ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 22/01/2014

תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2014

פרוטוקול

 
PAGE
2
ועדת הכספים
22/01/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 274 >
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, כ"א בשבט התשע"ד (22 בינואר 2014), שעה 9:40
<סדר היום:>
<תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2014>
נכחו
<חברי הוועדה:>
ניסן סלומינסקי – היו"ר
בועז טופורובסקי

יעקב ליצמן

אלעזר שטרן

<מוזמנים:>
חן לב - אגף התקציבים, משרד האוצר

מינה גולן - רשות המסים, משרד האוצר

פרופ' שמואל האוזר - יו"ר הרשות לניירות ערך

עודד שפירר - מזכ"ל הרשות לניירות ערך

עו"ד אמיר וסרמן - יועץ משפטי, הרשות לניירות ערך

איציק שורקי - מנהל המחלקה לפיקוח על הבורסה, הרשות לניירות ערך

עו"ד שרה קנדלר - מנהלת מחלקת חקיקה, הרשות לניירות ערך

עו"ד חנוך הגר - מחלקת חקיקה, הרשות לניירות ערך

עו"ד אביטל קרופניק - מחלקת הייעוץ המשפטי, הרשות לניירות ערך

רו"ח עדי טל - מחלקת תאגידים, הרשות לניירות ערך

אורנית קרביץ - יועצת בכירה ליו"ר הרשות לניירות ערך

נועם כ"ץ - סגן מזכ"ל הרשות לניירות ערך

עו"ד נתי שילה - היועץ המשפטי, איגוד החברות הציבוריות

בועז עיני - סמנכ"ל כספים ומנכ"ל זמני CFO, פורום מנהלי כספים

עו"ד אפרת חיימי - משרד עמית, פולק מטלון, מטעם התאחדות התעשיינים

עו"ד יהל עמית - לוביסט (פוליטי), מייצג את איגוד הבנקים

רועי וולף - יועץ ליושב ראש ועדת הכספים


<ייעוץ משפטי: >
אייל לב ארי
<מנהל הוועדה:>
טמיר כהן
<רישום פרלמנטרי:>
אהובה שרון - חבר המתרגמים
<תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2014>
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו ממשיכים בסדר היום. על סדר היום תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2014.
<שמואל האוזר:>
בפתח הדברים אני רוצה להזכיר לכם את פעילות הרשות כי לפעמים שוכחים את זה. יש מעל 600 תאגידים שהרשות מפקחת עליהם, זה שווי שוק של 670 מיליארד שקלים ועוד 300 מיליארד שקלים באגרות חוב. השנה היו 140 תשקיפים, עשרות הצעות רכש, מעל מאה הצעות פרטיות, טיפלנו בהסדרי חוב, טיפלנו במאות של עסקאות ניגוד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כל הסדר חוב אתם מטפלים בו?

<שמואל האוזר:>
לא. אנחנו מעורבים בו לבקשת בית משפט. אנחנו לא מעורבים במהות של ההסדר אבל בתהליך שלו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נניח צים עם הסדר החוב אליו מגיעים.

<שמואל האוזר:>
ככל שזה נוגע לחברת צים, זאת חברה פרטית. יש שם רק אגרות חוב של משקיעים מוסדיים ולא מן הציבור. ככל שזה כרוך בחברה לישראל, שם אנחנו מעורבים בתהליך.

<בועז טופורובסקי:>
כמה הסדרי חוב היו בסך הכול?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כשהוא מתחייב על 300 מיליון, זה מהכסף הפרטי או מכסף של החברה לישראל?

<שמואל האוזר:>
חבל להיכנס לעניין הזה אבל מדובר על כך שגם בעלי השליטה מכניסים כסף. זה סיפור אחר. אי אומר שאנחנו מעורבים בהסדרי חוב. לשאלתך, מספר הסדרי החוב היה 130 בחמש השנים האחרונות. בשנה שעברה, אם אני זוכר נכון, הוא היה כמעט חמישים והשנה הוא ירד באופן מאוד משמעותי במספר הסדרי החוק והיו כשמונה הסדרי חוב. אם כן, אנחנו במגמת ירידה גם בעניין הזה אבל יש מאות עסקאות ניגוד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
השאלה היא לא בכמות אלא באיכות.

<שמואל האוזר:>
נכון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אחד כמו צים – זה לא קשור אליך – יכול להיות עם שלושים הסדרי חוב קטנים.

<שמואל האוזר:>
שום דבר הוא לא פשוט. כשאנחנו אומרים מאות עסקאות ניגוד, כל עסקה דורשת המון עבודה. יש לנו כ-2,800 דוחות כספיים בשנה. יש אלפי דיווחים מידיים של החברות שאנחנו עוקבים אחריהם. זה רק בתחום של התאגידים. חוץ מזה יש לנו בתחום ההשקעות. מעל 1,200 קרנות שאנחנו מפקחים עליהן, סדר גודל של 220-230 מיליארד שקלים. יש לנו עוד יועצי השקעות ומנהלי תיקים, סדר גודל של מאתיים ומשהו מיליארד שקלים. יש גם תעודות סל וגם שם עוד כמאה מיליארד שקלים. בערך חצי טריליון רק בתחום הזה. גם שם יש לנו כמעט 5,000 יועצים ומנהלי תיקים שאנחנו מפקחים ומבקרים. זאת פעילות עם סדר גודל של סגל יחסית קטן. יש עוד אלפים רבים שהם בטיפול גם היום והם היתלו את הרישיונות שלהם אבל גם בהם אנחנו מטפלים. אנחנו מטפלים גם בחתמים, במפיצים, בפעילות שוטפת גם בביקורות וגם בשלדים. אנחנו גם מפקחים על הבורסה. כשאנחנו אומרים פיקוח על הבורסה, יש מיליוני עסקאות כל יום ואנחנו מפקחים על כל עסקה. יש לנו מערכות מאוד מתקדמות שיודעות לעשות גם את הדברים האלה.

כל זה בנוסף לפעילות של הסדרה מקיפה. במפת הדרכים אתה יצאנו לפני שנה ורבע דיברנו על מה חסר – דיברנו על זה גם לפני יומיים – ברגולציה וצריך להוסיף, מה עודף ברגולציה וצריך להוריד. למשל, דוגמאות לדברים שחסרים – חברות בדירוג שצריך להוסיף עליהן פיקוח.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לכם מערכת של חוקרים כדי לבדוק. יש לכם עצמאות או מנדט לחקור דברים?

<שמואל האוזר:>
בהחלט יש לנו מחלקת חקירות, בקרה על שוק ההון ויש לנו גם מחלקת אכיפה, גם מינהלית, וגם מחלקת ניירות שפועלת בתחום הפלילי. אנחנו בעצם עובדים בכל התחומים. בתחום של החקירות יש עשרות חקירות בשנה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לך מנדט?

<שמואל האוזר:>
כן. מנדט מלא. סמכויות של שוטרים וחקירות מלאות. מי שמכיר, זה נקרא יחידת עילית של חקירות. יושבים בה עורכי דין ורואי חשבון עם המון ניסיון גם של חקירות, גם בתחום הפלילי וגם בתחום המינהלי. כשאנחנו מסיימים את החקירות – ודיברנו גם על זה – יש תשומות גבוהות מאוד לא רק של כוח אדם אלא גם של מערכות מאוד מתקדמות שעוקבות. דיברנו למשל על המעקב אחרי מסחר בבורסה ואלה מיליוני עסקאות. יש לנו מערכות מתקדמות. זאת הדרך שלנו גם לחסוך בכוח אדם, אבל מצד שני גם להיות מסוגלים לעקוב אחרי כל מה שקורה בשוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתם משכללים את עצמכם מול החברות שמשתכללות כל הזמן.

<שמואל האוזר:>
אנחנו משתכללים גם מול החברות, גם מול הסוחרים. אלה תשומות גבוהות גם של השקעה. אחת ההשקעות היותר גדולות אלה עצומות בתחום של המחשוב, דברים שאנחנו מנסים בדרך ממוחשבת להתגבר גם על המחסור בכוח אדם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לכם תיאומים עם הרגולטורים? יכול להיות שלפעמים אתה מקל ורגולטור אחר, שאולי קשור באיזושהי דרך, מחמיר.

<שמואל האוזר:>
אני לא רוצה להגיד בקול רם שאנחנו מקלים כי התחושה היא שאנחנו לא מקלים בכלל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
התחלתם בדרך של הקלה וזה טוב. אני שואל באופן תיאורטי.

<שמואל האוזר:>
זה לא בתחום של האכיפה. בתחום של האכיפה, אפס.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בכל התחומים, האם יש תיאום בין שלושת הרגולטורים?

<שמואל האוזר:>
סמכויות החקירה שלנו, אנחנו לא נזקקים לבקש אישור מרגולטור כלשהו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא חקירה אלא למשל בהוראות. יכול להיות מצב שאתה מקל בחלק מההוראות ומישהו אחר מחמיר וההחמרה שלו למעשה מבטלת חצי מההקלות שלך? השאלה אם יש ביניכם תיאום? יש לכם שולחן עגול?

<שמואל האוזר:>
זאת שאלה מאוד חשובה. יש איזה מזכר הבנה של תיאום בינינו. שנית, אנחנו נפגשים לפחות אחת לחודש. אני יכול להגיד לך אחת לחודש באופן פורמלי ובאופן לא פורמלי אנחנו נפגשים גם הרבה יותר. אנחנו מדברים על כל דבר שנוגע לתחומי הפיקוח שאנחנו שותפים. אם זה קשור לבנקים, תמיד נדבר עם הרגולטור של הבנק. אם זה קשור למשקיעים מוסדיים, אנחנו נעשה גם את זה. למשל, התהליך האחרון שעשינו עם יועצי פרוקסי, מעורבות של משקיעים מוסדיים, זה בשיתוף פעולה עם רגולטורים אחרים, במיוחד עם אגף שוק ההון. הדיונים שאנחנו עושים בדיוק נוגעים לנקודות בהן יש חפיפה. לא תמיד אנחנו מסכימים. ברוב המקרים יש הסכמה בינינו אבל לא תמיד אנחנו מסכימים ולפעמים גם זה לגיטימי. יש דיבור שוטף בין כל הרגולטורים.

<בועז טופורובסקי:>
אתה בעד הסדרה רשמית שתהיה בין כל הרגולטורים? שתהיה איזושהי הידברות ביניהם? יש טענות כאלה שאכן כך צריך להיות.

<שמואל האוזר:>
זאת שאלה כבדה שאני יכול עכשיו לדבר עליה ארוכות.

<אראל מרגלית:>
הם הגישו לנו תקציב. בואו נשאל אותם שאלות על התקציב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עוד לא הגענו לתקציב.

<אראל מרגלית:>
אין חברה שמגישה תקציב ואוהבת לדבר על פילוסופיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו נגיע לתקציב אבל קודם אנחנו רוצים להבין את צורת העבודה.

<אראל מרגלית:>
הם נתנו לנו כאן ביצוע מול תקציב לתשעת החודשים הראשונים.

<בועז טופורובסקי:>
במרכז המחקר יש לך הערכה לכל השנה.

<שמואל האוזר:>
במהות, וכך זה בעולם, רשות ניירות ערך אחראית על גילוי. המפקח על הבנקים, אגף שוק ההון, אחראי על יציבות. שני הדברים הם חשובים מאין כמוהם והם משלימים זה את זה. זה לא נכון שיהיה אחד שיעשה גם וגם. דוגמה לכך היא מה שקרה באנגליה עת הקימו רגולטור אחד ואחרי שמונה שנים פירקו אותו כי הוא נפל בדיוק היכן שלא היה צריך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם בחקירות שלכם אתם מגיעים למצב שאתם צריכים להיכנס לתחום של הבנקים, אתם מתואמים?

<שמואל האוזר:>
אנחנו לא חייבים אבל תמיד יש יידוע כשיודעים היכן נמצאים. זאת לא חובה עלינו וגם נקודת הזמן, מתי אנחנו עושים את זה, זאת החלטה שלנו.

בכל אופן, בנוסף לסמכויות האכיפה, כשזה נוגע לאכיפה יש לנו גם בתחום הפלילי וגם בתחום המינהלי, יש לנו גם עיצומים כספיים, יש עשרות דברים מהסוג הזה ויש לנו גם כמובן פיקוח על הבורסה ועל חברי הבורסה למיניהם וגם בזה אנחנו עוסקים.

כל מה שאנחנו עושים כאן, זאת בעצם פעילות מאוד ענפה עם כוח אדם יחסית מצומצם. גם כוח האדם, אני רוצה לומר, תוספת כוח אדם באישור אגף תקציבים ואני מזכיר לכולנו שתקציב רשות ניירות ערך לא נסמך על תקציב הממשלה אלא הוא תקציב עצמאי לחלוטין שבא לאישור. אנחנו לוקחים את זה מהגופים המפוקחים. כך זה נעשה בעולם וזה נעשה כדי לשמור על העצמאות ושנהיה בלתי תלויים בכל העשייה שלנו.

<אראל מרגלית:>
כמה אנשים מועסקים בסך הכול ברשות?

<עודד שפירר:>
אחרי הצעת התקציב של 2014 יהיו 262.

<שמואל האוזר:>
כולל עשרים מתמחים.

<עודד שפירר:>
כן. 34 תקנים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כולל את יחידות החקירות.

<שמואל האוזר:>
כולל את כולם. יחסית זה מספר מצומצם. גם השנה לא הוספנו הרבה. בסך הכול הוספנו ארבעה תקנים מהם שניים לביקורת כי הפכנו מיקור חוץ למשהו פנימי. ביקשנו שני תקנים לאנשים עם מוגבלויות מתוך רצון לשלב גם אנשים עם מוגבלויות בתוך המערכת.

התקציב עצמו כמו שמוצג בפניכם הוא תקציב גירעוני.

<אראל מרגלית:>
כמה?

<שמואל האוזר:>
הצעת התקציב לשנת 2014 היא בסך הכול 185 מיליון שקלים. התקציב הוא גירעוני. אנחנו יכולים לדבר על המרכיבים אבל אני אסביר ממה נובע הגירעון והוא נובע משתי סיבות. ההכנסות שלנו הן בסדר גודל של חמישים מיליון שקלים פחות מההוצאות. הצעת התקציב היא 185 מיליון שקלים וההכנסות הן בסדר גודל של 135 מיליון שקלים. הסיבה שאנחנו עושים את זה היא גם על בסיס בקשת ועדת הכספים משנים קודמות. אנחנו יצרנו מתוך רגישות למצבן של החברות הנחות מאוד משמעותיות באגרות. היום אנחנו כבר בשנה הרביעית כאשר בשנה הראשונה נתנו ארבעים אחוזים הנחה מאגרות מתוך המאה אחוזים שאנחנו רשאים לגבות, שנה השנייה נתנו ארבעים אחוזים נוספים, בשנה השלישית נתנו שלושים אחוזים והשנה יש לנו שלושים אחוזים. השלושים אחוזים האלה מהווים סדר גודל של מעל שלושים מיליון שקלים. רק זה הנחות לחברות שאנחנו לוקחים. חלק מהגירעון הוא גם בגלל ירידה בצפי ההכנסות שלנו. כל זה נעשה מתוך שיקולים לטווח ארוך. הסיבה שעשינו את זה, משום שבעבר, בשנים הטובות, נוצר איזשהו עודף ואנחנו מרשים לעצמנו לרדת ולהיכנס לאותו תקציב גירעוני לטובתן של החברות. זה יהיה נכון לשנה הקרובה אבל לשנה הבאה נצטרך לשקול בכובד ראש כי אנחנו מתחילים להתקרב לקו האדום. צריך לזכור שאם אנחנו עושים גירעון, אין לנו מאיפה לקחת כסף. אנחנו לא נסמכים על תקציב הממשלה.

<אראל מרגלית:>
מאיפה תממנו את חמישים מיליון השקלים?

<בועז טופורובסקי:>
מהעודף.

<שמואל האוזר:>
נוצר לנו עודף. העודף עת התחיל התהליך היה 270 מיליון שקלים ואנחנו ירדנו השנה ל-220 מיליון ובשנה הבאה אנחנו צפויים לרדת ל-180.

<אראל מרגלית:>
העודף הזה הוא אצלכם במזומן?

<בועז טופורובסקי:>
איפה אתם משקיעים את העודף?

<שמואל האוזר:>
זה מכרז שאנחנו עושים. שלושה גופים שמשקיעים. לא בבורסה. אסור לנו להשקיע בבורסה אלא רק בנכסים מאוד סולידיים. דרך אגב, הנכסים הסולידיים האלה, מה שמשקיעים זה להחלטתם. המכרז הוא על פי העקרונות.

<בועז טופורובסקי:>
מה התשואה בשנתיים האחרונות?

<שמואל האוזר:>
בשנה האחרונה זה היה 3.7 אחוזים, שזה לא רע.

<עודד שפירר:>
בשנה לפני כן, שבעה אחוזים.

<שמואל האוזר:>
הכול סולידי. לא מושקע במניות בשום פנים ואופן.

<עודד שפירר:>
פיקדונות, מק"מים ואג"ח מדינה, מדינת ישראל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הייתה לכם תקופה שההכנסות היו יותר מההוצאות.

<עודד שפירר:>
היו לנו עשר שנים רצופים כאלה.

<שמואל האוזר:>
לכן נוצר העודף.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם כך, זאת יחידה מרוויחה.

<שמואל האוזר:>
הייתי שמח להמשיך כך אבל כרגע אנחנו גירעוניים.

<עודד שפירר:>
אנחנו מנהלים תקציב מאוזן.

<בועז טופורובסקי:>
יש לך אפשרות לענות לי במשפט איך מחושבת אגרה של חברה ציבורית? אני מניח שזה בהתאם למחזור.

<עודד שפירר:>
במשפט אחד אי אפשר להגיד את זה כי יש תקנות שונות כמעט לכל סוג של גוף מפוקח. חברות ציבוריות, האגרה השנתית שלהן מחושבת לפי ההון העצמי שלהן. יש ארבע רמות של הון עצמי ויש תקרה מסוימת להון הזה. למשל, חברות ענק משלמות כ-120 אלף שקלים וזה הסכום הגבוה ביותר באגרות השנתיות. יש אגרות שהן אגרות הנפקה וכאן משלמים שלושה פרומיל על הנפקה. אצל קרנות הנאמנות הוא מעט אחרת ושם משלמים שלושה פרומיל על יצירת פחות פדיונות. זה משתנה וזה תלוי לאיזה גוף. זה נע בין שלושים אלף שקלים ל-120 אלף שקלים לחברות הציבוריות, לפני ההנחות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההבדל הוא בין חברה קטנה לחברה גדולה.

<עודד שפירר:>
ההון עצמי שלה. זה נע בטווח של האגרות האלה.

<שמואל האוזר:>
זה יכול להיות בחברות קטנות שלושים אלף ובחברות גדולות 120 אלף.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין קשר אם החברה מרוויחה או לא. משלמים את זה לפי ההון העצמי.

<עודד שפירר:>
לפי ההון העצמי.

<אראל מרגלית:>
המשרדים שלכם נמצאים כאן.

<שמואל האוזר:>
יש לנו משרדים בירושלים ובתל אביב. שני שליש מהעובדים בירושלים ושליש בתל אביב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוספתם כוח אדם.

<שמואל האוזר:>
כפי שאמרתי, השנה יש תוספת של ארבעה תקנים.

<עודד שפירר:>
עוד שני סטודנטים מתמחים.

<שמואל האוזר:>
שניים, כפי שאמרתי, העברה ממיקור חוץ.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סדר גודל של ארבעה מיליון. כל עובד הוא מיליון שקלים?

<שמואל האוזר:>
סך כל השכר עולה בארבעה מיליון, אבל מתוך זה 1.7 אחוז זאת אינפלציה, עלייה במדד. על התקנים החדשים יש לנו עוד סדר גודל של מיליון שקלים.

<אראל מרגלית:>
הוא לוקח את סך כל התקציב של 260 ומחלק את זה במספר העובדים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. הם עלו בארבעה מיליון בשכר.

<עודד שפירר:>
הוא שואל על העלאה של ארבעה מיליון שקלים בשכר, מ-95 מיליון שקלים ל-99 מיליון שקלים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בשכר.

<עודד שפירר:>
סעיף 1001 בתקציב.

<בועז טופורובסקי:>
לפי מרכז המחקר, עלות השכר הממוצעת החודשית לעובד עלתה כמעט בעשרה אחוזים משנה שעברה לשנה הזאת.

<עודד שפירר:>
הנתונים הם מ-2012 עד 2014 ואלה שלוש שנים. זה גם גידול בתקנים שלנו וגם ממוצע של שלושה אחוזי העלאה בשנה. זה נמוך ממה שקורה במשק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם כן, אנחנו צריכים לבקר אתכם כי זה נמוך. אנחנו רוצים שיהיו לכם אנשים שיוכלו להתמודד. אני לא יודע במקרה שלכם, אבל גם במשטרה לפעמים ראינו משכורות נמוכות ולכן אין יכולת לקחת אנשים ברמה שיכולה להתמודד עם ארגוני הפשע ולכן תמיד המשטרה הייתה כמה צעדים אחרי ארגוני הפשע, כולל בציוד עד שיום אחד אמרנו שזה לא יכול להיות וכי יקנו את כל הציוד כדי שתמיד יהיו צעד אחד לפני ארגוני הפשע כי בצורה כזאת לא יוכלו להילחם בהם. אני לא יודע לומר לגביכם אבל ביחידות מסוימות צריכים להיות אנשים שמסוגלים להתמודד עם טובי המוחות של החברות.

<שמואל האוזר:>
זאת באמת בעיה הבעיה שאתה מעלה אותה. אני רוצה לומר לך שתשעים אחוזים מעובדי רשות ניירות ערך הם עורכי דין, רואי חשבון וכלכלנים כאשר לחלק גדול מהם יש תארים כפולים. גם עשרת האחוזים באדמיניסטרציה, רובם הם אקדמאים. זאת אומרת, אנחנו מדברים על אנשים שהם מאוד מקצועיים. אכן קשה מאוד להתחרות עם השוק ולהשיג את האנשים האלה. זאת באמת התמודדות לא פשוטה.

<אראל מרגלית:>
אני רואה שמחשוב מהווה הוצאה רצינית. יש אחזקת מחשבים בסכום של 12 מיליון שקלים, ורכישת מידע ממוחשב עוד שני מיליון שקלים.

<עודד שפירר:>
בערך שלושים מיליון שקלים. זה בערך שלושים אחוזים מסך התקציב שאינו משכר.

<שמואל האוזר:>
זה מאוד מעניין. המחשוב אצלנו הוא שישה אנשים שמפעילים את כל המערכת הזאת. הם עובדים על מיקור חוץ וכל פעם אנחנו לוקחים את האנשים המקצועיים ביותר.

<עודד שפירר:>
מערכות בבעלות שלנו. הם נמצאים אצלנו חוץ ממערכת מגנה, המערכת המרכזית שלנו, כשיש לנו אפשרות לפעול מאתר נוסף בגלל החשיבות שלה.

<אראל מרגלית:>
מה זה חומרה, מערכת מידע ותוכנה עם עוד 6.6 מיליון בשנה? זאת רכישה של עוד מחשוב ותוכנה?

<עודד שפירר:>
כן. כל שנה אנחנו משלמים עבור רישיונות, משלמים עבור תחזוקה של המערכת, יש לנו שרתים חדשים וכולי.

<בועז טופורובסקי:>
מה זה קרן למתן הלוואות? הלוואות למי?

<עודד שפירר:>
למדינה יש את האפשרות לתת הלוואות דרך הבנקים של המדינה. עובדי הרשות הם אינם עובדי מדינה ולכן אלו הלוואות לעובדים שהרשות מעמידה את האפשרות הזאת בתנאים של עובדי מדינה.

<בועז טופורובסקי:>
למה אחזקת בית ותיקונים עולה לא מעט? שני מיליון שקלים.

<עודד שפירר:>
קודם כל, יש התייקרויות במשק. כל החוזים שלנו הם צמודים למדדים ויש עליות. חוץ מזה, בגלל הגידול בכוח אדם נאלצנו לשכור עוד שטחים כדי להושיב את האנשים במקומות האלה.

<אראל מרגלית:>
מה גודל השטח שלכם בירושלים ובתל אביב?

<עודד שפירר:>
מבחינת מטראג'? יש לנו בערך 4,500 מטרים בירושלים ומשהו כמו 2,900 מטרים בתל אביב.

<בועז טופורובסקי:>
הוצאות משפטיות. מה זה הדבר הזה כשיש לכם כל כך הרבה עורכי דין?

<עודד שפירר:>
הוצאות משפטיות. אמנם כל העבודה המשפטית נעשית בתוך הרשות, אבל הרשות מממנת תובענות ייצוגיות במסגרת האכיפה הפרטית. היא מממנת חוות דעת כדי לעזור לתובעים ייצוגיים לתבוע חברות במסגרת אכיפה פרטית. זה דבר שאנחנו לא יכולים לעשות בעצמנו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה כל הזמן או רק לאחרונה?

<עודד שפירר:>
זה כל הזמן אבל לאחרונה הגברנו את זה בצורה משמעותית, מתקציבים של 200 אלף שקלים לתקציבים של 650 ו-750 אלף שקלים

<אראל מרגלית:>
מה הבדל בין הוצאות משפטיות להוצאות פרקליטות?

<עודד שפירר:>
הוצאות פרקליטות, למעשה לרשות יש 15 פרקליטים ועוד חמישה מתמחים שמינהלית הם עובדי רשות וכפופים מקצועית לפרקליטות מיסוי וכלכלה ומגישים כתבי אישום אך ורק בתיקי ניירות ערך. בכמה השנים האחרונות הם ישבו פיזית אצלנו בתוך הארגון והשנה, בסיכום בין יושב ראש הרשות לפרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, הם עוברים פיזית לשבת יחד עם פרקליטות מיסוי וכלכלה. לכן אנחנו בעצם מממנים את הפעילות שלהם מחוץ לפעילות הארגונית שלנו.

<שמואל האוזר:>
למעשה זה היה פעם אבל הייתה אז שריפה בכל-בו שלום ואנחנו דאגנו להם. עכשיו הם חוזרים לשם בחזרה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה זה ביקורת ואכיפה?

<עודד שפירר:>
זה חלק מהאכיפה הכללית של רשות ניירות ערך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא כולל כוח אדם. כוח אדם נכלל בשכר. נכון?

<עודד שפירר:>
נכון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה זה כולל?

<עודד שפירר:>
זה כולל תשלום למשרד המשפטים עבור כל מערכות המחשוב שלהם שנותנים לנו שירותים. זה כולל את השכירות של המשרדים של הפרקליטים שם יחד עם פרקליטות מיסוי וכלכלה. זה כולל את חוות הדעת שאנחנו משלמים עבור התיקים הכלכליים שלנו. התיקים הכלכליים שלנו, תיקי ניירות ערך הפליליים, הם מאוד מאוד מורכבים והצד כנגד בדרך כלל מביא חוות דעת כלכליות בהמון כסף ואנחנו נאלצים להתמודד עם זה מהצד שלנו בחוות דעת כלכליות. זה מרכיב משמעותי מתוך הסכום הזה.

<אראל מרגלית:>
השנה היה או יש כלים חדשים שאתם רוצים להכניס כמו אג"חים מוניציפאליים? דברים חדשים שאתם רוצים לפתח? אם כן, מי אחראי על זה אצלכם? איך אתם מכניסים כלי פיננסי חדש לשוק?

<שמואל האוזר:>
קודם כל, במסגרת מפת הדרכים שאמרנו שרוצים רגולציה, אנחנו מדברים גם על פיתוח שוק הון ובפיתוח שוק הון אנחנו מציעים מכשירים כאשר כמה מכשירים עברו גם בכנסת. קפ"מ שהוא סוג של מכשיר של משקיעים. גם מחלקת תאגידים וגם מחלקת השקעות אצלנו יוזמות מכשירים חדשים שיכולים גם לעודד שוק הון וגם להיות זמינים יותר למשקיעים. אג"ח מוניציפאלי הוא אחד מהם, דרך שוק ההון לממן גם מימון לנדל"ן מניב, מימון לעסקים קטנים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש רשות שהוציאה?

<שמואל האוזר:>
יש רשות שהוציאה בעבר אבל זה לא חזון נפרץ אלא זה מאוד מוגבל. יש שם בעיות לא פשוטות בגלל הדוחות הכספיים. עשתה את זה רעננה ורמלה.

<עודד שפירר:>
בעניין הזה אנחנו פחות מפותחים.

<אורנית קרביץ:>
בעניין הזה הבעיה היא שנניח אג"ח מוניציפאלי, מה שעשתה רמלה ורעננה זה בעצם איגוח למוסדיים בלבד והם לא עשו כמו שאנחנו מכירים בארצות הברית אג"ח מוניציפאלי. יש לנו הצעות ממש מתקדמות בעניין הזה אבל הבעיה היחידה היא שהדיווח לרשויות מקומיות הוא לא איפסס. יש את ה-איפסס שהוא IFRS לממשלה, מה שהממשלה בעצם מדווחת לרשויות מקומיות. הן עדיין לא שם. הן מדווחות על בסיס מזומן שזה בעייתי להיכנס לבורסה כל עוד הן לא עוברות לאופן דיווח שהוא סטנדרטים של ה-IFRS ונוכל לקבל אותו בבורסה. אנחנו עובדים יחד עם משרד הפנים ויש לנו צוות משותף כדי לנסות לעזור להן כי יש כבר ועדה בתוך משרד הפנים שרוצה לקדם אותן לדיווח החשבונאי.
בנוסף לכך אנחנו עובדים יחד עם החשב הכללי ועם האוצר על קרן לפיתוח עסקים קטנים ובינוניים, על פרויקטים של BOT.

<שמואל האוזר:>
המכשירים אותם אנחנו בונים, אנחנו בונים את המסגרת המשפטית כדי שיוכלו לבוא עם המכשירים האלה ואלה מכשירים שונים. כפי שנאמר, אג"ח מוניציפאלי הוא אחד אבל הוא יחסית פשוט. הוא פשוט מבחינת האג"ח אבל זה מורכב. אנחנו רוצים קרנות שיכולות לתמוך בעסקים קטנים ובינוניים. אנחנו רוצים גם קרנות לנדל"ן מניב, גם השכרה לטווח ארוך ודברים מהסוג הזה שעומדים על הפרק ועוד מכשירים נוספים. דרך אגב, אורנית בראש צוות שמוביל סדרה שלמה של מכשירים שבסופו של דבר עומדים גם על סדר היום של הממשלה ואנחנו רוצים לעודד זאת. כמובן מכשירים לעידוד מחקר ופיתוח שהם חלק מההמלצות שפורסמו אתמול. גם קרנות ייעודיות שתוכלנה לממן חברות וטכנולוגיה.

<אראל מרגלית:>
אם הייתם מביאים הצעה לפתח את הנושא הזה בצורה יותר מואצת. בארצות הברית יש כל כך הרבה מכשירים פיננסיים והם לא מתוך התקציב השוטף והם יכולים לגשת לציבור ולפתח. אנחנו ברשות לפיתוח ירושלים עשינו ב-1993 אג"ח לכל הפיתוח של הביוב לכיוון נחל סורק.

<אורנית קרביץ:>
SPS לפרויקט?

<אראל מרגלית:>
כן. לכו על זה. בואו נלך על זה כי זה אחד המכשירים החשובים ביותר לתת הרבה יותר כוח לרשויות וגם לעשות פרויקטים שהם פרויקטים ציבוריים ולגייס לזה את שוק ההון.

<שמואל האוזר:>
אנחנו מסכימים. כפי שאמרה אורנית, יש שם בעיה גדולה בתחום של הדיווח.

<אראל מרגלית:>
רוב הרשויות לא ערוכות לזה. אני רואה. אני מדבר אתן. אין בכלל את התחכום הפיננסי. אין מישהו שמסוגל לקחת את האחריות. שימו את זה על השולחן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
צריך שזה יהיה רווחי.

<שמואל האוזר:>
גם משרד הפנים חייב להיות מעורב בזה.

<אראל מרגלית:>
אתה יודע כמה כסף עושים מהגיחון? זאת הייתה פעולה פשוטה. כל מה שביקשנו זה להגיע ליכולת לגבות מהאזרחים כך וכך וזה היה דיון שהיה תקוע שם במשך שנים. אני הייתי נוסע שם באופניים וכמעט נחנק. זה פרויקט רווחי. חלק מהדברים האלה צריכים להזיז בפרויקטים כאלה. זה פרויקט שאם הרשות יודעת לקבל רשות מכם איך לעבוד והיא מתמקצעת, לשוק ההון יש אופק רווחי וגם מכניסים אותו לפעילויות. לא כל דבר צריך להיכנס לתקציב המדינה אלא לומדים איך לעבוד עם שוק ההון. את זה צריך לפתח בארץ.

עסקים קטנים. יש המון רשויות שרוצות להשתתף בקרן העסקים הקטנים בעיר שלהן ויש רשויות שיש להן רזרבות לעשות את זה. אם נותנים להן כלי כזה, הן יכולות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יום אחד באמת ניכנס לזה ויורידו את העלויות שגובים מהאזרחים על מים שלהערכתי זאת שערורייה מה שעושים. אם נניח יורידו, אוטומטית תרד עלות הביוב כי עלות הביוב היא אחוז מהמים. פתאום הגיחון יהפוך מרווח להפסד ואנשים יפסידו כסף רב. זה תלוי בהחלטת ממשלה שלא קשורה לאנשים ולא קשורה ליכולת פיננסית. לכן אני אומר שזה לא כל כך פשוט.

<אראל מרגלית:>
זה פרויקט שהיה תקוע שנים ואם אתה ידוע להבטיח את התעריף, גם אם התעריף הוא יחסית גבוה, לכמה שנים, זה סוג השקעה וזה סוג של ביטחון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה לא יכול להבטיח. מצד אחד אתה רוצה להוריד את עלויות מחירי המים לאזרח ובאמת העלויות הן מוגזמות, ומצד שני אתה תרצה שיהיה כאן רווח.

<אראל מרגלית:>
אני מגיע לכל מיני רשויות ויש להן פרויקטים נהדרים והכול הן רוצות מתוך תקציב המדינה. אני אומר להן שזה פרויקט רווחי.

<שמואל האוזר:>
אני מסכים. בוודאי גם לגבי המוניציפאלי אבל גם בתחומים אחרים. יש לנו תחומים אחרים שדרכם אפשר להוריד מהנטל התקציבי וזה גם מעודד את שוק ההון. אנחנו בעד המכשירים.

<אלעזר שטרן:>
אם מציגים פרויקט כזה רווחי שאין בו סיכונים, איפה כאן הבנקים? למה הבנקים לא נכנסים?

<אראל מרגלית:>
הם צריכים אפיקים. יש להם אישור להשקיע בפרויקטים של תשתית. הם עושים את זה במדינות אחרות. באו אלי הצרפתים, יש להם 560 מיליארד יורו בקרן הפנסיה של צרפת. שאלתי אותם למה כל הזמן רק היי-טק ולמה לא מביאים איזה פרויקט של תשתית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עשינו פרויקטים גדולים של תשתיות. כביש 6 , עכשיו נמלים. הבעיה אצלנו היא ועדי העובדים.

<אראל מרגלית:>
תעשו על זה יום אחד סמינר אליו תזמינו חברי כנסת וראשי רשויות. אנחנו רוצים להיכנס לזה.

<אורנית קרביץ:>
הגופים המוסדיים מאוד אוהבים את הפרויקטים האלה. הם רוצים לשחרר אותם לשוק ההון. אלה פרויקטים מאוד טובים עבורם גם בשלב ההקמה וגם בשלב התפעול. אנחנו עמוק בתוך זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הבעיה היא שהרבה פעמים מסתכלים על הרשות כרשות וזולגים כספים, למרות שאסור, מפרויקט לפרויקט. לדוגמה, נושא של מים וביוב היה משק סגור שהיה אסור לגעת בו והרווחים היו אמורים ללכת רק לטובת שיפור מערכות הביוב, אבל ברוב הרשויות זה זרם לכיסוי הגירעונות בנושאים אחרים. לכן הקימו את תאגידי המים. זה לא כמו בבורסה ובחברות. אסור שזה יקרה, אבל זה קורה.

<שמואל האוזר:>
אנחנו בהחלט בתהליך של הרמת הכפפה. זה כמעט הרמה להנחתה. אנחנו נשמח.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היום מוציאים אג"חים על הרכבת הקלה בירושלים. בהתחלה זה נראה רווחי ונראה נפלא. מי שהיה עושה, היה פושט את הרגל עשרים פעמים לפני כן. עכשיו זה רווחי אבל משך הזמן שזה לקח.

<אלעזר שטרן:>
יש מישהו שיכול להגיד לך ההפך, שאם הייתה עושה את זה חברה פרטית שמחויבת לתת את הדוחות, אולי זה היה נגמר קודם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הבעיה כאן היא שכל רשות אחרת עוצרת אותך. פתאום שכחו לחשב שלמעשה למטה יש ביוב ועוד דברים. לא ניכנס לזה.

<אראל מרגלית:>
כל הנושא של פאבליק פרייבט פרטנר שיפ של פרויקטים גדולים שקיים בצורה מאוד מפותחת בכמה מקומות, אני ממליץ ואומר שאם אתם יכולים לפתח את זה, פתחו את זה. אם אתם צריכים את העזרה שלנו, תאמרו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עשינו בדיוק מה שאמרת שאסור לעשות – דיברנו על הפילוסופיה.

<אראל מרגלית:>
זה אחרי שסיימנו את התקציב.

<יעקב ליצמן:>
יש לי שאלה משפטית. מבחינת המבנה. יש שלושה גופים שצריכים אישור של ועדת הכספים על התקציב שלהם ואלה הם בנק ישראל, מבקר המדינה ורשות ניירות ערך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בנק ישראל לא צריך. הוא רק מניח את התקציב. הוא הסביר את זה בהתחלה. הם רשות עצמאית והם לא נסמכים על תקציב המדינה.

<יעקב ליצמן:>
בסדר. עד כאן אני מקבל. השאלה למה צריך את שר האוצר באמצע? אני לא שואל בגלל פוליטיקה. אני שואל מה ההבדל בין זה לבין מבקר המדינה?

<בועז טופורובסקי:>
שר האוצר ממנה אותו.

<יעקב ליצמן:>
אם אתה אומר שעל תקציב מבקר המדינה, שר האוצר לא יכול להיות משם שהוא מבוקר על ידי מבקר המדינה, את זה אני מבין ומקבל. אתה אומר שבנק ישראל גם לא חלק אלא חלק נפרד ולכן הוא מניח את התקציב שלו. שמעתי מה שבועז אמר והוא צודק. הוא צודק בכך ששר האוצר ממנה אותו, אבל אם הוא עצמאי, הוא צריך להיות עצמאי.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן, אבל הוא רשות בתוך. זאת עצמאות חלקית.

<עודד שפירר:>
לא. אנחנו לא רשות בתוך. אנחנו רשות מכוח חוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא בתוך, אבל אתה קשור.

<יעקב ליצמן:>
זה שווה בדיקה להציע בחוק, ולא בגלל נושא פוליטי.

<אראל מרגלית:>
ברמת הניהול התקין.

<יעקב ליצמן:>
אני מבין שרשות ניירות ערך צריכה להיות עצמאית. אני מבין שמביאים את התקציב כדי שנאשר אותו ואני מקבל. אני לא מבין למה אני צריך מתווך באמצע שהוא כביכול שר האוצר, כי אם כך, הוא כפוף לשר האוצר ולא לנו. אני מדבר מבחינת ועדת הכספים.

<שמואל האוזר:>
על פי חוק.

<יעקב ליצמן:>
את זה אני מקבל אבל אני שואל למה החוק עשה את זה כך ואולי צריך לשנות את החוק.

<שמואל האוזר:>
זה על פי חוק. אני רק אומר שני דברים. בפועל מה שאנחנו עושים עם התקציב הזה, למרות שזה תקציב שהוא לא נסמך על תקציב הממשלה, אגף התקציבים עובר עליו. לאגף התקציבים יש את התפקידים שלו. דרך אגב, יש לנו עוד תלות אחת של הממונה על השכר שמאשר כל פעולה שאנחנו עושים.

<יעקב ליצמן:>
הממונה על השכר לא ממונה על בנק ישראל?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן.

<שמואל האוזר:>
אני לא יודע אם הם מכפיפים את עצמם על פי חוק, אבל אנחנו כפופים.

<יעקב ליצמן:>
זאת לא הנקודה.

<שמואל האוזר:>
קרן המטבע העירה על מה שאתה אומר. היא אמרה שיש שתי נקודות שאנחנו עדיין תלויים.

<יעקב ליצמן:>
מה קורה בארצות הברית?

<שמואל האוזר:>
בארצות הברית הנשיא ממנה את היושב ראש.

<יעקב ליצמן:>
והתקציב שלו?

<שמואל האוזר:>
כמו כאן. תקציב עצמאי.

<יעקב ליצמן:>
גם שם שר האוצר מגיש אותו?

<שמואל האוזר:>
הקונגרס מאשר.

<יעקב ליצמן:>
כמו כאן.

<שמואל האוזר:>
שם המתווך עוד יותר משמעותי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שם הנשיא הוא התחליף של הממשלה.

<בועז טופורובסקי:>
שאלה כללית. יש 668 חברות שאתם מפקחים עליהן. מה אחוז הביקורות השנתיות שאתם עושים? ביקורות פתע, ביקורות עומק על כל הדוחות. יש חברות שאתם עושים אצלן ביקורות עומק.

<שמואל האוזר:>
הביקורות האלה הם במישורים שונים. יש גם מחלקת תאגידים שעושה את זה גם בתחום החשבונאי וגם בתחומים אחרים.

<בועז טופורובסקי:>
כמה בסך הכול ביקורות יזומות שלכם שאתם יוזמים?

<שמואל האוזר:>
סדר גודל של עשרות בשנה. יש לנו יחידה שהייתה במיקור חוץ והכנסנו אותה פנימה כי אנחנו חושבים שבסך הכול זה יחסוך משאבים וזמן. היחידה הזאת מונה היום עשרה אנשים שעושים את הביקורות האלה וזה חוץ מהעבודה השוטפת שעושה מחלקת תאגידים ומחלקת השקעות כשביום יום הם עוקבים אחרי כל מה שקורה.

<עודד שפירר:>
כמובן שמפעם לפעם יש חקירות פליליות ומינהליות.

<אראל מרגלית:>
יש הרבה תביעות נגדכם שאתם צריכים לקבל בגינן ייעוץ משפטי?

<עודד שפירר:>
אתה מתכוון לתביעות נזיקיות?

<אראל מרגלית:>
תביעות.

<עודד שפירר:>
תביעות נזיקיות כרגע יש לנו רק אחת שמתנהלת נגדנו.

<אראל מרגלית:>
אז אתם לוקחים עורכי דין חיצוניים.

<עודד שפירר:>
נכון.

<יעקב ליצמן:>
שכר העובדים אצלכם די גבוה. אתם אומרים שאתם כפופים לממונה על השכר, אבל השכר די גבוה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רצינו שיהיו להם אנשי חוץ שיוכלו להתמודד בצד של הבורסה, שם יש אנשים מאוד מתוחכמים.

<יעקב ליצמן:>
הסיבה לשכר היא כי יש הרבה רואי חשבון?

<שמואל האוזר:>
קודם כל, בבנק ישראל בממוצע זה יותר. תשעים אחוזים מהעובדים שלנו הם עורכי דין, רואי חשבון וכלכלנים שבדרך כלל יש להם תארים כפולים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בחברת חשמל אני לא חושב שיש כל כך הרבה רואי חשבון וכולי ואני חושב שהממוצע שם קצת יותר גבוה.

<יעקב ליצמן:>
אם אתה רוצה להיכנס לכל התאגידים, בבקשה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
צריכים להיות שם אנשים טובים.

<עודד שפירר:>
לגבי השאלה שנשאלה, אין לי כאן את הסטטיסטיקה אבל אני מעריך שמשהו כמו מאה מתוך אלה שעובדים בירושלים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לגבי הסדרי החוב, אמרת קודם שיש בסך הכול 130.

<שמואל האוזר:>
לא. היו. בשנים האחרונות המספר ירד. נדמה לי שבשנה האחרונה, אם אני זוכר נכון, המספר ירד לשמונה הסדרי חוב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה סדרי הגודל?

<שמואל האוזר:>
יש גדולים ויש קטנים. יש כמה גדולים מאוד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גם את צים אתה מכניס?

<שמואל האוזר:>
צים לא אצלנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה לא יודע להגיד את היקף הסדרי החוב.

<בועז טופורובסקי:>
אני רוצה לומר מילה טובה. גם בוועדת המשנה אני עובד עם החבר'ה מהרשות שעושים עבודה מקצועית ומעולה. אתם עושים עבודה מעולה גם עם הרגולציה וגם עכשיו עם ההקלות שאתם נותנים ברגולציה. גם מילה טובה מגיעה ביום של אישור תקציב.

<אראל מרגלית:>
כל הכבוד. עוד הערה אחת. אתם יכולים לתת כיוון ולאתגר את שאר הגורמים מסביב בכמה מכשירים חדשים שאתם מעוניינים להכניס, שיכול מאוד להיות שחלק מהסקטור הציבורי עדיין לא בנוי לקחת אותם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
משרד הביטחון הוא המשרד היחיד שיכול להוציא אג"חים.

<יעקב ליצמן:>
יש לי רושם שזה עוד יהיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, עומד בפניני אישור תקציב רשות לניירות ערך לשנת 2014. אני מציע לאשר את התקציב כפי שפורט כאן. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
התקציב אושר
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
התקציב אושר פה אחד.

<שמואל האוזר:>
תודה רבה לכולם. אני מודה לכם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כהמשך לדיון שהיה ביום שני בנושא של שומרי הסף, לא נקים ועדת חקירה אבל אני כן אקים ועדת משנה לכל הנושא הזה של שומרי הסף שנרדמו או לא נרדמו. יכול להיות שאני אעמוד בראשה. אחרי שאני אתייעץ עם חברים, אני אביא את הרכב הועדה.

תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:25.

קוד המקור של הנתונים