ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 20/01/2014

תקנות הטלגרף האלחוטי (רשיונות, תעודות ואגרות) (הוראת שעה), התשע"ד- 2013

פרוטוקול

 
PAGE
2
ועדת הכספים
20/01/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 267 >
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, י"ט בשבט התשע"ד (20 בינואר 2014), שעה 12:30
<סדר היום:>
<תקנות הטלגרף האלחוטי (רשיונות, תעודות ואגרות) (הוראת שעה), התשע"ד- 2013>
נכחו
<חברי הוועדה:>
ניסן סלומינסקי – היו"ר
מיכל בירן

<מוזמנים:>
עו"ד יעל מלם-יפה - משרד התקשורת

עדי קהאן - אגף כלכלה, משרד התקשורת

עו"ד יובל גיא - יועץ משפטי, "הוט מובייל"


<ייעוץ משפטי: >
שלומית ארליך
<מנהל הוועדה:>
טמיר כהן
<רישום פרלמנטרי:>
אהובה שרון - חבר המתרגמים
<תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (הוראת שעה), התשע"ד- 2013>
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו פותחים את הישיבה. על סדר היום תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (הוראת שעה), התשע"ד-2013.

<יעל מלם-יפה:>
אנחנו מביאים לאישור הוועדה תקנות שמטרתן לעגן מנגנון של החזר תשלום אגרות בעד רישוי והקצאת תדרים למי שזכה במכרז הסלולרי האחרון. אנחנו מעגנים בתקנות המלצה של ועדת המכרזים. ועדת המכרזים המליצה לקבוע מנגנון החזר שהמטרה שלו היא לעודד את המפעילים שזכו במכרז לחדור לשוק הפרטי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כדי לזכות במכרז היו צריכים לשלם כסף ועכשיו מחזירים להם את זה? לזאת הכוונה? דרך אגב, אני רוצה לומר שאלה תקנות חדשות. היו לנו תקנות אחרות ופתאום אתם נותנים לנו תקנות קצת שונות.

<יעל מלם-יפה:>
אני אסביר את השינוי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בפעם הבאה תשתדלו לא לעשות זאת. תסבירי קודם כל את התקנות ואחר כך את השינוי, אבל כהערה, להבא לא לעשות זאת.

<יעל מלם-יפה:>
בסדר גמור. התקנות המוצעות מעגנות את המלצת ועדת המכרזים בשעתו כאשר המטרה שלה הייתה לעודד את החדירה של המפעילים הסלולריים למגזר הפרטי. אתה שאלת על החזר הערבות ואני אדייק. הוועדה היא לא הגורם המוסמך לקבוע את החזר האגרות כיוון שמדובר בתקנות ולכן הוועדה רק המליצה. במסגרת המכרז המפעילות לא שילמו את אגרת התדרים המוחזרת. האגרה היא אגרה שמשולמת כיום לפי תקנות הטלגרף, היא קבועה בתוספת לתקנות הטלגרף וכל חברות הסלולר משלמות אותה. האגרה משולמת בגין רישוי והקצאת תדרים והיא מדורגת בהתאם לתקנות. לשלומית יש את הנוסח. בשנה הראשונה משלמים עשרים אחוזים, בשנה השנייה ארבעים אחוזים, שישים אחוזים וכולי. התקנות המוצעות נועדו לאפשר לאותן זוכות לקבל בחזרה את מה שהן משלמות לפי התקנות היום מתוך מחשבה שהדבר יעודד אותן לחדור לנתח השוק כיוון שההחזר מתבצע כנגד אחוז נתח שוק שהן מראות שהן הצליחו לחדור אליו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זאת אומרת, לא הרצון שלהן להרוויח דוחף אותן להיכנס לשוק הפרטי? למה היה צריך לקבל עידוד כזה? בדרך כלל זה לא קורה אלא אם כן מראש אמרתם שישלמו ויקבלו זאת בחזרה. אני לא מבין את העידוד כי הרי האינטרס שלהן הוא להיכנס לשוק הפרטי עד כמה שאפשר יותר ולהרוויח. זה גם האינטרס שלנו, לעשות תחרות אבל לשם כך לא צריך לעודד אותן.

<עדי קהאן:>
הוועדה מצאה בזמנו שהיו הבדלים מאוד גדולים בין התעריפים שהוצעו למגזר הפרטי והעסקי בשוק. המגזר העסקי בעצם סובסד על ידי הצרכנים הפרטיים. זה לא סוד שהתחרות בשוק הרט"ן לא הייתה בשיאה בשנים שלפני כניסת המפעילים החדשים. מטרת הוועדה הייתה בעצם להחדיר שני שחקנים חדשים ולמקד את הכניסה שלהם, את החדירה למגזר הפרטי. לצורך כך כל מנגנון המכרז נקבע כך שלא היה תיחור על גובה דמי הרישיון בלבד אלא הוצמד לזה מנגנון שבמקום לשלם את דמי הרישיון ביום קבלת הרישיון, הם הפקידו ערבות בידי המדינה בגובה שהיה בתיחור והם קיבלו בחזרה את הערבות הזאת או יקבלו אותה - אחד קיבל ואחד יקבל – בגובה המקביל לנתח השוק שהוא צבר במגזר הפרטי, על פי נוסחה שהומלצה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על מה היה המכרז?

<עדי קהאן:>
המכרז היה על גובה דמי הרישיון שהוצאו אבל מתוך ידיעה שהגעה לנתח שוק מרבי של שבעה אחוזים במגזר הפרטי יקנה להם החזר כמעט מלא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זאת אומרת, המכרז לא היה על גובה העלות שהם ייקחו מהפרטי.

<עדי קהאן:>
יש מנגנונים שונים לקיום מכרזים. סלקום לדוגמה בעבר לא נכנסה על גובה של דמי רישיון אלא על מה שנקרא תחרות יופי, על הצעת המחיר הנמוך ביותר לצרכן הסופי. כאן ועדת המכרזים בחרה במנגנון הזה שהוכיח את עצמו כי אנחנו רואים שאכן הם חדרו והשיגו יותר משבעה אחוזי נתח שוק וגם הביאו להפחתה של עלויות הסלולריות של הצרכנים בישראל ביותר משלושה מיליארד שקלים במהלך 2012 לעומת השנה שקדמה לה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בזה אנחנו משפרים אותם ומתפלאים למה זה נעשה רק כאן ולא בתחומים אחרים.

<עדי קהאן:>
אנחנו יכולים להתייחס רק לזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על איזה חברות אתם מדברים?

<יעל מלם-יפה:>
על הוט מובייל וגולן טלקום. אנחנו מדברים על שתי זוכות, הוט מובייל וגולן טלקום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שתיהן הצליחו להיכנס לנתח מספיק בפרטי כדי לקבל החזר?

<עדי קהאן:>
אני אסייג ואני אגיד שמכיוון שהוט מובייל קיבלה את הרישיון שלה בספטמבר 2011, נקודת הבדיקה הראשונה של נתח השוק שלה נעשתה בספטמבר 2013 והנתונים נבדקו ונמצא כי אכן היא חדרה לשוק ויש לה יותר מתשעה אחוזי נתח שוק במגזר הפרט, ממה שהיא השיגה רק כהוט מובייל ולא המנויים שהיו לה כ-מירס לפני 2011. גולן קיבלה את הרישיון שלה בינואר 2012 ולכן נקודת הבדיקה שלה היא למעשה החודש. היא הגישה את הנתונים. לכאורה, על פי הנתונים שהוגשו היא הגיעה ליותר משבעה אחוזי נתח שוק במגזר הפרטי, אבל אני מסייגת את דבריי מכיוון שהם לא קיבלו את הגושפנקה הסופית של המשרד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר. על כמה כסף אנחנו מדברים?

<יעל מלם-יפה:>
עד היום גולן טלקום שילמה עבור אגרות התדרים 11,5 מיליוני שקלים והוט מובייל שילמה 12 מיליוני שקלים, כאשר הצפי לכלל ההחזר בכל התקופה – זאת אומרת, חמש שנים – מיום קבלת הרישיון הוא של כשישים מיליוני שקלים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לשתיהן.

<יעל מלם-יפה:>
לכל אחת.

<עדי קהאן:>
אנחנו מדברים על התקופה שקבועה בתקנות המוצעות שהיא תקופה של חמש שנים כאשר יש שתי נקודות בדיקה – נקודת בדיקה אחת בתום שנתיים ממועד קבלת הרישיון ונקודת בדיקה נוספת בסוף התקופה מתום חמש שנים מיום קבלת הרישיון. בכל נקודת בדיקה מתבצעת הבדיקה של אחוז נתח השוק כאשר סכום ההחזר המרבי שהם יכולים לקבל הוא אותו סכום שהם שילמו עד לאותה נקודה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש עוד מישהו שרוצה לשאול או להתייחס?

<שלומית ארליך:>
נעבור ונראה מה התיקונים שביקשתם להכניס בנוסח הזה שמונח על שולחן הוועדה.

תנו לנו סקירה קצרה על סעיף קטן (א).
<יעל מלם-יפה:>
סעיף (1)(א) מדבר על העיקרון שהסברנו עכשיו, של התקופה של חמש שנים והחישוב של החזר האגרה שנעשה מסך התקופה כנגד כל אחוז נתח שוק שאותו מפעיל משיג. הסעיף גם מעגן את העיקרון שאמרתי זה עתה שגובה החזר האגרה המרבי לא יעלה על מלוא הסכום שהוא שילם בעד כל אחת מהתקופות.

תקנת משנה (ב) מתארת את שתי נקודות הבדיקה.

מנגנון החישוב קבוע גם בתקנה 1(א) וגם בתקנה 1(ג). בתקנה 1(ג) מתואר המנגנון בנקודת הבדיקה השנייה.

תקנת משנה (ד) מעגנת את העיקרון עליו המליצה ועדת המכרזים בשעתו שככל שמתקבל הפרש שלילי כתוצאה מהחישוב, לא יידרש בעל הרישיון להשיב את ההטבה שהוא קיבל.

בתקנת משנה (ה) הוכנסו שינויים. אחת המלצות הוועדה הייתה שההחזר הזה, ההטבה הזאת ניתנת כהטבה שנועדה לעודד תחרות. הוועדה אמרה שאם יקרה משהו שכתוצאה ממנו החברה או תעלם או תפסיק לפעול או תעביר את הפעילות שלה למפעיל אחר, בעצם ממצב של חמישה שחקנים אנחנו עוברים למצב של פחות שחקנים, נפגע כאן האינטרס התחרותי ולכן היא תצטרך להשיב את ההטבה למדינה. זאת אומרת, מלכתחילה ההטבה הזאת ניתנת למטרה תחרותית. העיקרון הזה בא לידי ביטוי בתקנת משנה (ה).

הסיבה שביקשנו להכניס שינויים בתקנה היא בעקבות סוגיה שהתעוררה בעת האחרונה. לפתחו של המשרד הונחו הסכמים של המפעילים הסלולריים במסגרתם הם ביקשו שיתוף רשתות ממש עד לרמה של שיתוף בתדרים המוקצים להם. זאת סוגיה שנבחנת היום במשרד אבל המשרד ביקש להכניס כאן הוראה שככל שיאושר שיתוף בתדרים, המדינה תדרוש את ההשבה בחזרה וזאת מאחר שככל שיאושר שיתוף כאמור, מדובר בהטבה מאוד משמעותית.

<שלומית ארליך:>
מה שאנחנו עושים כאן זה איזשהו מנגנון שקובע שאם אנחנו מדברים על איזושהי העברה של מכירה, השכרה, משכון שאין בהם כדי לפגוע בסופו של דבר בתחרות בתחוןם הרט"ן או בשירותים, לדוגמה תשתיות פסיבי, בניינים וכדומה, כאן אין בעיה.

<יעל מלם-יפה:>
נכון. אין בעיה והיא לא תידרש להשיב את ההטבה.

<שלומית ארליך:>
כשאנחנו מדברים בנוסח על העברה של נכס לצורך שיתוף ברשת בזק ציבורית, זה בעצם השיתוף הפסיבי עליו דיברת.

<יעל מלם-יפה:>
נכון. ככל שמדובר בשיתוף בתדרים, זה ההסדר שמוצע בתקנת משנה (ו), אנחנו אומרים תחזירו. ככל שמדובר בשיתוף שאינו כלול שם, שלא כרוך בשיתוף בתדרים, ההטבה תישאר. אם את מדייקת אותי ואומרת שהמנגנון שקבענו בתקנות הוא שההחזר יחושב עד למועד השיתוף. זאת אומרת, שם בעצם אנחנו נקדים את מועד הבדיקה השנייה. זאת טכניקה.

<עדי קהאן:>
זאת אומרת שמועד הבדיקה השני לא יתבצע בתום שלוש שנים מנקודת הבדיקה הראשונה אלא בהינתן שהם יתחילו לשתף תדר, מועד הבדיקה יבוצע פיזית בתום שלוש שנים אבל יתייחס לנקודת הזמן, לרבעון הראשון בו החל השיתוף.

<שלומית ארליך:>
בהגדרה של נתח שוק, לקחתם שיעור שהוא ממוצע של שלושת המרכיבים שזה שיעור המנויים הפרטיים, שיעור כל הדקות היוצאות של המנויים הפרטיים ושיעור ההכנסות של בעל הרישיון החדש.

<יעל מלם-יפה:>
של המנויים הפרטיים.

<שלומית ארליך:>
בעצם בחנתם אותם ערב תחילת הפעילות של הפעילים שזכו במכרז.

<יעל מלם-יפה:>
לא. את המכנה, את סך עוגת המנויים הפרטיים מהכנסות ודוחות קיבענו לערב כניסתה של הוט מובייל לתחרות, קרי ספטמבר 2011. אז ביקשנו מכל החברות להעביר לידינו נתונים על בסיס קריטריונים מאוד מדויקים שאנחנו העברנו להם וקבענו מה יהיה המכנה שישמש אותנו לצורך החישוב בנקודת הבדיקה הראשונה של כל אחת מהחברות, וזאת באמת כדי לאמוד את השינוי שחל בשוק מאז כניסתן. הנתונים של המונה של הנוסחה הזאת, החלק של כל חברה, נלקחו בנקודת הבדיקה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו מצביעים על אישור תקנות הטלגרף האלחוטי (רשיונות, תעודות ואגרות) (הוראת שעה), התשע"ד- 2014.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
התקנות אושרו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
התקנות אושרו פה אחד. תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:50.

קוד המקור של הנתונים