התחבורה רואה ביבואנים הישירים את נציג היצרן, ואבנר אמר את זה בישיבה האחרונה. זה כתוב בפרוטוקול. הוא אמר את זה הרבה פעמים נוספות. מבחינת משרד התחבורה, היבואנים הישירים הם נציג היצרן. אבל נשאל את שרית זוכוביצקי, שקוראת כל הסכם שבין יבואן לבין היצרן, וכתוב בכל הסכם, אחד הסעיפים הראשונים והבסיסיים הוא שהיבואן בישראל הוא לא נציג היצרן. הוא בסך הכול מי שקונה מהיצרן ומוכר בישראל. אז הוא לא נציג היצרן וזו טעות להתייחס אלינו כך.

He is the sole distributor.

- - -

- - -

בכל אחד מהחוזים האלה - - -

לגבי ה-sole, אולי נסתכל על הנשמה – soul – ולא על ה-sole. לכן אני מבקש שתצמצם, כי הנקודה שלך ברורה. אנחנו נגיע לסעיפים. הדברים האלה נאמרו גם בעבר. רק אם יש הערה כללית.

כמה הערות כלליות. אנחנו רואים שבעצם אין חובה להטיל על היבואן הישיר לטפל בכלי רכב שהוא לא מייבא. ברמה עקרונית זו טעות. למה לפטור אדם שמייבא כלי רכב, בין אם הוא יבואן זעיר ובין אם הוא יבואן עקיף, למה לפטור אותו מאחריות למה שהוא ייבא? למה להטיל את האחריות על אדם אחר? אם יבואן עקיף רוצה לעשות עסקים, שיתכבד וגם ייתן את השרות למה שהוא מייבא.

ההערה נרשמה.

מעבר לזה, אנחנו גם רואים שמשרד התחבורה יודע להטיל אחריות על היבואן העקיף – כשהתוצר איננו מיובא על-ידי יבואן ישיר. אז פתאום אין בעיה להטיל את האחריות על אותו יבואן עקיף? אז מדוע לא להטיל עליו את האחריות? למה היבואן הישיר צריך לעזור לו - - -

הערה כללית אחרונה מתייחסת לדבר שאמר אבנר בסוף, לסעיף שהוא הקריא. עם כל הכבוד, יש פה הנחה מסוימת שהיא לא נכונה. יבואנים ישירים – זה שיבואן ישיר מייבא דגם מסוים של רכב, זה לא אומר שהוא יודע לטפל בדגמים אחרים של רכב שהוא לא מייבא. מעבר לזה, זו בחירה שלו. למה יבואן ישיר שבוחר, נניח, לא להביא דגם מסוים של רכב בגלל שהוא חושב שהיבוא של הרכב הזה הוא לא כלכלי, או בגלל שהוא חושב שהרכב הזה לא יימכר בכמויות מספיקות – אם היבואן בוחר שלא לייבא דגם מסוים של רכב, פתאום הוא מוצא את עצמו בכל זאת נאלץ לטפל בכלי רכב שהוא עצמו בחר לא לייבא. מדוע?

תודה. בבקשה, שתי הערות אחרונות לפני שאני סוגר. יקי אנוך ראש היבואנים. אחר-כך עו"ד הר אבן. בישיבה הבאה נעבור לקריאת סעיף-סעיף ולהצבעה.

בהתאם להנחיה של היושב ראש, המכתב שלך הועבר לכל חברי הועדה. אני מניחה שבישיבה הבאה השתתפו יותר חברי כנסת כי זה יהיה יום של כנסת.

אני מודה ליושב ראש על זה שהמכתב שלי הועבר. לא הייתה כוונה אחרת.
אדוני היושב ראש, מה שקורה פה, כשמסתכלים על פניו הוא שמשרד התחבורה מנסה לקחת אחריות שהיא עליו ולהעביר אותו לגורם מסחרי, בזה שהוא פוטר את עצמו מאחריות לכל מה שיגיע לארץ, טוב או לא טוב אני לא שופט, אבל הוא מוצא מישהו שעליו הוא מטיל את האחריות. בוא נדבר על המישהו - יבואנים זו לא מלה שכולם שווים, ולא כולם מביאים אותו דבר, ולא כולם באותם כללים מול היצרנים שלהם. כל חוזה הוא בפני עצמו. אז קודם כל, על פי הדין במדינת ישראל חייבו אותנו, את היצרנים, לבטל את הנושא של חוזה בלעדי. שרית, אם את לא מכירה את זה, תעייני בבקשה בכתובים.

סליחה רבותיי, הוויכוח על ה-sole distributor – אנחנו נכריע בו.

לא, אין sole, יותר מזה - - -

אתה אמרת אין, הוא אמר יש, זוכוביצקי אמרה יש. זה יכול להיות או שיש או שאין. בשבוע הבא - - -
.

אין.

אם אתם צודקים, האמת תצא לאור.

אני לא הפרעתי לאחרים, ואני מבקש מראש שלא יפריעו לי.

יבואן רכב מסוים החליט שמתוך מגוון הדגמים שיש ליצרן, ויש הרבה – ופה אני הולך לצד של היבואן, אחר כך אגיע לצד של היצואן – מתאים לו לשווק בשוק הזה מספר דגמים, והוא בחר את אותם דגמים. הוא נערך בחלקי חילוף, הוא נערך בידע טכני, הוא נערך בהדרכות, הוא נערך בכל מה שקשור לאותם דגמים. לא בהכרח כשאומרים "תוצר", ויש לו סמל שברולט או טיוטה, כל הדגמים זהים – לא בחלפים, בטוח שלא בחלפים, ויש פה מספיק אנשים מקצועיים שיעידו, לא במכלולים, לא בצורת תפעול, ולא בכללי. כלומר, אין ספק שיבואן יכול לטפל במה שהוא מביא. בזה הוא יודע לטפל. הוא בנוי לזה. אבל כאשר מטילים על יבואן לטפל בדברים שלא רק שהוא לא מביא כי הוא מצא שזה לא כלכלי ולא כדאי לו, אלא היצרן בכלל לא מסכים לספק לו. היצרן אומר לו, אדוני, סליחה, בתכנית העסקית שלי מולך זה מה שאתה מייבא לישראל מסיבות אל"ף או מסיבות בי"ת. אין שום אפשרות שהיבואן הזה יוכל לטפל בכלים בצורה כמו שמשתמע או כמו שצריך להיות.

אני רוצה לחדד, אבנר: זה בעצם סלע המחלוקת העיקרי ואנחנו נצטרך לעבור בסעיף, להקשיב טוב. יקשיבו חברי הכנסת ונחליט, האם גירסת אנוך, או גירסה שלכם, או שיש לזה דרך אמצע. אני אמרתי, אני המפא"יניק האחרון שנשאר בכנסת, גם הפרופסור האחרון, אז אנסה בכל זאת למצוא איזה דרך ביניים אם ישנה.

מה עוד, שיש איזושהי חובה פלילית בנושא אספקת שירותים לרכב. כלומר, אתה רוצה ממני שאני אתן שרות למשהו שאני לא מכיר, בשביל לעשות - - - לחלקי חילוף אני צריך לדעת מה מגיע. אני עושה את זה 9 חודשים מראש, אני נערך לחלקי חילוף לפי רשימות המלצות של היצרן פלוס הנסיון שלנו, להרבה זמן מראש, שהחלפים יהיו על המדף, שאני אוכל לעמוד באותם 6 ימים או כל דבר אחר שהחוק קובע. אתה רוצה להטיל עליי את החובות האלה, שאין לי שום דרך בעולם להיערך לזה.

אמרת את דבריך בבירור.
בבקשה, עו"ד הר אבן.

ראשית, איגוד המוסכים מברך על הקונספציה של הטלת האחריות על היבואן הישיר, כי בלי זה לא יהיה פה יבוא עקיף, והשוק לא ייפתח. אנחנו מבקשים במסגרת הסעיפים הללו לטפל בעוד בעיה אנטי תחרותית שמאוד כואבת לנו וזה הנושא של בעלות יבואנים על מוסכים. בעצם היום רוב השירותים שיבואנים נותנים זה באמצעות מוסכים בבעלותם, וכך הם חונקים את המוסכים העצמאיים והורגים אותם. אפשר פשוט לבדוק סטטיסטית כמה מוסכי יבואן בבעלות יבואן יש לעומת מוסכים פרטיים שנותנים כביכול שירותים.

את יכולה לתת לנו סדר גודל.

אני יכולה לצטט מהמלצות ועדת זליכה שמינה שר התחבורה בעצמו ואימץ אותן במלואן, וזליכה קבע חד משמעית שליבואן לא יהיה יותר ממוסך אחד בבעלותו. לא סתם הוא קבע את זה ולא סתם השר כץ אימץ את זה.

לא סתם זה לא בהצעת החוק ולא אימץ אותם ולא קבע להיפך.

עורך דין הר אבן בזכות דיבור ואף אחד לא ייכנס לדבריה.

כל הצעת החוק הזאת באה לעולם על רקע המלצות ועדת זליכה ורצונו של שר התחבורה לפתוח את השוק לתחרות. מדובר פה על אחריות, מימוש אחריות, שירותי תחזוקה. בואו תפתחו גם את השוק של המוסכים באותה הזדמנות כשכבר עשיתם חוק לתחרותיות, ופתיחת השוק ופיזור השוק הכול-כך ריכוזי הזה.
אני פונה לאבנר ולשרית – תוסיפו את הסעיפים הרלבנטיים לגבי הנושא של בעלות על מוסכים, לאמץ את המלצת ועדת זליכה לתוך הסעיפים הללו בחוק של היבואן – לא יהיה יותר מבעלות על מוסך אחד מרכזי שלו, ושבאמת השירותים יינתנו באמצעות מוסכים עצמאיים. אני גם מפנה לחוק לעידוד עסקים קטנים, הרשות לעידוד עסקים קטנים. בשביל מה עושים את זה אם בסופו של דבר פה נותנים ליבואן את הרשיון להמשיך בעצם – לא רק שהוא מייבא והוא כמעט בלעדי בייבוא, הוא גם למעשה הופך לבלעדי במתן שירותי התחזוקה.

אני מודה לך. אבנר, שמעת את כל הערות האלה, הן יועלו בסעיפים.
היה פה הנושא שחלק מכל החוק הזה הוא גם נושא רלבנטי לגבי התחרות, כי תיאורטית, הנושא של מה שנקרא vertical integration, שאדם גם בעל הבית, גם נותן את השרות, הכול ביחד, יש פה פגם תחרותי. לכן אני רוצה שגם תשקלו את כל הנושאים האלה לגבי המוסכים, תענו לנו.

אני מודה לכל אלה שעלו לירושלים ביום חמישי. אני חושב שתצטרכו לעלות לירושלים ביום חמישי פעם נוספת. תודה רבה.

הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:40.>
27/04/2014

14:27